היסטוריה של אמצעי התקשורת • מתחילה להתפתח בקצב מואץ לאחר מלחה"ע השנייה, וכתחום באקדמיה לפני כ-40 שנה. • תקשורת משמעה העברת מידע ממוען לנמען. מוען(מקדד) – מסר (רעש) – נמען (מפענח). תמסורת • מודל ריטואלי- ריטואל סימבולי שבמהלכו המציאות נוצרת, משתמר, מתוקנת ומשתנה. אני-אחר ריטואל 5 מוטיבים עיקריים המאפיינים נושא תקשורת: 1) חזיונות אוטופיה ודיסטופיה - כל אמצעי תקשורת שהופץ יוחסו אליו שתי התייחסויות: שיפתור את כל בעיות העולם (אוטופיה)ושיפגע בסדרים החברתיים הקיימים-מי יקבל ידע?מי ירוויח?...(דיסטופיה). 2)רבולוציה/אבולוציה- מהפכה ע"י אמצעי תקשורת מצד אחד מניחה שלא היה שום דבר לפניו והא ישנה את המציאות. מצד שני, לכל אמצעי תקשורת "תוצר לוואי" שמאפשר לתחום להתפתח ולהשתכלל. 3)יחסי זמן/מרחב- פיתוח והפצת אמצעי תקשורת משנים יחסי זמן מרחב בהקשר זה. לדוגמא לפני טלגרף לא היו איזורי זמן. 4)שליטה ויחסים חברתיים- אמצעי תקשורת מהווים אמצעי מקשר בין אנשים וקבוצות. כמו כן, אמצעי תקשורת משנים ומעצבים יחסי גומלין בין אנשים (לשלילה ולחיוב). שליטה באמצעי היא כוח- ששולט במי יקבל מידע ואיזה?. 5)שאלת דטרמיניזם טכנולוגי- טכנולוגיה התקשורתית משנה ולא המסר, בכדי להבין חברה צריך להבין איזה אמצעי תקשורת שולט בה. אפשרות נוספת: הטכנולוגיה מתקיימת ע"מ לענות על צורך ואם היא לא תענה עליו היא לא תתקבל ותשנה מציאות. התפתחות הכתב • הכתב מפריד בין הפרה-היסטוריה להיסטוריה – מעבר מהעולם העתיק למודרני בכל תחומי החיים: כלכלה, חינוך.. • מקור טכנולוגיית הכתב במסופוטמיה, ע"י שימוש בחומרים מהאיזור-חימר, קנים.. הכתב סייע לנהל משאבים. הכתב מסמלך משהו שהוא מחוץ לעולמו. • כתב מסופוטמי היה פיקטוגרפי-הסימן היה דומה למה שסימל (איקוגרפי הסימן מסמל רעיון של מה שסימל-משולש=שמן) • כתב שומרי פותח ע"י הבבלים בצורת כתב יתדות-סייע להם לפתח כלכלה,פוליטיקה.. השתמשו בכתב לצרכים חברתיים יותר-"חוקי חמורבי"-שימושו להפיץ מידע לציבור. • במצרים הכתב הפך לחרטומים (הירוגליפים-חריטות אלים – האל נתן את הכתב). השתמשו בו לכיתוב על אבן,קברים.. הכתב שימש אליטה בלבד למטרת תיעוד ההיסטוריה מעיניי השליט ולהאדיר שמו. הכתב המצרי שילב פיקטוגרפיה וגם פונוגרמה – רישום הברות. בגלל ריבוי הסימנים היה קושי רב בידיעת השפהץ • א'ב' פונטי הומצא ע"י הפיניטים עם של יורדי ים סוחרים שחיו באיזור הים התיכון ב-1700 לפנה"ס כי הם היו צריכם שפה פשוטה למסחר. • קלות מבנה השפה=קלות בלמידתה והפצתה. המצאת ההפירוס ב-2700 לפנה"ס שיפרה את השפה וגם את המדיה – אמצעי העברת המסר – מאבן לנייר. לכן צירוף הפפירוס והכתב הפונטי מסייעים בליברליזציה של קרוא וכתוב. שתי הגדרות של מדיה עפ"י איניס: • : מדיום בעל הטייה בזמן – כלומר מתמחה בשימור מידע (אבן) • מדיום בעל הטייה במרחב – כלומר מתמחה בהפצת מידע (פפירוס). מקל על גיוון הכתב. • אופי החברה מושפע מסוג המדיה הדומיננטי בתקופתה. (שבטיות התבססה על תקשורת בין אישית – שלטון מקומי – תפיסת זמן מחזורית שקיעה זריחה...) (חברה מודרנית התבססה על דפוס- שלטון לא ריכוזי, תפיסת מרחב גדולה יותר – ניהול מידע יותר מסובך ופחות מונופולי) • התפתחות הכתב סייעה בהתפתחות אמיניסטרציה ובירוקרטיה. גם הפצת ידע של קרוא וכתוב מקדמת דה-צנרליזציה של מידע כי האזרח יותר משכיל. • התשתית הטכנולוגית מגבילה את גבולות התודעה (הטייה מכתיבה את המונופול על הידע). • תרבות שמצליחה לאזן בען טכנולוגיה לתודעה היא אידיאלית - יוון העתיקה ובמיוחד אתונה. איזון בין כתב לציבור ולסביבה בה הוא חי, כתב יווני (ע"ב א'ב' פונטי) פיתח תרבות קריאה ודיון כאקטים חברתיים. נוצר מעמד קוראים והפוליטיקה התבססה על רטוריקה – טכניקה שהתבססה על זיכרון ובכך פיתחה אותו. • מעבר מזכרון לכתיבה מאפשר ניתוח ידע ותיעודו. הבדלים בין דיבור לכתיבה: • כתב מאפשר אמצעי זיכרון חוץ גופי. בדיבור מתחיל להישחק כאמצעי של הקניית תרבות משותפת (מחליף מדורת שבט) נוצרה הפרדה בין זכרון למחשבה. • מתפתח סוג "שני" של מחשבה – לא כבולה לזכרון למחשבה. מתפתחת חשיבה מופשטת (לא לינארית). זה מצריך סיסטמטיות ע"מ לסדר את המחשבה. • נוכחות והעדרות מתקשרים:- דיבור מצריך לפחות שני אנשים באותו זמן ובד"כ באותו מקום. בכתב המחבר "נעדר" (ספר) אין קשר ישיר בין מוען לנמען. נוצר שיוויון בין הקורא למחבר שלא קיים בהכרח בדיבור. • בכל מדיום המבוסס על הפצה (טלוויזיה) יש פרשנות מצד הנמען. • בכל אקט של כתיבה יש מצב חברתי כי הוא מכוון לקורא מסויים. • זמן ומרחב: כתב מדגיש מרחב ומגדיל טווח ידע אנושי יכול להוביל לתוצאות שליליות (ידע=כוח=הפלת שלטון). דיבור הוא מוה זמן, משמר ידע קיים ומפיצו. המצאת דפוס: • בין 1450-1480, בימי הביניים ואחריהם כל טקסט היה העתק אחד בלבד. • הידע של ההיסטוריה הוא תולדה של מספר גורמים: 1)כנסייה שהתפתחה בימי הביניים שחיזקה קרוא וכתוב. 