דוגמאות לסעיף כלי המחקר
כלי המחקר בו נשתמש לצורך המחקר הנו שאלון המתבסס על שאלות המאפיינות את המשתנים הנבדקים. השאלון: בנוי שלושה חלקים, כאשר בחלקו הראשון מוסבר מהות המחקר ומודגשת האנונימיות.
בחלקו השני השאלון מכיל 31 שאלות אשר בחלקן נלקחו ממחקרים שונים כפי שיפורט להלן בתוספת שאלות נוספות שחוברו ע"י החוקר בהתאמה למאפיינים של הארגון הנחקר.
ובחלקו השלישי וכן נכללים בו פרטים דמוגרפיים על הנחקר הכוללים : מין , גיל , ותק , סקטור , מעמד , השכלה
שאלון לבדיקת שיתוף העובד בתהליך קבלת ההחלטות :
לצורך בדיקת מידת השיתוף ומעורבות העובד בתהליך השיתוף נעשה שימוש בשאלון במחקרו של בוגדנובסקי, (1986), הכולל בתוכו 5 היגדים עם מרכיבים של שיתוף בתהליך קבלת החלטות עם מאפיינים של מעורבות . שאלה 4 היא שאלה הפוכה והיא תשוקלל בסדר הפוך. התשובות יינתנו על פי סולם ליקרט בן 5 שנתות, 5- משמעו מסכים מאוד, 1- משמעו מאוד לא מסכים. רמת המהימנות הפנימית של שאלון זה הינה 0.71 (אלפא קורנבך).
שאלון התנגדות לשינוי:
לצורך בדיקת ההתנגדות לשינוי יעשה שימוש בשאלון ממחקרה של שן (2000) בתוספת שינויים קלים שנעשו בידי החוקר לצורך התאמת השאלות לארגון הנחקר. השאלון יכלול 12 היגדים. היגדים מס' 6-18 בשאלון הכללי. שאלות 8,11,13 הינן שאלות הפוכות והן ישקללו בסדר הפוך.
היגדים 11-14 בוחנים את ההתנגדות הקוגניטיבית. היגדים 6-10 בוחנים את מידת ההתנגדות האמוציונלית .היגדים 15-18 בוחנים את ההתנגדות האקטיבית. התשובות יינתנו על פי סולם ליקרט בן 5 שנתות, כאשר 5מייצג מסכים במידה רבה מאוד ו אילו 1 מיצג אינני מסכים כלל. רמת המהימנות הפנימית של שאלון זה הינה 0.85 (אלפא קורנבך).
שאלון מחויבות ארגונית:
בכדי לבדוק את המחויבות הארגונית נעשה שימוש בשאלון ממחקרה של דישון (1996) עפ"י פורטר ועמיתיו (Porter et al 1974). השאלון מכיל 8 פריטים ובודק שלושה גורמים במחויבות הארגונית. אמונה חזקה בערכי הארגון (שאלות 20,24,25,29,31 ), נכונות להשקיע מאמץ עבור הארגון (שאלות 19,23,26 ) ,מידת השאיפה להמשיך ולהשתייך לארגון (שאלות 22,27,28 ). שאלות מס' 21,29 הינן שאלות הפוכות והן ישוקללו בסדר הפוך.התשובות לשאלות מוצגות עפ"י סולם ליקרט 1-5 כאשר 5 מייצג מסכים במידה רבה מאוד ו אילו 1 מיצג אינני מסכים כלל. השאלון בעל מהימנות פנימית של 0.75 (אלפא קורנבך) .
6.3 כלי המחקר:
כלי המחקר בהם נשתמש לצורך ביצוע המחקר, הינם, שאלונים המתבססים על שאלות המאפיינות את המשתנים הנבדקים. נשתמש בשני סוגי שאלונים: האחד, לאוכלוסיית העובדים הנבדקת והשני, לאוכלוסיית הלקוחות. כמו-כן נבצע שיוך בין שאלוני הלקוחות לשאלוני העובדים המטפלים בהם.
