Site hosted by Angelfire.com: Build your free website today!

                                                                                

הזרקות אינסולין? – טוב לסוכרת

פרופ' איתמר רז
מנהל מרז הסוכרת בביה"ח הדסה עין כרם
נשיא האגודה הישראלית לסוכרת

הזרקת אינסולין היא לא מה שחשבת.
 כיום היא שיטה נוחה, בטוחה,
מאפשרת עצמאות וגמישות באורח החיים
ותורמת לאיזון טוב יותר של הסוכרת

בבדיקות הסתבר ש "הסוכר שלי קצת גבוה." האם יש לי סיבה לדאגה?
אחת הטעויות הנפוצות בהתייחסות למחלת הסוכרת היא שסוכרת סוג 1 (תלויה
באינסולין)  היא מחלה קשה שעלולה להסב לחולה נזק בריאותי קשה ולעומתה
סוכרת סוג 2 , הנה מחלה דומה בגרסה קלה ולא מסוכנת. טעות זו מתבטאת גם
באופן הדיבור , כאשר חולי סוכרת מבוגרים רבים נוהגים להגדיר את עצמם כמי
שסובלים מ"קצת סוכר".  במשך שנים השפיעה טעות תפיסתית זו על האופן שבו
טופלו חולי סוכרת סוג 2.
כיום, יותר ויותר מרכזים רפואיים מובילים בעולם אמצו את הגישה הטיפולית
המבוססת על מחקרים קליניים של מתן אינסולין לחולים בסוכרת מסוג 2, בשלב
מוקדם ככל שניתן של המחלה. אותם מחקרים הוכיחו שטיפול אגרסיבי יותר
לאיזון רמות סוכר בדם ידחה או ימנע את סיבוכי מחלת הסוכרת ויבטיח למטופל
איכות חיים טובה יותר.
 
האם סוכרת סוג 2 הנה מחלה מסוכנת?
כיוון שבשלביה הראשונים, תסמיני מחלת הסוכרת אינם פוגעים באיכות חיי
החולים ואינם גורמים למכאובים וייסורים, חולים נוטים להקל בה ראש ולדחות
את הטיפול אולם, חשוב לדעת שחולה סוכרת שאינה מאוזנת -  כלומר שרמות
הסוכר בדמו אינן מאוזנות לערכים נורמליים לאורך זמן -  עלול ללקות בסיבוכי
הסוכרת שנגרמים ע"י חוסר איזון הסוכר בדם. מחקרים רבים הוכיחו שניתן
למנוע ולדחות את סיבוכי הסוכרת באמצעות טיפול שמטרתו להביא את החולה
למצב שבו רמות הסוכר שבדמו מאוזנות בדומה לאלו של אדם שאינו לוקה
במחלה.
איזון רמת הסוכר בדם משפר את איכות חיי החולה ומצמצם את התופעות מהם
החולה סובל, כמו:  השתנה תכופה בלילה, נטייה ללקות בזיהומים וריפוי איטי
של פצעים. אך חשוב מכל, איזון הסוכר בדם ימנע וידחה את שאר המחלות
שמקורן ברמות סוכר גבוהות (היפרגליקמיה), כולל
 פגיעה בראיה עד כדי עיוורון, מחלות עצבים, מחלות כליה עד אי ספיקת כליות
וצורך בדיאליזה.  ניתן למנוע או לפחות לדחות את הופעת הסיבוכים בעזרת
איזון קפדני של רמות הסוכר.
 
מה הוא הטיפול שנועד להוריד את רמת הסוכר בדם?
הטיפול המקובל בסוכרת סוג 2 – כולל שלושה מרכיבים: דיאטה, פעילות גופנית
וטיפול תרופתי על פי הצורך.
לרוב, בשלב הראשון, הסמוך בדרך כלל לגילוי המחלה, היעד המרכזי הוא איזון
רמות הסוכר בדם באמצעות הפחתה במשקל וביצוע פעילות גופנית. עם
האבחון, החולים מקבלים ייעוץ אישי והנחייה בנושאים הבאים: דיאטה ואכילה
נכונה (מהם סוגי המזון שמותר להם לאכול, כמויות ומועדי ארוחות),  פעילות
גופנית, טיפול תרופתי. כמו כן, הצוות המטפל משוחח עם החולה על   ערכי
הסוכר שעל החולה לשאוף אליהם, ועל אורח החיים הנכון שיאפשר לו להגיע
ליעד הרצוי. מלבד ערכי הסוכר, הצוות הרפואי בודק את רמות השומנים בדם
החולה, לחץ הדם שלו ומשקלו.
לדאבוננו, חולים רבים מתקשים לבצע את השינויים באורח החיים  וההישגים
נותרים קצרי-טווח בלבד. עבור חולים שאינם מסוגלים לשנות את אורח חייהם
על ידי הפחתה במשקל והגברת רמת הפעילות הגופנית, קיים מגוון של תרופות
הניתנות דרך הפה ומיועדות להפחית את הצטברות הסוכר בדם.

האם טיפול תרופתי יסייע לחולה באיזון הסוכרת לאורך זמן?
 סוכרת סוג 2 היא מחלה כרונית. עם הזמן, פוחתת יכולתם של תאי הבטא
שבלבלב להפריש אינסולין. כך, ככל שהמחלה מתקדמת, פוחתת יעילותן של
התרופות הניטלות דרך הפה וגם אם מגדילים את מינונן או את תדירות נטילתן –
אין הדבר מסייע בשמירה על רמה מאוזנת של הסוכר בדם. בשלב זה, אשר
עשוי לחול  15-10 שנים לאחר האבחון הראשוני, נוהגים רופאים להמליץ לחולים
לעבור לטיפול באינסולין על מנת למנוע עליה של רמת הסוכר בדם. 
יתרונו הגדול של האינסולין בכך שטיפול באינסולין הוא בעל סיכוי רב להביא את
הסוכר בדם לרמה קרובה לנורמאלית.  אולם, למרות היתרונות המוכחים של
האינסולין ויעילותו הרבה, הוא נשמר תמיד לסוף כטיפול האחרון שמוצע לחולה,
בין היתר,  עקב רתיעתם של הצוותים הרפואיים והחולים מהזרקתו. בישראל,
למשל, רק 15% מכלל החולים בסוכרת מטופלים באינסולין (בארה"ב, לעומת
זאת, שיעור זה גדול יותר מפי שניים).
היום, מומחים טוענים כי ההחלטה לטפל באינסולין מתקבלת בשלב מאוחר מדי
של המחלה וכי הצטבר נזק רב וסיבוכים רבים שהם תולדה של תקופה ממושכת
של חוסר איזון. בנוסף, טיפול באינסולין בשלב מוקדם יותר של המחלה עשוי
להביא לשיפור בתפקוד תאי הבטא ולמנוע את הנזק הבלתי הפיך לתאים אלה
היוצרים את האינסולין בלבלב. ואמנם, נמצא כי מעבר מהיר לטיפול באינסולין
מביא לנסיגה במחלה ולשיפור במצבם של חולי סוכרת סוג 2.
אני מפחד מזריקות. האם בכל זאת אוכל  להיעזר באינסולין?
כאמור, אינסולין סינטטי הוא חיקוי זהה לחומר הנמצא בגופנו והוא מתפרק
במערכת העיכול. לכן, אם ניטול אינסולין בטבליות, הוא יתפרק במערכת העיכול
לפני שיוכל להשפיע לאיזון רמות הסוכר בדם. זאת הסיבה לצורך להזריק
אינסולין. בעבר, הזרקת אינסולין הייתה כרוכה באי-נוחות ובכאב, וחולים נדרשו
להזריק לעצמם אינסולין פעמים רבות ביום.
לשמחתנו, בעשור האחרון, חלו התפתחויות מרחיקות לכת בהבנת המנגנונים
הגורמים למחלת הסוכרת. בעקבות הידע שהצטבר, פותחו תרופות חדישות
ויעילות, טכנולוגיות חדשות ואמצעים חדשים להזרקת אינסולין. חידושי הרפואה
מאפשרים כיום לחלק מחולי הסוכרת לקבל את מנת האינסולין הדרושה לאיזון
רמות הסוכר בגוף באמצעות 2 זריקות אינסולין ביום בלבד -  אחת בבוקר ואחת
בערב.  אמצעי ההזרקה, העומדים לרשות החולים כיום,  כה משוכללים
ומתוחכמים עד שההזרקה עצמה פשוטה וכמעט אינה מורגשת בזכות המחט
הזעירה.   אינסולין חדש המגיע לישראל הוא "נובומיקס 30", שפיתחה חברת
נובו נורדיסק הניתן פעמיים ביום בלבד ומעניק אפשרות טיפול משופרת של שתי
פעולות בהזרקה אחת,  בדומה לאופן ההפרשה הפיזיולוגי: השפעה מהירה
ומיידית כתגובה לארוחה והשפעה מתמשכת לרמת איזון בסיסית. תכשיר בעל
תכונות דומות, הומולוג מיקס של חברת אלי-לילי כבר נמצא בשימוש בארץ מזה
כשנתיים. תוצאות מחקרים קליניים שבוצעו והניסיון הקליני שהצטבר עד עתה
מוכיחים את יעילותו של נובומיקס 30 בשיפור האיזון, בשיפור קלות ההזרקה
וההיענות לטיפול וכל זאת תוך כדי ירידה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה (מצב בו
נוצרת ירידה חדה מדי בערכי הסוכר).
 נובומיקס 30 מוגש באמצעי הזרקה ייחודי  חד-פעמי מוכן לשימוש, במזרק חומר
המספיק ל-10 ימים ובסיומם מקבל החולה מזרק חדש. אין צורך בחיטוי של מקום
ההזרקה ואין צורך בשמירת האינסולין שבשימוש בקירור.  האינסולין נישא
במזרק שצורתו כצורת עט לכל דבר, הוא קל לשימוש. הזרקת האינסולין מבטיחה
לחולה הסוכרת ניידות מושלמת וגמישות בקביעת מועדי הארוחות ומועדי
הפעילות הגופנית.

האם זה "מקובל " לחשוש מהזרקת אינסולין?
מסתבר שנטילת אינסולין מעוררת חששות וחרדות בלב החולים אך גם בלב
הצוותים הרפואיים, עד כדי כך שניתן לתופעה השם: "התנגדות פסיכולוגית
לאינסולין". עבור חולים רבים, המעבר מטיפול בכדורים לטיפול בזריקות אינסולין
טראומטי ומעורר התנגדות יותר מאבחון הסוכרת עצמה. חולים חוששים מאובדן
העצמאות ומהשתעבדות לזריקות. מחוסר הנוחות הכרוך לתפיסתם בהזרקת
האינסולין ומתופעות הלוואי של האינסולין, כגון: עלייה במשקל. אך, החשש
העיקרי הוא כנראה התפיסה שתחילת הטיפול באינסולין מהווה "תמרור" המסמן
כי הגיעו להחמרה במצבם ול"סוף הדרך".
ההתנגדות באה לידי ביטוי הן ברמת החשיבה, הן ברמת הרגשות והתפיסות והן
ברמת ההתנהגות.  מנגנונים מוכרים כגון הדחקה, הכחשה והימנעות עוזרים
למשל, לאדם המפתח תסמינים של סוכרת, להתעלם מהתסמינים ולתרץ אותם
בתירוצים שונים והכל כדי להימנע מהתמודדות ישירה עם המחלה ועם
תוצאותיה.
מסתבר שגם רופאים ואחיות שותפים לחששות אלה, אם כי באופן קצת שונה.
מחקרים מצאו כי לצוות הרפואי יש תחושה שהטיפול באינסולין מסובך מדי, הן
עבור הרופא והן עבור החולה. כמו כן, גם עבור הצוות הרפואי, תחילת הטיפול
באינסולין מהווה "תמרור" אזהרה ובדרך כלל מקננת בהם התחושה שהמעבר
לטיפול באינסולין מרמז על "כישלונם" בטיפול במחלה.

האם החשש מהזרקות אינסולין מוצדק?
כאשר אנו בוחנים את חששות החולים והצוותים הרפואיים, אחד לאחד, מסתבר
שמדובר בסדרה של תפיסות שגויות או חשש מתופעות לוואי, כגון השמנה, אשר
ניתן להתגבר עליהם באמצעות  תזונה נכונה. אמצעי ההזרקה, העומדים לרשות
החולים כיום,  כה משוכללים ומתוחכמים עד שההזרקה עצמה פשוטה וכמעט
אינה גורמת כאב. רוב תופעות הלוואי המיוחסות באופן שגוי לאינסולין מקורן
בסיבוכי הסוכרת עצמה, ואת חלקן ניתן היה למנוע אם החולים היו מטופלים
משלב מוקדם יותר באינסולין.

כיצד פועלים הצוותים הרפואיים להתגבר על ההתנגדות לאינסולין?
כיום רופאים משנים את הגישה הטיפולית בסוכרת. בשלב הראשון הם מלמדים
את ציבור החולים והצוותים הרפואיים מהן טעויות התפיסה אודות מחלת הסוכרת
והטיפול באינסולין. הצוותים הרפואיים והחולים לומדים כיצד להתמודד עם
חששותיהם ולטפל בהם. רופאים ואחיות הגיעו למסקנה שהדרך הטובה ביותר
להתגבר על החשש היא למסור לחולה מידע רחב, אמין ומדויק על מנת שהוא
"ינהל" וישלוט במחלה ולא שיווצר מצב בו המחלה שולטת בחולה.
לסיכום ניתן לומר כי טיפול באינסולין בשלב מוקדם ככל שניתן של הסוכרת
מעניק לחולה סיכוי טוב לשפר את איכות חייו, לדחות את החמרת המחלה
ולהימנע מסיבוכיה.

בארץ כ- 400,000 סוכרתיים ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת.
אין כמעט בית שאין בו סוכרתי ואין אדם שאינו מכיר מישהו חולה בסוכרת. זוהי מחלה
שעדיין אין לה מרפא, אם כי שילוב של דיאטה, טיפול תרופתי ופעילות גופנית, יכולים
להבטיח לחולים בה איכות חיים טובה. על מנת להבין מהי המחלה, כיצד מתמודדים אתה
ומה צופן לנו העתיד, פנינו אל ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל מרפאת הסוכרת בבית החולים
וולפסון, המכהן גם כסגן נשיא האגודה הישראלית לסוכרת.
ד"ר וינשטיין מה היא סוכרת?
"סוכרת הנה הפרעה בחילוף החומרים הגורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם. ניתן להבחין
בשני סוגים עיקריים: סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.
סוכרת מסוג 1 - (בעבר נקראה סוכרת נעורים), מופיעה כתוצאה מהרס של תאים המייצרים
אינסולין בלבלב, וכך נגרמת הפסקה בהפרשתו. סוכרתיים עם סוכרת מסוג 1
זקוקים להזרקה קבועה של אינסולין.
בסוכרת מסוג 2 - (סוכרת מבוגרים) הלבלב ממשיך לייצר
אינסולין, אך מסיבות שונות נפגמת יכולת הגוף להשתמש בסוכר ויש פגיעה חלקית ביכולת
הלבלב להפריש אינסולין. אחת הפעולות החשובות של האינסולין היא שמירה על
איזון רמת הסוכר בדם. האינסולין מאפשר כניסת סוכר לתאים, בעת הזדקקותם לו, לשם
יצור אנרגיה ובנייה של חומרי תשמורת בתא. במצבים בהם מופיעה יכולת ירודה
של הלבלב לייצר אינסולין, ובמקביל ירידה ביכולת השרירים לנצל את האינסולין, מתפתחת
סוכרת. סוכרתיים עם סוכרת מסוג 2 זקוקים, בדרך כלל, לטיפול בדיאטה, פעילות גופנית,
ולעיתים גם לתרופות ואף לאינסולין."
מהי שכיחות הסוכרת?
"הסוכרת מתגלה בכ - % 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה
לכדי % 15. שכיחות הסוכרת נמצאת בסימן עלייה בעשורים האחרונים. הסיבות העיקריות
הן עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורכת הגורם לעלייה במשקל, ואורח
חיים."
מאחר ששכיחות המחלה גבוהה מאד,
 רצינו לדעת מי עלול לפתח סוכרת?
"סוכרת מסוג 1 פוגעת באנשים צעירים יחסית (1-45 שנים), ובעיקר בגיל ההתבגרות. אם כי
מחלה זו מתפרצת גם אצל אנשים מבוגרים יותר. הסיבה לא ברורה לחלוטין, אך לתורשה,
לזיהומים ויראליים ולתגובות של המערכת החיסונית יש תפקיד עיקרי בהתפרצות המחלה.
סוכרת מסוג 2 מתפתחת בשלב מאוחר יותר בחיים. בדרך כלל לאחר גיל 40. בסוג זה של
סוכרת לתורשה תפקיד חשוב מאד. כן קיימים גורמים סביבתיים כגון:
עודף משקל, שינוי בהרגלי החיים, מצבי לחץ ועוד."
מה הם הסימפטומים המתריעים על
הופעת הסוכרת?
"הסימפטומים העיקריים בסוכרת מסוג 1 : חולשה, אובדן משקל, הטלה מרובה של שתן,
צמא, טשטוש ראייה, הפרעה בריפוי פצעים, אין אונות, הרגשת נימלול בגפיים.
בסוכרת מסוג 2 הסימפטומים בד"כ קלים מאד. המחלה מתפתחת באיטיות, הגוף מתרגל
לאט לאט לרמות סוכר בדם הגבוהות מהנורמה ואפשר לחיות שנים מבלי לדעת
כלל שיש סוכרת."
מהו הטיפול בסוכרת?
"לא קיימת עדיין תרופה שתרפא כליל את מחלת הסוכרת. עיקר הטיפול מתבסס על השגת
רמות סוכר בדם, שתהיינה מאוזנות ככל האפשר. ככל שרמות הסוכר קרובות יותר לערכים
המאוזנים, כך משתפרת הרגשתו של הסוכרתי. הוכח מעל לכל ספק ששמירה על רמות סוכר
תקינות בדם מפחיתה במידה משמעותית את הופעת הסיבוכים המאוחרים ואת חומרתם.
כיום יכולים סוכרתיים, שרמות הסוכר בדמם מאוזנות כהלכה, לנהל אורח חיים רגיל לחלוטין,
בדומה לאורח החיים שמנהל מי שאינו סוכרתי. דיאטה ופעילות גופנית הנם שני עמודי התווך
בטיפול בסוכרת, משום שלשניהם השפעה מרכזית על רמות הסוכר בדם. בסוכרת מבוגרים
(סוג 2) ניתן לדחות את התפרצות המחלה ע"י מניעת השמנה ופעילות גופנית מבוקרת.
סוכרתיים עם סוכרת מסוג 1 זקוקים לאינסולין כדרך טיפול קבועה. האינסולין ניתן בזריקות,
משום שאם יינתן בבליעה יפורק מיידית ע"י אנזימי מערכת העיכול, המפרקים חלבונים.
בשנים האחרונות פותחו "עטים" המיועדים להזרקת אינסולין. עטים אלה נוחים לנשיאה
ודומים בצורתם לעט נובע. השימוש בהם משפר את איכות חיי הסוכרתי, עקב הנוחות
בנשיאת העט ובאופן ההזרקה לעומת השימוש הרגיל במזרקים ובבקבוקונים הרגילים.
פיתוח נוסף שככל הנראה בקרוב נוכל להשתמש בו הוא משאף אינסולין , באמצעותו יינתן
האינסולין בשאיפה לריאות במקום בהזרקה. לחלק מהסוכרתיים עם סוכרת מסוג 2, דיאטה
ופעילות גופנית מספיקים כדי להחזיר את רמות הסוכר לערכים הנורמליים. לאלה שהטיפול
הנ"ל אינו מספיק, מוסיפים טיפול תרופתי המגדיל את ייצור האינסולין על ידי הלבלב ואת
יכולת התאים לנצל את האינסולין המופרש. חולים בסוכרת מסוג 2, שרמות הסוכר שלהם
אינן מאוזנות למרות טיפולים אלה, יצטרכו לקבל בנוסף גם אינסולין."
מה הם הסיבוכים המאוחרים של הסוכרת?
"רוב הסוכרתיים מנהלים אורח חיים רגיל, אם הם מקיימים את הוראות הרופא המטפל בנוגע
לדיאטה, פעילות גופנית, השימוש בתרופות דרך הפה ובאינסולין. יחד עם זאת, חולים
הסובלים מסוכרת במשך שנים רבות עלולים לפתח סיבוכים מאוחרים. אלה עלולים להופיע:
בכליות ולגרום לצורך בדיאליזה ו/או השתלת כליה, לפגוע בכלי דם במוח עד כדי אירוע מוחי,
לחסימת כלי דם בלב שמביאים לתעוקת חזה ולהתקפים, לפגוע בכלי הדם הקטנים ברשתית
העין עד כדי סכנת עיוורון. נזק למערכת העצבים ההיקפית (נוירופתיה) עלול להסתיים באבדן
התחושה, אין אונות, סחרחורות, בעיות במערכת העיכול והשתן והופעת כיבים ברגליים,
שמסכנים את רגל החולה וגורמים במקרים קיצוניים לצורך בקטיעה. אי שמירה על ערכי
סוכר תקינים בדם מעלה את הסיכון ללקות בסיבוכי הסוכרת המאוחרים."
אנחנו קוראים בעיתונות, חדשות לבקרים, על תרופות חדשות ועל מאבקים להכללתם
בסל הבריאות. במה טובות תרופות אלו מהתרופות הקיימות. אילו תרופות הוכנסו
לסל הבריאות בשנים האחרונות ואילו תרופות עדיין לא נכללות בסל?
"היום, לעומת העבר הלא רחוק, גדל ארסנל התרופות לסוכרתיים במידה ניכרת. בחודשים
האחרונים אושרו לשימוש בארץ שלוש תרופות חדשות, ששתיים מהן עדיין לא בסל
הבריאות, לצערנו. אבנדיה -AVANDIA, תרופה המטפלת בשורש הבעיה של סוכרתיים מסוג
2, בתנגודת לאינסולין הקיימת ברקמות ההיקפיות שלהם. התרופה היא יעילה וכמעט נטולת
תופעות לוואי. הוכח כי מתן אבנדיה לחולי סוכרת מסוג 2, אשר היו מועמדים לטיפול
באינסולין, (בשל היעדר תגובה לתרופות אחרות), עשוי לאזנם ולחסוך מהם את הצורך
בזריקות. אבנדיה גם מאפשרת שליטה ובקרה לאורך זמן על רמות הגלוקוז בדם ובכך
תורמת להורדת הסיכון לסיבוכים בטווח הארוך. קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית
משתתפות במימון של אבנדיה, עד 50% מערכה. את התרופה במחיר המוזל ניתן להשיג
בבתי המרקחת של הקופות, לפי מרשם רופא. נובונורם - NOVONORM , גם זו תרופה
מצוינת, אשר למעשה מהווה "מודל חדש" ומשופר של הגלובן (גליבטיק). מדובר בתרופה
הגורמת להפרשת אינסולין בלבלב, אבל, בניגוד לגלובן, אופן הפרשת האינסולין כתוצאה
משימוש בנובו-נורם, דומה לתהליך פעילות הלבלב אצל אדם בריא. (כמות גבוהה ומהירה
של אינסולין) כתוצאה מכך, שתי תופעות הלוואי הידועות של שימוש בגלובן: השמנה, ותת
סוכר, כמעט לא קיימות עם תרופה זו. בנוסף לכל אלה, התרופה ניטלת עם הארוחה
ואם לא אוכלים אין בה צורך. רגרנקס- REGRANEX , מדובר במשחה המסוגלת לגרום
לריפוי פצע אשר אינו מתרפא באמצעות תרופות או משחות אחרות. במקרים רבים משחה זו
עשויה לחסוך קטיעת רגל. משחה זו אושרה לשימוש בארץ ואף הוכנסה לסל התרופות. "
מה הן ההתפתחויות במכשור לסוכרתיים בהשוואה למכשור שהיה בשימוש בשנים עברו.
האם צפויים חידושים גם בתחום זה?
משאבת האינסולין הופכת ליותר ויותר פופולרית ואט אט מוצאת את מקומה בסוכרתיים גם
מסוג 2, אשר אינם מצליחים להגיע לאיזון הרצוי. החידוש האחרון הנו  SENSOR , חיישן
המסוגל לבדוק את כמות הסוכר בנוזל הבין-תאי בדם, כל 3 דקות ובמשך שלושה ימים.
הנתונים הרבים מועתקים למחשב וכך ניתן לקבל מידע רב אודות תנודות הסוכר ולטפל
בהתאם."
מה זה משאבת אינסולין? למי היא יכולה לסייע?
"משאבת אינסולין היא מכשיר קטן , בגודל של ביפר, אשר בתוכו אינסולין. צינורית דקה
מחברת בין המשאבה לסיכה דקה ומיוחדת. סיכה זו מוחדרת, דרך דופן הבטן, לתת-עור
, בדומה לזריקת אינסולין. האינסולין עובר מן המשאבה דרך הצינורית ונכנס לגוף דרך אותה
סיכה. היתרון העצום שיש למשאבה על פני ההזרקות הוא בכך שניתן לווסת את הפרשת
האינסולין באופן דומה לזה של הלבלב. במקום זריקה גדולה, ניתן לחקות את תפקוד הלבלב
ע"י הפרשה איטית קבועה ורצופה של אינסולין. המשאבה מיועדת לכל סוכרתי אשר הטיפול
באינסולין איננו תורם לאיזון המיוחל, גם כאשר הוא ניתן במספר זריקות ביממה. "
מהן התחזיות לעתיד?
"למרות שהסוכרת ידועה אלפי שנים, עדיין לא הכל ברור בקשר לגורמי המחלה. מאמצים
קדחתניים מושקעים כיום כדי לחקור ולמצוא שיטות למניעה וטיפול בסוכרת. מחקרים מראים
כי סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) הנה מחלה אוטואימונית (תגובה חיסונית של הגוף כלפי
עצמו) , בה הורס הגוף בעצמו את התאים המייצרים אינסולין. על סמך תיאוריה זו עובדים
חוקרים רבים על מציאת שיטות למניעת התהליך האוטואימוני. קיימות ראיות רבות כי הם
בדרך הנכונה, אך דרך זו עדיין ארוכה . בד בבד עם מחקר זה מושקעים מאמצים נרחבים
במציאת שיטות חדשות וטובות יותר לטיפול בסוכרת. מספר קבוצות מחקר בעולם וגם בארץ
נמצאות כיום בעיצומו של תהליך פיתוח וניסוי של תרופות חדשות ובמציאת פתרונות טובים
יותר ע"י שימוש בהנדסה גנטית, וכן במציאת דרכים אלטרנטיביות למתן אינסולין בצורה
שתחקה את פעילות  הלבלב באופן מושלם."
גילוי מוקדם של סוכרת
חברת התרופות "אלי לילי" מביאה בפניכם טיפים לגילוי מוקדם של הסימפטומים
למחלת הסוכרת:

   • עייפות מתמשכת
   • איבוד משקל
   • הטלת שתן תכופה
   • פצעים שאינם מגלידים
   • רעב תמידי
   • ראייה מטושטשת
   • חוסר תחושה או לחילופין הרגשת עקצוץ בכפות הרגליים ובידיים
   • צימאון רב
   

וטיפול רפואי שפותח רק במאה
האחרונה
וטיפול רפואי שפותח רק במאה
האחרונה

המילה סוכרת מקורה ביוונית עתיקה ופירושה "לעבורדרך" היא מתייחסת למעגל הקסמים
של צמא מוגברוהשתנה מרובה שגורמת לאדם לחוש כמו משאבת מיםמצידה האחד נשאבים
נוזלים ומצידה האחר מופרשיםנוזלים. השם המלא של סוכרת - DIABETES MELLITUS,
מתאר חלק מהתסמינים העיקריים שלה. MELLITUS בלטינית פירושו "ממותק בדבש", והוא
מתייחס להימצאות סוכר בשתן, סימפטום שהרופאים בזמן העתיק תארו לעיתים קרובות,
ואבחנו אותו באמצעות טעימת השתן. עד למאה ה- 20, הסוכרת הייתה מחלה שלא היה לה
טיפול רפואי. הרופאים המליצו לחולי הסוכרת להתעמל, לשמור על משקל תקין ולשנות את
הרגלי האכילה, אבל ברוב המקרים מצב הסוכרתיים הלך והדרדר בהדרגה, ותוחלת חייהם
מאז גילוי המחלה הייתה כשנה. מצב זה השתנה בשנות העשרים של המאה, עם סדרה של
גילויים שפיתוחם נמשך בהתמדה. בשנת 1869, גילה רופא גרמני בשם פול לנגרהנס ,
שבלוטת הלבלב ברוב בעלי החיים מכילה אלפי אזורים שבהם קיימות רקמות מיוחדות,
שונות מהרקמות הרגילות, שנקראו על שמו "איי לנגרהנס". בשנת  1890 פיזיולוג גרמני
בשם אוסקר מינקובסקי ביצע ניסויים בכלבים, שהוכיחו שחומרים כימיים שנלחמים בסוכרת
מיוצרים בלבלב. בשנת 1901, הרופא הפתולוג יוג'ין אופי איתר את החומרים הכימיים
שמיוצרים באיי לנגרהנס, וביסס את ההנחה שהסוכרת מתפתחת כאשר פעילות התאים
נפגמת או נפסקת לחלוטין. בשנת 1921, הצליחו הרופאים בנטינג, בסט, קוליפ ומק'לאוד,
ארבעה חוקרים שעבדו באוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד ולמצות את החומר הכימי
שמופרש על ידי הלבלב. התמצית, לה קראו "תמצית בנטינג", שאנו מכירים כיום בשם
אינסולין, הייתה התרופה היעילה הראשונה לטיפול בסוכרת. היא גרמה להצלת מיליוני בני
אדם ובזכותה הוענק למגלים פרס נובל לרפואה בשנת 1923. המחקר שתכליתו הבנה טובה
יותר של המחלה ושיפור הטיפול בה לא פסק. בשנות השמונים, הצליחו באמצעו שיטות של
הנדסה גנטית ליצור אינסולין , במקום למצות אותו מלבלב של בעלי חיים. ההתפתחות
העצומה בשיטות לבדיקות דם, נתנה לחולים אפשרות לבצע את בדיקות הדם בביתם
ולהשיג, בנוחות יחסית ועם כאב מינימלי תוצאות מדויקות של רמות הגלוקוז בדם ,
המאפשרות להם לנטר את מצבם בעצמם ולנהל אורח חיים רגיל. החוקרים עובדים עתה על
פיתוח אמצעים נוספים ושיפור שיטות קיימות כמו השתלת לבלב, השתלת משאבת אינסולין
ופיתוח שיטות לא פולשניות לבדיקת רמות הגלוקוז בדם.

מכשור שנמצא בשלבי פיתוח סופיים או שנכנס לאחרונה לשימוש מאפשר לסוכרתיים
התמודדות קלה ונוחה עם ניטור רמות הסוכר בדם והטיפול התרופתי. משאבת אינסולין
פנימית - הזרקת אינסולין קבועה או שימוש במשאבת אינסולין חיצונית המוצמדת לגוף הם
האמצעים שאפשרו לסוכרתיים לפקח ביעילות על רמות הגלוקוז בדם . כיום, אנו מתבשרים
על אופציה נוספת שתקל עוד יותר על ניטור הסוכרת ותהפוך את התהליך כולו ליותר קרוב
לתהליך הטבעי. מדובר בפיתוח של משאבת אינסולין פנימית, מינימד 2001 , שנמצאת
בשלבי אישור מתקדמים של ה- .F.D.A (רשות המזון והתרופות האמריקאית). המשאבה
השטוחה, בקוטר של כ-10 ס"מ, מושתלת בניתוח בגופו של הסוכרתי. היא מכילה אספקת
אינסולין לתקופה של עד שלושה חודשים, המשתחרר באופן אוטומטי ישירות אל הבטן שם
הוא נספג במהירות, תוך חיקוי פעולת הלבלב הבריא. את המשאבה מתכנתים מראש כך
שתשחרר "פעימות" קבועות של אינסולין במהלך היממה. שלט רחוק בגודל של איתורית
מאפשר למשתמש לקבל מנות נוספות של אינסולין במהלך הארוחות או כאשר רמת הגלוקוז
בדמו עולה. המשאבה כבר אושרה לשיווק באירופה ועברה את שלב הניסויים הקליניים
בארה"ב, אבל ה-.F.D.A עדיין צריך להעניק לה את האישור הסופי ולקבוע באיזה אינסולין
ישתמשו במשאבה זו.
 The GlucoWatch- התמודדות יעילה עם הסוכרת פירושה מדידת רמות הגלוקוז בדם לעיתים
מזומנות. כדי לעשות כן סוכרתיים רבים למדו לדקור את עצמם על מנת להוציא כמות קטנה
של דם לבדיקת רמות הגלוקוז. אבל רק מעטים בקרב הסוכרתיים למדו ליהנות מהתהליך
הזה, הקשה פיזית ונפשית. בקרוב יתאפשר למיליוני סוכרתיים לבדוק את רמות הגלוקוז
מבלי להזדקק לדקירה. פיתוח של חברת Cygnus הוא מכשיר הדומה לשעון יד שנקרא
GlucoWatch , יאפשר בדיקה קלה ומהימנה של רמות הגלוקוז בדם. המכשיר שולח זרם
חשמלי בעוצמה נמוכה שמאתר את המולקולות של הגלוקוז, זאת מבעד לעור, בלי
דקירה. המולקולות נבדקות באופן אוטומטי וקריאת רמת הגלוקוז מופיעה על הצג, ואף
מאוחסנת בזיכרון. מכשיר זה אושר לשימוש ע"י ה- F.D.A .
 

מיתוסים על סוכרת

מצאנו במילון את הערך מיתוס: (ז') אגדה, בדותה, סיפור אגדי, מסורת מופלאה, אירוע שנופח מעבר לממדיו, מופת, סמל.
מיתוס מוגדר מצד אחד כסיפור מסורתי שמתייחס להיסטוריה הקדומה של האנושות או שהוא מסביר תופעות טבעיות או חברתיות. לחילופין המיתוסים מייצגים אמונות שגויות בהן מחזיק ציבור גדול.
קיימות הרבה חצאי אמיתות, הגזמות ועיוות של המציאות בהקשר למחלת הסוכרת שמתאימות להגדרה של מיתוס. למשל, שסוכרת נגרמת עקב נקמת האל, או שילדים שאוכלים יותר מדי דברי מתיקה  יחלו בסוכרת.
מיתוסים, לעיתים קרובות עוברים מדור לדור כהיסטוריה  שבעל-פה, והם מייצגים את הקשר שבין העבר להווה. ככאלה, הם לעיתים כוללים גם אמיתות. עם זאת, כמה מהמיתוסים עלולים לשמש כחסמים בפני התקדמות, ובמקרה של סוכרת, עלולים לגרום נזק. בכתבה זו נדון בהשפעות של מספר מהמיתוסים הנפוצים ביותר על סוכרת.
טיפול יעיל בסוכרת מצריך לא רק נגישות לטיפול רפואי מודרני וחינוך לבריאות, אלא מיומנות של החולה עצמו וידע על מחלת הסוכרת. כמו כן נדרשת תמיכת הצוות הרפואי, המשפחה או האנשים הקרובים לחולה הסוכרת ואמונה פנימית של החולה עצמו.  אמונת החולה וגישתו כלפי המחלה והטיפול בה מתפתחות במשך השנים כתוצאה מהניסיון שצבר ומההשפעה התרבותית בסביבתו. העניין המתעורר במיתוסים הקשורים לסוכרת מוכיח שהצוות המטפל עצמו והחולים מושפעים מהם והדבר משפיע על הטיפול עצמו.

סיפורים גדולים מהחיים ברשת האינטרנט
למרות שהמיתוסים ממשיכים להיות מועברים בשיטות מסורתיות למשל כסיפור שעובר מפה לאוזן או באמצעות עיתונות, מגזינים וספרים, הטכנולוגיה המודרנית  מספקת ערוץ נוסף להפצתם. באמצעות רשת האינטרנט ניתן להפיץ ידיעות ומיתוסים במהירות וביעילות שלא יאומנו. הקלות בה ניתן להעביר מידע גם גרמה לעליית מדרגה בהפצת בדותות ומיתוסים רבים, כולל בתחום הסוכרת, שהם בעלי פוטנציאל לגרום נזק לאנשים תמימים.

בלוף האספרטם
 מי שיקליד את הערך אספרטם למנוע חיפוש באינטרנט, יוכל למצוא עשרות אתרים שעיסוקם הפחדת הציבור בפני נזקי  תחליף הסוכר אספרטם, שידוע גם בשם
 NutraSweet.  שורשי המידע נעוצים במחקר שנערך בשנת 1996 בו נמצאה מצד אחד עלייה בשכיחות גידולי מוח ומצד שני צריכה מוגברת של אספרטם במשך השנים. המחקר לא הראה כל קשר בין השניים אלא רק ששכיחות הגידולים במוח וצריכת אספרטם נמצאו בקו עלייה באותו פרק זמן. מאז, הוכח כבר שאין כל קשר באשר שכיחות גידולי המוח נשארה כשהייתה ואילו צריכת האספרטם נמצאת כל הזמן בקו עלייה.
למרות זאת, מופיעים אין ספור "כתבות ודיווחים מדעיים" באינטרנט שמאשימים את האספרטם  כתורם למגוון של מחלות כולל טרשת נפוצה. כן נטען שתחליף סוכר זה גורם לאובדן הזיכרון לבלבול, ולירידה קשה בראייה בקרב חולי סוכרת.
לאחר שה-FDA  האמריקאי אישר את השימוש באספרטם, האגודה האמריקאית לסוכרת הפריכה את הבדותות בשנת 1999, ויצאה בהצהרה פומבית כי אספרטם הנו ממתיק מלאכותי בטוח ומאושר לצריכת חולי סוכרת.

המיתוסים השכיחים ביותר על סוכרת
במהלך 12 החודשים האחרונים, הוועדה המייעצת על חינוך בסוכרת (Consultative Section on Diabetes Education ) של הפדרציה העולמית של אגודות הסוכרת ( International Diabetes Federation ) עסקה באיסוף מיתוסים על סוכרת ברחבי העולם. התברר כי בארצות רבות כולל אוסטרליה, קמבודיה, פינלנד, יוון, טונגה וויטנאם רוב המיתוסים הועברו לסוכרתיים על ידי הצוות המטפל. מיתוסים אלה נבדקו ביסודיות כדי למצוא האם הם נפוצים באזורים נרחבים או שהם מוגבלים לקבוצות תרבותיות או לארצות מסוימות. לפניכם כמה מהמיתוסים הנפוצים.

אכילת סוכר גורמת לסוכרת
בתרבויות רבות, ברגע שמישהו מאובחן כחולה סוכרת נגזר עליו להימנע מאכילת מאכלים המכילים סוכר, כמו פירות או ירקות שורש. קבוצות מסוימות בסין נמנעות משתיית קפה ותה בשל האמונה שהם גורמים לסוכרת.העובדות: סוכרת נגרמת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. עם זאת, השמנת יתר מגדילה את הסיכון לפתח סוכרת סוג 2. המיתוסים הקשורים בסוכר יכולים להיות מוסברים במידה מסוימת על-ידי עובדות אלה. עם זאת, הקשר שבין צריכת סוכר להתפתחות סוכרת נגרם, ככל הנראה, מבלבול ומבוכה יותר מאשר חוסר ידיעה מספקת באשר לסיבות המחלה. תזונה בריאה ועיסוק קבוע בפעילות גופנית מומלצים לשמירה על משקל תקין ולמניעת סוכרת וסיבוכיה.

חולי סוכרת צריכים לאכול מזון מיוחד
 במספר תרבויות, מבשלים לבלב של חזיר במרק. על פי המיתוס השגור שם אם מתעוררת בעיה רפואית באחד מאברי הגוף, אכילת מזון שהוכן מאותו איבר תורמת לריפוי המחלה.  אמונה תפלה זו נתמכת על ידי העיקרון הדומה למיתוס הקדמוני בדבר "החוק של הדומים זה לזה", המהווה אחד מיסודות הרפואה ההומאופטית, שגורם מסוים שתורם להופעת סימפטומים אצל אנשים בריאים יכול לרפא מחלות אצל חולים שיש להם אותם הסימפטומים.
 אמונה מקובלת טוענת שחולי סוכרת צריכים לאכול מזון מיוחד. העובדות הן, שתזונה נכונה ובריאה שמומלצת לאנשים עם סוכרת היא טובה ומומלצת גם לאנשים שאינם חולים במחלה. עקרונות התזונה הנכונה  כמו הפחתת כמות השומן במזון, הפחתת כמויות הסוכר והמלח, הקפדה על צריכת סיבים תזונתיים ופירות וירקות. סוגי מזון ללא סוכר שמופצים במרכולים כמתאימים לסוכרתיים אינם מתאימים להם כלל ולעיתים אף נמכרים במחירים גבוהים יותר..

אם אינך מטופל בתרופות יש לך "קצת סוכרת"
מיתוס נפוץ ומאד מסוכן הוא שסוכרת הנה מחלה רצינית רק אם החולה מטופל באינסולין. סיבוכי הסוכרת עלולים להתרחש בין אם החולה מטופל באינסולין ובין אם אינו מטופל. יתרה מזאת, אם רמות הגלוקוז בדם אינן מאוזנות, הסיכון לפתח סיבוכים גדל בצורה משמעותית ביותר עד כדי סכנת חיים, כמו כשל כלייתי או מחלות לב כליליות.
חלק מהצוות הרפואי סיעודי, ובמיוחד רופאי משפחה ממשיכים להשתמש בביטוי "סוכרת קלה" לגבי חולי סוכרת סוג 2  מסוימים ובכך תורמים להפחתת הדאגה שלהם מסיבוכים אפשריים.  אנשי צוות אלה מעמידים את החולים בסיכון מוגבר לסיבוכי הסוכרת, אם אדם אינו מאמין שהסוכרת שלו היא מצב רציני, הוא יטה פחות לנקוט באמצעים הנדרשים לאיזון הסוכרת ולמניעת סיבוכיה. יש צורך לשרש מיתוס זה בקרב הצוות המטפל ובציבור.

סוכרת סוג 1 היא מחלה קשה יותר מסוכרת סוג 2
מיתוס זה, בדומה למיתוס הקודם, נפוץ מאד. גם כאן, יכולנו לעקוב אחרי שורשיו. לפני גילוי האינסולין בשנת 1922, האבחנה של סוכרת סוג 1 סימלה מוות וודאי בתוך חודשים ספורים. בשעה שכל חולי הסוכרת סוג 1 תלויים באספקת אינסולין ממקור חיצוני כדי לחיות, ניתן לאזן סוכרת מסוג 2 ללא טיפול באינסולין. עם זאת, אדם יכול להיות חולה בסוכרת מסוג 2 חודשים ואף שנים לפני האבחנה. כתוצאה מכך, סיבוכי סוכרת קשים כמו נוירופתיה,  רתינופתיה, סיבוכים בכליות או במערכת הקרדיו-וסקולרית יכולים כבר להימצא בעת האבחנה.  כך, שבנסיבות מסוימות, הסכנה הטמונה בסוכרת מסוג 2 שאובחנה באיחור היא לעיתים חמורה יותר מאבחון סוכרת מסוג 1.
חוקרים טוענים שאנשים עם סוכרת נוטים יותר לנקוט באמצעי זהירות,מטפלים בעצמם ומבקרים באופן קבוע במרפאות סוכרת אם הם מודעים לסכנות הפוטנציאליות הכרוכות במחלה. לכן, קיים צורך לעדכן את כל הצוותים הרפואיים והסיעודיים באשר למסר שסוכרת סוג 2 הנה מחלה קשה הכרוכה בסיכונים, שניתן למונעם באמצעות אימוץ אורח חיים בריא וטיפול מתאים.

אנשים עם סוכרת מסוג 2 שעוברים לטיפול באינסולין נמצאים בשלב "סופני" של הסוכרת
הטיפול באינסולין נתפס על ידי החולים בסוכרת מסוג 1 כמציל חיים. למרות זאת, חולים רבים בסוכרת מסוג 2 פוחדים מהשלב בו יאלצו לעבור לטיפול באינסולין. באוסטרליה, יש רבים שמאמינים שסיבוכי הסוכרת נגרמים כתוצאה מהטיפול באינסולין. שוב, יש בסיס מסוים לאמונה במיתוס זה. מתן אינסולין שלא לפי הפרוטוקול הנכון עלול לגרום להיפוגליקמיה. עם זאת, המיתוס השגוי שהטיפול באינסולין הוא "גזר דין מוות" , נמצא גם באיטליה.
המציאות היא שלצורך איזון נכון של רמות הסוכר בדם, חולי סוכרת סוג 2 רבים צריכים לעבור לטיפול באינסולין. בסיוע הטיפול העצמי הנכון, אנשים המטופלים באינסולין יכולים לחיות חיים רגילים ומלאים, ללא קשר לעובדה שהם חולים בסוכרת סוג 1 או סוג 2.
במיתוס זה נמצא גם קשר בין אינסולין למוות. קיימת אמונה שאינסולין הוא תרופה נרקוטית שגורמת להתמכרות, וברגע שחולה מתחיל בטיפול באינסולין אין דרך חזרה. העובדות הן שאינסולין אינו נרקוטי ואינו גורם להתמכרות. אינסולין הוא הורמון שמופרש באופן טבעי בגוף, ובמידה שהפרשת האינסולין נפגעת, החולה מקבל אינסולין בתרופה. הורמון זה מחליף או מסייע לאנשים שהפרשת האינסולין בגופם נפגעה באופן רציני או כלל לא קיימת הפרשת אינסולין מהלבלב  המיתוס בדבר התמכרות יכול להיות מוסבר בחלקו על ידי העובדה שעד למציאת המרפא לסוכרת, אנשים עם סוכרת מסוג 1 אינם יכולים להפסיק את נטילת האינסולין.