2) מסעות מסחר של המוסלמים שהביאו טקסטים עתיקים לאירופה. 3)מסדרי נזירות שהתפתחו באירופה מהמאה ה-6 – תרבות העתקת ספרים – שימור הידע הקיים. • הספריות היחידות היו במנזרים, בהם היו "חדרי העתקה". היווה מקור כוח-החליטו מה יועתק וישמר ומה לא. • רוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב, למעט אנשי כנסייה. התרבות הייתה אוראלית ורוב התקשורת הייתה בין-אישית. המשטר היה היררכי והחזקת הידע (ספרים) היוותה מקור כוח וסמכותיות. • החל מהמאה ה-12 החלו אוניברסיטאות (תחת חסות כנסייה) – סייע להתפתחות הדפוס. באלו למדו טקסטים חילוניים גם. נוצר צורך בהעתקים של החומר הכתוב. • במקביל לאוניברסיטה קמו בתי דפוס לקהילה האקדמית (stationaii) שהדפיסו בתחילה על קלף ואח"כ על נייר. בגלל הקושי בהעתקה הם העתיקו בלי עיטורים וציורים אלא באותיות פשוטות והוסיפו כריכה – ספר. • במאה ה-12 שינוי דמוגרפי באירופה – עיור – ריכוז אוכלוסיה גדול בערים – הצריך העברת אינפורמציה לקהל גדול במהירות ויעילות (בעיקר בנושא מסחר). כך נוצרת תעשיית דפוס ומוצרי דפוס קטנים בתקווה שיהא להם שוק. – מזוהה הצורך בדפוס לכשיבוא. • פיתוח הקסילוגרפיה ע"י גוטנברג (הדפסה ע"י חותמת) היתה מהפכנית אך קיימת לפני מאות שנים בסין. • הנייר (שהגיע ע"י מוסלמים מסין) סייע בהתפתחות הדפוס בוצרה טובה ויעילה. • חרושת המתכת והברזל והמצאת הדיו היו קיימים לפני המצאת גוטנברג, הוא המציא את הטיפוגרפיה-שימוש בכל אות בנפרד. השימו בזו שינה את השפה כי הפך אותה לאותיות נפרדות – כלומר פיצול ומצד שני טכנולוגיה זו עבדה בסרט נע, הפצת מוצרים בכמויות גדולות ולהמונים וע"י נוצרה האחדה של השפה. • אין יותר משמעות לעותק המקורי מבחינת תכניו. • התפתחות הכתב, בתור אותיות נפרדות סייעה בהגדלת תפוצת הקרוא וכתוב. • הטקסט הראשון שהודפס היה הברית החדשה, ארך שנה ויצא לאור ב-1455, בעל 1286 עמוד. • בתי הדפוס לפני המצאת הדפוס עסקו גם בדפוס אזרחי (לוחות שנה..) ולא רק דתי. • בין 1450-1500 מתבסס הדפוס ולכך דפוסים מסויימים: 1)הפיכת בית הדפוס לעסק כלכלי- רווח והפסד, אלו פועלים על בסיס שוק ולא כמו אלו שפעלו במנזרים שפעלו העתקה. 2)בית הדפוס הפך למקום מרכזי בו היו כל פונקציות דפוס הספרים (עריכה, כריכה..)- גידול בכמות הספרים הביא לירידה במחירם. 3)מעבר לאותיות רומיות (מגוטיות מקושטות) פשוטות ונוחות לקריאה, וגם האחדה בכל הקשור לפיסוק,ציטוט.. 4)האחדה בגודל הספר, יצירת מהדורות – הוביל לנגישות גדלה יותר אליהם. תהליכים היסטוריים שהדפוס ממלא בהם חלק: 1)רנסנס – פריחה תרבותית שהחלה במאה ה-14 באיטליה, עקרון הראשון של הרנסנס היה חזרה לטקסטים הישנים של רומא ויוון-אמונה שאלו המקוריים, יביאו לעלייה רוחנית של העם. עקרון שני – התמקדות באדם כבעל יכולות חשיבה וקריאה והסקת מסקנות. הדפוס סייע לפיתוח מגמה זו ע"י גידול בכמות הטקסטים – הידע הופך לנחלת הכלל. הדפוס חיזק והעצים את הרנסנס, זה מצידו האחיד את הטקסטים. ברנסנס נוצר עימוד כי יש עותק מקורי בהרבה העתקים. נוצר כמובן צורך נרחב יותר בידע קרוא וכתוב. 2)יצירת שפות לאומיות - הלטינית הייתה השפה הבסיסית של האצולה, בנוסף היו שפות מקומיות ולהם ניבים שונים. פיתוח בתי הדפוס-פרסום עיתונים וספרים קטנים בשפות מסויימות גרם להאחדה בשפות ולהעלמות ניבים מסויימים. התפתחו שפות לאומיות וזהות לאומית – פרט מהווה חלק מחברה. 3)רפורמציה – תנועה נוצרית שהתפצלה מהזרם המרכזי בנצרות, הונהגה ע"י מרטין לותר. זה כתב ב-1517 את "95 התזות" בבסיסו ביקרות על הכנסיה, האל ודרכי התנהלותה ביחס לאזרחים. מסמך זה הופץ (בניגוד לכוונותיו) ברחבי אירופה תוך מספר שנים בין השאר ע"י ממשיכיו. הכנסייה השתמשה לראשונה ב"תעמולה" נגד מסמך זה. כמו כן לותר תרגם לראשונה את התנ"ך לגרמנית (ע"י דפוס) מה שיצר חוסר תלות בין המאמין לכומר ולכנסיה- כלומר פיצול- לפני כן אנשים היו באים לשמוע דרשה של הכומר (פרשנות שלו לטקסט). תחבורה, עיור וחשמל המהפכה התעשיתית: • התחלקה לשתי תקופות 1760-1840 – הטכנולוגיה הדומיננטית היתה קיטור. השנייה בתחילת המאה ה-20 בה הטכנולוגיה הדומיננטית היתה חשמל. • תופעה סוציולוגית חדשה בעקבות המהפכה התעשייתית – "חברת ההמונים". התקופה הראשונה התאפיינה ב-3 אלמנטים: 1)מנוע קיטור- במאה ה-18 ג'ימס ואט פיתח רעיון זה – מסמל מעבר מכוח עבודה פיסי (אדם בע"ח) לכוח