הרב בני לאו / זהות יהודית – זהות ישראלית

התשתית התרבותית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

האם יש לנו היום מציאות של  שני עמים במדינת ישראל ? האם אנחנו מדברים האות השפה ?

דוגמא

הגדרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

האם יש לנו היום מציאות של  שני עמים במדינת ישראל ? האם אנחנו מדברים האות השפה ?        

[ למעלה ]

   לוח השנה הוא אחד הסממנים הבולטים המבדילים בין הקבוצות . יש איזה שהוא קונפליקט בין מי שרואה את  עצמו חי על פי לוח השנה היהודי או לפי לוח השנה הלועזי. מערכת החינוך פועלת על פי הלוח הלועזי , דבר

          שיכול להיות בעייתי לבתי ספר דתיים , שרוצים את הזמן שלפני ראש השנה כהכנה לנה החדשה .

         בתי קברות צבאיים – עולה קונפליקט כאשר מדובר על נקברים לא יהודיים ( דרוזיים , נוצרים וכ'ו ) .        

         הקשר לארץ – מה המקור של הקשר , מהי המחויבות שלנו אל הארץ .

         עולם המונחים , המושגים, התארים  – הוא שונה לחלוטין .

    דוגמא : לשימושים שונים שמהותם במונח – מעפילים :            

[ למעלה ]

           מקראי : המשמעות היא מרד והתנגדות ( סיפור המעפילים , שסופם מוות ) .

            הציונות בראשיתה : "הננו ועלינו " , הוצאת העולם הדתי מהעולם היהודי , ה'אנחנו ' – הלאומי במרכז , ולא

         הרעיון הדתי .

   ימי המנדט: תנועת ההעפלה – כנגד הבריטים .

        ציונות דתית : מעפילים כשבט , בהזדהות עם המעפילים של תנועת ההעפלה .

הגדרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו :                             

[ למעלה ]

         השופט ברק  - נותן לאדם את מלוא המרחב והטריטוריה לפעול על פי רצונו , כל עוד הוא לא פוגע בסביבה .

         השופט אלון – פגיעה בכבוד האדם , גם האדם עצמו , היא פגיעה בכבוד האדם .          השופט בייסקי – בפסיקה של מקרה קורטאם : יש עקרון  יהודי  שמעמיד את האדם בצד , ולא במרכז , ולכן האדם לא יכול להחליט אם למות או לא . הפרשנות שלו את המונח יהודי טבועה ביסוד דתי . פרו'פ עמוס שפירא – משפטן מוביל ,שכתב מאמר בעקבות המשפט הזה , מציג את הצד הקיצוני ביותר של ראיית המדינה כמדינה דמוקראטית ולא מדינה יהודית .

המתת חסד – הוא רצח במונחים דתיים . ויכול להיות מעשה "אמיץ" – במונחים לא דתיים .

מערכת חינוך , כ'כ דיכוטומית – מעמידה קונפליקט להמון אנשים שלא נמצאים גם כאן וגם כאן , או לא כאן ולא כאן .

אם רוצים להקטין את הקיטוב שבין העולם הדתי – והעולם הלא דתי בישראל , זה אפשרי . מבחינה הלכתית – ניתן לעשות את השינויים , את ההתגמשויות השאלה מה המוטיבציה שלנו .

עמדות היסוד הן מאד שונות , אבל אפשר להיות פרגמאטיים ולהגיע לפרשנויות יותר קיומיות ויותר מציאותיות , גם אם זה אומר לוותר על אידיאולוגיה .

נקודת המוצא – של היכולת להיות פרשנים באמת – היא הנכונות שלנו להעריך את הקבוצה שמולה עומדים . הנכונות היא להיות עוסקים מבפנים בעולם של ערכים שבהם אנו מעוניינים . 

[ למעלה ]