Site hosted by Angelfire.com: Build your free website today!

כנס העמותה בשפיים 2/12/97

עיקרי הדברים שנאמרו בכנס העמותה בשפיים בתאריך 2/12/97

פרופ' שמעון בר מאיר - השימוש בבודזונייד לעומת השימוש בפרדניזון במחלת קרוהן - תוצאות מחקר רב מרכזי שנערך בארץ:
בישראל נעשתה אחת העבודות הגדולות מבחינת היקף החולים, בנושא זה. המחקר נערך בשיטה של "דאבל בליינד" בה עד לסיום המחקר לא יודעים החוקרים והחולים מי מקבל תרופת אמת ומי מקבל "אינבו" או כדור קמח.
בודזונייד הוא שם של סטרואיד סינתטי בדומה לקורטיזון, המתפרק בצורה טובה יותר בכבד, כך שיש לו פחות תופעות לוואי
במחקר השתתפו חולים מגיל 18 עד 70, במהלך התלקחות או חולים שאובחנו לראשונה במהלך 3 חודשים לפני המחקר, והסובלים ממחלת קרוהן ברמת פעילות 150-350 לפי מדד פעילות מחלה מקובל.
הדרישות היו העדר הוראה לניתוח או הוראת נגד למתן סטרואידים, הפסקת קבלת תרופות כגון רפאסאל ופנטאזה בכניסה למחקר, תוצאות שליליות לבדיקות בקטריה ופרזיטים, מחלה שאינה במעי הדק העליון, והעדר מחלה קשה אחרת.
לפני ובמהלך המחקר מילאו הנבדקים שאלונים על איכות החיים הכללית ועל איכות חייהם הקשורה במחלה.
התוצאות הראו כי מעל %50 מהנבדקים הגיבו לטיפול בבודזונייד, ואחוז זהה הגיב לטיפול בפרדניזון. לעומת זאת, אחוז הסובלים מתופעות לוואי היה קטן במחצית אצל החולים שקיבלו בודזונייד לעומת מקבלי הפרדניזון.
כן הסתבר כי היתרון הגדול של הבודזונייד מתבטא במחלה הפוגעת במעי הדק הסופי ובמעי הגס הימני. במחלה הממוקדת רק במעי הגס או במעי הדק העליון, ברקטום וכדומה - השימוש בבודזונייד לא יעיל כמו פרדניזון, אם כי יתכן שלמצבים מסויימים ניתן יהיה להשתמש בחוקני בודזונייד - אך הנושא טרם נבדק במחקר מסודר.


פרופ' בויאנובר - פריון והריון במחלות מעי דלקתיות
במחלת קוליטיס כיבית: לא נצפית פגיעה ברמת הפריון ובסיכוני הריון, ביחס לאוכלוסיה הכללית, למעט לאחר ניתוחים.
הריון בזמן הפוגה במחלה עדיף על פני הריון בזמן התלקחות. רצוי לטפל אינטנסיבית במחלה על מנת להגיע למצב של רגיעה לפני הכניסה להריון. באחוז מסויים ההריון גורם רגיעה במחלה, ואחוז אחר עלול לסבול דווקא מהתלקחות עקב ההריון במיוחד בשליש הראשון של ההריון, אך על פי רוב מצב המחלה נשמר סטטי במהלך ההריון. יש נשים הסובלות מהתלקחות בסמוך לאחר הלידה.
במחלת קרוהן: ישנה ירידה בפוריות בעיקר עקב דלקות באיברי האגן, ויתכנו סיבוכים כתוצאה מניתוחים באזור הרקטום והאגן. בחולות עם מחלה אגרסיבית במיוחד צפויים סיבוכים אם המחלה פעילה במהלך ההריון. עדיף לא לערוך ניתוחים במהלך ההריון.
יש תיעוד רפואי על סיכויים להתלקחות ראשונה של המחלה במהלך ההריון בנשים בודדות (כנראה קשור ל"סטרס").