מכני. 2)תעשיות,מכרות הפחם ותעשיית פלדה – מנועי הקיטור צרכו פחם, ולכן תעשייה זו התפתחה. במקביל תעשית הפלדה למוצרים ולכלי עבודה התפתחה גם היא. 3) מעבר לכלכלה מבוססת תעשייה- מכזו המבוססת על משקי בית עצמאיים כמעט לחלוטין. כלכלה תעשייתית מאופיינת ע"י ייצור המוני ואחיד של מוצרי צריכה ותעשייה – סטנדרטיזציה – ייצור לפי תקן. תחבורה)מתכת+קיטור-מהירות) • יכולת לשלוט בחברה תלוי ביכול לשלוט על תחבורה. • התגברות הניוד ע"י רכבות ומנועי קיטור הופך לשיקול כלכלי-בטחוני. • 1771 – נסיעת קרון ראשון ממונע בצרפת – זה חוצה את המהירות בה אדם או חיה יכולים לנוע. • 1804- נסיעת רכבת קיטור קלה ראשונה. • 1848- בצרפת ובריטניה היו אלפי ק"מ של פסי רכבת. אלו היוו אמצעי להגברת הבטחון, יעול העברת מידע וחיזוק הרגש הלאומי ("עורקי האומה"). • שימוש בפסי רכבת תפתח סיביליזציות- נוצרה תפיסת מרחב חדשה, לכל מקום בו הגיעו פסי רכבת בארה"ב הגיע האדם להתיישב. במקביל, התמסדו המדידות והמפות. • התפתחות אמצעי תחבורה יצרה ערים מרכזיות (ערי נמל ותחבורה) – מוביל לריבו עבודה, וגידול במספר תושביהן. במקביל מתרחש המעבר מהכפר לעיר (ניו-יורק – עיר נמל ורכבות מרכזית ב-1845 היו בה 135,000 מהגרים וב-1910 שני מיליון!- ב-1860 כמטע מחצית הפעילות העסקית בארה"ב עברה דרך ניו-יורק.) • מעבר ליצור תעשייתי (במקום חקלאי), יותר הזדמנויות לקידום אישי ויכולת כלכלית. • תיעוש ומיכון שוחקים יכולת ומעמד האדם, הוא מאבד מאישיותו, "משועבד" למכונה ומצבו החברתי מתדרדר. חשמל • מסמל מעבר לתקופה השנייה של המהפכה התעשייתית. מסמל טוהר, בטיחות..(טכנולוגיות ע"ב גז היו מסוכנות). • 1881- אדיסון מפתח נורת חשמל ראשונה לשימוש המוני (הראשונה בכלל הומצאה 20 שנה קודם לכן). • גורם לפיתוח תאורת הרחוב והעיר. מפתח חיי לילה סביב זה (הצגות של תאורות בצבעים ומילים..) • מתפתחים איזורי בילוי(downtown), מרכזי בילוי מסחריים.. • שימוש בחשמל להעברת תקשורת המונים ע"י הקרנה על עננים.. • החשמל מבסס טכנולוגיות שיבואו מאוחר יותר (טלוויזיה, רדיו..) סיכום: א)שינויים במרחב עירוני חברתי- הואצה הגירה לערים גדולות, נוצר ניכור באורח החיים בעיר (ריבוי לאומים, שפות... שונים). חוקים מתפתחים להפוך חיים לנורמטיביים בגלל המורכבות (איסור שוטטות- הפך לעבירה). ב)שינויים בזמן החברתי- יתור אנשים עובדים באותן שעות, מודדים זמן עפ"י שעון מרכז ולא לפי טבע. נוצר "זמן עבודה" ו"זמן פנאי". ג)התגבשות המון מודרני- מאפיינים ספציפיים במעבר להמון: - הפחתת עכבות מוסריים אחריות אישית. - איבוד רציונליות, האדם בהמון "חוזר אחורה בסולם הציביליזציה", מעבר לשימוש בתת-מודע יותר מבמודע. מתפתחת החשיבה שניתן להשתמש באמצעי תקשורת ע"מ להשפיע על ההמון. - נוצר פרדוקס כי הקידמה מגבשת את ההמון וכך נוצרת רגרסיה כי ההמון מייצג ערכים פרימיטיביים. הטלגרף (מאמרים חשובים לבחינה!!) • יצא משימוש בשנות ה-60 אך עקרונותיו ותשתית טכנולוגית שלו קיימם במכשירים שיבואו אחריו-פקס,טלפון.. • טכנולוגיה ראשונה שנחשבת תקשורת המונים (טל-גרף=תקשורת בכתב) • מאפשר לאנשים להעביר מסרים באופן ללא שליח. • בעידן הטלגרף המידע הופך ל"יישות עצמאית"- אינו תלוי באדם מסויים או בקרקע. מבשרי הטלגרף: • "סמפור" איתות ע"י דגלים למרחוק ע"י תחנות איתות – רעיון של קו תקשורת אחד. • כמו כן איתות של כלי שיט למגדלורים. • במאה ה-16 הומצא מכשיר איתות חשמלי עם 26 חוטים (אותיות א'ב') חשמליים. • הטלגרף לא פותח עד המאה ה- 19 כי לא היה צורך. • הוא נוצר רק שפותחה תשתית פסי רכבת סבוכה שהצריכה מנגנון בקרה למניעת תאונות. קווי הטלגרף התבססו על קווי הרכבת. סמואל מורס: • מתחיל ניסויו ב-1835, ב-1837 מבקש פטנט על מכשיר שמעביר מידע מקודד בשפת מורס. המכשיר מבוסס על כבל חשמלי אחד בלבד מחבר את כל התחנות. • 1844- מועבר קו הטלגרף הראשון בין וושינגטון לניו יורק והמסר הראשון: "what hath god wrath". • הממשל האמריקאי לא מעוניין בפטנט וזה עובר לידיים פרטיות ומתרחב. • הטלגרף מתחבר לעיתונות ומסייע בהפצת חדשות. עקרונו היה שהוא מצמצם מילים ומילות קישור – תקשורת יעילה וחסכונית יותר. • סוף מאה 19- טלגרף אל-חוטי, על גלי רדיו. ממציאו מארקוני. מציב שני תרנים לא קשורים וכשהוא מעברי זרם חשמלי באחד הוא ניתן לחישה גם בשני. • הצי הבריטי הימי הענק מאמץ את הטלגרף האל-חוטי על מנת לתקשר ולפקח על הספינות וביניהן. CRIPPEN AFFAIR: קריפן היה רופא אמריקאי שחי בלונדון, רצח את אשתו ורצה לחיות עם פלוגשו. חשש שיעלו על עקבותיו ועלה על ספינה במטרה לברוח (על זו היה הטלגרף האלחוטי הראשון). קברניט הספינה