החברה הישראלית

ד"ר אודי מנור
היסטוריון, אוניברסיטת חיפה

הרצאה:

22.4.2002
17:30 – 18:35 , 19:00 – 20:40

מבוא

הכוחות הפועלים בחברה

חברה מסורתית מול מודרנה

התהליך הכלכלי

כלכלה טבעית

כלכלת שוק

אינדיבידואליזם

החברה הישראלית

עיור – מעבר מהכפר לעיר

הציונות היא בהחלט כוח משחבר כי

החברה הישראלית היום היא

 

אודי מנור, ד"ר להיסטוריה של עם ישראל, מלמד באוניברסיטת חיפה, גר בבית שמש. "אני שמאלני בגישתי ובדעותיי". "אני מודרניסט".

את הדוקטורט שלו עשה על עיתון אידי שיצא בארה"ב לפני 105 שנה –
"פארווערסט" – "קדימה". זה היה עיתון סוציאליסטי שיצא לאור בניו יורק. קהל היעד שלו היו יהודים (הם גם ניהלו אותו), בעיקר כאלו שהיגרו מרוסיה.
לפני 100 שנה חצי מהעם היהודי חיו ב"תחום המושב". יהדות מזרח אירופה, מערב אירופה ותחום המושב היוו 80% מכלל היהודים בעולם. מי שרוצה לעסוק בהיבטים כלשהם של היהדות לפני 100 שנה חייב להתחיל בתחום המושב ורוסיה.

גם היום העיתון יוצא לאור, אך היום הוא שבועון היוצא באידיש, רוסית ואנגלית.


ההרצאה בנויה משני חלקים:
1. הכוחות הפועלים בחברה – תיאוריה כללית.
2. המקרה היהודי-ישראלי.
[ למעלה ]

הכוחות הפועלים בחברה
למציאות יש ארבע רגליים (היבטים):
1. פוליטי
2. חברתי
3. כלכלי
4. תרבותי

היסטוריונים או חוקרים מתחומים אחרים קוראים תחילה למציאות בשם, ואחר כך מחפשים זיקות גומלין.
דוגמה: תנועת ש"ס – תנועה חברתית ותרבותית – דרשה כוח פוליטי, ואחרי שקיבלה אותו קיבלה גם כוח כלכלי.

"אין היסטוריה בלי בני אדם, ואין חברה בלי היסטוריה".
[ למעלה ]

חברה מסורתית מול מודרנה
אם רוצים לחלק את האנושות לשתי תקופות מרכזיות אז מתייחסים לתקופה המסורתית ולתקופה המודרנית. לדוגמה: אנגליה של לפני 100 שנה היא כמו זימבבוה לפני 20 שנה ופלסטין של מחר – השוואה תיאורטית בין חברות מסורתיות. דוגמה: בחברה מסורתית יחסי מין היו למטרת procreation (הולדה) ובחברה מודרנית הם למטרת recreation (הנאה).
 

[ למעלה ]

התהליך הכלכלי:
בעזרת תרגיל פשוט אפשר לבדוק האם הכלכלה שלנו היום היא כלכלה טבעית או כלכלת שוק.
אודי מבקש לבחור חפץ כלשהו ושואל שלוש שאלות:
1. האם את/ה יודע/ת ממה עשוי החפץ הזה?
2. האם את/ה יודע/ת איך עושים את החפץ הזה?
3. האם את/ה מסוגל/ת לעשות את החפץ כפי שהוא בעצמך?

התשובה היא "לא" לשלושת השאלות. אנו תלויים באנשים אחרים כדי לחיות היום – אנשים איננו מכירים כלל. דוגמה: החשמל שבו אנו משתמשים מגיע מחדרה אותו "עושים" אנשים שאיננו מכירים, מפחם שמגיע מבלגיה אותו כרו אנשים שאיננו מכירים, שהגיע ממכרות בהם נעשה שימוש במכונות מיפן שהורכבו על ידי אנשים שאיננו מכירים...

