ספר אסתר ו'   פרק יג'   גנומן 601

גנומן 601 - יומן חמוא''ל: ראש חודש כסלו תש''ס; נובמבר 10, 1999; עמק מרקור 8; בוסנגו : היו אצלנו נלדה ,איליאדה ,פינוכ'ה ,שרה ,ג'רדנו ווולנטינה: מאוקריינה מעירה של וולנטינה כ'רנופסי מרחוב ששמו מרוסית מתורגם 'רחוב האגוזים' הביאו לנו אגוזים ואנו כעת נמצאים בVIA DELLE NOCI   רחוב האגוזים; ולא ידעו הם את שם הרחוב שלנו החדש:

גנומן 602 - ובכן אמרתי אל גינת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל: ומ'מ אגוז הוא 'טוב' וארבעה אגוזים 'חיים' וחמשה אגוזים תורה שבעל 'פה' והרבה אגוזים בשורות טובות הרבה מלאות חיים בהתחדשות התורה שבעל פה היא הקבלה החדשה הזאת האמיתית:

גנומן 603 - ובמשך השבע-עשרי שנה הללו נשברו קליפות קשות עד מאד ונשרפו עד שנוכל כעת להמשיך באכילתנו מאבי הנחל ,בעזרת ה'' ברוך הוא: ואני ג'כ חמור בעל-פה ואל קליפת אגוז ירדתי לרעות בצאן הנאבד מבית ישראל ופרות מאגוזי יצאו לראות באבי הנחלה: כי מקליפת אגוז הוציא אותי הצדיק הקדוש ,חיים ,וגאל אותי מכור חב''ד ומקליפות קבלת ס' הזוהר ועשה אותי לחומר חדש ונושעתי עוד:

גנומן 604 - מי חכם ויבין כל אלה ומוסר מחמור יקח וידע גבר את נחלתו ויתענג על מי מנוחה; כי לא על ריק כל מילי ומסלע לקקתי חכמה למענכם ברשות הגואל האחרון חיים: ותורה חדשה מתעוררת מבתוך התורה הקדושה ונקראת תורת הסימנים: ולשבור קליפות האגוזים נשלחתי מהצדיק חיים ולפרש לכם מפתחות תורת הסימנים:

גנומן 605 - ובזכות העני נרצה גם חמורו ונרצינו גם אנו החמורים ונעשינו כעבד ה'' זה משולם עור וחרש ,דהיינו ככל יהודי מאמין וירא שמים ,יהודי שעושה וטועה ומתקן ומצליח ,ככל יהודי שעושה מצות באמונה ואינו רואה את המלאכים הנבראים ממצותיו ,ככל יהודי המתפלל ואינו שומע קולות חיות הקודש בשמים ,דהיינו ככל יהודי ,לא צדיק אמיתי כי אם כצדיק החי באמונתו עושה וטועה מתקן ומצליח:

גנומן 606 - כחמור ואף לעיר בן אתונות שאינו יודע להתפלל ולא למד תורה להבין במצות אלא כחמור זה החי על פי דרכו באמונה פשוטה בלבו ונוער בשמחה על שדותיו ואף כעיר בן אתונות שאינו מהול ולא יודע דת ודין: ולכל אנו מכריזים שבא הזמן ונבחר הגואל: ובכדי לשכנע למי שכבר לבו בהכנעה חמור אני אוכל את הלחם החדש של הג''ה ומאכיל אתכם מנות מבשר שור הבר ומהדג הגדול לויתן לטעמיהם; ולב השגור בענוה ישכיל ויטעם בהן וגובה לב יטעה בהן לחשוב מחשבות לפני שחשב על האמור ,יעלה רוחו על רישא דקרא ולא יגיע אל סוף הפסוק:

גנומן 607 - ובכן אני מאמין באמונה שלמה בחלומותיהם הנבואיים של דניאל ויוסף מניגרסו ,של אננא גספרוטי ,של משפחת רמו לוי ,של אדם קמחג''י ,של הסוס הלבן ושל הזנב הכפול ולחלומותיהם של כל מי שנדבק במשרת חמור אוכל לחם; ומאיפה הייתי אוכל את כל הלחם אם לא מחלומות יואל הנביא? ובכן ,רבותי ,הוו לחמורים ,מה אתם מהססים ,הסירו בגדי איש והלבישו את עורכם בעור העיר בן אתונות ותהיו לנביאים חדשים בשמחת בשורת ביאת הגואל ,חיים ,כי בא הזמן:

גנומן 608 - כי השמן יורד ומתפשט עד כי אף לחמור תועיל המשיחה ותעדן את בשרו ותשבר את אגוזי העבר; ותגלה מח שפל חדש ויאכל לחם מבית לחם בענוה ,כי 'כולנו בשר אחד' ואין מי מבני אדם וחוה שלא יכולים להשווע כסוגי החמור ועיר בן אתונות:

גנומן 609 - ועל כן הלביש יעקב אבינו את בגדי עשו בכדי לקבל את ברכת יצחק כי לא תושלם ברכת יעקב לעם ישראל עד שדרגת יעקב בחיצוניותו כדרגת עשו ,שאם לא כן לא היתה שום ישועה לבני עשו הטובים ולא היה מקום לישועת הצאן הנאבד מבית ישראל: ובכן סופי לנעור בכתבים אלה עד קצוי תבל ולא אפחד מפחד חיצונים וכל שונאי יכרתו ,כי מה'' אלהינו יצאו הדברים והוא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואני חמור בשליחות הגואל האחרון ,חיים:

