ספר אסתר ו'

פרק 6

גנומן 251 - הסימנים החדשים שהגיעו בשנה הששית הקבילו בזמן למחלוקת שהתקיימה בדרום איטליה ולמרד שעשו נגד חמור אוכל לחם בקום אחד מקנא בפואלו מעת שהגיע ושנא אותו על חנם ובסוף שנא את החמור והכריז על עצמו 'קריסטוס' ו 'משיח בו דוד' אף שלא נולד יהודי: ומרוגזו החליף את הסימנים ובמקום הסימן הרביעי של 'חמור אוכל לחם' שם סימן 'כוכב של קריסטוס' והכתיר את עצמו כ'קריסטוס המושלם' וה'' יצילנו מכל הרעות שעשה ומכל הגאוה המזופתת שנכנסה בו ומכל חילול הסימנים האמיתיים שעשה:

גנומן 252 - ובהפרדו מהחמור ובסרבו להסיר סימני 'קריסטוס' ובהכריז על עצמו שהוא ככה וככה ,התפרד הרשע ההוא ,מבלתי הבין כלום ,מהמסורת האמיתית  ,וירד מדחי אל דחי עד שעשה מעצמו ולעצמו עבודה זרה ממש ,והקים על עצמו את ה'לוגוס' של יוחנן ודובר בשגעון ''אתם בי ואני בכם'' וכיוצא בהם מהלשונות בתמצית השילוש ונעשה כולו טמא וכו. כל העדות על כל הדברים הללו ,על שרשי המחלוקת ופירושיהם ועל כל ההפרדה והבירורים שיצאו בדבר הזה ,הלא הם רשומים ומוסברים בספר אסתר 4 ובסוף אסתר 5: ואך רצוני כאן להסביר לכם בזה פלא מפליא גם בסימנים השלמים עצמם שהסימן הראשון של חמור אוכל לחם יש בו צד מצד החסרון ,ועלולה היתה המשרה בששת השנים הראשונות שלא להצליח בקיום סימן חנוכת החנוכות:

גנומן 253 - ונכנס סימן החמור אל התקופה השנייה ולא היתה לנו עוד רשות להודיע בפרהסיה: ונכנס החמור לסימני אסתר ולא מראה את עצמו כחמור בחוץ ולא מבשר בחוץ ,והוסתמה הרשות לדבר עם הרבנים על הבשורות: וקבלנו סימנים ללכת לארץ ישראל כי שמה הוצררכנו להיות בכדי לקבל את הסימנים המשיחיים והגאולתיים בשביל בני ישראל: שמה קבלנו את המפתחות להקים בית ספר אסתר בבארשבע: שם אדם קמחג’י קבל את הסימן של הגואל האחרון ,חיים ,המחבק לעמי הארצות פשוטי לב וטובים שבכל עם ועם ובאהבה מכריזה ''כולנו בשר אחד'': שם נודע קבלה את סימן בית המקדש השלישי שיהיה בירושלים ,הוא בית התפלה של הגאולה השלמה: ושם אדם קבל בחלומו שהר' הצדיק אבוחצרא ,עליו השלום ,אמר לפרץ ''אה ,אז אתה הוא החמור משיח בן דוד'':

גנומן 254 - גם קבלתי בחלום בבארשבע את הברכה ''ברוך אתה ה'' שעשני לחמו'': ובעוד חלום חשוב קבלתי תיקון גדול ממשה רבינו ,עליו השלום ,דרך הצדיק ,חיים ,שבחלום אמר לי המורה ''אני הייתי עכשו עם משה רבינו והוא אמר לי להגיד לך להסיר את החטא מפיך שאמרת אתמול'' (תראו יומן חמוא''ל על ענין החטא הכבד שעשיתי ושמרוב כבדות העון הוצרך משה רבינו להחזיר אותי על גדרי נכונות התורה:)

בדרך כלל ,בריכוז זמן עצום ,כחמשה חדשים ,אני ,פואלו ,נודע אדם דוד ושריתה קבלנו את הסימנים למה שנקרא 'הריפורמה הגדולה ביהדות': הי-הא ,הי-הא: היא הריפורמה השלמה הנמצאת על מזבח יהודה בשביל בני ישראל החפצים בו ,שלגבי הבית הכנסת המסורתית צורת היהדות הנמצאת כאן מחודשת וחדשה היא ממש:

גנומן 255 - הריפורמה בעצם היא הברית החדשה השלמה של הגאולה השלמה של ירמיה הנביא ,המתגלית בזכות הגואל השלישי האחרון ,חיים ,ונמצאים בברית החדשה הזאת כל הסימנים השלמים של בית התפלה של הגאולה השלמה הנעשה אחר כך לבית המקדש השלישי השלם בשבעת קומותיו ,כמוזכר: ובברית הזאת הסופית ישנו החוק החדש לבני ישראל על מזבח יהודה וישנו המנהג החדש ,שלכן היא 'ריפורמה' והתחדשות שלמה ביהדות: והכל היא הקבלה החדשה האמיתית מהגואל חיים בעד הגאולה השלמה:

גנומן 256 - הי-הא ,הי-הא ,אה ,בא לכם ספק לרגע וחשבתם בי להיות המשיח ,נכון? לא דבר פשוט הוא זה ,שיבוא איש צדיק כאבוחצרא ,עליו השלום ,מעולם האמת לומר לפרץ ''אה ,אתה הוא החמור משיח בן דוד'': וגם סימן ברכה נפלאה זו ''שעשני לחמו'' לא פשוט הוא וטעמיו מבית לחם אפרתה: ואמנם בששת השנים הראשונות יורד החמור המשיחי של בית יוסף ובששת השנים אחרי זה יורד החמור המשיחי של בית דוד: ואפילו פרץ היה דואג שכל כך היה דבוק בחמור שכבר לא הבחין בין אכילת הלחם לאכילת החמור:

גנומן 257 - המשיחות יוצאת מהאות האחרונה בכל שם מהשם המשולש: שהרי המשיחות צריכה לקשר את כל האותיות שלפניה אל 'שולטון' הארץ: המלכות לבית דוד ולשלמה והקמת בית ראשון קשורות באות ה' אחרונה של שם 'אהיה' ראשון: אותה המלכות ובית המקדש היו צריכים לגשם את כל המקובל באותיות שקדמו להם, באמונת גאולת מצרים (א) וקבלת התורה (ה) ומסורת התורה שבעל פה (י): והאור מהם היה צריך להאיר מבית המקדש ולחוצה ,להודיע בעמים את עלילותיו בכדי שיכירו באבות העולם ולדעת את האמונה הנכונה ולהכיר במתן תורה בסיני וכו.:

גנומן 258 - וכל מה שנתגשם מהשם הראשון בעולם נתגשמו הדברים בפועל ממש ,ולא מדוברים במונחי 'סימנים' ,שהסימנים אוחזים בסתר מה שצריך לצאת מהם בפועל אמנם באור הדברים המתגשמים בפועל מדברים על אותם הדברים שיצאו בפועל ולא על סימניהם ,שלגבי התגבשות פלאי ה'' ומעשיו בפועל הסימן לדבר ההוא תפל הוא: לפני מעשה יציאת מצרים יכולים לדבר על סימנו הנבואי בברית בין הבתרים אבל לא מדברים על סימני יציאת מצרים בעת קיומה: וגילוי התורה בכתב היא התגשמות רצון ה'' ,והתורה היא העיקר ושאר הדברים ,הרמזים שבה וסתרי תורה והסימנים שבה וכו. ,הם חלקים מלימוד התורה אבל התורה עצמה בצורתה הנראית היא העיקר:

גנומן 259 - ככה על דרך זו מה נדבר על סימן המן היורד מן השמים כשהמן נמצא ואוכלים אותו ,ומה נדבר על סימני כיבוש הארץ כשנמצא יהושוע בין נון ,ומה לנו לסימן חכמת התורה שבעל פה והרי היא נמצאת במציאות ,ומה נדבר על סימן מלכות בית דוד ושלמה או על סימן בית המקדש בשהיו בקיומם והיה רצוי מהם הפועל ולא הסימן: ואך בלימוד הדברים אנו יודעים שמעשה אבות סימנים לבנים והוא מאמר שרשי בהבנת פירוש ''סימנים'' דהיינו מכל מעשה של האבות אברהם יצחק ויעקב יש איתו סימן נבואי או שהמעשה עצמו הוא הוא סימן נבואי למה שייקרה אחר כך עם הבנים:

גנומן 260 - והמעשים של אברהם אבינו הם גלויים מאד בתורה ובמסורת וגם המעשים של יעקב אבינו מאד גלויים הם בתורה ולהפך מזה המעשים של יצחק אבינו מעטים מאד הם ומכוסים ולא מפורשים: ואולם המעט שישנו מפליא מאד וככה לידתו מפליאה ועקידתו מפליאה וחתונתו עם רבקה אמנו מפליאה וברכתו בשנה ההיא מאה שערים מפליאה ולידת עשו ויעקב מפליאה וכל הבילבול הגדול שיצא ורצון יצחק לברך את עשו כולם דברים מפליאים הם ,ואמנם קיצור דברים הם וכ'סימנים' הם המחזיקים את המרובה:

גנומן 261 - הנה המעשים הגלויים של אברהם אבינו היו סימנים נבואיים למה שיתגלה אחר כך לבני ישראל ביד משה בכל הדברים שנתגלו ממנו יתברך שמו לעד משם 'אהיה' ראשון ,מלידת משה ועד לבנין בית המקדש בירושלים: ומזמן אליהו הנביא ,זכור לטוב ,בסדרי שם 'אשר' שהם הסדרים הנסתרים  המכוסים ביותר אנו מתחילים לדבר על 'סימנים' היסטוריים משיחיים וגאולתיים שהם מכוסים ביתר דברי הימים עד הגאולה השלמה: כי אין אופן להכיל את המרובה אלא ב'סימן' ובפרט אם המרובה ההיא מכוסה בעצמה ובלתי מפורשת ובלתי מוכרה ,ואפילו הידיעה מהמועט הכתוב כסימן הוא לגבי התוכן המכוסה בו, כהליכתו של אליהו הנביא אל הר סיני ,או כמגילת אסתר ש'סימן' הוא לגאולה השנייה לישראל וסימנו חוזר בגאולה השלמה בפורים החדש בהתגלות סימני שם 'אשר':

