[d1]ספר
אסתר 1
גנומן
1
יוחנן
המטביל, לפני שהחל את שליחותו במי הירדן , למד אצל האיסיים בקרבת סדום, ליד
ים-המלח.
הוא למד
בביה"ס של הקהילה לפחות 8 שנים ושם כינויו "המטביל", מצביע על
התפקיד שניתן לו, לוודא את תקינות הטבילות של התלמידים הן במחשבה והן במעשה.
יוחנן היה
איש קפדן וחמור-סבר שמעולם לא נראה צוחק או מקל ראש. הוא הירבה להתנבא ולהזהיר את
שומעיו על ימי הדין הנוראים הבאים ומתקרבים.
גנומן
2
לעיתים, אנו
מדברים על האור החדש של חנוכת החנוכות ולעיתים אנו מדברים על האור החדש של הבשורה
החדשה היוצאת מכוכבו של קריסטו. אך, באופן כללי, האור החדש של חנוכת החנוכות
מתייחס לבשורה החדשה, הנפלאה והמאירה של בית התפילה החדש של הגאולה הסופית. למעשה,
דובר על עניין עכשוי, חדש לגמרי שאינו קשור לעבר.
גנומן
3
הבשורה החדשה
היוצאת מכוכב הסימנים השלמים של הגאולה השלישית והסופית מתייחסת, בעיקר, להסברים
החדשים, הממשיים והנפלאים שפותרים את כל הבעיות ההסטוריות הגדולות שהינן קשורות
לשליחותו המשיחית של ישוע.
על מנת
להסביר את הבשורה החדשה הזאת, הספר "משנת חיים" מספק את "ספר
המפליא" אשר מכיל 4 קבצים: ספר אסתר, האוונגליון המתוקן, ספר יוחנן מתוקן
וישועת ישוע.
גנומן 4
הקשר בין
הקבצים נמצא בין הסימנים הראשוניים שהטביעו חותם על הנצרות והסימנים השלמים של
הגאולה השלישית הסופית שהגיעו אלינו בזכות הגואל האחרון חיים.
כדי להבין את
הבשורה החדשה חיוני לדעת את קיומם של הסימנים הראשונים. במילים אחרות, צריך להבין
ולדעת שלסימנים השלמים ישנה היסטוריה שחובתנו לחקור אותה ככל האפשר.
גנומן
5
המגילות
החשובות שנתגלו בים המלח מהוות לא רק מסמך ארכאולוגי בעל חשיבות אדירה אלא גם,
ובעיקר, הינן מקור חיוני להבנת המאורעות ההיסטורים שהשפיעו השפעה מכרעת על הולדת
הנצרות. נכון לעכשיו, החוקרים מנסים למצוא את הקשר האפשרי הקיים בין שליחותו של
ישוע לבין המערך המשיחי של האיסיים.
גנומן
6
חשיפת
המגילות היא לכשעצמה סימן גאולי מובהק. אילולא נחשפו לא היינו יכולים לדון
בעניינים הקשורים לסימנים השלמים ולא היינו מסוגלים להתייחס לתיקונים שיחולו
בנצרות וביהדות.
גנומן
7
מי שלומד
בבית הספר החדש של שושנה ובבית הספר החדש של אסתר ירצה לדעת את הנקודות העיקריות
לשם הבנת העניין בראיה הכוללת של הסימנים הסופיים.
הנקודות הללו
שתואמות את העיניינים שנדון בהם בספר אסתר 1 זה, קשורות להבנת התוכנית ההיסטורית
של הגאולה האלוהית. הנקודות הן:
1. מורה
הצדק:
א. רמתו.
ב.מייסד בית
הספר הנסתר של האיסיים.
ג.
"גואל נסתר" של קהילת האיסיים.
2. בית הספר
הנסתר של האיסיים:
א. השם הסודי
של בית ספר זה: בית-ספר אסתר.
ב. הרמה
הכללית של בית הספר.
ג. הסודות
הרבים שידעו חכמי בית הספר.
ד. המערך
המשיחי של האיסיים.
ה. הניגוד
איסיים-רבנים בעת ההיא ומשמעותו ההיסטורית.
כעת, עלינו
להבין את הקשר בין הנקודות הנ"ל. אשתדל לעשות זאת בקצרה, אך בעוצמה השווה לזו
של רימון-יד...
גנומן
7א'
ראשי הפרקים
שצויינו בגנומן הקודם מהווים את תוכן המידע שהחוקרים מנסים לדלות, ללא הצלחה, במשך
כארבעים שנה של מחקר מגילות ים המלח.
המידע
שברשותנו, לעומת זאת, הגיע אלינו אך ורק דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלישית
הסופית אשר באה בזכות הגואל חיים. מפתחות ההבנה נמצאים בתוך הסימנים השלמים.
גנומן
8
ה"פיצוץ"
הראשון: מה מונע מהחוקרים והמלומדים להגיע למסקנות נכונות וסופיות? האמת היא שלא
ניתנה להם האפשרות להכיר את הסוד ההיסטורי שגילה לנו המורה חיים. העובדה שישוע היה
בבית הספר של האיסיים, למד בו כשלוש שנים וקיבל שם את סודות הקבלה המעשית שלאחר
מכן השתמש בה כדי לבצע את הניסים במהלך שליחותו לא אומתה במגילות ים המלח!
גנומן
9
העובדה הזאת
מהווה למעשה סוד היסטורי אמיתי אשר נמסר מדור לדור מפיו של ראש ל"ו הצדיקים
אל אוזניו של יורשו.
הסוד לא יכל
להתגלות לפני הזמן. הסוד נחשף רק בתוך ההקשר של הברית החדשה של הגאולה הסופית. אילו
הדבר היה ידוע לכל, הוא היה גורם לזעזוע ולהרס מוקדם של הכנסייה עצמה.
גנומן
10
הדבר לא היה
מאפשר ליהודים להכיר את האמת אשר קשורה לשליחותו של ישוע.
ה' רצה שלא
נבין את העניין ונישאר בשגגה כדי שבסופו של דבר יוכל לתקן את כולנו בהבנה האמיתית
ובידיעת תוכניותיו ומעשיו.
גנומן
11
ה"פיצוץ"
השני : יוחנן המטביל פקד את בית הספר של האיסיים לפחות 8 שנים, מהן לפחות שנה וחצי
בקרבת ישוע. המורה חיים סיפר לנו שיוחנן היה אצל האיסים מספר שנים לפני ישוע והוא
השפיע רבות עליו הן לפני, הן בעת שהייתם המשותפת והן לאחר מכן, כאשר יוחנן עזב את
בית הספר.
גנומן
12
חוקרים רבים
טוענים ששליחותו של יוחנן, המדגישה את עניין הטבילה והחזרה בתשובה, התחילה בקהילת
האיסיים. הם אינם יכולים להוכיח את זאת והעניין נשאר בגדר ספקולציה אקדמית.
ניתן לומר
שאילו הדבר היה מתגלה לפני זמנו, הוא היה משנה את סדרי ההיסטוריה, אך לא באופן
הרצוי.
הבשורה
המרעישה חייבת לצאת מבית הספר אסתר, בהקשר הברית החדשה של הגאולה הסופית.
עניין יוחנן
המטביל צריך להיות מוסבר יחד עם עניין ישוע ושני העיניינים חייבים להישאר בתוך
התוכנית ההיסטורית של הצלת הכבשים האבודים של בית ישראל ושל בית עשו, תוך ידיעת
הסימנים הגאוליים הראשונים שנתגלו בבית הספר האיסיי.
רק הברית
החדשה של הגאולה השלישית והסופית מספקת את הכלים המאפשרים להבין את עומק העניין.
גנומן
13
אנו מסבירים
את החשיבות ההיסטורית של דברים אלו כדי להבין מדוע אל שדי לא איפשר את התגלותם
המוקדמת הן ע"י ראשי ל"ו הצדיקים והן ע"י מגילות ים-המלח.
אם הדבר היה
מתגלה לפני הזמן הוא היה גורם להרס האיזון ההיסטורי מבלי לבנותו באופן אחר, יותר
טוב.
גנומן
14
ה"פיצוץ"
השלישי מזעזע את ההיסטוריה היהודית הקשורה לתקופה שקדמה לחורבן הבית השני. אנו
מדברים על תקופה בת 200 שנה בערך. בתקופה זו היה קיים בית הספר הסודי של האיסיים
אשר היה מנוהל ע"י ההוראות, קודם בעל-פה, ולאחר מכן, ברובן, בכתב של מורה
הצדק לפני מותו האכזרי בידי הכהן הגדול.
הדבר הזה
חשוב ומהווה עדות נוספת (חוץ מהאוונגליונים) של רמת השחיתות הגבוהה ושל שינאת חינם שאיפיינו, לצערינו, את התנהגותם
של בכירי האומה ושל כהני הדת בעתות ההן.
גנומן
15
הזעזוע שעליו
דיברנו אינו טמון בזאת היות והדבר ידוע לרוב. ה"פיצוץ" בא מעניין אחר.
היות ובית הספר של האיסיים היה נושא את הסימנים הראשוניים של הגאולה, בזכות מורה
הצדק, הרי שניתן להגיע למסקנה בעלת חשיבות היסטורית עצומה: בית הספר של האיסיים
היה המקום היחיד בו היה ניתן למצוא ישועה.
ניתן לאמר
שבעת ההיא, ה' היה קרוב להם בגלל קדושתם, הגינותם וטהרתם של האיסיים. כל יתר העם
והנהגתו היו העלו את חרון אפו של ה' בגלל מעשיהם הרעים.
גנומן
16
בעיני המאמין
הנוצרי, הדבר נראה כהוכחה נוספת שמתאימה לתוכחות שבברית החדשה המופנות כנגד מלומדי
התורה. בעולם היהודי, לעומת זאת, העובדה שבעת הקיום של בית המקדש היה מוסד תורני
נוסף שבו יראת ה' היתה אהובה יותר מאשר בית השם עצמו כהניו ומלומדיו מהווה רעידת
אדמה ממש.
גנומן
17
מפתחות
הסימנים השלמים מאשרים בכל זאת את האמירה הזו, והתפשטות הנצרות בעולם מוכיחה את
הדבר.
בשורשי
הנצרות הטמונים בבית הספר האיסיי, הסימנים הראשונים של האור החדש של חנוכה שיצאו
לבסוף למען אומות העולם היו, בדור ההוא, יותר מקובלים ע"י ה' מאשר עבודת
המשכן ולימוד התורה של הרבנים. הדבר נבע מהעדר טוב-לב, חסד ומעשים טובים, אשר הינם
אהובים בפני המקום.
עבודת המשכן
ולימוד התורה לא הביאו אור חדש לגוים. הדבר בולט בפרט בנאום ההר אשר נשא ישוע,
נאום שהיה לאור גדול שהתפשט לארבע כנפות תבל.
גנומן
18
הפיצוץ
הרביעי קשור לידיעת הסודות והסגולות של האיסיים שהעביר לנו המורה חיים.מצד אחד,
הידיעה שהאיסיים היו בעלי סודות הקבלה המעשית מקטינה את ערכם של הניסים שישוע ביצע
המסופרים באוונגיליון. הדבר גם "מפוצץ" את המיתולוגיה הקריסטולוגית שהשתרשה חזק בזכות הניסים
והנפלאות של ישוע, שהינם קשורים למסורת של אליהו הנביא הזכור לטוב.
גנומן
19
הידיעה שמורה
הצדק היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו וידע את סודות המסורת של אליהו
הנביא, שהינו ראש בני העליה בכל הדורות, מבהירה לנו את הדרך כדי להבין כיצד הסודות
הללו היו ירושה קדושה של החכמים היהודים בבית הספר האיסיי.
אם הדברים
האלה לא מזעזעים ונותנים אור חדש להבנה חדשה הרי סימן הוא לתרדמה עמוקה.
גנומן
20
הפיצוץ
החמישי מסכם את האחרים ומסביר מה שארע על שולחן מזהב משופץ ביהלומים. לפני התגלות
הסימנים השלמים אף אחד לא ידע שהגואל האחרון יהיה ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים,
ובאותה מידה, לא היתה ידועה גם הידיעה שמרדכי הצדיק, הגואל השני של העם היהודי,
היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.
דרך הסימנים
השלמים, בא הזמן לחשוף שגם מורה הצדק אשר יסד את בית הספר האיסיי, היה ראש
ל"ו הצדיקים בדורו.
גנומן
21
כאן מתגלה
דבר נוסף נפלא: מאז תקופת מרדכי הצדיק, הסודות האמיתיים הקשורים לגאולה שמורים אך
ורק בידי ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בכל דור.