שאלון לעובדים:
שאלון העובדים יהיה מיועד למילוי ע"י כל תקציבאי משרד הפרסום הבאים במגע עם לקוחות החברה. השאלון זה יהיה בנוי משלושה חלקים:
חלק ראשון: מוסברת מהות המחקר ומטרתו. במסגרת ההסבר שינתן לנחקר, יושם דגש להיבט המחקרי אקדמי של המחקר וכן את חשיבות אמינות המידע לצורך הצלחת התהליך. כמו-כן יצויין כי השאלון אינו בודק את רמת הביצועים של העובד ברמה הפרטנית אלא מהווה חלק ממידע כולל שיכול להוות בסיס להחלטות אסטרטגיות של החברה.
חלק שני: מוצגות שאלות המתייחסות למשתנים לחץ ושחיקה על ממדיהם.
חלק שלישי: מוצגות שאלות דמוגרפיות אודות העובד.
השאלון יהיה מזוהה שמית, לצורך ביצוע שיוכו לשאלון הלקוח, אשר בא במגע ישיר מול העובד.
שאלון לקוחות:
שאלון לקוחות יהיה מיועד למילוי ע"י הגורם הישיר הבא במגע עם התקציבאי בחברת הפרסום. השאלון יהיה בנוי משלושה חלקים:
חלק ראשון: מוסברת מהות המחקר ומטרתו. במסגרת ההסבר שינתן לנחקר, יושם דגש להיבט המחקרי אקדמי של המחקר וכן את חשיבות אמינות המידע לצורך הצלחת התהליך. כמו-כן יצויין כי השאלון בודק את רמת איכות השירות הניתן לו, המהווה חלק ממידע כולל שיכול להוות בסיס להחלטות אסטרטגיות של החברה.
חלק שני: מוצגות שאלות המתייחסות למשתנה איכות השירות על ממדיו.
חלק שלישי: מוצגות שאלות דמוגרפיות אודות הלקוח.
השאלון יהיה מזוהה שמית, לצורך ביצוע שיוכו לשאלון העובד, הבא במגע ישיר מול הלקוח.
להלן תיאור מבנה השאלונים המאפיינים את המשתנים הנחקרים:
שאלון לבדיקת רמת הלחץ של התקציבאים:
מדד לחץ בעבודה כלל 24 פריטים, והסתמך על השאלון של באגט ועמיתיו (1991). עפ"י התוקף הנראה הוצאו ממדד זה שאלות 18-24. שאלות אלה עובדו כמדד בפני עצמו – מתח נתפס.
לחץ בעבודה נמדד על סולם אורדינלי בן שבע דרגות. כאשר 1 = מתאר התנגדות מוחלטת להיגד – תחושת לחץ חלשה, 7 = הסכמה מוחלטת – תחושת לחץ חזקה, ואילו 4 = מתאר אדישות.
בניתוח ממצאים בוצע היפוך לשבעה פריטים כך שתדירות נמוכה שלהם מצביעה על העדר לחץ בעבודה (הפריטים שכיוונם נהפך: 9, 11-15, 17).
מרכיבי הלחץ בעבודה שנעשה בהם שימוש במחקר הנוכחי:
עמימות תפקודית: הפריטים בשאלון שבדקו מרכיב לחץ זה הינם - 2, 6, 9, 10, 12, 13, 14.
עומס יתר: הפריטים בשאלון שבדקו מרכיב לחץ זה הינם - 4, 7, 11, 15, 16, 17.
קונפליקט תפקודי: הפריטים בשאלון שבדקו מרכיב לחץ זה הינם - 1, 3, 5, 8.
מתח נתפס: הפריטים בשאלון שבדקו מרכיב לחץ זה הינם - 18-24.
מהימנות מדד לחץ בעבודה הינה 0.83 = a.
מהימנות המדדים נבדקו ע"י החוקרת בתוכנת ה- SPSS והינם:
מהימנות מדד עמימות תפקודית: 0.93 = a.
מהימנות מדד עומס יתר: 0.78 = a.
מהימנות מדד קונפליקט תפקודי: 0.65 = a.