השפעת התרופות:
סלאזופירין - משפיע על פוריות גברים, השפעה הפיכה עם הפסקת נטילת התרופה. כמו כן מומלץ להפסיק מתן התרופה בנשים חודש לפני הלידה ובמהלך הנקה.
מסלמין - כל התרופות ממשפחת ה 5 אמינוסאליצילאט (רפאסאל, פנטזה) אינן משפיעות על הפוריות ועל העוברים והילודים גם במהלך הנקה, אם כי יש דיווחים בודדים ונדירים מאד על נזק לכליות אצל הילוד עקב הנקה.
סטרואידים - היו עדויות על נזק לעוברים אצל חיות, אין עדויות מקבילות ולא נצפו בעיות בהריון ופריון אצל בני אדם.
אימורן, 6 מרקפטופורין (פורינטול) - במינון גבוה תרופות מדכאות פוריות. במינון הניתן לחולי קרוהן וקוליטיס - אין עדות לנזק לפוריות, לעובר או למהלך ההריון. יש דיווחים על פגיעה זמנית והפיכה במערכת החיסונית של התינוק בסמוך ללידה, כאשר האם נטלה את התרופה לקראת סוף ההריון.
מטוטרקסאט - במינון גבוה פוגע בפוריות, גורם מומים בעובר ומעודד הפלות. מומלץ להפסיק לקחת את התרופה 3 חודשים לפני כניסה להריון.
ציקלוספורין - פגיעה הפיכה ברמת יצור זרע. פגיעה בעובר ובמהלך ההריון. מומלץ להפסיק לפני כניסה להריון.


ד"ר וויס - גדילה ותזונה בילדים
כ - %20 מחולי קרוהן וקוליטיס מתגלים לפני גיל 20, ובגיל צעיר עלולה להווצר הפרעה בגדילה לגובה. הפרעה בגדילה יכולה להופיע גם חודשים ואף שנים לפני פרוץ הסימפטומים הידועים של מחלת קרוהן או קוליטיס.
השפעות תזונה - בעבר היו דיווחים על השפעת מיעוט הנקה, רגישות לחלב פרה ולחלבוני חלב על שכיחות הופעת המחלות, וכן על השפעת צריכה מוגברת של סוכרים וצריכה נמוכה של תאית. יש מחקרים לכאן ולכאן ואין עדויות חד משמעיות.
ילדים עם מחלת קרוהן עלולים לסבול מתת תזונה שסיבותיה : הפחתה באכילה עקב הרגשה רעה כללית, שינוי בתחושות הטעם, תחושת שובע מוקדמת הנוצרת עקב חסימות וכדומה. כמו כן נוצר מחסור באבץ, יש תת ספיגה עקב פגיעה ברירית המעי הדק, יש צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק, מחסור במלחי מרה, איבוד מרכיבי מזון במעי (יוצאים לא מעוכלים), צריכת קלוריות גבוהה עקב גיל ההתבגרות ועקב המחלה (חום וכדומה), ותרופות המפריעות לספיגת חומרי מזון, כגון הסטרואידים הפוגעים בספיגת הסידן.
המחסורים השכיחים הם מחסור בסידן, אלבומין, ברזל, מגנזיום, אבץ, חומצה פולית, ויטמינים (בעיקר A ו - D וגם C ).
הטיפול בתת תזונה - כלכלה מאוזנת ועתירת קלוריות וחלבון, הזנה אנטרלית (פורמולות כגון ויונקס באמצעות זונדה או לתוך הוריד), תוספי מינרלים וויטמינים.


