גנומן 351
בסימן הראשון אין רוכב בעוד שבסימן השני נמצא איש
מבוגר, המוביל את העגלה הרתומה לחמור. החמור בסימן השני, המבשר על הגואל, נשאר
בטבעו ה"חמורי", בעוד שהחמור בסימן הראשון יכול למעשה לבשר רק על עצמו
בשם "הנצרות הנפלאה" הנמצאת עליו. כמו-כן, עפ"י רמת שליחותנו, סימן
החמור של ששת השנים הראשונות היה מדהים ביותר עבור רב האנשים. זה היה יותר מדי
עבורם והם עזבו. כמו בשליחותו של ישוע, השליחות של ששת השנים הראשונות נכשלה
והחמור הורשע ע"י "דייני" שליחותו למרות שהיה חף מפשע.
בסימנים השלמים, כאשר השליחות הראשונה מתה עם
"תלייתו" של החמור הראשון, הסמנים כבר נכנסו לתקופה השנייה בת שש השנים
כדי להוציא לפועל את סימני החמור, משיח בן דוד.
גנומן 352
הנבואה אומרת: "הוא לא ירים את קולו החוצה",
אך ששת השנים הראשונות תחת סימן הכוכבים היוו שליחות של הכרזה בפומבי, דיבור
ובישור בשורות כמה שיותר. באותה מידה, שליחותו של ישוע התבטאה בדיבור (ובעשיה)
בפני קהל, מההתחלה עד לסופה המר.
התקופה השנייה נמצאת תחת סימן מלכות השמיים, ובה אין
מילים. החמור הנסתר שאוכל לחם יורד ע"מ לייסד את בית הספר הנסתר של אסתר לשם
גאולת ישראל.
גנומן 353
כאשר אנו טוענים כי בשליחותו של ישוע חסר סימנו של
החמור, ניתן להבין זאת לו היינו מניחים איזו עצמה היתה לדברי ישוע אם היה עושה את
עצמו ענו ופשוט כחמור מבלי שהאנשים יחטאו בהערצה ובסגידה כלפיו. אין בברית החדשה
שום עדות להשפלה עצמית שישוע היה חייב לנקוט בה. ישוע מעולם לא אמר: "אל תעשו
ממני אליל" או "אני איש, בשר ודם כמו כולכם ועל כל הכבוד להינתן רק
לאדוני ולא לחמור כמוני". לו היה מתבטא בצורה זאת, גורלו של ישוע היה נחרץ
בצורה אחרת.
גנומן 354
לפיכך, בשליחות ההיא ישוע היה באמת החמור הראשון של
סימני המשיחות, אך הוא לא יכל להכריז (ולהבין) את עובדת היותו חמור ולא יכל להכריז
על האיש הזקן המוביל את עגלת הבשורות הטובות ואת החמור אוכל לחם. עדיין כל אלה
שראו אותו ואכלו את הלחם שקבלו ממנו היו נדהמים כמו שאחד היה נדהם לו היה רואה
חמור המתהלך ברחוב ונכנס לחנות של לחם, עומד על רגליו ואוכל את הלחם.
לו ישוע היה אומר מראש לרבנים ולשופטיו שהוא החמור שאכל
את לחם הגאולה, הארוע היה נפתר והם היו
נותנים לו לצאת חופשי, אולם הוא לא החזיק בידיו את הסימנים והיה עטוף כולו בסימני
הנצרות המקריבה. ישוע לא היה כחמור מצחק. הוא היה צריך להיות מוכן למות למען
הנצרות שבחרה בו.
גנומן 355
נעירה טובה של ישוע היתה מבטלת את כל המוטעה בנצרות בכל
ההסטוריה, אך כיצד היה יכול להיות החמור אם הוא לא ידע? ואם הוא היה יודע והיה
עושה את עצמו כחמור מי היה האיש הראוי לרכוב עליו? לישוע לא נותרה שום ברירה, אלא
לקחת על עצמו את השליחות ולהיות קורבן הכריסטוס. אם להיות קורבן הכריסטוס היה
למעשה רק קורבן חייו, אז היה יכול להיחשב כדבר "קל" לעומת ההקרבה המעשית
הקשורה למותו. להיות הכריסטוס של כוכב הכריסטוס בשליחות ההיא גרם לחוסר איזון
ולעיוותים שהביאה להאלות (DEILICATION) הנוראה של
הכריסטוס היהודי המסכן של ההסטוריה.
גנומן 356
ישנם מספר משפטים בברית החדשה שיכולים להתפרש כמיוחסים
לגואל האחרון שיבוא בעתיד. הנצרות, בשל אי יכולתה לראות דברים מעבר לכריסטוס, יצרה
מן המשפטים הללו תאוריות הסקטולגיות (ESCHATOLOGICAL THEORIES) הקשורות לבואו
השני של ישוע. לפיהן, ישוע עצמו בשר את חזרתו בעתיד. האמת היא שישוע עצמו היה
מבולבל לגבי זהותו של הגואל הסופי. הבלבול, יחד עם הארה (ILLUMINATION) חזקה של כוכב הכריסטוס המדהימה את השכל, דרך השפעתם המשתקפת של
כוכבי הגאולה, גרמו ליצירת מבנה פנימי מסביב לאישיותו עד שנראה לו לעתים שהוא עצמו
נבחר להיות הגואל. את העובדה שישוע טעה במחשבה זו, אני קבלתי ישירות מפיו של המורה
חיים.
גנומן 357
רק בסימן השלם השני של החמור, החמור נשאר קושר לעגלתו
והוא יודע שההובלה נמצאת בידי איש זקן. קרוב לוודאי שמורה הצדק ממקומו ממעל, ידע
את כל מה שעתיד להתרחד לישוע בשליחותו.
ישוע נתק עצמו מעגלת הבשורות הטובות המובאת ע"י
מורה הצדק כך שלבסוף לא היה יותר קשר בינהם. כפי שיוסבר כאן, בספר אסתר ב',
בע"ה- הסימנים הראשונים שיצאו מבית הספר ללא אישור מהווים את המעבר בין
הקדושה לבין הסתרא אחרא, שהשתלטה על העניין. הטומאה העצומה שבתוך הדוקטרינות
האליליות מכחישה את איחוד האל וסותרת את הדיבר השני, והפולחן הפאגני של הנצרות
לדמויות של ישוע ושל מרים אמו מראה עד כמה מחזיקי הדת החדשה התרחקו מהקדושת האמונה
הצרופה המקורית של אברהם אבינו.
גנומן 358
לאחר שהסימנים פורסמו ללא רשות ושומשו ע"מ להדהים
את הציבור ע"י המופתים של ישוע, שמנה את עצמו כמשיח כוכב הכריסטוס, היה בלתי
נמנע שיצאו בלבול גדול, חריגות וסטיות קשות בהבנת העניין. לאחר שישוע החל את
שליחותו, הוא היה כולו שקוע בה ולא יכל יותר לחזור אחורנית. הוא יצא כבר מזמן מן
האיזון האמיתי של הסימנים, והיות והאמין כי הוא נבחר לשליחות, הוא החל לבצע פלאים,
מעשי רפוי והוצאת שדים ורוחות רעות, בנוסף לנאומיו והטפותיו שהתבססו בעיקר על
הסימנים האוניברסליים של כוכב הכריסטוס ועל ענייני מלכות השמים והשליחות המשיחית
כפי שהבין אותה.
גנומן 359
למען האמת, אף אחד לא שלח את ישוע. לא ה', לא מורה
הצדק, לא מורי בית הספר האיסיי, לא הנביא אליהו וגם לא יוחנן המטביל. ובכל זאת,
כפי שנעסוק, בע"ה, בספר ישועת ישוע, ישוע לא שגה למעשה כאשר לקח על עצמו את
שליחותו הנבחרת כי הוא האמין ברוחו שרוח אדוני נחה עליו והוא היה הבן המודרך
ע"י אביו שבשמים. זאת היתה הדוקטרינה (תורה) החדשה שישוע לימד, ואשר מהווה
גישה חדשנית לגמרי, לפיה יש לתת לאנשים "רוח חדשה" של ישועה.
שליחותו של ישוע נועדה ללמד מחדש את בני ישראל שאדוני
מתייחס אליהם כאל בניו וכל אחד, בעבודתו האלהית, חייב להשתדל להיות "בן"
של הקב"ה.
גנומן 360
למרות שאנו יכולים לדבר על טעותו של ישו, אין אנו
צריכים לחשוב שהוא לא נהג לשם שמיים. המלכודת ההיא, שלאחר מכן הפכה להיות מכשול
הידולטרי עבור גויי עשו, היתה הכרחית במסגרת התכנית האלהית בהסטוריה ע"מ
לקשור את אומות העולם לישראל לשם הגאולה העתידה לבוא. כל הזיוף הנמצא בברית החדשה
יתוקן בבואו הסופי של הכוכב המשיחי של כריסטוס. ישוע לא ידע מה עתיד לצאת
משליחותו.
גנומן 361
ישוע לא נבחר בגלל כשרונו לגנוב את הסימנים מן האיסיים
או בגלל מקוריותו החדה המסוגלת להתאים את האותות לשליחותו שאותה צפה וגם לא בשל
רצונו להדהים את הקהל באמצעות הקבלה המעשית או מטעמי פרסום עצמי, אלא (נבחר) בזכות
כנותו האמיתית ושנאתו המוצדקת לרע ששלט בזמנו. ישוע הבין שהמעשים הרעים הינם עלבון
כלפי צור ישראל שאינו מרוצה מעמו שכשל בשליחותו.
גנומן 362
למעשה, קנאת ה' עשתה את הכל, ולא ישוע או יוחנן המטביל,
לא מורה הצדק או האיסיים וגם לא כוכב הכריסטוס. שחיתות העם העירה את זעם ה'. ישוע
היה כלי שדרכו נאמר לישראל כי הוא נוהג כבן סורר.
סיפור על אדם שבחייו חטא רבות והיה גנב, שקרן ורודף
שמלות. הוא הגיע, לאחר מותו, אל מול בית הדין של מעלה. יחד עמו נקראו העדים שלו.
מיד הופיעו אלפי יצורים מפלצתיים שהוא עצמו ברא בחטאיו ואלה נעמדו והיו נכונים
לנקום בו לאחר השמעת פסק הדין.
גנומן 363
פתח אחד השופטים ושאל: "אני רואה כאן שמלבד כל
החטאים שבצעת בצורה עקבית, כפרת בעיקר ושללת את הצדק האלהי, כאשר נשאלת האם אתה
יודע שכיפרות כזאת הינה גרועה יותר מכל החטאים שבצעת? מה יש לך לומר
להגנתך?".
הנאשם, רועד כולו בגופו ובנשמתו, ענה: "למען האמת,
אני תמיד האמנתי בלבי שה' קיים וצדקתו מושלמת, אך למרות זאת העדפתי לבצע את כל
החטאים האפשריים, ע"מ לספק את תאוותי. לפיכך, התחלתי, עוד בהיותי נער לטעון
כי אינני מאמין בה' ואין כלל צדק בבריאה, כדי לא להכפיש את השם עם חטאי
הרבים".
גנומן 364
אז יצא קול רועם מבית הדין והרעיד את כל המקום הקדוש,
וקולו של השופט העליון, הקדוש-ברוך-הוא, נשמע: "כשם שדאגת לכסות את שמי ולא
להכפישו בחאייך, הנני מכסה את שמך מכל דבר לא ראוי והנני סולח לך על כל עוונתיך.
ולאלה שהזקת בחייך, הנני מאפשר לך לעזור להם ממקומך, ע"מ שבדרך זו תוכל לשלוט
על תקונך".
אין זה משל שבא להשוות את ישוע לאותו חוטא, למרות שכאשר
אנו דנים בצד האפל של ה"חטא" שבוצע, אנו מתייחסים לגניבת הסימנים שישוע
ביצע ולשתי השבועות שהפר. (הראשונה היתה עזיבת בית הספר ללא רשות והשניה היתה
השימוש בסודות הקבלה המעשית על דעת עצמו).
גנומן 365
המשל הנ"ל בא להבהיר כי על אף המעשים הבלתי הולמים
שנעשו ע"י ישוע שהיה משוכנע שעליו לבצעם, אביו שבשמים סלח לו על כך.
למרות כל מה שקרה ונגזר ממעשיו בהסטוריה, ישוע היה אהוב
על אבינו שבשמים, וזאת משום שישוע פעל בעיקר להגן על שמו של ה' מידי הזהמה הגדולה,
חוסר הכנות והיהירות שאיפיינו את הנהגת ישראל באותם הימים. כוכבו המשיחי של
כריסטוס, שהדריך את ישוע בשליחותו לא יכל לצאת מן היעד האומלל, אך ההכרחי ההוא.
גנומן 366
בזמנו, כאשר ישוע החליט דבר מה, אף אחד לא יכל למנוע
ממנו להגיע למטרה שהציב לעצמו. ישוע ידע היטב שקללת המוות בטרם עת נקשרת למי שמפר
את השבועה, ומשתמש בתגא ללא רשות. ישוע היה מודע לכך שהשליחות שלקח על עצמו יכלה
להסתיים בהקרבתו. הוא חשב כי התגברות על פחד המוות לשם קיום שליחותו היתה עושה
אותו "אלמוות" בזכות שליחותו. אף אחד לא יכול להכחיש את נכונותו של ישוע
למות בעד שליחותו. הוא ידע את רעות זמנו וידע גם כי דבריו הנאמרים בתוך עמו היו
אמיתיים ויוצאים מהרוח ששכנה עליו.
גנומן 367
אף אדם אינו מסוגל להטיל בספק את רצינותו ואת כנותו של
ישוע. האות הראשון של תחיית המתים שהתקיים בו מעיד ומוכיח שהקרבתו המשיחית התקבלה
בפני ה' אלהינו. כל האוונגליונים מסכימים שישוע היה מודע, באופן נבואי, למותו בטרם
עת ועל תחייתו הבאה אחריה. מותו הטרגי של ישוע הצעיר היתה כפרה על כל מה שעשה
ע"מ להשלים את משימתו, והתקבלה כקרבן של ענווה, אהבת השם וקנאה לקיים את רצון
ה'. זה היה קרבן של נצחון רצון ה' בהסטוריה.
ישוע היה השה המשיחי שהוקרב כדבר אמת.
גנומן 368
כיצד ידע ישוע כי הוא נמצא תחת סימן תחיית המתים? משום
שבבית הספר האיסיי סימן תחיית מורה הצדק כבר התקבל. האמונה האדירה של תלמידי בית
הספר (אמונה שממנה ניתן להתרשם במגילות קומרן) נבעה מאמונתם בסימן תחיית מורה
הצדק. אנו מגלים את הסימן באור הסימנים השלמים של תחיית מורה החיים, חיים. כאשר
אנו אומרים כי סימן התחייה מתחיל עם ישוע בסימנים הגלויים של התחייה הנזכרת בברית
החדשה, הדבר מתיחחס לסימן הגלוי של התחייה כפי שהתגלה דרך כוכבו המשיחי של
כריסטוס.