חשד בו השתמש בטלגרף לקרוא למשטרה שעצרה את הרופא. - הפרשה ממחישה שינוי בקצב התקדמות המידע ביחס לאדם. תקשורת אלחוטית מקדמת מידע מהר יותר מקצב התקדמות אדם. הטיטאניק: יצאה מאירופה לניו יורק, היה בה טלגרף אלחוטי, ברגע שזו התנגשה בקרחון שידרו ממנה אותות מצוקה לספינות אחרות אלא שחדרי התקשורת בהן לא היו מאויישים. זה גרם להסרה של תקנות ונהלי תקשורת ימית. "Time space and telegraph" • המחבר מדבר הקשר בין כלכלה לטלגרף. השווקים שלפני כן היו נפרדים, הופכים לשוק אחד, האחדה במחירים ובמוצרים. מנגנוני השוק הופכים ללאומיים מפרטיים. • שימוש בטלגרף בבורסה מסייע בהתפתחותה ויעילותה.time is money, זמן נמדד בצורה כלכלית. The telegraph and culture"" • לובראנו מדברת על סטנדרטיזציה של זמן (בנוסף למדידה כלכלית שלו)- התפתחות איזורי זמן,זמני רכבות אחידים. • נובע מכך, סדר יום מאורגן יותר, הטלגרף מסנכרן זמן בכל רחבי העולם. • כורם להפצה של הכלכלה לכולם ולא רק למי שנמצא פיזית בבורסה לדוגמא. • הסטנדרטיזציה משפיעה על כל תחומי החיים: כלכלה, דואר, רפואה, תחבורה.. • המאמר אנשים מייחסים לטלגרף כאוטופי–מכשיר אחד,קוד אחד,תפיסה של קולקטיב שאינו תלוי מקום,זמן ומרחב. • נתפס ככזה שיכול ליצור קהילה עולמית. הוא משנה את מושגי הזמן והמרחב ואת תפיסתם. השפעה על כלכלה: - השוואת מחירים ושווקים. - זמן הופך למשאב. - נוצרת "הקבלה", סחורות וכסף הופכים ללא ממשים. - העתיד כשיקול כלכלי מרכזי הופך למשאב. השפעה על פוליטיקה: - איחוד וקישור של המרחב (דימוי של מערכת עצבים בגוף האדם- פסי רכבת עורקים...) - איחוד רעיוני במידה מסויימת. השפעה על תרבות: - נוצרת "רשת"-תשתית מידע עצמאית. - חסכנות וקצרנות בתקשורת. - לראשונה אפשרות למימוש חזון אוטופי של קהילה עולמית. - ספיריטואליזם – התקשרות עם העולם הבא.(מנהיגי התנועה היו הנדסאי חשמל). תנועה זו הפכה לעממית והתפתחו המדיומים, אותם אנשים שיכולים לתקשר עם העולם הבא. התקשרות מבוססת כל "כן/לא" (גם הטלגרף). הטלגרף גרם לחוסר תלות בגוף ע"מ להעביר מסר ופתח פתח לנפש... התפתחות העיתונות במאה ה-19 באמריקה: (לצרף דף מודפס מהשיעור) • המהפכה בתפיסת העיתונות בין 1830-1840. ניתן לראות דרכה את התפתחות החברה האמריקאית. לפני 1830: • שני סוגי עיתונות מסורתית: מפלגתית-שופר של מפלגה ומסחרית- הגעת סחורות,אוניות.. • העיתון היה מורכב מ-4 עמודים, 2 חיצוניים פרסומות ו-2 פנימיים כתבות, דעת עורך.. • שני סוגי עיתונים אלו היו: יקרים (6 סנט), תדירות לא קבועה (בהתאם לאירועים פוליטים כלכלים), הופצו לרוב למנויים, מספרם היה קטן, מערכות העיתון היו מצומצמות ואיש אחד ריכז את עבודות העיתון, לא היתה אתיקה. עין המהפכה -1835-1840: • פותחה העיתונות העממית (penny press) שנקרא של שם מחירו. לכך היו מספר גורמים: 1)טכנולוגיה: - מנוע קיטור וגלגל עץ נכנסו לשימוש בבתי דפוס – הוביל לייצור בקנ"מ נרחב ולזריזות בהפצה. - פסי רכבת ורכבות אפשרו להפיץ את טכנולוגיית מכבש הדפוס. כמו כן אפשרו אלו להשיג חדשות יותר מהר וביעילות. - שימוש בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה מפנה זמן לעיתון. העיתון שינה מבנהו (קטן יותר, נוח לדפדוף, כותרות גדולות..) - שימוש בטלגרף כאמצעי הפצת מידע. ניתן לדווח ממקום למקום. צמצום "פער החדשות"-בין אירוע לדיווח. 2)גורמים סוציו-אקונימיים- - הגירה מהכפר לעיר גורמת ליצירת חברה ו"רוח חברה". אורח חיים בעיר מעניין את האזרחים (פלילים, רכילות..) והעיתונות מספקת צורך זה. - עליית מעמד ביניים- שכירים, לא בעלי עסקים, מרווחים מספיק בשביל להתקיים ואף יותר. הכנסה פנוייה להוציא על תרבות. מעמד זה ידע קרוא וכתוב והופך לקהל יעד עיקרי של העיתון. מאפייני עיתונות מסחרית (penny press): 1) מחיר – נמוך. הדפסת הרבה גליונות במחיר נמוך. 2) תפוצה – לא על בסיס מנויים אלא מכירה ברחובות. 3) פרסומות – (העיתון הופך ליישות כלכלית עצמאית) פרסומות למוצרים כלכלו את העיתון. זה אפשר לעיתונים להתנתק מהמפלגות כגורם מפרנס. 4) תדירות – גדלה, מהדורות בוקר, צהריים וערב. העיתון כמשקף עדכניות. 5) שם – שמות אקטיביים וחיוניים (sun..) במקום מסורתיים שהיו קשורים בכלכלה ופוליטיקה. 6) עורך – הפך לדמות מרכזית, ניסח את מהות העיתון. 7) חוסר בעלות כלכלית- יצר עיתונות עצמאית יחסית ביחס למסרים שמועברים לקוראים. 8) תכני תקשורת- חדשות מקומיות הפכו למוקד יחד עם נושאים כמו צנעת הפרט (בגידות, סקנדלים.) נגרם בין השאר מהתחרות בין העיתונים. 