הכל החל פני ארבעת אלפים שנה

התווכח אברם עם תרח ואמר לו אבי שמע

מה זה אתה עושה פה פסלים אתה חוצב

ולהם אתה משתחוה ועליהם אתה חושב

אינך אולי יודע שזו עבודה זרה

מסלע אתה מפסל אותם בצורת כלב או פרה:

 

        להם עינים אבל לא רואים

        להם אזנים אבל לא שומעים

        להם פה אבל לא מדברים

        להם ידים ולא מתנענעים

        להם רגלים אבל לא הולכים

תגיד לי אבא למי מתפללים?

תגיד לי אבא מה אתה עושה?

 

 הרבה סימנים נבואיים נאמרים בשירת האזינו על סוגים שונים של עבודה זרה שבני ישראל נכשלים בהם מאז ועד אחרית הימים: ‘’יקניאוהו בזרים בתועבות יכעיסוהו: יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם: צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך: וירא ה'' וינאף מכעס בניו ובנותיו: ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם: הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם'':

המלה ‘’אחריתם’’ מרמזת על השואה ,בעונות הרבים ,שהיא סוף תקופה ארוכה של 400 שנים הנקראת תקופת אחרית הימים לישראל:

 ומוכח מזה שעיקר העון של ישראל באחרית הימים (וכאמור השואה היא אחרית הימים לישראל דהיינו 400 שנה עד השואה שהיא סוף תקופת אחרית הימים ,והיא לישראל דוקא אבל לא לעולם ,שאחרית הימים לכלל אומות העולם היא מאוחר יותר ,כמו שיובא למטה) הוא כולו בענינו ובתוכנו כרוך בעון עבודה זרה: (ומרומז בנביאים אותו העון הבלתי מוכר עד אחרי תקופת אחרית הימים לישראל  בביטוי ''עון קץ''): ויש להתפלא על עובדה זו ,שאם היה מדובר כאן על זמני בית ראשון ידוע הוא שישראל נכשלה לכל מיני עבודה זרה כפשטה: אבל כבר בזמני בית שני לא מצאנו סוגי עבודה זרה פשוטים: וככה בזמנים הארוכים של גלות אחרונה השלישית לא נמצא שבני ישראל נפלו בכללותם לסוגים של ע''ז בפסלים ואלהים אחרים ידועים הנראים לעין:

 

 ואמנם הפסוקים בנבואת משה רבינו ע''ה בהאזינו מראים על עון עבודה זרה ממש עד אחרית הימים ,לכן לפי חשבון זה המקובל אצלנו ,ישנו עון גדול ונורא של ע’’ז ממש הנוגע בעיקר לתקופת ה-400 שנה עד השואה ,ונקרא ''עון קץ'' דהיינו העון שבני ישראל נופלים בו בקץ הימים הוא הקץ האפל שהתקיים בשואה ,ואינו מוכר העון מהו ,שאם הכירו בו בני ישראל ,דהיינו חכמי ורבני ישראל במשך אותן ה400 שנה ,היו עוקרים אותו ונמלטים ממנו: וגם אינו עון אחר הנדרש בשרשי עבודה זרה ,כמו כעס או שנאת חנם או תאוות העולם או אהבת כספים וכיוצא בהם ,שהרי כל העונות יש להם שרש באלהים אחרים ,וכידוע שהדיברה השנייה הוא השרש לכל הלאוים שבתורה: אבל לא מספיק הנדרש מהם לענות על העונות של עבודה זרה ממש הנאמרים ברמזיהם המפורטים בשירת האזינו ,שהרי מדברים הם באופן ברור על אלהים אחרים: ובכן מוכרחים לפרש שהמדובר הוא בעבודה זרה ממש אבל בסוגים נסתרים של עבודה זרה ,דהיינו נכשלו בעונות של עבודה זרה אבל לא הכירו בכך ,העון הוא של עבודה זרה ממש אבל נסתרה העבודה זרה מעיניהם ולא ראו אותה ולא ידעו שהם עושים עבודה זרה: והוא כהסברנו כאן שעון קץ הוא עון של ע''ז שנופלים בו ישראל באחרית הימים ולא יודעים שנפלו בו ,וגם לא מכירים בו עד לאחרי זמן הקץ עצמו ,שאם היו מכירים בו היו מתקנים את עצמם מזמן וכו.

 

 ונוסיף כאן בהדגשה שה ''אחרי זמן קץ השואה'' הוא מהתחלת ביאת זמן הברית השלמה של ירמיה הנביא ,שכתוב בו ‘’כי הפרו את תורתי ואני בעלתי בם'' הפרת התורה היא משום עבודה זרה בעיקר אבל ה’’ ברוך הוא כבר בעל בהם בכל הבטחותיו לאבות ובתורה ובנביאים ,לכן הוא לא ''מפיר'' אותם ,חס וחלילה ,כי אם מתקן אותם דרך הברית השלמה שהוא שולח  בזמן ביאת הגואל האחרון בגאולה השלמה ,כמו שמוסבר בכל ספרי ספר משנת חיים: זאת אומרת שרק בזמן ההוא מובא להם התיקון לאותו העון קץ ועד אז אינם מכירים בתוכן העון: והוא שכתוב ובא לציון גואל ולשבי פשע מיעקב ,הוא הפשע שעם יעקב אינו מכיר בו ,שאם היו מכירים בו חכמי ורבני ישראל לא היה צריך שהגואל ישיב אותם ממנו אבל הגואל האחרון דוקא הוא שצריך לגלות להם מהו הפשע ההוא הנסתר שצריכים לתקן וכו. והכל משום ההסתר פנים הנורא של אחרית הימים בגלל אותה העבודה הזרה המוסתרה מהם שהיו עושים ,ורק אז נסלח להם העון וחטאם לא יוזכר עוד:

 

 ולא נכנס כאן לעניני הגה''ש עצמה שכל ספרי סמ''ח מבשרים עליהם אבל כדי לדעת את הזמנים יותר בדייקנות נסביר: ,השואה הוא ה’רגע’ הנורא ההיסטורי החד-פעמי בכל דברי ימי ישראל של ההסתר פנים המרומז ב ''ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך: בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גואלך ה'': :שנת 45 הוא סוף הרגע ,והוא סוף זמן אחרית הימים לישראל כאמור: מ45 עד 48 הם השלשה ימים לפני התחלת זמן תחייתו של עם ישראל בהקמת מדינת ישראל והתחלת קיבוץ גליות: והיא התחלת זמן טהרתו של עם ישראל עד שיגיע ישראל לבית אל: וגם כאן מרומז בתורה שבסוף עם יעקב מוכרח להסיר את אלהי הנכר שנשארו איתו במחנהו מהתקופות הקודמות:

 

 לא תקופת הטהרה כי אם תקופות הטהרה ,הרבה תקופות הן עד שעם יעקב יטהר ויצטרף ויתנקה ועד שיצא מהסגר שלו ויגיע אל ההרחבה ואל הרוח החדשה והלב החדש ואל הקדושה החדשה הקשורה בתפארת הברית השלמה ועד שיבא אל בית אל דהיינו אל בנין בית המקדש השלישי: אמנם בסך הכל הן מאה שנה מהקמת מדינת ישראל ב1948 עד שנת 2048 ולא במקרה היא תקופה זאת של מאה שנה ,והיא המרומזת בשמחת לידת יצחק אבינו כשאברהם אבינו בן ק’ שנה: אמנם לנו בקבלה החדשה של הגה'‘ש ,שכבר ידוע לנו שביאת הגואל האחרון ,חיים ,והתגלות הסימנים השלמים של הגה''ש ,מתחילה מפסח תשמ''ג ,1983 שהן 35 שנים מאז הקמת מדינת ישראל: וירדו הסימנים השלמים להכריז שהדור הרביעי הכללי לעולם והמתחיל מאז הוא תקופה של 65 שנים ,והן המאה משנת 1948 עד 2048: וזמן בנין בית המקדש יהיה בסוף התקופה ההיא ,מפני שכל התנאים ההיסטוריים גם בישראל גם בעולם לא יכולים להתקיים עד אז ,עד אחרי יום ה'' הגדול והנורא: ככה הוא השקף הנמרץ האמיתי של ק’ שנה עד לידת יצחק וזו היא ההיסטוריה של ישראל:

 

 כאמור חיבור קטן זה אינו בא להסביר את דברי הגה''ש ואת התנאים הרבים ההיסטוריים הצריכים לזרז את הגה’’ש: ואם תקופת ה65 שנים נראית ארוכה אינו כן כאשר מתבוננים בשינויים הגדולים שצריך לקיום הגה’’ש ואדרבא זו תקופה מאד קצרה ומרוכזת מבחינה היסטורית שאין כמוה מהרה בכל יתר דברי ימי ההיסטוריה לא לפניה ולא אחריה:

 

ראשית כל צריכה האמונה האמיתית להיות נחלת ישראל ואחר כך תתפשט

לכל העולם ,והיא רק החלק ההקדים לתנאי הגה’’ש: יכולים לתאר עד כמה העולם רחוק עד עתה וחיבור זה בא למטרה מקדימה זו כלפי עם ישראל עצמו שעד עתה לא יודע את העון של עבודה זרה שבה נכשלו באחרית הימים ונמשכת ועוד משתוללת היא בקרב היהדות הרבנית וההלכתית ומטמאת את כל צורת היהדות האמיתית ומלחמת ה'' היא קשה וגדולה וחזקה עד שכל ישראל יבין וידע ויתחרט וייטהר: והוא רק הקדמה ליתר דברי האמונה הגדולה האמיתית של הגה''ש וקיום כל דברי הנבואות עליה:

 

 כי אחריה יש להקים את החוק החדש לישראל ולעמים (דהיינו לכל העם הרחוקים כבר מדרכי ההלכה והמנהג) ואת המנהג החדש ההוא ולהודיע את כל המשניות החדשות הנפלאות של הגה’’ש המוסברות בכל ספרי ספר משנת חיים ,ולהודיע ולהסביר את כל חלקי ההיסטוריה שעברה ממשמעות המלה הנסתרת ‘אשר’ מהפסוק ‘אהיה אשר אהיה’ הכולל את מקורות הנצרות האמיתיים הבלתי ידועים עד הנה ולהקים את סימן חמור אוכל לחם בארץ ובעולם ולהודיע ולהסביר את המסרים הנבואיים החדשים של הדור הרביעי הזה הסופי הנורא והעצום האפל והגרוע וההורג והמחיה ולהודיע על מישרתו הנפלאה של הגואל האחרון הנבחר ,חיים ,השופט המשוח במלכות השמים והקם בסימן השלם של תחיית המתים ולהודיע ולהסביר את ספר הכוכבים המתגלה לגה’’ש ולהודיע ולהסביר את האור החדש של בית המקדש השלישי ואת פירוש בארשבע ולהודיע ולהסביר את הקבלה החדשה האמיתית של הדג הגדול לויתן ולשמח את העולם בשמחה הגדולה לצדיקים החיים באמונתם: כל אלה חלקים עיקריים בשמותיהם לכל העבודה המרובה בקיום את תנאי הגה’’ש לעם ישראל הנבחר וגם לאומות העולם הזוכים:

לא כל כך הרבה זמן 47 או 48 שנים הנשארות מכתיבה זו הנוכחית:

 

        ותרח התרגז וקצף על אברהם

        ואמר לו ''אתה שובב ,בני ,ואיך תעיז פתגם

        אינך אולי יודע שלאלה נתפלל

        והם שומרים עלינו כפי כח ההלל'':

        הרי אברם היה קטן עוד ילד רק בן שבע

        אבל גילה לו בתוך לבו אמת בורא הטבע

        וחשב על תחבולה לעשותה כלפי אביו

        להשיבו על קו שכלו להכשילו בפיו:

ובלילה אברהם הכין בחשאי מנחה

יין טוב ולחם ועוגה מתוקה

ולפני הפסל הגדול הניח את מנחתו

ובגרזן  שבר את  הפסלים ושמח לטעמו

        להם עינים אבל לא רואים

        להם אזנים אבל לא שומעים

        להם פה אבל לא מדברים

        להם ידים ולא מתנועעים

        להם רגלים אבל לא הולכים

תגיד לי אבא למי מתפללים?

תגיד לי אבא מה אתה עושה?

 

 תנאי ראשון מוקדם קשה הוא מאד ''וישב פשע מיעקב'' להשיב את בני ישראל מהעון הנסתר של עבודה זרה שגרם בעונות להסתר פנים: ורמז הפסוק ''יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם’’: הרי רמזים הם ,שהרי ,לכאורה ,תחלת הפסוק בכישוף כידוע שהמכשפים זובחים לשדים ,ואותו הכבוד שעושים לשדים נחשב גם כן לעבודה זרה ממש: ואמנם בשביל מה לאמר ''לא אלוה''? והרי ידוע למכשפים שהשדים הם של למטה ומה שייך לאמר ‘’לא אלוה'' ,כי המכשף האמיתי קורא לשד בשמות הטומאה שהוא מכיר בהם ויודע הוא בבהירות שהשד הוא שד מלמטה ולא אלוה?: (כל שכן המכשפים הגדולים שהיו מזמן שהגיע השד ממש ורואים אותו ומדברים איתו כחרטומי ממצרים וכו.)

 

 ואמנם רמז הוא ולא כפשוטו מדובר בסוג אחר של עבודה זרה ,שהעובד אותה חושב שהוא עובד את ה’’ למרות שבאמת עבודתו ואף כוונתו הם ‘’לשם שמים’’ טועה טעות גמורה ,וכאשר יובהרו הדברים נראה בפירוש למפרע ששוה עבודתו לה’’ כביכול כאילו הוא זובח זבחים לשדים ושוות תפילותיו כאילו קורא לשדים ממש והוא אינו יודע את זה ובמחשבתו כאילו הוא קורא לבורא העולם האלוה האמיתי: הרי עמוקה מאד היא נבואת משה רע’’ה ,שמובן ממנה שסוג נסתר הוא העבודה הזרה שנכשלים בה בני ישראל באחרית הימים ,דהיינו שלא נראית לעובד שהוא עובד עבודה זרה ונסתרת היא מעיני עצמו ,ונדמה לו שהוא עובד את ה'' ובאמת הוא כזובח לשדים ,בר מינן:

 

וממשיך הפסוק ברמזיו המפליאים ''אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא ידעום אבותיכם’’: בפסוק זה ישנם הרמזים העיקריים על הסוג החדש המוסתר של עבודה זרה שנופלים בה בני ישראל באחרית הימים: ויזכור הקורא היקר שנבואת משה בשירת האזינו ,ובדרך כלל הנבואות השליליות של התורה ושל הנביאים ,יש להן ''קץ'' ,שלא נמשכות הנבואות השליליות לנצח נצחים: ה'קץ' של הנבואות הרעות הללו נסתיים בעונש השואה ,בעונות הרבים ,אבל הכרת העוון וגילוי תוכנו וטהרתו באה רק אחר כך בתקופות הטהרה של ישראל  ,בזמן ביאת הגואל לשבי  פשע מיעקב:

 

והנבואות השליליות בעד העולם נגמרות כולן עד שיגע יום הה'' הגדול והנורא: לכן ''הנני שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום השם הגדול והנורא'' וכו. עד ל2042 בערך: דהיינו ישראל לימי טהרתו שיגיע אחרי השואה ולעולם הוא לפני יום ה'' הגדול והנורא הכללי שיש בו ''שואה'' לאנושות אבל לא לישראל שכבר שילם וכו.:

 באמת מפליא פסוק זה בכל מלותיו ''אלהים לא ידעום'' - מה פירוש - ''חדשים מקרוב באו'' על מה מדובר? בדרך כלל העבודה זרה היא שרשרת ירושה ,ככתוב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי'': הבודיסטי מקבל את מסורת הבודיזם והקטולי מקבל את מסורת הכניסיה הקטולית הנוצרית וככה בכל הדתות השונות ,וככה היה גם בעבר הפלשתים קבלו את מסורת דת דגון מכמרי דגון וכו.: ולכן מוזר הוא מאד הביטוי הנבואי כאן ''אלהים לא ידעום'' ולא מובן מה פירושו: אבל פשוטו ברור ,מדובר על אלהים אחרים שלא היו מקודם ואף אחד לא שמע עליהם או הכיר בהם: וממשיך הפסוק בקו הסברו ''חדשים מקרוב באו'' לא אלהים אחרים מוכרים מקודם ,שאלה האלהים האחרים לא היו קיימים לפני עון זה שנכשלים בו לא נשמעו ולא נודעו ולא הוכרו: ועד כדי כך חידושם והעלמם שבא הפסוק הנבואי לגלות ברמז דבר גדול ועצום ''לא שערום אבותיכם'':

 היות והעון מדובר בעם ישראל ,אין ספק ש'אבותיכם’ כולל חכמי ורבני ישראל בעלי מסורת ישראל אמוראים ותנאים ופוסקים וכו. שהם האבות לישראל בכל דור: רמז הוא מפליא ומכאיב אבל לצורך גדול שיבוא הזמן של ההבנה להבין למפרע איך נפלו לתוך עון זה של עבודה זרה ממש ,עם ישראל הנבחר והבקי בחכמת התורה שבכתב ושבעל פה ,ולמרות כל ידיעתם ,אלהים אחרים חדשים וזביחת ישראל להם כאלוה והם השדים ,יש העדר ידיעתם בהם ,לא יכלו לשער אותם גם רבנים וחכמים אשר דרכם בקודש ,ולא הבינו כלום מכל העבודה זרה שבהם ,ולא היו להם מאיפה לקחת דוגמא בהם כי ‘’לא שערום אבותיכם’’: גדולה נבואת משה רבינו ע''ה ,האזינו!

 

 וצריכים לאסמכתאות פסוקים אלה דוקא כאשר מגיע הזמן להתפטר מעון קץ דרך הבנתו: גורם נסתר של עבודה זרה ממש ,עון קץ ,גרם לאותו ההסתר פנים של 'רגע' השואה הטרגית מעל כל מלים ,ולא יכלו בני ישראל דהיינו ראשי בני ישראל האחראים על התורה הקדושה לשער את העון שנפלו בו ,ונמשך העון אחרי השואה אל ימות טהרת ישראל כצורתו הקודמת ויזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם: ונבחר הגואל האחרון חיים ובא חמורו לציון להשב פשע מיעקב ולהודיע את האמת נגד העון האלילי הגדול והחטא הנורא הנסתר הכרוך בכל שיטת ס' הזוהר הפסול בצימצומי האין סוף ואציליות פרצופיו וספירות נאצלות והמלא אלהים אחרים חדשים מקרוב באו שהסריחו את עבודת ישראל לה'' ברוך הוא זה כבר 500 שנה:

       

        בבוקר בא אז תרח אל חנות אלהיו

        וכל פסליו בחתיכות ונתחורו פניו

        ובקצף לקראת אברהם פנה בחרי אף

        ‘’למה שברת את אלוהי והרסתם ראש על כף''!

        אמנם ענה לו אברהם ‘’אל תאשים אותי

        האלוה הגדול בהם קנא את מנחתי

        וראה שיתר הפסלים רצו אותה גם הם

        ובגרזן הוא שבר אותם והוא הוא האשם’’!

        ''עד כמה תשקר ,בני ,כי אין זו האמת

        והם מאבן עשויים לא חי ולא מת

        ולא יכלו להלחם לקום או לאכול

        ואין להם תנועה ,בני ,ואתה הוא שיכול!''

 

 

 בעונות הרבים נשתבשה האמונה בישראל באחרית הימים ,ישראל האחראי על תורתו חרג מן הדרך בעובדו אלהים אחרים ממש ,וקרא לפרצוף אבא ולפרצוף אמא וינק משדי אשה זרה ,וקצר את אלהיו לצורה מצומצמת ושפך את דמעותיו לזעיר אנפין ,ונתן את זרעו למלכות נכריה נאצלת ואמר לה ''את הנקבה שלי'': וקרא ה'' ''ישראל ישראל'' ולא היה שם ישראל ,כי אם דור תהפוכות ,יקנאוהו בזרים בתועבות יכעיסוהו: וירא ה'' וינאץ מכעס בניו ובנותיו: לא לעם זר קרא אלהינו ,כי אם לעם שקרא אותו בניו ובנותיו ,לעם התורה אשר אין לו תורה ,כי אם פרצופים זרים נאצלים ,אלהים חדשים זרים ופסולים שנבראו ונתחדשו מעטו של משה דא ליאון בספר הזוהר המתועב והפסול כפסלי תרח והנשברים מגרזן קודשא בריך הוא המתיחד עם שכינתיה לשפוך זרע לבטלה בכל תפילה: ויטוש אלוה עשהו וינבל צור ישועתו:

 לא על דברים קטנים הרג אותנו ה'' אלהינו בשואה ,לא על טעויות של מה בכך נעשינו לשנואים בעיניו יתברך ,כי עזבנו אותו ,בורא כל היקום ,ודבקנו באלהים חדשים בקרוב באו ,וזנחנו את צור ישועתנו ,ובכינו אל אל אשר אינו אל כי אם שד מלמטה ולא אל: לא לחנם הסתיר את פניו ,לא לחנם מסר אותנו לעם נבל ,לא לחנם ראה משה רבינו בנבואתו הנאמנת שכעס ה'' אלהינו עלינו ואמר ''ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם: כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים'': נשתבשה ונתלכלכה ונתעבה ונתנבלה אמונת ישראל וקנו להם בני ישראל ,ראשי עם התורה ,ספירות נאצלות למעלה מן הבורא חס וחלילה ,למעלה מן ה'' אלהינו בורא כל העולמים אשר אמר ''בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ'': לא לחנם כי אם בצדק גמור ומוחלט ,בצדק אלהים אשר אין בו פגם ,בצדק ה'' אלהינו אשר צוה אותנו ''תמים תהיה עם ה'‘ אלהיך'':

''ותגיד לי איפה אבא מה להם ולאלהים

        ומה לך לעבוד אותם ותשתחוה לאבנים

        ואתה בעצמך פסלתם עבודת סכין

        ומה תסמוך עליהם ובהם אתה מאמין’’

 

        להם עינים אבל לא רואים

        להם אזנים אבל לא שומעים

        להם פה אבל לא מדברים

        להם ידים ולא מתנועעים

        להם רגלים אבל לא הולכים

תגיד לי אבא למי מתפללים?

תגיד לי אבא מה אתה עושה?

 

       

 לא לעם זר אמר ה'' אלהינו ''אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם: לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא ה'' פעל כל זאת'': כי אם לעמו ישראל ,על עם החי בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב ,לעם הנבחר להתבונן בחכמת ה'' אלהינו והמצווה שלא להתפלסף על מה למעלה מה למטה מה לפני ומה לפנים, על עם המצווה תמים תהיה עם ה'' אלהיך: ושלבו שם הוויה בשם אדנות וייחדו קודשא בריך עם שכינתיה אשר אינו שלו ואמרו שהקדוש ברוך הוא אל קצר בזעיר אנפין ואמרו שהאלהים שאמר ''יהי אור'' אינו האלהים שאמר ''נעשה אדם בצלמנו כדמותנו'': והתהללו בפתיחת אליהו לאחד את חתיכות הפסלים וזייפו את כל התורה ושבשו את כל האמונה ואין קול ואין עונה ''כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה: לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם'': לא על חנם נמכרנו לגרמניה ,כי מכרנו את עצמנו ביד ספר הזוהר וביד כל קבלתו השקרנית והמזויפת וזבחנו לשדים לא אלוה לארבע מאות שנה באחרית הימים!

 

האלהים למעלה יודע את הכל

        והוא בורא הכל ,אבי ,והוא הכל יכול

        ואין איתו שותף ,אבי ,ואין שום אל אחר

        ורק אליו כדאי לסמוך ותשועתו לא תתאחר

כי הבורא אחד הוא ואין איתו שותף

        וכל אלהים אחר ,אבי ,אינו אלא מזויף:

 

        להם עינים אבל לא רואים

        להם אזנים אבל לא שומעים

        להם פה אבל לא מדברים

        להם ידים ולא מתנענעים

        להם רגלים אבל לא הולכים

הנה נא אבא מספיק בפסלים

הנה נא אבא לא תעשה ככה עוד:

......................................................…………………………………………………….

 

 קום נא ברחמיך העצומים והנוראים והנפלאים ,ה'' אלהינו וסלח לעם הזה ,לעמך ישראל ,והשבת אלהים אחרים נכריים מאיתנו והרם נס גדול וחדש מופת לא היה ולא יהיה אחריו כמוה ,ברגע פסגת הר הזמן הזה בזכות הגואל האחרון ,חיים ,והושעת את עמך כל בית ישראל מעון קץ של אחרית הימים וסלחת לעוננו ורחמת על גופנו ועל רוחנו ועל נשמתנו והרמת קולך להשמיע את נשמתנו מארבע פינות השמים עד ארבע פינות העולם ,ועוררת את השמים ואת שמי השמים להשפיע הבנה עלינו להסיר כל אצילות אלהות ממוחנו ומלבנו והשפעת על רוחנו לשוב אל פשטות אמונתנו והראית את גדלך ואת גבורותיך ואת אותותיך ועשית והרמת נס לשרוף פרצופי אלהים אחרים מקרב מחננו ,למען שמך הגדול האמיתי ,ובזכרון אהבתך לגואל חיים אשר בחרת הסר חרפה ובושה מעמך:

 

 