עצמאות חומרית ותחושת אינדיבידואליזם הם שני צירים על פיהם אפשר למדוד את ההתפתחות ההיסטורית בעולם. כאשר שני הפרמטרים הללו חצו זה את זה התרחשה "המהפכה התעשייתית" – אשר לא הייתה נקודה אחת על הציר, אלא הייתה "כתם" של כ-500 שנה, כמו גם התפתחות הבורגנות והמהפכה בצרפת.
[ למעלה ]

כלכלה טבעית:
ייצור לשם צריכה וצריכה המיוצר. העודפים מיועדים לסחר חליפין.
כלכלת שוק:
ייצור לשוק וצריכה מהשוק. הפרדה בין ייצור לצריכה.
[ למעלה ]

אינדיבידואליזם:
אידיאולוגיה. בארץ מתקשר למושג הקיבוץ והקיבוציות.
מושג על שמקורו במאה ה-19.
משחבר (מחבר מחדש) את החברה.
כל אידיאולוגיה פונה לתחושת האינדיבידואליזם.
(*) הדת מסבירה "למה" ו"מה" הוא העולם וקובעת נורמות מוסריות ברמת ההתנהגות

האידיאולוגיות הכי גדולות היו הסוציאליזם והלאומיות.
היטלר יצר פרדיגמה מודרנית כאשר קרא למפלגה שלו "נציונל-סוציאליסטית".
[ למעלה ]

החברה הישראלית
החברה הישראלית איבדה את האיזון. ממה שנאמר קודם נגזר שהציוויליזציה מחפשת איזון בין הפרט לכלל (בארבעת הנקודות – חברה, כלכלה, פוליטיקה, תרבות).

החברה הישראלית, בעיני אודי, בדור האחרון (אחרי מלחמת ששת הימים, הכיבוש וההפרטה) איבדה את האיזון. המאמץ למצוא אותו הוא הרבה יותר קשה מאשר בחברות אחרות בגלל שאנחנו חברת מהגרים.

הסבר לבעיה של החברה הישראלית בתוך תהליך היסטורי של העם היהודי ב-200 השנים האחרונות:
השחבור הוא נקודת ההתחלה והוא נעשה כל הזמן (חיבור של דברים מפורקים). המסורתי התפרק בכל ארבעת המדדים ויש לחברו מחדש.
יש ניסיון תמידי להתאים את עצמך למצבים חדשים. המסורת מתפרקת.

הנקודה היהודית:
דוגמה לניסיון להגיע לאיזון היא התנועה הציונית. הציונות היא דוגמה לתנועת שוליים שהצליחה לשכנע. בתחילתה היא מנתה 200 איש. זה שונה מש"ס שבמהותה מעוניינת להמשיך בסגרגציה ולכן, באופן נצחי, היא מובילה לערעור האיזון.
[ למעלה ]

עיור – מעבר מהכפר לעיר.
דיסלקציה - שינוי מיקום, הגירה.

• במאה ה-19 עסוקים מחצית מהיהודים של תחום המושב בדיסלקציה.
• בין השנים 1881 – 1914 יש הגירה המונית.
• 30 מיליון איש מהגרים (רובם לארה"ב). מביניהם – 3 מיליון יהודים.
• יהודים מהגרים מרוסיה ומפולין לאנגליה, צרפת, ארה"ב, אוסטרליה ועוד.
• ההגירה היא גם טרנס אטלנטית וגם פנימית (עיור).
• תופעה רווחת היא של משפחות שלמות שמתפרקות. אחת התופעות הרווחות באותה תקופה היא זנות בקרב נשים יהודיות. יש זונות יהודיות בארה"ב, בומבי, דרום אפריקה ובמקומות אחרים. אלו הן נשים שנותרו ללא כל או כאלו שנוצלו על ידי גברים.
• בדיסלוקציה חייבים לשחבר, ואצל היהודים הסוציאליזם והלאומיות התחברו יחד וילדו את הציונות.