9) סנסציוליזציה – יצירת סנסציות אפילו ללא ערך חדשותי – יצירת עיתונות צהובה יותר. 10) שינוי בעיתונות כמקצוע: התחום הפך למכלול של מקצועות עצמאיים:עורך, כתב, מדפיס, מפיץ... 11) סגנון – הפך ליותר אחיד, דיווחי ובהיר. קודם עונה על: מה? איפה? איך? למה? ורק אח"כ הרחבה. עיתונות צהובה (1880) • עיתונות צהובה מפרסמת הכל בלי ביקורתיות במטרה אחת בלבד – למכור! • המגמות שאיפיינו את העיתונות המסחרית הוקצנו ע"י העיתונות הצהובה. • צהובונים מוכרים: new york world שעורכו היה פוליצר ו-new york journal שעורכו היה הרסט. • נוצרת תחרות בין שניהם, עיתונו של פוליצר מתמחה בחשיפת חדשות וכתבות. הוא הראשון שמפיץ קמפיין עצמאי בתחומים מסויימים כמו רעב. כמו כן הוא הראשון מששלב קריקטורות, תמונות ועוד. • עיתונו של הרסט (איל התקשורת הראשון) הוריד את מחיר העיתון מה שהכריח את פוליצר לעשות כן ונוצרה תחרות. • לעיתונות זו התפתח קהל קוראות כי הן לרוב היו בבית ולא עבדו. מודל המידע: מתעניין בעובדות בלבד, אובייקטיביות – כמו ה-times. מודל בידורי: "מספר סיפור" אודות אירועים ומספק פן בידורי של החדשות. • קיים ההבדל בין קהל הקוראים של סוגי עיתונים לפי מודלים אלו: הרוב צורך עיתונות בידורית והמיעוט- מידע. המצאת הטלפון: • אלכסנדר גרהם בל רשם פטנט על "שיפור הטלגרף", גריי מעט מאוחר יותר המציא דבר הקרוב יותר לטלפון כיום. • בל השתמש בחומצות במוליך וגריי באלקטרו מגנטים. • בל ניסה למכור את הפטנט שלו ל"ווסטריוניון" שקנו את הטלגרף. סוף שנות ה-70 של המאה ה-19. • בל התכוון לשפר את קידוד המידע כפי שהיה בטלגרף ע"י שימוש בקול. השפעות על מסחר וכלכלה: • סוף 1877 – 777 מנויי טלפון, רובם ככולם סוכני בורסה. הטלפון כמכשיר עסקי. • רק לאחר מלחה"ע ה-2 נכנס הטלפון לשימוש פרטי, ע"ב קו משותף. • כניסת הטלפון מאפשר לנהל עסקים מרחוק. כמו כן, היא מאפשרת בניינים גבוהים, מעליות וטכנולוגית שלד. • נוצר מקצוע חדש: "טלפניות". • טלפון גרם להתפתחות העיתון – גרם לדיווח מהיר. השפעות חברתיות: • הטלפון מגדיר מיקום משרד ועבודה. • צארלס ויליאמס ג'וניור – הראשון שהיה לו קו פרטי- חצה את הגבול בין פרטי לעבודה/ציבורי. • "שכונות מנטליות" – בעזרת הטלפון ניתן לבסס חברה על לאו דווקא על בסיס מסורתי אלא גם רחוק. • טלפון מהווה מימד לאינטימיות ולפיתוח קשרים. בעזרתו ניתן לדבר לראשונה על קהילה וירטואלית. • האינטרקציה החברתית נעשית בעיתית בעקבות האינטימיות שהטלפן מאפשר לפי מקלוהן, נוצר ביזור כי ניתן לעשות כמעט הכל ע"י טלפון. • חברות בנקאיות השתמשו לראשונה במחשב ע"מ לנהל עסקיהן, בניית מערך מידע ממוחשב נולד ממערך הניהול ע"י טלפון. ספר הטלפוונים מוסר מידע אם תרצה ואם לא – פגיעה בפרטיות. השלכות תרבותית: • מקלוהן שואל: למה אם טלפון ציבורי מצלצל יש לנו את הצורך לענות? למה כשמפספסים שיחה יש תחושת החמצה? • טוען שהצורך לענות הוא כי המדיום הוא קר. מדיום חם – הפונה לחוש אחד בלבד (ספר-ראייה) ומדיום קר-הפונה ליותר משני חושים (טלוויזיה-ראייה, שמיעה..). • טלפניות – הפך למקצוע נשי, כחלק מהחברה הויקטוריאנית – מעמד נשים נמוך. גברים עבדו בפן ה"טכני" ונשים כ"אמוציונליות" עבדו בפן האנושי – לענות לטלפון. • הטלפון יצר אופציה תעסוקתית לאישה. בגלל שהמקצוע הפך לנשי באופן מוחלט נוצרה שחיקה בשכר ובתנאי עבודה – גרם להדגשת ההבדלים בין נשים לגברים. קולנוע – אומנות התמונה הנעה • קולנוע הפך לצורת הבידור ההמונית הפופולרית ביותר במאה ה-20 מ-3 גורמים: 1) תהליכי עיור מואצים. 2) עליית מעמד בינוני (בעל הכנסה פנוייה) 3) התגברות והאחדה של דפוסי תרבות פנאי. מירכוז+כסף פנוי+זמן פנוי!! • "קמרה אובסקורה" (חדר חשוך) כמו גם"קמרה לוצידה"(חדר מואר) והדפסת תמונות- מהפיתוחים שהם אבות הקולנוע. שניהם מבוססים על הקרנה. • שינויים בהבנת הפיזיולוגיה של העין- עצם שחש ושיש after-image (מסתכלים על השמש עוצמים עיניים ועדיין רואים אותה)- הראייה מתקיימת לא רק בעין אלא גם במוח המעניק משמעות למה שהעין רואה. • "מנורת קסם" 1840 – פיתוח מעשי שהציג קולנוע בעזרת נר. • אדוארד מייבריג' ומחקר תנועה – 1878: היה צלם ומדען אמריקאי שניסה להוכיח שכסוס רץ יש מצב בו הוא נמצא עם 4 רגליו באוויר. • ב-1888 אדיסון בנה "קינטוסקופ" שאיפשר להציג סרטים קצרים בלי קול. • האחים לומייר המציאו "סינמטוגרף" ב- 1895, היה גם מצלמה וגם מקרן. היו הראשונים שהוסיפו אפקטים לצילום ע"י מיקום המצלמה במקומות שונים. • מכשיר זה נתפס כחידוש מדעי יותר מאשר כאמצעי תקשורת המונים. • בצרפת ואנגליה הקולנוע היה שמור לאריסטוקרטיה בלבד. • בארה"ב הוצגו לראשונה סרטים באולמות וודוויל, הציגו בעיקר מופעי בידור למעמד פועלים. מחיר הכניסה היה סנט אחד לכן זה מיועד