 ואחדת את קול יעקב בכל פינות הארץ וצעקת על מלאכיך לנס ,להרים את עמך ישראל באהבתך אל אמונתו הנשגבה והפשוטה הקדומה ,וזכרת את משה עבדך ואת אליהו ,נביא גאולתך ,להחזיר את כל ישראל לאמונת אברהם אבינו ,ועשית למען שמך הגדול והנורא אתה הוא גבור עולם אשר הכל בראת והכל שלך לעשות כרצונך ,ועשית ועוררת את השמים ואת שמי השמים ואת כל האדמה ,מארבע פינות השמים ומארבע פינות העולם ומארבע רוחות העולמים אשר בראת ,להצלת ולישועת ישראל בו בחרת מעון ספר הזוהר הפסול והמתועב והנאצל מרוח טמאה ומיצרא דעבודה זרה בעוון קץ אחרית הימים ,וסלחת לעוננו ומחלת לכסילותנו ,וקבלת את כפרתנו ,ועשית להראות את גדלך הנשכח מאלהים אחרים חדשים על פניך ,והפחדת את כל מעשה ידיך בחסדך לישראל בהשיב אותו אל אמונתו הטהורה באחדותך המוחלטת ,והרבית את חמלתך עליהם ועל בניהם ועל בני בניהם להחזיר כתרך אל לבנו ,ושלחת חיים חדשים לחדש תמים תהיה עם ה'' אלהיך ,והקמת את עמך בתחייתו מאלהים אחרים מתים לא שערום אבותנו ,ואחדת את רוח כל ישראל למען שמך 'אהיה אשר אהיה' ,והרבית אמונתך הנקיה והרצויה בכל מאדנו ,וזכרת את ענות עבדיך וקיימת נס הרם והרמת נס קיים  ואמרת ''כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם'': אמן וכן יהי רצון ועל פסגת הרים הרמת את שמך וגאלת את עמך:

........................................................…………………………………………………

 

ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל: כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם: אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם: אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב: הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו:

............................................................……………………………………………….

 

יום שלישי חול המועד סוכות יח' תשרי תשס''א 17 SEPTEMBER 2000 ,אגם מלח יד' 3953, בארשבע:

 

.............................................................………………………………………………..

                            חלק ב'

 בספרנו חמשה לוחות הברית הארכנו בענין טעותו של אהרן הכהן בהסבר חשוב מאד הנוגע ישירות בשאלה הזאת ,שהרי אהרן הכהן טעה והביא על העם חטאה גדולה אף על פי שהוא בעצמו התכוון רק לשם שמים ולא עבד עבודה זרה אבל הוא לא ''הבין'' את כל הכוונות של ע''ז הכרוכות בעגל עד הסוף ממש: ולכן הוא עשה את העגל ובנה לו מזבח והכריז 'חג לה'' מחר': ודק הוא מאד הלימוד ההוא המוכיח עד כמה הכוונות הטובות אף לשם שמים יכולות להיות טעות גדולה וחטא עצום ,ומרוב דקות הענין מצד הכוונות לא יורגש כל דבר העון שבו עד שמתגלה פעולתו הסופית והיא שתוכיח על חומרת הטעות והעון מראש:

 

 עיקר טעם בהסבר ענינו של אהרן הכהן בחטא העגל הוא להצדיק טעם המתקת הדין על רבני וחכמי התורה באחרית הימים שנכשלו בחטא העגל זה הסופי של ס' הזוהר ושיטת האצילות מבלי להרגיש ולהבין את החטאה הגדולה ואת העון הגרוע של העבודה זרה שיש בכל ה'חכמה' ההיא ,והם שהוציאו אותו לפועל בעם ישראל אחרי שסידר אותו משה דא ליאון מספרד ,והם שבנו לו מזבח והכריזו על תוכנו חג לה'' מחר באומרם שהספר ההוא ויתר הקבלה הנמשכה ממנו יביאו את עם ישראל לגאולתו; ובעונות היתה החטאה הגדולה של עון קץ אחרית הימים שהביא את ישראל לשואתו בעונות הרבים:

 

 ומעשה העגל הוא מסוג נבואת התורה הקדושה היוצאת לפועל באחרית הימים ,שצריך להיות צד להצדיק את נקיון לבו וטהרת כוונותיו של אהרן הכהן הקדוש ,בכדי למצוא צד זכות כלפי הרבנים והחכמים האחרונים ,שכמו אהרן נכשלו בחטאה גדולה מבלי שהתכוונו לרעה: והוא הסימן המקובל מאדם קמחג''י ש  ''חיים וויטל הליכתו היתה בקודש'' ,דהיינו למרות אמיתות הסברנו על הכפרות והשיתוף וכו. שנמשכו בכל ספרי עץ החיים שלו ,שכולם אינם בשום אופן דברים אמיתיים ,אין זה שולל את העובדה שמצד כוונותיו לשם שמים והנהגתו בדרכי חייו ,הרי הליכתו היתה בקודש:

 

 והוא מתאים בדיוק לדברינו על אהרן הכהן: הרי אותו ההסבר התורני אנו צריכים לו למטרה כדי להצדיק כמה שיכולים להצדיק את כשלון השנים הרבנים והאחראים על העם בארבע או חמש מאות שנה האחרונות: ואמנם המטרה ההיסטורית הנבואית ב’’חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם'' היא לתת את המפתח הנצרך להבין ולעקור את הסוג ה’’חדש’’ בע’’ז שיצא מידיהם של הנתפסים בעון קץ ,שלולא נבואת משה רע''ה בשירת האזינו כאן לא היינו יודעים את מה לחפש או איך להתאים את העון עם זמני הקץ של אחרית הימים ,למה נכשלו ואיך זה שלא ידעו ולא יכלו לשער כלל ועיקר את העון של עבודה זרה שנכשלו בו?