פרופ' אהוד מלצר, פרופ' דרזניק (כירורג) - התוויות לניתוח
הסיבות לצורך בניתוח: בעיקר סיבוכים - דימום גדול, טוקסיק מגה-קולון, מחלה פעילה שאינה נשלטת בתרופות, פיסטולות בעייתיות במיוחד, היצרויות במעי.
צריכה ממושכת של סטראוידים ופיתוח תלות עשויים להביא להוראה לניתוח בחולי קוליטיס. בחולי קוליטיס ניתוח מסלק את המחלה, אולם במחלת קרוהן המחלה חוזרת בדרך כלל בחלק אחר של המעי, ולכן תלות בסטרואידים לא מהווה בד"כ התוויה לניתוח. בחולים הסובלים מקוליטיס בכל המעי הגס- יש %15 של התנקבויות במהלך השנים. לא ידועה הסיבה להתלקחות של "טוקסיק מגה-קולון" אולם יש כ - %25 תמותה בחולים המגיעים למצב זה.
בקוליטיס כיבית רוב הניתוחים הם אלקטיביים. במחלת קרוהן נצפים יותר ניתוחי חירום.

ההתוויות לניתוח אלקטיבי בקוליטיס הן:
אי תגובה לתרופות, שינוי ממאיר, פיגור בגדילה בילדים, תופעות מחוץ למערכת העיכול, מחלות באיזור פי הטבעת.
כמעט 1 מכל 3 חולים עם קוליטיס לכל אורך המעי הגס יצטרך לעבור ניתוח כריתה בטווח של 5 שנים של מחלה פעילה.


ד"ר חובריס - TNF-ANTI

לאחרונה נתגלה כיצד מתרחש התהליך הדלקתי - תא הדלקת מתיישב על התאים הבריאים שבדופן המעי, ומתחיל להפריש חומרים דלקתיים ומעוררי דלקת, ביניהם חומר הקרוי TNF (טומר נקרוסיס פקטור). המדענים הצליחו לפתח נוגדן ל TNF, המיוצר בגוף של עכברים, להשתיל אותו על נוגדן אנושי, ולגרום לכך שהנוגדן יקלט עי הגוף ויעצור את התהליך הדלקתי.
המחקרים עד כה מצומצמים מאד, ואלו תיאורם ותוצאותיהם:
10 חולים במחלת קרוהן שלא הגיבו לטיפול תרופתי אחר קיבלו זריקה אחת של הנוגדן, ללא קבוצת ביקורת. 8 חולים הגיבו היטב בתוך שבועיים, אולם המחלה חזרה להיות פעילה לאחר 3-5 חודשים מההזרקה (לא ניתנה הזרקה נוספת).

CDP 251 - ניסוי ב 71 חולים ועוד 10 כקבוצת ביקורת - הותר טיפול תרופתי נוסף. ניתנה הזרקה בודדת. התוצאות - %30 מהחולים הגיבו לטיפול, לעומת %0 מקבוצת הביקורת. חלק מן הנבדקים הגיבו לטיפול מאוחר יותר מאחרים. חלק לא הגיבו כלל. גם כאן השיפור נצפה לתקופה קצרה יחסית.

NEJM - ניסוי גדול יותר, 108 חולים הסובלים ממחלה קשה מקבלי תרופות מקובלות. נבדקו מינוים שונים, נבדקה השפעת זריקה חוזרת. התוצאות - %60 הגיבו לטיפול. וגם ב - %17 מקבוצת הביקורת חל שיפור. כ - %30 נכנסו לרגיעה לעומת %4 בלבד מקבוצת הביקורת. ההשפעה נעלמת לאחר 12 שבועות. חולים שלא הגיבו בפעם הראשונה לא הגיבו גם לזריקה נוספת. תופעות לוואי - מינימליות.

כלומר - לא מדובר בתרופת קסם או בריפוי המחלה כמו שניתן היה להבין אולי מפרסומים בתקשורת, אולם זו בהחלט פריצת דרך בהבנת התהליך הדלקתי וכיצד ניתן לעצור אותו או להשפיע עליו.

Email: lsmtalia@matat.health.gov.il