חלק ב':

האם יש באלהים עשר בחינות מצד האות הראשונה של שמו הקדוש? כפרות היא לחשוב ככה ולבנות בחינות באלהים! על מה בנו בחינות ובנינים? הגימטריה שלו יוד ואף אחד לא יכחיש את החשיבות של מספר עשר: ואפילו אם נאמר שמרומז בו עשרת הדברות, לא אמרנו חלילה שמרומז בו עשר בחינות של אלהות: ואם מרומז בו כל מספר עשר חשוב, ונרצה לומר שהעשר ספירות שאמרנו שהן מתקיימות מרומזות בו, הן עשר ספירות שנבראו משמו יתברך ודבר סודי הוא, אבל לא דברנו על עשר בחינות 'במערכת האלהות' וכל שכן לא דברנו על עשר ספירות נאצלות מן האין סוף:

הכל יש לו סוד ואנחנו לא מכחישים את זה: הצדיק הקדוש הנסתר, המורה חיים' שאני ברשותו ובציווי שלו האחראי על החרם מדאורייתא הזה, היה ראש הלו' צדיקים הנסתרים בדור הזה כמו שמבואר בספר משנת חיים ב'ספר הצדיק הנסתר ראש לל''ו הצדיקים הנסתרים', היה יודע בכל סודות הטבע, ובסודות השדים ובסודות המלאכים ובסוד קפיצת הדרך ובסודות הרקיעים ובסודות מערכות הכוכבים ובסודות הנשמות וגילגולי נשמות ובסודות הקדמוניות ובסוד העלייה אל העליונים הנסתרים ובסודות הבית דין שלמעלה ועוד ועוד: והיה הצדיק חיים גוער במלאך כרצונו והמלאך מקיים את הציווי שלו: אני מביא את זה כאן לשם הבנה שאנו, התלמידים של הצדיק חיים, ודאי לא מכחישים בכל הסודות האמיתיים: ומכחישים בארבע מאות שנה של 'סודות' שאינם סודות ואינם אמיתיים:

אמנם כל אלה הסודות האמיתיים אינם בשביל האנושות ואף אחד יכול להכנס בהם: אינם דברים הבאים מצד הרצון או מצד ההתעיפות בדברי תורה: שהרי ישנם מתעיפים בתורה כל ימיהם ואינם יודעים כלום מהנסתרות: אינם דברים הבאים דרך התעסקות השכל האנושי: הסודות האמיתיים אינם ידיעות סתם, כי אם מדרגות בידיעת הנסתרות והנסתרות הם חוץ מן הטבע של העולם הנראה: ואף אחד לא יוכל להכנס לדברים כאלה מבלי שמורו יכניס אותו בהם והוא אחרי שנים של הכנות לזה, ואני לא הייתי יודע כלום על עניניהם של הסודות (ולא על הסודות עצמם אני מדבר כי לא זכיתי להם עד הנה), לולא ספר לי והסביר לי אותם המורה חיים:

דבר הוא זה שחזרנו עליו כבר פעמים רבות, הסודות האמיתיים והנסתרות אשר נכנסים בהם מעט יחידי סגולה אינם דברים שיכולים להעלות על הכתב ודבר פשוט הוא אבל הדבר הכי פשוט לא נכנס כעת במחות האנושות, מפני שנפתו מהפרופגנדא הגדול זה כמה מאות שנה מכותבי ה'סודות' בעם ישראל: תמיד היה הצדיק הקדוש המורה חיים סוער בזעם ומצטער בלבו על הפגם הפנימי והפגיעה השכלית שנגרמו בעמנו מכותבי ה'סודות' האלה שבלבלו את המחות בהבלים והסירו את התמימות מלבות עם ישראל הלומד בהם:

תעו ונפשעו, חפצו לקרב את הקץ, אלה הם שנפלו בעון קץ ונפתו על ידי ספר הזוהר שתכלית התורה היא להכנס לסוד של הפרד''ס ושכחו שהנסתרות לה'' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו ושכחו שהשמים לה'' אלהינו והארץ נתן לבני אדם: ואפילו כשאומרים על עקיבא בן יוסף שנכנס בשלום ויצא בשלום שוכחים מה שקרה עם השלש רבנים הגדולים שלא יצאו בשלום:

אין סודות אמיתיים של מעלה כתובים! ובכן כל אלה ה'סודות' שכתבו בספריהם לא דברים אמיתיים הם, וכולה בבלה מבולבלת בשנער בבבל! כולם הם התוצאות של טעות ופשע וחטא הפרופגנדא של השטן באחרית הימים: וכל לימוד בהם פסול כמו שכל לימוד בתיאולוגיה הנוצרית פסול מצד עצמו, שאין ממנו שום תועלת היות והיסוד שלו פסול: היסוד של התיאולוגיה הנוצרית הוא השילוש והיסוד של הזוהר הוא עולם האצילות בחמשת פרצופיו ועשרת ספירותיו: ומכל מקום, חוץ מהעבודה זרה בשניהם, האתיקה והמוסר של התיאולוגיה הנוצרית על פי רוב יותר ישרים מדרכי הנסתרות האפלות של ספרי המקובלים המבולבלים:

הספרים של בית הספר של הקבלה בירושלים של האשלגים וחבריו חייבים שרפה משום עבודה זרה: בית הספר הזה מפריע לגאולה וכולו שקר ופיתויים: ''התורה מלמדת מה לעשות, הקבלה מלמדת למה'': ה'' ברוך יצילנו מנמיכות הדור הזה המשוגע: ראיתי את ספרי הפרופוגנדה שלהם: גועל נפש ממש מראשו ועד סופו רוקד עליו השטן ומנגן האלוה ממון על כינורו: עד היכן הגיע הפגם הזה הנורא בעמנו: התורה בידם כרוכה בתכריכים ומתה ואיננה: התעוררו רבני ישראל:

''האם צריכים להיות דתי בכדי ללמוד קבלה''? שואל השטן הזקן המחוכם בדרכי הפרופגנדא: והתשובה המפורשת נותנת שאפילו אם הוא לא דתי יבוא ללמוד איתם סודות הקבלה ויגיעו בסוף גם לדתיות: האם צריכים להסביר שכל זאת טרפות ופסולת ורחוקה מאד מדרך התורה? אמנם זמנינו עתה זמן הטהרה ויוצאים הרבה דברים טמאים כאלה, כי בדור הרביעי כל הפסולת שהיתה מכוסה בסתר החושך מוכרחה לצאת בגילוי שלכן מן השמים מגלים את עוונם ומוציאים את הפסולת אל פעולתו הגלויה בכדי שכל אחד יוכל לנשום מהריח הרע הזה:

ומתחת לשורה הכל בשביל למכור את ספרי הזוהר ועסק גדול הוא זה מכירת הספרים האלה! כמה מאות פעמים אמר לי הצדיק הקדוש המורה חיים ''אל תסתכל על שום דבר אלא על הכספים הגדולים שהם מרויחים מספרי הקבלה שלהם, תסתכל טוב ותראה שכל זה כסף המדבר, הם הם המדברים'': אולם אני צריך להודות שעד שראיתי את הכתוב בספר הפרופוגנדה הזה של בית ספר הקבלה בירושלים לא נתאמת אצלי אותו המושג בשלמות: ''האם צריך להיות בן 40 שנה בכדי ללמוד קבלה'' שואל נציג הבנק בכסות חסידית:

יגלו שמים עוונם ויפטור אותנו ה'' ברוך הוא מהעונש הזה, כי נפגעה אחותנו הקטנה! שובו עד ה'' שוברי העצם, שלא תישברו עצמותיכם ביום החמה והזעם, כי עשו את התורה צעצוע לפיתויי ממון! מוחרמים הם, וכל בית הספר ההוא נכלל בחרם מדאורייתא זה, כי אין עוד סבלנות בדור בזמן הטהרה, ונזכרו לפני אל קנא כל ארבע דורות של העבודה הזרה הנעשתה בעון אבות של ספר הזוהר: אבל הדור הרביעי המיוחד לישראל נגמר בשואה, ובזמן הטהרה מגלים את עונו הנסתר למפרע, אמנם בזמן הטהרה אין החמה והזעם נופלים על העם, כי אם על היחידים הנתפסים והנאשמים מהבית דין של מעלה ואין עסק איתנו אלא להזהיר ולהסביר עד כמה שמגיעים בעזרת ה'' במעשי ידינו:

פגעו בשם, בר מינן: עון קץ גם רמז הוא ,בעונות, לקוצו של יוד, פגעו בקוצו של יוד מפני שקצה רוחם מלחכות לקץ הנגזר מן השמים ודימו להחיש אותו, כי קצה רוחם מן הגלות: אמנם קבלת הגלות בזמנה היא הכרחית, ודחייתה שלא בזמנה גורמת טעות, ראשית בהשקפה הגורמת אחריה פשע במעשה, ועבירה גוררת עבורה, עד ששמו הם את קוצו של יוד בכתר עליון הנאצל מהאין סוף, *ובא כל מיני סוף:

*לשון זה 'ובא כל מיני סוף' בא מסימן מקובל בחלום של אדם קמחג''י

כבר מאז בהתחלת העוון בא סוף השכל הישר בישראל שכל מה שכתוב בזוהר לא ישר הוא ועקום ולשון הנחש נעימה וטעימה והפילה את ישראל לתוך הפח: האם יש לכם עשרה אלהים בתוך היוד שלכם? וגם למעלה מהאלהים שאמר בראשית ברא אלהים? אלהים מופרדים בבחינתם עוד לפני עושה מעשה בראשית? הלא זה עון הערב-רב שעוד החזיקו באמונת עשרת האלהים הגדולים של מצרים, תשעה בשמים ופרעה מלך מצרים העשירי:

הרבה נבואות מנבואת התורה חוזרות בהגלות עון קץ ומטרת כל ספר חמישה לוחות הברית שהחרם מדאורייתא נכלל בו היא להסביר איך החלק הנבואי של התורה חוזר ומשתלם בדור הרביעי, בעונות, ה'עגל הזהב חוזר לתקופתו הסופית: וחוזר חטא אהרן הכהן המשיג את הרבנות באחרית הימים נופלת בעון העגל הזהב של אחרית הימים: וחוזר העון של דור אנוש בהתחלת עון אבות הדק, שקראו לכוכבים בשם אל אך בידיעה שיש האלהים הגדול האין סופי שברא אותם:

וחוזר מעשה שבירת הלוחות בצורתו ההיסטורית המנובאת בו, מפני שבעונות הרבים, רוב 'ספרי הקודש' שנחברו במשך הארבע מאות שנים האחרונות קבלו את יסוד הזוהר ולא טהורים הם, דוגמת הסידורים המלאים השקריים על ' לשם יחוד קודשה בריך הוא ושכינתיה' שאין ביטוי זה כי אם על פי קבלת הזוהר המזויפת:

וחוזר נבואית מעשה המגדל בעיר הנאצל של הזוהר ובבנין מגדל העולמות, הוא בדור הראשון בעון אבות, ואך בדור הרביעי של העון הוא העיר השנערי לובביטש והוא המגדל השנוא חב''ד, ומשיח השקר נמרוד חוזר לשבת על פסגת המגדל* וגם אחרי מותו כולם 'משתחוים' ו'משתטחים' על תמונותיו לשם משיחותו באומרם שמע ישראל! נגיד רק ברוך ה'' שאנחנו עם ישראל כבר נמצאים אחרי השואה וברוך ה'' רוב עם ישראל אינו יודע ואינו מתעסק ביהדות הזונה הזאת:

* בעתון ידיעות אחרונות יז' חשון תשמ''ט בשם יהודים למען יהדות שפויה הובאו כמה ציטוטים מספרי חב''ד: 'כ''ק אדמו''ר שליט''א מלך המשיח' 'עינינו שעצמות אין סוף התלבש בגוף גשמי' 'זהו משיח' 'שאין זה בשר ודם' 'זהו הקב''ה בעצמו' 'כ''ק אדמו''ר שליט''א הכולל ז' רקיעים, וארץ, וד' רוחות העולם': ומסיימים היהודים המשובחים האלה במצוה הזאת לגלות פני הזונה 'האם דעות אלה מפחידות אתכם?!'