ניתן כאן
לאמר שהסוד הגדול של אוצרות מלכות השמיים שחבוי בשם "אהיה אשר אהיה",
שנגלה למשה בסנה הבוער, היה בידי אדם אחד בכל דור ודור.
גנומן
22
בגאולה
הראשונה בידי משה רבנו, ירדו הסימנים של החלק הראשון של השם "אהיה".
בגאולה השניה, בידי מרדכי הצדיק, ירדו הסימנים של החלק השני של השם
"אשר". בגאולה השלישית והסופית, בידי הגואל האחרון, חיים, ירדו הסימנים
השלמים של הגאולה בחלק השלישי של השם "אהיה".
גנומן
23
כאשר הגיע
זמן החלק השלישי של השם, בא גם זמן השלמת השם הקדוש "אהיה אשר אהיה",
שמתבטא עם הגאולה בעולם כולו.
הנתק ההסטורי
בין העבר וההווה, על המישור המוסרי, הדתי והחברתי, דורש תקופה ארוכה ורשה בת 65
שנים, אשר במהלכה מתרחש התיקון העולמי הכללי. התקופה הזאת נקראת "הדור הרביעי
הנעתק", ובה מתרחשים שנויים ומהפכים שקשה לתארם. התקופה נקראת
"נעתקת" כי הינה נפרדת ושונה מכל תקופות העב והעתיד. בתקופה זו יחולו
שינויום דרסטיים, ובסופה כולם "מקטן ועד גדול" יכירו באחידות השם.
גנומן
24
בשם "אהיה
אשר אהיה", החלק השני מתקשר לגאולה השניה, גאולת פורים, בידי מרדכי הצדיק,
שנקראת גם-כן גאולה נסתרת: אפילו שם ה' אינו מופיע במגילת אסתר. הדבר מוכיח עד כמה
היו חבויים הניסים שה' עשה למען עמו ממעמקי גלותו. הדבר מובן גם בהבנת השם
"אהיה אשר אהיה". בלשון הקודש, השם "אהיה" הוא כינוי של המקום
ולכן מהווה התגלות ברורה של ה' בגאולה הראשונה שבמהלכה ארעו ניסים ונפלאות לאורך
כל הזמן, מיציאת מצרים עד מעמד הר סיני.
גנומן
25
ולכן גם
בגאולה השלישית והסופית מתרחשים בכל העת ניסים ונפלאות שנראים לעין, מהתגלות
הסימנים השלמים, עד קבלת הלוחות החדשים של
החוק החדש ובניית בית הגאולה של שבע הקומות בירושלים.
ישנם ויהיו
ניסים גדולים במהלך הדור הרביעי השלם, אפילו יותר גדולים ומרשימים מאלה של יציאת
מצרים. הניסים יהיו באופנים שיפתיעו
ויחדשו את הרוח ואת הלב כפי שמובטח בנביאים.
גנומן
26
בגלל הסיבות
הללו שני "אהיה" הינם זהים ומהווים התגלות ברורה המתבטאת בניסים גלויים
לכל וגילוי תורת ה'.
ב"אהיה"
הראשון טמונה התגלות הגאולה הראשונה בעוד שב"אהיה" השני טמונה השלמת
הגאולות. השם "אשר" מהווה את הקשר הנסתר בין שתי הגאולות.
גנומן
27
כעת, תלמידי
בית הספר שושנה, הבנתם שהכינוי "אשר" ייחד וקשר 2,600 שנות הסטוריה
והווה את הקשר הנסתר בין שתי הגאולות.
"אשר"
היה חבוי מאז הפורים הניסי בפרס, אבל כעת ניתן לגלות כי הוא הוא הקשר בין שתי
הגאולות של "אהיה"
גנומן
28
מובן מאליו
כי בכל התקופה הארוכה הזאת לא היה ניתן לקשר בין הגאולה הראשונה והגאולה הסופית,
עד בחירת הגואל האחרון וביאת הסימנים השלמים.
לפיכך לא היה
ניתן לדעת ולהבין מה עומד מאחרי השם הנסתר "אשר"
גנומן
29
החמור האמיתי
מגלה לכם את האמת ואת הקשר הניסתר. השם "אשר" היה בידי אליהו הנביא,
הזכור לטוב, נביא הגאולה, כפי שנאמר בפסוק: "הנה אני שולח לכם את אליהו
הנביא...שישיב לב אבות אל הבנים ולב בנים אל אבותם".
אליהו מסר את
השם לתלמידו אלישע. אלישע מסר אותו לתלמידו הנבחר וכך הלאה, בכל דור ודור עד אשר
נמסר למרדכי הצדיק, בעת גלות בבל.
מה שסופר
במגילת אסתר מהווה את השלמת השם "אשר"במחנה ישראל. מאז, התאפשרה חזרת
היהודים לא"י, הבניה המחודשת של בית המקדש, התמסדותה של חוקה חדשה וחזרת הדת
בישראל.
גנומן
30
השם
"אשר" יכול להחשב כניסיון הסטורי לקשר בין "אהיה" השני ובוא
הגאולה הסופית.
אמנם, בחזרה
לציון היה הכרחי שהאור הגאולי ייראה אצל בני ישראל ויהפוך לאור לגוים. לולא כן,
היה מתפשט בין אומות העולם ולהביא חזרה את הכבשה האבודה מבית ישראל, והיה מחזיר את
הגוים לאמונה הטהורה והאמיתית באל אחד, האל הקדוש שגואל את ישראל ואת העולם כולו.
גנומן
31
אם כך היו
פני הדברים, השם השלם "אהיה אשר אהיה" היה מתגלה בעולם ע"י ניסים
ונפלאות, והיה חושף את החוק החדש האוניברסלי בשביל כולם, והיה מרומם את האמונה לכל
בעלי זכות על פני האדמה והיה מבשר את הגאולה השלישית הסופית. אמנם, השלמת השם
"אשר", שהושלמה ע"י פורים, לא הצליחה להפוך לקשר פעיל עם
ה"אהיה" הסופי.
אמונת העם לא
השיגה את רוח האהבה ההכרחית ההופכת אותה ל"ממלכת כהנים" עבור האנושות
כולה.
בשל כך, העם
נחלש בכל המובנים ולא הצליח להתגבר על הרע והפך לחברה מושחתת ובלתי מוסרית.
גנומן
32
השם
"אשר" נותר בפורים היהודי מבלי שתהיה לו היכולת והכח לאחד כפי שמרומז
בשם "אהיה אשר אהיה".
האמת היא
שהשם "אשר" נותר נחלה לראש הצדיקים הנסתרים בלבד, בכל דור.
200 שנה לפני
חורבן הבית השני, השם "אשר" היה נמצא אצל מורה הצדק.
גנומן
33
מורה הצדק
ראה בחכמתו הנבואית כי העם המסורתי של הבית השני היה הולך ומתקרב לחורבן. הוא הבין
שהגיע הזמן ליצור מקום מקלט ושמירה ע"מ שיסודות הגאולה, הטמונים בשם
"אשר", ימצאו מקום קדוש ובבוא עת ההתגלות בעולם, יהיה השם קשור לגאולה
הסופית.
לשם כך, מורה
הצדק יסד את בית הספר הסודי של אסתר ע"מ לשמר בו את הסימנים הגאוליים של השם
"אשר".
גנומן
34
היסודות
המשיחיים של השם "אשר" היו כוללים עוד שני הבטים שניתן להגדיר
כ"האור הפנימי והגנוז של פורים" ו"האור הגלוי והעולמי והקדוש של
חנוכה".
לאחר מותו של
מורה הצדק, סימני "אשר" המשיכו לגלות ניסים ונפלאות בתוך בית הספר של
האיסיים, לפי הזמן והזכות האישית. וברגע מסויים, הגיעו גם סימני האור של חנוכה,
אור שעתיד להתפשט כדי שכולם יראו אותו.
גנומן
35
סימני האור
ההוא התחילו לפעול ויוחנן המטביל החל לראות את שליחותו במדבר ע"מ להפיץ את
כוחו של האור.
סימני האור
ההוא נתגלו גם לישוע בבית הספר האיסיי שישוע נטש אותו כדי להתחיל בשליחותו.
בצורה זו או
אחרת "אור" חדש היה צריך לצאת לעולם. למרות זאת, סימני השם
"אשר" נותרו אצל מורה הצדק תחת מרותו גם לאחר פטירתו.
סימני השם
"אשר" שיוחנן (קודם) וישוע (לאחר מכן) הוציאו מבית ספרם כבר לא היו
בהסכמת השמיים. בשל כך, הסימנים המשיחיים שישוע הפיץ לא יכלו להיות שמורים וחסונים
יותר מהשפעת הכוחות המזוייפים.
גנומן
36
נניח כי
היהודים בעת ההיא היו ראויים לקבל את סימני הגאולה והיו מצליחים להפיץ אותם ברמה
אוניברסלית, הרי שכוחות הרע והזיוף היו נכנעים ומבוטלים ע"י המסורת האמיתית.
לצערינו, בני
ישראל היו נמצאים במצב של חטאה גדולה והאור האוניברסלי שהיה מיועד להאיר את אומות
העולם, יצא בצורה עקלקלה, מזוהמת ובלתי מאוזנת.
השם
"אשר" שינה את צורתו ושלושת אותיותיו יצרו את המילה "ראש" כך
שהקורבן המשיחי הובן כראש הבריאה ע"י ראשי הכנסייה הנוצרית.
גנומן
37
השם האמיתי
"אשר" נותר בבית הספר האיסיי עד שנמסר לראשי ל"ו הצדיקים בכל דור
ועד שהגיע לידי הצדיק השלם, מורה החיים, חיים. כאשר הוא נבחר ע"י ה' כדי
ליהות הגואל האחרון והשופט המשוח במלכות השמיים, אזי החלו לרדת הסימנים השלמים של
הגאולה השלישית האמיתית והסופית.
גנומן
38
מאז החלה
ההורדה מהשמיים, הסימנים מכילים את התיקונים הדרושים כדי לבער את העיוותים
האידולטריים ואת טעויות העבר. לכן, הסימנים מתקנים את השם "אשר" שנהפך
ל"ראש" ע"י התיקון במחנה הנוצרי. הסימנים במחנה היהודי יביאו
לרפורמה גדולה וסימני חנוכת החנוכות ויפיצו אור ה' צבאות לעולם כולו.
גנומן
39
בצורה זו,
ה"מסתורין" של חג הפורים הגדול של הגאולה הסופית בא לידי פתרון בזכות
ל"ו הצדיקים, השופט המשוח במלכות השמיים, העבד הענו של המקום בשמים, מורה
החיים, חיים.
לו מישהו
יתקשה בהבנת ההסברים האלה אזי ידע שהדבר נובע רק מהעדר ידיעה בענייני הגאולה
הסופית אשר מובאים בהרחבה בספרי "משנת חיים".
הקשיים בהבנה
ייעלמו כאשר הקורא יעיין בכתבים וברוח שפלה יתעמק בהם ויבין שכל הבשורה החדשה הינה
קשורה לגאולה הסופית.
גנומן
40
הקדמת ספר
אסתר הינה מיוחדת היות ומאחדת את הסימנים הגאולתיים החדשים של פורים (בבית הספר של
אסתר) עם הסימנים הגאולתיים החדשים של חנוכת החנוכות (בבית הספר של שושנה). האיחוד
הזה מאפשר לאור של חנוכת החנוכות לצאת מחוץ לעם ישראל ולהגיע גם לכל אומות העולם
ולכל המאמינים שיזכו לראות את האור החדש של הגאולה השלישית הסופית בזכות מורה
החיים, חיים.
אמן.
גנומן
41
לסיפור שלושת
המגים (המובא באוונגיליון) יש שורש של אמת בסימני הגאולה. מהסימנים השלמים של
הגאולה הסופית ניתן להבין יותר אודות הסימנים הראשונים וכוכבי הגאולה.
דרך הסימן
"הכוכב של קריסטו" (שקיבל ג'ינו טאמפיירי בחלומו) ניתן להבין שהכוכב
ה"גאולי" היה כוכב הנצרות באלפיים שנות העבר. למדנו גם שהכוכב הזה
במחזורו הארוך בן 4,000 שנה נקרא גם כוכבו של מלכיצדק. דבר זה חשוב ביותר משום
שמראה לנו כי בגלל היפרדו מכוכבו של אברהם נעתק מהמסורת האמיתית של האמונה.
גנומן
42
***
גנומן
43
חשוב להתייחס
גם לכוכבו של מלכיצדק, כהן לאל עליון.
