סער היה בן למשפחת אבירי סולמניה אשר התגוררו בטירה בחבל סולמניה. בילדותו הותקפה טירת אביו ע"י צבא איכרים שמרדו בשלטון האבירות. אביו שלח אותו ואת אמו מהטירה כדי שיהיו בטוחים והם ברחו למרגוע, כאשר הוא עצמו נרצח בפשיטה. סער גדל במרגוע עם האחים מאז'ר והתיידד מאד עם קרמון. לפני מלחמת הרומח, חזר לסולמניה כדי לגלות מה קרה לאביו ולדעת יותר על מורשתו (מכיוון שהבטיח לאביו שישמור על אמו, רק לאחר מותה יצא למסעותיו). לאחר הרפתקאות ונקמה על מות אביו, המשיך בהרפתקאותיו עם קיטיארה אוט מטאר, אשר הרתה לו ומאוחר יותר ילדה לו בן ללא ידיעתו. סער חזר למרגוע והצטרף לחבורה במלחמת הרומח כאשר הוא לובש את מורשתו של אביו- שריונו וחרבו

למרות שלא הוכר כאביר סולמניה, הוא נהג תמיד ע"פ החוקה והמידה בצורה נוקשה ולא סיפר לחבריו שאינו אביר. סער הציל את חיי החבורה פעמים רבות והידועה שבהם הייתה כאשר עקב אחרי חזיון של אייל לבן לתוך סבך יער, ובכך הציל את החבורה ממארב של דרגונים וגובלינים. במהלך מתקפת הדרקונים על העיר טרסיס הגן סער על נסיכת ממלכת סילבנסטי, אלהנה צפריר, אשר התאהבה בו ומסרה לו את אבן הכוכבים. לאחר דיונים ארוכים במועצת האבירים והתנגדות מצדו של האביר דירק, זכה לבסוף להתקבל לאבירות למסדר הנמוך ביותר ונשלח להגן על צריח הכהן הראשי. במהלך מתקפת הכנף הכחול שבראשה עמדה שרת הדרקונים קיטיארה, עמד סער לבדו מול המתקפה כדי לתת זמן ללאורנה להפעיל את בועת הדרקון

סהר נהרג מידיה של קיטיארה ונקבר בצריח הכהן הראשי. סער מוזכר בקרב אבירי סולמניה כסמל לאומץ הלב וברבות השנים סופרו עליו אגדות דומות לאלה של גיבור ילדותו, הומא רועץ-דרקון