סוכרת היא מחלה של עשירים
בעבר , רק אנשים עשירים יכלו להרשות לעצמם תזונה עתירה בשומנים, בסוכר ובמזון מעובד, בעוד שלאוכלוסייה הדלה לא הייתה נגישות למזונות אלו. מאחר שקיים קשר חזק בין השמנה והשמנת יתר קיצונית לסוכרת, באופן מעשי,שכיחות השמנת יתר בקרב  אנשים שתזונתם דלה, הייתה נמוכה.  מוזר עתה לחושב, אולם בתרבויות מסוימות מחלת הסוכרת נחשבה סמל סטטוס. הימצאות סוכרת מסוג 2 העידה על החולה שהוא עשיר דיו כדי שיוכל להרשות לעצמו מאכלים עתירי שומן וסוכר.
כיום, ההגירה ההמונית מאזורים כפריים לערים היא מאפיין דמוגרפי מרכזי במדינות המתפתחות ויש לה השלכות בריאותיות חשובות ביותר. השינוי הדרסטי בסגנון החיים והרגלי התזונה בקרב אנשים עניים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה. הרגלי התזונה של אותן אוכלוסיות השתנו מתזונה בריאה לג'אנק פוד. במקום ירקות וקטניות, הם צורכים אתה מזון עתיר שומן וסוכר אותו הם יכולים להשיג בזול. כתוצאה מכך, שכיחות ההשמנה החלה לעלות והיא נמצאת מזה שנים במגמת עלייה. אחת התופעות  הקשורות בהשמנת יתר – הסוכרת, החלה להופיע בשכיחות שלא הייתה ידועה בעבר והיא מהווה עתה איום ממשי על בריאות הציבור במדינות מתפתחות.

תכשירים מסורתיים בטוחים יותר מתרופות חדישות בגלל שאין להם תופעות לוואי
בתרבות המערבית קיימת התעניינות הולכת וגואה ברפואה חלופית ובתרופות סבתא. מחקרים הוכיחו כי תמציות צמחים מסוימות תורמות להורדת רמות הגלוקוז בדם, אולם הן גם מאיצות השפעות משניות מזיקות ותגובה בין תרופתית עם התרופות הקונבנציונליות. יתרה מזאת, לא כל הטיפולים המשלימים הם יעילים והשימוש בהם עלול לדחות את הטיפול הרפואי. הדבר עלול להתבטא בהגברת הסיכון לסיבוכי סוכרת.
טיפולים משלימים מסוימים הנם בעלי השפעה מטיבה, כמו יוגה, מסאג', מדיטציה וחשיבה חיובית ומשתמשים בהם ביחד עם הטיפול הרפואי למניעת סיבוכים. טיפולים אלה אינם באים במקום הטיפול הרפואי המקובל, אלא הם תוספת בטוחה ויעילה כאשר הם מתבצעים על ידי אנשי צוות מיומנים.

Trisha Dunning
פרופסור לאנדוקרינולוגיה וסיעוד בסוכרת
מלבורן, אוסטרליה
תרגום ועריכה: אלישבע ריפתין

 

אוכלוסיית הסוכרתיים בעולם הולכת ומכפילה את עצמה
כל עשור שנים. כך שאם כיום יש כ 100 מיליון סוכרתיים,
הרי שלפני עשור שנים היו רק 50 מיליון, ובעוד עשור
שנים - המספר הנוכחי של הסוכרתיים עלול לשוב
ולהכפיל את עצמו.

לא לחינם היו מי שהגדירו מצב זה כ"פנדמיה" (כלומר אפידמיה כלל עולמית). עם זאת, לא
כל אוכלוסיות תבל מושפעות במידה שווה מתופעה זו. ההפך הוא הנכון. קיימים הבדלים
גיאוגרפיים ואתניים בולטים ביותר. מספר המקרים החדשים של סוכרת מסוג 1, זו התלויה
באינסולין, לכל מאה אלף תושבים לשנה נע בין מקרה אחד עד שניים ביפן , עד ל- 40
מקרים חדשים של סוכרת מסוג זה לשנה לכל מאה אלף תושבים בפינלנד. סוכרת שאינה
תלויה באינסולין,( מסוג 2) שכיחה הרבה יותר בכלל האוכלוסייה. אולם בחברות החיות
באזורים מסוימים בצפון אמריקה (כמו אינדיאני הפימה) או באיי סמואה המערבית , שכיחות
הסוכרת מגיעה לשליש עד מחצית (!) מכלל אוכלוסיית המבוגרים באזורים גיאוגרפים אלו.
 סוכרת מסוג 1 (התלויה באינסולין), מופיעה בשכיחות נמוכה בקרב תושבי אסיה בהשוואה
לתושבי אירופה. השיעור הנמוך יותר של סוכרתיים באסיה יכול לנבוע מ: נטייה גנטית מולדת
פחותה לפיתוח סוכרת בין תושבי אסיה בהשוואה לאירופה. (פה מעניין להזכיר שביפן נמצאו
סמנים גנטיים ה"מגינים" מפני סוכרת באלו שנושאים אותם ונולדו עימם). סיבה שנייה
אפשרית להבדלים שבין האסיאתים לאירופאים הנה ההבדלים בגורמים הסביבתיים כגון
הרכב ותכולת המזון השונים מאזור לאזור והשוני בהרגלי החיים וההתייחסות למטלות
וללחצים של חיי היום יום. סוכרת התלויה באינסולין (סוג 1), יכולה להופיע בכל הגזעים ללא
הבדל צבע ומין, אולם היא שכיחה יותר בקרב בני הגזע הלבן. סוכרת שאינה תלויה אינסולין,
(סוכרת מסוג 2), מופיעה באחוזים גבוהים יותר של אוכלוסיות העולם, מעל ל- %10 !
בחישוב כלל עולמי, אולם בשבטים מסוימים או באזורים מסוימים היא יכולה לעבור % 20
ויותר. סגנו החיים שלי ארצות המערב המתועשות, עם מזונות והרגלי תזונה של מזללות
ומזון מהיר עתיר פחמימות ודל סיבין, המועברים לאוכלוסיות אסיה - גורמים לעליה בהופעת
הסוכרת בארצות כסין, מלזיה ובהודו. השכיחות הגבוהה ביותר נצפתה בקרב אינדיאנים
משבט הפימה במדינת ניו מקסיקו שבארה"ב, מקום שם שכיחות הסוכרת מסוג 2 מגיעה עד
% 50 מכלל האוכלוסייה הבוגרת כלומר, כל אינדיאני שני או שלישי יש לו סוכרת! למרות
שגם בסוכרת מסוג 2 דרושה כנראה "נטייה" תורשתית, הרי שכאן קיימת חשיבות רבה
ביותר לגורמים הסביבתיים כגון מצב התזונה וההשמנה באוכלוסייה, גיל, מצבי לחץ, חוסר
פעילות גופנית, וגורמים סביבתיים אחרים. למרות שאין בידינו נתונים מדויקים על מספר
הסוכרתיים בישראל, ההנחה המקובלת על האגודה ישראלית לסוכרת ועל האחרים היא
שמספר הסוכרתיים המטופלים נע סביב 400,000 וקיימים עוד כ- 200,000 שלא אובחנו
ואינם מודעים למצבם. היעדר נתונים מדויקים נובע מכך שאין רישום מרכזי של הסוכרתיים
והנתונים מתקבלים מיישום נתוני שכיחות סטטיסטים שבוצעו באוכלוסיות בישראל והשלכתם
על כלל האוכלוסייה. רבים מהסוכרתיים אינם מזדהים ולגבי אילו המטופלים בדיאטה בלבד
לא ניתן לקבל כל מידע. מבחינת ההגדרה המדעית, סוכרת הנה מצב מטבולי המתבטא
בעליית רמות הסוכר (הגלוקוז) בדם, עלית רמות שומני הדם ועלית רמות החומצות  אמיניות
(אבני הבניין של החלבונים) בדם. היא מוגדרת כמחלה כרונית כאשר ההפרעות בכלי הדם
הקטנים והגדולים מופיעות במקביל או בשילוב עם ירידה ברמת האינסולין או בפעילותו.
הפרעות כלי דם אלו, יכולות להתבטא בהפרעות ממוקדות במערכות הגוף השונות, כגון:
העיניים (רטינופתיה), הכליות (נפרופתיה) והעצבים (נוירופתיה), ובנטייה מוגברת
להתפתחות טרשת עורקים (ארתריוסקלרוזיס). בנוסף, שינויים קיצוניים של רמות
הסוכר יכולים להביא למצבי תת סוכר (היפוגליקמיה) או למצבים של יתר סוכר
(היפרגליקמיה) עם חמצת והופעת קטונים בדם (קטו-אצידוזיס). לאור העובדה שמספר
הסוכרתיים ה"סמויים" אשר יש להם סוכרת ואינם מודעים לכך הינו גבוה ביותר וחושבים
שכ- % 40-50 מהסוכרתיים כיום בעולם אינם מודעים למצבם, קיימת חשיבות ראשונה
במעלה לאיתור מוקדם של הסוכרת ולזיהוי וגילוי מצבי ביניים מטבוליים שבהם קיימת
הפרעה במטבוליזם הפחמימות (סוכרים) שמשמעותה היא מצב לא תקין מצד אחד אך עדיין
לא מצב של סוכרת ממשית מאידך. כלומר "רכבת הסוכרת" כבר יצאה לדרך וניתן לעצרה
ואולי אף להשיבה לתחנת המוצא - נקודת ההתחלה של המצב הנורמלי ע"י גילוי מוקדם
וטפול מתאים. מצב ביניים זה הנקרא "סבילות מופרעת לפחמימות - IGT", מופיע בנבדקים
שבהם סוכר הדם הוא ברמה של ערכי ביניים שבין הנורמה לבין סוכרת. מי שמאובחן כ-
IGT אין לו סוכרת על כל המשמעות של האבחנה והוא שייך לקבוצה המסווגת ללא אזכור של
סוכרת. זו גישה חדשה שלוקחת בחשבון את המגבלות וההשלכות החברתיות,
הפסיכולוגיות, הביטוחיות והתעסוקתיות שנגרמו לנבדקים בעבר ואת העובדה שמצב ביניים
זה של לא סוכרת ולא בגדר התקין, הביאה לטעות בהגדרה בשמות ובצירופים הכוללים
בתוכם את המילה סוכרת (דוגמת "סוכרת כימית", "סוכרת סמויה" , "נטייה לסוכרת" ).
באיטליה אישר הפרלמנט לפני מספר שנים חוק מדינה המחייב רישום מרכזי של כל
הסוכרתיים. המטרה היסודית הייתה חיובית - לאפשר לכל סוכרתי רשום לקבל שירותים,
בדיקות טיפולים תרופות, מזרקים אינסולין ועוד על חשבון המדינה. אולם אליה וקוץ בה -
הדבר פוגע בסודיות הרפואית של הסוכרתיים ועלול לאפשר למוסדות מדינה וגופים פרטיים
אחרים לקבל מידע שלא בהסכמת המטופל על מצב בריאותו, ולפגוע בו מבחינה חברתית או
אחרת. ההנחה היא שסוכרת משולה לקרחון בים הצפוני כאשר 4/5 ממנו סמויות מהעין
ושרויות מתחת לפני המים ורק 1/5 מבצבצת וגלויה לעין כל. מכאן ניתן להסיק שמספר לא
ידוע ברגע זה המוערך בכ-   200 אלף איש ואישה אזרחי מדינת ישראל, ואולי אתה
הקורא או את הקוראת הנכם סוכרתיים ללא ידיעתכם! מתי התחילה לראשונה סוכרת זו ?
איש אינו יכול לומר בודאות. ההנחה הנה שהשינויים הראשונים המראים סטייה קלה
בפעילות המנגנונים המטבולים מתחילים להתרחש כ- 9 עד 12 שנים קודם לאפשרות
הגדרת הסוכרת - כלומר עדות לרמות גלוקוז בדם שמעל 140 מ"ג  % (או פרמטרים
מקבילים של ערכי גלוקוז במהלך מבחן העמסת גלוקוז דרך הפה). נוסף לפיזור המשפחתי
של הנטייה לפתח סוכרת , הירידה בפעילות הגופנית, המזון אותו אנחנו אוכלים והימנעות
מביקור אצל הרופא לביקורת שנתית שגרתית גם כאשר לא כואב ואין מחלה גלויה לעין,
תורמים להעדר המודעות ולחוסר ההבנה לאפשרות שהסוכרת כבר רוחשת ומתפתחת
בהסתר ובמחשך. חוסר ידיעה זה וחוסר המודעות שהסוכרת מקננת בגופנו עלול להוות
בעיה. זאת במיוחד משום שמבין קבוצת הסוכרתיים שלגביהם הסוכרת חבויה ואין להם
כל ידיעה על כך, % 15-20 מפתחים פגיעות סוכרתיות בעיניים (רטינופתיה) בשלביה
ההתחלתיים, כ- % 8 מפתחים פגיעה בכליות שעקב הסוכרת,החל מהופעת כמויות
מינימליות של חלבונים וכלה בנפרופתיה סוכרתית של ממש, וכ- % 9 מפתחים פגיעות
במערכת העצבים במיוחד בחלק התחושתי (נוירופתיה סוכרתית סנסורית). בעוד שסוכרת
שאינה תלויה באינסולין יכולה לקנן בגופנו מבלי ידיעתנו ומבלי שתאובחן במשך שנים,
סוכרת התלויה באינסולין מתפרצת בצורה דרמטית יותר ולרוב תוך זמן קצר לאחר התחלת
השינויים המובילים אליה. במדינות מערביות רבות מבוצע באופן תקופתי אחת לשנה או
אחת למועד אחר מבצע לגילוי וזיהוי סוכרתיים שאינם מודעים לעובדת היותם עם רמות
גלוקוז מעל הנורמה. בארצות אחרות עם מודעות גבוהה במיוחד מבוצעות בדיקות סקירה
לעתים מזומנות בתקופות קצובות וקצרות כגון ימי מתן המשכורת החודשית וכד'. בדיקות
אילו בדומה לבדיקות התקופתיות המוצעות ונערכות בארץ מאפשרות גילוי מוקדם
והתייחסות מוקדמת למצב הסוכרת ויש בהם לעתים כדי לחסוך אשפוזים מיותרים
בבתי-חולים. קבוצה אחרת העלולה להיות קשורה שלא מדעת לסוכרת סמויה או חבויה הנם
אלו המשתייכים מבחינת הגדרת רמות הגלוקוז למצב של "הפרעה במטבוליזם הפחמימות =
IGT". קבוצה זו אשר רמות הגלוקוז אצלה בצום הנם מעל לנורמה המקובלת
 (של 115 מ"ג %) אבל מתחת לרמה האבחנתית של סוכרת (126 מ"ג % בצום), הנה
קבוצה אשר מבחינת הסיווג שלה נמצאת בין הסוכרת לבין הערכים הנורמליים התקינים.
המשתייכים לקבוצה זו נמצאים בסיכון גבוה להופעת סוכרת של ממש, % 9 מהם שהנם
מתחת גיל 45 וכ % 25 מהם שהנם מעל גיל 45, עוברים לסוכרת של ממש תוך 5 שנים. גם
בשלבים בהם הם מפגינים ערכים המתאימים ל IGT וגם לאחר מכן כשהם סוכרתיים של
ממש - המצב עלול להישאר עלום לגביהם ובלתי ידוע, באם לא יעברו בדיקות גלוקוז
שגרתיות. מי עוד חייב לעבור בדיקות לגלוי וזיהוי מוקדם של סוכרת ו/או הפרעות במטבוליזם
הפחמימות ?-
* כל מי שבמשפחתו קרוב בדרגה ראשונה עם סוכרת ידועה
* כל מי שנולד לה במז"ט ילד במשקל העולה על 4 ק"ג
* כל מי שהייתה לה סוכרת הריונית במהלך הריונה שחלפה.
* כל מי שהייתה לו אי פעם עדות לסוכרת שחלפה ו/או הפרעה במטבוליזם הפחמימות
שחלפה.
* שמנים ושמנות עם השמנת יתר רבת שנים
* מי שבמקרה או בכוונה נבדקו אצלו נוגדנים ו/או סמנים גנטיים הקשורים לסוכרת והממצא
היה חיובי


כל המוזכרים לעיל, נכללים מבחינת הסיווג בקבוצת ה"סוכרת בפוטנציה" (POT. DIAB), ועל
המשתייכים לקבוצה זו לעבור בדיקות תקופתיות של רמות הגלוקוז בדם.


ומי עוד ? - כמובן כל מי שכבר מופיעים אצלו תלונות  תחושות וסמפטומים של השתנת יתר
ביום או בלילה, יובש בפה, צימאון ורצון לשתות יותר מהרגיל או תשוקה פתאומית בלתי
מוסברת למשקאות מתוקים  או ירידה במשקל פתאומית ומהירה מדי מאשר ניתן לצפות
מהדיאטה אותה ועליה הוא שומר. בנוסף -  מי שראייתו מתערפלת ללא סיבה, או מי
שתוקפת אותו עייפות שאינה במקומה. כל מה שצריך לעשות זה לפנות לרופא המשפחה או
למרפאה, ולבדוק רמת גלוקוז בדם. הבדיקה פשוטה, מהירה ומיידית - טיפת דם אחת
מהאצבע ותוך מספר שניות יש תשובה. בכל מקרה של ספק או ערכים גבוליים, יש לפנות
למרפאה לסוכרת לבצוע מבחנים מדויקים יותר כגון העמסת סוכר, שבה שותים כמות
מדודה של משקה מתוק מאד ובודקים את תגובת גלוקוז בדם. לפי תוצאות העמסת הסוכר
ניתן להגדיר ולאבחן את הסוכרת בודאות.

כיצד מאבחנים סוכרת ?
קיימת אם כן, חשיבות מרובה לגילוי וזיהוי מוקדם ככל האפשר של סימנים ראשוניים
להפרעה של מטבוליזם הפחמימות ו/או סוכרת קיימת קלה אך בלתי מאובחנת ובלתי
מודעת. הסימנים והתלונות ה"קלאסיות" של השתנה מרובה ביום ובלילה, יובש בפה עם
צימאון, עייפות יתר ואכילת יתר עם ירידה במשקל מורגשים ומופיעים לרוב כאשר מופיע
הסוכר בשתן. הסוכרת מאובחנת כאשר רמת הסוכר בצום הנה מעל 126 מ"ג %. הסוכר
עובר את מחסום הכליה רק כאשר רמתו בדם עוברת 180. כאשר בריחת הסוכר לשתן הנה
גבוהה והסוכר המרוכז בשתן מושך אליו את נוזלי הגוף רק אז הגוף מתייבש ומופיעים
במקביל יובש בפה וצימאון יתר מחד והשתנת יתר של כמויות שתן גדולות הן ביום והן
בלילה (נוקטוריה) מאידך. לכן, אפשר "לפספס" אבחנה של סוכרת קיימת עם רמות סוכר
שבין 126-180 מ"ג % במבוגרים משום שכמות הסוכר בשתן תהיה שלילית או נמוכה
ביותר. תוסיפו לכך את העובדה שבאנשים מבוגרים ובקשישים סף הכליה לגלוקוז עולה
ולעתים גם רמות סוכר של 240 בדם עלולות שלא להתבטא בקשישים בשתן. הבדיקות,
האבחנות וההחלטות צריכות להתבצע לפי רמות הגלוקוז בדם בין אם בבדיקת דם
נימי מהאצבע ובין אם בבדיקת דם מלא ורידי מהוריד. בנוסף למצבים של עייפות יתר,
השתנה מרובה ביום ובלילה, אכילת יתר, יש לנסות ולאתר סוכרת גם אם מופיעים פצעונים
ופצעים שאינם נרפאים במהירות דוגמת פרונקלים במפשעות ובקו הצווארון ובאזורי
לחות ושפשוף בשכיחות גבוהה, מקרי גרד בלתי מוסברים, מקרי טשטושי ראיה ושינויי חדות
ראיה המופיעים ונעלמים במשך היום ובמקרים בהם מתפתח  פצע או כיב בגפיים התחתונות
שאינו נרפא במהירות.
בדיקות סקר אקראיות
בדיקת השגרה הפשוטה ביותר והקלה ביותר לביצוע הנה בדיקת דם נימי מהאצבע באופן
אקראי בעת ביקור במרפאה. בכל מקרה שבדיקת הדם הראשונית מהאצבע הנה מעל ל-
 200 מ"ג % כאשר הבדיקה נעשית ללא כל קשר למועדי הארוחות, יש לבצע בדיקה חוזרת
בצום של לפחות 10 שעות. אם גם תוצאות הבדיקה השניה בצום הנם בתחום שבין 
26-110 יש לבצע בדיקת גלוקוז חוזרת כנ"ל או שעתיים אחרי האוכל . אם תוצאות הבדיקה
בצום הנם מתחת ל- 100 מ"ג % הרי  שאין סוכרת ואפשר להיות שקטים עד לבדיקה
החוזרת השנתית. אם הבדיקה של הדם הנימי בצום הנם מעל 126 מ"ג % קיים חשד אמיתי
לסוכרת של ממש ובמקרה זה יש לפנות לרופא המטפל או למומחה  בסוכרת הן על מנת
לאשר את האבחנה והן על מנת לטפל בסוכרת מוקדם ככל האפשר.
בדיקות סוכר בצום ושעתיים אחר האוכל
 כאשר מישהו מתחיל לגלות סימני עייפות יתר, השתנה לילית, יובש בפה וצימאון או פצע
שאינו נרפא – יש מקום לבצע בדיקת גלוקוז בצום או שעתיים לאחר האוכל. רמות הגלוקוז
בפלסמה מעל 126 מ"ג% בצום או מעל 200 שעתיים אחרי האוכל מחשידות ביותר שלפנינו
סוכרת. הבדיקה החדשנית של הגליקוזילייטד המוגלובין (HbA1c) יכולה לתת במקרים
אלו תשובה ולהראות האם המצב קיים כבר לפחות 3 חודשים.  אין להסתמך על בדיקת סוכר
בצום בודדת, אלא לחזור על הבדיקה לפחות פעמיים. רמות חשודות שבין 115-126 מ"ג%
מצריכות ביצוע של העמסת סוכר לקביעת האבחנה. רמת גלוקוז תקינה מתחת 110 מ"ג%
עם רמות גבוהות מעל 140 מ"ג% שעתיים אחר האוכל אופיינית לסוכרת מוקדמת. כמו
כן יש להיזהר במקרים של נבדקים המקבלים תרופות או הסובלים ממצבי מחלה כגון מחלות
כבד, כליה, יתר פעילות בלוטת התריס או לאחר כריתת קיבה, בהם רמות הגלוקוז עלולות
להיות גבוהות בבדיקות אחר האוכל.  מה זה "אחר האוכל?" - מקובל במרפאות הקופות
 השונות לקחת "ארוחה" עשירת פחמימות זמינות כגון 2 פרוסות לחם לבן, ריבה, ירקות או
אשל וכוס תה עם שתי כפיות סוכר. בשל ההבדלים בין סוגי הלחם וכמויות הפחמימות
הזמינות יש להגיע למבנה ארוחה מוסכם ע"מ שניתן יהיה להשוות בין תוצאות המבחנים
השונים. בכל מקרה של ספק - האבחנה צריכה להיעשות ע"י העמסת גלוקוז פומית (דרך
הפה).
הקריטריונים החדשים לאבחנת הסוכרת
גם בקריטריונים של רמות הגלוקוז החורצות את גורלנו - מי לסוכרת ומי למצב "נורמלי", ומי
נופל בין הכיסאות שבין סוכרת ללא סוכרת ומאובחן כ- IGF או IGT מוצעים שינויים חדשים
מרחיקי לכת. קיימות שלוש דרכים המאפשרות אבחון סוכרת וכל אחת צריכה לעבור אישור
מחדש יום לאחר מכן ע"י אחת משלושת השיטות. למשל: במצב של תלונות וסימפטומים עם
עדות לרמת גלוקוז מעל ל- 200 מ"ג % יש לאשרה או ע"י הוכחת סוכר בצום ביום שלאחר
מכן שמעל ל- 126 מ"ג % או ע"י העמסת גלוקוז סטנדרטית שבה הרמות תהינה מעל 200
לאחר שעתיים או עדות חוזרת לקיום סימפטומים של סוכרת בנוכחות רמת גלוקוז מעל 200
מ"ג %.  רמות הגלוקוז הנורמליות בצום מוגדרות עתה כרמות שעד 110 מ"ג %.
 מצבי הפרעה בסוכר בצום = IGF מוגדרים ע"י רמות גלוקוז בצום שבין 110 מ"ג % ל- 126
מ"ג %.  מצב חשוד לסוכרת - כל רמת גלוקוז בצום שמעל 126 מ"ג %. (האבחנה הסופית
תאושר ע"י אחת משלוש האפשריות ביום שלאחר מכן). הערכים של רמות הגלוקוז בתגובה
להעמסת סוכרסטנדרטית יהיו:
 אם רמת הגלוקוז שעתיים לאחר העמסה הינה מתחת ל- 140 מ"ג % - ההעמסה נחשבת
כתקינה.  אם רמת הגלוקוז שעתיים לאחר העמסה הינה בין 140 מ"ג % ופחות
מ- 200 מ"ג % - האבחנה היא IGT, כלומר: הפרעה במטבוליזם הפחמימות.  אם רמת
הגלוקוז לאחר העמסה הינה מעל ל- 200 מ"ג % - המצב מעיד על חשד סביר לסוכרת ויש
לאשר את האבחנה למחרת ע"י אחת משלוש הדרכים שהוצעו. הקריטריונים לאישור אבחנת
הסוכרת הם אחת משלוש הדרכים כדלהלן:

1. סימפטומים של סוכרת המלווים בבדיקת גלוקוז מקרית של מעל ל- 200 מ"ג %. (בדיקה
מקרית מוגדרת כבדיקה בכל זמן של היום ללא קשר בזמן שעבר מהארוחה. הסימפטומים
הקלאסיים של סוכרת הם השתנת יתר, צמאון יתר וירידה בלתי מוסברת במשקל.
 או:
2. רמת גלוקוז בצום מעל 126 מ"ג % (בצום הכוונה ללא אוכל לפחות 8 שעות קודם לכן)
או:
3. רמת גלוקוז שמעל 200 מ"ג % שעתיים לאחר ביצוע העמסת סוכר פומית סטנדרטית.
(העמסה סטנדרטית המכילה שווה ערך של 75 גר' גלוקוז מומס במים).
 