גנומן 369
בעבר, סימן התחייה היה מנת חלקם של הסימנים הנסתרים של
מלכות השמיים, והיה שמור בקנאה רבה בתוך בית-ספר אסתר. גם מורה הצדק סבל רבות בגלל
הרדיפות של כהני בית המקדש, כפי שסופר במגילות קומרן. היתה דעה בין תלמידי בית
הספר שמורה הצדק נרצח ע"י אנשי הממסד הדתי. בכל אופן, מותו של מורה הצדק פתח
את סימן התחייה בין כתלי בית הספר, והסימן עצמו היווה עמוד אמונה שהחזיק את בית
הספר במבנהו המקודש לאורך שנים רבות.
גנומן 370
בעזרת השם, בספר אסתר 2 נבהיר ונרחיב אודות המבנה
המקודש והמשיחי של מלכות השמיים הנסתרת, שהיה קיים בבית הספר האיסיי. שם אנו
צריכים לחפור בצד האפל של ההפרדה כדי להשוות את הסימנים בצורתם המקודשת לסימנים
שהתגלו במסורת הברית החדשה. כאן די להתפלא מהעובדה שלמרות הפער הקיים בינהם, סימן
תחיית המתים אומת. הדבר קרה משום ששליחותו השלמה של ישוע ומותו הטרגי התקבלו בפני
ה', והשלב ההסטורי של "משיחות" שיצא לעולם, קיבל את אישורו מלמעלה ע"מ
שיימשך.
גנומן 371
אנו שואלים את עצמנו: כיצד הסימנים הראשונים שחוללו
לאחר מכן, כאשר הועברו דרך הנצרות, התקבלו לגמרי? איך קרה שקדושתם האמיתית נטמאה
בסתרא-אחרא? התשובה היא כי סימני הגאולה של יוסף היו צריכים לצאת למען הגויים
היוצאים מחלצי עשו, והגויים ההם היו רחוקים מן הקדושה. לפיכך, הכרותם וקבלתם של
הסימנים היוו התעלות כבירה עבור אומות שהיו עובדות ע"ז ממש.
גנומן 372
העניין הוא שהקב"ה הוא חנון ורחום. האם הוא לא ירד
לגלות בבל ע"מ לגאול את עמו השוהה בעבדות שבעים שנה? והאם הוא לא ירד לגלות
הארוכה בת 2,000 השנים של בני ישראל כדי לשמר אותם מכליון? ובאותה מידה,
הקב"ה ירד בין בני עשו, ששורשיהם היו פרודים מקדושתו וברכתו של יעקב כדי לשתף
אותם בגאולה הסופית, להציל את השורשים האבודים של בית יהודה ואת הצאן האבוד של בית
ישראל.
כל שגיאות הפרשנות חייבות להיתקן בסופו של דבר וכל אלה שזכו
חיבים לחזור מחדש למסורת האמיתית של האמונה, דרך הסימנם השלמים של הגאולה הסופית.
גנומן 373
הקושי הגדול היה טמון בכך שהסימנים האמיתיים הראשונים
עברו לצדו של עשו, אשר נטר את טינתו לאחיו יעקב. זו הסיבה (כפי שהוסבר בהרחבה בספר
משנת חיים) שבגללה מופיעות 6 נקודות על המילה "וישקהו", רמז לששת
הסימנים הגדולים של הגאולה השלמה. הסימנים ירדו לעולם למען האיחוד המחודש בין
המסורת היהודית למסורת של סימני הגאולה האוניברסליים, שיצאו לטובהת צאצאי עשו. שש
הנקודות הפכו לששה מבנים משותפים, הקושרים את שתי המסורות באיחודן בבית התפילה של
הגאולה הסופית.
גנומן 374
במהותה, ההתפייסות בין יעקב ועשו התבססה על הסימנים
האמיתיים מן התורה. הקב"ה, בחכמתו האינסופית, ראה שהמחלוקת בין שני בני יצחק
היתה הכרחית על-מנת להשלים את יעקב ולהציל את ראש עשו באחרית הימים. ה"צד
השני" של הדימנים שנלקח ע"י עשו, נשאר בכל זאת ב"משפחה".
הנשיקות והחיבוק היו בין בני עשו לבני יעקב ולא בין בני יעקב לבני בודהה או
קונפוציוס. רבות המשפחות היוצאות מיפת, אך לעשו עצמו היו שורשים משם דרך יצחק, בן
אברהם.
גנומן 375
הדתות הללו שייכות בעיקר ל-חם, והן נפרדות מהנצרות ומהיהדות.
הן אינן מקבלות את התנ"ך ואינן מכירות בהסטוריה האלהית של ישראל. יהודים
ונוצרים קוראים באותו חומש ומאמינים באותם נביאים. הם מאמינים בבחירתם של שלושת
האבות: אברהם, יצחק ויעקב, בגאולת ישראל מעבדות מצרים בידי משה, בהתגלותו של ה'
בהר סיני ובעשרת הדיברות. כמו-כן מאמינים יהודים ונוצרים באותם הסימנים המבשרים את
הגאולה, למרות שהם התבלבלו מהם, באותה מידה, באלפיים השנים האחרונות.
תודה לאל כי הגיעה ההתחלה הגדולה החדשה עבור האנושות
כולה.
גנומן 376
מזה אלפיים שנה, היהודים והנוצרים קוראים את התנ"ך
בזוג עיניים שונות זו מזו. היהודים קוראים אותו דרך הסימנים האמיתיים, והאחרים
קוראים את ה"צד השני" של אותם סימנים. היהודים קוראים במסורת האמיתית
המכילה את הסימנים האמיתיים, אך אינם מכירים את הסימנים. הנוצרים נותנים פרשנות
מוטעית למסורת האמיתית ומפרשים את התנ"ך במפתחות של הסתרא-אחרא של סימני
הגואלה הראושניים. שניהם מכריזים כי הם ה"ישראל האמיתי", היורש האמיתי
של ברית יצחק אבינו, שומר האמת.
הנצרות, בפרשנותה את הנבואות המתייחסות לחטאי ישראל
וליסוריו, מודה כי ההתייחסות היא ליהודים,
אך כאשר היא מפרשת את ההבטחות הנפלאות המתייחסות לעם ישראל, היא טוענת שהכוונה
אליה.
גנומן 377
היהודים מצפים להגשמת ההבטחות שהובטחו להם כעם נבחר, אך
הם מודים שכל החטאים המוזכרים בתנ"ך שייכים להם. לא בקלות הם מוכנים למסור את
עוונותם לאחרים. למענם עמלו קשה...
מצד שני, הנוצרים מוכנים למכור את חטאיהם תמורת מנת
עדשים ואינם רוצים לשמוע עליהם יותר. למעשה, הנצרות "השתמשה" בישוע כדי
שיטול על עצמו את כל החטאים שהם אינם רוצים לשאת. טוב לעולם שישוע היה יהודי וידע
לאן ללכת ע"מ להאחז בכמות אדירה של חטאים. הי-הו.
גנומן 378
בשל כך, השה היהודי המסכן והמשיחי היה צריך להיתפס
במלכודת של סימני כוכב הכריסטוס, כפי שנתגלו באופן לא מאושר ובלתי מקודש המובן רק
אם נתייחס אליו כ"צד אחר" של הסימנים הראשונים האמיתיים. ישוע היה צריך
ליפול בצד הסתרא-אחרא וללכת בעקבות יוחנן המורד. הגאולה עבור צאצאי עשו ושובו של
הצאן האבוד מבית ישראל לא יכלו להתלוות לשליחות המשיחית הראשונה ההסטורית, לולא
ישוע היה עובר לצד האחר של הסימנים האמיתיים הראשונים. לו ההתגלות בעת ההיא היתה
נשמרת בקדושה האמיתית של התורה, ככהנ"ר לא היתה ניתנת האפשרות לספק את הצרכים
של עמי עשו.
גנומן 379
העובדה שעם ישראל לא זכה לקבל את הסימנים הראשונים
(בהיותם שמורים בקדושה כפי שהיו בבית ספרם של האיסיים, ולא בגרסתם המעוותת כפי
שנתגלו בשליחותו של ישוע) אינה גורעת כלל מהבטחתו של הקב"ה כלפי צאצאי יעקוב
וכלפי משה והנביאים. דבר לא נלקח מכל הבטחות הגאולה שהובטחו לעם היהודי. "והיה
(עשו) כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך"-
למעשה, דרך הנצרות פרקו הגויים את עול התורה, שעתיד היה להיות עליהם לולא
הסימנים הראשונים לא עברו ל"צד השני" עם שליחותו של ישוע.
גנומן 380
ישוע חשב כי הוא נבחר ע"מ לגלות פן חדש של התורה,
המשלים את תורת משה והנביאים. למעשה, ישוע האמין שהוא נכנס לרזי ההתעלות של הלוחות
הראשונים של התורה בתוך האמונה העליונה של הדיבר הראשון, שהוא מורשת משה רבנו.
למעשה, אין אנו מוצאים דבר בנאומיו המדגיש את סכנת הע"ז המתמדת המוזכרת בדיבר
השני.
שילוב של מאורעות נתן לישוע להאמין כי הוא זכה לקבל שנית
את הלוחות ע"מ להביא אותם לאנושות כולה.
גנומן 381
ישוע האמין שהוא נושא את שליחות תחיית המתים, אשר מהווה
את השליחות האוניברסלית הגבוהה ביותר, שמטרתה להחזיר לעולם את האמונה השלמה שהיתה
לבני ישראל בעת קבלת התורה בהר סיני מפי הגבורה, לפני החטא הנורא של עגל הזהב. זו
הסיבה שבגללה פנה ישוע אל עמו וגרע בו בלשון "קטני אמונה". האמונה הרחבה
מתבטאת בדיבר הראשון של הלוחות הראשונים. האמונה הקטנה הינה זו של הדיבר השני של
הלוחות השניים. כוונתו של ישוע היתה שהתורה המשיחית החדשה של האמונה אינה בהכרח
"אמונה חדשה" אלא חזרה לאמונה העליונה באבינו שבשמים, אשר אינו מסרב
לקבל את מי שחוזר אליו באמונה שלמה.
גנומן 382
ישוע האמין כי הוא קיבל את הכהונה המשיחית החדשה,
הנלווית בבגדי הכהונה החדשים של מלכיצדק, אשר הביאו את ההתקדשות החדשה של היין
והלחם. הוא האמין כי יכל להכתיר את עצמו בכתרים ובתארים שהיו שייכים למורה הצדק.
קל לנו יותר לבצע הכללה זו מאשר לדון בפרטי עניין המשיחות, היות והמבנה המשיחי של
בית הספר האיסיי היה מסובך ביותר. זאת משום שהיה לו משיח אחד משושלת דוד, משיח-כהן
משושלת צדוק ומשיח-מורה מצד מורה הצדק. העמדות הללו היו סרות למשמעת של מורה הצדק.
גנומן 383
לא היה מקום רב לספקולציות אישיות בארמון מלכות השמיים
עלי אדמות. אפילו אלו שהחזיקו במשרות הגבוהות ביותר בבית הספר החשיבו את עצמם
כמשרתים נאמנים של אלהי התורה וכתלמידים נאמנים של מורה הצדק.
קיים פער בין שמיים לארץ בין המחשיב את עצמו
כמונה-משרת-משיחי לבין המחשיב עצמו כמשיח-נאור של כל הזמנים. מצד אחד, המונחים
הינם כמו תלבושת מלוות ומצד שני, אותם מונחים הפכו למהות הגופנית עצמה של האדם.
ה"מילה" (VERBUM) נהייתה לבשר ומלכודת כוכב הכריסטוס לכדה את האיש שהעניק לעצמו את
המשרה המשיחית.
גנומן 384
אנו יכולים להכריז בזכות, בקול רם וברור כי תריסר שנות
סימני הגאולה מאחורינו, זאת לאחר אלפיים שנה של טעויות הסטוריות בנצרות: העובדה
שקבלת סימן מן השמיים מהמוחקק המהולל לא הפכה אותך למשה, כמו-גם העובדה שקבלת סימן
מאליהו הנביא ולא הפכת להיות כמוהו. ולא בגלל שקיבלת סימן מהכהונה החדשה הגאולית
של מלכיצדק הפכת להיות המלכיצדק המשיחי של כל הזמנים, כפי שלא בשל קבלתך את האור
מכוכב הכריסטוס החשבת עצמך כמשיח הנאור של כל ההסטוריה.
גנומן 385
מכך מלכודת התואר מטעה את בעליו והופכת אותו למטרה
במקום להיות האמצעי החיצוני המסייע להשיג את מטרת הגאולה. כאשר הכריסטוס של סימן
כוכב הכריסטוס הופך להיות המשיח, שמטרתו להוציא לפועל את הכריסטוס, אזי מטרת הכל
נמצאת במשיח עצמו. בהנחה זו טמון קשר של שילוש ועבודה זרה.
כדי לא ליפול במלכודת עלייך להחליף את חמור הנצרות
בחמור שנוער חזק ויודע להוריד את הכריסטוס לאדמה ע"מ להחזירו לאורוותו במלכות
השמיים.
גנומן 386
לפני כאלפיים שנה, כוכב הכריסטוס הגיע בתוך סימן הקצף,
אך הופעתו השניה של כוכב הכריסטוס מגיעה בתוך סימן התיקון. בבית הספר האיסיי-
המורים והמחזיקים במשרות המשיחיות היו כחמורים גנוזים בארמון מלכות השמיים הנסתר
עלי אדמות. הם נשאו את סימניהם ביראת ה', מבלי לשנות את גישתם כלפי עצמם ומבלי
לנסות להתעלות בכבוד בעיני הציבור. הם היו מוכנים, כמובן, לעשות כל שליחות משיחית
שהיו מצווים עליה. הם נשאו את התואר ולא התואר נשא אותם.
גנומן 387
ישוע היה צריך ליפול מאחר ואביו שבשמים ידע על כוונתו
לעזור להציל את עם ישראל מכשלונו הנורא. נפילתו הקשה, שהגיעה עד לעמקי הסתרא-אחרא,
כשלון שליחותו וקרבנו הטרגי של חייו הצעירים, התקבלו, בכל זאת, כזכויות בפני השופט
העליון. שליחותו המשיחית לא יכלה להניב פרי העשוי מחומר אמיתי כמו הדת שהתפתחה
ממנו. ישוע, לפני שנלקחה נשמתו, צעק: "אלי, אלי, מדוע עזבתני?", זאת
משום שידע שנפילתו קשורה לנפילתו של ישראל שהיה נטוש לגורלו בין אומות העולם.