שאלון לבדיקת רמת השחיקה של התקציבאים:
שאלון מדידת שחיקה הסתמך על השאלון של פיינס ועמיתיו (1981). שבו 21 פריטים בתוספת 6 פריטים מתוך השאלון שפותח ע"י שירום (1989). המדד כלל 27 פריטים, אשר בדקו שחיקה בשלושה תחומים:
שחיקה פיזית: לדוגמא-עד כמה הפרט חווה תשישות גופנית- הפריטים: 1,4,7,10,13,16,20.
שחיקה רגשית: לדוגמא -עד כמה הפרט חש חסר ערך עצמי – הפריטים: 2, 3, 5, 6, 8, 9, 11, 12, 15, 17, 18, 19.
שחיקה קוגנטיבית: לדוגמא – עד כמה הפרט מרגיש עייפות מחשבתית, קושי להתרכז – פריטים: 14, 22, 23, 24, 25, 26, 27.
משתנה השחיקה נמדד על סולם אורדינלי בן חמש דרגות כאשר 1 = אף פעם, מתאר תדירות נמוכה של המצאות המאפיין ואילו 5 = תמיד, מתאר תדירות גבוהה.
ציון השחיקה התקבל בחישוב הממוצע ל- 27 פריטים לאחר שארבעה פריטים עברו היפוך כך שתדירות נמוכה שלהם מצביעה על העדר שחיקה (הפריטים שכיוונם נהפך 3, 6, 19, 20).
מהימנות מדד שחיקה בעבודה: 0.90 = a.
מהינמנות המדדים נבדקו ע"י החוקרת בתוכנת ה- SPSS והינם:
מהימנות הממד שחיקה פיזית: 0.93 = a.
מהימנות הממד שחיקה נפשית: 0.95 = a.
מהימנות הממד שחיקה קוגנטיבית: 0.82 = a.
שאלון לבדיקת רמת איכות השירות בקרב לקוחות החברה:
לצורך בדיקת רמת איכות השירות בקרב לקוחות בחברה, נעשה שימוש בשאלון ממחקרם של Parasuraman et al (1988). אשר ציינו חמישה מימדים: מוחשיות (tangibles), מהימנות (reliability), תגובתיות (responsiveness), בטחון (security) ואמפטיה (empathy). בשאלון זה בוצעו שינויים אשר נעשו ע"י החוקר לצורך התאמת השאלון לארגון הנחקר. השאלון מכיל 23 פריטים.
משתנה איכות השירות נמדד על סולם ליקרט בן 7 דרגות, כאשר 1 = מסכים במידה מעוטה, מתאר תדירות נמוכה של המצאות המאפיין ואילו 7 = מסכים במידה רבה מאוד, מתאר תדירות גבוהה.
בניתוח ממצאים בוצע היפוך לשתי פרטים, כך שתדירות נמוכה שלהם מצביעה על איכות שירות גבוהה הניתנת ללקוחות החברה. (הפריטים שכיוונם נהפך: 13,20).
מרכיבי איכות השירות שנעשה בהם שימוש במחקר הנוכחי כללו:
מוחשיות: הפרטים בשאלון שבדקו ממימד זה הינם: 1-4.
מהימנות: הפרטים בשאלון שבדקו ממימד זה הינם: 5-9
תגובתיות: הפרטים בשאלון שבדקו ממימד זה הינם: 10-14.
בטחון:הפריטים בשאלון שבדקו ממימד זה הינם: 15-18.
אמפטיה: הפרטים בשאלון שבדקו ממימד זה הינם: 19-23.
מהינמנות המדדים נבדקו ע"י החוקרת בתוכנת ה- SPSS והינם:
מהימנות הממד מוחשיות: 0.91 = a.
מהימנות הממד מהימנות: 0.91 = a.
מהימנות הממד תגובתיות: 0.93 = a.
מהימנות הממד בטחון: 0.89 = a.
מהימנות הממד אמפטיה: 0.91 = a.
מהימנות המדד איכות השירות: 0.98 = a.
הערה חשובה: בעמודים אלו הוצגו דוגמאות מעבודות אוטנטיות. הן יכולות לשמש דוגמא אך בהחלט ניתן למצא גם בהן הערות ונקודות לשיפור