וזהו שעון קץ הוא העון המביא לכל מיני סוף; הוא הפירוש הסופי לדיבור השני המתגלה מתוך החרם מדאורייתא, הוא הפירוש הסופי לחטא העגל, הוא הפירוש הסופי לחטא דור אנוש, הוא הפירוש הסופי לחטא שפה אחת ודברים אחדים וכל סיפור המגדל וכו'. ונקראים פירושים סופיים מפני שייקבעו פירושים אלה לדורות הבאים ולא יחזרו שוב לכל העון הזה אחרי המאורעות של הדור הרביעי:

ואפילו חטא עץ הדעת טוב ורע חוזר לתיקונו בעון קץ: הנחש הקדמוני פתה אותם בעץ הזוהר איך שהוא טוב למשכיל ומראהו יפה וכו'. ואכלו ונפלו, אמנם לפני זה הזהיר אותם הקדוש ברוך הוא 'תמים תהיה עם ה'' אלהיך' ו'הנסתרות לה'' אלהינו' ו'ה'' עשה את האדם ישר והם בקשו חשבונות רבים':

החרם מדאורייתא, איפוא, אינו חרם מדרבנן, שהחרם הרבני יבוא בזמן פרטי על ענין פרטי כלפי אדם פרטי או חברת אנשים פרטיים וכו'. אבל החרם מדאורייתא בא בכח התורה ומתוך התורה ממש, שהרי חלקי החרם הם חלקי התורה כמו שהסברנו על פירוש הדיבור השני וחטא העגל וחטא המגדל וכו'. ואך הפירושים וההסברים של החרם מחדשים את החלקים האלה בביאור 'עון קץ' ובזה החלק הנבואי המשתייך לעון קץ שהיה מכוסה בתורה מתגלה מתוך הסברי החרם מדאורייתא:

ובכן חרם מדאורייתא זה הוא החרם ההיסטורי המיוחד המקשר את חלקי התורה השייכים אל עון עבודה זרה אל הרמז הנבואי של עון קץ המתגלה בדור הרביעי בזמן הטהרה לפני הגאולה השלמה: כשאנו אומרים ה'נבואה של תורה' הכוונה היא קרובה למושג 'מעשה אבות סימן לבנים': פירושו: על דרך שיש קשר נבואי בין כל מעשי ודברי האבות, וסימנים נבואיים הם על המאורעות שיקרו עם בני ישראל אחר כך, כמו מה אברהם ירד למצרים מפני הרעב ככה יעקב ובניו ירדו למצרים בגלל הרעב וכו'. וככה על דרך זה הדברים הכתובים בתורה הסובבים על הסברי שרשי חטאי האנושות מהתחלתה*, חטא עץ הדעת, טעות דור אנוש ובנין המגדל, וכל מה שקרה לישראל במעשה העגל, סימנים נבואיים הם לאותו העון הנורא הנקרא בנביא עון קץ, והוא העון היוצא לפועל באחרית הימים ובלתי מוכר הוא עד הסוף בזמן הטהרה של ישראל אחרי השואה ולפני הגאולה השלמה וטהרת ישראל מעון קץ היא ההכנה המוכרחת לגאולה השלמה הסופית:

*ולומדים אותם על פי שרשי הדיבור השני על פי הארבעה סוגים בעבודה זרה 'אבות' 'בנים' 'שלשים' ו'רבעים', ומכאן שכל החטאים בשרשם משרשי העבודה זרה הם, וידוע שכל חטא וכל עון מושרשים הם בעבודה פסולה שהיא זרה לעבודת ה'' האמיתית, שלכן הדיבור השני כולל בעצמו כל לאוים שבתורה וכו':

הרי מה שקרה לאברהם היה סימן נבואי למה שיקרה לבנים, אמנם צורת סימנו ההיסטורי לא נודעת היא עד בוא זמנו, שאז מובן בסופו שהיה סימן נבואי ממעשי אבות: ובכללות היא כוונתנו במונח נבואת התורה, שבדרך כלל כל התורה כוללת סימנים נבואיים אשר מובנם עלול להתגלות במעשי הבנים במשך דברי הימים, היא כוונתנו הכללית לגבי החרם מדאורייתא, שהוא החרם הכלול נבואית בתורה ובפרט בדיבור השני המתגלה בזמן המיוחד לו בזמן טהרת ישראל שהוא זמן טהרת ישראל מעון קץ ומהאלהי נכר שעוד לא נטהרו עד הנה לפני שעם יעקב יוכל לעלות לבית אל ולקבל שם את השם 'ישראל' על אמיתותו שהוא 'ישר עם אל' באמונה הטהורה והשפויה כירושתנו מאבות אבותינו: הרי החרם מדאורייתא הוא הוא כח התורה החוזר ומתגלה בזמן טהרת ישראל והכנת העם ההולך לקראת גאולתו השלמה:

כי באמת, הגיעו כבר הרבה סימנים נבואיים במשך הדורות לפעולותיהם ההיסטוריות, אבל כל המאורעות של הדורות שעברו, עד לד' מאות שנה לפני השואה ,בערך, לא היו חלק של אחרית הימים ולא היה שייך בהם עוד 'עון קץ' ועוד לא נתגלה בהם דור הרביעי:

לב הנביא: הארבע מאות שנה האחרונות לפני השואה נחשבות גם לאחרית הימים של עם ישראל: ודוקא בדורות ההם התפשט עון קץ; אמנם רק אחר כך מתגלה העון למען שבירתו במלחמות השם ויוצא החרם מדאורייתא למען הצלת בני ישראל מהאויב הסורר מתחת לקערה: ואולם היו גם כן יחידים שהבינו מלפני זה והשתדלו לקום לטהר את העם מטעותו, אבל עוד לא הגיע הזמן המאפשר את ההתעוררות הנצרכה לזה בעם:

והרב הפטיש אלקאפח הדפיס את ספרו מלחמות השם כבר ב1931 בירושלים והמקובלים בירושלים של אז החרימו אותו ואת ספרו בפומבי, ויצאו יחפים לבית הקברות, ושמו אפר על מצחם, וקרעו את בגדיהם וקראו באיכה: פשוט מאד פחדו על העגל שלהם שלא יישבר ולא יישרף עוד הפעם בירידת משה מן ההר: וזהו באמת מה שהפחיד אותם, מפני שהביא החכם אלקאפח ראייתיו מן התורה ומן המסורת ומהגאונים ומפסקי הלכה ומהרמב''ם וכו', והם לא יכולים לסבול תורה טהורה וישרה שאין בה עקומות הקבלה שלהם, כי נאבדה בהם, בעונות, מדת הישרות הזקוקה בכדי לקבל תורה אמיתית:

והלא הר' יחיה אבן שלמה אלקאפח תלמיד חכם מובהק היה ולא כתב אלא דברי תורה ודברי משנה ודברי תלמוד ודברי הפוסקים! ולמה יחרימו אותו וישרפו את ספרו במקום להתוכח איתו בנחת בדברי תורה? והלא אנחנו העם המובחר בחוקים אמיתיים ובגזרות חכמינו זכרונם לברכה, שאם אמרה תורה עד כאן לא תבוא אמרו חכמים גם עד כאן לא תבוא, שבזה ודאי לא תיפול בדבר חמור מדאורייתא: ועל אחת כמה וכמה במה שנוגע לעצם אמונתנו ובמה שנוגע לכבוד ה'' יתברך, שצריך להבין בכל הגדרות, ואם יש מחלוקת מתווכחים על פי תורה עד שמתברר הדין!

שלכן אנו מדברים בסוג מיוחד והם הסימנים הנבואיים שבתורה העלולים לצאת באחרית הימים בדור הרביעי בזמן הטהרה: אסור הוא מדאורייתא לומר שלמעלה מן הבריאה ולפני הבריאה יש לאלהים פרצופים; ולא משנה באיזה אופן יתפרשו או לאיזה סוג של דקות ורוחניות יתפרשו, אסור הוא בהחלט משום לא יהיה לך אלהים אחרים על פני:

ובכלל אסור הוא לסגנן מונחים על הקדוש ברוך הוא שלא נתקבלו במסורת ישראל, ורבותינו זכרונם לברכה, כשציירו לפעמים מצבים על הקב''ה, כלפי התגלות השכינה דברו תמיד, ולא בעצמו של האלהים; כשאמרו למשל שעל שפת הים ראו את הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, ככה היה מצבו של התגלות השכינה ברגע ההוא, שהרי אין סוף לאופנים שה'' יכול לגלות את שכינתו אבל זה אסור בהחלט לומר שבקדוש ברוך הוא ישנה בחינת השליח ציבור, ואל מי יתפלל ה'' יתברך???!!!