גנומן 388
צריך להבין כי לאחר ש"אשר" הפך
ל"ראש" ונהיה לראש, בעוד תקופת הגלות הארוכה נמשכת, הוא חייב שוב לחזור
למימדיו המקוריים של "אשר". לכן, במשך תקופה שלמה,לפני התגלותו של
ה"אהיה" השני, ניתן לקרוא "אהיה ראש" (בפרט שהקריאה
"אהיה אשר" אינה בעלת משמעות) וכאשר ה"אהיה" השני מתגלה, ניתן
לקרוא בבירור "אהיה אשר אהיה" שבו ה"אשר" בא לקשור בין הגאולה
הראשונה לגאולה הסופית. באותה מידה, הנצרות, לאחר שחשבה את עצמה כעומדת בראש
האנושות, בסופו של דבר חוזרת למימדיה המקוריים ועוברת תיקון יסודי ע"מ שתוכל
לשחק תפקיד חשוב בקשר בין אמת הגאולה הראשונה וההצלה העולמית שהינה טמונה בגאולה
הסופית.
גנומן 389
הדבר מרמז על טעותו היסודית של ישוע, וכתוצאה מכך של
הנצרות כולה. בהתאם לכללים שכבר ניתנו, אפשר להסיק שישוע, על-מנת לקיים את שליחתו,
היה צריך להחשיב עצמו כמישהו שלא היה באמת, וברמה אחרת, הוא החשיב את עצמו בדבר
שלא היה קיים כלל. הוא החשיב את עצמו "ראש" ולא "אשר".
גנומן 390
במובן מסויים, ישוע חשב כי הוא משה רבנו ולא יהושע
בן-נון. במובן אחר, הוא חשב כי הוא הגואל או הגואל והמשיח יחדיו. במובן נוסף, הוא
החשיב עצמו כמשיח ולא כחמור השליחות המשיחית, אך "אשר" אינו
"ראש" ויהושע בן-נון לא היה באותה מדרגה של משה רבנו. המשיח לא נמצא
באותה המדרגה של הגאול, כפי שמלכיצדק לא היה באותה רמה של אברהם. אפילו החמור אינו
נמצא במדרגתם של הסימנים השלמים שהוא נושא וגם לא פרץ, איש הסימנים, נמצא במדרגתם
של הסימנים שהוא עצמו מסביר. החמור שתה מעט מים נסתרים מכוכב אסתר על הר הכרמל,
הקשורים לירושלים, בית-לחם, שכם ויטבתה. ואם הוא חמור טוב, הוא יאפשר לנו להמשיך
הלאה לאורך שליחותו.
גנומן 391
יראת השם האמיתית (ירושלים), לחמו האמיתי של מעונו
(בית-לחם) וכתפו התומכת האמיתית (שכם) אינם יכולים להירכש ע"י בן-אדם אלא דרך
המורה שלו, המלמד את תלמידיו כיצד למצוא את נחלי המים הטובים (יטבתה היה מקום של
נחלי מים), אשר זורמים ללא הפסק ומזכירים למחשבה האנושית להתעמק ביראת השם
האמיתית, לטעום שוב כמה טעים וטוב הלחם האמיתי ולדעת שהכתף האמיתית, תורת אדוני,
היא היחידה שעליה ניתן להישען ולסמוך בכל דבר שנחוץ לו.
גנומן 392
וכעת, שאל כוכבו של אסתר: מדוע ירושלים בזה לבית-לחם
ולשכם, בי"ל שונאת את ירושלים ושכם, שכם דוחה את ירושלים ובי"ל ועקב כך
נמנע מזרמי יטבתה להשקות את שלושתן? האם יראת ה' האמיתית יכולה לבוז ללחם מעונה
וכתפיו התומכות של המסורת האמיתית? האם יכול הלחם האמיתי להכחיש את יראת ה' או
לדחות את הכתף (שכם) של העצה הנכונה והעצה החכמה? והאם ייתכן שהמסורת האמיתית
תפסול את יראת ה' האמיתית ואת הלחם האמיתי של מעונו, כך שאף אחד אינו יהיה מעונין
בזרמים המבורכים של יטבתה?
גנומן 393
זו הסיבה שבגללה גורשתי מיהודה והסתתרתי בשושן, בתוך
ממלכת פרס. יתומה וחבויה. נזונתי מחלבו הקדוש של מרדכי דודי. ליתר דיוק, שתיתי
מחכמתו הטהורה של כוכב מרדכי אשר למעני, ע"מ להניק אותי, שתה לרוויה מאין
ספור כוכבי הגלאקסיה. לאחר שאבי ירושלים דחה אותי במותו ואמי בית-לחם נטשה אותי
יתומה, לא היה לי שכם להישען עליו ולא היה לי מורה דרך שיראה לי את הזרמים הטובים
של יטבתה.
גנומן 394
אנוכי, שושן יעקוב, בת שלוש עשרה עלי-כותרות, הסתתרתי
בגלות. מי יכל להגן על עלי הכותרת העדינות שלי מן הקוצים וחיות השדה? רק מרדכי
הצדיק ידע להציל אותי ויכל לספק לי את כל הדרוש לי, ולכן הייתי חבויה בגלות בין
אומות העולם.
האל הגדול שמע וענה לקול תפילותי ומסר אותי בידי מרדכי
ששמר עלי ובחר את הרגע המתאים להכניסני לארמון המלך ע"מ לקיים את תכליתי.
אנוכי כוכב המלכה אסתר ואני צריכה את ארמוני.
גנומן 395
סיפור דרכי הינו חבוי במגילת אסתר שלי, אך סיפורי הנסתר
התגלה בבית-הספר האיסיי הנסתר כ- 500 שנים לאחר מכן.
אם כוכבו של מלכיצדק האוניברסלי זוהר, עדיין הנני המלכה
היפה בארמון הפנימי. הנני נותנת לאחרים להביט ולהתפעל מן היופי מאחר ויופיי שמור
למלך בלבד. הנני פחד ישראל הפנימי, לכן אני חוששת אם איני מרגישה את קרבתו.
גנומן 396
אהבתי היא צורך עליון ולבי אינו יכול להתקיים ללא סימני
אהבתי עלי. נשמתי זקוקה ליראת השם האמיתית, ללחמו האמיתי של מעונו ולשכמו התומך של
מרדכי. הלילה מכסה אותי מעיני האנושות ואני נכנסת לחדרי הפנימי ע"מ להרהר
בערכים האמיתיים הנצורים בתוך נשמתי. חזור שוב עמך למשקלך המושלם משום שאני מסתתרת
בארמון למקום ממנו...
שרוייה בין צדקו של מלכי וצניעותם של אבותיי, הנני
המלכה שכולה מכוסה ומצועפת בפני אדוני. כי אתה סלע ישועי.
גנומן 397
אל תתקרב אלי, אל תנעץ מבט בי וביופי מלבושי, מאחר
ויופיי הפנימי היה רחוץ בצער איסורי מורי וגופי ההדור, המשובץ באבנים טובות
והמבושם נאבק בליקוי חמה בעונתה. אני הגשתי לבעלי את ארוחת הערב ונשקתי את ידו
לפני ששכב לישון וכעת אני צועקת לאל, אדוני, ע"מ שיעלה את נשמתי לארמון הנסתר
של אסתר.
גנומן 398
ראיתי את אסתר המורה, אישה חביבה, לבושה יפה, בת 50
בערך, עומדת מול הכיתה ומחכה שתלמידיה יכנסו לכיתה. רציתי לגשת אליה ולדבר עמה, אך
היא, בתנועת ידה, ביקשה שאשאר במקומי. אז, אמרה היא לי במבוכה נבונה: "אתה לא
צריך להראות שיש לך זכות יתר על פני התלמידים האחרים. זהו גם עניין של צניעות".
התיישבתי במקומי בשקט והתפעלתי מהוד-רוממותה ומאופייה הנאה מטבעו. אז התעוררתי
ותיקנתי כמה גנומנים שכתבתי לפני-כן.
גנומן 399
שליחותו של פרץ ממוטטת את המחסומים ולאחר מכן מתקנת את
הגדרות במידתן הנכונה, ובמקום שהמחסומים צריכים ליפול, הצניעות מתפספסת במידת מה.
החמור הראשון התפשט פעמים רבות ע"מ לרחוץ את רגליהם של התלמידים החדשים
ובכלל, מה יודע חמור אודות הצניעות? החמור השני נכנס לבית הספר של אסתר כדי להסתתר
מאחורי נעירותיו המקודשות, אך לאיל-שה-פרץ-חמור של הסימנים הראשונים לא נשאר זמן
לתקן את הגדרות ובמקום להיכנס לבית הספר של אסתר הוא היה צריך לצאת ממנו.
גנומן 400
החמור השני נכנס לבית הספר של אסתר, מאחר ואנו מהווים
גם את המשכו של בית הספר האיסיי, שבו הסימנים הראשונים היו שמורים בסוד ובו מתחיל
ספר אסתר זה.
לפני מספר שבועות (יוני 1991) דבורה קיבלה בחלום את
הסימן הסופי של הברית בין הבתרים של אברהם אבינו, לשם הברית החדשה של הגאולה
הסופית. בחלומה, ראתה דבורה שלכבוד הקורבן הובאו פר אחד, עגל אחד, אריה אחד ושני
יונים. פרץ ופאולו היו צריכים לבתר את הפר, את העגל ואת האריה, אך שני היונים
נועדו למנחה.
גנומן 401
סימן זה בא בזכות הברית הסופית אשר שורשיה הינם בברית
עצמה הנזכרת בתורה, וגם יכול לרמוז לכמה מאורעות שהתרחשו לאחר-מכן בהסטוריה, כפי
שרש"י מפרש את הפסוק "וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם".
רש"י מפרש "וישב" לשון נשיבה והפרחה, רמז שיבוא דוד בן-ישי לכלותם
ואין מניחים אותו מן השמים עד שיבוא מלך המשיח.
גנומן 402
אם נתייחס אל הפסוק כרמז לתקופה המשיחית הקשורה לנצרות,
נראה שהרמז הינו בעל משמעות מסויימת. המשיחות הנוצרית של פאולוס חפצה לכבוש את
הגויים למען היווצרותה של ישראל הגדולה.
הסימנים האחרונים, בכל אופן, מאפשרים לנו לבחון מחדש את
תולדות העבר בפרספקטיבה עכשווית הקשורה לדור הרביעי.
גנומן 403
ישנם כמה סימנים שלמים שאינם יכולים להיות מקבילים
לסימנים הראשונים, למשל למשפט "תאמר להם שאני הצדיק שמתבשר שלוש פעמים
בהסטוריה". אין לכך דבר מקביל באלפיים שנות הסטוריה. לכן, הוא מהווה את הסימן
הסופי של הזמן החדש, בסמכותו של הצדיק הנבחר, חיים, ולא היה בעבר שום סימן
התחלתי שהיה בעל סמכות כזאת. וכמו-כן,
חיבוקו של המורה עם אנשי אומות העולם והכרזתו הנאמרת באהבה רבה "אנו כולנו
מאותו בשר" יכולים לבוא רק בתקופה שבה העולם כולו (וגם עולם היהודי) נמצא
במצב (או לפחות עומד להגיע למצב זה) שיכול להעריך את האמירה האצילה והנדיבה הזו.
גנומן 404
כבר הוסבר שהתקופה האמצעית בין שלוש התקופות מתייחסת
בעת ובעונה אחת למרדכי הצדיק, עבור היהודים ולישוע, עבור הגויים, למרות שישוע לא
היה במדרגתם של הצדיקים הנסתרים. ישוע היה, בכל זאת, הצדיק "שחי
באמונתה" של התקופה ההיא ושל השליחות ההיא. אמנם בהתחשב בקשר בין מורה הצדק
ותלמידיו הנבחרים בקהילת האיסיים, יש להתחיל לחפש שם את הסוד המאוזן הגאולי של
הקשר הקיים בין הגואל והמשיח (או המשיחים).
גנומן 405
זהו הטעם שבגללו ספר אסתר מתחיל בבית הספר האיסיי, היות
והקשר האמיתי והנסתר בין הגואל לחמור המשיחי הוא הוא הקשר המוביל את ישראל ואת
העולם לגאולה הסופית והשלמה. מסורת חג הפורים הנסתר מרמזת על מגילת אסתר מהיכן
ששליחותו של כוכב הכריסטוס נבעה, אם כי בצורה לא מוגמרת ומשובשת כוכב הכריסטוס
הביא אז את הנצרות למסעה ההסטורי בן אלפיים השנים ומהלכו היסודי לא היה משתנה עד
שובו של כוכב הכריסטוס משליחותו הסופית של כהונת מלכיצדק האוניברסלית, אשר מהווה
גורם חיוני לאוניברסליות בית התפילה של הגאולה הסופית.
גנומן 406
שמו של ישוע הינו קבוע בהיסטוריה, מאחר והוא ביטא את
רצון אבינו בשמים ברגע ההסטורי המשיחי ההוא של היאוש הכללי. ישוע נבחר ע"מ
להוכיח לאומות העולם כיצד להיות איש צדיק החי באמונתו. במובן הזה, הוא היה הצדיק
המתבשר לגויים בבואו הראשון של כוכב הכריסטוס. פורים הגיע לאיסיים, אך אורה של
חנוכה שהאיר לאומות העולם, לא הגיע לרמה של אור אמיתי, וזאת בשל שליחותו של ישוע.
גנומן 407
בגאולה הסופית, האור החדש של חנוכת החנוכות, היוצא
מאומות העולם, גובר בניצחון גדול וניסי על כל האורות הכוזבים, בעוד שהפורים הנסתר
של הגאולה הסופית מציל את עם ישראל ע"י הכוכב הנסתר של אסתר וכוכבו של מרדכי.
סוד הקשר בין הגואל במלכות השמיים ובין המשרות המשיחיות
על הארץ היה חיוני כדי לקשור בינהם את כל הסימנים הראשונים. הקשר ההוא בין מורה
הצדק ותלמידיו הנאמנים היה חלק מן הברית הנסתרת של סימני הגאולה בעת ההיא.
גנומן 408
אלה היו הסימנים הראשונים. החומרה הקשורה לקבלתם היתה
שונה לגמרי בהשוואה לקבלת הסימנים האחרונים. החומרה בבית הספר האיסיי היתה קנה
המידה ההכרחי למדידת הערך באותם הימים בשל הרע שלדאבוננו שרר בארץ.
