ארבע השנים הראשונות בבית ספר תיכון [הכוונה היא כאן למערכת החינוך של בריטניה ו"בית ספר תיכון" במושגים של הארץ מתחיל מכיתה ו' ונגמר בי"ב] הולכות על הלימודים לבחינות הבגרות. בשנתיים הראשונות, לוקחים מקצועות רגילים כגון מתמטיקה, אנגלית, מדעים, היסטוריה. מקצועות החובה לשנה הראשונה והשנייה משתנים מבית ספר לבית ספר. בסוף השנה השנייה, בוחרים לפחות שני מקצועות נוספים ללימוד, כגון צרפתית, ניהול עסקי וכו'. זהו פחות או יותר המסלול בו הוגוורטס בוחרת: חייבים להמשיך עם המקצועות הישנים ולקחת עוד כמה. אפשר לקחת מקצועות כאוות נפשך, אבל רוב התלמידים לוקחים שלושה יותר, ובסה"כ לומדים שמונה מקצועות (5 מקצועות חובה + 3 נוספים). בסוף השנה החמישית הם לוקחים מבחן או סדרת מבחנים בכל מקצוע. כל מקצוע הוא יחידת בגרות. אם אתה עובר את המבחן, אז יש לך יחידת בגרות אחת. אז אם הינך לוקח את כל שניים-עשר המקצועות (אני מכיר מישהו שעשה זאת) ועובר בכל המבחנים, יש לך שניים-עשר יחידות בגרות. זה הרבה יותר טוב מאחד שקיבל (עבר) חמש יחידות בגרות. כנראה שהוגוורטס עובדת ככה. לקחת יותר משניים-עשר מקצועות זה באמת מטורף, באמת ובתמים. ישנה הרבה עבודה שצריכה להיעשות בכל מקצוע ופשוט אין מספיק שעות ביום, כפי שהרמיוני גילתה בדרך הקשה.

הרמה הבאה של המבחנים היא רמת המתקדמים. זאת נלמדת בשנה השישית והשביעית. שם זה נעשה אפילו יותר ממוקד. שוב, אפשר לקחת כמה מקצועות שרוצים, אבל הפעם לומדים רק את המקצועות הנבחרים. למשל, אני בחרתי דרמה, ספרות אנגלית וכישורי משחק, ואלו היו המקצועות היחידים שלמדתי. זה כי השיעורים האלה מתעמקים הרבה יותר בנושא מבעבר. בסוף השנה השביעית, לוקחים מבחנים ברמה המתקדמת, וכרגיל כל מבחן שאתה עובר הוא יחידת בגרות מתקדמת אחת. אתה מקבל נקודות לפי הציונים שאתה משיג, אבל בד"כ אוניברסיטאות מגדירות את הציונים שהם רוצים שנשיג במקצועות שאנו לומדים. למשל, אם תרצה ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה, הן מגדירות שאתה צריך לקבל "טוב מאוד" במתמטיקה, ושני "טוב" במקצועות האחרים. איני יודע אם זה כך בהוגוורטס, משום שהספרים לא הרחיבו בנושא זה עדיין. כל מה שאנו יודעים הוא שפרסי קיבל ציונים מעולים בכל מבחני הכשיפומטרי שלו ובכך התקבל לעבודה במשרד הקסמים. מכך אני מניח שיש להם ציון מינימום כקריטריון לחיפוש עובדים.