יש לזכור :
סוכרת היא מחלה רצינית, עם סבוכים שונים ומשונים בכלי הדם הקטנים והגדולים במערכות
העיניים, הכליות, הלב וכלי הדם ההיקפיים כולל כפות הרגליים. אם יש לך את אחד
הסימפטומים הבאים, יש לפנות מיד לבדיקה אצל הרופא או המומחה לסוכרת:

יובש בפה וצימאון, ערפול ראיה מדי פעם בפעם, מתן שתן לעתים קרובות, בין אם ביום ובין
אם בלילה, עייפות שונה מהרגיל, ירידה בלתי רגילה במשקל.

כל אישה בהריון - צריכה לבדוק את רמות הגלוקוז בדם ולשלול אפשרות של סוכרת בין
החודש החמישי לשישי להריונה.

בנוסף לרופאי המשפחה והמרפאות בקופות החולים - ניתן לפנות למידע נוסף למרפאות
הייעוץ ולמרכזים לסוכרת שליד בית החולים הקרוב, ולאגודה הישראלית לסוכרת.

לסכום
כ- 200,000 ישראלים עלולים להיות ברגע זה עם רמות גלוקוז חורגות מהנורמה, בדרך
להופעת הסוכרת או סוכרתים של ממש ללא ידיעה וללא כל תחושה מבשרת. על מנת לגלות
את הסוכרת הבלתי נראית -בדיקת דם פשוטה מהאצבע בצום או לאחר ארוחת הבוקר תוכל
לכוון את המידע לקראת אבחנה מידית או לצורך בבדיקות נוספות. בדיקה תקופתית
אצל רופא המשפחה הנה דבר רצוי ומומלץ, חובה לבצעה באם הנך משתייך לאחת מקבוצות
הסיכון שהוזכרו
מהי היפוגליקמיה?
שגרת החיים עם סוכרת היא הצורך בלמידה כיצד להתמודד עם הבעיות שקשורות עם
המחלה. היפוגליקמיה - ירידה ברמת הגלוקוז בדם, היא אחת הבעיות הללו. היפוגליקמיה
מתרחשת מדי פעם בפעם אצל כל חולה סוכרת. היפוגליקמיה עלולה להתרחש אפילו אם
אתה עושה כל מה שצריך לאיזון הסוכרת. כך, שלמרות שפעמים רבות לא ניתן למנוע
היפוגליקמיה, ניתן לטפל במצב לפני שהוא מחמיר. בגלל סיבה זו, חשוב לדעת מהי
היפוגליקמיה, מה הסימפטומים וכיצד לטפל בה.
 
מה הם הסימפטומים?
הסימפטומים כוללים:
  רעד
  סחרחורות
  הזעה
  רעב
  כאבי ראש
  חיוורון
  שינויים במצבי הרוח, כמו בכי ללא כל סיבה
  תנועות גמלוניות או תנועות קופצניות
  בלבול וקשיי ריכוז
  הרגשת דגדוג סביב הפה
כיצד אוכל לדעת שיש לי רמת סוכר נמוכה בדם?
חלק מאיזון הסוכרת הוא ביצוע בדיקות דם תכופות לרמת סוכר  שאל את הרופא שלך באיזו
תדירות עליך לבצע את בדיקות הדם. תוצאות הבדיקה יספקו לך מידע בקשר לרמת הסוכר
ואם הוא נמוך עליך לטפל בבעיה  עליך לבדוק את רמות הסוכר בהתאם ללוח הזמנים
שקבעת עם הרופא שלך. יתרה מזאת, עליך לבדוק את רמת הסוכר כאשר אתה חש
שמתקרבת תגובה לאינסולין. אם התברר לך שרמת הסוכר נמוכה, עליך לטפל במצב
בהתאם להוראות הרופא   אם אתה חש שמתקרבת תגובה לאינסולין ואינך יכול לבדוק את
רמת הסוכר, עדיף לטפל בתגובה מאשר להמתין. זכור כלל פשוט זה : כאשר אתה בספק -
טפל.
מהו הטיפול?
 הדרך המהירה ביותר להעלאת רמת הסוכר בדם היא לספק לו סוכר, כמו ב-3 טבליות
גלוקוז (אותן ניתן לרכוש בכל בית מרקחת), 1/5 כוס של מיץ פירות, או 5-6 סוכריות קשות
  בקש מהרופא המטפל או מכל איש צוות אחר להכין עבורה רשימה של מאכלים שאתה יכול
לאכול במקרה של תגובה לאינסולין. כאשר יש לך רשימה, עליך להבטיח שתמיד יהיה לך
משהו מתוך רשימה זו אתך, למקרה הצורך.  אחרי שבדקת את רמת הסוכר בדם וטיפלת
בתגובה לאינסולין, המתן 15-20 דקות ואז בדוק שוב את רמת הסוכר בדם. אם הרמה
נמוכה והסימפטומים לא חלפו, עליך לחזור על הטיפול. אחרי שאתה שב ומרגיש בטוב, עליך
לוודא שאתה אוכל את הארוחות וארוחות הביניים בהתאם לתוכנית התזונתית שלך, על מנת
לשמור על רמת גלוקוז תקינה בדם.  חשוב לטפל בהיפוגליקמיה מיידית בגלל שהיא עלולה
להחמיר ולגרום להתעלפות. אם אתה מתעלף, אתה זקוק לטיפול חירום, כמו הזרקת גלוקגון
או טיפול חירום בבית החולים.  גלוקגון מעלה את רמת הסוכר בדם. הוא מוזרק בדומה
לאינסולין. בקש את הרופא שלך לתת לך מרשם לגלוקגון וללמד אותך כיצד משתמשים בו.
כדאי שתעדכן גם אנשים סביבך, כאלה שעובדים אתך או בני משפחה, כיצד ומתי יש להזריק
גלוקגון למקרה שתהיה זקוק לו.  אם אין ברשותך גלוקגון, יש להעביר אותך לחדר מיון
הקרוב ביותר לטיפול. אם אתה זקוק לטיפול רפואי מיידי או לאמבולנס יש להתקשר  דחיפות
למספרי החירום. רצוי שתשמור אצלך גם רשימת מספרי חירום כמו : מד"א, המחלקה בה
אתה מטופל, חדר מיון בסביבתך וכד'.  אם התעלפת אסור לסובבים אותך לעשות את
הפעולות הבאות:
 אין להזריק אינסולין
 אין לתת לך מזון או נוזלים
 אסור להם לשים את ידיהם בתוך פיך

עליהם לעשות:
 להזריק גלוקוגון
 לקרוא לסיוע רפואי דחוף

כיצד ניתן למנוע היפוגליקמיה?
איזון טוב של הסוכרת היא הדרך הטובה למניעת היפוגליקמיה. הדבר החשוב הוא ללמוד
להכיר את הסימפטומים של תגובה לאינסולין. בדרך זו, ניתן לטפל בהיפוגליקמיה מיידית,
לפני שהיא מחמירה.
   
משאבות אינסולין בהריון

רמות סוכר תקינות מהווה תנאי יסוד להריון ולידה תקינים בנשים הסובלות מסוכרת. בנשים
הנכנסות להריון עם סוכרת לא מאוזנת קיים סיכון של פי 2-3, לעומת כלל האוכלוסייה,
להופעת מומים מולדים בעובר, כמו גם בשכיחות ההפלות הטבעיות. השוואת שכיחות היתר
של סיבוכים אלה לרמה המקובלת בכלל האוכלוסייה תושג על-ידי הבאת רמות הסוכר
בסובלות מסוכרת לרמות המקובלות באוכלוסייה הכללית, עוד טרם הכניסה להריון. בהריון
עצמו, איזון רמות סוכר חיוני להתפתחותו התקינה של העובר. רמות סוכר גבוהות עלולות
לגרום ללידות מוקדמות אך גם לאיחור בהבשלת ראות העובר - צירוף המעלה את הסיכון
לפגות ולסיבוכים הכרוכים בה. רמות סוכר גבוהות במהלך ההריון גורמות לילדים גדולים
במיוחד עם מספר סיבוכים ובהם קשיים בלידה, שכיחות יתר של השמנה בילדות ובבגרות,
שכיחות גבוהה יותר של הופעת סוכרת בגיל מבוגר ואולי גם יותר בעיות הקשורות
בהתפתחות. חשוב להדגיש שכל הסיבוכים הלוו הם ברי מניעה על-ידי איזון רמות הסוכר.
רמות סוכר רצויות בהריון הן 95-100 מג' לדציליטר לפני ארוחות, עד 120 שעתיים לאחר
האוכל וממוצע בדיקות הסוכר היומי עד 105 מג' לדציליטר. אלו ערכי סוכר שאינם קלים
להשגה אולם בהחלט אפשריים, בעיקר לאור חשיבות איזון רמות הסוכר בהריון. מיותר
להדגיש את חשיבות האיזון בכלל, לאו דווקא בהריון, למניעת סיבוכי סוכרת. בהריון קל יותר
להשיג את שיתוף הפעולה של הנשים, ואולי לכן ערכי הסוכר הרצויים בהריון יומרניים יותר,
למרות שרמות סוכר כאלה באופן מתמשך (לא רק בהריון), ימנעו את הסיבוכים ארוכי הטווח
של הסוכרת בעיניים, כליות, עצבים, כלי דם ועוד. אינסולין הוא האמצעי היחידי לאיזון רמות
סוכר בהריון, בנוסף לדיאטה כמובן, אם בזריקות ואם במשאבה. אנו משתמשים בשתיים עד
ארבע זריקות ליום ולעיתים יותר, להשגת רמות הסוכר הרצויות. כמות כזו של זריקות לאורך
זמן, כרוכה כמובן באי-נוחות למטופלות, אולם מעבר לכך עשויים להופיע גם סיבוכים כמו
התקשויות באזורי ההזרקה וירידה בספיגת האינסולין באזורים מסוימים. סיבות אלו, כמו גם
הניסיון לחקות באופן מלאכותי את פעילות הלבלב המפריש אינסולין באופן שוטף ומגביר את
ההפרשה בזמן האוכל, הביאו לפיתוח משאבת האינסולין. לא נפרט כאן את ההיסטוריה של
משאבות האינסולין, אולם ביתרונות העיקריים שלהן נכלול את החיסכון בדקירות,
הגמישות ? ניתן להמשיך לישון בבוקר והאינסולין עדיין מוזרק, לעומת הזריקות
המחייבות אורח חיים קבוע ושעות הזרקה קבועות פחות או יותר, האפשרות להוסיף אינסולין
בכל רגע נתון עקב אכילה בלתי מתוכננת או "סתם" מוגזמת. כל זאת ללא תוספת של
דקירות! למרות שלכאורה אנו יכולים להזריק אינסולין בכל רגע נתון מכיוון שהשימוש
במשאבה אינו כרוך בדקירה נוספת, מתברר על סמך מחקרים שסך כמות האינסולין
המוזרקת ביום נמוכה יותר במשאבות לעומת הזריקות המרובות, ומכאן פחות תופעות לוואי
של שימוש מוגבר באינסולין שאחת מהן היא עלייה במשקל. כל הדברים נכונים עוד יותר
במהלך הריון שבו רמות הסוכר מאד תובעניות ודורשות לעיתים הרבה זריקות יומיות! למרות
שאין מניעה עקרונית להזריק בבטן בעת הריון, חלק מהנשים נמנעות מכך מסיבות 
סיכולוגיות, כך שאזורי ההזרקה מצטמצמים. המשאבה, בעזרת מתקן ההזרקה המוחדר
לעור המותן לשלושה ימים, יעילה מאד בהריון. קיים כבר ניסיון מוצלח בארץ בשימוש
במשאבות. בדרך-כלל ניתן לעבור לשימוש במשאבה במהלך איזון רמות הסוכר טרם הכניסה
להריון, אולם אם מתעורר הצורך לעבור למשאבת אינסולין בהריון, אין כל מניעה. אין אף
מניעה לשימוש במשאבת האינסולין במהלך לידה פעילה. למרות היתרונות התיאורטיים
המרובים, משאבת האינסולין אינה נפוצה בארץ, מסיבות כלכליות בעיקר. חשוב להדגיש עם
זאת שמשאבות האינסולין אינן פתרון קסם ויש להן אף חסרונות. חלק מהנשים אינן חשות
בנוח עם המתקן התלוי עליהן, חלקן לא אוהב את ההכנות הדרושות לפני מקלחת, וחלק קטן
מהנשים מפתח רגישות לחומר השימור של האינסולין האגור במשאבה או לצנרת הפלסטית
שלה אולם אלו תופעות נדירות יחסית. באם הניסיונות להחלפת הצנרת והאינסולין אינם
מצליחים, מוחזרות המטופלות לטיפול בזריקות אינסולין. מומלץ להציע טיפול זה, לכל הנשים
שלפני הריונן, או אף במהלכו, אינן מצליחות להתאזן ברמות הסוכר שלהן.
אחד הנושאים ברפואה פנימית אשר טרם זכה לתשומת לב מספקת הוא מחלת ה- 
AUTONOMIC DYSFUNCTION, לקוי בתפקוד מערכת העצבים המרכזית האחראית גם על
מחזור הדם. כמו כן אין מספיק מידע על השלכותיה על הסוכרתיים. ידוע כי מעל % 50
מהסוכרתיים עלולים לפתח במהלך חייהם נוירופתיה סוכרתית. בחלק מהחולים
נוירופתיה זו עלולה להתבטא ב- AUTONOMIC DYSFUNCTION : ירידה פתאומית
בלחץ הדם המתרחשת בעיקר בשינוי תנוחה, כמו מעבר חריף משכיבה לקימה . תופעה זו
מופיעה על רקע המחלה, שכיחותה עולה גם עם הגיל. אכן, מחקרים מראים כי גם
באוכלוסייה הלא סוכרתית בין % 20-30 מהאנשים מעל גיל 65 סובלים מתופעה זו, כאשר
התופעה מחריפה, הן מבחינת השכיחות והן מבחינת החומרה, באוכלוסייה עם סיבוכי
סוכרת. הרופא המטפל נתקל לא אחת במצב בו נמנע ממנו לתשאל את החולה בצורה
יסודית ולאבחן מחלה זו. במקרים לא מעטים מצב כזה עלול להוביל לחוסר אבחון של
התופעה. בדיקה מקיפה של כל האוכלוסייה מעל גיל 65 בכלל וסוכרתיים בכל הגילאים
עשויה לגלות לוקים בתופעה זו שאינם מדווחים על סימפטומים העלולים לפגוע בהם.
שיתוף פעולה בין האחות והרופא יסייע לאיתור הבעיה. על ידי בדיקת לחץ דם בשכיבה
ובעמידה ניתן לשלול או לאשר את התופעה. מומלץ גם שסוכרתיים שחוו תופעה של
סחרחורת, עייפות, נפילות והתעלפויות כתוצאה ממעבר פתאומי ממצב שכיבה לתנוחת
עמידה, ידווחו מיידית לרופא המטפל. הסימפטומים הנגרמים כתוצאה מ-  AUTONOMIC
DYSFUNCTION באים לידי בטוי בחיי היום-יום של החולה הסוכרתי. במחקרים מבוקרים
חולים דווחו על סחרחורות, עייפות, חולשה, ראייה מטושטשת, אנרגיה נמוכה, קושי בעמידה
מעבר למספר דקות ואף דיכאון. חולים שקבלו גוטרון באופן קבוע 2-3 פעמים ביום דווחו על
שיפור ניכר בסימפטומים אלו. בנוסף לכך, החולה המבוגר שעלול ליפול חשוף גם לפציעות
שאשפוזן הנו ארוך וקשה לו ולמשפחתו. אנשים הלוקים בתסמונת זו ובמקביל פתחו גם
נוירופתיה סוכרתית, נמצאים בסיכון גבוה לנפילות חוזרות, שברים ולאיכות חיים ירודה
בהשוואה לחולים שאין להם סימפטומים. מנתוני האגודה האמריקאית לסוכרת עולה כי
אחוז גבוה מאד של סוכרתיים חווה מידה מסוימת של פגיעה עצבית או נוירופתיה.
הנוירופתיה מתרחשת בחולים עם סוכרת מסוג 1 ובחולים עם סוכרת מסוג 2 כאחד,
כאשר אחד הסימפטומים עלול להיות ירידה פתאומית בלחץ הדם במעבר למצב עמידה
משכיבה או ישיבה. התרופה גוטרון, שאושרה לאחרונה לשימוש גם בארץ, היא
תרופה ש"מחזירה את שווי המשקל" לחולים. בארה"ב טופלו כ- 1,000 חולים בתרופה
בניסוי קליני שנמשך שמונה שנים. תוצאות הניסוי הוכיחו חד משמעית כי התרופה
יעילה ובעלת תופעות לוואי מועטות גם בשימוש ממושך. התרופה גוטרון נספגת במהירות
ומשחררת את רכיביה הפעילים באיטיות ולכן טווח השפעתה הוא כ- 4 שעות. היא אינה
משפיעה על קצב הלב ולכן בטוחה גם בחולים הקשישים הסובלים ממחלות לב. התרופה
אינה גורמת להפרעות בשינה, ותופעות הלוואי שלה כאמור הן מועטות ונסבלות היטב.

למצגת מורחבת בנושא יתר לחץ דם וסוכרת באדיבות חברת MSD לחץ כאן
הקשר בין סוכרת למחלות לב סוכרתיים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים קרדיווסקולרים. למעשה, זהו הסיבוך המאוחר השכיח ביותר בקרב סוכרתיים.

סוכרת: מניעת מחלות לב, שבץ, ליקויים בזרימת הדם, מה הקשר? האם ניתן לעשות משהו בנדון?

מחלקת  ההדרכה של מרכז ג'וסלין לסוכרת ממליצה.

הקשר בין סוכרת למחלות לב

סוכרתיים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים קרדיווסקולרים. למעשה, זהו הסיבוך המאוחר השכיח ביותר בקרב סוכרתיים.

מדוע יש קשר?

משתי סיבות. ראשית, רמת סוכר גבוהה בדם גורמת להרס של כלי הדם. דפנות כלי הדם מתעבים ומאבדים מגמישותם כך שלדם קשה יותר לעבור דרכם.
שנית, אצל סוכרתיים קיימת נטייה לרמה גבוהה של שומני הדם. רמת גלוקוז גבוהה בדם עלולה לגרום לכך. השומנים הללו שנקראים ליפידים גורמים להיצרות של כלי הדם. לעיתים הם גורמים גם לחסימה מלאה של כלי הדם. מצב זה נקרא אטרוסקלרוזיס או טרשת העורקים.
התופעה עלולה להתרחש בכל כלי דם בגוף, ועלולה לגרום להתקף לב, תעוקת הלב, או לכאבים קשים ברגליים.
אם את אישה, את עשויה לחשוב, "זה נורא, אבל אני בטוחה. נשים נמצאות בקבוצת סיכון נמוכה יותר מאשר גברים ללקות בהתקף לב" המצב אינו כזה! נשים סוכרתיות הן בעלות סיכוי שווה לזה של גברים ללקות בהתקפי לב או שבץ".

כיצד ניתן למנוע קשר מסוכן  זה?

אין  דרך אחת שתמנע מחלות לב ובעיות בזרימת הדם. אבל יש הרבה דברים שיש לעשות על מנת להפחית את הסיכון:
• אם הנך מעשן, הפסק לעשן
•  הפחת משקל אם יש לך עודף משקל
•  שמור על לחץ דם תקין
•  התעמל בקביעות
•  הקפד על רמה תקינה של שומני הדם
•  הקפד על איזון רמות הגלוקוז

הפסקת עישון

זהו הדבר היחיד החשוב ביותר שאתה יכול לעשות! ניקוטין גורם להיצרות ולאובדן הגמישות של כלי הדם. כך גם הסוכרת. אינך יכול לשנות את העובדה שהנך סוכרתי. אבל אתה יכול להפחית בצורה משמעותית את הנזק שנגרם על-ידי הניקוטין. הצטרף לקבוצת תמיכה להפסקת עישון. קבל עזרה. תכנן את הפסקת העישון. הפחת בכמויות בהדרגה עד להפסקת עישון מוחלטת!

הפחתת משקל

עודף משקל משפיע השפעה שלילית על רמות הגלוקוז, לחץ הדם ורמת שומני הדם. אף הפחתת משקל מתונה 5-10 ק"ג תשפר את מצבך. על מנת להפחית משקל בתבונה, הימנע מדיאטות מחץ. התמקד בתזונה מופחתת שומן ובצע פעילות גופנית המתאימה לך. הדבר יסייע בידך לשמור על רמות גלוקוז ו שומני הדם בטווח הבריא.

שמור על לחץ דם תקין

יתר לחץ דם מגביר את הסיכון לשבץ. יש צורך לבדוק את לחץ הדם לפחות פעמיים בשנה. אם לחץ דמך עולה על 130/85, הפחת משקל. אלו ערכי מטרה נמוכים מאשר עבור אנשים שאינם סוכרתיים.  הקפד על דיאטה דלת מלח והתעמל. התייעץ עם הרופא /שלך בדבר טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם.