לכולם. • ז'ורז' מלייה-אחד מאבות אומנות הקולנוע, השתמש בסינמטוגרף ע"מ ליצור אשליות ומציאות אלטרנטיבית (האחים לומייר עיוותו אותה) ביים את "המסע אל הירח" 1902. • 1900 – וודויל שבתה כמעט שנה. לא הוקרנו סרטים ונוצר להם ביקוש. • 1902- הוקם אולם הקולנוע הראשון – הקולנוע משמש כאמצעי בידור להמונים. • 1905 ואילך- משולבים 3 גורמים: עיור+כסף+פנאי=קולנוע זול (nickelodeon) מלווה בפסנתר ומשלב סרטים מצויירים. נוצר ביקוש כי הוא יותר זול ומהנה מוודויל. • הביקוש הרב- 60 מיליון איש ביום- גרם לפיתוח הוליווד כאמפריית סרטים המגשימה את החלום האמריקאי. • אולמות הקולנוע נבנו בצורה מפארת ולכל אחד היה נושא משלו (מצריים, אומנות...), תזמורת בכניסה, מיזוג אוויר (לראשונה בעסק מחסרי)... וכל בכדי לגרום לבאי הקולנוע לחוות חוויה רב-חושית. • 1927-"זמר הג'אז" הסרט המדבר הראשון. התאפשר בזכות vitafon (חיים-קול). הקול גרם לסרטים להיות מקומיים ולא גלובאליים בגלל הגבלת השפה. השינוי של הקולנוע/רוברט דאר – חשוב למבחן!! • קולנוע יוצר מצב בו אנשים ממגוון מעמדות יכולים להפגש. • משנה תפיסות חברתיות, להיות עשיר זה כבר פחות משמעותי.. • גרם לחלק מהאנשים לראות בקולנוע סכנה. יכול ליצור המו פאסיבי שיושפע בקלות ע"י השפעות שליליות. ("מחט תת עורית") – יכול לשנות סטטוס קוו – ערכי משפחה, מעמדות.. • נעשה נסיון שלא צלח להגביל את הקולנוע. נסיון נוסף נעשה בשם הגנה על הילדים, במטרה למנוע השפעות קולנוע.זה חשף לראשונה מין ואהבה... • קרן פיין- הוקמה לממן סדרת מחקרים בנושא השפעת קולנוע על ילדים. המחקרים מצאו ("בצורה מפתיעה"...) שקולנוע משפיע לרעה על ילדים. לכן הוקמה הצנזורה בקולנוע. • צנזורה מייצגת תמיד סטטוס קוו ורצונה לשמרו. כוחה היה בעקבות המחקים שהעניקו לה לגיטימיציה מדעית. • חשיבות "קרן פיין" בכך שמדע מושפע מאידאולוגיה חברתית, והקולנוע – כמקום מפגש חברתי בו נחשפים למידע- מערער סדר חברתי. קיים קונפליקט בין השינוי שמביאה טכנולוגיה לבין רצון לשימור המצב הקיים. הרדיו: רקע: • הצי האמריקאי היה הראשון שעשה שימוש באלחוט. הרדיו שימי כטלגרף אלחוטי. החסרון היה שכל אחד יוכל לקלוט את המסרים שמועברים. בהמשך זה הפך ליתרון – אמצעי הפצת מידע להמונים. • האלחוט של מרקוני – תקשורת מנק' לנק' – טכנולוגיה בסיסית של הרדיו (תחילת המאה ה-'20). • פלמינג ודה-פורסט(עוזרי מרקוני) פיתחו את שפורפרת הוואקום – איפשר הגברת גלי קול בצורה יעילה. • הרדיו נכנס לשימוש במלחה"ע הראשונה לצרכים צבאיים. • דיוויד סרנוף הראשון שהמציא רדיו כאמצעי תקשורת המונים. עבד כמפעיל טלגרף בחברת מרקוני, הציע להפוך רדיו למכונת מוזיקה... • ב-1916 במלחמה המדינה הלאימה את כל התדרים כלי שלא יכלו להאזין. • ב-1919- הוקמה RCA (תאגיד חברות טלפון, תעשיה ומזון) שקנו את חברת מרקוני. אלו פעלו תחת פיקוח ממשלתי והיו אחראים על תקשורת ורדיו. (ב-1930 סרנוף היה נשיאה). • הבעייה היתה שחובבי רדיו היו הראשונים שהתעסקו בזה ובנו לעצמם את המכשירים- התחום היה פרוץ. • הקמת RCA מסמלת את הפיכת הרדיו לאמצעי תקשורת המוני לפחות מבחינה תפיסתית. • 1919- תחנת רדיו ראשונה במונטריאול. 1920- תחנה ראשונה בארה"ב KDKA. זו הראשונ ה שקיבלה זכיון מ- RCA. תחנה זו דיווחה לראשונה על מסע בחירות ושידרה לראשונה את נאום הנצחון בשידור חי. • אלמנט השידור החי גר לתחרות בין הרדיו לטלגרף מה שניתק את הקשר בינהן לתקופת מה. • השידור החי פיתח ז'אנר חדשות חדש-מבזקים, עדכונים.. זה שונה מהעיתונות שיותר מרחיבה נושאים. • ז'אנר זה פותח ע"מ להעניק לרדיו יתרון על פני העיתון-פותחו תוכניות אירוח... הרדיו כמדיום בידורי: • יחידת הבידור הביתית הראשונה. אפשר לאנשים גישה לקונטרטים, אופרות...מהבית! • האחדה בזמן הפנאי (ערב) וקהל יעד יותר גדול (נשים וגברים-בבוקר רק נשים) – גרמה להיוצרות "פריים טיים" ותפיסת זמן שידור בכלל. • רדיו גרם ליצירת "קהילה וירטואלית" – הרגשת שייכות בלי להיות יחד בפועל. • הרדיו נתפס כחיובי (בניגוד לקולנוע ועיתון) כי יכול להביא לאנשים תרבות גבוהה. • היתה תקוה שהרדיו יחדש ויאחד את ה"קהילה האבודה" המסורתית בעקבות העיור, תחבור, טלגרף... –יתקן עוולות הטכנולוגיות הקודמות. "הפלישה ממאדים" • ב-30 בנובמבר 1938 שור תסכית רדיו של אורסון וולס שדימה פלישה של חיזרים ממאדים. • זה גרם לפאניקה המונית בין השאר כי למשפחות רבות היה רדיו בבית. הרדיו נתפס כאמצעי אמין להעברת חדשות. • כמו כן תקופה זו לה הייתה יציבה בעולם, (בין מלחמות עולם..) • מיד לאחר השידור נעשה מחקר ראשוני כמעט בתחום על "פאניקת המונים". • החוקרים מצאו קשר ישיר בין רמת