הסימנים האחרונים יורדים באהבה עצומה מאהיה אשר אהיה,
כאשר הגואל הסופי נבחר והעולם כולו נכנס למיקומו הכוכבי של הגאולה הסופית המנובאת.
כל הסטוריית העבר מתחדשת באורה החדש.
נכון הדבר שבשנים הראשונות מעטים מאוד זוכים לקבלו, אך
למעשה ישנם רבים בעולם שכבר מוכנים ונוטים לקבל את אמת ההתגלות החדשה. הנצרות
שיחקה תפקיד לא קטן בהכנה הסטורית זו.
גנומן 409
הקשר הסודי בין מורה הצדק ותלמידיו רמז גם על נקודת
מוצא נסתרת של הפורים הארוך של גלות ישראל העתיד לבוא. זה היה קשר נסתר מעיני העם
והעולם כולו. אסתר עצמה היתה התלמידה הסודית של מרדכי הצדיק. חז"ל מעידים על
מיומנותה של אסתר בשימוש הקבלה המעשית, אשר קיבלה ממרדכי. אסתר, כפי שסופר במגילה,
היתה מסתתרת בארמון המלך ולא גילתה את זהותה האמיתית ואת לאומה עד לרגע המפורסם
שבזכותו ניצל עם ישראל מגזרת השמדה.
סיפור הגאולה הסופית ההיא מובא במגילת אסתר, אך לסודו
של הקשר הגאולי והמשיחי בין כוכבו של מרדכי וכוכבה של אסתר (אשר מהווה את שלמותה
של הגאולה הסופית) יש מקור כבר בבית הספר הנסתר של אסתר בקרב קהילת האיסיים.
גנומן 410
ספר אסתר זה של הסימנם הסופיים מגלה את מהות הפורים
הנסתר, שהינו חבוי עד שמתגלה סופית, דרך השלמתם ההסטורית של שבעת כוכבי הגאולה של ה-BIG DIPPER. כוכביהם של מרדכי ואסתר היו כלים של הגאולה השנייה.
בנייתו המחודשת של בית המקדש היתה חנוכתה של הגאולה
השנייה, אז התחילה ההסטוריה הארוכה של בית המקדש השני. התקופה הראשונה היתה נעלה,
אך הסכסוכים הפוליטים, ההשפעות ההלניסטיות, הפילוג בעם, שחיתותם של אנשי הכהונה
והממשל גרמו להרס ולחורבן בית השם.
גנומן 411
בית המקדש היה אמור להוות אור לגוים, אך באותם הימים לא
היה ניתן להאיר אפילו את ישראל. ישנה משמעות הסטורית עצומה למשלו של ישוע, לפיו
המנורה לא הוצבה מעל השולחן ע"מ שכולם יוכלו להנות מאורה. בית המקדש נחרב
מאחר ולא מילא את תכליתו, שהיא הפצת אור לעולם, ובשל כך העם נענש בחורבן ובגלות.
בשל כך גם כוכביהם של מרדכי ואסתר היו צריכים להסתתר
ולמצוא מקום מקלט ומפלט עד לבואה העתידי של גאולת ישראל.
לדאבוננו, כהני הדת היו מושחתים והרבנים לא היוו מקור
למחסה, לנחמה ולהשראה לטובת רוב העם.
גנומן 412
צדיק נסתר אחד חזה אז מראש ופעל, כאשר הקים את בית הספר
המשיחי הנסתר של אסתר, בקרב קהילת האיסיים, ובו נתגלו הסימנים הראשונים והפותחים
את הגאולה. הסימנים הנסתרים של פורים נשארו בתוך בית הספר והיוו את מקור השמירה
הנסתרת של פורים לאורך תרופת הגלות הארוכה. סימני האור החדש של חנוכה נלקחו
ע"י ישוע ונוצלו על-ידו בשליחותו, שבה ניסה להביא את הישועה המשיחית.
גנומן 413
סימני פורים מביאים את הסימנים המשיחיים של דוד בן-ישי,
בעוד שסימני חנוכה מביאים את סימניו של יוסף. לפיכך, ישוע ידע שעליו להציל את הצאן
האבוד של בית ישראל וידע גם-כן ששליחותו אינה שליחות שלום. האור החדש ההוא, ככל
שיהיה מעוות, יצא לטובת אומות העולם. סימני פורים נמסרו לצדיקים הנסתרים לאחר
חורבן בית המקדש וסופה העתיד לבוא של קהילת האיסיים.
גנומן 414
הסימנים החדשים השלמים של הגאולה הסופית מגלים את אסתר
הנסתרת של בית הספר האיסיי, ומתקנים את האור המשיחי המעוות של סימני החנוכה שיצאו
משליחות ישוע.
בד"כ, כל הסימנים יוצאים בשלמותם, אך לפני-כן הם
נשמרים ע"י ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור. כאשר הגואל האחרון נבחר
ויושב על כסאו במלכות השמיים, הסימנים השלמים יורדים, והגאולה הסופית מתבשרת
לעולם. שבעת כוכבי הגאולה של העגלה הגדולה של הבשורות הטובות נכנסים לעמדתם החדשה
של הדור הרביעי המנובא. ואז, מגיע הזמן.
גנומן 415
שבעת כוכבי העגלה הגדולה מכילים את כוכב מרדכי וכוכב
אסתר. כוכבו של מלכיצדק שהפך לכוכבו של כריסטוס הינו כוכב נפרד ואינו נכלל בין
שבעת הכוכבים הגאוליים של העגלה הגדולה. הוא כוכב זוהר שמשנה את צבעיו והוא מהווה
את הכוכב השמיני הגאולי החשוב מאוד לטובת הברית האוניברסלית של מזבח מלכיצדק.
השוני בין שבעת כוכבי העגלה הגדולה וכוכב מלכיצדק הסמוך הינו בכך שהשבעה הינם
כוכבים גאוליים וכוכבו של מלכיצדק האוניברסלי הינו משיחי. לכן, שליחותו של כוכב
כריסטוס יצאה למען אומות העולם.
גנומן 416
יותר מן הפרטים עצמם, אנו חייבים לתפוס את המיקום היחסי
של הסימנים הראשוניים. פרוש הדבר הוא שששת הסימנים השלמים הגדולים של הגאולה
הסופית היו מקבילים, בהתחלה, בבית הספר האיסיי. לפני פטירתו של הצדיק חיים, הייתי
עד לסבל הסופי של עבד ה' המתייסר, המורה חיים, שהיה ראש ל"ו הצדיקים. אז
ראיתי את חשיכת האיסורים ואת הסבל הנורא של מי שעשוי להביא אור גדול של ישועה
לעולם כולו. אז ראיתי את חומרת גזרת המן הרשע שהוצאה הפעם לא על היהודים ולא על
האיטלקים אלא על העולם בכללותו.
גנומן 417
ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים היה לבד בעמידתו והגזרה
הנוראה ירדה עליו בלבד. ראיתי את מורי מופל ארצה ומוכרע ע"י רוע האנושות
והייתי עד לאיסורים הנובעים מאכזריות האנושות ומועברים לליבו הרחום והענו של אהוב
ה'. ראיתי אז גם כיצד הדפים האפלים של ההסטוריה המוקדשת מצמצמים את צערם בסבל
הקדוש הסופי של איש ה' הענו והנאמן אשר מביא את הגאולה באמונה האמיתית באל חי אחד.
הייתי עד לאהבת ה' הבלתי מוגבלת שלא חסכה שום כאב, סבל או צער או ייסורים מהצדיק
האהוב.
גנומן 418
אפילו הנסיעה למקום הקבורה היתה מלווה בטלטולים, מאחר
והדרך הישנה נהרסה והדרך החדשה טרם נסללה, כך שרכב הלוויה טולטל לכל עבר, כאשר
הנהג ניסה לשמור על צמיגי רכבו מבורות הכביש. אפילו ברגעים האחרונים, שבהם נכחה הגופה
הקדושה בתוך תחומי האדמה, רצה אדוני צבאות להלוםבעבדו הנבחר באיסורים של טוב-לב
אין סופי אשר שמור ליעקב.
כמו מרדכי הצדיק, ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו,
שנהיה שני למלך ושמו גדל, זהר בכבוד והאיר ככוכב השחר בין אומות העולם, כך גם
המורה חיים הועלה והושב לכסא החדש של בית דין הגאולה ונתמנה כשופט המשוח של מלכות
השמיים. והנה בא הזמן.
גנומן 419
ומאז, הסימנים השלמים של הגאולה הסופית יכולים לרדת.
המורה היה חי וקם לתחייה במלכות השמיים החדשה. עמדתי באמצע שבעת המעגלים הנבואיים
על האדמה מתחת לכוכבי השמיים. הצדיק עשה לי סימן ואני צעקתי "בא הזמן".
הכרזתי לתמידים: "הזמן הנבואי הגיע. התקופה המיוחדת שנביאי ישראל ראו נפתחה.
כל הנבואות המתייחסות לגאולה הסופית וכל דברי אחרית הימים והנבואות הקשורים לדור
הרביעי מתחילים להתקיים ולהתגשם בזכות הקרבן הסופי של הצדיק חיים. אינני נביא וגם
לא בן של נביא, אך הדברים שהנני מציין כאן הם הם דברי נבואה, הנאמרים על-פי סמכותו
של הצדיק הנביא, הזכור לטוב, אשר מכריז על פתיחת הגאולה הסופית דרך משפטו המפורסם,
בא הזמן".
גנומן 420
הצדיק גער בי: "יש לך המפתח בכיסך ואדון העולם
מחכה". עלי הוטל לגלות בכתב את ההתרחשויות. המגילה החדשה של הפורים האחרון
הנסתר התחילה להתקדם, וגם את פרצופו של המן הנסתר, שחנק למוות וגזר על העם היהודי
גזרה, היינו חייבים לחשוף. היינו צריכים לגלות את הטעמים הנסתרים של צדה האפל של
הגלות שהגיע לשיאו בשואה. כאשר ניתן לי האות, הכרזתי לקהילה היהודית כי האמונה
האמיתית של ישראל הושחתה וזוהמה ע"י הדוקטרינות הפסולות של ספר הזוהר, שהגיעו
לשיאן בתנועת חב"ד, תנועה של משיחות שקר ושל כיפרות רעיונות.
גנומן 421
היהדות הרשמית לא היתה מודעת לכך ולא היה לה הכח לעמוד
לדין בפני בית הדין הגבוה. היתה זאת יהדות יתומה, הדומה מאד במהותה לתקופות
הקודרות של הנצרות בראשיתה. העבודה הזרה של ספר הזוהר והעבודה הזרה של תיאולוגית
הלוגוס הנוצרית עמדו לפני כצדדים הפוכים של אותו מטבע. מאוחר יותר, בית הדין הגבוה
ובית הדין הגבוה של מרדכי הצדיק (שהוא בית הדין העליון של הגאולה השלמה והסופית)
החליפו את בית הדין הגבוה, כך שהעולם יכל להמשיך להתקיים.
גנומן 422
כזאת היתה סמכותו של בית דינו של מרדכי היהודי או של
הסנהדרין באותם הימים בשושן הבירה. הדבר הזה ידוע מהמסורת. מה שכלל לא ידוע הוא
שהסמכות והעברת הסמכות מבית הדין הגבוה לבית הדין הגאולי התרחשו ע"י מורה
הצדק ותלמידיו לאחר מותו בבית הספר האיסיי של אסתר. החברים בקהילה הסודית ידעו
שהגיע זמנו הנבואי של הדור הרביעי. אז יוחנן המטביל נטש את הקהילה ואת בית הספר
והכריז על בוא הזמן.
גנומן 423
הדור הרביעי ההוא היווה תקופה שנבאו עליה ובה נבואות
כפולות של הרס ושל גאולה. אמנם, לצערנו, כף המאזניים של ההרס גבר על זה של הגאולה:
בית המקדש נחרב והעם יצא לגלות. האור הנסתר של גאולת פורים מעולם לא יצא לעולם, אך
קרן אור שטחית ומעוותת, פרודה אך מבוססת על אורה המקורי של הגאולה חדרה לתוך שורשי
שכבות הזמן ע"מ להעניק כח להמון גויים שהיו צמאים למילת חסד מאת אבינו
שבשמיים.
גנומן 424
איש אחד עמד באומץ מול כולם, לנוכח הנישואים הבלתי
אפשריים, וקרבנו לשם אהבת ישראל התקבל לפני אל-שדי. איילו של יצחק קיים את נבואתו.
יצחק אבינו נטל על עצמו את כובד הגלות, האייל אשר קרניו נאחזו בסבך לקח על עצמו את
הצלתו ההסטורית של הצאן האבוד מבית ישראל ומקור אור נדלק בין הגויים ע"מ
שהצאן האבוד יוכל להיעזר בו.
גנומן 425
שם הצאן נשמר עד שיושלמו סימני הגאולה ובית אפריים יוכל
לחזור אל תוך גבולותיו. "זהו כוכבו של כריסטוס", הסביר הגואל חיים,
"שבא בזכות הענווה". כוכבו המשיחי של הגאולה האוניברסלית חזר ע"מ
להשלים את מחזוריותו המשיחית במסגרת הגאולה הסופית והשלמה. כל הסימנים הנוצריים של
הנצרות המסורתית יוכלו מעתה להיות מתוקנים ולהיות מושלמים בברית החדשה האוניברסלית
על מזבחו של מלכיצדק.
גנומן 426
כמו-כן, ניתן יהיה להוציא את קרני האייל מן הסבך של
התיאולוגיה המסורתית. בא הזמן. כריסטוס עצמו ייגאל מגורלו האכזרי של האייל. ישוע
היה איש ענו שחי בסביבה של יהירות דתית וקבל את מותו באהבה, מאחר והאמין שקרבנו
יושיע את העם הפשוט וקשה היום. הוא נגע ללב אותם האנשים שהיו צריכים לשמוע דברי
נחמה ואהבה.
גנומן 427
הגואל האחרון, חיים, אמר: "תגיד להם שהנני הצדיק
המבשר את בואו שלוש פעמים". זהו אות חשוב לעם היהודי, היודע שהגואל האחרון בא
אחרי משה רבנו ומרדכי הצדיק. הגואל האחרון, חיים, אמר בעת שחיבק באהבה את האנשים
הפשוטים מכל העולם, "אנחנו כולנו מאותו בשר": זהו סימן אוניברסלי עיקרי
לכולם, כי הוא מהווה את יסוד השלום האמיתי העתיד לבוא לאחר הדור הרביעי.