התמד בפעילות גופנית

התעמלות שומרת על בריאות לבך, ומסייעת לשמור על רמה תקינה של גלוקוז ושומנים בדם. אז אל תהייה בטלן. קבל ייעוץ מתאים והתחל בתוכנית פעילות גופנית שמתאימה לך. עליך להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שאתה מתחיל בתוכנית פעילות גופנית. בנוסף, שאל את הרופא האם יש סוג מסוים של תרגילים ממנו עליך להימנע בשל בעיות הקשורות בסוכרת שלך או בעיות אחרות.
קבע מועד קבוע לפעילות גופנית. פנה את הזמן ביומנך והתמד בפעילות. אם זאת תעשה, תוכל רק להתפלא על השיפור העצום שיחול בבריאותך ובהרגשתך הכללית.

שמור על רמה תקינה של שומני הדם

רמת שומנים גבוהה בדם, כולל כולסטרול, מגבירים את הסיכון ללקות במחלות לב. בגלל שהנך סוכרתי,
הסיכון גדול עוד יותר שתהיה לך רמת שומנים גבוהה בדם. ולכן, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת! היה מודע
לרמות השומנים בדמך. יש עתה הוכחות לכך שהפחתת כמות שומני הדם – הכולסטרול הרע (LDL )
בסוכרתיים מפחיתה במידה ניכרת את הסיכון ללקות בהתקף לב. רמות המטרה שלך צריכות להיות נמוכות
מאלה של לא סוכרתי.
כדי להשיג מטרה זו, יש לדבוק בדיאטה דלת שומן ועתירה בסיבים תזונתיים, להפחית את כמות הקלוריות.
ירידה במשקל גורמת גם לירידה ברמות השומנים בדם. יש לפנות לייעוץ דיאטני, להקפיד על פעילות גופנית
מתאימה. ייתכן שיהיה צורך גם בתוספת טיפול תרופתי להפחתת רמת הכולסטרול.

שמור על איזון רמות הגלוקוז

נטר את רמות הגלוקוז בקביעות, בהתאם להנחיות הרופא שלך. למד מה לעשות בהתאם לתוצאות הבדיקות. 
הקפד על הטיפול התרופתי בהתאם להנחיות. אם רמות הגלוקוז הן בדרך כלל גבוהות ( מעל 180 mg/dl  )
או נמוכות באופן בלתי רגיל (מתחת ל70- mg/dl ), הקפד על פעילות גופנית ועל תכנון נכון של הארוחות.
רמות גלוקוז גבוהות מגבירות גם את הסיכון לסיבוכי הסוכרת האחרים.
היה מודע גם לערכים של המוגלובין 1A  או A1c  בכל פעם שאתה נבדק אצל הרופא. בדיקת המוגלובין A1c
היא בדיקת הדם אותה יבצע הרופא כדי לראות כיצד איזנת  את רמות הגלוקוז בדמך בחודשיים שקודם הבדיקה.
אם ערכי ההמוגלובין A1c  נמצאים מעל ל8- (או שהם 2-3% מעל לגבול הנורמה), יש להתייעץ עם רופא הסוכרת.


תכנון הטיפול

כדי לשמור על בריאות הלב וכלי הדם מומלץ לבצע את הבדיקות הבאות:
כל 3-6 חודשים:

• המוגלובין A1c
•  בדיקת לחץ דם
•  שקילה

אחת לשנה

• בדיקת שומני  הדם ( כולל כולסטרול, LDL, HDL, וטריגליצרידים) במידה שהבדיקות הקודמות לא היו בגדר הנורמה
•  בדיקת שתן ותפקודי כליה
•  ייעוץ עם אנשי צוות אחרים כמו: דיאטנית, מדריך לפעילות גופנית, אחות מדריכה) אלה יסייעו לך בהפחתת משקל, יישום תוכנית פעילות גופנית ושיפור איזון רמות הגלוקוז בדמך

כל שנתיים עד שלוש 

בדיקת שומני הדם, גם אם הבדיקות הקודמות היו בגדר הנורמה.


תרגום ועריכה: אלישבע ריפתין

שמור: סוכרת ומחלות לב
 

אחד הסיבוכים של מחלת הסוכרת הנה התפתחות מחלה כליתית שעלולה להסתיים בצורך
בדיאליזה או השתלת כליה. כיום, סוכרת הנה הסיבה העיקרית למחלת כליה סופנית.  30%  -  
20% מחולי הסוכרת יפתחו מחלת כליה אשר עלולה להסתיים בצורך בהשתלת כליה או
דיאליזה. שמירת תפקוד הכליות לזמן ארוך ככל האפשר היא אחת המטרות החשובות של
הטיפול בחולים עם סוכרת ויתר לחץ דם. מחקר חדש הראה 28% ירידה בסיכון לפתח מחלת
כליה סופנית, שמשמעותה צורך בדיאליזה או השתלת כליה, בחולי סוכרת "מבוגרים" שטופלו
באוקסאאר. בכנס האגודה האמריקאית ליתר לחץ דם שנערך לאחרונה בסן פרנסיסקו, הוצג
מחקר מקיף שנערך בקרב 1,513 חולי סוכרת "מבוגרים"(סוג II ) ב- 29 מדינות כולל ישראל.
המחקר נקרא RENAAL ומטרתו הייתה לבדוק את השפעת התרופה להורדת לחץ דם,
אוקסאאר (לוסרטן), מבחינת ההגנה על הכליה מול תרופות אחרות לטיפול ביתר לחץ דם.
במחקר נכללו חולים עם סוכרת "מבוגרים" (סוכרת מסוג II) חלבון בשתן (פרוטאינוריה)
ורמות גבוהות של קריאטנין בסרום המעידים על קיומה של מחלת כליה. בערך 94%
מהחולים סבלו גם מיתר לחץ דם ונטלו תרופות לטיפול במחלה בתחילת המחקר.
כמחצית מהחולים טופלו אקראית ב- אוקסאאר (50 מג' עד 100 מג' פעם ביום)ו ומחציתם
נטלו פלסבו. שתי הקבוצות המשיכו לקבל טיפול שגרתי ליתר לחץ הדם כנדרש, הטיפול
השגרתי ליתר לחץ הדם כלל תרופות מקבוצות שונות כגון: חסמי תעלות סידן, חסמי ביתא,
חסמי אלפא ומשתנים. הטיפול הרפואי הסטנדרטי בסוכרת נמשך לאורך המחקר.
תוצאות המחקר העיקריות היו:
- אוקסאאר הוריד באופן משמעותי את הסיכון למחלת כליה סופנית הדורשת דיאליזה או
השתלת כליה  ב28%- אחוזים.
- טיפול באוקסאאר הוריד ב- 35% את רמת החלבון בשתן (מדד להתפתחות מחלת כליה).
- אוקסאאר הפחית אשפוזים כתוצאה מאי ספיקת לב ב32- אחוזים. ההגנה על תפקוד הכליה
שהושגה עם אוקסאאר במחקר היתה בלתי תלויה בהורדת לחץ הדם. באופן כללי אוקסאאר
נסבל טוב יותר על ידי חולים אלו, פחות חולים הפסיקו את הטיפול באוקסאאר בהשוואה
לתרופות אחרות. זהו המחקר הראשון מסוגו שבו הוכח שתרופה יכולה להאט את תהליך
ההידרדרות בתפקוד הכליתי בחולים עם נפרופתיה סוכרתית על רקע סוכרת סוג II ובכך
לדחות את הצורך בדיאליזה או השתלת כליה. הדבר יכול לחסוך סבל רב מהחולים ולשפר את
איכות החיים שלא לדבר גם על חיסכון בהוצאות רבות למערכת הבריאות הכרוכות בטיפול.
בערך 146 מיליון איש בכל העולם סובלים מסוכרת מסוג II, שהיא הסוג הנפוץ יותר של
המחלה ומשפיעה על 90-95% מחולי הסוכרת. בחולים עם סוכרת מסוג II רמות גבוהות
של סוכר מזיקות לצינורות הדם ולאיברים פנימיים אחרים כולל הכליות. ההערכה היא שכ-
20 עד 30% מהחולים הסוכרתיים מפתחים מחלות כליה. בישראל סובלים כ400,000- איש
מסוכרת ועוד כ200,000- איש אינם מאובחנים. אוקסאאר המשווקת על ידי חברת מרק שארפ
ודוהם ישראל (MSD) היא התרופה הראשונה והמובילה בעולם בקבוצה חדשה יחסית של
תרופות הנקראת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II. אנגיוטנסין II הוא אחד מההורמונים המווסתים
את לחץ הדם בגוף. ההורמון אנגיוטנסין II נקשר לקולטן AT1 וגורם לכיווץ של כלי הדם
ולאגירת מלח ומים על ידי הכליות וכתוצאה מכך לעלייה בלחץ הדם ונזק לאיברים כגון לב,
מוח, כליות וכלי דם. אוקסאאר מוריד את לחץ הדם הגבוה על ידי חסימת הקולטן AT1 ומונע
מאנגיוטנסין II מלהיקשר לקולטן שלו. אחד היתרונות הבולטים של אוקסאאר היא הסבילות
הגבוהה שלו, התרופה אינה גורמת לתופעות לוואי האופייניות לתרופות מקבוצות אחרות
לטיפול ביתר לחץ דם כגון בצקות, שיעול, ירידה בתפקוד המיני וכד'. אוקסאאר מאושר לטיפול
ביתר לחץ דם ב- 93 מדינות. כמו כן אושר ב- 12 מדינות נכון להיום לטיפול באי ספיקת לב.
כיום מטופלים באוקסאאר למעלה מ-10 מיליון חולים בעולם. התרופה אוקסאאר אינה כלולה
בסל הבריאות בישראל.
 
 
 
בכל החולים, אך במיוחד בסוכרתיים, מניעה טובה מטיפול. חינוך ונקיטת אמצעי מניעה יכולים
להפחית את שיעור הופעת הכיבים והקטיעות ב % 68
 
מה הן העובדות:
כמחצית מקטיעות הגפיים התחתונות הן קטיעות עקב סוכרת. יש להבחין בין שני סוגים של
כיבים על רקע סוכרת: כיב נוירופתי (כתוצאה מלחץ) וכיב איסכמי (על רקע אספקת דם לקויה).
הכיב הסוכרתי הינו שילוב של שני הגורמים , אם כי בדרך כלל אחד המרכיבים שולט, נוירופתי
או איסכמי
 
אבחון הכיב האיסכמי
הופעת הכיב מתאפיינת בצליעה לסירוגין, כאב במנוחה שפוחת עם הורדת הרגל ומתגבר עם
הרמתה. בבדיקה נבחין ברגליים קרות, עור מבריק ודק ללא שיער וציפורניים מעובות. הרגל
מאדימה כאשר היא מורדת ומלבינה לאחר הרמתה. במידה ויש התכייבות, הכיב הינו עמוק
ומכוסה בגלד שחור. יש לנסות למשש את הדפקים בכף הרגל ולבדוק את קצב מילוי הדם
בבוהן לאחר שלוחצים עליה עד להלבנתה. באופן נורמלי הצבע חוזר תוך שניות. אם זמן
חזרת הצבע ארוך יותר, הרי שקיימת בעייה באספקת הדם
 
אבחון הכיב הנוירופתי
כיבים אלה מופיעים לרוב אצל צעירים יחסית הסובלים מפגיעה תחושתית. הרגל מעוותת עם
אזורים של התקרנות (עור קשה) באזורי לחץ מעל העצמות. בדיקת תחושה על-ידי סיב דק
ועדין תאבחן את הפגיעה התחושתית.
 
מניעה טובה מטיפול
 על הסוכרתיים לבדוק את רגליהם בכל יום לגבי בקעים או שלפוחיות בעור ולפנות לרופא
באופן מיידי במידה שהבחינו בבעייה

   • יש להימנע מעישון
   •  יש להקפיד על הטיפול ברגליים על פי ההמלצות שמופיעות במדור זה
   • טיפול תרופתי סוגי הטיפול בכיבים
   • טיפול כירורגי
   •  תא לחץ

זכור: מניעה וטיפול נכון עם הופעת הכיב יכולים למנוע קטיעות ולהאריך את
תוחלת החיים ואיכות החיים של סוכרתיים.

חשוב מכל – יש לשמור על איזון רמות הגלוקוז בצורה קפדנית על מנת למנוע
סיבוכים נוספים בעתיד
 

 
מצוות עשה ואל תעשה ברגל הסוכרתית

עשה…

דאג לאיזון הסוכרת ולמעקב וטיפול בכל סיבוכיה.

התבונן ברגליים שלך כל יום. בדוק אם הופיעו שלפוחיות, חתכים, שריטות,
ואודם . תמיד הקפד לבדוק גם בין אצבעות הרגליים . השתמש במראה כדי לראות
את תחתית כף הרגל.

רחץ את רגליך בכל יום. ייבש אותן בקפדנות ובזהירות, במיוחד בין האצבעות.

הימנע מטבילת הרגליים במים חמים מאד או קרים מאד. בדוק את טמפרטורת המים 
בעזרת המרפק לפני הרחצה.

מרח שכבה דקה של שמן או קרם שומני אחרי הרחצה אם עורך יבש. אל תמרח שמן
או קרם בין אצבעות הרגליים. שאל את הרופא המטפל באיזה חומר משמן עליך
להשתמש וקבל ממנו הנחיות מפורטות.

כאשר אתה גוזר ציפורניים, גזור אותן בקו ישר. אם יש לך בעיות בראייה, בקש
מבן משפחה לבדוק את רגליך בכל יום, לגזור את הציפורניים, ולהוריד את העור הקשה.

אם ציפורנייך עבות וקשה לגזור אותן, בקש מבן משפחה, מהרופא או מהפודיאטר
שיגזור לך את הציפורניים.

שים לב שהגרביים שאתה גורב יתאימו לך התאמה מושלמת והחלף אותן מדי יום.

 בדוק את פנים הנעל בכל יום. חפש עצמים זרים, קצות ציפורניים, ואזורים מחוספסים.
הבטח שהנעל נקייה מכל אלה.

עדכן כל רופא, אחות, או נותן שירות רפואי אחר שאתה סוכרתי.

קנה נעליים נוחות. מומלץ לרכוש נעליים בשעות אחר הצוהריים כאשר הרגל מוגדלת.
אל תסמוך על כך שהנעל תתרחב. על הנעליים להיות עשויות מעור. בדוק עם הרופא המטפל
את האפשרות לנעול נעלי הליכה או נעלי ריצה.

אם יש לך עיוותים ברגל או שסבלת בעבר מכיב ברגל, שאל על נעליים טיפוליות.
(זכותך לקבל ממשרד-הבריאות זוג נעליים פעם בשנתיים).

הקפד במשנה זהירות על רגליך בחורף. גרוב גרבי צמר ומגפיים מרופדים.

היבדק אצל הרופא באופן קבוע, ושים לב שבכל ביקור הרופא יבדוק את רגליך ובין
 אצבעות כף הרגל.

כאשר אתה מבחין בשלפוחית או בפצע על הרגל, פנה מייד לבדיקה במרפאה.

אל תעשה……

אל תלך יחף.

אל תלך על משטח חם, כמו חופי רחצה או משטחים שסביב לברכות שחיה.

אל תניח "בקבוק חם"  שמיכה חשמלית או סדין חשמלי על הרגליים. אם  קר לך בלילה
גרוב גרביים.

אל תגזור עור קשה ואל תשתמש בחומרים כימיים להסרתו. אל תשתמש בפלסטרים
להסרת עור קשה או בתמיסה להסרת עור קשה. הקפד על ביצוע הוראות הרופא או
הפודיאטר בכל הנוגע להסרת עור קשה מהרגליים.

אל תשתמש בפלסטרים על כפות הרגליים.

אל תנעל נעליים ללא גרביים.

אל תגרוב גרביים גדולות מדי או גרביים שתוקנו. הימנע משימוש בגרביים
עם תפרים.

אל תנעל סנדלי אצבע.

אל תעשן.

הרגלים בריאים והרגליים בריאות
 

טיפים לשמירה על כפות הרגליים - מטעם מדיטק משווקת נוירובטיק
להקלה בסימפטומים של  נוירופתיה סוכרתית
 
 
 
