הרב בני לאו / זהות יהודית – זהות ישראלית
הרב בני לאו / זהות יהודית – זהות ישראלית התשתית התרבותית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
האם יש לנו היום מציאות של שני עמים במדינת ישראל ? האם אנחנו מדברים האות השפה ? הגדרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
האם יש לנו היום מציאות של שני עמים במדינת ישראל ? האם אנחנו מדברים האות השפה ? [ למעלה ]
לוח השנה הוא אחד הסממנים הבולטים המבדילים בין הקבוצות . יש איזה שהוא קונפליקט בין מי שרואה את עצמו חי על פי לוח השנה היהודי או לפי לוח השנה הלועזי. מערכת החינוך פועלת על פי הלוח הלועזי , דבר שיכול להיות בעייתי לבתי ספר דתיים , שרוצים את הזמן שלפני ראש השנה כהכנה לנה החדשה . בתי קברות צבאיים – עולה קונפליקט כאשר מדובר על נקברים לא יהודיים ( דרוזיים , נוצרים וכ'ו ) . הקשר לארץ – מה המקור של הקשר , מהי המחויבות שלנו אל הארץ . עולם המונחים , המושגים, התארים – הוא שונה לחלוטין .
דוגמא : לשימושים שונים שמהותם במונח – מעפילים : [ למעלה ] מקראי : המשמעות היא מרד והתנגדות ( סיפור המעפילים , שסופם מוות ) . הציונות בראשיתה : "הננו ועלינו " , הוצאת העולם הדתי מהעולם היהודי , ה'אנחנו ' – הלאומי במרכז , ולא הרעיון הדתי . ימי המנדט: תנועת ההעפלה – כנגד הבריטים . ציונות דתית : מעפילים כשבט , בהזדהות עם המעפילים של תנועת ההעפלה .
הגדרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו : [ למעלה ] השופט ברק - נותן לאדם את מלוא המרחב והטריטוריה לפעול על פי רצונו , כל עוד הוא לא פוגע בסביבה . השופט אלון – פגיעה בכבוד האדם , גם האדם עצמו , היא פגיעה בכבוד האדם . השופט בייסקי – בפסיקה של מקרה קורטאם : יש עקרון יהודי שמעמיד את האדם בצד , ולא במרכז , ולכן האדם לא יכול להחליט אם למות או לא . הפרשנות שלו את המונח יהודי טבועה ביסוד דתי . פרו'פ עמוס שפירא – משפטן מוביל ,שכתב מאמר בעקבות המשפט הזה , מציג את הצד הקיצוני ביותר של ראיית המדינה כמדינה דמוקראטית ולא מדינה יהודית .
המתת חסד – הוא רצח במונחים דתיים . ויכול להיות מעשה "אמיץ" – במונחים לא דתיים . מערכת חינוך , כ'כ דיכוטומית – מעמידה קונפליקט להמון אנשים שלא נמצאים גם כאן וגם כאן , או לא כאן ולא כאן .
אם רוצים להקטין את הקיטוב שבין העולם הדתי – והעולם הלא דתי בישראל , זה אפשרי . מבחינה הלכתית – ניתן לעשות את השינויים , את ההתגמשויות השאלה מה המוטיבציה שלנו . עמדות היסוד הן מאד שונות , אבל אפשר להיות פרגמאטיים ולהגיע לפרשנויות יותר קיומיות ויותר מציאותיות , גם אם זה אומר לוותר על אידיאולוגיה .
נקודת המוצא – של היכולת להיות פרשנים באמת – היא הנכונות שלנו להעריך את הקבוצה שמולה עומדים . הנכונות היא להיות עוסקים מבפנים בעולם של ערכים שבהם אנו מעוניינים . [ למעלה ] |
זכויות יוצרים © 2001 [ויטלי צייטלין]. כל הזכויות שמורות.
שינוי אחרון בדף זה: 15/05/2006