בסיפור המובא
בספר "בראשית" ישנם רמזים רבים לסימני הגאולה. הסימנים השלמים של הגאולה
הסופית מגלים את המשמעות הנסתרת של הקשר המשיחי והגאולי בין שני הכוכבים: כוכבו של
מלכיצדק וכוכבו של אברהם.
כוכבו של
מלכיצדק מלווה את כוכב אברהם בתוך כך שהוא מקבל את המעשר. בזכות מעשר זה, יש לו
הכח לברך את הלחם ולקדש את היין עבור כל אומות העולם.
גנומן
44
הקשר הזה
חשוב ביותר ע"מ להבין את ההבדל הגדול הקיים, בהתייחסויות השונות בין הגואל
והמשיח. לאחר מחזור בן 4,000 שנה, שני הכוכבים מגיעים לאותו קו המשווה הגאולי לשם
ביצוע הגאולה השלישית הסופית. לפני בואם של הסימנים השלמים היה קיים בלבול טוטאלי
הן במחנה הנוצרי והן במחנה היהודי ואיש לא ידע ששני המושגים מהווים שתי רמות לגמרי
שונות ושני מעמדים נפרדים.
בכל זאת,
הקשר בין חכמי האיסיים (בתוך הסדר המשיחי שלהם) ומורה הצדק המנוח מתקרב יותר להבנת
האמת באשר למעמדו של הגואל שקם לתחייה במלכות השמיים ולשלושת הרמות המרומזות בכתבי
קומרן.
גנומן
45
עפ"י
האמור, ניתן להסיק שכמו שסימני הגאולה הראשוניים היו נמצאים בבית הספר האיסיי, כך
גם היה נמצא סימן "כוכב המשוח". הוא כנראה היה מוכר ככוכב של המלך המשוח
וככל הנראה היה נקרא "ASTER CHRUSTOU" (כוכב המשוח).
בבית הספר
שמע ישוע לראשונה על הכוכב הזה ולפני שעזב את בית הספר השתכנע (או שיכנע אותו)
שהוא נמצא תחת השליחות המשיחית של אותו כוכב. לכן ישוע "הוציא" את הכוכב
ממקומו ויחס אותו לשליחותו.
גנומן
46
עדיין לא
ברור כיצד ספור המגים נכנס לברית החדשה. אם הסיפור הוא אמיתי כנראה שישוע שמע אותו
מהוריו והעביר אותו לתלמידיו.
גנומן
47
בד"כ זו
גישתנו כלפי האוונגליונים. האמת ההסטורית של האירועים המובאים בהם אינה שייכת ברוב
המקרים לכתבים שלנו אולם יש בהם היבט השגחתי כללי של הברית החדשה הנוצרית משום שה'
ידע שהסימנים הראשונים ההם ייתוקנו ע"י הסימנים האחרונים. המטרה העיקרית של
הפצת האוונגליונים היא בתיקון שייעשה בבוא העת כאשר יהיו קיימים המפתחות שיסבירו
את סימני הגאולה האחרונה.
גנומן
48
אותנו לא
מעניין, למשל, האם ישוע נולד בבית-לחם או בנצרת. מה שמעניין הוא הסימן של בית-לחם
כפי שמופיע באוונגליונים. מדוע?
משום שהחמור
שאוכל את הלחם בבית-לחם לא בהכרח נולד שם.
גנומן
49
אם הסימן של
בית-לחם בעת ההיא הגשים באמת את הסימן של בי"ל בעיר בי"ל כפי שסופר
באוונגליונים, הרי הדבר בא לחזק את הסימן. לעומת זאת, אם ישוע נולד בנצרת והובא
לבי"ל או אפילו סיפור מגוריו בבי"ל אינו אמיתי, נשארת העובדה שהסימן של
בי"ל לא יכל להעדר מן האוונגליונים. מדוע? משום שהחמור בסימנים האחרונים
האוכל את לחמו בבית הלחם היה צריך להוריד את הסימנים של החמור, משיח בן דוד, והיכן
היה מוצא את לחמו אם לא בבית לחם.
גנומן
50
כפי שהוסבר
לפני כן, בסימנים הראשונים של הגאולה היו טמונים, בבת-אחת, ההיבט של חג הפורים
הנסתר וההיבט של האור הגלוי של חנוכת החנוכות. הסימנים שישוע לקח מברית הספר האיסי
היוו בעיקר הסימנים האוניברסלים של חנוכה
ולכן הברית החדשה הנצרית מייצגת התגלות של האור ההוא. חג פורים, לעומת זאת,
כחג יהודי, מהווה אור נסתר של התורה שמתגלה למעטים והוא אור הפועל לטובת גאולת
היהודים האמיתית. מבלי יסודות האור הפנימי הזה, אור החנוכה יכול להיחשב ברמה
השטחית ואפילו יכול להיות מובן לא כהלכה, במידה שהמסורת האמיתית אינה נוכחת כדי
לבדוק את הצורות ואת ביטויי ההפצה של אותו אור.
גנומן
51
באותה מידה
ניתן להבין כיצד סיפורו של ישוע כפי שמובא באוונגליונים מלווה בדברים שטחיים ביותר
שאינם עומדים בפני כל ביקורת הסטורית. בד"כ, השטחיות הזאת "מכוסה"
בידי הצהרותיו של ישוע. השטחיות שמלווה את סיפור הילדות והנעורים של ישוע הינה כה
דלה שנראית מעליבה ומבזה. מצד שני, ישנו מידע שלפיו ישוע היה תלמיד חכם שהתעמק
בלימוד תורה והיה מבקר בבתי הכנסת ומשמיע את דבריו ואת דברי הנביאים.
גנומן
52
קבלתי ישירות
מפיו הקדוש של המורה, הצדיק חיים, את המידע ולפיו ישוע היה חד מאד בהבנת דברי
הנביאים דברים שהתעמק בהם והרהר בהם כל הזמן . ישוע שלט גם כן בענייני ההלכה כיוון
שעל-מנת להכנס לבית הספר האיסיי (כפי שהסביר לנו המורה) היתה דרושה ידיעה עמוקה
ורחבה בתורה, בנביאים ובהלכה.
גנומן
53
חדותו וחכמתו
של ישוע הועילו לכניסתו לבית ספרם של האיסיים. כנראה שהיתה גם-כן השפעה אסטרלית
עליו והכוכב שלו עזר לו בצעדיו הראשוניים כדי שיהיה מוכן לקבל את השליחות לה נועד.
כמו-כן, הסיפור על שלושת המגים מצביע שהיה תכנון אסטרלי שליחותו. הוא נולד תחת
הכוכב שהמגים ראו והכוכב הצריך אותו לאורך מסלולו המיועד.
גנומן
54
כל ההבטים של
שליחותו של ישוע, המוזכרים בברית החדשה, למרות דלות החומר, מהווים מקור מידע לגבי עניין החנוכה של הסימנים
הראשונים. בכל זאת, מבלי הסיפור החבוי עד כה של סימני הפורים, אשר נשמרו בתוך בית
הספר האיסיי ולא יצאו לתוך המסגרת של הנצרות, היסודות האמיתיים של הנצרות לוקים
בחסר כמו שהאמת חסרה לגבי האופן אליו ישוע הגיע לסימני הגאולה הראשוניים.
בסימני
הפורים היתה התעלות ומציאת שאלמלא התגלתה היתה משבשת את האור האוניברסלי שישוע רצה
להפיץ.
גנומן
55
לפיכך, הצד
החבוי של התקופה בה ישוע שהה בבית הספר האיסיי וההתקשרות המכרעת עם יוחנן
המטביל (שעזב את בית הספר שנה וחצי לפני
ישוע) קשורים עם סימני הפורים.
ישנם גם
הבטים נסתרים של בית ספר אסתר המעניקים מאור נוסף על מנת להבין את התרוממות
הסימנים הראשונים הנסתרים, ועקב-כך מאפשרים להבין ביתר הבנה את שליחותו של ישוע.
ספר אסתר בא
לגלות את הצד האפל של גאולת פורים ועקב-כך מגלה גם את ההבטים הנסתרים של הנצרות
אשר, מסיבות רבות, לא יכלו להפוך לחלק אינטגרלי של מסורת הנצרות בברית החדשה.
גנומן
56-78
שיר על ישוע
גנומן
79
חוץ מן המונח
"סימן" ועוד מספר מונחים השייכים לטרמינולוגיה משיחית, כגון: "נביא
משיחי", ניסיתי להסביר בעמודים הקודמים את הכללים שהובנו משעוריו של הצדיק
הקדוש והשלם, חיים, שהעביר אותם אלי בשנות השבעים.
בד"כ,
כאשר המורה היה מדבר על ישוע היה אומר ישוע ולא ישו. כמו-כן לא היה מרבה במילים
והיה מרמז שבסיפור חייו היו דברים ועניינים שלא היה יכול לגלות. בכל זאת, החלק
שהתגלה לי הינו עצום, כמו המשפט הזה: "הסוד שכולם היו רוצים לדעת הוא שישוע
חי ולמד בבית הספר של האיסיים במשך שלוש שנים שלמות".
גנומן
80
כאשר המורה
היה אומר את המילים הנ"ל (שיחותינו התנהלו בלשון הקודש) היה מדגיש את
"שלוש שנים שלמות" כדי להבהיר שזו תקופה די ארוכה. כאשר ניסיתי להבין הכיצד שלוש שנים מהוות תקופה כה ארוכה,
המורה היה מסביר לי: "הסוד שהיה בידי ישוע ואיפשר לו לעשות ניסים היה אחד מן
הסודות של הקבלה המעשית. הוא קיבל אותו רק לאחר שלוש שנות לימוד מפרכות בבית-הספר
האישי שהתאפיין במשמעת קשה וטוהר מידות. לאחר שקיבל את הסוד, ישוע החליט לעזוב את
בית הספר כמו שעשה יוחנן המטביל לפניו".
גנומן
81
והצדיק היה ממשיך
ומסביר: "דברי יוחנן, לפיהן המשיח עתיד היה לבוא אחריו, עשו רושם על ישוע
הצעיר והשפיעו עליו מאחר והשתכנע שהיו מכוונות אליו".
"שלוש
שנים ארוכות אצל האיסים", היה אומר המורה, "מהוות דבר בעל חשיבות עצומה.
העולם כולו מחפש אחרי מידע זה משום שהוא המפתח
להבין את הסיפור האמיתי של אותה פרשה".
"כדי
להתקבל לבית הספר האיסיי, היה אחד צריך לדעת את התורה שבכתב ואת המסורות
שבע"פ. ישוע, למרות גילו הצעיר, היה בקי בחומר ובפרט בדברי הנביאים.
גנומן
82
"ישוע",
הסביר המורה, "רצה להתקבל בקרב האיסיים כי חפץ היה לקבל את הסודות של המסורת
העתיקה והקבלה המעשית, שבאותם ימים היו
ידועים ושמורים רק בידי האיסיים [הערה: הסודות היו בידי מורה הצדק שהיה ראש
ל"ו הצדיקים בדורו אך המורים והחכמים של בית הספר לא היו ל"ו צדיקים].
"היו
להם סודות נוספים, אך אני מנוע מלדבר", היה מוסיף.
"זהו סיפור
מדהים. כולם היו בשגגה ואף אחד לא הבין מאומה. וגם אתה, פרץ, תצטרך להיות רגוע
ולשמור את הסוד. כאשר תבין את העניין, תראה שכולם בשגגה אך לא תוכל לאמר כלום, כי
אין רשות לדבר. זאת עבודת ה'. אנחנו איננו יכולים להתערב בפעולות ה' כל עוד שלא
הגיע הזמן והרשות לא ניתנה. אסור לדבר על כך.
לכן פרץ,
תזהר! היה זהיר כאשר יבוא תורך. אתה תדע את הסוד אך לא תוכל לגלותו לאף אדם, גם לא
לתלמידך. אפילו הצדיקים האחרים לא יודעים את הסוד הזה, כי הוא ידוע רק לראש
ל"ו הצדיקים. הדבר הכרחי לעולם משום שסוד זה ניתן לאיש אחד, עד בוא העת שרק
ה' יודע". [הערה: אני מציג עניין זה ע"מ שהקורא יהיה מסוגל להבין את
ההבדל העצום בין ה"לפני" ל"אחרי". אין במה להתפלא שהצדיק עצמו
לא ידע שהוא הוא הינו הגואל האחרון משום שהבחירה הזאת באה רק לאחר הקורבן השלם
הסופי. לאחר מותו ותחייתו של הגואל, הכל השתנה. אני לא זכיתי להיות אחד מל"ו
הצדיקים לכן הגואל האחרון הפך אותי לחמור ונתן לי רשות לנעור].