באופן פיזיולוגי האינסולין מופרש מהלבלב באופן פעימתי (פולסטילי) המותאם לשמירה על רמות אינסולין בסיסיות בדם. עם תחילת כל ארוחה, מפריש הלבלב הבריא באופן מיידי פעימת אינסולין אינטנסיבית הנמשכת כשעה עד שעתיים. מטרתה של תוספת אינסולין זו היא להתמודד עם עומס הסוכרים המאפיין את הארוחה.
הפרשת האינסולין לאחר הארוחה ( Post Prandial)
אצל אנשים לא סוכרתיים, הפרשת האינסולין מהלבלב בתגובה לארוחה עולה באופן מהיר וחוזרת לערכי הבסיס מיד לאחר הארוחה. בהתאם לתבנית הפרשה זו, רמות הסוכר בדם נשמרות בגבולות מוגבלים, עם עליה מבוקרת לאחר הארוחה וחזרה מהירה של רמות הסוכר לרמות הבסיס שלפני הארוחה.
אצל הסוכרתי מטיפוס 2, הפרשת האינסולין בתגובה לארוחה הינה מעוכבת ולא מתוזמנת כראוי ובהמשך, בתום התגובה לארוחה, חוזרת ההפרשה לערכי הבסיס באופן איטי וממושך מידי
ההפרעה בהפרשת האינסולין כתגובה לארוחה אצל הסוכרתי מובילה לעליה ממושכת של רמות הסוכר בשעות שלאחר הארוחה (Post-Prandial Hyperglycemia) . עליות אלו ברמות הסוכר לאחר כל ארוחה הינן התורם המשמעותי לאובדן האיזון המטבולי הכללי ובעיקר אצל חולים בשלבים הראשונים למחלתם כאשר רמות הסוכר שלהם בצום עדיין תקינות.
עם התקדמות המחלה ועליית רמות הסוכר בצום, ההפרעה בתבנית הפרשת האינסולין הולכת ומחמירה והופכת לחלשה ומאוחרת מאוד ומאבדת לחלוטין את תבנית הפעימה ואת יעילותה.
רמות סוכר גבוהות לאחר הארוחה וסיבוכי סוכרת
לא ברור עדיין לחלוטין המנגנון המוביל להתפתחות הסיבוכים המאקרו-ווסקולרים בחולים הסובלים מרמות סוכר גבוהות בדם; יתכן ורמות הסוכר הגבוהות הינן טוקסיות לתאי האנדותל וגורמות ל"עבירות" ( Permeability ) מוגברת המאפשרת לליפידים ולגורמים "אטרוגנים" אחרים לחדור לדופן כלי הדם וליצור פלאק.
המנגנון עדיין לא ברור אך הקשר מובהק.
סוכרתיים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים מאקרו-ווסקולרים ובעיקר אטרוסקלרוזיס ומחלות לב קורונריות וסיבוכים אלו ידועים כגורמי תמותה מוקדמת אצל סוכרתיים ואף יותר מאשר באוכלוסיה הכללית.
כבר הוכח בעבודות רבות שאיזון מטבולי לקוי קשור להופעה מוגברת של סיבוכי הסוכרת ושל תחלואה קרדיו-ווסקולרית. בעבודות רבות ( ביניהן ה- DIS, Diabetes Intervention Study) נחשף הקשר הישיר בין הופעת הסיבוכים הקרדיו-ווסקולרים ותמותה קרדיו-ווסקולרית דווקא לרמות הסוכר שלאחר הארוחה ולא לרמות הסוכר בצום.
הקשר בין רמות הסוכר לאחר הארוחה ( Post Prandial Hyperglycemia) להופעת הסיבוכים המאקרו-ווסקולריים הוכח ללא תלות בגיל הסוכרתיים, במשך המחלה ובחומרת המחלה (אפילו באנשים שאינם מוגדרים כסוכרתיים – רמות Postprandial גבוהות מהוות גורם סיכון קרדיו-ווסקולרי).
נגזר מכך, שטיפול הולם שישפר את איזון רמות הסוכר שלאחר הארוחות יכול להקטין את הארעות הסיבוכים והתמותה הקרדיו-ווסקולרים הגבוהים של חולי הסוכרת מטיפוס 2.
הטיפול
בשלבים הראשונים של המחלה, כאשר רמות הסוכר בצום עדיין תקינות או קרובות לנורמה, כמות האינסולין הכללית המופרשת מהלבלב זהה למעשה לכמות המופרשת אצל האדם הבריא אך אינה מתואמת להפרשה מיידית ואינטנסיבית עם הארוחה.
מאחר ובשלבים אלו של המחלה כושר הלבלב להפריש אינסולין שמור נוצר הצורך בטיפול שיעודד את הלבלב להפריש את האינסולין בזמן הרצוי ובעוצמה הרצויה.
קבוצת ה – PGR= Prandial Glucose Regulators נועדה לכך.
NovoNorm -  הינו התכשיר הראשון מקבוצת ה- PGR. התכשיר מעודד הפרשת אינסולין מיידית ולכן ניתן עם הארוחה. בעבודות רבות שנעשו על התכשיר החדש נמצא שהינו יעיל ביותר באיזון רמות הסוכר שלאחר הארוחה כמו גם באיזון מעולה של כל יתר מדדי איזון הסוכרת.
התכשיר בטוח מאוד, עם סיכון נמוך ביותר להיפוגליקמיה, בטוח בחולים מבוגרים ובחולים עם הפרעה בתפקודי הכבד והכליות. התכשיר נוח מאוד לשמוש ונלקח במתכונת
One meal one dose, No meal no dose .
NovoNorm זמין במינוני 0.5 / 1.0 / 2.0 mg
אותו עקרון של איזון פוסט-פראנדיאלי, ניתן ליישום גם בחולים בשלבי סוכרת מתקדמים יותר, המחויבים בטיפול באינסולין.
נובורפיד NovoRapid הינו אנאלוג אינסולין המתחיל את פעולתו מהר יותר מאשר האינסולין הרגיל ובעוצמה גבוהה יותר. תכונות אלו מאפשרות לתכשיר חדש זה לתת מענה טוב יותר לרמות הסוכר הפוסט-פראנדאליות הגבוהות ובאופן "פיזיולוגי" יותר. מהירות תחילת פעילתו של הנובורפיד מאפשרת לחולה להזריק את האינסולין בסמוך לארוחה. ההזרקה בסמוך לארוחה מצמצמת את אי הנוחות הקשורה לטיפולי אינסולין רגילים המצריכים הזרקה של כחצי שעה לפני הארוחה.
עבודות קליניות שנעשו עם נובורפיד מוכיחות שהאיזון המטבולי בעת שמוש בנובורפיד טוב לפחות כמו בטיפול באינסולין קונבנציונלי. מעבר לכך, הסיכון לפתח היפוגליקמיות חמורות נמוך יותר בשמוש בנובורפיד מאשר באינסולין רגיל ואיכות החיים של הסוכרתי משתפרת במעבר מטיפול באינסולין רגיל לטיפול בנובורפיד.
בעשור האחרון הוגדרו מחלות הסוכרת וההשמנה כמגיפות תאומות וניתן להן שם משותף -  DIABESITY. התחלואה הולכת ומתגברת וצפויה להגיע בשנת 2020 להיקף של 15% מאוכלוסיית המבוגרים.  ישנן מדינות בעולם שהתחלואה מגיעה כבר כיום ל-50% בין התושבים המבוגרים (מעל 44 שנים). חמור מכך – גיל הופעת המחלה הולך ויורד וגם בישראל מאובחנים ילדים הסובלים מסכרת מסוג 2 (שאינה תלויה באינסולין). במספר מחקרים שפורסמו ב—2004 נמצא כי שכיחות התסמונת המטבולית בילדים שמנים - ההפרעה המטבולית אשר מקדימה  את הסוכרת, הגיעה ל-50% ובילדים שמנים נמצאה תנגודת לאינסולין ואף יתר ל"ד שהם הסיבוכים המוקדמים של ההשמנה במבוגרים.
הסיבות להתפשטות מגפת ההשמנה והסוכרת מורכבות משילוב הרסני של מספר גורמים:
1. ירידה בפעילות גופנית בשעות הפנאי בילדים ומבוגרים ועליה מקבילה באורח חיים יושבני-פסיבי – צפייה בטלוויזיה והעדפת משחקי מחשב על משחקי כדור, ותקשורת בין אישית בטלפון וצ'אט במקום יציאה מהבית ופגישות פנים אל פנים.
2. עליה בצריכת הקלוריות היומית והעדפת חטיפים ומזון "עשיר" (בשומנים רוויים וסוכרים) ודל בסיבים תזונתיים, פחמימות מורכבות ונוגדי חמצון אשר שכיחים במזון "פשוט" (ביתי או "כפרי").
3. העדפה של מזון מהיר או מוכן (JUNK FOOD וארוחות טלוויזיה או ארוחות מיקרוגל) שהוא עשיר בשומנים רווים ושומן צימחו מוקשה TRANS FAT שהוא אפילו מסוכן יותר, על פני מזון טרי או מוכן בצורה המסורתית כפי שמומלץ כיום לפי "התזונה הים-תיכונית".
הסוכרת כגורם לטרשת עורקים
ידוע כי הגורם המוביל לתמותה בחולי סוכרת הוא טרשת עורקים וסיבוכיה, וב-80% מהפטירות של חולי סוכרת מיוחס למחלות לב וכלי הדם. מכיוון שידוע כי הפגיעה בעורקים הגדולים (ללב, למוח ולגפיים) מתחילה בשלבים מוקדמים של מחלת הסוכרת וכבר בשלב המוקדם – התסמונת המטבולית – יש עליה בשכיחות האירועים הלבביים, יש חשיבות גדולה לאבחון וטיפול מוקדם בסוכרת ושמירה על איזון קפדני של  רמת הסוכר. השאיפה לשמור את ההמוגלובין המסוכרר מתחת ל-7% מהווה יעד טיפולי חשוב. אך 7% מהווים פשרה בין הרצוי למצוי. לאחר סיכום וניתוח תוצאות של 13 מחקרים בנושא הקשר בין רמת HBA1C ותחלואה לבבית, נמצא כי כל עליה של 1% ב-HBA1C מעל 5%, מביאה לעליה של כ-20% בסיכון למחלות לב וכלי דם. כאשר בודקים את הקשר בין ההמוגלובין המסוכרר למוות (מכל סיבה) בין הנבדקים שלא מאובחנים עדיין כסוכרתיים, כל עלייה של 1% גורמת לעלייה בתמותה של  28% בגברים ו-24% בנשים.
כיום ידוע כי לא רק שסוכרת מהווה גורם סיכון לטרשת עורקים וגורמת לפגיעה באברי מטרה שונים (כגון לב, כליות, עיניים ומערכת העצבים) אלא גם שנוכחות הסוכרת מעלה את שכיחות הסיבוכים והתמותה במחלות לב וכלי הדם. לדוגמה: הסיכון לסיבוכים ותמותה אחרי אוטם שריר הלב, ניתוחי לב וטיפולים פולשניים בעורקים (הרחבה והשתלת תומכונים מתכתיים) מוכפלת בנוכחות סוכרת.
יעדי הטיפול בסוכרת
לאחרונה הוחמרו הקריטריונים לאבחנת הסוכרת (רמת סוכר בצום של 126 מ"ג% ויותר), הגבול העליון של ערכי הנורמה הורד ל-105 מ"ג% והמגמה היא להקדים את גם האבחנה וגם את הטיפול התרופתי על מנת למנוע את הסיבוכים המאוחרים. לדאבוננו רק כמחצית מבין החולים בסוכרת (לפי הקריטריונים העדכניים) אכן מאובחנים ומוגדרים כחולים ויש גם עיכוב בתחילת הטיפול התרופתי בגלל היסוסים ורתיעה, ולעיתים גם הכחשה והתעלמות, הן מצד המטופלים והן מצד המטפלים. ניתן לומר כי קבוצת החולים המאובחנים ומטופלים כסוכרתיים עד הגעה לערכי המטרה, מהווה רק קצה הקרחון של אוכלוסייה רחבה הרבה יותר אשר חשופה לסיכונים ולסיבוכים של המחלה אך אינם מטופלים כיאות.
חולים שבהם הותחל הטיפול התרופתי, רק חלקם מגיעים לערכי היעד המומלצים. הכוונה היא ליעד משולב שכולל רמת סוכר בצום (מתחת 140 מ"ג%), רמת המוגלובין מסוכרר (7>HbA1C) וגם רמת הכולסטרול ה"רע" ((LDL<100 ולאיזון קפדני של ל"ד –   פחות מ-130/85 במנוחה. בדרך לאיזון הסוכרת קיים גם מחסום פסיכולוגי נוסף - עיכוב נוסף בהגעה לערכי המטרה – החשש מהוספת אינסולין לטיפול התרופתי בחולים שלא מגיעים ליעד הטיפולי בתרופות אורליות (טבליות) בלבד.
כאשר בדקו בשיטות לא פולשניות (סריקה ממוחשבת של הלב ומיפוי לב) חולי סוכרת צעירים מ-65 ללא מחלת לב ידועה, ללא תלונות לבביות ועם תרשים א.ק.ג. תקין, נמצא כי ב-25% מהם הייתה הסתיידות משמעותית בעורקים הכליליים ומהם ב-50% הייתה עדות להפרעה בזרימה הכלילית במיפוי הלב – תופעה המכונה איסכמיה שקטה. מכיוון שידוע כי בחולי סוכרת נפוצה פגיעה בעצבים היקפיים אשר גורמת לירידה בתחושה ועלייה מקבילה בסף לכאב, כולל כאב תעוקתי בחזה, הרי שבעיית האיסכמיה השקטה מהווה גורם משמעותי באיחור באבחנה של מחלת לב כלילית. חולי סוכרת רבים ממשיכים בחיים עם תחושות חולשה עייפות ונשמת במאמץ אשר מכסים על האיסכמיה השקטה ואינם מאובחנים כחולי לב וחלקם אף עוברים אוטמים שקטים אשר מתגלים בדיעבד רק בבדיקות שיגרה.
איזון שומני הדם
הורדת רמת הכולסטרול ה"רע" ה-LDL מהווה טיפול מונע יעיל ביותר ומהווה אמצעי חשוב בהורדת התחלואה והתמותה ממחלות לב ואירועים מוחיים. טיפול יעיל ע"י מתן סטטינים (כגון סימבסטין, אטורבסטטין ורוסובסטטין) עד להגעה ליעד הטיפול (LDL<100) מוריד את הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי ב-56% בהשוואה לטיפול ע"י שינויים תזונתיים בלבד. במספר מחקרים שבוצעו בחולי סוכרת, נמצא כי טיפול בסטטינים מוריד את הסיכון הקרדיו-וסקולרי ב-27% עד 47%. לפי ההמלצות העדכניות, בכל חולה סוכרת צריך לשמור על ערכי LDL מתחת ל-100 גם אם אין לו תלונות לבביות או עדות למחלת כלי דם. בחולה סוכרת שאובחנה אצלו מחלת לב כלילית, מומלץ לשמור את רמת ה-LDL בדם מתחת ל-70 מ"ג%.
איזון ל"ד והגנה כילייתית
בחולי סוכרת הטיפול המועדף ביתר ל"ד הוא תרופות המעכבות את מנגנון הרנין-אנגיוטסין המבוקר ע"י הכליות. התרופות הנפוצות ביותר הן מעכבות ACE או חוסמי הקולטנים לאנגיוטנסין. היתרון בתרופות אלו לחולי הסוכרת הוא כפול: בנוסף לריסון יתר ל"ד שהוא גורם סיכון לתחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית, תרופות אלה מגינות על הכליות ומקטינות את הפגיעה הכילייתית האופיינית לסוכרת – מיקרואלבומינוריה והתפתחות הדרגתית של אי ספיקת כליות.
אי ספיקת לב
חולי סוכרת נמצאים בסיכון יתר לאי ספיקת לב בגלל שילוב של של 3 גורמים: שכיחות יתר של טרשת עורקי הלב, שכיחות יתר של יתר ל"ד והתעבות שריר החדר השמאלי ובנוסף, פגיעה מטבולית ישירה בשריר הלב אשר גורמים להחלפה הדרגתית של תאי שריר ברקמת חיבור פיברוטית. חולי סוכרת סובלים בשכיחות יתר מאי ספיקת לב לאחר אוטמים והתמותה השנתית בחולי אי ספיקת לב סוכרתיים גבוהה יותר מאשר בלא סוכרתיים.
נוגדי טסיות
חולי סוכרת מאופיינים בנטיית יתר לקרישה עקב פעילות יתר של הטסיות וירידה במנגנון הפיברינוליטי (המסת קרישים). ההמלצה העדכנית היא שכל חולה סוכרת מעל גיל 40, עם גורם סיכון פעיל אחד או יותר לטרשת, יטופל במינון יומי נמוך של אספירין (75-100 מ"ג). אמנם כיום מטופלים באספירין כ-80% מחולי הסוכרת שהם חולי לב, אך רק 38% מחולי הסוכרת ללא תסמינים לבביים מטופלים באספירין גם אם הם סובלים מגורמי סיכון פעילים לטרשת עורקים (יתר שומני הדם, יתר ל"ד ו\או עישון). חולים שאינם סובלים אספירין (בגלל אלרגיה או דימום ממערכת העיכול) מטופלים בקלופידוגרל (פלאביקס).
התערבויות כליליות בחולי סוכרת
מאז תחילת עידן הטיפול הפולשני בעורקי הלב שהתחיל ב-1977 נמצא כי שכיחות ההיצרות החוזרת לאחר הרחבה בלונית מוצלחת היא כפולה בחולי סוכרת ובמיוחד באילו המטופלים באינסולין. גם לאחר השתלת תומכנים מתכתיים, שכיום מבוצעת כמעט בכל התערבויות הכליליות, נשמר הפער לרעת החולים הסוכרתיים. ב-3 השנים האחרונות התרחב מאד השימוש בתומכנים מצופים בתרופות המדכאות את שגשוג תאי השריר החלק בדופן העורקים לאחר השתלת התומכן, אשר בהדרגה פולשים דרכו ומיצרים את חלל העורק. תומכנים חדישים אלה מורידים את הסיכון להיצרות חוזרת לרבע מהסיכון לאחר השתלת תומכנים חשופים (גם בחולים סוכרתיים) ולכן מאפשרים טיפול במחלה כלילית רב-כלית בחדר הצנתורים במקום בחדר הניתוח. מאז הכנסת התומכנים מצופי התרופות לשימוש שיגרתי, יורד בהתמדה אחוז החולים הסוכרתיים המופנים לניתוחי מעקפים. לאחרונה הוכנס התומכן החדיש CYPHER לסל הבריאות הישראלי בהתוויות מיוחדות, ושימוש מושכל בו, ובמיוחד בחולי סוכרת יבטיח הורדה משמעותית של שכיחות ההיצרות החוזרת וירידה במספר החולים המופנים לניתוח מעקפים כלילי. בארה"ב מגיע השימוש בתומכונים הנ"ל מעל ל-70% מכלל התומכונים המושתלים והוא צפוי להגיע שם עד ל-100% במידה ויוסרו האילוצים הכלכליים.
הגישה הגלוקוצנטרית
במחקר שפורסם לפני חודשיים אשר מתאר את איכות הטיפול בחולי סוכרת בקנדה, נמצא כי למרות העובדה שרוב הנכות, הסבל והתמותה ממחלת הסוכרת נובע מהפגיעה בכלי דם ובאברי המטרה ולא מעליית רמת הסוכר בדם, תשומת הלב העיקרית בטיפול התרופתי עדיין מכוונת לאיזון רמת הסוכר ולא למניעת סיבוכי הסוכרת. למרות הידע המצטבר על האפקט הדרמטי של טיפול בגורמי הסיכון (מניעה ראשונית ומישנית) על הורדת שכיחות הסיבוכים והתמותה והארכת תוחלת החיים התיפקודיים בחולי הסוכרת, רק מיעוט החולים מקבל טיפול תרופתי מלא, מעבר לתרופות מאזנות רמת הסוכר. מבין 12 אלף החולים שנבדקו, רק מחציתם טופלו במעכבי האנזים מהפך אנגיוטנסין (חוסמי ACE כגון טריטייס), רק שליש טופלו בתרופות מורידות כולסטרול מקבוצת הסטאטינים ורק כרבע טופלו במעכבי טסיות (אספירין או פלאביקס).
כאשר נבדקה מידת ההצלחה בשמירה על יעדי הטיפול המומלצים, התמונה עגומה אף יותר:
המוגלובין C1A מחת ל-7% מושג רק ב-21% מחולי הסוכרת
אינדקס מסת-גוף  BMI<25 מושג רק ב-11% מחולי הסוכרת
LDL מתחת ל-100 מושג רק ב-52% מהמטופלים בסטטינים, או בכ-16% מחולי הסוכרת
ל"ד מתחת ל-130/85 מושג ב-10% מחולי הסוכרת
מניעה ראשונית ושניונית של מחלות קרדיו-וסקוליות בחולי סוכרת היא מטרה ראשונה במעלה עם משמעות רבה גם לטיפול בחולה הבודד וגם למערכת הבריאות כולה. המצב כיום רחוק מהרצוי ולכן בנוסף למאמץ המושקע בהטמעת היעדים הטיפוליים בקרב המטפלים, ראוי שכל חולה סוכרת יקבל אחריות אישית על בריאותו, יפעל כצרכן בריאות נבון ואסרטיבי וישאף להגיע לערכי המטרה ביחס לעצמו.
מחלת הסכרת נחשבת היום כאחת מהמחלות הכרוניות היותר נפוצות עד כדי כך שהוגדרה כמגפה עולמית ע"י ארגון הבריאות העולמי.
מחלת הסכרת הינה בעלת אופי פרוגרסיבי הן בחומרתה והן בסיבוכיה שלעיתים קרובות קשים יותר מהמחלה עצמה. יתרה מזו, כיום ידוע כי סיבוכי הסכרת עלולים להתפתח גם כשהסכרת מאוזנת לכאורה. מדוע רק לכאורה?-  זאת משום שהבעיה היסודית של מחלת הסכרת הינה האינסולין הלא תקין המופרש באופן פיזיולוגי מהלבלב שבגוף האדם. אינסולין זה הינו הורמון שתפקידו להכניס את הסוכרים שבדם אל תוך התאים לשימוש אנרגטי.
האינסולין עלול להיות לקוי בתפקודו או חסר לגמרי כפי שקורה בסוכרת הנעורים, (סוג 1) או – אז הטיפול היחיד הבא בחשבון הנו מתן אינסולין תחליפי בזריקות; או כפי שקורה בסוכרת המבוגרים (סוג 2) – שבה בד"כ ישנו אינסולין, אך הוא לקוי או בכמות ו/או באיכות התפקוד. במקרים אלה שהם מרבית מקרי הסוכרת, מקובל טיפול הדרגתי הכולל בשלב ראשון ,דיאטה מתאימה במטרה להוריד את רמות הסוכר בדם, בצד ניסיון אינטנסיבי להוריד את רמת גורמי הסיכון האחרים למחלות לב וכלי דם עד לנורמה ואף מעט למטה ממנה – דוגמת יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם.
בשלב השני – מקובל להציע לחולים טיפול תרופתי דרך הפה בתרופות שחלקן מחזקות את הפרשת האינסולין הטבעית בגוף וחלקן מחזקות את פעולתו הלקויה. הפתרונות בשני השלבים הללו הינם חלקיים בלבד משום שבעיית האינסולין הבסיסית מוסיפה להתקיים, כמובן.
בשלב השלישי, בו אין תגובה מספקת לאמצעים הנ"ל מקובל לעבור לטיפול באינסולין בזריקות. קיימים לשם כך סוגי אינסולין שונים הפועלים גם לטווחי זמן שונים, והחשוב הוא להתאים, כמובן, את הסוג או שילוב הסוגים לאדם החולה כך שרמת האיזון של הסכרת תהיה מרבית. איזון אופטימלי נחשב – כאשר מושגת:
רמת גלוקוז בדם עד 100 מ"ג % בצום.
 רמת גלוקוז בדם עד 180 מ"ג % כשעה לאחר האוכל.
 ומדד של HbA1c פחות מ- 7%.
לאחרונה נוסף לשוק האינסולינים אינסולין חדש - לנטוס, זהו אינסולין בסיסי הניתן אחת ליממה, ותכליתו לשמור על רמת אינסולין בסיסית ויציבה בכל שעות היממה. הבטחת רמת אינסולין כזו למשך כל שעות היממה בחולי סכרת מאפשרת איזון טוב יותר ופיזיולוגי יותר של הסכרת תוך שהטיפול מספק ככל הנראה את המחסור הבסיסי ביותר של חולה הסכרת – הוא רמת האינסולין הבסיסית הפיזיולוגית החסרה בחולים אלה.
לאחרונה הוחל במחקר רב חשיבות ברמה בינלאומית באשר לחשיבותו של האינסולין - לנטוס למניעת התפתחות מחלות לב וכלי דם כמו גם סיבוכים קשים נוספים בחולים עם נטייה לסכרת או סכרת התחלתית קלה, מתוך אותם שיקולים עצמם. מחקרים ראשוניים בכוון זה נראים מבטיחים למדי. לא יהיה זה מן הנמנע, אפוא, כי בעתיד הלא רחוק המגמה של התחלת טיפול  בחולי סכרת תהיה באמצעות אותו אינסולין בסיסי המאפשר חזרה למצב הפיזיולוגי התקין ככל שניתן. אפשר שכך יפתח סיכוי משמעותי למניעת סיבוכי הסכרת בעתיד.

סיבוכי הסוכרת באים לידי ביטוי בפגיעתם בכלי דם קטנים ובינוניים בעיקר. הפגיעה בכלי הדם הקטנים באה לידי ביטוי בעיניים עד כדי סכנת עיוורון, ובכליות עד כדי אי ספיקת כליות סופנית. הפגיעה בכלי דם גדולים יותר אופיינית לעורקי הלב הכליליים, לעורקי המוח ולעורקי הרגליים. הסיבוכים כאן עלולים להתבטא בהתקפי לב עד כדי אי ספיקת לב; שבץ מוחי, ונמקים ברגליים עד כדי צורך בכריתה. הבעיה הנוספת בחולי סוכרת הנה פגיעה עצבית שעלולה לטשטש סימנים לאותם סיבוכים. כך למשל עלולים חולי הסוכרת לעבור התקפי לב משמעותיים בלי שירגישו בכך כלל; לא אחת הגיעו חולי סוכרת לראשונה למרפאה קרדיולוגית כשהאבחון היה כבר אי ספיקת לב כתוצאה מהתקפי לב שקטים בעבר.

מחלת הסוכרת מהווה אחד מחמשת גורמי הסיכון העיקריים למחלות לב וכלי דם ומעלה את הסיכוי לפתח התקף לב או שבץ מוחי פי 2-4 לעומת אדם שאינו חולה סכרת.
מיותר, אפוא, לציין כי קיום גורמי סיכון נוספים מחמירים את המצב משמעותית בחולה הסכרת. גורמי סיכון עיקריים נוספים כאלה הינם  - יתר לחץ דם; יתר שומנים בדם; עישון כבד והעדר פעילות גופנית. כל גורם כזה חייב להיות מטופל ומאוזן באופן קפדני ביותר בחולה הסכרת, יותר מאשר במקרים של העדר סכרת. לכן נשאף לרמות אופטימליות של לחץ דם, כולסטרול ובעיקר רמת LDL (הכולסטרול "הרע" ), להפסקת עישון; ולא פחות חשוב – התאמת תוכנית לפעילות גופנית סדירה שגם תפחית במידה רבה את הסיכון הכללי ובנוסף תסייע רבות לאיזון יעיל יותר של הסוכרת. פעילות כזו תותווה רק לאחר בדיקת מאמץ (ארגומטריה) והתאמה אישית של החולה לפעילות האופטימלית. אין להתפתות ולהתחיל ישר פעילות במכוני כושר שאינם מבוקרים רפואית מתוך מכלול כל הסיבות שפורטו לעיל.

המכלול הזה הכולל בתוכו את הסיבוכים הקשים של המחלה מעמיד את הסכרת כגורם מרכזי לתחלואה ולתמותה בעידן המודרני ולפיכך מחייב טיפול אינטנסיבי מונע לכל אותם גורמים. סממן חשוב לתחלואה לתמותה בסכרת הינו – HbA1c, שרמתו מהווה גורם מעקב חשוב ביותר לאיזון בסיסי ארוך טווח של הסכרת. רמה מתחת ל - 7% תואמת ירידה משמעותית בכל אותם סיבוכי סכרת משמעותיים. תוספת אינסולין בסיסי יכולה בוודאי לסייע בכך. וכאמור, איזון קפדני של יתר גורמי הסיכון בתוספת פעילות גופנית יש בהם כדי להוריד משמעותית  - עד עשרו
 

 
 
 
מחקר חדש שפורסם במגזין הרפואי המוביל בנושא סוכרת Diabetes Care, מגלה שקסניקל (תרופה המשמשת לטיפול בהשמנת יתר) מיטיבה את מצבם של חולי סוכרת סוג 2

הקסניקל  או בשמה המדעי אורליסטאט, היא תרופה המשמשת לטיפול בהשמנת יתר  ונמצאת בשימוש בעשרות מדינות ברחבי העולם מזה מספר שנים. התרופה הוכיחה את יעילותה במחקרים רבים במרכזים רפואיים מובילים בעולם ונמצאה בטוחה מאד לשימוש, בשל העובדה שהיא אינה נספגת במחזור הדם של המטופל.  עוד נמצא כי התרופה יעילה במניעת סכרת מסוג 2 וכן במקרים של השמנת יתר   בקרב חולי סכרת. 
הקסניקל פותחה לפני כ – 13 שנים, על ידי חברת "הופמן לה-רוש", שוויץ בהשקעה של למעלה משלושים מיליון דולר. כיום, היא נכללת בביטוחים המשלימים של קופות החולים.
ה-"קסניקל" היא תרופה לא סיסטמית לטיפול בהשמנת יתר (כלומר, פועלת ישירות במערכת העיכול ולא מדכאת תיאבון באמצעות השפעה על המוח). התרופה מעכבת את פעילות האנזים ליפאז, שתפקידו לפרק את השומנים במזון. באמצעות עיכוב פעילות האנזים ליפאז מונעת קסניקל ספיגת 30% מהשומנים שבמזון. שארית השומנים נספגת כרגיל, וכך גם הויטמינים מסיסי השומן.
התרופה מיועדת לבעלי עודף משקל עם מסת גוף (BMI) של 30 ומעלה, כלומר, מי שסובלים מעודף משקל של 20%  או BMI 27 עם גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, עודף כולסטרול, סוכרת מסוג 2 ועוד.