גנומן 610 - אינני יודע מה יהיה מחר או איפה אהיה אבל היום אני נוער כי נמצאתי עוד אחרי שניצלתי ונושעתי ונגאלתי מרבבות מוקשים מעת היותי על האדמה ועד שהציל והושיע וגאל אותי הצדיק חיים וברך אותי בברכת אל שדי ונתברכתי: כי חמורו של היעקב של דברי הימים אני והרוכב על העגלה בן האדם הנבחר והוא תפארת ישראל ופארו של ישראל ואור לעמים ,ואני חלש בשר ומתעקש ברוחי ומקשה עורף על עצם שאיפותי וכבן לאלהים אתם לי וכבדתי את קדושתכם:

גנומן 611 - ובכן מצויר אני בצורות מרובות ומשונות והחומר שלי משתנה כפי חומר האדם שאני מדבר איתו או חומר הדבר שאני מלקק אותו בתענוג או חומר האותיות שאני כותב אותן; ולגמישות היא לכם ובחרתם בחיים: כי לחומר חדש על חומר ישן נוצרתי ביד יוצרי להיות שפל רוח בהיווצרות האמצעים החדשים לקדושה החדשה השאובה מתורת הסימנים הנחבאה בתורתנו הקדושה ומחכה לזמן החומר החדש לגלות אותם מן ההעלם:

גנומן 612 - ובכן שמעו ,רבותי ,כי בן לאלהים אתם ועברנו עד סיפא דנפשתנא ולא ידעינן מילתא על מי מוסר שלומנו תלוי או מאיפה קם ציפור בתחייה או מה העלים מעינינו רוגז קנאת ה’' צבאות: כי לא איש הוא האומר ואינו מקיים ואריכות הזמנים לא מחליפה את דעתו ואם מתגלה לנו כעת דבר חדש שלא  ידענו מקודם על אודות אדם הראשון וחוה אמנו אחרי קרוב לששת אלפים שנה ומה זמן זה כיום אתמול לפניו וכל הזמנים נבראו בגזרתו ותחת גזרתו הם עומדים ולמעלה הוא מכולם ועבר והווה ועתיד שוים לפניו יתברך שמו לעד:

גנומן 613 - ואם מארבעת אלפים שנה מזמן אברהם אבינו באה תקופת סיום תקופת כוכבו ,למי זאת הזכות להודיע אותנו ולהראות לנו סימן על סיום דור תקופתו ועל בנין החדש בהתחלת תקופתו החדשה בנצחון עולמי של אמונת אברהם אבינו ,אם לא לגואל האחרון עצמו המורה חיים! ולמי זאת הזכות להוביל את הגאולה השלישית השלמה לעולם אחרי שלשת אלפים וחמש מאות שנה מהגאולה הראשונה ביד משה רבינו ,אם לא הגואל האחרון הנבחר האהוב לפניו בדומה למשה מרוב ענותו ומגדלות קדושתו וממדרגתו המעולה בחכמת האלהים!

גנומן 614 - ולמי זאת הזכות לגלות נסתרות משם 'אשר' על מסורת אליהו הנביא ועל מסורת מרדכי הצדיק ועל פורים שושן אם לא הקדוש הנבחר ראש לל'ו הצדיקים הנסתרים בדור שעבר! וללמי זאת הזכות לגלות עמודים בלתי מוכרים שהקימו את תכנית האלהים בדברי ימי ישראל מאליהו הנביא ומזמן מרדכי הצדיק אם לא מהבחירה מה'' אלהינו בגואל האחרון ,חיים!

גנומן 615 - והלא הוא אשר לו הזכות לגלות כל מה שקרה מלפני אלפיים שנה ,מלפניו בשרשיו ובעניניו מראשיתו ועד סופו ,לדעת ולהבין ולקחת מוסר מתכנית האלהים ולתקן את הלב: ולהצליח באהבה חדשה האהובה לפני ה'' אלהינו ,ולהרחיב דעת על אהבתו לכל בריותיו ,כי בן לאלהים אתם ,רבותי ,ואף כי נבחרנו לבכור ,כל העמים וכל הגוים הם אחינו ואחותנו כי כולנו בשר אחד וכל האנושות ביחד כגוף אחד מחולק לזכר ולנקבה וישראל הוא לב בנין הגוף המקבל ומטיל דם שלום על כל שלומיו:

גנומן 616 - כי למי זאת הזכות ,רבותי ,להיות שר שלום על כל שלומיו ואל גיבור בכחותיו ופלא יועץ בחכמתו המעולה ואבי עד כי אהוב כאב יהיה על ידי כל בני האדם הנגאלים מהדור הרביעי הזה ,אם לא האדם האהוב אצלו עד מאד והמובא אחרי סבלו האחרון ופטירתו אל היכלו במלכות השמים להיות לישראל ולעולם השופט המשוח במלכות השמים הוא הגואל האחרון ,חיים בן משה ,מסנעא תימן:

גנומן 617 - יותר מזה מה תבקשו ,רבותי ,ואני ירקות מסביב לעץ החיים ואמנם אתם תהיו העדים על ביאת פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום כי בשבילכם ולטובתכם הוא נבחר לגואל אחרון: כי חי הוא אחרי פטירתו בסימן השלם של תחיית המתים ,ומי הוא זה בו תורה או עיר בן אתונות ולא יבקש את מבוקשו בסימן השלם של תחיית המתים והלא הוא הסימן שאם זוכים באמונתו הנה אוכלים מפרות עץ החיים ונהנים מחיים נצחיים זמנים בעולם הזה וזמנים בעולם החדש הבא בביאת הגואל האחרון והוא בעולם מלכות השמים החדשים לרוחות ולנשמות הזוכים והזוכות:

גנומן 618 - האם יזכו הטובים מאומות העולם וטובי מעשה מכל העמים ולא יזכו טובי לב מבני ישראל אפילו שרחוקים הם מהתורה ומההלכה? ואמנם היהודים יאמינו ויראו ויתפלאו ויקבלו חלומות נבואיים וגאולתיים וישמחו בביאת המורה הנבחר ויהיו לו לתלמידים ויזכו עוד להבנה עמוקה ולחכמת הסימנים השלמים ויאמינו בסימן השלם של תחיית הגואל חיים ויזכו לחיים טובים ונצחיים על פי שיעוריו והורותיו: והרבה יהודים יחזרו לאמונת ולידיעת המסורת דרך הלבושים החדשים של החוק החדש של הג''ה הניתן על פי הקדושה החדשה של שם 'אהיה' אחרון:

גנומן 619 - ולמי זאת הזכות לקשר את הסימנים המתחילים שיצאו מה'ריש' של שם 'אשר' עם הסימנים המשיחיים השלמים שלשם 'אהיה' אחרון ,אם לא הגואל האחרון העני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות ,אחרי שהוא השלים בסבלו האחרון הקדוש את הקרבן המשלים לקרבן יצחק אבינו: והנה אף שיצחק אבינו לא נשחט לקרבן ,דעו אמנם קבלה אמיתית מהגואל חיים שנגעה בו המאכלת כדי שירדו שתי טיפות דם וייקרא קרבן:

גנומן 620 - ובמשך הדורות סבלו הצדיקים הקדושים סבלי קרבן בהלקחתו ושריפתו והוא מזמן מרדכי הצדיק הראש הראשון ללו' הצדיקים הנסתרים ועד הראש האחרון ללו' הצדיקים הנסתרים ,חיים ,המה הנקראים המשלימים את סבלו של יצחק אבינו: והוא בדרך כללית במשך הדורות כל צדיק כפי חלקו ביסורים וצרות ואמנם מיוחד הוא לגמרי הסבל האחרון והקרבן השלם של הצדיק הנסתר והגואל הנסתר הנבחר אחרי גמר סבלו האחרון להיות הגואל האחרון וקרבנו משלים לסבל כולם ומשלים את קרבנו של יצחק אבינו:

גנומן 621 - ולמי זאת הזכות איפא לגלות מה שהיה מוסתר ומכוסה ובתוך סיבוך גדול היסטורי ב'ריש' של שם 'אשר' אם לא הצדיק השלם שהשלים את קרבנו של יצחק אבינו שהוא האב האמצעי שכל סימני שם 'אשר' קשורים בו! והמשיחות שיצאה משם נסתבכה כי כל ישראל היה במצב של פירוד הן מצד הצאן הנאבד מבית ישראל הן מצד הפירוד בין כל המפלגות וכתות ודעות של הזמן ההוא הן ,וזה עיקר ,מצד פירוד המעשה והמחשבה מה'' אלהינו אבינו שבשמים:

גנומן 622 - ובכן לא נתלונן על כל מה שנגרמה מהנצרות וחכמה גדולה היא שנתלונן על עצמנו ונדע ונבין כל מה שנגרמו מעונותינו ולהטהר בידיעת קטנות שכלנו: ומה נרויח אם נתלונן על יוחנן המטביל או על יוחנן האנגלוני או על פאולוס השליח לעמים! ואמנם יכולים להרויח הרבה יותר אם נתלונן על השחתת הכהנים בתוך בית המקדש ועל חוסר דעת הרבנים ולומדי תורה בתקופה ההיא ועל רעות אין מספר וחמדת כבוד ואהבת כספים ושנאת חנם על כל צד:

גנומן 623 - אם נבין את חטאינו נרויח כי אחרי הבנה אפשרי התיקון אבל אם לא מבינים את החטא מה יתקן? יכה על חזה ולא יודע על מה מכה! הסימנים המשיחיים של ה'ריש' של שם 'אשר' הם משמו הקדוש ישתבח של קדוש ישראל וגואלו יתברך: אנחנו שלא היינו בנים למקום ולא זכינו לקבלם: מה נתלונן על שיבושי הנצרות ואנחנו שגרמנו שתצא הנצרות לעולם כדת נפרדת מהמקור: לא עשינו כרצון ה'' ולא כבדנו את בית מקדשנו וחטאנו ועוינו ופשענו ואהבנו את הרע ושנאנו את הטוב:

גנומן 624 - ונענשנו בחורבן הבית ונשלחנו אל גלותנו הארוכה והמרה אלפיים שנה ולא נגמר משפטנו עד שהוספנו חטא על פשע ותאוה אסורה על עון עבודה זרה עד שנשפטנו בסוף אחרית הימים בשואה: לא על חנם כל זה ,רבותי ,ולא למען השכחה כי אם למען הזכרון והידיעה וההבנה והחרטה והתיקון על כל עון ועל כל סוג מסוגי השנאת חנם: כי זאת טרחתנו וזה שכרנו כעם התורה להבין בחטאינו ובעונותינו ובפשעינו ולהתחרט ולתקן ולשוב אל ה'' אלהינו בלב שלם:

גנומן 625 - 'ויאמר יהודה מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך' - ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה: - 'אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא שחת לו לא בנים מומם דור עקש ופתלתול: הלה'' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך: זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור - -

יש בו רמזים לענין 'לא בנים מומם' המום הוא שלא מתנהגים כבנים ומרמז על אותו הדור עקש ופתלתול עם נבל ולא חכם שלא מתחכמים במי הוא אביהם שבשמים:

גנומן 626 - והוא סימן אחד משמות משרתו של ישוע 'בן האלהים' לשם תיקון העם שלא מתנהג כבן האלהים ומה נרויח מידיעת הטעות האלילית של הנצרות אלא ניקח מוסר שכל זה בא עלינו מפני שאנחנו לא היינו כבן לאלהינו ולבנו קשה עם ה'' אלהינו ולא עשינו מאהבה כבן זה הטוב האוהב לעשות את רצון אביו ולראות את אביו שבע רצון ממעשיו: אם אחד היה אומר לישוע בזמנו ''אתה אומר שאתה בן האלהים ואמנם גם אני בן האלהים כיהודי בנים אתם לה'' אלהיכם'' היה עונה לו ישוע ''זאת כוונתי ,ואך שתתנהג כבן ולא כזר'':

גנומן 627 - -ואף על העבודה הזרה של הנצרות מה נתגאה ולא משה רבינו עליו השלום הוא ראש הנביאים ואחרי שראה דור עקש ופתלתול עם נבל ולא חכם הוא ראה גם את העון של עבודה זרה שיוביל ישראל אל השואה שלו! והפסוקים כאן מנבאים בעונות הרבים על העון הגרוע הזה של שיטת האצילות והזעיר אנפין הנאצל ושיתוף הספירות הנאצלות: וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית ויטוש אלוה עשהו וינבל צור ישועתו':

גנומן 628 - וקנאוהו בזרים בתועבות יכעיסוהו: יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם: צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך: וירא ה'' וינאץ מכעס בניו ובנותיו: ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם: הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם: כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים: אספה עלימו רעות חצי אכלה בם: - -

גנומן 629 - מה נאמר מה נדבר ומה נצטדק ורק נודה לה'' אלהינו שכל זה כבר של העבר וכל הנבואות השליליות הן עד השואה ואך הנבואות הגאולתיות והמשיחיות נמשכות עד להתגבשותן: ואמנם עד כמה הכעסנו את הקדוש ברוך הוא עד שרצה להשבית את זכרנו מן העולם 'אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם’: ומפרש שלא בזכותנו החליט ה’’ שלא להשבית אותנו כלייה כי אם 'לולא כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא ה'' פעל כל זאת':

גנומן 630 - איפה היתה התורה ,רבותי ,דהיינו איפה היה עם התורה ,הרבנים והלמדנים והיודעים; והלא היו ישיבות מרובות גדולות המתפארות בלימודיהם? התורה ישנה ולומדי תורה ישנם אבל אין תורה מפני ש  ''לא בנים מומם'' ''כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה: לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם'': מכלל שלא התחכמו בתורה ולא השכילו בתורה ולא הבינו את מטרותיה האמיתיות הרצויות לפני ה'' אלהינו:

גנומן 631 - ולכן הגיעה השואה באחריתנו כי כבר ראה משה רבינו בנבואתו שלא התחכמו ולא השכלנו ולא הבנו מה היה בא עלינו באחריתנו ובוא תבוא אין ספק ויכעיס אותנו בעם נבל: ומה עלינו ואיפה לבנו לרומם את עצמנו בגאותנות על בחור אחד יהודי נבחר לבחור בגורלו וטוב לבו בכוונות טובות לישועת ישראל ונלקח כאיל זה במקום יצחק אבינו: כי כבר נהרגנו הוא בצלבו ואנחנו בשואתנו ושנינו קמנו מן המתים וחיינו עוד: ולמי זאת הזכות לגלות לעם ישראל את אילו של יצחק אם לא הגואל חיים שקם בסימן השלם של תחיית המתים:

גנומן 632 - התחכמו לדעת ,רבותי ,מה חפץ ה'' מאיתנו מכל זה? מהו הראוי שנדעהו ומהו מוסר שלומנו אחרי שברון קליפות אגוזים? פשוט הוא ,רבותי ,שנדע בהחלטה מוחלטת שאנחנו לא טובים מאחרים ואך אנו מצווים ובכם בחטאנו אנו גם גרועים מאחרים שאינם מצווים: ואמנם כולנו חוטאים וטועים ונופלים וקמים אם יש זכות לפני אבינו שבשמים כי כולנו בשר אחד:

גנומן 633 - ובכן ,רבותי ,למי לו הזכות הזאת לגלות סוד נורא ועצום מספר הכוכבים שלאברהם אבינו ולהודיע לנו מה שהיה חסר מהבנתנו הקודמת ולהכריז ולהסביר ''זה כוכבו של קריסטו הבא בזכות הענוה'': נהיו ענוים לפני תכנית האלהים ונשפיל את עצמנו ואת מחנו ואת לבמו ונגיד חמורים אנחנו ולא הבנו כלום: וזהו הקשה שבקשים לבני ישראל כמעט מכל הסוגים אבל כפי רוב הלימוד בתורה רוב הקושי לדעת ברור שעוד לא הבנו כלום:

גנומן 634 - אתם מבינים ,רבותי ,לא רק הערבים חמורים ולא רק הנצרים חמורים וגם אנחנו חמורים שלמים וצריכים אנחנו לבני אדם אמיתיים שינהיגו אותנו בצדק ובאמת ויודיעו לנו על מה ועל מה: ובחר ה'' אלהינו במי שהוא חפץ להיות לנו למורה ולגאול אותנו מהטעויות שנכנסו במשך הדורות וללמד אותנו תכנית האלהים המביאה אל גאולת העולם ולתת לנו את המפתחות של השבת הלבבות ולהשכיל אותנו בחכמת הסימנים השלמים הוא הגואל האחרון ושופט המשוח במלכות השמים המורה חיים:

גנומן 635 - תשמחו ורננו ,רבותי ,כי חמורים אנחנו ולא ידענו כלום וקיימנו עבד ה'' עור וחרש ולא ראינו ולא שמענו ועניים אנחנו בתורה ואביונים אנחנו בידיעה: ומאין תבואו ראייה ושמיעה לכל אלו ובפנימיות כל העם צועקים למים אמיתיים: 'אל תירא תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאום ה'' וגואלך קדוש ישראל: הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים':

גנומן 636 - מורג (הסכין של כלי החרישה) חרוץ (חד) חדש ,רמז הוא לשפה הברורה החדשה של הברית החדשה השלמה ,ובשפה הזאת תדוש הרים של מחשבות העבר ותדוק כי ברורה השפה מאד ומדייקים בה להבין תמיד יותר עד כמה כל דבר האמור מדויק ואמיתי ,וגבעות כמוץ תשים הן המחלקות הבלתי מועילות לכלום: 'תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל בה'' בקדוש ישראל תתהלל':

גנומן 637 - ולמה המורג חרוץ חדש הוא בעל פיפיות דוקא? רמז הוא לשתי פיות דהיינו שתי שפות שהרי היהודי היודע את שפת התורה ושפת החכמים והוא לומד ויודע את השפה החדשה של הברית  החדשה השלמה בעל פיפיות בידו לשלוט על הבנה ברורה ומדויקת בכל ענין: ואמנם רוב העם לא יודע שפת התורה ושפת החכמים ו 'העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה'' אענם אלהי ישראל לא אעזבם':

גנומן 638 - הולך ומרמז על מיני המים החדשים הבאים עם הברית החדשה הזאת של הגאולה השלמה 'אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים': שאין הברית החדשה השלמה מובנת רק מחכמי התורה אלא גם מפשוטי העם והשפה הברורה החדשה שהיא שפת הסימנים נלקחה בקלות  לכל מאמין שכך הוא רצוי לפניו יתברך ופותח להם את נהרות הסימנים השלמים: ואמנם הסימנים מסבירים גם כן את כל משרתו של ישוע ובכדי להבין אותה על מקורותיה צריכים לדעת כל מה שהיה מכוסה בתוך בקעות רמז לבית ספר האיסיים והמעינות שהיו בו:

גנומן 639 - ובכלל הוא רמז על המעינות שהיו בתוך הבקעות של הנצרות ובעיקרם הם המעינות של סימן תחיית המתים וסימן מלכות השמים: 'אשים מדבר לאגם מים' רמז הוא לאותיות הדיבור היבשות כמדבר הנעשות לאגם מים חיים דרך ההבנה של הסימנים השלמים: לדוגמה המונח מלכות השמים נמצא ביהדות אבל כמדבר אין מים ודרך הסימנים השלמים יהיה לאגם מים: 'וארץ ציה למוצאי מים' רמז הוא ללב יבש שלא מתגלות בו המדות העמוקות המסוגלות. ודרך הברית החדשה הסופית יהיו למוצאי מים ולמקורות חיי הרוח:

גנומן 640 - וכל  זה וכל זה ,רבותי ,למען מה? 'למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד ה'' עשתה כל זאת וקדוש ישראל בראה': כל זאת ,רבותי, כל זאת בכדי שנוכל לזכות לצחוק יצחק אבינו הוא הצחוק ההיסטורי האחרון ,והצחוק האחרון הוא הצחוק האמיתי: וכל ענינו קשור בזה שסימני יצחק אבינו הנמצאים בשם 'אשר' אינם מתגלים עד שמגיעים הסימנים השלמים של שם ‘אהיה' אחרון עם ביאת הגואל חיים:

גנומן 641 - אתם מבינים ,רבותי ,אנחנו עוברים כשש ועשרים מאות שנה מתחת לשם 'אשר' מבלי לדעת שהיינו תחתו ,כי אין לשם 'אשר' דיבורים ,כלומר ,עד שאינו נחתם במצבו האמצעי בשם השלם 'אהיה אשר אהיה': ולכן רק בהתגלות השם האחרון מתגלה שם 'אשר' להבנה: וצחוק גדול הוא ,מפני שמקודם לזה לא הבנו כלום ,הי-הא ,הי-הא: ואנחנו עם קדוש ועם התורה ועם הנבחר והי-הא לא ידענו מאומה מהסימנים המשיחיים הנוראים הקשורים ב'ריש' של שם 'אשר' הי-הא!