לטענת הרצל מצבם של היהודים הוא ייחודי וקשה יותר ושהם צריכים כוח חזק יותר כדי לשחבר את המציאות שלהם. הסיבות לקושי המיוחד ליהודים:
1. המעבר מחברה מסורתית למודרנית קרה אצלם מהר מאוד – בתוך עשרות שנים בלבד – שלא כמו אצל עמים אחרים.
2. מה שמחזיק את היהודים בתקופת המעבר היא הדת – האתוס היהודי – שבהיתקלות עם המודרנה הוא יוצר ברדק וגורם לדיסלוקציה. המיקוד ביהדות הוא על "העולם הבא".

בניו יורק היהודים ממוקמים בשולי הציוויליזציה. בגלל דתם מתייחסים אליהם כאל "טועים".
[ למעלה ]

הציונות היא בהחלט כוח משחבר כי:
1. היא "מייצרת" את המדינה ואת החברה הישראלית.
2. דרך הציונות מבינים את הבעיה היהודית ואת עומק המשבר.

כדי לראות מה קרה ב-1897 צריך לראות מה היה ב-1789.
באזל, 1897: "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל במשפט העמים":
(1) הכרה בינלאומית במדינה יהודית
(2) נורמליזציה – העם היהודי שייך למשפחת העמים. מזה מבינים שהבעיה של היהודים הייתה שהם לא תפשו את עצמם כעם אלא כקבוצה הנמצאת בשולי החברה.

1917: הציונים רצו לארגן מוסדות בארץ ישראל כדי לקבל מנדט ובסי בארץ. הם רצו להעניק לנשים זכות בחירה, מה שנתקל בהתנגדות מצד החרדים.

ולרי: למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהיהודים לא ראו עצמם "שייכים לעולם הזה"? זה מופשט מדי.
אודי: את לא מבינה את זה כי אנחנו התחנכנו במשך ארבעה דורות על מושגים אחרים.
ולרי: אבל בתחילת המאה ה-20 היו יהודים מהפכנים.
אודי: נכון, בגללם (הבונד) אנחנו יושבים פה היום.

היהודים המסורתיים מנעו את הגעת המודרניזציה הפוליטיזציה והדמוקרטיזציה.

ב-1812 מביא נפוליון לרוסיה מחשבה אינדיבידואליסטית אך החברה השמרנית אינה מעוניינת בשינוי.

דוגמה לשמרנות של החברה היהודית:
בתקנות 1804 הסעיף ה-I אמר: יהודי שיבחר לעסוק בחקלאות יהפוך לאזרח חופשי. באותה תקופה עסקו בחקלאות פחות מאחוז אחד של יהודים. בשנת 1807, שלוש נים אחרי התקנה, עסקו בחקלאות 1.3% מהיהודים.

הרצל רואה ברוטשילד את אחד האויבים הכי גדולים של הציונות, כי הוא אינו מאמין באופן מהותי בציונות. רוטשילד ראה בבעיה היהודית בעיה אישית אותה ניתן לפתור באמצעות פילנתרופיה, ופילנתרופיה מנוגדת לחלוטין לפוליטיקה.
היום בישראל יש נאו-פילנתרופיזם.
[ למעלה ]

החברה הישראלית היום היא:
1. חברת שוק.
2. חברה שיש בה דיסלקציה טבעית.
3. חברה שהביאה איתה את האתוס והתפישות הגלותיות.
4. חברה בה הציונות היא עדיין גורם דומיננטי (אנשי העלייה השניה, שהיו 20 אלף במספר, היו האליטה השלטת עד 1965 ועמודו בכל עמדות הכוח והיו עסוקים בשחבור לאומי-סוציאליסטי של המדינה. אחרי שהדור ההוא הזדקן ומת החברה הישראלית מוצאת את עצמה על פרשת דרכים. בשנת 1967 נוספו לכך תוצאות המלחמה והכיבוש.
5. כיום מאבק הכוחות הוא בין הנאו שמרנות למודרניות, והוא עדיין לא הוכרע.
[ למעלה ]