"האפקט המחנך" של קסניקל:
מכיוון שעודף השומן מופרש ביציאות, מי שאוכל הרבה שומן צפוי לסבול  משלשולים. בתופעת לוואי זו יש דווקא יתרון בכך שהיא מחנכת את המטופל להיות מודע לכמות השומן שהוא אוכל  וכך לגרום לו להפחית את צריכת השומן. לרוב אי הנוחות במערכת העיכול משתפרת ומתאזנת עם הזמן.
התרופה מיועדת ללוות את הארוחות. לכן מומלצת נטילתה 3 פעמים ביום סמוך  לארוחות. אנשים שאוכלים ארוחת קלה שאינה מכילה מזונות שמנים, יכולים לוותר על הכדור המיועד לארוחה זו. בכל מקרה לא מומלץ ליטול פחות משני כדורים ביום כדי לא להפחית מיעילות התרופה.
ה FDA  - המרכז האמריקאי לבקרת תרופות אישר את השימוש בתרופה לטווח ארוך לילדים מגיל  12, בנוסף לכך נבחנת האפשרות להפיכתה לתרופה ללא מרשם רופא בארה"ב , נושאים המדגישים את בטיחותה הרבה של התרופה.
במחקר שנערך באירופה, בוצע מעקב לאורך 4 שנים אחר מטופלים שנטלו קסניקל. הם ירדו במשקל והפחיתו את הסיכון ללקות בסוכרת מסוג 2 (הנגרמת בד"כ מהשמנה) ב-37%.    בעקבות מחקר זה בוטלו באירופה ההגבלות על משך נטילת התרופה. בארץ עדיין קיימת ההגבלה של שנתיים רצופות, שתוסר קרוב לוודאי בעקבות הניסיון שהצטבר בחו"ל.
מטופלים בקסינקל, מקבלים המלצה לתפריט שהוכן ע"י חברת התרופות. התפריט מאוזן ומיועד לשמור על צריכת שומן סבירה. המטרה היא להפחית למינימום את אי הנוחות שעלולה להיווצר במערכת העיכול. לרשות המטופלים עומד שרות  קו חם של דיאטניות. ניסיון מחקרי מראה, שמטופלים שנעזרים בלווי הצמוד שעומד לרשותם, מתמידים בנטילת התרופה ומגיעים להישגים הנשמרים לאורך זמן.  התרופה נלקחת כחלק מתוכנית הכוללת גם  פעילות גופנית.
מחקר חדש שפורסם במגזין הרפואי המוביל בנושא סוכרת Diabetes Care, מגלה שקסניקל מיטיבה את מצבם של חולי סוכרת סוג 2. החולים נדרשים ליטול פחות תרופות לטיפול במחלה ומפחיתים משמעותית את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.
בשורה נוספת היא כי קסניקל, בנוסף ליעילותה בהפחתת משקל ובשיפור גורמי סיכון נלווים להשמנה, גם מונעת הופעת סוכרת מסוג 2.
במחקר בהשתתפות 3,304 מטופלים שסבלו מהשמנת יתר ונמצאו בסיכון גבוה לפתח סוכרת סוג 2 נמצא שקסניקל מונעת התפתחות סוכרת סוג 2. במחקר השתתפו שתי קבוצות-  האחת טופלה בקסניקל בשילוב שינוי אורח החיים, השנייה טופלה בשינוי אורח חיים בלבד. תוצאות המחקר העידו כי הסיכון לפתח סוכרת סוג 2 היה נמוך ב – 37% בקרב הקבוצה שטופלה במשולב בתרופה + שינוי באורח חיים לעומת הקבוצה שעברה שינוי באורח חיים בלבד.

לסיכום קסניקל:

  • בעלת מנגנון פעילות ייחודי ומקומי במעי, מניעת 30% מספיגת  השומן בכל ארוחה.
  • משיגה ירידה משמעותית במשקל הנשמרת לטווח ארוך.
  • מונעת סוכרת סוג 2.
  • משפרת את איזון הסוכרת והפחתת הצורך בתרופות אנטי סוכרתיות.
  • נטילתה משפרת את  גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים- למשל התקפי לב.

 

מכל האירועים והסיבוכים הקשורים בחיי היום יום של הסוכרתי-ההיפוגליקמיה היא התופעה
המסוכנת ביותר הכרוכה באיום מיידי על חייו.

היפוגליקמיה - או נפילת רמות הגלוקוז בדם מתחת לרמות התקינות, הנה תופעה אשר רוב
הסוכרתיים חשו בה לפחות פעם אחת או יותר. כשליש מהסוכרתיים סבלו מהיפוגליקמיה
קשה מלווה באירוע של ערפול או איבוד הכרה לפחות פעם אחת מחייהם, וכעשירית
מהסוכרתיים נוטים לפתח אירועים היפוגליקמיים בתדירות גבוהה של לפחות אחת לשנה
ויותר.

ההיפוגליקמיה הנה הסיבה השכיחה ביותר לחוסר הכרה או להכרה מעורפלת בסוכרתי
המטופל באינסולין. יש לזכור, שקומה היפוגליקמית מהווה סכנה מיידית לחיים ובאם לא
תטופל תוך זמן סביר, עלול הדבר להסתיים במוות. טיפול מאוחר מדי עלול לגרום לנזקים
בלתי הפיכים בתפקוד היום יומי ובפעולות המוח.

" על מנת לסייע לסוכרתיים להתמודד במצבים אלו ולתת לצוותים הרפואיים אינדיקציה על
מצבו של המתעלף, יזמה האגודה הפקת תליון וצמידים מיוחדים לקרסול או לאמת היד בהם
מצויין כי הנושא צמיד זה הינו סוכרתי ויש להתייחס לעובדה זו במקרה שהוא זקוק לטיפול
חירום" מסבירה חיה כהן, מנכ"ל האגודה. "הצמיד והתליון כוללים את סמל האגודה 
הישראלית לסוכרת בעברית ובאנגלית וציון .S.O.S המובן לדוברי כל השפות. האגודה
העבירה הודעה בדבר קיום התליונים והצמידים בשימושם של הסוכרתיים לכל חדרי המיון,
תחנות מגן דוד אדום ויחידות לטיפול נמרץ בכל בתי החולים ותחנות מד"א ברחבי הארץ ".

חברי האגודה הישראלית לסוכרת יוכלו לרכוש את הצמידים או התליון על פי בחירתם
במשרדי האגודה או לקבלם כשי עם חידוש החברות.

מומלץ שכל סוכרתי יצטייד במכתב רפואי המפרט את מצבו ואת הטיפול הרפואי שהוא
מקבל..

נקווה כי התליון או הצמיד ישמש לנוי בלבד והסוכרתיים  יהיו מאוזנים כראוי.
 

הקשר בין לחץ וסוכרת עלול לגרום לך להרגיש כמו פקק שעומד להתפרץ מבקבוק שמפניה
תוסס. אלא שהמצב שלך אינו מצב של שמחה.
אתה יושב ליד שולחן העבודה שלך, מסיים פרויקט עליו עמלת חודש תמים תוך השקעת
שעות נוספות רבות. זוהי עבודה מעולה, עליה אתה מקווה לקבל הערכה מתאימה.
הטלפון שלך מצלצל, זה הבוס. "תוכל להיכנס אלי?." רבע שעה לאחר מכן אתה אורז את
חפציך האישיים לתוך קופסת קרטון, עבודתך הופסקה בגלל "רה-ארגון", אתה כבר לא נחוץ
יותר. שעה לאחר מכן אתה מסביר לרעייתך מה קרה. אחרי מספר ימים אתה עוסק במשלוח
קורות חיים למעסיקים פוטנציאליים. חולפים מספר חודשים ועדיין אין לך עבודה, חסכונותיך
הולכים ונמסים, והחשבונות נערמים. המריבות בבית לא משפרות את המצב. הילדים "עולים
לך על העצבים" והבית כמרקחה. בקיצור, אתה מרגיש כהר געש לפני התפרצות. ברוך הבא
לעולם המופלא של הלחץ! לחץ, והתמודדות במצבי לחץ, עלולים להשפיע על הסוכרת שלך
ועל איזון רמת הגלוקוז בדמך במספר דרכים. ד"ר כריסטופר סאודק, מנהל מרכז הסוכרת
בבית החולים ג'ונס הופקינס אומר שלשני דברים יש להתייחס כאשר מתמודדים עם מצבי
לחץ: 1.מצבי לחץ המשפיעים על הגוף. 2. מצבי לחץ המשפיעים על ההתנהגות. באשר
להיבט הגופני. כאשר קיים איום קיומי מיידי, גופנו מגיב לכך בחלקיק של שניה. הבלוטות
מפרישות הורמונים כמו אדרנלין, והכבד משחרר, מתוך המאגרים שלו, כמות גדולה של
גלוקוז כאספקה נוספת הדרושה לשרירים לצורך מאמץ גופני נוסף. כאשר נמצאים תחת לחץ
נפשי, הגוף מגיב באותה צורה, גם אם לא קיימת סכנה פיזית, והתוצאה היא רמה גבוהה של
גלוקוז בדם. סאודק ציין כי "אפקט האדרנלין" משתנה מאדם לאדם. "מחקרים מוכיחים
שאנשים לא תמיד מגיבים בעלייה של רמת הגלוקוז בדם. אצל חלק מהאנשים תחת לחץ
נמצאה דווקא רמת גלוקוז נמוכה מהרגיל". בהיבט ההתנהגותי "ההשפעה הבולטת ביותר 
שיבוש תוכנית הטיפול העצמי של הסוכרתיים," אומר  סאודק. "הם אוכלים יותר, שוכחים
ליטול את התרופות, מפסיקים לעסוק בפעילות גופנית, שוכחים לנטר את רמות הגלוקוז
בדם. שגרת החיים המאפשרת התמודדות עם סוכרת משתבשת, כאשר התמודדות עם
גורמי הלחץ הופכת לחשובה יותר."
האם אתה עומד בפני שינוי בחייך?
כל שינוי עלול להתבטא במצבי לחץ. השינויים הבאים עלולים להכניס אותך למצבי לחץ .
 נישואין או גירושין
 שינויים במעמדך במקום העבודה
 שינוי במצבך הכלכלי
 לידה או אימוץ ילד
 מוות של אדם יקר לך
 שינוי במגורים
 טיפול בקרוב משפחה או ידיד עם מחלה כרונית קשה
 אבחון סוכרת או מחלה כרונית אחרת אצלך
מה גורם ללחץ?
הגורמים ללחץ הם שונים כמו השונות בין בני האדם. מה שמציק לך ומכניס אותך למערבולת
רגשית עשוי שלא להשפיע כלל על אדם אחר, ולהפך. אבל דבר אחד משותף לכל הגורמים
ללחץ - שינוי. גורם זה נמצא כמעט בכל מצבי הלחץ. ד"ר מרק פיירוט, מנהל המרכז למחקר
חברתי וקהילתי בבולטימור, מתאר את הגורמים ללחץ במונחים: "מאקרו מלחיצים", שהם
שינויים גדולים בחיים, ו"מיקרו מלחיצים" שינויים קטנים בחיים, שמשפיעים על חיי היום
יום שלנו. "נניח שאתה מחליף עבודה," אומר פיירוט. "זהו שינוי גדול - מאקרו מלחיץ. אבל
הדברים הקטנים שמתלווים לתהליך זה, כמו היכרות עם הצוות החדש או אפילו מציאת דרך
נוחה לנסיעה לעבודה, גם להם יש השפעה. אלו הם גורמים מיקרו מלחיצים." שינויים אחרים
שעלולים לחשוף אותך למצבי לחץ מופיעים במסגרת שכותרתה "האם אתה עומד בפני
שינויים בחייך?" פיירוט מצביע על העובדה שלא כל הגורמים ללחץ הם בהכרח שליליים, ולא
כל ה"מיקרו מלחיצים" הם תוצאה של מצבי "מאקרו לחץ". "יציאה לחופשה היא דוגמא
קלאסית" הוא אומר. "זה אינו שינוי גדול בחיים, אב הוא יכול להיות בעל השפעה גדולה על
התפקוד היום יומי. ההכנות לחופשה, האריזה, המימון, תוכנית הטיול עלולים להכניס ללחץ."
גם מטרת היציאה מהבית היא בעלת השפעה. אין דומה יציאה לחופשה וטיול שיוצרת
לחץ חיובי, לנסיעה לצורך טיפול בקרוב או חבר חולה שיוצרת לחץ שלילי, אם כי עצם
ההכנות הכרוכות ביציאה מהבית הן דומות.
 
הסוכרת עצמה היא גורם למצבי לחץ, הן ללחץ נפשי והן ללחץ גופני. פיירוט מציין כי 
יפוגליקמיה היא מצב שמעורר לחץ גופני. "כאשר יש לך רמת גלוקוז נמוכה בדם, אתה עלול
לסבול מרעד. בנוסף לכך, גופך משתמש בכל הרזרבות של הגלוקוז שמאוחסנות בכבד, דבר
שהוא עצמו מצב של לחץ." סאודק מציין כי גם להיפרגליקמיה יש השפעה. "מצב של
היפרגליקמיה גורם לך לחוש תשוש ועייף, עד כדי כך שתחוש בלחץ הולך וגובר." הוא אומר.
הסוכרת עצמה גורמת ללחץ נפשי, ומשפיעה על הבריאות. אבחון הסוכרת עלול להיות אירוע
מלחיץ ביותר שכן הוא מבטא שינוי עצום בסגנון החיים אליו היית מורגל. אתה עלול להיות
מודאג מהתפתחות סיבוכים, להיות מוטרד בשאלות כמה זמן הסוכרת הייתה סמויה וכמה
נזקים כבר נגרמו , וכיצד תשפיע הסוכרת על המשפחה. חלק מהאנשים חוששים שיהיו להם
אירועים היפוגלקמיים במקום העבודה או בבילוי חברתי. "חלק מהסוכרתיים מפחיתים את
הבילויים החברתיים שלהם ואת היציאות מהבית. דבר זה גורם לשינוי בסגנון החיים."
בנוסף, יש אירועים מיקרו מלחיצים של חיי היום יום. " אמנם תלוי כיצד אתה מתייחס לדבר,
אבל בדיקת הדם לניטור רמת הגלוקוז יכולה להיות מלחיצה," אומר סאודק. "אנשים רבים
פוחדים לבצע בדיקות דם, או שהם נכנסים ללחץ כאשר הרמה היא גבוהה. אנו נתקלים
באנשים שהיו היפרגליקמיים במשך חודשים, בגלל שהם מפחדים לבצע את הבדיקה. אנו
מלמדים את האנשים להגיב על מצבים כאלה בפעולות חיוביות כדי לסייע להם להרגיש שהם
בשליטה."
סימנים גופניים ללחץ
כאבי כב
 כאבים בחזה
 ידיים קרות
 עצירות
 שלשול
 כאבי ראש
 קשיי עיכול
 התכווצויות שרירים
 דופק מואץ
 קוצר נשימה
 שינויים ברמות הגלוקוז בדם

אם תסמינים אלה הם פתאומיים או חמורים, או שהם מתמשכים, פנה לטיפול רפואי.
 

סימנים נפשיים ללחץ
חרדה
 קושי בחשיבה מסודרת
 שכחה
 תסכול
 הססנות
 קשיים בשינה
 רוגז
 עצבנות
חלק מהתסמינים דומים לאלה של היפוגליקמיה. אם יש לך תסמינים אלה, בדוק את רמת
הגלוקוז בדמך וראה אם היא בגדר הרגיל.
 
לדעת ד"ר קרול ווטקינס, פסיכיאטרית בביה"ח בבולטימור, קיימים מספר צעדים אותם ניתן
לבצע כדי להשיג הקלה מיידית ולסייע בהתמודדות עם מצבי לחץ. צעד ראשון הוא לעשות
סדר בדברים. "לעיתים, כאשר יש לאנשים הרבה מטלות לבצע והרבה דברים מטרידים
אותם, הדבר גורם לתחושה של נפילה חופשית," אומרת ווטקינס. "נסה לארגן את המטלות
שלך וקבע להן סדר עדיפויות. זה מפתיע עד כמה תכנון המטלות יכול לעשות להפחתת
הלחץ." לאחר מכן, הבטח לעצמך שאתה מטפל בדברים הבסיסיים. הקפד על מספיק שעות
שינה. עייפות עלולה לגרום לבעיות קטנות להיראות גדולות ומאיימות. ווטקינס מציינת כי
אכילה נכונה היא חשובה, לא רק לאיזון הסוכרת, אלא גם להתמודדות עם מצבי לחץ. זה
חשוב במידה כזו ש"דיאטת כאסח" הן פשוט לא רעיון טוב בתקופה של לחץ. " בנוסף, קורה
לעיתים שאנשים מתחילים בדיאטת כאסח כדי להפחית במשקל, וחלק מהדיאטות הללו
משפיעות על המטבוליזם ביצירת מצבי לחץ," היא אומרת. איזון הסוכרת הוא צעד נכון
שמסייע בהפחתת הלחץ. למעשה, ברגע שאנחנו יודעים כיצד משפיע הלחץ על רמת הגלוקוז
שבדם, יכול ניטור קפדני להתריע על מצב לחץ חבוי מציינת ווטקינס. "אם אתה שם לב
שרמת הגלוקוז שלך עולה, זה יכול להיות בבחינת דגל אדום." שים לב שלהיפוגליקמיה
ולהתקפי חרדה יש סימפטומים דומים, כולל רעידות, דפיקות לב מואצות והזעה. "אם
אינך יודע מה קורה לך, עליך להניח שיש לך אירוע של היפוגליקמיה, " אומרת ווטקינס. בדוק
את רמת הגלוקוז שלך, ואם יש צורך טפל במצב על פי תוצאות הבדיקה. "אם אחרי שטפלת
בהיפוגליקמיה, הסימפטומים נמשכים, יש להניח שהמדובר בהתקף חרדה. " ד"ר סאודק
ממליץ בחום על ביצוע פעילות גופנית. "פעילות גופנית יעילה מאד בהפחתת הלחץ. אתה
בדרך כלל שומע את העצה ? תתייעץ אם הרופא שלך לפני שאתה מתחיל בפעילות גופנית,
אבל אני אומר לכל החולים - התייעץ עם הרופא שלך לפני שאתה מפסיק את הפעילות
הגופנית."

לשם הפחתת הלחץ יש צורך ביותר משיטות גופניות בלבד. עם זאת, מיומנויות התמודדות
הן חשובות ביותר. " אדם בעל מיומנויות התמודדות יעילות יכול להשתחרר ממצבי לחץ טוב
יותר," אומר פיירוט. מחקר שביצע לאחרונה מוכיח שמצבי לחץ גורמים לעלייה חדה
ברמת הגלוקוז בדם אצל אנשים שלא רכשו מיומנויות בהתמודדות במצבי לחץ לעומת עליה
קלה אצל אנשים בעלי מיומנויות". פיירוט שם לב שיש שתי דרכים עיקריות להתמודדות:
"התמודדות ממוקדת בעיה", בה אתה פונה אל מקור הלחץ ומשתדל לתקנו. "התמודדות
ממוקדת רגשות", בה אתה לומד לחיות עם הגורם ללחץ ומלמד את עצמך לשנות את
ההתייחסות אליו. הוא משתמש במצבים בעבודה כדי להבהיר. "נניח שהבוס שלך כל הזמן
צועק עליך. אתה הולך אל הבוס ואומר לו - הצעקות שלך גורמות לי לעצבנות ולקשיים
בעבודה. הבוס שלך יחשוב על הדברים. ייתכן שהוא אף לא היה מודע לבעיה עד שהעלית
את הדברים על פני השטח. אם הוא מפסיק לצעוק עליך, שינית את הסביבה שלך והגורם
ללחץ נעלם. זוהי התמודדות ממוקדת בעיה. התמודדות ממוקדת רגשות פועלת מזווית
אחרת. אתה יכול לחשוב - איני יכול לשנות את הבוס שלי, אבל אני יכול לשנות את הדרך בה
אני מגיב על התנהגותו. אני יכול לספר בדיחה, או לשכנע את עצמי שאין לי מה לחשוש, או
אפילו להסביר את המצב בצורה שונה. ניתן להתמקד במסרים של הבוס ולא בדרך בה הוא
מעביר אותם. " האם יש דרך שהיא טובה יותר? "המצב הרצוי הוא שיהיו לך שתי 
המיומנויות, " אומר פיירוט. "למשל, לאנשים שמשתמשים בדרך של 'התמודדות ממוקדת
בעיה' מתאפשר, פעמים רבות, לסלק את הגורמים ללחץ מסביבתם. אבל יש מקרים שלא
ניתן לסלק את הגורמים ללחץ, ואז אם אתה יכול לפעול בדרך של התמודדות ממוקדת
רגשות, אתה יכול לפקח על תחושותיך כלפי מצבים מלחיצים."