גנומן
83
"את זאת
אוכל לאמר לך:" היה אומר המורה חיים. "ישוע ידע, כאשר עבר על שבועתו,
שיגזר עליו עונש מוות בטרם-עת כי כך כתוב באותה השבועה בשם אלהים, שהוא עצמו
התחייב עליה".
"שלוש
שנים היוו תקופה ארוכה של הכנה קפדנית לשם קבלת הסוד. יתר על-כן, ישוע הרהר ארוכות
בדברי הנביאים והתעמק בתורתו של יוחנן המטביל. עליך להבין, פרץ, שישוע לפני מותו
גילה ללא רשות מספר סודות של מלכות השמיים".
גנומן
84
"אם
מישהו מגלה את סודות מלכות השמיים או משתמש בסודות הקבלה המעשית, דינו מוות
בטרם-עת, מכיווון שהסודות הללו מקורם הוא למעלה והחומרה השומרת עליהם אינה יודעת
גבולות. רק המוות בטרם-עת יכול לכפר על עבירתו של מי שהשתמש בתגא" היה מסביר
הצדיק במלא רצינותו.
“למרות הכל,
ישוע ידע את מעשיו ואת דבריו, אבל החכמים לא הבינו את כוונותיו. ישוע דיבר רק דברי
חסד וענוווה בעוד שהרבנים של אותם ימים, בעוונותיהם הרבים, התנהגו ביהירות ולא זכו
לשמוע דברי חכמה.
גנומן
85
ובפרט, בנושא
הזה, המורה מעולם לא אהב להרבות בדיבורו. אם היה מוכרח לעשות כן, זה היה ע"מ
להשלים את הבנתי. כמעט תמיד, כאשר הצדיק היה מתייחס לעזות מצח של גדולי התורה, היה
נוהג לקטוע את דבריו ולאמר "מה נדבר ומה נצטדק?!" אם נירק, על מה נירק?
על פנינו? עדיף לשתוק!", אך השיעור של הצדיק היה לנו ברור: במקום ללמוד ולקבל
את ענוותו של משה רבנו, למדני התורה העדיפו ללמוד ולקבל את שחצנותו של קרח,
בעוונותיו הרבים.
גנומן
86
עלי להבהיר
שוב לקורא שלמרות השיעורים המאירים של המורה על האיסיים, על יוחנן המטביל ועל
ישוע, לא הייתי מסוגל לדעת מה הוא סודם של סימני הגאולה הקיימים בבית הספר האיסיי.
מעולם לא עלה בדעתי שהיתה יכולה להיות "שליחות משיחית" הקשורה לישוע.
כיהודי מסורתי לא יכלתי לתפוס דבר שכזה. אפילו דברי המורה "כולם היו בשגגה
ואף אחד לא הבין דבר" הובנו על-ידי בצורה הפשוטה ביותר. בזאת אני רוצה לאמר
שהרבנים, מאז ומתמיד, לא הבינו כלל את מהותו של ישוע האמיתי ובאותה מידה גם הנוצרים
לא הבינו מאומה כי הפכו אותו לאלוה.
גנומן
87
בהתייחס לבית
הספר האיסיי, הצדיק היה משבח את רמת הקדושה הגבוהה, מאשר את אמת הסודות השמורים בו
והיה רומז לי כי בתקופה ההיסטורית ההיא הישועה האמיתית היתה רק במקום ההוא.
פעם, שאלתי
את המורה מדוע בית-הספר האיסיי לא זכה בהמשך קיומו בהסטוריה. הצדיק ענה: "כי
היה מחוץ לטבע וכאשר זמנו עובר, הטבע חוזר לקדמותו", ובחיוך היה מוסיף:
"משל ללחם שישוע הכפיל באמצעות סוד מהקבלה המעשית: באותו רגע הסוד פעל וכולם
אכלו ממנו, אך לאחר מכן הכל חזר לקדמותו".
גנומן
88
כאשר אדם
מרגיש עצב פנימי, בעיקר עקב שגיאותיו שהוא עצמו עשה, קורה לעיתים שהוא רואה עצמו
מצטדק, כלומר הוא מדמיין כי הוא עומד לפני בית הדין, השופט את מעשיו, ובו מרחמים
עליו ומזכים אותו מכל חטאיו.
יראת השמים,
לעומת זאת, מתחילה כאשר האדם רואה עצמו שפוט ע"י הבורא עצמו או, כפי שנוהגים
לומר, שפוט ע"י בית-הדין של מעלה. כאשר האדם מתרגל לראות עצמו ואת מעשיו תחת
עינו הפקוחה של בית הדין של מעלה, אזי הוא יזהר עד מאוד בדבריו, במחשבותיו
ובמעשיו. האיש הזה ייקרא "וצדיק באמונתו יחיה".
גנומן
89
היהודי,
המצווה ע"י מצוות התורה, חי בצורה נכונה בפני ה' הוא מתקדש במצוות התורה.
הדבר מתייחס במיוחד לקדושה שהעם היהודי קיבל בירושה. למעשה, העניין של "הצדיק
באמונתו יחיה" חל על כולם, יהודים ולא יהודים, הן שהוא שייך לקדושה המיוחדת
הזאת והן ואינו שייך לה.
החוקים
והמשפטים הקדושים של התורה מלמדים אותנו את דרכי הצדק. לימודם מסייע לאדם לזהות
ולהכיר את הצדק הרצוי שבית הדין של מעלה חפץ בו.
גנומן
90
ספר אסתר
מגלה את אופני הצדק בתוכנית האלוקית של גאולת האנושות. הבנת תוכנית זו בהיסטוריה
נותנת צורת התנהגות חדשה, לפיה האדם יוכל ללכת בדרכה ביראת השמים ובהרגשה שהוא נמצא
תחת עינו הפקוחה של בית הדין של מעלה.
גנומן
91
ספר הכוכבים,
בסימן הכוכבים (הסימן הגדול הראשון בגאולה האחרונה)משתווה עם ספר הגאולה השלמה.
ספר אסתר, בסימן בית הגאולה השלמה הוא גם ספר כוכבי מלכות השמים.
ספר אסתר
מקשר 661 כוכבים לשבעת הכוכבים של העגלה הגדולה (ORSA
MAGGIORE). שמות שבעת הכוכבים הם:
1. הכוכב הרביעי הנעתק של הדור הרביעי.
2. כוכב הגאולה.
3. כוכב הבניה העומדת לעד.
4. כוכב אברהם.
5. כוכב מרדכי.
6. כוכב אסתר.
7. כוכב הגואל.
1. הכוכב הרביעי משפיע על הסימנים הנבואיים של הדור
הרביעי.
2. כוכב הגאולה משפיע על
האיזון העליון של הגאולה השלמה.
3. כוכב הבניה העומדת לעד
משפיע על סימני הבניה של בית הגאולה הסופית בן שבע קומות שעתיד להפוך לבית המקדש
השלישי, זה שיקרא בית התפילה לכל העמים.
4. כוכב אברהם משפיע על
המסורת העתיקה של העם היהודי, לרבות התורה בכתב והתורות שבע"פ
5. כוכב מרדכי משפיע על
הסימנים של בית הדין העליון של הגאולה השלמה. הוא מקשר, בנוסף, עם סימני הגאולה
הנסתרת של ל"ו הצדיקים בכל דור.
6. כוכב אסתר משפיע על סימני
מלכות השמים. באיזונו העליון הוא מקשר בין ארמון מלכות השמים לבין הארץ. באיזונו
האמצעי הוא מקשר בין כוכבי הגאולה והעולם, ובאיזונו התחתון הוא מקשר בין הגאולה
השלמה ובית הספר הנסתר של אסתר, שהוא בית-הספר של הגאולה הספית.
7. כוכב הגואל משפיע על
האיזון המושלם של כל הבטי הגאולה השלמה.
גנומן
92
הכוכב הראשון
הנעתק משתווה לסימן המקדים הכללי "בא הזמן".
כוכב הגאולה
משתווה לסימן האור החדש של חנוכת החנוכות.
כוכב הבניה
משתווה לסימן הבניה החדשה של הדור הרביעי.
כוכב אברהם
משתווה לסימן הכוכבים.
כוכב אסתר
משתווה לסימן מדרגות השיש הלבן של מלכות השמים.
כוכב מרדכי
משתווה לסימן הצדיק הנסתר, חיים, הקם לתחיה.
כוכב הגואל
משתווה לסימן השופט המשוח של מלכות השמים.
גנומן
93
שבעת הכוכבים
משתווים גם-כן לשבעת המעגלים הנבואיים כדלקמן:
הכוכב הרביעי
הנעתק = המעגל הנבואי השישי, מלחמות אדוני צבאות.
כוכב הגאולה
= המעגל הנבואי החמישי, גאולת אל עולם.
כוכב הבניה =
המעגל הנבואי השלישי, ישועת העמים של אל אל עליון.
כוכב אברהם =
המעגל הנבואי הראשון, אהבת אל שדי.
כוכב אסתר =
המעגל הנבואי השני, יראת אדוני אלהים.
כוכב מרדכי =
המעגל הנבואי השביעי, גאולת אהיה אשר אהיה.
כוכב הגואל =
המעגל הנבואי הרביעי, אל חי וקיים.
גנומן
94
הופעתו השניה
של כוכב הקריסטו מאמת את הופעתו הראשונה.
סימני הגאולה
השלמה מאמתים את התגלותם של הסימנים הראשונים שהופיעו לפני כאלפיים שנה.
כעת, בידיעת
הסימנים השלמים, ניתן להסביר את הסימנים המקוריים והבלתי שלמים של השליחות ההיא.
מצורה בלתי מושלמת לא ניתן להבין את הצורה המושלמת. לעומת זאת מצורה מושלמת ניתן
להבין את הבלתי מושלם.
עד הגעת
הסימנים השלמים, העם היהודי לא יכל להתייחס אל ה"נצרות", מאחר והיהדות
דחתה אותה בצורה כה נחרצה מאחר וסטתה מהאמונה הצרופה באל אחד.
באמצעות
הסימנים השלמים, צורה חדשה של נצרות- הנצרות האוניברסלית של מזבח מלכיצדק, מוצאת
את עצמה בתחום איחוד השם והינה מותאמת לסימני הגאולה האמיתיים. דבר זה מאפשר את
האחדות בין המסורת החדשה של כוכב בית-לחם לבין המסורת היהודית בבית הגאולה השלמה.
האמונה
הטהורה באל אחד, חי וקיים, הטמונה בשתי המסורות הנ"ל, מולידה ברית חדשה של
גאולה שלמה, בזכות ראש ל"ו הצדיקים, חיים.
עכשיו, הודות
לאל-שדי, קיבלנו את מפתחות ספר אסתר. המפתח הראשון פותח את הדלת ואומר כי תחילת
ספר אסתר היתה בבית הספר האיסיי.
גנומן
95
יוחנן המטביל
היה בבית הספר האיסיי במשך כשמונה שנים. לאחר שעזב את בית הספר ואת הקהילה, כנגד
נדרו, החל את שליחותו בשם התשובה.
חשוב לציין
כי ישוע פגש את יוחנן בבית הספר והשניים היו ביחד במשך, כנראה, כשנה וחצי.
גנומן
96
ישוע נשאר
מעל לשלוש שנים בבית הספר האיסיי. לאחר שיוחנן פרש גם ישוע החליט לעבור על שבועתו
ועזב את המקום כדי להתחיל בשליחותו המשיחית.
גנומן
97
לאחר עזיבתו
את קהילת האיסיים, יצא ישוע אל יוחנן ע"מ לבצע את הטבילה. יש להבין את מניעו.
בין המילים שישוע שמע שפיו של יוחנן בבית הספר האיסיי נכלל המשפט הבא: "אינני
המשיח, אך הנני אחד שפותח את הדרך למשיח שיבוא אחרי".
המורה חיים
הסביר לי שי המלים הללו השפיעו כל העת על מחשבותיו של ישוע. לאט לאט, אך באופן
בטוח, השתכנע ישוע כי יוחנן קיבל את פתיחת השליחות המשיחית המרומזת בדברי נבואתו.
ישוע פרש מקהילת האיסיים רק כאשר היה בטוח באמיתות שליחותו. לכן, החליט הוא ללכת
אחרי יוחנן, תוך הפרת שבועתו.