גנומן 428
בעת שהגואל האחרון, חיים, הצביע על ספר כוכבי אברהם
אבינו ועל הכוכב הנפרד של ארבעת כוכבי העגלה הגדולה, הוא אמר: "כאשר נגיע
לכוכב הרביעי, אני אעשה סימן והכל ירוץ מהר..." ואז, מחלק אחר של השמיים,
כוכב זורח הבהיק באור חזק והמורה הסביר: "זהו כוכבו של כריסטוס הבא בזכות
הענווה". מן הסימן הזה, אנו למדים שכוכבו של כריסטוס אינו חלק משבעת כוכבי
הגאולה של ה- BIG DIPPER, אלא הינו נפרד מהם.
גנומן 429
כוכב זה הוביל את השליחות הנצרית לאורך אלפיים שנה. הוא
נכנס לספרי הבשורה הנצרית דרך סיפור המגים. לא נראה לנו שמורה הצדק, ממקומו
העליון, התגלה לתלמידיו עם הוראות הקשורות לגאולה. חלומותיהם וחזיונותיהם של
החכמים בבית הספר התקבלו בצורה שלא היתה ניתנת להבנה מלאה. מורה הצדק לא יכל לשלוח
סימנים מסוכמים סופית כמו "תגיד להם שהנני הצדיק המתבשר שלוש פעמים".
הצהרה כזאת היא חד-פעמית בהסטוריה.
גנומן 430
תבניתו המשיחית של בית הספר האיסיי נתקבל ברובו
ע"י מורה הצדק. בהתחלה ע"י קבלה שבע"פ ולאחר מכן ע"י כתביו.
אעפ"י כן, כמו שאנו קיבלנו את הסימנים השלמים של נבואת יואל, בוודאי היו
חלומות וחזיונות בקרב תלמידי ביה"ס. מאוחר יותר, אנחנו מוצאים התפרצויות כוח
נבואי חדש בנצרות המוקדמת. רק לצורך ההבנה, אנו יכולים להניח שהחלומות והחזיונות בבית
הספר היו ברמה של פורים נסתר, בעוד החלומות והחזיונות של הנצרות המוקדמת היו ברמה
של סימני אור החנוכה לכל הגויים.
גנומן 431
ראו למשל כיצד החלום והסימן ביפו נתן רשות לנצרים
הראשונים לאכול מאכלים שהינם אסורים עפ"י ההלכה היהודית. גם היהודים שהתנצרו
היו צריכים לאכול מאכלים טמאים ע"מ לקיים את הסימן. הדרך האמצעית המוזהבת לא
תוכל להתקיים עד אשר החוק החדש של הגאולה השלישית והסופית יבחין בבירור בין מזבחי
אפריים ויהודה לבין מזבחו של מלכיצדק, ולשם כך יסביר מי מצווה ומי לא במצוות
התורה. מורה הצדק לא יכל לעשות סימן בין הכוכב הראשון לרביעי מאחר וסימן זה שייך
לגואל האחרון בגאולה הסופית.
גנומן 432
בכל זאת היו סימנים ברורים שהצביעו על כך שעת הדור
הרביעי (של אותה תקופה) הגיעה. אפילו יוחנן המטביל לא יכל להכריז על ירידתה של
מלכות השמיים מבלי היסוד הנבואי של חלומות וחזיונות בבית הספר האיסיי. אלו היו כבר
בזמן הדור הרביעי, שהקדים את גלותם הממושכת של בני ישראל בין אומות העולם, אך לא
היה שום סימן לפיו מורה הצדק עשה סימן כוכבי וגם לא היו סימנים שהצביעו על-כך
שהגואל יושב על כסאו במלכות השמיים. חכמי בית הספר לא היו מסוגלים להבחין בין
כוכבו של הגואל וכוכבו של מלכיצדק ולא זכו לקבל שום מידע סודות שבעת כוכבי העגלה
הגדולה.
גנומן 433
היו סימנים ראשונים של הקמת מלכות שמיים חדשה. ניתן
להניח שלולא מורה הצדק היה יושב על כסא מלכות השמיים, הוא היה מוסר לתלמידיו האיסיים מידע שהם היו צריכים
להביע בכתב ולהפיצם ברבים, אך הדבר הוא היפותתי בלבד. שום סימן לא ירד אליהם
בתקופה בה חיו, אלא רמזים נבואיים שקשורים לעבר. רב הסימנים היו שליליים וקשורים
להרס, לזעם ולצרך המוחלט לשוב אל ה'.
גנומן 434
ה"מלכות החדשה" ההיא היתה למעשה מין
טרום-מלכות שהוקמה במערך הכוכבי החדש של אותה תקופה, ע"מ לשמור על איזון
הכרחי בין הדורות העתידים לבוא. סימני המלכות ההיא במשמעותם השמימית הועברו
לאחר-מכן להתגלות הנצרות, כאשר דובר על כריסטוס המלך של מלכות השמים. לנצרות עצמה,
לטרום-מלכות היתה תכלית הסטורית ברורה, מאחר והיא נתנה מטרת חיים לאותם אנשים
שנהגו ביושר עפ"י ערכיהם הנצריים. הם ציפו לזכות בעולם הבא כפרס על התנהגותם
הטובה בעולם הזה.
גנומן 435
זהו כוחו של סימן תחיית המתים. עבור חכמי בית הספר,
מורה הצדק קם לתחייה ב"מלכות החדשה" והם חיכו לשובו. הציפיה לשובו היתה
ככהנ"ר מוגדרת ומודגשת יותר מאשר תחייתו. בכל מקרה, מורה הצדק חי עבורם. לפי
המסורת: "הצדיק יכול יותר במותו מאשר בחייו", על אחת כמה וכמה עבור מורה
הצדק שהקים את מלכות השמיים החדשה עלי אדמות.
גנומן 436
סימן תחיית המתים היה אחד מן הסימנים שישוע
"לקח" ו"השתמש" בשליחותו. לפיכך, הסימן היה ללא ספק
בביה"ס, אך לאחר שהועבר לשליחותו של ישוע, כל הסימנים ירדו עליו והוא היה
צריך לקחת על עצמו את האחריות לכל מעשיו. תחייתו של ישוע היתה חלק משליחותו
המשיחית, שהוא היה צריך למלא. לשום סימן אחר לא היה הכח לקשור את שליחותו של ישוע
לגויים לאורך אלפיים שנה. הקרבתו של ישוע וסימן תחייתו שכנעו מעל הכל את קהל
המאמינים, יותר מאשר תורות בספרי הבשורה הנצרית.
גנומן 437
למעשה, נצחונה של הנצרות בעולם התרחשה באישורו של ישוע
לאחר מותו כדי להוכיח את אמיתות הסימן של תחיית המתים, במקביל ל"מלכודת"
שהטמינה הסתרא-אחרא בהופעתו הראשונה של כוכב הכריסטוס שגרם לעיוות הקיים
בתיאולוגיה הנצרית.
ישנם הסטוריונים הטוענים כי עניין התחיה היה קיים כבר
בין עמי המזה"ת, שסגדו לתמוז, האל שבמחזוריותו היה מת בחורף ומתעורר לחיים
באביב, אך אנו טוענים כי מקור ומהות הבלבול נבע בעיקר מכוכב הכריסטוס עצמו.
גנומן 438
כמו-כן, כוכבו של כריסטוס , דרך ישוע, היה צריך למסור
את בשורתו המשיחית החדשה בצורה הטובה ביותר, בנסיבות הקיימות. עדיין לא היתה דרך,
בתקופה ההיא, לגלות את הסימן ובו-בזמן לרסן אותו במימדים שהשכל האנושי יכול לשלוט
בהם מבלי להיכשל בעבודה זרה. הסימנים היו צריכים לצאת וכך-גם הפרשנויות המסלפות
מסביבם, ובכל-זאת, הסימנים הראשונים הללו לא יכלו להחסיר בעולם, מאחר והם היו
חיוניים והכרחיים בהכנתם ההסטורית של הסימנים האחרונים.
גנומן 439
כאשר אלילות הבן (ישוע) נאחזה בסבך, הסימן הפך להיות אליל
בדימוי הבן שהומת, נקבר וקם לתחייה. יש לציין כי בקרב חכמי האיסיים, מושג תחיית
המתים מעולם לא לבש מעטה הידולטרי. הם האמינו כי תחיית מורה הצדק עתידה לקרות,
וכאשר יבוא הזמן לכך, הוא עצמו יתגלה בעולם. התפיסה בבית הספר האיסיי היתה קרובה
יותר לזו של הסימנים האחרונים בהשוואה לפרשנות אודות הסימנים של ישוע.
גנומן 440
הסימנים הראשונים של ביה"ס האיסיי היו לגמרי בתוך
תחומה של האמונה המונותאיסטית. בנוסף, האיסיים האמינו בהיווצרותה של מלכות שמיים
חדשה, שבראשה עומד מורה הצדק, המנהל את המסדרים המשיחיים של ביה"ס. לפיכך,
המושג של גואל ורוממות מעמדו (בהשוואה לפונקציות המשיחיות השונות בביה"ס) היו
קרובות בהרבה לאמת מאשר כל דבר מקביל אחר בנצרות. תחייתו של ישוע התרחשה באמת:
ישוע לא היה רק נפש מתה שחזרה ע"מ ללגלג על בני-אדם, אלא הוא נלקח ע"י
ה' אלהינו כקרבן חי והובא ל"מלכות השמיים החדשה" כדי שיוכל, בהתאם לתנאי
העולם ההוא, לסייע לנצרים הראויים להישמר לנפשותיהם, וכך המשיך את שליחותו.
גנומן 441
וכיצד נכנס החמור בעניין זה? אנו יודעים כי הוא נכח בעת
שאברהם אבינו הביא את בנו יצחק להר המוריה וקשר אותו על המזבח. על האדם להשכים קום
ע"מ להבין את אוכפו של חמורו של אברהם, אך כדי להבין את חמורו של אברהם, על
האדם לא לישון כלל. אפילו יעקב אבינו.
גנומן 442
אלו הם סימני הגאולה האמיתיים והשלמים של הגאולה
השלישית האחרונה. הם יציבים וקבועים במקומם, בצורתם היסודית כמו הכוכבים בשמיים,
ובמסגרתם האוניברסלית הם חורתים את "משתני הגאולה" שהינם תלויים בזכות.
בין הגואל האחרון והעולם חייב לעמוד החמור המושלם של הגאולה הסופית, כך שהדברים
שיורדים מן השמיים ינחתו על אדמה מוצקה, מבלי שיגרמו להתעלות, לשקר ולקנאות.
העולם אינו נתמך במעמדות ודרוגים בין אנשים, אך נחירותיו
של החמור המוסמך לכך קושרים את מלכות השמיים לארץ.
גנומן 443
האמת של הסימנים האחרונים מגלה את אמת הסימנים
הראשונים. אפילו החמור היה שם, אך הוא לא יכל להביע את דעתו בנידון, אחרת היה
מסביר לישוע את מעמדו האמיתי. רק כעת ערכו ההסטורי העצום של בית-הספר הנסתר של
אסתר יכול להיות מובן במלואו. רק כעת אנו מתחילים להבין את הדילמה של אותה תקופה,
כאשר הופעתו של כוכב הכריסטוס נראתה לחכמי הקהילה האיסיית וחדרה לליבו של ישוע.
אין ספק שקיים בלבול הסטורי נורא לפני שהחמור יוכל להסביר את הקשר האמיתי בין
"הגואל במלכות השמיים" והשליחויות המשיחיות על הארץ.
גנומן 444
החריגה ההסטורית ההכרחית ההיא מקבילה לאות
"ר" של "אשר" שהופכת ל"ראש". כאשר לאורך תקופת
הגלות עד זמן הגאולה השלמה, האותיות של "ראש" חוזרות לסדרם המקורי (אשר)
והשם "אשר" חוזר לתיפקודו שהוא לקשר בין ה"אהיה" הראשון וה"אהיה"
האחרון. באשר לישראל, הגלות הארוכה חייבת להקדים את הגאולה הסופית וכמו-כן, הסטייה
ההידולטרית במחנה הנצרי חייבת לצאת לאור לפני תיקונו הגדול.
גנומן 445
כשראשי מלא פצעים מדממים ועל גופי מכנסיים לבנים, מתחתי
את זרועותי ונתתי לראשי ליפול. פאולו, דבורה והילדים חזרו הביתה. כאשר הסוס הלבן
ראה אותי במצב הזה, הוא שאל: "מה קרה פרץ?, אינך מרגיש טוב?". דבורה
אמרה: "אינך רואה כי הוא עושה סימן?, שכחת כי הוא נמצא בצוך סימני יסורי
כריסטוס?". אז הסוס הלבן ענה: "חשבתי על כך, אך חשבתי גם כי אולי חש ברע
בשל עוצמת הסימן".
גנומן 446
"תנו לי מעט מים" לחשתי, בדומה לאיש שאינו
יכול לדבר מרוב צימאון. פאולו ניגש להביא לי כוס מים, אך היות והיה צריך להרים את
בנו אשר, דבורה הביאה לי כוס מים והחזיקה אותה צמוד לפי כדי שאשתה. אמרתי אז:
"זה הסימן של כריסטוס, שירד לסרדניה שבליגוריה. הסימן ירד בתוך סימן החמור
שירד בסימן עץ הדעת של הטוב והרע המתוקן. וכמו-כן הוא בא בסימן ה"שין"
החדשה של פורים. "יבורך האל, אבי, שעשה אותי לחמו" (NOTA 47).
NOTA 47: הברכה הזאת באה למען תיקונו של הבן שנהיה
כאל באמונה הנצרית, ולא ניתן להשתמש בה במקום הברכה שקיבלנו: "ברוך אדוני
אלהינו שעשה אותי לחמו".
גנומן 447
כל מי שחפץ להרגיש את קרבת אהבת האל כאהבת ההורה אל בנו
או אל בתו, יכול לאמר "אבי שבשמים" כפי שאנו אומרים "אבינו
שבשמיים", היות ואהבתו של הקב"ה לכל בריאותיו הינה באין-סוף גדולה מאהבת
ההורים, אך הקירבה הטבעית של ההורים אל ילדיהם הינה מובנת ומורגשת בלב. לכן כתוב:
"אתם בנים לאדוני אלהיך" וגם: "בני, בכורי, ישראל".
גנומן 448
בספר יוחנן (בברית החדשה) ישוע מתייחס לשני הביטויים
הללו בעת שהוא עונה ונוזף בפרושים שהאשימוהו בחילול השם. האם ייתכן שהנוצרים, במשך
אלפיים שנה, לא יכלו להבין באופן ברור את תשובתו של ישוע השוללת בכל תוקף טענה כי
הוא בנו של האל במובן תיאולוגי?! מאז נכתב הדבר בספר יוחנן, הוא טואטא מתחת לשטיח
התיאולוגיה הנצרית. כאשר הדלת נסגרה, הנצרות נפלה במלכודת שגררה אותה לאין-סוף
שגיאות דוקטרינליות. כמובן שבבוא הזמן יתוקנו כל השגיאות, אך ברור מעכשיו ששום
טעות כזו לא תעשה בנוגע לגואל האחרון, חיים, שנבחר ע"י הקב"ה להיות
השופט המשוח במלכות השמיים, ולהיות מורה הצדק שחיכו לו, אשר לאחר הקרבתו הנוראה
בעולם, נלקח מיד למקומו במלכות השמיים.