 

 קובל הרב קאפח בספרו מלחמות השם ההודפס בירושלים ב-1931 (והוחרם על ידי המקובלים שם) ושואל איך קרה הדבר המפליא והמעציב הזה שעל כל נושא ונושא הסבירו רבותנו ז''ל כל פרט וכלל את הלכתו ולא עזבו ענין שלא נכנסו אל גדרותיו על הן הן ועל לאו לאו ובדבר הזה הנוגע לעצם אמונתנו הטהורה התורנית לא ראו להגדיר אותה בגדרים ברורים שהיו מונעים מעם ישראל מלהכנס לשיטה מוטעה הכרוכה בשיתוף וריבוי רשויות וכפרות עצמית בודיסטית של צימצומים ואצילוית האלהות המדוברת על למעלה ממעשה בראשית וכו.: דהיינו האיסור במשנה באיסור הדורש לפני ולפנים למעלה ולמטה וכו. ישנו ,והסברי חז''ל נגד השיתוף וריבוי רשויות וכו. ישנם ,ובפוסקים ראשונים ובספר מורה נבוכים ישנם וגם אחר כך ישנם הסברים ,אבל לא נסדרו הדברים באופן הלכתי ברור ומסודר וכו.

 

 וצועק הוא בקנאתו לטהרת אמונת אבותנו עד לזמן יציאת ס' הזוהר עד שחדשים מקרוב באו מלפני שבע מאות שנה; אמנם אינו מוטעם כל כך טעמו של אותה השאלה איך לא פרשו רבותינו באופן ברור ומסודר את איסורי העבודה זרה וכו.: על כן אנו מרחיבים כאן מהאספקט הנבואי של חדשים מקרוב באו שהוא הוא הנותן טעם על העלמו של העון - לא ידעו בדברים הללו מפני שחדשים מקרוב באו ולכן לא יכלו לשער אותם ונכשלו ונתפסו בחלק הרע של עץ הדעת טוב ורע ונתלכלכו בכל חכמת אצילות האלהות:

 

אבל לטענתו של החכם אלקאפח על הטפשות הנוראה והבלתי הגיונית והעלם השכל הישר והעדר כל חיפוש ביקורתי לאמת או להכחיש את שרשי החיבור ההוא ,ובאמונתם הדלה שר' שמעון בר יוחאי חבר אותו ,אין לתלות את זה אלא במעשה השטן באחרית הימים ,ובאוולת גמורה ,בעונות ,של אותם ה''רבנים'' הראשונים לא בדקו במקורות כלל ועיקר ולא בקשו לדעת עדות נאמנת ממי יצאו הדברים ומאימתי ועל איזה יסוד נבנו וכו.: עורון פלילי כסה את עיני הרבנים ההם ,וכשיכורים בלי איזון האמינו לסיפור בדוי ,שאפילו ילד בן עשר לא יאמין בו ,על שנטמן הספר מתחת לאדמה בארץ נכריה 15 מאות שנה עד שבמקרה מלך אחד שלח חיל לחפור שם לאיזו מטרה אחרת ומצאו את הספר: ושלח המלך לחכמי ישראל והם אמרו שאין בכחם להבין אותו ושיש רק רב אחד בארץ ספרד ,שמו משה דא ליאון ,והוא שיידע לפרשו וכו. - מה נגיד ומה נאמר ומה נצטדק כי מצא האלהים את עון עבדיך!

 

מספר מלחמות השם לרב יחיה אבן שלמה אלקאפח:

 ס) והנה מכל זה תלמוד לומר דודאי שהדברים שנאמרו בזהר בענייני האלהות לא כפי שרשב"י ע"ה נאמרו ולא יצאו דברים כאלה מפי שום תנא או אמורא מרז"ל, ורק תלו אותן ברשב"י וחביריו בשקר, שהרי הוא בעצמו מכריז ואומר כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם!              חלילה, חלילה להאמין שרשב"י התנא או שום אחר מרבותינו התנאים או האמוראים יחשוב או יאמר כדברים האלה לעבוד אלוה אחר קצר אפים ולשתפו במחשבה עם ה' אלהינו ארך אפים שהוא הסבה הראשונה שהוא בתור נשמה לפי דעתם לפרצופים האלה ועובדים ומתפללים לפרצופים הנז' ואומרים כי לנשמתם שהוא חלק האין סוף שבהם הם עובדים, ומיחדים הפרצופים הנזכרים עם נקיבותיהם הנרמזים בשם הוי"ה, יוד חכמה שהוא אבא, ה"א ראשונה בינה אמא, וי"ו תפארת זעיר, ה"א אחרונה מלכות, ובשמע ישראל הוי"ה ראשונה אבא, אלהינו אמא, הוי"ה אחרונה תפארת זעיר, אחד מלכות, לחברם ולקשרם יחד להיות הארבעה אחד (זהר ואתחנן דף רס"ג ע"א), כי עיקר היחוד אצלם לחבר ולקשר במחשבתו עיניינים כשהם מצויירים במחשבתו כפי אור נפרדים והוא דוחק את מחשבתו לשום אותם יחד, וגם בפיו אומר לשם קב"ה ושכינתיה וכו' ליחדא שם יו"ד וה"א בו"ו וה"א וכו'. וכוונתו על אבא ואימא וזעיר ונוקביה הנרמזים לפי דעתם בשם הוי'ה, ואריך ועתיק הנרמזים בקוצו של יו"ד ועיין לעיל ס' מ"ב.