בשל כך, בקש
מיוחנן להיטבל. בעיני ישוע היתה הטבילה סימן כי הוא שמע את קריאת יוחנן. ללא
הטבילה, לא היה יכול ישוע להציג עצמו כמשיח ששמע את קריאת יוחנן. יוחנן הכיר היטב
את ישוע משום שהיה גם מדריכו בתקופת שהייתם בבית הספר האיסיי. ישוע, מצידו, קווה
לקבל סימן מן השמים שיאשר את אמיתות החלטתו. והיה סימן. כאשר ישוע ניגש אל יוחנן
על-מנת לבקש את הטבילה, ירדה רוח נחת גאולית על המקום ויונה לבנה נחתה עליו. אנו
רואים כי יוחנן אכן ידע שישוע עקב אחריו ושניהם הבינו את הסימן.
גנומן
98
בשלוש שנות
שהותו בקרב האיסיים למד ישוע את ההתנהגות החמורה הדרושה לשם קבלת הסודות של הקבלה
המעשית. ולאחר שנמסרו לו, נשאר הוא מספר חודשים נוסף בבית הספר, ולאחר מכן החליט
לעזוב את קהילת האיסיים.
בזכות סודות
אלו ריפא ישוע חולים, הוציא רוחות רעות, ביצע מעשים על-טבעיים (כמו ריבוי הדגים
והלחמים) והחייה את לזר.
גנומן
99
עבירתו של
ישוע היתה חמורה יותר מזו של יוחנן משום שיוחנן לא השתמש בעת שליחותו בסודות הקבלה
המעשית אפילו פעם אחת.
ישוע התחייב
בפני עדים כי לא ישתמש בתגא פן ימות בטרם עת. בסופו של דבר, כאשר עבר על שבועתו,
נענש הוא במוות בטרם-עת.
גנומן
100
אין בכוונתנו
להאשים מישהו. עלינו לדעת את הדברים הללו על-מנת להבין את המקורות האמיתיים של
הנצרות. אלמלא יוחנן ואחריו ישוע לא היו עוזבים את קהילת האיסיים ולא היו מפרים את
שבועתם, הנצרות לא היתה קמה.
כמו-כן, אילו
ישוע לא היה משתמש בסודות הקבלה המעשית כדי לחולל נסים ולרפא חולים, אף-אחד לא היה
מקשיב לו, כך ששליחותו המשיחית לא היתה מתקיימת.
צריכים אנו
להבין כי בדור ההוא, לדאבוננו, לא היו מספיק זכויות בישראל כדי לעורר, כביכול, את
רצון ה' ע"מ שישלח אדם שיציל את האומה. היה דרוש שמישהו יפרש את רצון אבינו
בשמים וישים את עצמו מעל הגדרות ומעבר למוות. רק כך היה אפשר לגלות את הרצון החבוי
בתוכנית האלוקית של הגאולה ההסטורית.
גנומן
101
עלינו לדעת
שישנם טעמים חשובים האוסרים להשתמש בסודות הקבלה המעשית. צריך גם להבין מדוע העונש
הוא כה חמור לגבי מי שמפר את שבועתו.
יהודי העוסק
בתורה (לומד או מלמד) לא צריך לעשות דבר-מה שיביא לו כבוד ברבים. אסור לחכם אמיתי
לחפוץ בכבוד עצמי. אם הוא מבקש זאת סימן שאינו חכם. ובמקרה שיהודי שקיבל סוד כלשהו
מהקבלה המעשית המאפשר לו לבצע נפלאות ודברים טבעיים יעשה כן, כמעט וודאי
שיקבל כבוד רב מן הקהל.
לכן, חכמנו
ז"ל כתבו כי מי שנוהג כך כאילו גנב מלבושו של הקב"ה.
גנומן
102
הטעם נמצא
בכך שהכבוד המוענק לקב"ה ע"י העם מתאפשר בזכות "הכבוד" שהשם,
ישתבח שמו לעד, הראה לעמו וכמו-כן דרך הנסים והנפלאות שהוא עושה עם כל בריאה.
לפיכך, השוו החכמים את כבודו של המקום (GLORY)
למלבוש שדרכו הוא יכול, כביבול, להראות עצמו למאמיניו. משתמע מכך כי מי שניחן
ביראת שמים יזהר מאוד שלא ללבוש את מלבושו של הקב"ה כדי לזכות בכבוד עצמי
בפני כולם. זהו טעמו של המשפט: "כל דמשתמש בתגא, חלץ". בשל כך, סודות
התורה נמסרים ממורה לתלמיד תוך שבועה חמורה ביותר.
גנומן
103
לצערינו,
ניתן לומר כי בנצרות המסורתית, מלבושו של הקב"ה נגנב מקונו היחיד והונח על
החמור המשיחי המסכן הראשון מבית-לחם. בנוסף לכך, לחכמי התורה ולפרושים היה יסוד
שלא להאמין בסימנים ובנסים שנעשו ע"י בני-אנוש ולא להאמין באנשים עצמם שביצעו
נסים.
בכל מקרה,
סודות הקבלה המעשית אינם צריכים להראות בפרהסיה משום שאסור לגלות לקהל את מה שמחוץ
לטבע. מבלי הכנה נאותה ומעמיקה בהבנת העניין, מוחו של אדם רגיל אינו מסוגל לתפוס
את פשר העניין.
גנומן
114 (שינוי במספור)
דבר זה עלול
לגרום נזק למח תוך התנתקות מן המציאות. תלמיד חייב הכנה ארוכה מפי מורו ע"מ
שלא יתבלבל כאשר יימסר לו הסוד.
גנומן
115
האותות
והמופתים שניתן לבצע בעזרת הקבלה המעשית, מטבע עצמתם, עלולים לבלבל ולהוציא את
האדם משיווי משקלו השכלי.
.....
גנומן
132
על-מנת להבין
את מיקומו המיוחד של כוכבו של קריסטו, יש ללמוד כמה רמזים הקשורים לגאולה והנמצאים
בתורה הקדושה בסיפור המפגש בין אברהם ומלכיצדק. המים הנסתרים מגלים שכוכבו של
אברהם וכוכבו של מלכיצדק נפגשו ב"עמק השווה", עמק האיזון המושלם של
הגאולה השלמה.
גנומן
133
כאשר הגיעו
הסימנים השלמים של הגאולה הסופית בסימן הכוכבים, המורה חיים מגלה, בסימן הכוכבים, את המים הנסתרים של כוכבו של קריסטו. סימן
הכוכבים פותח כסימנו של ספר הכוכבים, שהוא נחלתו של אברהם אבינו. כאשר מופיע ספר
הכוכבים, אנו מוצאים בו שמות רבים של אומות העולם. הדבר מוכיח כי ספר הכוכבים שייך
לאבהרם, האב הנבחר של עמים רבים. במחצית הראשונה של סימן זה אנו מוצאים גם ארבעה
כוכבים, שלושה באותו קו רצוף והרביעי מופרד. ארבעת הכוכבים מייצגים ומסמלים את
הדור הרביעי ותקופה בת 4,000 שנה של כוכב אברהם.
גנומן
134
הסימן
הראשון, אם כך, הוא סימנו של אברהם: הסימן שמקשר 4,000 שנה של היסטוריה, מאז לידת
אברהם אבינו. כסימן ראשון, בשם אברהם, הוא מקיים את אמונת אברהם, האמונה הצרופה
והיחידה באל אחד, אל שדי. ארבעת הכוכבים מסמלים ארבעה דורות. בעוד הכוכב הרביעי
מסמל את הדור הרביעי הנעתק, שלושת הכוכבים הראשונים מייצגים בבהירות את שלושת
הדורות הקודמים. ארבעת הכוכבים מייצגים ארבע תקופות בתולדות האנושות אשר משלימות
את העידן הגדול הגאולי של כוכבו של אברהם.
גנומן
135
לכן, נאמר
והובטח לאברהם בברית בין הבתרים: "ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון
האמורי עד הנה" (בראשית (לך-לך) 15, 16). דבר זה אומר שהאמורי (אוייבי ישראל)
משלים את עוונו בזמן הדור הרביעי ובו הוא נחרב. בעת ההיא בני ישראל חוזרים אל
נחלתם וששים מתענוגות הגאולה. עוון הדור הרביעי הינו קשור לדור הרביעי השנוא
המרומז בדיבר השני, דור שה' שונא בשל העבודה הזרה הכלולה בו.
גנומן
136
הכוכב הרביעי
הנעתק מתקשר למחזור בן 4,000 של כוכב אברהם, כאשר כוכב זה "משיג" את
הכוכבים האחרים, כלומר: האמונה הצרופה באל אחד משיגה את עמי העולם. בשל כך, הדור
הרביעי מהווה את הדור של מלחמות השם נגד הדוקטרינות המזוייפות והעבודות הזרות
המתבצעות בזמן הנדון. "הזזת"
הדור הרביעי מצביעה גם-כן על הגזרות שהנביא ישעיהו ניבא (ראה). המיקום העקום גורם
לאסונות ולמאורעות קשים העתידיים לבוא לעולם, ירחם השם!
...
גנומן
137
ארבעת
הכוכבים מאמתים את מחזור כוכבו של אברהם, מחזור שמוכר היטב גם מהמסורת שבעל-פה.
האיצטגנין של נמרוד ראו את הכוכב כאשר אברהם בא לעולם, באור כשדים. הכוכב הפלאי
שנולד עם אברהם אבינו נראה בבהירות בשמים, כאשר נגע בארבעת הכנפות ובלע כוכב בכל
אחד מארבעת הפינות. זה היה אות ומופת שכוכבו של אברהם עתיד להתפרס. האסטרולוגים של
נמרוד הבינו כי האיש אשר נולד תחת הכוכב ההוא עתיד לכבוש את העולם ואת ארבע ממלכות
התבל.
גנומן
138
האסטרולוגים
לא יכלו לחזות מה עתיד להתפתח מכוכבו של אברהם לאורך 4,000 שנה.
לסיכום: ספר
הכוכבים הינו ספרו של אברהם. הוא ספר הגאולה השלמה של עמים רבים בתקופה בה מסתיים
מחזור בן 4,000 שנה. הגאולה שיצאה מכוכבו של אברהם מתלווה לסימן הדור הרביעי
הנעתק. הדור הרביעי, המכיל תקופה בת 35 שנה ותקופה בת 30 שנה, מאפריל 1993 עד
אפריל 2048, מהווה את התקופה הסוגרת את מחזור 4,000 השנים.
גנומן
139
התקופה
הנ"ל נקראת גם-כן התקופה הנבואית. לעיתים מתייחסים אליה כאל תקופת אחרית
הימים או כימים האחרונים של הדין. יש לציין כי אין אחידות דעים בין חכמי התלמוד
והרבנים לגבי מושג "אחרית הימים" או "ימי המשיח".
"יום ה'
הגדול והנורא" עתיד לבוא בתקופת הדור הרביעי. עפ"י הנבואות, רק שליש מן
האנושות יישרד באחרית הימים. בעמוד אחר של ספר הכוכבים, כוכבו של קריסטו זוהר ביתר
אור. המורה חיים מסביר: "זהו כוכבו של קריסטו הבא בזכות הענווה".
גנומן
140
בשל כך, אם
ברצונך להבין את ספר המפליא עליך לנהוג בענווה מרובה, לא רק בפני בורא העולם אלא
בעיקר בפני כל בריאה. עליך להיות שפל רוח גם במחשבותיך. אל תתעלה במה שהשגת
בהבנתך. שכנע תמיד את עצמך כי אינך יודע כלוםבהשוואה להבנה האמיתית.
גנומן
141
תסיר מעליך
את הדעות הקדומות. תתרחק מדוקטרינות הזיוף. למד את ספר המפליא ואת ספר אסתר אשר
תחילתו בבית הספר האיסיי. התנהג בצניעות הן בלבושך, הן בדיבורך, הן במבטך והן
במעשיך.
גנומן
142
זכור שהמראה
הינו אוייב שצריכים להתפשר עמו בגלל התועלת שבו, אך אל תהפוך אותו לחבר כי הוא
תמיד מטעה אותך במה שעיניך רואות. כבד את האוכל ע"מ והימנע מלאכול בעמידה.
כבוד השולחן מתבטא בלבוש הצנוע ובצורת הדיבור הנעלה. זכור ללעוס היטב את האוכל
ע"מ להנות ממנו.
גנומן
143
ברך את
האוכל, לפני ואחרי הסעודה. זכור את הקב"ה בפעולה חיוית זו. קבל כל בריאה בסבר
פנים יפות ונעימות, בענווה , באדיבות, כאילו היא חברך הטוב ביותר.
אהוב כל
בריאה כי היא יצאה מה' ומשום שיש בה סגולות נשתרות שה' אוהב.
אל תסתכל
בקנקן אלא הבט ביופי הפנימי ובמידות החיוביות שכל אחד רוכש.