גנומן 449
ללא התיקון בנצרות, היהודים לא יכולים להבין את הסימן
הסופי הקשור לתחייתו של מורה החיים, חיים. הטעות בנצרות חייבת לצאת לאור, כך שכל
ההאלהה (DEIFICATION) תיהרס לבסוף. התגלותו של מורה החיים, חיים,
לא יכולה להימצא בעולם שבו שולטת עבודת אלילים, אחרת אותם עיוותים ושגיאות יכולות
להיעשות שוב כלפי הצדיק, השם יצילנו, ומכיוון שהצדיק חיים הוא כה אהוב על ה', לו
אותה טעות היתה מתרחשת, חס וחלילה, העולם היה נחרב!.
גנומן 450
העולם לא ייחרב היות והבטחות הגאולה מכילות את המפתחות
של מלחמות השם הקדושות נגד העבודה הזרה וכל הדוקטרינות והתנועות המבוססות על עבודת
האלילים. המלחמות הקדושות תשמדנה את כל עבודות האלילים בעולם כפי שמלחמות השם
במצרים השמידו את עשרת האלילים המצריים בפרט ואת כל עבודת האלילים במצרים בכלל.
באותה מידה, בבוא העת, תיעלם הנצרות המסורתית ולא תיהנה
עוד הדוקטרינות שעשו מישוע אלוה.
לא יקרה עוד שמישהו יקרא איש בשר ודם בשם אלהים, כי
כולם ידעו "שאני ה', בורא כל היקום וגואל ישראל, הנני אחד ושמי אחד",
וכולם יבינו שהקב"ה גדול מכל בריאה שהוא ברא בעולם הזה וביקום כולו.
גנומן 451
האמת הטמונה בסימנים האחרונים של התחייה ושל השופט
המשוח במלכות השמיים ושל מורה החיים המלמד אותנו את ספר כוכבי אברהם אבינו נושאת
עמה מושגים חדשים שקיימים ביהדות, אך נמצאים ברמה שאינה מוזכרת במישור הילכתי. לא
ניתן להכחיש את דברי הנביאים שאמרו כי באחרית הימים יתרחשו דברים שלא היו מוכרים
לפני-כן וגם לא ניתן להתכחש לברית החדשה כאשר תגיע.
גנומן 452
היהדות כולה תתקדם למושגים שלפני-כן לא היתה רגילה
להרהר בהם. פלאי הגאולה הסופית יותר גדולים מאלה של הגאולה הראשונה, אך הם שונים
כי הינם חדשים ומדהימים. אחת מן הנפלאות היא הגואל האחרון, שלאחר תחייתו יושב
כשופט המשוח של מלכות השמיים.
גנומן 453
ללא "תיכנוננו ההסטורי" של כוכב הכריסטוס,
אמת השופט המשוח של מלכות השמיים לא יכלה להיתפס באיזונו הנכון, ואם היתה מתבשרת,
נניח ללא הנצרות ותיקון הנצרות הנילוות לה, היתה היא מבלבלת את אומות העולם שהיו
נופלים שוב לאותן טעויות הקשורות לאמונה הצרופה והיו חוזרים על טעות ההאלהה.
האלהת הכריסטוס אינה יכולה להימשך לנצח כי הינה שיקרית,
אך תיקונים של העיוותים ההידולטרים הנוגעים לאייל שנזבח יימשך כי הוא אמיתי. באותה
מידה, הדוקטרינות השקריות של הזוהר תספקנה ותתפסנה בסבך הפרצופים הנאצלים לפני
בואו של התיקון הנורא של חרם מדורייתא שיגלה לתמיד את השקר ואת זיוף הדוקטרינות
הללו.
גנומן 454
לו הדוקטרינה הנתעבת של עשר הספירות הנאצלות בזוהר לא
היתה מתפרסמת, עניין הדיונים התיאולוגים מסביב לרמות הבריאה מעולם לא היה מובא
להבהרה. הפרסום היה נחוץ כדי שניתן יהיה לתקן את הטעות וכדי שלא תשוב לעד. כאשר
החרם מדורייתא יובן באמת, הרבנים יקבלו אותו כקבלה אמיתית ויהפכו אותו להלכה
סופית.
גנומן 455
בואו השני של כוכב הכריסטוס בא כדי לתקן את בואו
הראשון. זה היה חלק מתוכניתו האלהית בהיסטוריה. הגעתו החוזרת של כוכב הכריסטוס,
בתוך הסימנים השלמים בכלל ובתוך סימן התיקון הגדול בפרט, מוכיחה כי השליחות
ההיסטורית הראשונה המובאת ע"י הכוכב ההוא היתה צריכה להתקיים והיתה נושאת עמה
יסודות אמיתיים המכינים את כלל האנושות לגאולה הסופית, אך בו בזמן, כללה שגיאות
חמורות ודוקטרינות מעוותות של עבודת אלילים. הכל קרה ע"מ שהתיקון ייעשה וכך
יוכל להתגלות, בצורה פלאית, השופט המשוח של מלכות השמיים, מורה החיים, חיים.
גנומן 456
יש להדגיש כאן כי התיקון מדורייתא בעניין הדוקטרינות של
הקבלה הזוייפת מסייע לישראל להבין את מושג מורה החיים הקם לתחייה והשופט המשוח של
מלכות השמיים. הסיוע בא מאסתר הנסתרת בארמונה, אשר בזכותה כוכבו של מרדכי יאיר
למען עם ישראל והאנושות כולה. הגואל האחרון אינו המשיח אלא ראש ל"ו הצדיקים,
מעמד שהיה למרדכי הצדיק ולמייסדו של בית הספר אסתר. כוכבו של מרדכי מרומם את רמת
הגאולה הסופית תוך חשיפת האמת הקשורה לקיום המסורת הנסתרת של ל"ו הצדיקים
הנסתרים.
גנומן 457
בית הספר הנסתר של אסתר חייב לגלות לישראל את כוכבי
הגאולה. ממקומו הנסתר הקודם בקרב האיסיים, הוא חוזר ע"מ להשלים את עצמו
בסימנים של הפורים החדש בתוך הסימנים השלמים,
וכדי שכוכבו של אברהם ישלים את מחזורו בן 4,000 השנים, כוכבו של שלמה ישלים
את מחזורו בן 3,000 השנים, כוכבם של אסתר ומרדכי ישלימו את מחזורם בני 2,500
השנים, כוכבו של כריסטוס ישלים את מחזורו בן אלפיים השנים וכוכבו הרביעי הנעתק
ימצא במקומו של הדור הרביעי, על הגואל האחרון למתוח קו מהדור הרביעי הנעתק אל
כוכבו של אברהם.
הצדיק מסביר כי כוכבו המשיחי של כריסטוס חוזר שנית
למקומו בו היה לפני 4,000 שנה, באיזונו המושלם ביחס לכוכבו של אברהם והוא בא
ע"מ להשלים את הסימנים האחרונים ע"י כהונתו האוניברסלית של מלכיצדק.
גנומן 458
אז נראה אורו של כוכב אסתר המגלה את מיקומו, כפי שהיה
לפני 2,000 שנה בבית הספר האיסיי, בזכות מורה הצדק. כעת הוא מגלה את המסורת הגדולה
של דודו מרדכי ככוכבו של הגואל האחרון חיים הזוהר באור חזק וכוכב הגאולה מבשר את
בואו של יעקב ההיסטורי. מבלי הכוכבים של אסתר, מרדכי ושל הגואל, הגאולה לא היתה
יכולה להתגלות. גילויו של כוכב אסתר בא רק לאחר שהיא נעשתה מלכה בארמון המלך בו
יכלה היא לדבר עם המלך למען עמה ובו יכלה לזכות להיכרות ולמוניטין בכל המלכות.
גנומן 459
לפיכך, אנו יושבים וכותבים את "הגנומנים" כדי
שכוכבה של אסתר המלכה האהובה יזרח בצבעיו הנפלאים, אם כי הם נראים רק בתוך הארמון.
רק אסתר יכולה לגלות ולרומם את כוכבו של מרדכי בעיני האנושות, כאשר ללא כוכבו של
מרדכי לא היה ניתן להבין את כוכבו של הגואל האחרון. כאשר מרדכי משיג את בית הדין
העליון, דרך התערבותה של אסתר, ניתן לגלות את עניין המסורת של ל"ו הצדיקים
הנסתרים, להבין ולקבל את כוכבו של הגואל האחרון, וללא הבנת המעמד הרם של הגואל
הסופי, כוכב הגאולה לא יכול להאיר וללא הגואל אין גאולה.
גנומן 460
לפיכך, הגואל חיים עושה אות מן הכוכב הרביעי הנעתק
לכוכבו של אברהם ומקשר בינהם את שבעת כוכבי הגאולה. יבורכו כל אלה שראו את הסימינם
הגדולים הראשונים היורדים ממלכות השמיים ונשארו נאמנים לסימני הגאולה הסופית. מי
יתן שהם ימלאו את ימיהם באורו של ה' אלהינו ע"מ שיוכלו לזכות את האחרים בזכות
שזכו לו. אמן! ויהי רצון ובית הספר הנסתר של אסתר יגלה את ניסיה הגדולים הנסתרים
של הדאולה הסופית לכלל ישראל.
גנומן 461
יום ד', יולי 1991 (מנחם אב, תשנ"א). סומבררו.
קיימנו סימן שדבורה קיבלה. התלמידים בנו מזבח בחצר האחורית והדליקו מדורה. בחלק
הראשון של הסימן, פאולו ואנוכי היינו צריכים לבתר ארבע חיות: פר אחד, עגל אחד, כבש
וארי. עם הסכין של המורה בידי, בתרתי אותם לאחר שקראתי להם למטה ממלכות השמיים.
לאחר מכן, לקחנו שני יונים (אמיתיים וחיים) ושחטתי אותם עם סכין קטנה יותר והקרבתי
אותם לאל כסימן של סיום המחזור של הברית בין הבתרים. נכחו פאולו, דניאל, בינימינו,
דבורה, גילת חיים, יואל, חיים שמשון ואנכי.
גנומן 462
הפרים מסמלים את הארצות בעלות ההשפעה הרבה. העגלים
מסמלים את הארצות הזקוקות לעזרה (חלב אמם) ע"מ לצמוח ולהיות עצמאיות. הכבשים
מסמלים את המדינות הקטנות הזקוקות לרועה צאן טוב ע"מ לשרוד. האריות מסמלים את
הארצות שבהן ישנם עוד מנהגים פראיים כדוגמת אכילת אריות ונחשים. שני היונים הוקרבו
למען ישראל, יהודה ובנימין בצד האחד, ושבט לוי ועשרת השבטים בצד השני. הם הוקרבו
ביחד כאות לאיחוד מושלם.
גנומן 463
ביתור החיות מתקיים בסימן הפרוד הסופי בין הטובים
והרעים בתוך העמים. כפי שכבר הוסבר, התקופה הזאת, בת 6 השנים, תואמת את המחצית
השנייה של הדור הרביעי ומהווה את הנקודה בה תיווצר ההפרדה הנוראה ההיא באחרית
הימים. ימי עולם הג'ונגל מתקיימים במחצית השנייה של הדור הרביעי, בה חיות בר
ישוטטו ברחובות עם לשונם בחוץ. המלחמה הגדולה והארוכה בין כוחות הטוב לכוחות הרע תפרוץ
רק כאשר כל האורות יכבו והאנושות כולה תיהיה שרוייה באפלה ובילבול. אז כולם ידעו
את הסימן הנורא. כל מקלטי השקר ייהרסו ורק הצדיק באמונתו יחיה.
גנומן 464
הכינו נרות ומקורות אור לקראת התקופה בה האורות ייכובו.
הכינו לעצמכם מקלט, אם הדבר אפשרי ואל תקשיבו למלגלגים עליכם. אין במה להתלוצץ כי
בבוא הזמן הנורא של כבוי האורות כל אחד ייאחז בבהלה. לכן, כוחות הטוב ייעשו כמיטב
יכולתם כדי להציל את האנושות ויאבקו קשות נגד כוחות הרע והרשע בזמן המחצית הראשונה
של הדור הרביעי, כשהם אכן משיגים נצחונות נאים, אך כאשר השנה ה- 36 תצא והשנה ה-
37 תיכנס (השנה השניה של המחצית השנייה של תקופת הדור הרביעי), אז ייעלם האור
מסביב לעולם והאנושות תשקע לפתע בחשכה.
גנומן 465
בזמן ההוא יתקיים הסימן שבו הרע יילך ויגבר, כך שאין מי
שיוכל לעצור בעדו, מלבד מלחמות אל-שדי בימים אחרונים של דין הדור הרביעי ועד ליום
הגדול והנורא של אלהים בחלק האחרון של המחצית השנייה של תקופת הדור הרביעי. אז,
בעוד שהפרים, העגלים, הכבשים והאריות יהיו עדיין מבותרים, יהיה על החצי השני הטוב
להתחבא, פן ייתפס במלכודות עושי הרע, היות והאורות יכובו ולא יזרום יותר זרם חשמלי
בחוטי האנושות. אשרי האיש שלא יזכה לראות את המחצית השנייה של תקופת הדור הרביעי.
אך מי שיעבור אותה ויצא ללא פגע בזכות האמונה באל יוכל להשתייך למשפחתו היקרה של
האל, מאחר ונשמר לגאולה הסופית.
גנומן 466
כעת ראיתי בין הכוכבים יהלום מושלם בעל ארבעה כוכבים
בדיוק. במרכזו ישנה נקודה נסתרת, שלפעמים מתגלה, אם מתעקשים לחפשה. זהו כוכבה של
אסתר במלכותה שבקושי נראית בעומקה ובצניעותה והוא שולט בארבעה כנפי המלכות. כוכב
זה מדהים ביופיו ובצבעיו: אדום וכחול, הזוהרים כאשר הכוכב מציץ אל תוך מלכותו.
לכן, אסתר הנאמנה והאמיצה שולטת בביתה בחכמה שבשתיקה ויודעת מתי לשתוק, לדבר
ולהיראות.