השכלה לפאניקה. כמו כן בעלי נטייה להלחץ הושפעו יותר. מי שלא שמע את התסכית מהתחלה ודווח על כך משכנים או חברים נלחץ יותר. • מחקר זה ניפץ את תיאוריית ה"מחט תת עורית" – אנשים הגיבו אחרת לאותו גריין (stimulator), מרכיבים שונים השפיועו על הדרך בה הגיבו. A special critique of radio music/אדורנו * היה מוזיקולוג בהשכלתו. היה חלק מאסכולת פרנקפורט שביקרה את זה שתרבות מתדרדרת בגלל סטנדרטיזציה. * טענה מרכזית – מוזיקה כמאפיין תרבותי, איבדה את ייחודה. מוזיקה טובה-בטהובן, רעה-ג'אז. * חברה קפיטליסטית הופכת כל דבר למוצר צריכה כך גם המוזיקה. * לדעתו, תרבות, אומנות.. מכילים בתוכם אלמנט משחרר כי זה מדבר אל האנושי בכל אחד ומאפשר ביקורתיות על המציאות. * מסחור של מוזיקה ותרבות גורם לאמונה שיש שיוויון, - מוציא אלמנט חתרני מהמוזיקה. * בעלי ההון מפיצים תרבות לכולם-תחושה כוזבת של שיוויון- ומונעים מאנשים לפעול פוליטית (פוסטר של מונה ליזה). * לתפיסתו אומנות איננה ליום יום. התרבות הפופולרית לדעתו, במקום להציע חלופות למצב הקיים היא משמרת אותו ואת תודעת האדם וזה רע. טלוויזיה: חלון אל העולם פיתוחים ראשונים שהובילו לטלוויזיה: • 1884- nipko-disk – שסורק עליו תמונות • 1923 – זבוריקין שעבד בווסטינהאוס המציא מכשיר המחקה פעולת עין אנושית – אבטיפוס לטלוויזיה. • 1927- פרנסואה ממציא את הטלוויזיה הראשונה, המציא טכנולוגיית סריקת תמונות שבשימוש עד היום. • 1936- בברלין, תשדיר טלוויזה ראשון של המשחקיעם האולימפיים שם. באותה שנה ניסו בארה"ב שידורים ראשונים. • 1939- "יריד העולם" בניו-יורק" – הוצגו שידורי טלוויזיה כמהפכה מודרנית. שודר לראשונה נאום של רוזוולט. • 1941- פיתוח ז'אנרים בטלוויזיה: ספורט, קומדיה, שעשועון... כולם בשידור חי כי לא הייתה טכנולגית הקלטה. • שימוש בטלוויזה ע"ב מדיומים קודמים - טלוויזיה היתה מצלמה להצגות. • 1942- מלחה"ע ה-2, חל קיצוץ בייצור טלוויזיות – כלכלת מלחמה – הנשים תופסות מקום גברים בתעשיה. שידורי טלוויזיה נפסקים. סוף עידן הפרה-היסטוריה של הטלוויזיה. • סוף המלחמה, חזרה לערכי משפחה מסורתיים. תקופה של"בומים":כלכלי, תעשייתי,"בייבי בום". טכניקות הייצור היעילות שפותחו במלחמה בייחוד בתעשיות חשמל ורכב מוסבות לאזרחי – ייצור המוני=תפוצה נרחבת. • גידול בייצור גורם לגידול בצריכה, במקביל יש גידול במשפחות. נוצר צורך בדיור – מתפתח קונספט ה"פרברים". • מגורים בפרברים מתאפשרים תודות לתשתיות(חשמל רכב...), תכנון אדריכלי זהה – ע"מ לבנות מהר – "לויטאון" – מודל הפרברים. המרחק מהעיר הצריך שימוש במכונית. נוצרו היררכיות במשפחה –גבר עובד אישה בבית. • "בייבי-בום"- דור ראשון שגדל על ברכי הטלוויזיה, ערכי המשפחה המסורתיים. באוכלוסיית הפרברים קיים דמיון רב:רובם לבנים, מעמד בינוני, נשואים...היווה מודל לקונפורמיות – ה main stream- התרכז בפרברים והקצוות (בוהמיה ופשע) בעיר. • נוצרת בפרברים תחרותיות שנובעת מהצורך של שיוויון. הטלוויזיה אפשרה לתושבי הפרברים להרגיש חלק מקהליה למרות ריחוקם מהעיר. The suburban home companion: television and the nieghbohood ideal in the post war America/ lyn Spiegel • מתארת טלוויזה כ"קיר-חלון" – מאפשר לראות ולהראות. הטלוויזיה כחלון אל העולם, מביאה אותו לבני המעמד הבינוני שלא צריכים לקחת חלק פעיל באפון פיזי בקהילה אך עדיין להיות חלק ממנה. • טלוויזה מאפשרת גישה "מחטאת" (סטרילית) למציאות – מאפשרת בקרת הורים לחינוך ילדיהם. • אפשרה לשמור על בפרבר סטרילי ביחס לעיר ולשאר העולם. • סדרות טלוויזה בתק' זו יוצרו ע"מ לחזק מעמד בינוני בפרברים. המציאות בפרברים והסדרות היו בסימביוזה – חיזקו אחד את השני. הטלוויזיה הנציחה בין השאר את מעמד האישה כנחות ומעמד הגבר כחזק. • שנות ה-50, ביסוס מדיום הטלוויזיה כעיקרי בארה"ב. מתפתחות טכנולוגיות עריכה והקלטה – מאפשר סדרות. • מתפתח ז'אנר ה"סיטקום" כמו-"I love lucy" שמתאר מעבר של משפחה מהעיר לפרבר ואת הטלוויזה כמסייעת ומקלה על מעבר זה והתנתקות מהמשפחה... • שעשועוני טלוויזיה – ז'אנר הכי פופולרי בארה"ב בשנות ה-50. (מוצלח ביותר "21" – נתגלתה בו רמאות מה שהרס ז'אנר זה למספר שנים). השעשוען מאחד את המשפחה ואת האומה סביבו. • הטלוויזה הופכת (ועוברת פיזית)למרכז החדר ומאחדת סביבה את המשפחה. • שנות ה-60, מןצג עימות טלוויזיוני בין ניקסון לקנדי, קנדי נותן הופעה טובה יותר. מי שראה את העימות בטלוויזה חשב שקנדי ניצח בו ומי שהאזין לו חשב שניקסון ניצח כי הוא נתן תשובות טובות יותר. עימות זה כנראה גרם לקנדי לנצח בבחירות – מכאן חשיבות הטלוויזיה. • מלחמת ויאטנם- מלחמה