גנומן
144
שמרו מאד על
לשונכם משום שהדיבור הורס את מי שלא נזהר. שמרו מאד עליו יומם ולילה. הצעיר לומד
לדבר. המבוגר לומד לשתוק. החכם יודע כיצד לדבר ומתי לשתוק.
גנומן
145
קדשו את
מחשבותיכם דרך הלימוד עם מורים ראויים ואל תתנו למחשבותיכם לעלות על תורתו של
מוריכם. אחרת לא תהיו מסוכלים ללמוד ממנו.
אם יש לכם
ספקות לגבי מילה כלשהיא מפיו מורכם, האשימו את חוסר הבנתכם. אולי תמצאו את התשובה
לבד ולא תצטרכו להצי את הספק למורכם. אך אם הספק נשאר, דברו על כך עם המורה שלכם.
אל תאמרו: "יש לי ספק לגבי מה שהמורה אמר" אלא "יש מילה של המורה
שלא הצלחתי להבין".
גנומן
146
אם אתם ברי
מזל ללמוד אצל מורה אמיתי, לכו אחריו בראש כפוף ובענווה. הדבר יסייע לכם לקבל מעט
מצניעותו ומענוותו.
גנומן
147
הצדיק הנסתר,
חיים, לקח על עצמו את הקורבן השלם והסופי. הוא נבחר ע"י הקב"ה ע"מ
לשבת בכסא רם של מלכות השמים. המורה חיים מסמל את יעקב, הגואל הסופי של ישראל ושל
האנושות כולה.
גנומן
148
ישוע נבחר
מאז לידתו לשאת את סימני הקריסטו, הסימנים הראשונים של הגאולה. הזמנים ההם היו
חשובים ונסתרות הדרכים של שליחותו הטרגית.
גנומן
149
כוכב הקריסטו
דבר מפיו של ישוע לאחר שקיבל את סימני בית הספר ונטש את קהילת האיסיים ע"מ
להתחיל בשליחותו. תמצאו את הכוכב הזה כל פעם (באוונגליונים) שישוע מדבר בגוף
ראשון.
גנומן
150
הכוכב בא כדי
לבשר על תקופה ממושכת של הכנה הסטורית נחוצה לישועת הכבש האבוד של בית ישראל. לכן
ישוע אמר: "לא באתי כדי להציל את הכבש האבוד של בית ישראל". הכוכב בא
כדי לקבוע את השלב הראשון של תקופת אור עבור העולם, לשם-כך ישוע אמר: "אני אור העולם". הכוכב בא כדי לקבוע
מחדש את הקשר בין ה', האב, והבן, ישראל. לפיכך ישוע ציין: "אתם בנים לשם
אלהיכם".
גנומן
151
הכוכב ההוא
רמז שבעת בואו של הגואל, הוא עתיד לבוארכוב של חמור שאוכל לחם. לכן ישוע היה צריך
להגשים את הנבואה: "הוא אביון ורוכב על חמור".
אבל איש לא
ידע, אם לא בסוף, כיצד סימן זה עתיד היה לצאת לעולם.
"הי-הו"
(נעירה).
גנומן
152
הכוכב בא כדי
להביא בשורות טובות של תקווה לשפלי הרוח, לבלתי-משכילים, לטובי-לב מכל העולם
שליבותיהם מלאי אמונה. בנוסף לכך, ישוע נאם את נאומו המפורסם ("אשרי שפלי
הרוח כי ינחלו את מלכות השמים"), המדגיש את כוחה של האמונה. אור וחן מאירים
את פני שפלי הרוח ואלהי אברהם מברך אותם בחיי נצח.
גנומן
153
התחרטו
עכשיו, צאצאי אברהם, וטהרו את לבכם בבשורה החדשה של הגאולה השלמה, בזכות הגואל
האחרון, חיים, שהיה אוהב ומחבק, ללא הבדל, את כל טובי-לב והיה אומר לכולם:
"כולנו אותו בשר".
גנומן
154
אל-שדי עזר
לנו לעבור את נהר הגאולה ולכן נגאלנו. לאחרים לא היה מספיק כח לעברו, אך הקשר עמנו
היה מספיק כי ליבם היה טוב. אחרים לא יכלו לעשות זאת ונשארו או שבו לסטרא אחרא
משום שלבם היה לא כנה ופתלתל.
צאו מן
המנהגים הישנים, מן הזיופים שנכפו עליכם מאז לידתכם, מן הטעויות שלמדו אתכם בבית
אביכם והכנסו לברית החדשה של הגאולה השלישית השלמה, בזכות הצדיק הנסתר, מורה החים,
חיים.
גנומן
155
כוכב סימני
הגאולה, בהופעתו השניה, מקשר 4,000 שנות הסטוריה- מאברהם אגינו עד הגואל הסופי.
כוכב אסתר, בזמנו, קשר את הגאולה הנסתרת לבית הספר האיסיי. כעת מקשר כוכב אסתר את
הגאולה הנסתרת אל בית הספר אסתר. ההסטוריה הנסתרת מתחילה עם כוכבו של אברהם וכוכבו
של מלכיצדק בעמק השווה, שהיה עמק האיזון הגאולי המושלם. אברהם הוא הגואל. מלכיצדק
הוא שליחותו של החמור המקדש את היין ומברך את הלחם על מזבחו של מלכיצדק. כוכבו של
מלכיצדק ברך את כוכבו של אברהם בכך שקיבל את החלק העשירי מברכתו של אברהם.
גנומן
156
כוכבו של
אברהם גדול פי עשר מזה של מלכיצדק ונסתר פי עשר ממנו. כוכבו של אברהם הוא מאה
מונים יותר צנוע.
גנומן
157
כוכבו של
מלכיצדק הביט וברך את כוכבו של אברהם ואמר לו: "ברוך הוא כוכבו של אבינו
הגדול לאל עליון". לאחר מכן, כאשר הוריד כוכבו של מלכיצדק מבטו אל העולם וראה
אלפי אויבים לעם הברית (מילה), אמר: "ברוך אל עליון הנותן מגן בידיך נגד כל
אויבך". כוכבו של אברהם נתן את מעשר ברכתו לכוכבו של מלכיצדק ואמר: "ברך
את הלחם וקדש את היין למען אומות העולם ולמד אותם את האמונה האמיתית
באל-שדי".
גנומן
158
נסתרות דרכי
ה', אל עליון. ישיר צדיק לאל עליון. גילת חיים בכתה מרוב שמחה. ברוך אל-שדי שעזר
לנו לעבור את נהר הגאולה.
גנומן
159
הו ממלכת
שלמה הגדולה, מאות שנים עברו מכוכב אברהם עד כוכב המלך שלמה. היכן ענוותו של משה?,
היכן צניעותו של אברהם? אך למזלנו כוכבי הגאולה נצצו מעל ישראל. כוכב הבניה החדשה
זהר מעל כולם בתקופה ההיא. זה היה כוכבו של המלך המשוח. כוכבו של אברהם היה קשור
לכוכב הבניה אשר השפעתו כה עצומה עד שהנהנה ממנה שוכח שהוא בעל תשעה נקבים. לפיכך
נפטר המלך שלמה בגיל 52 כשהוא זקן. הוא בזבז את הונו ומרצו שקבל מכוכבי הגאולה.
במקום להשתמש בכוחותיו לטובת הכלל, בזבז אותם למטרות אישיות.
גנומן
160
אלהי ישראל
הוא חנון ורחמיו על כל מעשיו. הקב"ה יודע מראש את כל השלבים המביאים לגאולה
השלמה, ולבניה המחודשת של בית מקדשו. לשלמה המלך היה המזל לחיות בדיוק בתקופה שבה
כוכבי הגאולה נועדו להקים את בית המקדש בירושלים, העיר שנבחרה לקבל את הקדושה
הראויה לכך. משום כך, הקדושה שמלאה את בית המקדש הראשון לא ירדה בגלל שלמה, לא בשל
דוד ולא בגלל שאול.
גנומן
162
הקב"ה
זכר את אהבתו למשה, אשר נשמתו טרם זכתה לראות את בית המקדש של בני ישראל על הארץ
המובטחת, ולכן צווה על כוכבי הגאולה להראות את תפארתם בישראל, מתחת למלכותו של
שלמה המלך.
בית המקדש
נבנה בירושלים לנצח ולמרות תקופות הגולה והחורבן, נקבע מקומו בספר הכוכבים של
הגאולה השלמה. לפיכך מצאה נשמתו של משה רבנו את מנוחתה, משום שמעמד הר-סיני הושלם
בתוך בני ישראל דרך בנייתו של בית המקדש הראשון.
גנומן
163
אני מחזיק
בחותמת הגאולה עם שבעת האישורים המקבלים אותה. אנו בשנה השביעית של הסימנים וחותמת
הגאולה הגיעה יחד עם הלוח החדש של האיזון הכוכבי החדש. זו המהות של שבעת האישורים
היוצאים משבעת הסימנים השלמים.
גנומן
164
1. סימן בא הזמן- אישור
להכריז על הזמן החדש.
2. סימן הכוכבים- אישור
להסביר ולייסד את האיחוד המחודש בין המסורת היהודית והנצרות האוניברסלית החדשה דרך
הברית החדשה של הגאולה השלמה.
3. סימן מלכות השמים- אישור לקבל
ת שליחותו של הכהן המשוח.
4. סימן האור החדש של חנוכת
החנוכות- אישור לכתוב ולהפיץ את הבשורה החדשה של הגאולה השלישית והסופית.
5. סימן החמור אוכל לחם-
אישור להנהיג ולכוון את שליחותו של בית הגאולה השלמה.
6. סימן הדור הרביעי הנעתק
וסימן הבניה החדשה- אישור להכריז על הבשורות הנבואיות הקשורות לדור הרביעי ועל
בנייתו והקמתו של בית הגאולה השלמה (או בית התפילה הגדול לשלום או בית התפילה לכל
העמים בירושלים).
7. סימן תחייתו של הגואל
האחרון, חיים- אישור ללמד את ספר החיים הכלול בספר משנת חיים.
גנומן
166
הלילה,
כדוגמא, הודות לאל-שדי, קבלתי, דרך הסוס הלבן, את מפתח הבניה אשר היה חבוי (גנוז)
בפרמידה של CHEOPE. המפתח נכנס עכשיו לתוך
סימני הכוכבים של מלכות השמים. הוא בא לשם בנית בית המקדש השלישי בי-ם, אשר יעמוד
לנצח. כוכבו של אסתר אמר: "נשמתי שמחה באיחוד המחודש של 12 השבטים".
גנומן
167
לבי שמח
בברית המחודשת משום שכעת הצאן האבוד של בית ישראל יוכל לחזור אל חיקו ואל שורשיו
בבית הגאולה השלמה. אך כיצד ידע ישוע שתלמידיו אינם צריכים להטיף לגוים או
לשומרונים אלא לצאן האבוד של בית ישראל?
ישוע לא יכל
לשלוח את תלמידיו אל הגוים כי השליחות המשיחית נועדה, בהתחלה, רק לישראל. בשליחות
ההיא, רק לאחר סרובו המוחלט של ישראל, כוכבו של קריסטו קבל את האישור להפיץ את
הבשורה לגויי העולם והאישור ניתן לפאולוס מטרסוס. ישוע לא שלח את תלמידיו אל
השומרונים כי הללו לא שמרו על מסורת ישראל.
גנומן
168
בשל אותה
סיבה ישוע לא שלח את תלמידיו אל הצדוקים כי אלו סירבו לקבל את מסורת החכמים
שבע"פ. ישוע לא שלח את תלמידיו אל האיסיים כי אלה היו היחידים שבאותה התקופה
לא נזקקו לישועה אישית. ישוע רצה לשלוח את תלמידיו אל הרבנים, אך ידע מנסיונו כי
הם אינם מוכנים לשמוע את דבריו. הצאן האבוד של השבט העשירי היה עדיין מפוזר
במקומות רבים (כבר 700 שנה לפני תקופת ישוע) והיה מחוץ לכל מסורת ישראל.
גנומן
169
עם זאת, מבלי
שידעו, לאנשי השבט האבוד נותר אור מנשמותיהם שהתקדשו כאשר שמעו את עשרת הדברות בהר
סיני. רבים מהם עדיין היו תמימים ושפלי רוח, בעלי אמונה חזקה, מבצעים מעשים טובים
ומטיבים עם האחרים. ישוע ידע שאלו היו הנשמות הזקוקות המוכנות לקבל בשמחה את
התקווה החדשה שנשלחה מאלהי ישראל. הנצרות היתה האמצעי ההסטורי בתכנית האלוהית
שדרכה הוכן שובם של עשרת שבטי ישראל.