גנומן 467
מכאן הלוחות של "אשר" היורדים למען זמן
הגאולה הסופית. אלה הלוחות שמשה נסה להביא לעמו בעלייתו השנייה אל ההר. מקור הדרשה
של ישוע על ההר ותענוגותו נמצא בלוח זה של עשרת סגולות. עבור הסימנים הראשונים,
הלוחות היו כפתיחה אפשרית של אותן סגולות. מגילת אסתר מייצגת את לוחות
"אשר" בסימנים הנסתרים. עד כה, מהותם הינה הסגולות הנסתרות של אסתר
המלכה ושל מרדכי היהודי והצדיק הנסתר. עשרת הסגולות הללו מהוות גם-כן את עשרת
הסגולות של המדרגות מן השיש הלבן שקיבלנו בסימנים השלמים ושילמדו בברית החדשה של
הגאולה הסופית. ומה הן הסגולות? 1. אמונה. 2. ברכה. 3. מידה טובה. 4. תפילה. 5. נוכחות. 6. תיקון. 7. התקדות. 8. התחדשוץ.
9. טעם. 10. שקט (שתיקה).
גנומן 468
במלכות השמיים, אלו הן עשר הרמות הגדולות של הקדושה
הפנימית, כל אחת באור משלה. לפני אלפיים שנה, בזכותו של מורה צדק אלמוני, נתגלו
הסודות הראשונים על מלכות השמיים ועל לוחות משיש לבן, שמחת הלוויתן, בבית ספרם של
האיסיים.
כעת, אנו מודים לקדוש-ברוך-הוא, אשר רחמיו הטובים
פרוסים עלינו לעולם, ולזכות הגדולה של מורה החיים הנסתר, חיים, שנבחר ע"י
אלהי אברהם, יצחק ויעקב להיות הגואל האחרון של ישראל, של ישראל הגדול , לשם הגאולה
האוניברסלית הכוללת ליהודים, למוסלמים, לנוצרים ולכל הבנים והבנות של אדם וחוה,
כפי שמורה החיים הנבחר הכריז: "כולנו בני אותו בשר".
גנומן 469
לעת עתה, אנו גם נמצאים בבית הספר הנסתר של אסתר שבו
מדרגות השיש הלבן הנסתרות יורדות לשם הלימוד, כך שיום אחד כולם יוכלו ללמוד את
הסיפורים האמיתיים של הדג הגדול לוייתן. יום אחד, כל מי שיהיה ראוי למראה האל יוכל
לאכול את בשרו הטעים להפליא של לוייתן ולהנות מן הדג השמיימי הגדול שבגלקסיה שלנו.
הו, כמה אני אוהב את הים בו הוא שוחה, אעפ"י שהוא כה רחוק מראשי! אך תנהגו
בשקט ובחכמה עד אשר האמונה תרד לאצבעות רגליכם והלב יהיה חכם מספיק לרשת את בינת
המח.
גנומן 470
אם האמונה שלך היא חכמה וחכמתך הינה אמונה, הינך יכול
להיכנס בשקט אל תוך חדרי הסגולות הנסתרות של ארמונות מלכות השמיים. זאת משנה נסתרת
של מלכות השמיים. הבט בנצרות ותוכל לראות כיצד צללי הסגולות של מדרגות השיש הלבן
של ארמונות של אסתר במלכות השמיים הינם נסתרים שם. כדי לשרת את מטרותיה, הנצרות
טענה שישוע-כריסטוס הביא לעולם אמונה חדשה, ברכה חדשה, התגלות חדשה של סגולות
נסתרות בתוך כל איש, תפילה חדשה, השגחה עליונה חדשה, תיקון הטעויות שהיו בעבר
ביהדות, קדושה חדשה, התחדשות הרוח, טעם חדש של הרוח ולבסוף חכמה חדשה שנתגלתה
בלוגוס של יוחנן.
גנומן 471
למעשה, הסיבה העיקרית שבגללה הנצרים פסחו על העיוותים
התיאולוגים והתעלמו מן הבלבול הדוקטרינלי העצום היא ההתרוממות שהרגישו כלפי התקווה
לעולם חדש וטוב יותר הנוהג עפ"י תורת ישוע, תורה שהתקבלה ע"י הנצרות
כולה, ולמרות התהוות התאולוגיות המעוררות גיחוך, מיליוני נוצרים, בכל דור, ספגו
והעבירו לילדיהם אין ספור מעלות ומידות טובות. מקור הסגולות הללו שנלקחו מארמונה
הנסתר של אסתר האיסיית והתגברו על הסתרא-אחרא (המתאפיינת בפרושים שקריים של
האמונה) מהוות את מנת חלקה של הנצרות המסורתית היוצאת ממלכות השמיים של הגאולה
הסופית המתקיימת בזכות השופט המשוח האמיתי הנבחר, מורה חיים, חיים, שקם לתחייה
בסימן האחרון של תחיית המתים. בסגולות הללו מתקיימת האמונה הצרופה המונותאיסטית
באל-שדי, האמונה של אבותינו, האמונה של משה רבנו.
גנומן 472
מלכות אסתר בכוכבים הינה הממלכה של אח, חש, שור, רוש
(רומא, יוון, פרס, בבל). כאשר בית דינו העליון של מרדכי נמצא בידי הימנית, קבוצת
כוכבים של אסתר הינה בשמאלי. מחמשת הכוכבים של בית הדין בימיני וחמשת הכוכבים של
אסתר בשמאלי, אני מקבל את הלוחות החדשים של הגאולה הסופית. בין שתי קבוצות הכוכבים
הללו, ממש מעל ראשי, ראיתי את המשולש המושלם של בר-מדה, הפה של לוייתן.
גנומן 473
בכך ראשו של לוייתן מגיע למשולשו של בר-מדה בעוד שזנבו
הכפול מגיע לים הכספי ולים השחור. וכעת, בשנת ארבע-עשרה מאז פטירת הצדיק (התאריך
היום 31.7.96) המורה חיים העלה את המעגל הרביעי הנבואי שהקיף את מותניי ושם אותו
על ראשי ובתוך פי, כי מחסי ומצודתי אתה, אל חי.
לפני חמש שנים, באותו ליל, קבלתי מן הצדיק חיים את
הברכה של המתיקות והבגרות. אז קראתי: "דבש טהור וענב מתוק גלשו מגביעי"
כי מורי, בחשאי, הקיף מסביב למותניי את המעגל הרביעי הנבואי.
גנומן 474
שמו של המלך אחשורוש, בסדרו ההפוך, מרמז על ארבעת הממלכות
המפורסמות המוזכרות בספר דניאל: בבל, פרס, יוון ורומא. הראשונה: בבל, (רוש- צמח
רעיל) היא הגרועה ביותר. השניה, פרס (שור), גם-כן רעה, דומה לשור הדורך ודורס את
כל מה שנקרה בדרכו. השלישית, יוון (חש) כולה רגישות הממלאת בטיעונים פילוסופיים את
תחושותיה. הרביעית, רומא (אח) היא הפחות גרועה וממלכתה משתרעת לאורך אלפיים שנה
ומתאפיינת בסכסוך בין יהדות ונצרות.
גנומן 475
פרס היתה ממלכת השור ואחשוורוש היה אבטיפוס של השור
היות והכיל בתוכו את כל ארבעת המרכיבים המצויים בשמו, כבעל וכמלך, אך גם כסמל של
השלטון הפרסי הדומה לשור המוכן לדרוס את כל מה שאינו מבין, אך נוטה גם לכבד כמה
מנהגים שאינו מבין מאחר והוא מפחד מהם.
חש, הקשור לתחושות ולרגשות מתייחסת ליוון שרכשה חשיבות
מיוחדת לפילוסופיה לאומנות ולפולחן הגוף. רומא, לעומת זאת, מייצגת את אחינו הבכור
עשו אשר, לעתים קרובות, אינו מחבב אותנו. למרות זאת, קורה גם שהאיפיפיור יזיל דמעה
ויחבק את אחיו כמחווה של שלום ושל פיוס.
גנומן 476
ישועת פורים באה לפחות חמש מאות שנה לפני הזמן בו
הגאולה המובטחת יכלה להתחיל, היות והממלכה המנובאת הרביעית היתה רומא, שנבנתה זמן
רב מאוחר יותר. זאת אחת הסיבות שבגללה חכמי תימן, חדורי יראת שמיים, מלומדים
גדולים בתורה ובקיאים במערכות הכוכבים ובהצטגננויות, סרבו לשוב לירושלים ולהיענות
לקריאתו של עזרא. חכמי תימן ידעו שגאולת פורים לא תוכל להבטיח שבית המקדש יאריך
ימים, היות ופורים היה רק הכנה לגאולה רחבה יותר שתזדקק למשך זמן ארוך יותר, שיוכל
לפתור סוגיות רבות הקשורות לגאולה. לפיכך, הם ענו לעזרא: "לא ראינו את חורבן
הבית הראשון ואין אנו חפצים לראות את חרבן הבית השני. אנו נשוב, בעזרת השם, לארץ
הקודש כאשר יגיע זמנו של הבית השלישי והאחרון שלעולם לא ייחרב".
גנומן 477
ראשיתו של ספר אסתר הנסתר של האיסיים (המכיל את הסימנים
הראשוניים של הגאולה שציינו את הופעתו הראשונה של כוכב אסתר בממלכתו הנסתרת) היה
בתקופה בה עדיין התקיימה ממלכתה הרביעית של רומא. ספר אסתר ההוא, הלא ידוע ואולי
הלא כתוב, גילה משמעויות נסתרות במגילת אסתר, בפרט על כוכב אסתר, כוכבו של מרדכי
וממלכתו של אחשוורוש. ספר אסתר הנוכחי מגלה את הספר הראשוני של סימני ספר אסתר
ההוא, שאולי היה נמסר בע"פ בקרב האיסיים, ע"י הסימנים השלמים של הגאולה
הסופית. אך מה הקשר בין אסתר והגאולה הסופית?
גנומן 478
בתקופה זו בית הספר הנסתר של אסתר מכין את הדור אשר
יזכה לקבל את פני הגאולה הסופית. כוכבו של מרדכי מדריך אותנו לשמור על בית הדין
החדש של מרדכי הצדיק של הגאולה הסופית. כאשר בית הספר הוקם בקהילת האיסיים, מורה
הצדק היה תחת השפעתו של כוכב מרדכי ובית הספר הסודי היה תחת שלטונו של בית הדין העליון
בכל חמרתו. אז נתגלה ספר אסתר הנסתר שהכיל את הסימנים הראשוניים האמיתיים של
הגאולה והסימנים של השליחויות המשיחיות.
כעת, בעת הגאולה השלישית והסופית, המורה חיים מדריך
אותנו כאן בבית הספר הסודי של אסתר ובזכותו אנו למדים להיכנס לקדושה החדשה של בית
הדין העליון.
גנומן 479
הגאולה הסופית באה לעולם רק כאשר מתגלה כוכבו של מרדכי
הצדיק המביא עמו את חשיפת עניין הקיום האמיתי של המסורת העליונה של ל"ו
הצדיקים בכל דור, כאשר ראש ל"ו הצדיקים העומד בראשם מהווה את ההשלמה בהבנת
הסוגיה הזאת שהינה הכרחית בגאולה הסופית, היות והינה קשורה לבחירתו של הגואל
הסופי. הבנת העניין שמה בפרופורציות הנכונות את כל הנושאים האחרים הקשורים לגאולה,
היות ומרדכי הצדיק זכה למסד את נוהג ל"ו הצדיקים במספרו הקבוע.
גנומן 480
התגלותו של כוכב מרדכי עדיין אינה יכולה להתגלות לעולם,
אלא דרכו של כוכב אסתר מארמונו הנסתר. המלכה שולטת על כל ממלכתה בעוד שהיא מכינה
בסוד את בית ספר אסתר הנסתר, ממנו יתגלה הפורים הגדול בבוא העת, כאשר רק אז, כוכב
הגאולה, שכעת זורח בתוך תחומו של בית הספר, יאיר לעולם כולו. הזריחה תגרום
להתעוררות גדולה ולהגשמת תוכניתו המדהימה
של האל שתביא את כל הגורמים החיובים של התקופה הגאולית הרחבה בת 4,000 שנים לסיומה
הנפלאה. כל הסיכומים והסיומים חוברים יחד בדור הרביעי הארוך, הגדול, הנורא והנעתק
כך שפרותיו יוכלו להיאכל בעוד אלפי שנים ע"י ילדי השם המבורכים בשלום ובשלווה
על כדור-הארץ.
גנומן 481
כוכב אסתר חושף את כוכב מרדכי, המביא עימו את כוכב
הגאולה בתקופת הדור הרביעי הנעתק. האיזון החדש שנוצר מאחד, ראשית כל, את כוכב
אברהם למקומו הנכון בתקופה הנמשכת 65 שנים (כפי שניתן לראות בסימן הראשון כאשר
הגואל חיים מחבר בין הכוכב הרביעי והכוכב הראשון, דהיינו כוכבו של אברהם). האות
הזה מאפשר לקבל את סודו של כוכב שלמה בחיבורו עם כוכב הבניה הסודי בזמן.
יסוד זה חיוני לגאולה השלמה והסופית- הן לבנייתו של בית
התפילה הגאולי והן לבנייתו של בית שבע הקומות שייבנה בירושלים וישאר לעד.
גנומן 482
עד כה יסודות לוקים בחסר הן עבור ישראל והן עבור אומות
העולם. עבור ישראל, אין שלמות כל עוד לא נפתר עינונה המסובך של השליחות המשיחית.
באשר לאומות העולם, השליחות המשיחית אינה מתקיימת מאחר ולגויים אין גישה למסורת
אברהם, למסורת בית המקדש בי-ם, למסורת פורים או למסורת הצדיקים הנסתרים. עבורם,
הכל תלוי בהתגלותו של הכוכב האוניברסלי והמשיחי של מלכיצדק.
גנומן 483
ולמרות כל מה שיש להם, בני ישראל, ללא התגלותו של הכוכב
המשיחי, אינם יכולים לזכות בגאולה השלמה. הדבר הקשור, קודם כל, להבנה האמיתית של
השליחות המשיחית שעד כה גרמה לבלבול רב. ללא הסימן של בואו השני של כוכב הכריסטוס,
אין אפשרות למוטט את החומות בנות אלפיים השנים, שעד כה היו נחוצות על-מנת להשיג את
המטרות הנעלות וארוכות התווך של הגאולה השלמה. החומות הללו עתידות ליפול כאשר
יסודות השקר יתגלו ברבים.