גנומן 262 - ואמנם מזה מובן גם כן שבסדרי הגאולה הדברים והענינים היותר סתורים וסתומים הם המכוסים בשם 'אשר' ,שאם כי הדברים ההם מעולים מאד מצד עצמם דוקא הם הדברים היקרים מאוצרותיו יתברך שלא יכולים ולא צריכים להתגלות כי אם בזמן של זכות גדולה מאד ובמצב שכל הדברים ההם המתגלים יכולים לבוא בהסבר ברור להבנת בני אדם ,ובלא הזכות ההיא ובלא כל המצב הנותן את האמצעיים לקיים את הסברם אל הכתב וכו. נשארים הם בסתרם ובהסתרם במקומם ,ומה שמתגלה הוא על דרך 'סימן' לדבר ההוא:

גנומן 263 - ככה ,לדוגמה ,המעשים הנעשים מהנביא אליהו ,זכור לטוב ,אינם סימנים נבואיים לבנים ,שהסוג ההוא בסימנים נבואיים שייך אך ורק באבות ,ואמנם אליהו הנביא בעצמו הוא 'הסימן' ובעל הסימנים לגאולה השלמה כמוכח מסוף מלאכי וכנודע במסורת ישראל: ואליהו הנביא ,זכור לטוב ,הוא הסימן המוחשי לברית השלום שקבל פינחס שאין איתה מות שהיא השרש לסימן תחיית המתים: ואך שרשית היא גם עליית הנביא השמימה לסימן מלכות השמים: ולאן עלה הנביא אם לא למלכות שהיא בשמים?

גנומן 264 - וישנם סודות שהם בדרגות למעלה ,ואך ורק לצדיקים נבחרים ונסתרים הם ,שאינם בסוג דברים שיכולים להתגלות בעולם ולמעלה הם נמצאים ולא למטה בדרגת העולם הזה: וישנם סוגים אחרים בסודות שהם סודיים אבל מוכנים הם להתגלות לטובת העולם בעת ובזמן שחפץ ה'' לגלות אותם: הנה לא נדע איך היא ומה היא המלכות בשמים שאליהו ,זכור לטוב ,עולה אליה וסוד כמוס הוא ,אמנם חפץ ה'' לגלות לנו שהוא עלה ולא מת ,מפני שהוא סוד המוכן להתוודע לטובת אמונת בני אדם: והוא סימן ברית השלום הנכנסת לברית החדשה השלמה והקשורה בסימן תחיית המתים:

גנומן 265 - הרי הגילויים הנזכרים בספר מלכים באליהו הנביא ,זכור לטוב , סימנים הם הנצרכים בעד הסימנים השלמים של הגאולה ומאז אנו מדברים על הסימנים הגאולתיים והמשיחיים כפי צורותיהם במסורות הנודעות במלכים ובנביאים ,והוא מהמסורת של אליהו הנביא ,זכור לטוב ,שנתנבאו אחריו נביאים בנבואות על הגאולה ועל המשיחות: הרחיבו הנביאים ,כפי מה שיכלו לקבל ,על הסימנים הגאולתיים והמשיחיים של המסורת הנבואית של אליהו הנביא: ודברי נביאי ישראל מלאים מסימנים נבואיים גאולתיים ומשיחיים:

גנומן 266 - וכשמגיעים אל ה'שין' של שם 'אשר' והמסורת של מרדכי הצדיק הנרמזת במגילת אסתר כבר אנחנו שחים בים הסימנים ,שהפורים כולו סימן הוא ,ודברי המגילת אסתר כולם סימנים: והיא מגילת אסתר שמגלה את ההסתר ומסתירה את הגלוי: ובכדי לסמן על הדרגה הסתורה בה לא נזכר בה ה'': והוא פלא זה שהמגילת אסתר שהיא ספר העדות על הגאולה השנייה לישראל ולא ייזכר בה שם ה'' או אחד משמותיו יתברך: ואמנם רצוי הוא שיהיה בנמצא בעולם הסימן הזה ,שהפורים מקושר לה'שין' של שם 'אשר' והוא השם הנסתר שלא נראה בו שם ה'' בגילוי:

גנומן 267 - ואמנם ממה שהמגילת אסתר היא בענין של מלכות ואסתר היא מלכה ,נדע שסתורים בה ענינים של מלכות השמים ואוצרותיו ,והוא סימן להתלבשות מלכות השמים בסתר במלכות ארצית לישועת ולגאולת בני ישראל: ונקראת מגילת אסתר גם מצד מילת ASTER 'כוכב' ,שמגלה את הסימנים הכוכביים שעל ידיהם ודרכיהם יורדת מלכות השמים ומסתתרת בתוך דברי הארץ עד שיוצאת הגאולה והכל סתום בסימנים:

גנומן 268 - ומובן הוא שכל אות משם 'אשר' הוספה היא על מה שקדמה בכל שם 'אהיה' ראשון ,שהרי המסורת של אליהו הנביא ,זכור לטוב ,היא מסורת לבדה אף שהיא כוללת כל מה שקדם: וגם מסורת פורים מסורת היא לבדה ,מיוחדת ויחידה בסוגה וחתומה בסתומות במגילת אסתר מכח ה'שין' של שם 'אשר': ובכללות אמנם עתה בגילוי הסימנים השלמים ,יכולים להקל מאד מאד דרך השפה הברורה לאמר בפשטות שב'אלף' של שם 'אשר' מכוסה בה סימן תחיית המתים וב'שין' מכוסה בה סימן מלכות השמים:

גנומן 269 - הם אלה השני סימנים המפליאים אף בשמיעת שמותיהם ,שהן הן ההוספות הגדולות והסודיות לגבי שם 'אהיה' ראשון שהיו צריכות לבוא ולהכנס לדברי ימי ישראל ,אף כי צורתם בגלוי סתומה מאד ,שהרי דוקא סימן תחיית המתים וסימן מלכות השמים הם הנצרכים להשלים את הסימנים השלמים הגאולתיים והמשיחיים של הגאולה השלמה שהם הסימן השלם של 'השופט המשוח במלכות השמים' וסימן השלם של 'תחיית הגואל האחרון המורה חיים': וב'ריש' של שם 'אשר' היו הסימנים המשיחיים באים לגלות ולקשר לארץ ולעולם את כל מה שנעשה היסטורית משם 'אהיה' ראשון ,ואת מסורת סימן תחיית המתים של ה'אלף' ואת מסורת סימן מלכות השמים מה'שין' ואת מסורת סימני ה'ריש' בעצמה באור חדש גדול היוצא גם לכל העולם:

גנומן 270 - ומכל אלו ההקדמות ,רבותי ,תתחכמו בחכמת הסימנים ותראו מעתה את הסיבוך הנורא והגדול שעלול היה לצאת מה'ריש' של שם 'אשר' אם בני ישראל לא עומדים בזכות גדולה מאד ובמצב של ענוה ולב טוב ומדות אהובות לה'' ואם לא אוחזים בצדק במשפט ובישרות הצריכים לצאת לאור גדול לעמים: והרי ,רבותי ,ניתן זמן כחמש מאות שנה באור המקדש השני ומשרת ישוע היתה לקראת סיום התקופה הניתנת בכדי להדליק את אור המקדש לעולם ואף לעצמם לא הדליקו:

גנומן 271 - תסתכלו עוד ותחכמו לראות בין מה שהיתה צריכה להיות התפקידות של אותה המשיחות המיוחדת הניתנת מה'ריש' ובין מה שהיה המצב הריאלי העצוב בכוונות לא לשם שמים ובשנאת הלב בחנם ובמחלוקת ובקושי הרוח ובהריגות ושפיכות דמים ובלחץ אויב בין אחים מישראל ובצביעות ובשקר ובתורת מות ,ה'' יצילנו ,כאשר התורה האמיתית הנותנת חיים אמיתיים מתהפכת להיות תורת הנחש המורידה את בעליה אל מוקשי מות הנפש ההורגים את המדות הטובות והרוצחות את המצות התלויות ברחמנות הלב ואהבת הבריות:

גנומן 272 - ומתוך ה'ריש' ,בתקופות ההן ,התחילה דרך נסתרת לשם הצלת הסימנים הגאולתיים והמשיחיים: והוא כל ענין המורה צדק ובית ספר האסיים שהיה הוא מקום מקלט לסימנים ולא בית המקדש ביד הכהנים ולא בית המקדש ביד הרבנים ולא ביד הקנאים ולא ביד החסידים ולא ביד השומרונים ולא ביד הצדוקים ולא ביד הלויים ולא ביד הישראליים ולא ביד סיכריים הנשכרים במחיר להרוג במחלקה המנוגדת למשלמיהם: כי חטא גדול ואפל ונמוך חטאנו לפני ה'' אלהינו ולא פשעים קלים ובתקופה ההיא שבה מתראה ישוע כבר נכרתה כלייה ,בר מינן ,על כל בית ישראל ,ירחם ה'' וישוב חרון אפו וירחמנו:

גנומן 273 - ובדוחק הזמנים יסד המורה צדק את בית הספר ובדייקנות ההבנה על המצב ועל הזמנים הבאים ,ולא עשה ברשות כי לא היתה זכות בישראל כדי שיתגלה כלום מלמעלה וכל שכן דברים סודיים מאוצרותיו של ה'' ברוך הוא והם סודות מלכות השמים וסודות תחיית המתים שהם בסוג הסודות המוכנים לרדת לעולם רק כאשר תהיה אותה הזכות הגדולה בביאת הגואל האחרון ובזמן שבני ישראל נקיים ורצוים לפניו יתברך אחרי קרבן ישראל העולה בשואה ונשתוק בחכמה ונבכה בלב:

גנומן 274 - ובדוחק המצב נכרתה ,בר מינן ,כלייה על ישראל וחסרה רק החתימה: והסימנים המשיחיים העומדים ב'ריש’ של שם 'אשר' החתום בסוד אצל מורי בית ספר אסתר של האסיים הכריחו את עצמם על שני עונים לקולם ,בשני זמנים מחולקים וכהכנה הפותחת דרך לנבחר שיבוא בעקבותיה, לשכנע אותם על הכרח יציאת ידיעת ירידת מלכות השמים על הארץ לשם הצלת המועטים החפצים בישועה ,הם יוחנן המטביל וישוע בן מרים ובן יוסף: תהפכו אלפיים על פניהן ,רבותי ,ותחכמו בראשונות ותבינו בקדמוניות ,אבל רק על ידי החדשות שנבראו עתה ובאו לעולם ומקודם לא נודעו ולא נשמעו:

גנומן 275 - הוצרכו ,מצד הזמן ומצד המצב ומצד הנבואות ,שאותם הסימנים המשיחיים יצאו ,באיזה אופן שיהיה ,אבל צריכים לצאת: וכנראה שגם מורי בית ספר האסיים לא זכו לעמוד על המבחן ההוא ,ואולי הבינו ,אבל חכו לסימנים מובהקים מהמורה צדק מעולמו: אמנם לא היה באפשרות שיעשה ככה המורה צדק ,מפני שמן השמים נסגרה כל רשות וחסרה זכות בכל ישראל: אמנם הסימנים עצמם מבתוך בית הספר עשו את שלהם ,מכיון שסימנים נבואיים הם ופועלים ומלאים רוח שהם קשורים בשמו יתברך: ודרך השגחת ה'' להדריך חילים אל מלחמתם:

גנומן 276 - למה הוצרכו לצאת? הוא מפני שכבר נכרתה הגזרה ,ובאם היה דרך אחת ,איך שתהיה רחוקה וקשה שתצליח אותה הדרך ,מכל מקום תינסה הדרך ההיא ,הלואי ואולי תהיה התעוררות וישובו: אינו צדק מן השמים שלא תהיה הזדמנות בארץ לנסות באותה הדרך לעשות למען ה'' ולטובת עמו: וככה היה בתקופות נביאי ישראל שהיו מקבלים נבואות מהגזרות הנכרתות בבית דין שלמעלה והיו מכריזים אותן הנבואות למלך ולעם:

גנומן 277 - שקבלת הנבואה והכרזתה לאחרים היתה לזכות הנביא בעד העם ,ואף כי כבר נכרתה הגזרה אולי אינה עוד חתומה ,ואם יש התעוררות תשובה ונתרככו הלבבות לעבוד את ה'' ולעשות טוב יקום ה'' ברוך הוא הרחמן והחנון ויבטל את הגזרה: שהרי לא היה נקרא צדק מן השמים אם ה'' לא היה מזהיר אותם קודם ואולי ישובו ,שלא יוכלו לאמר ''למה לא הזהרת אותנו?''

גנומן 278 - בתקופה ההיא יצאה גזרת כלייה על כל העם מרוב הרוגז ,והסימנים המשיחיים של ה'ריש' דחקו לקיים גזרת המקום ממעל וסדרו ליוחנן המטביל את ההבנות הנצרכות לעבור בחטא על שבועתו ולצאת בחוץ לפתוח דרך ליתר הסימנים המוכרחים לבוא אחרי שהוא פתח אותם בפה באויר פומבי לפני אנשים ונשים והכריז את הגזרה על הכלייה הנכרתה על בני ישראל בשם מלכות השמים היורדת לארץ: וזה היה כשנה וחצי אחרי שישוע היה כבר תלמיד שלם בבית הספר: החלטה זו של יוחנן שהיה גם קרובו משפחתי עם ישוע השפיע הרבה מאד על החלטת ישוע אחר כך:

גנומן 279 - ואחרי עוד שנה וחצי נכנס ישוע ברשות מוריו לסוד הקבלה המעשית ,ובזמן קציר תיכף אחרי זה ,גם הוא החליט לעשות בחטא ולעבור על שבועתו ולצאת בפומבי לקיים את סימני המשיחות שהעניקו עליו סימני ה'ריש' של שם 'אשר': והלך וחפש על יוחנן לקבל את טבילתו ,מפני שהוא הבין שלא יוכל לפתוח במשרתו אם לא יהיה ברשות הפותח והטבילה לשם טהרה ותשובה של יוחנן היה כסימן שישוע מקבל רשות מיוחנן ונתקיים לו:

גנומן 280 - ונמשכו עליו יתר הסימנים המשיחיים והיה משוח מראשו ועד רגליו בשמן אותם הסימנים ,והתחיל במשרתו בדיבורים חדשים ובאותות על ידי הקבלה המעשית וברפואות: וכל מה שהיה עושה התקיים לו ודיבוריו היו מתקיימים הן מצד כח הקבלה המעשית והן מצד כח הסימנים המשיחיים: ועולה על הכל היא ההצלחה מצד הגזרה מלמעלה דהיינו שיקוים לו כל סימנו ושיש בסימנו הסימנים המשיחיים של ה'ריש' של שם 'אשר' ולא יוכל העם להגיד אחר כך כשיבין שלא שלחת לנו סימן: ובמהרות הצטרך ישוע לעשות כמה אותות וסימנים ולאסוף תלמידים ,שהוא היה ,ככל משרתו ,כפול בקצוות הופכיות:

גנומן 281 - לא היה לו זמן ,שמצד אחד הוא היה משוח בסימנים ההם הנותנים אך ורק חיים ומאידך גיסא היה אשם המות בידי שמים על ראשו ככתוב וחתום בעדים על שטר שבועתו (קבלה ישרה היא זאת מהצדיק חיים) לעוזב את בית הספר אחרי שהוא נשבע להשאר לתמיד ,ועוד יותר קשה ,למשתמש בסוד הקבלה המעשית בחוץ בפומבי: ועם ההמון ישוע הצליח בהתחלה והיתה התעוררות הלבבות באמונה מהדברים ששמעו ושראו אבל קמו הרבנים והפחידו את ההמונים משמוע לו:

גנומן 282 - ישוע לא ידע כמה זמן ניתן לו ואולם הבין יותר ויותר בראות שאי אפשר להצליח במשרתו שהמות עליו באשם תתקיים ,שאם לא יצליח במשרתו האשם שכבר עליו יתהפך לאשם כללי במיתתו: ישוע הבין שכבר הסימנים כלליים יהיו ,ותהיה עדות עליהם ויימשכו בדברי הימים ,מפני שהסימנים נכתבים בכוכבים בהתגלותם בעולם ובכח אותם הכוכבים נמשכים הלאה בהיסטוריה ,והוא כמאמר ישוע המפליא ''אל תשמחו על שרפאתם וגרשתם שדים ורוחות רעות על שמי ,כי אם תשמחו על ששמותיכם נכתבים בכוכבים'':

גנומן 283 - ישוע היה חכם בסימנים ההם והבין מהם הרבה דברים: ובסוף ראה שהמשרה לא תצליח ויתקיימו האשם עליו וגם סימן תחיית המתים: ומזה ידע ישוע ,גם מפני שהוא זכה בענוה להבין ,שלשם שמים הוא מתכוון ,והרגיש שה'' איתו ,שהוא ייהרג ושהוא ייחיה בסימן תחיית המתים ושהריגתו תהיה כאשם בעד עם ישראל ושממנו תימעט כמה שיכולה להתמעט מאותה הגזרה של כלייה ,תהיה הכלייה עליו ולא על כלל ישראל: ומהסימנים השלמים מוכח שבאמת אשמו של ישוע הכריע את המשפט ונשתנתה הגזרה להיות לחרם הארץ בחורבן וגלות ואמנם כלל ישראל יחיה ויצאו לדברי ימיו:

גנומן 284 - תחליפו כח ,רבותי ,שהכל לטובתנו בא הכל:  ואם מחשבת הבן על אביו ואמנם מחשבת האב על כל בניו ועל כל בנותיו: ואני יהודי כמוכם ולא הייתי יודע מכל הדברים הללו ולא בדיתי אותם מראשי ,ולא הייתי מאמין בהם אם לא שהם על אחראות צדיק קדוש אמיתי ואם לא שהם ירדו מן השמים בזכות הגואל חיים בהתגלות הסימנים השלמים: והכל מוכח בירידת הסימנים השלמים ,מפני שהם משלימים לכל הסימנים ההיסטוריים של שם 'אהיה' ראשון והם משלימים לכל הסימנים שלשם 'אשר' והשלמותיהם הן בצורות הסימנים השלמים עצמם הקשורים בשם 'אהיה' אחרון:

גנומן 285 - ובכן רק אחרי שמקובל סימן השלם של תחיית הגואל הנבחר ,חיים ,נדע שסימן תחיית המתים שנרשם בישוע היה הסימן המתחיל של סימן תחיית המתים:  הרי הידיעה הזאת משלימה את ההבנה בהבנות הרבה בין סימן המתחיל ובין סימן המשלים: והוקם בנאמנות סימן השלם של תחיית הצדיק הקדוש ,חיים ,הנולד מהול בסנעא תימן שירש מאביו הקדוש ראש ללו' הצדיקים הנסתרים משה מסנעא תימן: ובכן אל תפחדו ,רבותי ,מדברי אמת ,אפילו שחשבנו אחרת לגמרי ,כי על כן באות החדשות הנפלאות של הגאולה השלמה להפליא אותנו עד שנבין על מה אנחנו מתפלאים ובהבין זה נתפלא עוד על הפלא עצמו עד שנתפלא מעושה הפלא ונגיד עד כמה היא מופלאה חכמת האלהים מטפשותנו הגדולה: ועל זה אני חמור כי חשבנו את עצמנו לחכמים והבנו את הדברים כעיר בן אתונות:

גנומן 286 - ובכן ידעתי שבסוף תחכמו ,שאם לא כן על מה אני נשלח מהגואל חיים ,וכבר כתוב שחפץ ה'' יצליח בידו ,ואין הצלחה כי אם בהבנה בכל דברי הגאולה השלמה ובחכמת הסימנים השלמים ובידיעתכם שנותן התורה אחד הוא והוא שאמר אני ראשון ואני אחרון ומלעדי אין אלהים: ואנחנו הבן הבכור שלו אבל הוא גם האב של כל בניו ובנותיו ומובטח לאברהם אבינו להיות אב להמון גוים: ובכן בואו ,רבותי ,ותשיגו באיל שנלקח עולה במקום יצחק אבינו:

גנומן 287 - אור המקדש העלול להיות חנוכה לחנוכות לא יצא ,העם היה ברע ונכרתה כלייה ,הסימנים המשיחיים בדרך סתר נכנס לבית ספר האסיים וישוע קבל על עצמו את משרת המשיחות שבהם ,ונתקבלו מעשיו לפני השמים מפני שעשה לשם שמים ובענוה והיה לאיש במקום שאין אנשים ,ובענוה ובשפלות הרוח קבל על עצמו ליהרג אם המשיחות שעליו הכריחה על כך ,ואף שהיה אשם על ראשו מצד השבועה האמין בזה שאותו האשם יהיה לאשם כללי בעד העם ,ובאמת נמתקה הגזרה מכלייה לחורבן וגלות ,וסימן התחייה התקיים בו:

גנומן 288 - והלא תראו ,רבותי ,שעם ישראל היה על המזבח לקרבן אשם ולולא הוכן אשם במקומו היה על כל העם למות באשמתו ,והוא ,ישוע ,היה האיל בעצמו ונסתבכו קרניו בסבך הגדול ההיסטורי העומד בין ה'ריש' של שם ‘אשר' ובין שם ‘אהיה' אחרון של זמן הגאולה השלמה: והלא סוד נעול היה זה לאלפיים שנה ,ואף כי יש הרבה על מה לבכות בזכירת ראשונות והתבוננות קדמוניות ,בא הזמן סוף סוף לצחוק בצחוק יצחק אבינו בהבנת החדשות שמעתה נבראו:

גנומן 289 - ונעשתה משרתו מקור הסיבוכים ליתר דברי הימים ,וכמוזכר ,לא יכלה בשום אופן שתצא הנצרות כפי דעת אמת ודת אש למו וישרות הדיבור השני ,שהרי עלולה היתה הנצרות לצאת אל העמים ,מפני שהעיקר בסימנים ההם היה האור הגדול האוניברסלי המוכן לצאת לאומות העולם בכדי להשלים מטרות הגאולה השלמה: אם ישראל היה מקבל את אותה המשרה אז היו ביחד הסימנים ההיסטוריים של מלכות בית דוד ,ועוד המקדש השני היה עומד ,והסימנים האוניברסליים של משיחות בן יוסף והיה דבר שלם לכל ,ובסירוב ישראל חסרו הסימנים של בית יהודה ונפרדה הסימנים של בית יוסף לצד העמים ,הם העמים ברוב שיצאו מיפת ומעשו והרבה מעורבבים משניהם:

גנומן 290 - ומה הם קרניו שנסתבכו בסבך? בעיקר הם שנים ,קרן אחד הוא סימן מלכות השמים וקרן אחד הוא סימן תחיית המתים: ונתלה האיל המשיחי בקרניו אחרי עולתו בין השמים והארץ ,דהיינו בין המלכות הסודית שלמעלה ובין הארץ ,כלומר במלכות אמצעית בין המלכות שמים שלמעלה ובין הארץ: שהרי הסימנים היסודיים של הנצרות הם אמיתיים מצד עצמם אף כי נשתבשו בצורתם ,וחשוב מזה הוא שמשרת ישוע נעשתה לשם שמים ובענוה ובאמת הלב ,ולמדו ממנו הנצרים שבאו אחר כך ,הטובים שבהם ,דברי אהבה ומדות טובות וצדקה וכו.: ובכן התחיל להיות 'מקום' בשמים להם ,עוד לא של השמים ממש כי אם בינוני ,ולשמה נתקבלו אחרי מותם:

גנומן 291 - ולא למעלה מזה בגלל כל העבודה זרה שהקימו על האיל היהודי המסכן ,כי נסתבכו קרניו בסבך והיה למסך מבדיל בין ישראל ונצרים: אמנם הבדיל מצד וקשר מצד: כי הסיבוכים הרבים שיצאו ממשרת ישוע ומדבר הנצרות אינם כסיבוכים אחרים ומיוחדים הם בסבך ההיסטורי המשיחי ,שבסוף בבירור הסיבוכים ובישר אותם ,בזרוק את הבלתי מועיל ובקחת את הטוב המועיל ,בסוף מגיעים להבנה פלאית: אבל ברור הוא שגם הסיבוכים שיצאו כולם בחשבון חכמת האלהים וצריכים הם לבירורם מפני שחשובים מאד בסוף למען פענוחם והסברם האמיתי:

גנומן 292 - וייראה זה בקרניו בסיבוכי המושג של מלכות השמים ותחיית המתים בנצרות מצד התיאולוגיה המוטעה וביהדות מצד העדר הקבלה בהם: שלמחנה ישראל לא הגיעו ובמחנה הנצרות נשתבשו פירושיהם באלילות: ואמנם הסימנים עצמם אמיתיים הם וצריכים הם שמבלעדם לא היינו מגיעים לסימנים השלמים: והוא מפני שהמושג השלם של השופט המשוח במלכות השמים והמושג השלם של הגואל האחרון הקם בסימן השלם בתחיית המתים ,לא יכלו להשתלם מבלי סימן תחיית ישוע ,קריסטוס של אומות העולם ומלך השופט במלכות השמים:

גנומן 294 - מה נאמר ומה נגיד ומה נצטדק כי האלהים מצא את עון עבדיך: ואך בסוף מתאחדים השבטים בשלום וחי ישראל אביהם בנחת לשבע עשרי שנה עד סוף ימיו בארץ גושן: ויובן מהקדמות אלו שבכל משך דברי הימים המשיחות הניתנת מה'ריש' של שם 'אשר' היא משיחות מיוחדת עד מאד ויחידה במינה בכל דברי הימים: ורמז בשם המשולש ששם 'אשר' יחידי הוא אבל שם 'אהיה' כפול:

גנומן 295 - והכריז המלאך מיכאל ,שר ישראל ,ששלשה הם אנשי הגאולה ,משה ישוע וחיים: שהרי נתקבלה כל פעולתו של ישוע ,ועשה לכל ישראל שנתבטלה גזרת כלייה לגלות ,והיה אהוב אצל העמים והרבה קבלו מוסר טוב ומדות טובות מדבריו ,וגם דרך הנצרות שמעו העמים על האבות ועל יציאת מצרים ועל מתן תורה ועל עשרת הדיברות ועל התורה ועל הנביאים ,שגם בדברים כאלו היתה עלייה בגוים לגבי העמים שלא יודעים כלום מכל זה: והוא שהביא לעולם את הסימנים המתחילים שלא יכלו להחסר בעולם במשך אלפיים אלה בכדי להגיע אל הסימנים השלמים:

גנומן 296 - ואך המשיחות של אותם הסימנים היתה המשיחות העשויה מההפכיות וההפכיות הזו כוללת דברים הרבה ,ומשנסתבכו קרניו בסבך גזרת המקום היתה שכל דברי הימים יסתבכו בגלל משרת אותו הבחור הגיבור ברוח והמסכן היהודי שעשה למען ה'' בעת שבני ישראל היו עושים רק לעצמם ,ואמנם צדיק היה ישוע החי באמונתו ,ובאמונתו נלקח קרבן עצמו ,ונשאר בלתי מובן לאלפיים שנה ,מכאן ומכאן ומכל צד:

גנומן 297 - מה נאמר ומה נגיד ומה נצטדק ,ואם שברתם את המוח עד כאן ,תמשיכו ,והלא אנחנו עם ישראל במקום להיות אור לגוים באלפיים אלה היינו העם הבלתי מובן מכל העמים והלא נשאנו את ה'צלב' שלנו בשואה ונתקבל קרבננו וראינו בתחייתנו בארבעים ושמנה: והגואל הנסתר הנבחר היה בעולם בעבודות הגאולה השלמה בסתר ונבחר להיות קרבן לפני ה'' ונקרא קרבנו הקרבן הסופי של סבל יצחק ,ונתבטלה גזרה עולמית ונושע העולם ועוד לא ידע אמנם ידע:

גנומן 298 - והגיעו הסימנים השלמים של שם 'אהיה' אחרון ,ונשלם הסימן הרביעי שהוא הסימן הנותן את המשיחות של הגאולה השלמה בשביל העולם בגשם עולם הזה: והרי החמור מושך את עגלת הבשורות הטובות הנהוג על ידי הגואל חיים; והוא החמור המשיחי של הגאולה השלמה שהגואל העני רוכב עליו: ולמה נקרא הגואל עני? זה מצד העניות שסבל ממנה מאד מאד הצדיק חיים בכל השנים במילאן ועד הסוף: ועוד טעם הוא מפני שבהתחלת זמני הגאולה כמעט ואף אחד יודע כלום על ביאת הגואל ועל התגלות הסימנים השלמים:

גנומן 299 - ולכן נשלח החמור המשיחי האוכל את לחם הסימנים השלמים המאופה מאפיית הכוכב המפליא ומדבר וכותב ומבשר ומסביר את דברי הגאולה השלמה: והסימן הרביעי בא בסימן המתחיל וסימן המשלים ורק בקיום הסימנים בקבלתם ליב' שנה מתחילים לחתום על הברית החדשה השלמה הזאת: הרי בסימנים השלמים באים ביחד סימני בית יוסף וסימני בית דוד ומתאחדים על נכון אחרי יב' שנה להיות לעץ אחד ביד ה'' על ידי עבודת הגואל האחרון ממלכות השמים ועל ידי עבודת סימן חמור אוכל לחם בארץ:

גנומן 300 - ואמנם בשני חלומות החמור יכולים גם להבין עוד כמה דברים הנוגעים להבנת משרת ישוע ,שהרי הסימן הראשון מפליא באופנו והסימן המשלים מפליא באופנו והראשון לא שלם והשני שלם ביחד עם הראשון: ואמנם מה שהראשון לא שלם הוא שאין לו השלמות לגבי הסימן השני אבל ישנה השלמות שלו ,שהרי אלו ,גם החלום הראשון כאן ,מהסימנים השלמים הם: ומכל מקום מרומז בסימן הראשון הסבר חדש על משרת ישוע ,ונשתדל כעת להבין ממנו משהו:

..............................................................................