ראשונה שמתוקשרת באופן עקבי. צולמה לצדדיה החיוביים ובעיקר שליליים. זה יצר השפעה על דעת קהל (מלחמת המפרץ – בניגוד לויאטנם התקשורת "גוייסה" למטרת הצגת אינטרסים ממשלתים) • שנות ה-70, יותר טלוויזיות צבעוניות משחור-לבן. וידאו נכנס בתק' זו. הקולנוע חשש מכניסת הוידאו אך זה נתן לסרטם אורך חיים רב יותר.. • סוף שנות ה-70, כבלים נכנסים – חבילות אישיות מאפיינות משפחות – מאפשר פיצול קהלים. מחשב ואינטרנט • ג'ורג בול, מתמטיקאי המציא שיטה להמרת מספרים מתמטיים לייצוג של "0" ו-"1". • מאה-19, צ'רלס בבג' המציא מנוע הפרש- מכונת חישוב עם מנוע (מעבד כיום) עם גלגלי שיניים, ניתן היה להכניס כרטיס(כיום כרטיס זכרון) עם הוראות ומידע. • 1890, ארה"ב- שיוניים דמוגרפיים=הגירה, הצריכו מפקד אוכלוסין. היה מורך בטכנולוגיה שתסייע. • הולריס, בנה מכונת הפרש על חשמל. המפקד היה מהיר פי 4 מבד"כ. היה שימוש בכרטיס "זכרון" עם מידע שהוכנס למכונה וסייע ליעל את המפקד. • 1924, הולריס ראה את פוטנציאל המכונה והקים את IBM. המחשב הראשון MARK 1, נבנה עבור אוניברסיטת הרווארד ב- 1923. היה מסוגל לחשב 3 פעולות בשנייה! (שקל 5 טון!!). • מלחה"ע ה-2 נוצר נורך בחישובים מהירים ומדוייקים לבליסטיקה של פגזים.(מימון+תמיכה ממשלתית למחשב). • החלו להכנס לשימוש שפורפות וואקם במקום גלגלי שיניים. יחידת המידע של שפורפרות אלו- ביטים!. • ENIAC, משחב אלקטרוני ראשון, מורכב מ-18000 שפורפרות, ביצע 5000 פעולות בשנייה, היה לו 2.25 קילובייט זכרון. השפורפרות היו קצרות חיים ודרשו הרבה חשמל. בעיה נוספת של המחשב הוא שהוא יועד אך ורק לחישובים בליסטיים. • EDVAC, מחשב הבא, פותח ע"י ג'ון ואן ניומן, זה ניתן היה לתכנות ולא עבד על נוסחה קבועה כמו הקודם. • במלחה"ע ה-2 התנהל קרב מוחות סביב האניגמה- מכונת הצפנה גרמנית לצי הצוללות הנאצי שביצע מארבים לאוניות מארה"ב שהובילו סחורות לאנגליה אותה ניסו הגרמנים לכבוש. • האניגמה התבססה על מפתח קודים יומי בצורת אותיות חסרות סדר באנגלית. האנגלים בנו יחידת HUT-9 לשבור קוד זה. נבנתה קולוסוס – מנוע הפרש במטרה לשבור את הקוד.(מתבטא כאן קשר הדוק בין טכנולוגיה לצורך צבאי- מאפיין שגרם להתפתחות טכנולוגיות רבות: טלגרף, רדיו..) • 1951, אחרי המלחמה מחפשים שימוש "אזרחי" למחשב. למפקד אוכלוסין נוסף בארה"ב נבנה UNIVAC, היה מוצלח וגרם לדחיפה בפיתוח מחשבים. • 1952, מסע בחירות לנשיאות ארה"ב. UNIVAC שימש לחישוב תוצאות סקר ניבוי תוצאות בשידור חי. זה דייק כמעט לחלוטין ועורר הכרה בחשיבות המחשב (לשימושים אזרחיים). • שנות 60, מחשבי MAIN FRAME, בעיקר לשימוש עבודה (כלכלה, ביטוח, טלפון...) חברת הטלפון היתה הראשונה שהכניסה מחשב לשימושה. • שנות 70, משתנה פני מחשב. מומצא טרנזיסטור- רכיב אלקטרוני במקום שפורפרת ואקום. היה קטן (פחות מראש סיכה) יותר, לא התחמם, לא צרך הרבה חשמל ופעל גם על עקרון מיתוג ("0" "1"). • 1972, חברת ATARI, ממציאה משחק מחשב ביתי ראשון – PONG על בסיס ה"מיקרוצ'יפ" – כמו במחשבים הגדולים באותה תקופה. • קהילה ראשונה שעסקה במחשבים היו "פריקים" שלהם, שבנו אותם בעצמם והכירו את ה"קרביים" שלהם. • 1975, מתחיל ייצור מחשבים אישיים על בסיס BASIC. מצריך ידע בשפת מחשב ע"מ לתקשר איתו. • 1982, מיליון מחשבים אישיים!. • 1984, הומצא ממשק גרפי ע"י XEROX. בזכותו אין צורך בפקודות של שפה. ("לחיצת עכבר על חלון"). • 1984, APPLE קונה רעיון זה ומייצרת מקינטוש שיתמודד מול ה-PC של IBM. • IBM יצגה תפיסה מקורית של המחשב – הערצה למחשב – אסתטיקה של עומק!. ואילו APPLE יצגה תפיסה שלא הצריכה ידע – אסתטיקה של שטחיות. • IBM הבינ שהם מפגרים בשוק ופיתחו "חלונות" על בסיס ממשק גרפי. כאן לראשונה מדובר על משחב "ידיותי למשתמש". זה גרם להרחבת השוק וליצור אפליקציות שונות. ייעוד המחשב היה בעיקר עיבוד תמלילים וגרפיקה. • מחשב ידידותי למשתמש לא מצריך לדעת איך הוא עובד.(נכון להרבה טכנולוגיות כיום!). אינטרנט • מלחמה קרה יצרה צורך למשהו דמוי אינטרנט. • 1957, שוגר "ספוטניק" לחלל ע"י הרוסים. האמריקאים חששו מפגיעת טילים ונצר מירוץ חימוש. • נוצר צורך בבנית רשת תקשורת שתוכל לתפקד אחרי שואה גרעינית. • הרעיון התבסס על רשת תקשורת בין מחשבים שונים בלא תלות הכרחית ביניהם. • הפרוייקט מומן ע"י ARPA, עבור הממשל האמריקאי. הרשת נקראה ARPANET. • שנות 70, היו 4 סעיפי רשת וזה גדל והתרחב. מכני מחקר אוניברסטאים הצטרפו לארפא וגם בהם נוספו סניפי רשת. • 1989, נפילת הגוש הסובייטי, אין צורך צבאי הרשת נשאר ת בידי האוניבסיטאות. • שמה משתנה ל-WWW. והיא יוצאת מהאוניברסיטה לקהל הרחב...