גנומן
170
ישוע ידע
שמטרת שליחותו המשיחית היתה לאחד את 13 שבטי ישראל. הוא הבין שלרבנים לא היו
המידות והאמצעים הדרושים כדי לחפש ולהחזיר הביתה את השבט האבוד ואפילו עם הארץ,
החי בישראל, ננטש על-ידם בבורותו. לעומתם, ישוע ידע כי הצאן שאבד לא יוזנח לעולם.
אלהי ישראל הבטיח להחזיר אותו אל חיק היהדות באחרית הימים. הוא גם הבין שנחוץ היה
אור חדש, דרך חדשה ובשורה חדשה על-מנת להושיעו מעמקי ההטמעות. בתכנית הגאולה
האלהית, הנצרות הפכה לכלי ההסטורי שאיפשר לנשמות האבודות של בית ישראל להישמר עד
שבבוא עת הגאולה השלמה הן יוכלו להיגאל סופית. צריך להבין היטב כי הנשמות הללו
נשארו קשורות לישראל, לתנ"ך ולמעמד הר סיני דרך הנצרות , על-אף שהקשר הזה היה
מעבר לגדר.
גנומן
171
העובדה כי
הצאן האבוד "נשמר" בדרך נס בתוך המחנה הנוצרי מהווה את אחת המטרות
ה"נסתרות" של הנצרות שמתגלה רק כעת דרך הסימנים השלמים של הגאולה השלמה.
צריך להדגיש
שהעובדה הזאת אינה נוגדת את המסורת האומרת שעשרת השבטים חיים מעבר לנהר סמבטיון.
הצדיק השלם,
חיים, הסביר לי ענינים רבים אודות היהודים ההם שעדיין חיים שם, כמו אבותינו- לפי
התורה ולפי הטבע. חשוב להבהיר כי היהודים החיים מעבר לנהר סמבטיון יודעים היטב
שקרוביהם נעשו נוצרים. במשך כל המאות הללו הם פיללו לישועת ה' כדי שאחיהם ישובו אל
חיק היהדות.
היהודים
שגרים מעבר לנהר סמבטיון הינם "צדיקים" (הם לא נטמאו בעבודה זרה ובעבודת
אלילים שקדמו את חורבן הבית הראשון) ובעלי כוחות נבואיים. הם עקבו אחרי תולדות עם
ישראל במשך כל ההסטוריה. הם נבחרו ע"י ה', בין אנשי עשרת השבטים, והובאו
לאשור מיוחד שהינו בלתי נגיש. ראש ל"ו הצדיקים, לעומת זאת, הינו ידוע. הם משתתפים כעת בשמחת הבשורות
ה"נסתרות" של הגאולה השלמה.
גנומן
172
ליהודים אלה
אין רשות להתגלות ליהודי העולם. הם צריכים לחכות לרשות שתבוא מלמעלה. הם חיים,
כאמור, לפי התורה ולפי הטבע. בריאותם איתנה ואינם יודעים מחלות. הם שומרים בקדושתם
ובחכמתם.
גנומן
173
בעלי הזכות
הללו קיבלו סודות רבים של הקבלה המעשית. הם תמיד מתפללים למען אחיהם היהודים. בכל
דור, ראש ל"ו הצדיקים מכיר אותם והם מכירים אותו וקיים קשר בינהם. לפחות אדם
אחד בכל דור צריך לדעת את אמת הסוד הזה עד שיבוא הזמן לגלות זאת וישראל יתעורר
וירגיש את האהבה בין יוסף ובנימין.
גנומן
174
לפיכך, ידעו
הם שבאלפיים השנים האחרונות "שליחותו המשיחית" של ישוע הכילה מטרות
אמיתיות לטובת בית ישראל, והיה זה הכרח חשוב אשר בלעדיו לא היתה מגיעה הגאולה
השלמה. במובן הזה, שליחותו של ישוע היתה נכונה והיתה חלק מתכנית אלהית בהסטוריה
למען הישועה הסופית באחרית הימים.
גנומן
175
בנקודה
הנוכחית, ניתן להבין מדוע היתה חייבת להיות הפרדה מוחלטת בין היהודים האלה ויתר
העם. על-פי הידע שיש ליהודים אין הם יכולים להבין את העניין עד ששארית הצאן תהיה
מסוגלת לזהות שליחות הקורבן הקדוש עם כל מה שמשתמע מבחינת הגאולה השלמה. ובאמת, יהודי הגולה הארוכה, במאבק מתמשך עם עשו
ועם לבן, לא יכלו להיות במצב שבו היו יכולים להבין את שליחות ישוע עד שיהיה מובן
שהצאן האבוד של בית ישראל, חלק בלתי נפרד מעם ישראל לשם איחוד 13 השבטים, יימצא
בין הנצרים.
עד בואם של
הסימנים השלמים, דבר זה לא היה ניתן להבנה. הדבר היה ידוע רק לאנשי הסגולה החיים
מעבר לנהר סמבטיון ולראש ל"ו הצדיקים בכל דור. לפני-כן לא היתה רשות לגלות
זאת.
גנומן
176
גם זהו חלק
מהתכנית האלוהית בהסטוריה. הצאן האבוד במחנה הנצרים זקוק היה לתפילות היהודים הללו
במשך כל מאות השנים ע"מ להישמר מדוגמות הדת החדשה. כאשר יבוא הזמן, יהודים
מעבר לנהר סמבטיון יקבלו רשות לעלות לישראל כדי לגלות את עצמם. בעת ההיא תהיה שמחה
גדולה לכלל האנושות משום שהיא תוכל להבין את התכנית האלהית של הגאולה השלמה.
גנומן
177
גם ספר אסתר
זה מתגלה לראשונה. בצורתו החבויה ובעתיד גלויה, הוא פותח את ישועתם של 13 השבטים.
הוא מגלה כיצד התארים הרבים שניתנו לישוע מצאו את מקומם בתקופה אמצעית של הגאולה
הנכונה.
אני יכול
"לשחק" עם התארים כרצוני. הם כולם חלק מההתגלות הגאולית ולכל אחד יש את
האמת שלו, אך הסימנים הראשונים פתחו את ההתגלות בעוד שהסימנים האחרונים משלימים
אותה. לכן ישוע היה החמור הראשון שנשא על שכמו את כל כובד התארים הללו. רק התואר
של החמור האוכל לחם לא היה מוכר לו כי סימן זה בא רק עם הסימנים השלמים. בזמנו של
ישוע היה הסימן של הגואל הרוכב על חמור קיים, אך אף אחד לא ידע כיצד הנבואה
מתקיימת באמת.
ישוע היה
המשיח הראשון של בית-לחם , שאכל את הלחם הראשוני של מלכות השמים. ישוע היה המשיח הראשון
שבישר את התקווה לגאולה השלמה עבור כלל האנושות. ישוע היה הפרץ הראשון של ההסטוריה
שפרץ את גדרות העולם ע"י התגלותו המשיחית. ישוע היה הכהן המשיחי הראשון שאהב
את עדרו ועדרו אהב אותו. ישוע היה המשיח הראשון שקם לתחייה: הקשר הראשון בין מלכות
השמים והאדמה. ישוע היה הנביא המשיחי הראשון שאמר: "לא באתי אלא כדי להציל את
הצאן האבוד של בית ישראל".
גנומן
178
כוכבו של
אברהם, במונחים של מעגלו ההסטורי בן 4,000 השנה (הזמן הדרוש להביא את הגאולה השלמה
לעולם), בעת התגלות ולידת הנצרות, היה בנקודה הרחוקה ביותר מכדוה"א בכלל ומעם
ישראל בפרט. למעשה, מיקומו היה מיוחד במינו, היות והיה צפון לגמרי מאחורי כוכבו של
מלכיצדק אשר, כפי שהוסבר, הפךבתקופה ההיא לכוכבו של קריסטו. כוכבו של אברהם נקרא
גם כוכב הצניעות, וכמו-כן בשמים מקומו מוסתר וזוהרו לא נראה (על-אף שגדלו הינו פי
עשר מכוכבו של מלכיצדק).
גנומן
179
אברהם אבינו
הוא אב המילה, הברית הנעשית בחלק הגוף שיש לכסותו מטעמי צניעות. לכן, לפני אלפיים
שנה ברית-כוכבית של הכוכב נחבאה בשלמותה מאחרוי כוכבו של מלכיצדק.
זו הסיבה
החבוייה שבגללה ישראל היתה בנקודה השפלה ביותר והנצרות, כאשר חתמה על הברית החדשה,
ויתרה על ברית המילה.
עבור נימולי
התקופה ההיא, כוכבו של אברהם היה זקוק לספיריטואליות פנימית אדירה כדי לזכותם
בהשפעות הגאולתיות של הכוכב.
גנומן
180
התקופה ההיא
היתה קשה ביותר ובחנה את כח העמידה של אנשי הסגולה. לאחר אלפי שנים מכוכבו של
שלמה, בית המקדש שנבנה שוב לאחר גלות בבל עמד על תילו בי-ם.
כעת הגיע
הזמן, במחזורים של הגאולה, המחזור הנבואי
הרביעי שחזה את שליחותו המשיחית של הקורבן המקודש.
גנומן
181
כמובן שספר
אסתר לא בא ללמד אסטרולוגיה, אלא את מעגלי הכוכבים הגאולתיים, אפילו בצורות
הבסיסיות והפשוטות שקבלנו, המסייעות רבות בהבנת התכניות האלוהית. כוכב אברהם
וכוכבו של מלכיצדק הינם מרכזיים בהבנת התנועות ההיסטוריות המובילות לגאולה השלמה.
אנו יכולים
להתבונן ב- 4,000 שנה בתולדות האנושות
עפ"י הנקודות העיקריות המובאות בתורה הקדושה לפי מיקום הכוכבים:
1. השלמות המקורית של האיזון
בין כוכבו של אברהם וכוכבו של מלכיצדק.
2. מיקום כוכבי הגאולה בעת
מלכותו של דוד ומלכותו של שלמה.
3. מיקום כוכבו של קריסטו
בזמן היווסדה של הנצרות.
4. המיקום הסופי של האיזון
המושלם בין שני הכוכבים הנ"ל בעת הגאולה השלמה.
במשך מחציתו
השנייה של המילניום השלישי לפנה"ס, כוכבו של אברהם הביא את הישועה לבני
ישמעאל, בנו של אברהם.
גנומן
182
במחנה
היהודי, אורו הבוהק ביותר של כוכב אברהם ב- 3,000 שנות ההסטוריה זהר לאיש אחד
בלבד: ראש ל"ו הצדיקים בדורו, הנשר הגדול, הרמב"ם: משה בן-מימון.
מעמד הר-סיני
היה כיפור בעוד שפורים היה התגלות בזמן מרדכי הצדיק, ראש ל"ו הצדיקים.
ממעמקי גלות
בבל, הקב"ה, ישתבח שמו לעד, גאל את עמו ישראל בדרכים נסתרות, דרך כוכבו של
מרדכי וכוכבה הנסתר של אסתר. בעת ההיא מרדכי היה תחת כוכבו של אברהם בחיבורו עם
כוכבו של מרדכי, ומלכת אסתר היתה תחת כוכבו של מלכיצדק, בחיבורו עם כוכבו של אסתר.
גנומן
183
ללא הגאולה
הנסתרת ההיא, היה חסר בסימנים הגאוליים של מפתח הפורים אשר פותח את תעלומת כוכבי
מלכות השמים. מגילת אסתר יכולה להקרא גם "מגילת הכוכבים" או "ספר
התגלותו של כוכב אסתר", וידוע לכל שהשם המפורש אינו מופיע במגילת אסתר. ספר
אסתר מגלה את הגאולה שה' הסתיר בכוכבי מלכות השמים.
גנומן
184
לפי המסורת,
יש לנו מידע על כוכבו של אברהם, אולם רק עכשיו, לאחר 4,000 שנה, ניתן לגלות את
מעגלו (CYCLE), יחד עם מעגל כוכבו של מלכיצדק.
עפ"י התורה, בנבואתו של בלעם, אנו יודעים על קיומו של כוכב יעקב. הדבר מתייחס
לכוכב הגאולה או לכוכבו של הגואל או לשניהם גם יחד.
יש להבין את
כוכבו של שלמה לפי מיקומו המשיחי של שלמה וצריך להבין את כוכב המבנה כבניית בית
המקדש (כוכב המבנה הינו קשור גם ל"סוד" בניית הפירמידות).