גנומן 484
כוכבו של כריסטוס, בהתגלותו השניה, שולח חמור אחד
לכולם: יהודים, נוצרים ומוסלמים גם יחד. חמור זה מבטל את יהירותם האינטלקטואלית של
המלומדים יהודים, נוצרים ומוסלמים גם יחד. חמור זה מבטל את יהירותם האינטלקטואלית
של המלומדים ע"י נעירותיו הפשוטות, הברורות והדוברות אמת. הוא היה אהוב
ע"י מעטים ונלעג ע"י רבים עד אשר נאמר לו מלמעלה: "קום ולך
לבאר-שבע, הסתתר בה בבית הספר של אסתר, שאתה ותלמידיך תייסדו באופן סודי",
ובישראל, על הר הכרמל, החמור הנסתר ראה חזיונות וקבל את ברכתם של מרדכי, אליהו
הנביא, המלאך גבריאל ושל המלכה אסתר החביבה, הצנועה והחכמה.
גנומן 485
החמור אינו עושה דבר ללא הגואל, מורה החיים, חיים וכל
ידיעותיו אודות הדברים הנעלים נמסרים לו בצורה זו או אחרת ע"י מורו. בזכות
החזיונות והמסרים הללו הוא נשאר חמור נסתר שאינו מוטרד מחכמתם הסוערת והנרגשת של
תלמידיו, אותם הוא רומס בעדינות תחת פרסותיו. צחוקו מוציא את רוח ההתנשאות
ממקורביו. בעת התגלותה של אסתר היפה, הצנועה והחכמה בישראל, בני וילדי יהודה לא
יוכלו לעמוד בפני הגאולה שתבוא יחד עם מרדכי הצדיק, משבט בנימין. בני יהודה שלא
יוכלו לעמוד בפני קסמה, יושלכו אל תוך המערבולת של כוכב אסתר הנסתר, אשר יגלה את בית
הספר הנסתר של אסתר בקרב האיסיים.
גנומן 486
אסתר, בצורה מתוחכמת, מגלה את המקורות האמיתיים של
התגלות הנצרות ובתבונה מחזירה לפרופורציות הנכונות את שליחותו הטרגית אך המנצחת של
ישוע בן יוסף ומרים, וכאשר מעלת הענווה מושגת והדעות הקדומות מתבטלות, אור חדש
וזוהר יוצא מכוכב הלחם המשיחי. אז תגבר ההבנה על שבעת כוכבי הגאולה ושבעת המעגלים
הנבואיים יתגלו לחמורים שבין תלמידי הברית המחודשת של הגאולה השלישית והסופית
בזכות מורה החיים, חיים.
גנומן 487
שבעת מעגלי הנבואה מהווים שבע רמות שונות של התגלות
נבואית בתוכנית האלהית של הגאולה הסופית. כאשר חפשתי רמזים אודות החמור בסיפורם של
אברהם, אבימלך ופיכל, שר צבאו, מצאתי את האישים הללו בכוכבים. בלילה האחרון, ב- 15
באוגוסט 1991, הכוכבים היו בוהקים וכאשר התבוננתי בכוכב בעל שבעים צבעים, פיכל
הוציא את ראשו הכחול וקרץ לי. הוא החל לדבר בשפת פלישתים צחה שתרגמתי לאנגלית:
"מה אתה חושב, עם כל שבעים אורות אלו המסתובבים במהירות, הוא הולך לדבר עבור
עצמו? הוא האיש הגדול שלי, אך הנני פיו הנאמן ולכן כל שר חייב להקשיב
לדבריי".
גנומן 488
ישנו משהו על הכוכבים המביא את הזמן ביחד. לכן, חברי
הפלישתי החדש אמר לי כי כוכבו הגדול נשא את שמו של אבימלך. לפי חישובי, הכוכב נושא
ארבע שמות: כוכב שבעים הצבעים (או כוכב של שבעים אומות העולם), כוכב המנה, כוכב
אמן וכוכב אבימלך. כעת, אני צריך להבין את הקשר בין ארבעת השמות בשילוב החדש.
גנומן 489
כאמור, פיכל קרץ לי ואמר: "שמע, חמור קטן של שבעת
המעגלים הנבואיים, מדוע הכוכב השולט עלי נושא שמות כה רבים? הצדיק ובית דינו חמישה
המה ויחד עם שבעים אומות העולם ואנוכי אנו מהווים את שבעת המעגלים הנבואיים שאתה
מחפש כבר שלוש שנים. ובכן, אני הוא המעגל המשיחי הרביעי שלך. בית הדין העליון
מייצג את שני הלוחות של האיש הצדיק החי באמונתו והשלמתו למספר עשר נובע משלוש
המסורות של אברהם, יצחק ויעקב- שלושת ראשי הלוחות.
כאשר בית הדין העליון של חמשת הכוכבים נמצא בניגוד
לחמשת הכוכבים של אסתר בממלכתה, הרי ישנם שני לוחות של חמש, במיקום של עשרת הדיברות,
וכאשר אסתר נמצאת בארמון ממלכתה, הלוח הינו לוח ארוך בעל עשר מדרגות לבנות
משיש".
גנומן 490
ואז, ברחבי השמיים, כוכבו הנסתר של אסתר הופיע מארמונו
של המלך אחשוורוש והביט ישירות אל עיני כוכב פיכל. באותו רגע, מטאור בנפילתו צייר
קו מושלם בין כוכב אחשוורוש וכוכב אסתר ולאחר מכן נעלם. אז הרגשתי את האיחוד
המוחלט של הפורים החדש של הגאולה הסופית, שמאז אפוף ע"י שבעת המעגלים
הנבואיים התואמים את שבעת ימי השבוע.
גנומן 491
כוכב מרדכי תואם את המעגל הנבואי השביעי, אך הוא שייך
ליום השישי בשל בריאת האדם המושלמת בצלם אלהים.
כוכב אבימלך (הקרוי גם כוכב שבעים אומות העולם, כוכב
שבעים הצבעים או כוכב מנה) תואם את המעגל הנבואי הראשון ומתייחס ליום הראשון של
הבריאה.
כוכב נקודת המשען של המאזניים תואם את המעגל הנבואי
השני ומתייחס לקבלת משה רבנו וליום השבת.
כוכב הנס על נקודת המשען של המאזניים, הקשור למסורת של
אליהו הנביא, תואם את המעגל הנבואי השישי של מלחמות השם ושייך ליום החמישי של
הבריאה בשל בריאת המלאכים והלוויתנים הגדולים (וכמובן, הלוייתן).
גנומן 492
כוכב הנון, הנמצא ליד נקודת המשען, בצד ימין, הינו קשור
לקבלת יהושע בן-נון ותואם את המעגל הנבואי החמישי, ממנו יוצאת הגאולה לעולם, היות
והיא קשורה לתיקון שיתבצע עפ"י אמונתו האמיתית והטהורה של הדיבר השני. הכוכב
תואם את היום השני של הבריאה בו היתה ההבדלה בין מים למים. מעניין לציין כי
שליחותו של יהושע מתייחסת למעגל הנבואי החמישי, מאחר ואנו רגילים לקשר את משנת
יהושע וקבלת יהושע למלחות השם. משנת הדיבר השני, כפי שאנו מתייחסים אליה, באה,
גם-כן, ע"מ לעקור מן השורש את עבודת האלילים מאומות העולם ולאחר מכן להביא
להם את הגאולה באמצעות הברית החדשה של הגאולה הסופית והשלמה.
כוכב פיכל, לעומת זאת, ניצב בצד שמאל ונמצא במעגל
הנבואי הרביעי יחד עם החמור האוכל את הלחם מבית-לחם. פיכל מהווה את פי ששת הכוכבים
הגדולים, יות והוא הדובר של הגולה הסופית. כוכב פיכל אוהב את הירח המקבל את מרבית
אורו מן השמש.
גנומן 493
המעגלים הנבואיים מביאים עמם את כל כמות הנבואה החבויות
בתורה לתקופה הנוכחית ולדור ההווה ובאו וראו את אורוותי המקודשות מתחת לסומבררו
הגדול שנהייה לאוהל המפגש בין כוכבי הגאולה. אבינו שבשמיים, אלהי אברהם, יצחק
ויעקב, מלווה אותי בכל צעד, על-אף דרכי החמוריות והבנתי את העולם הזה. לכן, אל
תיהיה מופתע כאשר אספר לך כי שרה אימנו, אשת אברהם, ירדה מעולמה ובאה לבקר אותי
אתמול בלילה. אני הרגשתי את זיו יופיה הנודע שאינו ניתן לתארו, מאחר והיתה מכוסה
ברעלה עבה (היא אינה חושפת את פניה אלא לאברהם בלבד). אני ירדתי על ארבע, נשקתי את
רגליה והרגשתי את קרבת הלב הנבואי, שהיא תורשתה של שרה אימנו. לאחר מכן קמתי,
התחננתי בפניה שתשמור על יואל ותגן עליו כפי שהגנה על יצחק בנה היחיד. שרה אימנו
שמעה והרגיעה את ליבי.
גנומן 494
הכל היה מוכן לראש-השנה תשנ"ב (5752, 1992) (NOTA 43).
אנו חפצים להבין את הקשר בין סימן הישועה של החוק החדש
וישועת ישראל, דרך בית הספר הנסתר של אסתר, אשר ממנו מתגלה לישראל הפורים הניסי
הגדול והחדש של הדור הרביעי בגאולה הסופית.
פורים עצמו, בזמנו, היווה את ישועת בני יהודה דרך ישועת
התורה, כידוע במסורת היהודית. התורה עצמה היתה צריכה להינצל בעת ההיא בשל הכוחות
המטעמים של סובלנות והעדר החינוך התורני בין הצעירים היהודים שנטשו את התורה.
גנומן 495
רק הצלה ניסית מאת השם יכלה להושיע את עם ישראל מן
הגזרה הקשה שנגזרה בבית הדין של מעלה. מרדכי הצדיק שמע על צו הכלייה, השם יצילנו,
שנגזר על היהודים. עם ישראל קבע למעשה את חרבנו היות והתורה כבר לא נתקיימה בתוכו.
הגזרה טרם נחתמה (לא נכתבה עוד בדיו אדום) ונחרצה, לכן היתה עוד שנה שאפשר היה
עדיין להסירה. לפיכך, הקים מרדכי, באישורה של מלכת אסתר, את הסנהדרין וייסד
בתי-ספר ובתי-מדרש ללימוד התורה עבור הדור הצעיר.
גנומן 496
אנו הגענו לאותו מצב בצורתו המודרנית. לדאבוננו, בין
היהודים היום קיימת טעות נוראית, שהתחילה כבר לפני 400 שנה וגורמת לביטול התורה,
השם יצילנו, היות וכל הרבנים, המלומדים והעוסקים בתורה אינם יודעים כיצד להבחין
בין הקבלה האמיתית והקבלה השקרית. אמונתם של היהודים נמצאת תחת משפט. הטעות
הנוראית נמצאת בין יהודי העולם כולו, בין החרדים, החסידים, החב"דים השנואים
החוטאים והמחטיאים את העם עם משיחותם השקרית (תורתם המזוייפת כבר נתקבלה בזלזול
בפני ה' ע"י הגואל עצמו, כאשר אש ירדה מן השמיים ושרפה 4,000 ספרים מלאי
דוקטרינות פסולות וחולניות ואת תמונתו של הנימרוד המשוח על-ידם בבית הכנסת החב"די
במילנו- ויה צ'אליני). למעשה, היהודים הנקראים דתיים וחרדים מאמינים כי הזהר הוא
ספר קדוש, למרות שרובם כלל לא קראו אותו. הדבר גורם לביטול התורה, חס ושלום,
והטעות הנוראית חייבת להיות מתוקנת.
גנומן 497
הדבר היה קיים בעיקר בין היהודים שידעו מעט או לא ידעו
כלום אודות התורה מלבד אמירת "שמע ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד" לפני השנה.
הדבר נמצא גם בלב יהודים פשוטים שלא נטמאו מן הבילבול ההידולטרי של הזוהר. בין אם בהעדר
התורה בזמנו של מרדכי הצדיק ומלכת אסתר ובין אם בתקופה של שחיתות מוחלטת, כמו
בתקופת האיסיים, זמן תחילת התגלותה של הגאולה הסופית מוצא את ישראל ללא התורה
וגזרות קשות מוכנות לרדת על העם. לכן, זאת ארע לפני תשע שנים (ערב רה"ש תשמ"ג-
5743, 1983) עת בה ידענו כי הקץ הגיע בזכות הצדיק חיים וקרבנו הסופי.
גנומן 498
ניתן גם זמן עד הקץ הסופי של רה"ש תשנ"ב
(5752, 1992) ובו נוסד על הארץ בית דין הגאולה של מרדכי, שהוקם כדי להושיע את העם
מחומרת הגזרות הללו. ראשית-כל, ע"מ לתקן את הטעות במחנה הנצרי: שש שנים
הושקעו בייסוד השליחות החדשה בסימן הכוכבים, משולבת בסימן האור החדש של חנוכת
החנוכות, כאשר בתקופה זו השליחות בישרה את הגאולה הסופית גם בחוץ. למרות שבשנים הללו
הוכרז על חוק חדש, האיזון החדש המובא ע"י כוכב הכריסטוס היה צריך להתמקד בצורך,
הטמון בגאולה, להתיר, אחת ולתמיד, את הקשר ההסטורי בשליחותו הסתומה של ישוע. לפיכך,
למרות שהחוק החדש חזוי מראש, יש לבסס תחילה את כללים החזון הגלובלי החדש ואת המראה
האוניברסלי של הגאולה השלמה הכלל-עולמית.
גנומן 499
לא היה ניתן בשלב האיזון החדש לעסוק, אם לא באופן כללי,
בחוק החדש של הברית החדשה. על החוק החדש לספק את הצרכים של הלא-יהודים, של היהודים
ששבו ליהדותם אל מזבח אפרים ושל כל היהודים החפצים לבצע ולקיים את כל מצוות התורה,
דרך החוק החדש של הברית החדשה של מזבח יהודה.
רק לאחר שהברית הכללית היא, הנקראת הברית הכלל-עולמית
למזבחו של מלכיצדק, התבססה היטב, נעלמה המעטפת החיצונית של סימני התיקון הנוצרי וחשפה את המבנה הפנימי של בית התפילה של הגאולה
השלמה. הסימנים של כוכבי הגאולה מופיעים לעיתים בצורות המוזרות ביותר ודרך האנשים
המוזרים ביותר, כדוגמת סיפור הסוס הלבן ותמימותו הנשגבה.
גנומן 500
הסיפור המוזר של משיח השקר בעיר ג'נצאנו שחווה הסוס הלבן
יאיר את הדורות הבאים בהיסטורית השנים הראשונות בהן החמור האוכל את לחם הגאולה
החדשה עשה את צעדיו הראשונים. האכזבה והסבל שבהם התייסר הסוס הלבן מכילים עניינים סודיים
ונסתרים המקשרים בין שלושה-עשר כוכבי הגאולה לבין שלושה-עשר שבטי ישראל.