ולפי דבריהם למה לא הזכירו רז"ל במשנה ובגמרא במסכת זבחים על הא דנתן לשם ששה דברים הזבח נזבח, לשם זבח, לשם זובח, לשם השם, לשם אישים, לשם ריח, לשם ניחח, והחטאת והאשם לשם חטא, ופי' בגמרא לשם ניחח, נחת רוח להקב"ה שאמר ונעשה רצונו, ולא קחשיב לשם יחוד קב"ה ושכינתיה, אלא ודאי שדעת רז"ל  שאלהינו ב"ה יחיד ומיוחד מכל שאר האחדים, ואינו צריך לקשרו ולאחדו מחלקים רבים כמו שחשבו המקובלים החדשים ולא לשתפו עם פרצופים חלוקים ושונים זה משה!                 חלילה לנו מהעלות על לבבינו דברים זרים לתורתינו הקדושה כאלה שלא צונו הקב"ה בתורה לאחדו ולשתפו עם שום נברא, רק לדעת ולהאמין כי הוא אחד שנאמר וידעת היום והשבות אל לבביך כי ה' הוא האלהים וכו' אין עוד, ועיין לקמן סי' קל"ו.

 

 עבודה זרה חדשה נבראת עם ס' הזוהר ,אלהים אחרים חדשים נבראו מהדוקטרינה החדשה של האצילות ,חכמה חדשה בלתי יסודית קמה מפירוש של שקר על היוד של שם הוויה ,ונעשה היוד לחכמת האצילות בעולם האצילות: מי בקש את זה מידם לעלות על בריאת העולם ביד הבורא ולדבר על מה שהוא למעלה מהבריאה יש מאין! ומהיוד בנו עולם של עשר ספירות נאצלות מהאין סוף ,ולא ידעו שמספר דברים לפני הבריאה יש מאין ייעשו לעשרה אלהים חדשים ,שאם הבורא הוא למטה מהמאציל ,חלילה וחס ,יהיה כל בחינה למעלה מהבריאה אלהים לעצמו ,אבל נתבלבלו ולא ידעו איך לשער עשרה אלהים נאצלים מפני שחדשים היו ,מקרוב באו ,ובמקום לשער אלהים אחרים שערו שיעור קומה בר מינן ,וירחם ה’’ על עמו ישראל המצווה באמונה הטהורה והפשוטה אחד ומיוחד באחדות מוחלטת וגמורה בלי חילוקים ובחינות וסוגים לעצמם: שמע ישראל ה'' אלהינו ה'' אחד:

 

 ובמקום לעבוד את ה’’ בפשטות הנהיגו בסידורים לכתוב שילובי שם הוויה ואדנות ומלאו את אותיות השם בנקודות מוזרות ושינו את מנהגי אבותינו והרכיבו כוונות ארבע עולמות על דברי התפילה ויזבחו לשדים לא אלוה: ותמימי דרך הם הקרבנות של מזימותיהם: והפסיד העם את מדת פשטותו תמים תהיה עם ה’’ אלהיך: והפרו את תורת ה’’ ולא ידעו שמתפללים הם לאלהים אחרים חדשים מקרוב ארבע מאות שנה באו ולא שערום אבותיכם: כי מסכן בדעות עתה העם הזה ונתפסו במוקשי אלהים נכריים משותפים:

 

 קבלת ספר הזוהר וכל השרשרת הארוכה שהשתלשלה ממנה מטמאה את הלב ואת המוח ומונעת מהם את מדת ההבחנה האמיתית באמונת אחדות הבורא ישתבח: נתלכלך העם באצילות ועלו על גבולות בורא מעשה בראשית ושוב לא הבחינו בין אל מחוללהו ובין אלהים אחרים חדשים מקרוב באו ונתבלבלו כל הלשונות: עד כי בא לציון גואל ולשבי פשע מיעקב שיביא את השפה הברורה המובטחה השוללת כל מונח השייך ל''אצילות האלהות'': כן הוא באחרית הימים ועד עתה בתקופות הטהרה ,שבה חנותו של תרח וצריך תחבולות הילד אברהם לעורר את אביו אל השכל הישר:

 

 השקר לא יגיד אמת וכיסוי עינים לא יגלה כסות לעינים ,האמונה לא תסבול גבהות הלב ,וה'' לא ירחם על גאות פה: ואמנם בא הזמן ותינחמו ותאכלו לחם של חמור אוכל לחם הנשלח מהגואל חיים ותשמעו עצה - כל ההוגים בקבלה המזויפת לא ימצאו את האמת ,כי התורה קדושה היא ולא תסבול אלהים אחרים חדשים מקרוב באו: תינצלו ותוושעו ותיגאלו מאפלת הטעות בזכות הגואל האחרון ,חיים ,והסירו אלהי נכר מקרב כל מחנה ישראל ותתכוננו לעלות בית אל:

כי להם עינים נאצלות אבל לא רואים

 

להם אזנים נאצלות אבל לא שומעים

להם פה מלכות נאצלת אבל לא מדברים

להם ידים נאצלות אבל לא הולכים

רבותי למי אתם מתפללים?

תמים תהיה עם ה'' אלהיך

                                                                              ואל תשובו לכסלה:

......................................................

פרץ גרין -חמור אוכל לחם - בארשבע -תשרי יט' תשס''א ,אוקטובר 19, 2000 ; אגם מלח 3953 :