דנקן היה מלך חמום מוח שנודע בחכמתו הרבה ובכישוריו הדיפלומטיים בנוגע לענייני הגמדים. דנקן מלך בתקופה קשה בהיסטוריה הגמדים, התקופה שאחרי החורבן הגדול. כדי למנוע מגמדי ממלכתו לגווע ברעב, נאלץ דנקן לסגור את שערי ההר ובכך להגן על נתיניו. ממלכתו עמדה באיום מצבאו של רייסטלין/פיסטנדנטילוס, וכאשר הביא את צבאו להלחם באיום באזור מצודת זהמן, התרחש פיצוץ קסום שהרג את שני הצדדים. הגמד היחיד ששרד היה חברו של דנקן, כאראס, אשר בישר לו על שארע ועל מותם של בניו של דנקן. דנקן נכנס לדיכאון עמוק וסרב לאכול ימים רבים עד שלבסוף מת מצער בידיו של חברו כאראס