עפ"י
גאולת פורים, אנו יודעים על כוכבו של מרדכי וכוכבה של אסתר. כוכבו של מרדכי מתקשר
לבית-דין של הגאולה השלמה (הן למעלה, הן למטה) וכוכבה של אסתר מתקשר לגאולה
המוסתרת של כוכבי מלכות השמים.
גנומן
185
עפ"י
הישועה המשיחית לה זכו הגויים בזכות שליחותו של ישוע, אנו יודעים את תכני כוכבו של
קריסטו, אשר הובן לפי הסימנים השלמים של כוכב הקריסטו בסימן הכוכבים.
עפ"י
התגלות הסימנים השלמים של הגאולה השלישית והסופית, בזכות הגואל חיים, אנו מודעים
לכוכב הרביעי הנעתק, ואנו מקבלים מסרים נבואיים למען הדור הרביעי, לפי המסורת
הנבואית של אליהו הנביא.
כוכבי הגאולה
הללו מהווים שבע תקופות הסטוריות, תקופות נחוצות לשם השלמת הסימנים הסופיים:
1. תקופת אברהם- הבטחת
הגאולה.
2. תקופת יציאת מצרים ומעמד
הר-סיני.
3. תקופת הבניה של בית המקדש
הראשון.
4. תקופת המסורת הנבואית של
אליהו, זכור לטוב.
5. תקופת הגאולה הכוכבית
הנסתרת של פורים.
6. תקופת הישועה המשיחית לכל
אומות העולם.
7. תקופת התגלות הסימנים
השלמים של הגאולה השלמה מהתחלתו של הדור הרביעי הממושך. זו התגלותו של
ה"אהיה" השני בשם "אהיה אשר אהיה", אשר מקשר כל גאולה וישועה
שהיו בעבר, מחדשן ומייעד אותן בעת הגאולה הסופית.
גנומן
186
החמור של
השליחות צריך להסביר את כל תכני הגאולה הסופית:
מסורתו של
אברהם באמונה המונותאיסטית באל-שדי, מסורת התורה הקדושה של משה רבנו, המסורת
בית-המקדש בירושלים, מסורת הצדיקים הנסתרים, מסורת כוכבי הגאולה של פורים, המסורת
המשיחית של שליחות ישוע, המסורת החדשה של סימני הגאולה האחרונים והשלמים בזכות
הגואל חיים.
ודאי יכלתם
להיווכח שהמשקולות שאני נושא על גבי אינן קלות. המלים היחידות שעוזרות לי הינן
"הי-הו", "הי-הו", אם הבנתם את כוונתי...
גנומן
187
המסורת
הנבואית של אליהו הנביא, הזכור לטוב, היא עצמה המסורת הגאולית והמשיחית של הגאולה
השלמה, לכן אליהו הנביא פותח את הגאולה הסופית כפי שנאמר בנבואה האחרונה של מלאכי.
לכן הסימנים השלמים של הגאולה הסופית לא יכלו לרדת אל העולם עד אשר הגואל האחרון
נבחר וניתנה הרשות מפי אליהו הנביא. הסימן הכללי הראשון "בא הזמן" מכיל
מפתחות הבנה אלה. הגואל הנבחר מביט בשמים, המסורת הנבואית של אליהו הנביא יורדת
ומפיו של פרץ קול נבואי אדיר מכריז: "בא הזמן".
גנומן
188
זהו זה. בא
הזמן למימוש הנבואה "הנה, אני שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום ה' הגדול
והנורא והוא ישיב אבות אל הבנים ולב בנים אל אבותם".
נבואה זו
מסבירה בפרוש שרק לאליהו הנביא יש רשות לפתוח את הגאולה והתחלת שליחותו באה לאחד
את הלבבות. הגואל האחרון מביא את החוק החדש, חוקה המחודש של התורה למען דורות
הגאולה. לפיכך התחלתה של אותה נבואה אומרת: "זכור את תורת משה עבדי, המצוות
והחוקים שנתתי לו בחורב".
משה רבנו הוא
ראש כל הנביאים "לכן ... ועם משה דברתי פנים אל פנים".
ההבדל הוא
עצום לגבי הצורה, אך גם לגבי התוכן, הכל דברי ה'. המסורת של הנביאים מהווה את
ההמשך של המסורת הנבואית של התורה המסתיימת עם נבואת מלאכי.
גנומן
189
לפיכך חשוב
להבין שהנבואה במלאכי חובה בה שתי שליחויות. לפי הסימנים הן נקראות הסימן הראשון
של החמור האוכל לחם, והסימן המושלם של החמור האוכל לחם. הסימן הראשון מסביר את
שליחותו של ישוע. הסימן השני מסביר את שליחותו של החמור שאוכל לחם.
הסימן
הראשון, כמו-כן, מסמל: 1. את שליחות תיקון הנצרות.
2. את הרחבת הסימן ל- 35
שנים של המחצית הראשונה של הדור הרביעי.
הסימן השני
מסמל: 1. את הרפורמה הגדולה ביהדות. 2. את הרחבת הסימן ל- 30 שנים של המחצית השניה
של הדור הרביעי.
גנומן
190
משמעות
הנבואה אינה צריכה לבלבל. דבר ה' מתקיים.
גנומן
191
אמנם בואו
השני של כוכבו של קריסטו בסימן הכוכבים בא לקיים שנית את השליחות הבלתי גמורה ההיא
אל המסגרת של התכנית האלהית של הגאולה השלמה. במובן הזה, נבואתו של מלאכי הינה
מושלמת מכל צד. גם שליחותו של ה"LEST"
יצאה בסימן אליהו הנביא, אך ה"LEST"
ההסטורי יצר בלבול שלא יכל למצוא פתרון עד לבוא סימני ההשלמה של אליהו הנביא.
גנומן
192
עם סימן
הגואל השלם אנו נכנסנו לדור הרביעי. אמנם, מה היה הדור הרביעי של הסימנים
הראשונים? גם ישוע מתייחס אליו, גם בברית החדשה מדברים עליו.
הנושא לא יכל
להיעדר בתוך התגלות משיחית שקשורה לנבואות הגאולה.
לפחות הדבר
לא רחוק מהאמת לאחר שאחרית הימים של הסימנים הראשוניים הסתיימה בשנת 1945, במקביל
לסוף השואה וסופה של מלחמת העולם השניה.
ניתן להבין
גם שהנצרות המסורתית תמה עם סוף מלחמת העולם השניה. למעשה, הקמת מדינת ישראל, בשנת
1948, מסמלת את השלב הראשון של השם "ישראל" שניתן ליעקב מאבקו ונצחונו
על מלאכו של עשו. שליחותו הקצרה ההיא נשאה עמה את התקופה הארוכה של הדור הרביעי בת
2,000 שנה.
שליחות זו
מלאה תקוות ונושאת עמה את התקופה הקצרה של הדור הרביעי בת 65 השנים. אמנם, יום ה'
הגדול של הדור הרביעי הזה הוא בלתי ידוע לכל ההסטוריה הקודמת. זהו הדור הרביעי
הנעתק מכל דורות העבר.
גנומן
193
מסע ההטפות
של יוחנן המטביל מעיד על השתכנעותו שאחרית
הימים באה למעשה. הוא הגדיר את מטרתו כמבשר של מלכות השמים, בשורה שהיתה כרוכה
בתשובה אישית ובחנינה לישועה מזעף אחרית הימים. הישועה היתה יכולה להיות אישית
בלבד כי קצפה של אחרית הימים נגזרה על העולם כולו.
לכן, הבשורה
של מלכות השמים היתה מסומנת בכפילות ביחס לדור הרביעי: בבשורות הגדולות והנפלאות
היו טמונים המאורעות הנוראים של אחרית הימים. זאת לא היתה רק דעתו של יוחנן: למעשה
זו היתה הסיבה שלמענה נוסד בית הספר האיסיי.
החכמים ההם, בכל סימני הגאולה שראו ובצעו במסגרת בית מדרשם, שאפו לישועה
מזעם הימים האחרונים, הבאים והקרובים, וכמו-כן הם היו משוכנעים, ובצדק, שהיו
היחידים שידעו את דרכי ההצלה.
גנומן
194
הדור הרביעי
הכפול מהווה תמיד התנגשות בין סוף עידן, שסיים את תקופתו והתחלת עידן חדש.
ברור שמעגלו
של כוכבו של אברהם, הנמשך 4,000 שנה לא יכל להיתפס ע"י האיסיים. באמצעו של
המעגל, לאחר 2,000 שנה, הם יכלו לתפוס, לכל היותר, את מעגל ארבע הפינות של כוכב
אברהם, במונחים של ארבע תקופות של כ- 500 שנה, והם יכלו להבין היטב שהיה קשור
לממלכות בבל, פרס, יוון ורומא, שהגיעה לשיא בתקופה בה הם חיו. הם לא יכלו לשער
שעידנה של רומא יימשך לעוד כאלפיים שנה. אולם סימן הגואל השלם, אשר מסמן מהכוכב
הרביעי הנעתק אל כוכבו של אברהם, מגיע רק עם הסימנים השלמים. לו היה מגיע בעת ההיא,
האיסיים עצמם היו חייבים להכריז ולבשר את הגאולה לכלל ישראל, אך למורה הצדק לא היה
רשות לעשות כן.
גנומן
195
אף-על-פי-כן
ניתן לדמיין את קיום סימן זה ללא סימנו של הגואל הסופי (או של מורה הצדק) כאחד
מהסימנים שהתקבלו בבית הספר.
ארבעת
הכוכבים יכלו להחשב במונחים של 500 שנה, כפי שהוסבר כבר, משום שגם חמשת כוכבי
הגאולה מהווים ערך של 500 שנה.
אנו קיבלנו
את הערך הזה בבית התפילה של הגאולה השלמה. הצדיק אמר כי בין 400 ל- 500 שנה לא
תהיה מצוות התפילין כפי שנהוגה היא כיום בבית הכנסת המסורתי.
גנומן
196
התקופה בין
כוכבו של אברהם ליציאת מצרים הינה תקופה שנעה בין 400 ל- 500 שנה. כך גם התקופה
בין הכניסה לארץ המובטחת ועד לבנית בית המקדש הראשון, התקופה בין בניתו של בית
המקדש ועד לחורבנו והתקופה בין גלות בבל ועד לחורבן הבית השני- כולן תקופות שכאמור
אורכן נע בין 400 ל- 500 שנה.
במשך 200
השנים האחרונות של התקופה האחרונה הנ"ל, אנו מוצאים את בית הספר האיסיי המכין
את הזמן המשיחי של אחרית הימים.
גנומן
197
בסימן
הכוכבים המשוער ההוא, לא היה יכול להיות מורה המבשר על כוכבו של מלכיצדק או על
כוכבו של קריסטו. עם זאת, כוכבו של מלכיצדק היה בתוך הסימן. הדבר נהיה לכהן המשוח
במערכת המשיחית של בית הספר הסודי של האיסיים.
השפעת הכוכב
התגלתה בברית החדשה כמו שיכלה להיות מוכרת בזמן הסימנים השלמים. בנוסף לכך, כיצד
ידע יוחנן המטביל שלאחר בשורתו היה צריך להגיע מבשר הגאולה?
גנומן
198
מדוע יוחנן
המטביל היה כה בטוח כי אחריו לא יהיו יותר נביאים שיבשרו על בוא המשיח?
אחד פתח ואחד
צריך להגשים. גם יוחנן וגם ישוע קבלו את הבשורה, ושניהם הכריזו על הרס גדול ועל
זמני מלכות השמים ושניהם נענעו את סירות
ההסטוריה לאלפיים שנים נוספות.
גנומן
199
לפיכך קיבל יוחנן לבטח את סימן הכוכב המשיחי של מלכיצדק
בבית הספר האיסיי, ונהיה למבשר הסימן. הוא הכריז על הזעם האלוהי בעת הדור הרביעי
ועל בואו של הכהן המשיחי שיטביל את נאמניו ברוח הקודש.
אפשרי גם כי
המונח " " התקבל
והיה שגוי בפיהם של תלמידי בית הספר האיסיי.
במונחי הסימנים,
שליחותו של קריסטו נבדלת מן המשיחות האוניברסלית. לכן יש להתייחס לשני היבטי
השליחות המשיחית כאל הסימן המשיחי הכפול של משיח בית יוסף ומשיח בן-דוד.
גנומן
200
אפשרות זו
מתחזקת בעובדה כי בסימנים השלמים, מורה החיים, חיים, מכריז על כוכב זה ככוכבו של
קריסטו.
ההכרזה הזו
חותמת את מהלכו של הכוכב בשם הזה ופותח מהלך חדש בשם כוכב הסימנים.