גנומן 642 - שם 'אשר' אין לו דיבורים שהרי חוץ ממה ששם זה מוסתר מצד עצמו בפרט בא' של מסורת אליהו הנביא ,זכור לטוב ,וב'שין' של פורים שושן והמסורת של מרדכי הצדיק ,הנה שם 'אהיה' יש לו מובן כשם שלם וככה 'אהיה' אחרון ,אמנם 'אהיה אשר' אין לו מובן או 'אשר אהיה' אין לו מובן: והוא שנתן מקום לסתירה בדברי הימים ,שאם בכללותו לשם 'אשר' אין דיבורים הוא עד שמגיעים לשם 'אהיה' אחרון:

גנומן 643 - ואמנם ל'ריש' של שם 'אשר' ניתן פה לדבר שאם לא כן איך תימשך הליכת הגאולה מה'ריש' עד לשם 'אהיה' אחרון? הפה של ה'ריש' היה צריך להיות הדיבורים של התורה הקדושה על האור המפליא הנמצא בבית המקדש והיוצא להאיר עיני כל ישראל עד להיות אור גדול של אמונה וישועה ותקוה ושמחה לגוים ולעמים: ובעונות הרבים ,ה'ריש' לא דיבר וגם האור של בית המקדש לא עשה פרות ולא שבר את קליפת האגוזים:

גנומן 644 - ומפני שכללות השם 'אשר' מוסתר ,נלקח ה'ריש' של מקום מוסתר ביד הצדיק הנסתר המורה צדק וסידר סדרים מוסתרים בבית ספר אסתר של האיסיים על פי הסימנים המשיחיים והגאולתיים של ה'ריש': ואז ה'ריש' דיבר באור ובישועה ובגאולה ובמשיחות והכל בקדושה ועל פי המסורת הקדושה ודיבר אף על משיכת המשיחות אל עמים רבים בסוף: ומכל מקום לא התחמק בית הספר מהסתירה ,עד כמה תישאר ה'ריש' בהעלמה בבית ספר מוסתר?

גנומן 645 - וסדרה ה'ריש' של שמו יתברך דרך ליציאתה והשגחת ה'' היא שאם לא תתגלה מאומה מדיבוריה של ה'ריש'  לא תוכל להיות המשך השם בכלל ולא יוכל העולם לא ישראל ולא בכלל להגיע אל הגאולה השלמה: שלכן באיזה אופן שיהיה היתה צריכה להיות התגלות לשון ה'ריש' ואפילו אם השפה ההיא תבלבל את כל העולם ולא תובן על בוריה או אף שתשתבש בעונות ,אותה השפה צריכה להיות בעולם:

גנומן 646 - מה שאני מסביר כאן שלשם 'אשר' אין דיבורים יחסית הוא ,שהרי דברים של המסורת של אליהו הנביא ,זכור לטוב ,יצאו בספר מלכים ונודע הוא בכל המסורת אבל בכללותו עניניו של הנביא גבוהים מאד ולא מובנים ונוגעים לנסתרות מצד ולברית שלום עם פנחס מצד ולחוג הנביאים מצד ולנבואת מלאכי מצד ולא מפותחת רוח העם בדברים הללו וכמו אוצרות סגורים במכסה שלהם ושמורים להגלות כשיבוא אליהו הנביא ,זכור לטוב ,ביחד עם הגואל ויסביר לנו את פירושיהם ,כלשון החכמים ,זכרונם לברכה ,אבל אומרים בטעות במקום הגואל 'מלך המשיח':

גנומן 647 - ופורים נסתר הוא מעצם טעמו וסימנו המגילת אסתר שלא מתגלה בו שם ה'' בשום צורה מגולה והיא המגילת אסתר שמגלה טפח ומסתיר תשעה טפחים ,וגם שמחת הפורים עד דלא ידע כי למעלה היא מכל שכל ותבוא שמחתה הפורימית רק אחרי שיתבררו סימני ה'ריש' של שם 'אשר' היסטורית ויתגלו סימני הצחוק של יצחק אבינו בהתבררות כל הענינים שהיו מסוכים בשם 'אשר' ואשרי המחכה לסימני אותיותיו ואשרי המקבל את סימניהם בזמן התגלותם:

גנומן 648 - ואמנם ל'ריש' פה לדבר על אור ולהראות נפלאות של ישועה ולהגיד שכל העושה באמונה לפני ה'' יצליח ויפעול: וסימנו היה בנס חנוכה ומעט יהודים נמשחו בקנאתם לה'‘ והרגו המונים שונאים מבחוץ ומבפנים: והיה מוסר גדול לעם להתכונן בעשייה למען ה'' ולהיות עם ישראל לנס גוים ולצאת ולפעול ולהצליח ואמונתם מגינה עליהם ועושים חיל: ומסכן הוא עם ישראל: וקבעו חכמים להדליק נרות ולזכור בנס חנוכה:

גנומן 649 - ומאז שניתן אותה הפה היתה יכולה להיות תחילת עשיית הדרך לגאולה השלמה ולהפצת האור של בית המקדש ולעורר רוח העם לעשות בעד ה'' ולא עשו ולא קמו ולא התאחדו ,ואם האמינו לא שמו את אמונתם לפועל ,ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ואין פה לדבר: עד כי הגיעו הדברים לזמני הסוף ונתבשרו בבית ספר אסתר של האיסיים על אחרית הימים של אז והכינו את עצמם להלחם מצד הטוב נגד כחות הרע אבל נשארה מלחמתם בתוך קורות בית הספר:

גנומן 650 - והנה קנה לעצמו שם בדברי הימים יוחנן המטביל על שהוא היה הראשון מהמורים של בית הספר לראות ולהבין את הסתירה הנמצאת בפה של ה'ריש' הסגור בבית הספר בעת שהפורענות מוכנה בגזרות ליפול ולהפיל ולהרוס ולכלות חלילה את העם כולו הנמצא בחוץ: ומה לישועה הזאת אם נשארת היא ליחידי סגולה? ולא היתה סתירה לימודית כי אם ממשית וקרובה לבוא ממש ולא היה אף אחד מוכן לעשות וגם מושבעים היו שלא לעשות כלום מחוץ לבית הספר:

גנומן 651 - ואחרי שנים של התבוננות והתבררות הסתירה אצלו החליט יוחנן על מעשהו לעשות דבר התלוי בסתירה ,דהיינו יציאתו מבית הספר והפרת נדרו ,בכדי להשתדל בפטירת הסתירה של הפה של ה'ריש' של שם 'אשר' הצריכה להגיע בדיבורים אל העם: והוא קבל על עצמו את המות הכתובה בשבועתו בכדי לפתוח את הדרך ליציאת הישועה המשיחית המוכנה בסימני ה'ריש' של שם 'אשר': ואמנם גם הסתירה היתה מוכנה היא עצמה ב'ריש' של 'אשר':

גנומן 652 - שהרי אם ה'ריש' צריכה לדבר ,ומה ייעשה אם לא מצאה שומעים? והיא היא הסתירה הנבואית המתפשטת לסתירה היסטורית בסוף מלאכי ,כמוסבר באריכות אצלנו: שאם בא הנביא אליהו ,זכור לטוב ,והשתדל בהשבת לב אבות על בנים ובנים עם אבותם ולא קבלו ולא הצליחה אותה המשרה ,מסתירה הנבואה את הגאולה ומביאה במקומה את הפורענות פן אבוא והכיתי את הארץ חרם: וסתירה היא שאם אותה המשלחת לא הצליחה גם כל הנבואה לא התקיימה בגאולה ודבר ה'' הוא ומתי תתקיים הגאולה?

גנומן 653 - והופענחה הסתירה בגזרת חורבן וגלות אלפיים עד שיבוא הזמן הסופי בדברי הימים לגאולה השלמה: ואמנם איך תהיה עדות בסוף על המשלחת בשם אליהו הנביא שלא הצליחה מלפני אלפיים ,שאחרי שתתגלה המשלחת המצליחה המובטחה  בנבואה איך נקיים היסטורית את אותה המשלחת לפני אלפיים שנה שלא הצליחה? הלא במשלחת נבואית שלא הצליחה ואחריה חורבן וגלות!

גנומן 654 - ואמנם אותה המשלחת הבאה בשם משרת אליהו הנביא ועל שם השבת הלבבות צריך להיות לה יסוד אמיתי ,יסוד אמיתי בשם ה'' ויסוד אמיתי בסימנים שהם בחלקו של אליהו הנביא ,זכור לטוב; ואם כל זאת לא תצליח ולא תקובל ותהיה תקלתו לשברון מכל צד מוכרח הוא שלא יישכח מ''מ בכל דברי הימים: ואמנם גם זאת לסתירה הצריכה לפתרון ,שאם ככה הוא שיצאה משרה אמיתית ולא נתקבלה וגם לא נשכחה ,ומה יהיה לאותו יסוד אמיתי בשם ה'' ואותו יסוד אמיתי בסימנים אמיתיים שיצאו?

גנומן 655 - והיא הסתירה הנקראת 'נצרות' על שם שמירת החסד לאלפים אף שהחסד שבה לדורות ,כמו נוצר חסד לאלפים ,כלומר שומר ה'' על החסד שיתקבל לאלפים אף שהחסד ההוא שמור ונצור עד הזמן הראוי שאז יכולים לקבל אותו החסד בלב אמיתי ובהבנה מוצלחת ובאמונה טהורה: הסימנים המתחילים המשיחיים והגאולתיים היוצאים מה'ריש'  של שם 'אשר' נצורים היו בנצרות והיא שמירה נסית ,שהרי נשמרו אף שנשתבש היסוד האמיתי בשם ה'' ונשתבשו פירושי כל הסימנים:

גנומן 656 - אמנם משקל  הדברים היה ככה ,שביסוד אמיתי בשם ה'' וביסוד אמיתי בסימנים אמיתיים אם לא שנשתבשה הנצרות בסיבוכיה עד שחרגה מדת אמת אז היתה אותה הנצרות על הצד של המשלחת האמיתית המצליחה ומבני ישראל לא נשאר שריד ואי אפשר זה שמכחיש את כל הנבואות מראשיתן ועד סופן: שלכן נפלה הסתירה על הנצרות עצמה שתהיה דת שקר בכל צורתה ובאותו זמן היא נוצרת בעצמה סימנים אמיתיים:

גנומן 657 - ואמנם הוא מצד האמת של אותם הסימנים שיכלו הנשמות היקרות של הצאן הנאבד מבית ישראל להיות נצורות ושמורות מבתוך הנצרות במשך כל הדורות הללו: ודבר גדול הוא מה'' ברוך הוא שומר את 'כל' בני ישראל אף מתוך כל מיני החושך הנורא של הגלות: ובהתגלות הסימנים השלמים ,בזכות הגואל האחרון ,'נגאלים' כל הסימנים המתחילים מתוך הנצרות וחוזרים הביתה ואחריהם יבואו בנים ובנות מבית ישראל ושבו בנים לגבולם: ה'' ברוך הוא הוא היודע איך לעשות ולא אנחנו חמורים!

גנומן 658 - ככה עשה ה'' ברוך הוא בכדי לקיים את הבטחתו ביחזקאל (לז'-יט') 'דבר אלהם כה אמר אדני ה'' (אלהים קרי) הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי': ואיפה יימצאו אפרים ושבטי ישראל לא נאמר אבל עשה ה'' שגם אצל אפרים ושבטי ישראל יהיו הסימנים המשיחיים שלמשיחות האוניברסלית שלבית יוסף איתם ובביאת הגואל האחרון יתגלו וישתלמו גם הם ויוכרו כשבטי בית ישראל ויתאחדו עם בית יהודה  בבית התפילה של הגאולה השלמה:

גנומן 659 - והנה ,רבותי ,אנחנו לא נצרים בברית החדשה השלמה ואלה שבאים מהנצרות הם נכנסים לברית על מזבח מלכיצדק או ,בגרות ובמקוה אצלנו, הם עולים על מזבח אפרים: וישנם מיליונים בין אומות העולם שיש להם שרש בישראל ,כמו שלימד אותי הצדיק הקדוש ,חיים ,פעמים רבות: ופורים גדול הוא הבא עליהם במשך הדור הרביעי הזה ,פורים חדש עם מגילת אסתר חדש: ובפעם הזאת הוא פורים שאינו מסתיר על כוכביה ולא על כוונותיה ,היא כל מגילת ספר משנת חיים של הג''ה: והיא המגלה לכל ,יהודים ולא-יהודים ,את החכמה הנפלאה החדשה ,היא חכמת הסימנים השלמים בזכות הגואל האחרון ,חיים:

גנומן 660 - שלכן תקראו בשמחה ותדקדקו ברנה בכל דברי ספר אסתר ו' זה ,כי כל דבריו מגלים עמוקות בתכנית האלהים ומושגים נחוצים עד מאד לכל בני ישראל: ונזכור רק לטוב את ישוע אחינו ודמנו ובשרנו ,כי לא ידענו ולא חשבנוהו ,ואמנם אין יהודי אחר ששתה כוס מר כמוהו: והלא הוא שראה ,במשך כל הדורות הללו מה שעשו ממנו ומה שטעו בו כל הנצרים בכל תקופות הנצרות: והלא הוא שראה וידע איך שלא יובן עד הסוף לבני ישראל: נשמתו היקרה הישראלית ראה הרבה צרות בעולם הקשורות במשרתו: ואמנם הוא ראה גם כן שנחייה בתחייתו וקרבנו נתקבל לפניו יתברך ושהיה צדיק החי באמונתו: וידע שבסוף יבוא הצדק ויוצדק גם כן על פני האדמה מבני ישראל עמו ובשרו: הגלות נגזרה מאת ה'' והגאולה היא מה'' ולא נוכל להגביל אותו יתברך בגאולתו השלמה ,כי גדול ה'' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר ושמו גדול בכל העמים: לא אנו רק ,היהודים ,שסבלנו מרירות הגלות לאלפיים שנה: גם ישוע היהודי סבל את המרירות של משרתו לאלפיים שנה: נסלח ונבכה ונאהב ונבוא בשלום ונמצא חן לפני אבינו שבשמים ,וכן יהי רצון:

גנומן 661 - ובזכות הצדיק הקדוש ,חיים ,אני מבקש מאל שדי שיברך את עמו ישראל ויזכור אותנו לזכות בכל מקום שאנו נמצאים וירחם עלינו תמיד וישמור אותנו ויגן עלינו מכל רע: ירחם ה'' אלהינו עלינו ויזכור את גלותנו הארוכה והמרה ואת השואה: ויעורר אותנו בלב חדש וברוח חדשה ובאהבה חדשה ובענוה חדשה ובמח חדש שפל ונדע לכת על דרכי נועם כל הימים ,אמן וכן יהי רצון:

...............................................................................

כסלו תש''ס NOV. 1999 ;עמק מרקור ;בוסנגו ,איטליה:

נגמר ההעתק מהכתביד אל המחשב במרץ 2000 ;אדר ראשון תש''ס ;היופי של גו עדן -3952