מתי "המצב פשוט בלתי נסבל"
לעיתים המצב עלול להיות מסובך וקשה להתמודדות ללא עזרה. כאשר אתה חווה את
הסימפטומים הבאים במשך יותר משבועיים, פנה לטיפול רפואי.  שינוי בהרגלי השינה
 שינויים בתיאבון  ירידה במרץ  תחושת ריחוק מבני משפחה וחברים  ירידה בתשוקה
המינית  שינויים ברמת התפקוד ובהרגלי העבודה  התקפי חרדה  חוסר עניין בדברים
שעניינו אותך בעבר  התפרצויות זעם  שתיית אלכוהול במצבי לחץ  רצון להתחמק
מהתמודדות אם יש לך מחשבות על גרימת נזק לעצמך או על התאבדות, עליך לפנות מיידית
לקבלת סיוע. בה במידה, אם מישהו מבני משפחתך או מחבריך מדבר על התאבדות,
התייחס לדברים ברצינות רבה, ופעל. דווח לרופא, או למרפאה מיד.
"כבר ניסיתי כל דבר"
יש מצבים בהם אתה עסוק בהתמודדות עם איזון הסוכרת ואתה עייף מהתמקדות בשיפור
יכולת ההתמודדות שלך במצבי לחץ. עם זאת, אתה חש שהכל מלחיץ אותך. למעשה, אתה
מרגיש ששום דבר לא קורה כמו שאתה רוצה שיקרה, ואתה מתחיל לחשוב שאולי לא כדאי
להתאמץ יותר. קשה לך לצאת מהמיטה, אפילו אם אתה לא ישן טוב, קשה לך להתלבש
ולצאת מהבית אתה מעדיף לא לשוחח על כך, אפילו לא עם ידידיך הקרובים ובני משפחתך.
אתה אפילו חש שלמשפחתך אולי יהיה טוב יותר אם לא תהיה עוד. עליך לעצור מייד!
אלו סימנים לכך שעברת ממצב לחץ אל מצב של דיכאון קליני או הפרעה נפשית אחרת. אם
סימנים אלה נמשכים יותר משבועיים, או שיש לך מחשבות אובדניות, אתה חייב לקבל סיוע
מקצועי. אל תרגיש כאילו אתה לבד. מספר הולך וגדל של מחקרים מצביעים על העובדה
שסוכרתיים חשופים יותר למצבי לחץ מאנשים שאינם סוכרתיים. חלק מהחוקרים סבור שיש
לכלול את הדיכאון כאחד מסיבוכי הסוכרת. חשוב שתדע שאתה לא חייב לחוש כך ושעזרה
מקצועית היא זמינה. עליך לפנות אל מרפאת הסוכרת בה אתה מטופל ותוכל לקבל עזרה
מקצועית מהצוות המטפל או הפנייה לקבלת טיפול.
עישון וסוכרת - העניין לא כדאי
ב- 40 השנים האחרונות הוכח כי העישון גורם נזק רציני לבריאות. עתה ידוע שהעישון הוא
גורם המוות השכיח ביותר הניתן למניעה. מעל לשליש מכל מקרי המוות בגיל העמידה ייגרמו
עקב העישון. לדוגמא, ידוע היטב שסרטן הריאות ומוות ממחלות הנשימה, כגון ברונכיטיס
ואמפיסמה (נפחת הריאות), נגרמים כמעט באופן מוחלט בגלל עישון. העישון מהווה גורם
עיקרי בהתפתחות מחלות לב כליליות שהן אחד הגורמים העיקריים למוות בעולם המערבי.
העישון גם גורם לחסימת כלי הדם הגדולים ברגליים וכתוצאה מכך לנמק וקטיעת גפיים.
בנוסף גורם העישון לחסימת כלי הדם המובילים למוח וכתוצאה מכך לשטפי דם במוח.
מדוע העישון קטלני?
עשן הטבק מכיל חומרים כימיים הגורמים למחלות ריאה והיצרות כלי הדם בכל הגוף. חומרי
הזפת בעשן פוגעים במעברי האוויר . הגז הרעיל – דו תחמוצת הפחמן, חודר לזרם הדם
ומקטין את כושר ההובלה של החמצן בדם. בני-אדם ממשיכים לעשן, למרות התוצאות
השליליות של חומרים מזיקים אלו, כי הם שואפים ניקוטין שהוא חומר ממכר רב עוצמה.
הניקוטין הנשאף בעשן סיגריה חודר למוח במהירות ולאחר זמן קצר בו הגוף חשוף לסם
נוצרת התמכרות! עשן הטבק הנשאף ממקטרת או מסיגרים מסוכן לא פחות מעשן סיגריה.
מי מעשן?
כאשר לפני 40 שנה עמדו על התוצאות החמורות הנגרמות מעישון, החל להצטמצם מספר
המעשנים בעולם המערבי. בשנות ה- 50 עישנו מעל %5 0 מהמבוגרים, והיום המספר עומד
על % 30-35 . יש הוכחות שילדים ובני נוער רבים עדיין מתמכרים לעישון. הדבר נובע
ממספר סיבות כגון: הפרסומת הרבה הניתנת לסיגריות, הקלות שבהשגת הסיגריות
והרצון של המתבגרים להיות "כמו כולם", "כמו גדולים".
עישון וסוכרת
כלי דם בלתי תקינים עלולים להתפתח אצל חלק מהסוכרתיים. הדבר מתייחס הן לכלי דם
קטנים הנמצאים בעיניים ובכליות והן לכלי דם גדולים כגון אלו שבלב, ברגליים ובמוח.
סיבוכים כאלה נוטים להתפתח כאשר רמות הגלוקוז גבוהות באופו כרוני (איזון בלתי תקין)
ובמקרים של אורח חיים לא בריא (תזונה בלתי בריאה והיעדר פעילות גופנית). ישנן
הוכחות שסוכרתי המעשן נוטה יותר לפתח סיבוכים אלה. כמו-כן עלולים להופיע התקפי לב
ונזקים לכליות. לכן, חשוב ביותר שסוכרתי מעשן יפסיק הרגל מזיק זה! כמו-כן, חשוב ביותר
לסוכרתי צעיר לא יתחיל כלל לעשן!
מהם הרגלי העישון של סוכרתיים?
לדאבוננו, סקרים מראים שסוכרתיים נוטים לעשן באותה מידה כמו האוכלוסייה הכללית.
כמו-כן ישנן הוכחות שילדים ובני נוער סוכרתיים מתחילים לעשן ומתמכרים כמו חבריהם
האחרים. ייתכן שלסוכרתיים קשה יותר להפסיק לעשן. הסיבה יכולה להיות נעוצה
בתוצאות הבלתי נעימות הנלוות להפסקה פתאומית של העישון הכרוכה בהפסקה פתאומית
של אספקה קבועה של ניקוטין. ידוע גם שרבים המפסיקים לעשן מפתחים תאווה לדברי
מתיקה. עובדה הגורמת בדרך-כלל לעלייה במשקל. אצל סוכרתי, עובדה זו יכולה לגרום
לקשיים בשמירת המשטר התזונתי הנכון, לכן מתייאשים סוכרתיים רבים ומפסיקים את
מאמציהם להיגמל מעישון. אך מוטב להוסיף במשקל מספר קילוגרמים מאשר להמשיך
לעשן! הרבה מאלו שהפסיקו לעשן מצליחים לרזות שוב כאשר הם נגמלים מההתמכרות
לניקוטין. ברור שהפתרון הרצוי אצל סוכרתיים צעירים הוא לא להתחיל כלל! יש עדות
שהעישון מאיט את זרימת הדם התת- עורית, דבר שעלול להאיט את ספיגת האינסולין
המוזרק. בפועל, אלה המפסיקים לעשן, אינם מפתחים רמות בלתי יציבות של סוכר ואין צורך
לשנות את מינון האינסולין.
 
כיצד מפסיקים?
רוב המעשנים לשעבר נהגו כדלקמן:
- מגיעים להחלטה בידיעה הברורה שזה ישפיע לטובה על הבריאות וכמובן שיחסכו
הרבה כסף בטווח הארוך. לעיתים הם מתכננים מה אפשר יהיה לקנות בכסף
שנחסך - החסכונות די גדולים. הם מתכננים באילו תכסיסים לנקוט כדי להתמודד במצבים
שונים אשר עלולים למשוך אותם לעישון בהמשך היום.
- הם מחליטים על יום - ומפסיקים. הם זורקים את כל הסיגריות, הגפרורים, מצתים,
מאפרות וכו'. - הם מתמודדים כל יום בנפרד ומשנים את השגרה היומית כדי לחמוק ממצבים
העלולים לפתות אותם . הם לומדים להשתחרר מלחצים על- ידי פעילות פיזית ומנטלית.
ניתן לקבל עזרה בדרכים שונות. ישנם כאלה שקבוצות תמיכה להפסקת העישון המנוהלות
על-ידי האגודה למלחמה בסרטן תעזורנה להם. יש כאלה שהיפנוזה או אקופונקטורה יעזרו
להם.

היתרונות של הפסקת עישון הנם עצומים ומידיים. אנשים המפסיקים לעשן מרגישים בריאים
יותר, נהנים יותר מהחיים, מרגישים יותר את טעם האוכל, הכושר הגופני עולה ונודף מהם
ריח נעים יותר. הם גם מפסיקים להזיק לציבור שאינו מעשן. הימנעות מעישון לסוכרתיים
חשובה לא פחות מאשר השגת רמות סוכר מאוזנות, שמירה על תזונה בריאה, פעילות
גופנית והיעדר עודף משקל.

המסר ברור - אל תעשן ותחיה שנים רבות יותר באיכות חיים הרבה יותר טובה!!!
 

 
 
 
חברת "אלי-לילי", הפועלת רבות לקידום הטיפול במחלת הסוכרת ומניעת סיבוכיה, מעניקה
מספר עצות ותרגילים החשובים לאיזון רמות הסוכר בדם. פעילות גופנית חשובה מאוד לכלל
האוכלוסייה, ולסוכרתיים בפרט.

מחלת הסוכרת הינה מחלה המתגלה בכ- % 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים
מבוגרים עולה שכיחותה לכדי % 15. פעילות גופנית טובה לכל אדם, ובמיוחד לסוכרתיים.
היא תשפיע על הרגשתך הנפשית והגופנית, יכולה לשפר את בריאותך ולמלא תפקיד חשוב
בבקרה על איזון רמות הסוכר בדם. פעילות גופנית היא כלי חשוב באיזון הסוכרת. רוב חולי
הסוכרת העוסקים בפעילות גופנית צורכים כמות פחותה של תרופות, מכיוון שפעילות גופנית
מורידה את רמות הסוכר בדם. ההשפעה של פעילות גופנית על רמות הסוכר בדם יכולה
להמשך בין 12-72 שעות. בכדי להפיק את התועלת הבריאותית המרבית, עלייך לעסוק
בפעילות גופנית לפחות 4 פעמים בשבוע ולהגיע בהדרגה ל- 40-50 דקות של פעילות בכל
פעם. לפני שמתחילים בפעילות גופנית יש להיבדק     ע"י רופא, ולהתייעץ עמו על סוג
הפעילות.

 
להלן מספר הצעות לפעילויות גופניות:
הליכה:

הליכה היא הדרך הזולה והנוחה ביותר להתחלת פעילות גופנית. כל שדרוש הוא זוג גרבי
כותנה, זוג נעליים נוחות וטובות. ניתן ללכת בכל מקום אפשרי בכל עת. הליכה יכולה
להשתלב בשגרת היום. לדוגמא: עלייה במדרגות במקום במעלית.

פעילות אירובית:

פעילות אירובית היא הבחירה הטובה ביותר מכיוון שהיא מחזקת את הלב והראות. פעילות
זו צורכת יותר קלוריות ושורפת יותר שומן מפעילויות אחרות. פעילות אירובית כוללת: שחיה,
רכיבה על אופניים, הליכה ריצה.

חשוב להקפיד על הכללים הבאים:

* סוכרתיים הנוטלים תרופות או מזריקים אינסולין, חייבים לבדוק את רמת הסוכר בדם לפני
ואחרי הפעילות. במידה ורמת הסוכר בדם נמוכה יש לאכול ארוחה קלה.

* יש להתחיל את הפעילות בהליכה איטית למשך 5-10 דקות (חימום) או בביצוע תרגילי
גמישות. יש לסיים את הפעילות באותה צורה.

* יש להקפיד לשתות מים /משקאות ללא סוכר במשך הפעילות

* יש להצטייד בדברי מתיקה שמכילים סוכר למקרה שרמת הסוכר בדם תרד במהלך או
לאחר הפעילות הגופנית.

* יש להפסיק את רמת הפעילות אם הנכם חשים בכאב בחזה או ברגל, ולהתקשר לרופא.

* בדקו את הרגליים מידי יום.

* הימנעו מהזרקת אינסולין לאזור בגוף אותו אתם מפעילים, במיוחד במהלך הפעילות
הגופנית.

 
פעילות גופנית, שווה את המאמץ

גארי שיינר פיזיולוג של מאמץ ומחנך לסוכרת במרכז ע"ש ג'וסלין
לסוכרת בפילדלפיה, ארצות הברית. גארי שיינר הנו סוכרתי מגיל 18, ועוסק בפעילות
גופנית יום יום.


"זה נשמע כמו שאלה פשוטה: מהו התרגול הטוב ביותר לסוכרתיים? לאחר שנים רבות של
לימוד, הדרכה וניסיון מעשי בתרגול גופני, אני יכול להעיד בכנות שפשוט אין דבר כזה ששמו
תוכנית אימון גופני המתאימה לכל אחד. אבא שלי לימד אותי בילדותי, ותמיד אמר: בני,
כאשר אתה מתמודד עם שאלה שאין לך תשובה עליה, הבט ישר בעיני השואלים ושאל אותם
משהו קשה עוד יותר בתגובה". אם כך אני שואל אתכם למה אתם מצפים מתוכנית לאימון
ותרגול גופני? המטרות שלכם יכתיבו לרוב את סוג התרגילים ואת המסגרת המתאימה
ביותר עבורכם.

ירידה במשקל

אם ברצונכם להעלים כמה מאותם קילוגרמים מיותרים, זכרו את חוק הזהב של הירידה
במשקל: שירפו יותר קלוריות מאשר אתם צורכים! העובדות הנן שעשרים או שלושים דקות
של פעילות גופנית או רכיבה על אופניים שלוש פעמים בשבוע, לא תסייע רבות בנושא
הפחתת המשקל. זה נכון להתחיל בפעילות גופנית בצורה זו באם לא עסקתם לאחרונה
בפעילות גופנית כלל, אבל מבחינת הקלוריות והמשקל - להסתפק בכך דומה לניסיון לרוקן
את מימי הכינרת על-ידי טפטפת של עיניים. תזדקקו לתוכנית חזקה ומורכבת יותר על-מנת
להפחית את הסך הקלורי היומי. התרגול הטוב להורדה במשקל כולל את התרגילים
המפעילים את השרירים הגדולים (במיוחד אלו שברגליים) בעוצמה בינונית ולאורך זמן.
משמעות הדבר - הגברת קצב הלב, ובו בזמן גם עומק וקצב הנשימה. כך יצרוך הגוף כמויות
גדולות של חמצן, ו"ישרוף" את הקלוריות. "מאמץ בינוני" הוא מילת המפתח. בעוצמות
גבוהות תתעייפו במהירות עוד בטרם תהיה לכם הזדמנות לשרוף כמויות משמעותיות של
קלוריות. מאמץ גופני כהליכה מהירה (15 דקות או פחות לקילומטר), שחיה מהירה, הפעלת
אופני כושר המפעילים בו-זמנית את הידיים והרגליים או התעמלות אירובית מתונה, ישרפו
בין 12 ל-20 קלוריות לדקה באדם שמשקלו מעל 80 ק"ג. על-מנת להיות על מסלול
ההפחתה במשקל יש לבצע תרגול מסוג זה שהוזכר, תוך הנעה הדרגתית לנקודה שבה
תוכלו לבצע את האימון הגופני לאורך זמן של שלושת-רבעי השעה עד שעה ארבע פעמים
בשבוע! בתוספת לאימון הגופני הספציפי ארבע פעמים בשבוע, יש להגביר את הפעילות
הגופנית במשך היממה: השתדלו ללכת ולא לנסוע ככל האפשר. רדו מהאוטובו תחנה אחת
קודם או החנו את מכוניתכם במרחק מה מהיעד. אם יש ברשותכם שטח קרקע, התחילו
לפתח ולעבד את גינתכם, או הצטרפו לחוגים לריקודי עם, שיסייעו לכם לשרוף 250 קלוריות
נוספות, יותר מאשר הצפייה בטלוויזיה מתוך הכורסא. עבור סוכרתיים מסוג 2, ההפחתה
במשקל מובילה לרוב לשיפור ואיזון רמות הגלוקוז. גם הפעילות הגופנית כשלעצמה (אפילו
ללא הפחתה במשקל) גורמת לשיפור האיזון, כך שתוכנית תרגול ואימון גופני שמטרתה
לסייע בהפחתה במשקל יכולה להיות עזר נוסף במאבק היומיומי להורדת רמות הגלוקוז
הגבוהות בדם.

פיתוח השרירים והכוח הגופני

אם אתם כבר בעלי מבנה גופני טוב, ורוצים לפתח גוף שרירי כמו בתמונות בעיתוני הכושר
הגופני, הדרך הטובה ביותר לפיתוח נפח שרירים הנה התעמלות משקולות פרוגרסיבית. לא
ריצה, לא התעמלות קלה ובוודאי לא שימוש במוצרים ובגימיקים "ממיסי צלוליט" המופיעים
בפרסומות ומציפים מגזינים רבים. השיטה לפיתוח שרירים הנה העמסת השריר באמצעות
משקולות בצורה פרוגרסיבית. משמעות הדבר הצבת אתגר לשרירים על-ידי תוספת משקל,
או הגדלת מספר התרגילים עם הזמן. סוג התעמלות המשקולות אותו תבחרו תלוי 
אפשרויות העומדות לרשותכם. בעוד שהתעמלות משקולות ידיים נוטה לפתח תוצאות
מהירות, השימוש במכשירי כושר גופני במכון כושר ובהדרכת מדריכים מתאימים, הנה
בטוחה יותר במיוחד למתחילים. אין להגזים! תכננו לבלות לא יותר משעה בהתעמלות,
או הרמת משקולות, ושמרו רווח של יום אחד לפחות בין תרגול לתרגול. התייעצו עם הרופא
המומחה לסוכרת לפני שתתחילו בהרמת משקולות, ובמיוחד אם יש לכם סיבוכי סוכרת
בעיניים.

איזון רמות הגלוקוז

שלוש המילים החשובות ביותר בשמירה על רמות הגלוקוז בדם הן:
עקביות, עקביות, עקביות - במיוחד אם אתם מטופלים באינסולין. אם ברצונכם להיות
מסוגלים להעריך את השפעת המאמץ הגופני שאתם עושים על רמות הסוכר בדמכם,
על-מנת שתוכלו לבצע את התאמות הדיאטה והאינסולין כדי למנוע נפילות או עליות של
רמות הסוכר, עליכם לבצע את השלבים הבאים:

1. הקפידו על ביצוע תרגילים זהים בפעילות גופנית באותה עוצמה וללא שינויים בין יום ליום.
2. בצעו את הפעילות הגופנית באותו זמן של היממה ולאורך פרק זמן זהה

היות שהמאמץ הכרוך באימון גופני יביא, בדרך כלל, להפחתת רמות הגלוקוז בדם, יש לבצעו
לאחר הארוחה. יש להתייעץ עם הצוות הרפואי והמוחה לסוכרת באשר להתאמת מינון
האינסולין, וכמויות והרכב הארוחה. יש לבדוק את רמות הגלוקוז לפני ואחרי התרגול על-מנת
לקבל מידע אישי האם ובכמה משתנות רמות הגלוקוז בעקבות התרגול הרוטיני, תוך
השוואתה לרמות הגלוקוז בשעות זהות ובימים אחרים, בהם לא מבוצע האימון הגופני.
למרות שלעיתים אתם עלולים להזדקק לארוחה קלה נוספת לפני, במהלך או לאחר מאמץ
גופני, על מנת  למנוע היפוגליקמיה, תרגול או אימון סדיר וסביר אינו מקנה את הרשות
להפוך לזוללים וסובאים. נסיון לפיצוי עודף של מזונות המכילים סוכרים זמינים יפריע בניסיון
להשיג שיפור ברמות הגלוקוז הן לטווח קרוב והן לטווח רחוק, שלא לדבר על עלייה במשקל.
אם אינכם מזריקים אינסולין לאיזון הסוכרת, רב הסיכוי שכל מה שאתם זקוקים לו הנו שגרת
תרגול ומאמץ קל, יומיומי, שיסייע באיזון רמות הגלוקוז. את השיפור באיזון הגלוקוז ניתן
לראות במבחן לאיזון הגלוקוז התלת-חודשי - בדיקת הגליקוזילייטד ( HbAlc) . במחקרים
רפואיים נמצא שפעילות אירובית סדירה כהליכה, רכיבה על אופניים או שחייה, משפרת את
הרגישות לאינסולין ומביאה לשיפור האיזון לטווח ארוך, המתבטא גם בהפחתה בערכי
הגליקוזילייטד המוגלובין.

הפחתת רמות הכולסטרול ולחץ הדם

קיימת עדות מדעית נרחבת על כך שפעילות אירובית סדירה מסייעת להורדת לחץ הדם,
רמות הטריגליצרידים (השומנים בדם) וה-LDL כולסטרול (הכולסטרול ה"רע") וכן לעלייה ב-
HDL כולסטרול (הכולסטרול ה"טוב"). השיפור בפרמטרים הללו מסייע רבות לסוכרתיים
המנסים להימנע מסיבוכי הסוכרת בכלי הדם. ברוב המקרים השיפור בלחץ הדם ושומני הדם
כרוך גם בהפחתת משקל. ככל שמשקלכם ירד – השיפור יהיה משמעותי יותר.

היות ורוב התרגילים והמאמץ הגופני גורמים לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי (המספר הגבוה
במדידת לחץ הדם, המבטא את כוח ההתכווצות של הלב), קיימת חשיבות עליונה לשאלה:
אם קיים כבר לחץ דם גבוה האם לבצע "חימום" הדרגתי לפני התחלת הפעילות הגופנית, וכן
של "התקררות" בסיום התרגילים? יש להעדיף תרגילים שיאפשרו לכם להגיע לעוצמה
קבועה ועקבית של מאמץ, מאשר תרגילים שכוללים פעילות "מתפרצת" . מבחינה זו, פעילות
כגון הליכה בקצב קבוע או שחייה, עדיפה לאין ערוך על פעילות כהרמת משקולות או משחק
טניס. דבר נוסף שיש להתחשב בו, אם כבר יש לחץ דם גבוה או ערכי שומנים וכולסטרול
גבוהים בנוסף לסוכרת הקיימת, ואם חס וחלילה הנכם גם מעשנים - כל אלו מציבים אתכם
בעמדת סיכון גבוהה להתקף לב. היות ובחלק מהסוכרתיים התקפי לב יכולים להופיע עם
מינימום כאבי חזה, או אף ללא כל כאבים ("אוטם שקט"), יהא זה רעיון מצוין לבצע מבחן
מאמץ מבוקר (ארגומטריה) לפני שתנסו לבצע מאמץ מוגבר כלשהו. כושר אתלטי

אני אינני גאון מוזיקלי אבל את זאת אני יודע: אם ברצונכם לשפר את נגינתכם בפסנתר, לא
תיקחו שעורי נגינה בחצוצרה. בדומה לכך, אם הנכם מתכוונים לשפר את היכולת ואת כושר
הביצוע האתלטי בענף ספורט מסוים, שם המשחק הוא ספציפיות. בנוסף לתרגול, הדרישות
המיוחדות לענף שבחרתם, יש להכין את הגוף לכך שביצוע הספורט הספציפי יהיה קל יותר.
בכל סוג של ספורט מופעלים שרירים ייחודיים. עצם התרגול בספורט המסוים מלמד את
השרירים והעצבים לפעול בתיאום. ככל שמתרגלים יותר הופכות התנועות מתואמות
ומדויקות יותר. בהתאם יש לבנות את תוכנית האימונים כך שתהיה מבוססת על הפעלת
שרירי הגפיים העליונות או התחתונות וכן תרגילי מתיחה שיכולים לסייע במניעת פגעים.
לגבי סוגי ספורט הדורשים עמידה וריצה פתאומית למרחקים קצרים, התעמלות משקולות או
ריצות קצרות יכולות לסייע. לגבי פעילויות שהן המשכיות, כגון ריצה, רכיבה על אופניים או
שחייה, יש להתמקד באימונים הגופניים על שיפור ביצועי הלב וכלי-הדם.

משחקים וכיף

מעבר למכוני הכושר קיים בחוץ עולם ומלואו של אפשרויות לפעילות גופנית לשם הנאה וכיף
לכל הגילים. ניתן לשחק משחקים קבוצתיים ככדור-סל, כדור-עף וכדורגל, לבצע ספורט
בזוגות, כמו טניס, הליכה, שעורי התעמלות וריקודי עם. האפקט החברתי והאווירה של
פעילות בקבוצה יכולים להיות בדיוק מה שדרוש לכם כדי ליהנות מהפעילות הגופנית ולגרום
לכם לרצות לחזור עליה שוב ושוב. לא צריך לחפש רחוק. בגן הקרוב על הדשא, במתנ"סים,
במכוני הכושר, במגרשי המשחקים ואפילו בקניונים, מקום שם אפשר לערוך צעדה לאורך
ולרוחב, תוך מבט בחלונות הראווה. ללא קשר לאן שתלכו ובאיזו פעילות תבחרו, צריך
לשמור על כך שתוצאת הפעילות תהיה אימון גופני טוב. פעילות כגון באולינג, גולף או משחק
שחמט על ספסל בשדרה, לא יענו לצרכים של פעילות גופנית רצויה, וצריך למצוא את
הדרכים המתאימות להגברת הפעילות.

גמישות

עבור סוכרתיים רבים, מטרת הפעילות הגופנית הנה לשמר את הגמישות ויכולת התנועה של
הגוף. אפשרויות תרגול טובות להגברת הגמישות כוללות:
התעמלות מכשירים, יוגה, ריקודים מודרניים, תרגילי מגע כג'ודו, וכמובן תרגילי המתיחה .
את תרגילי המתיחה יש לבצע לאחר חימום, או בסיומו של תרגול ומאמץ גופני אחר, כאשר
השרירים ורקמות החיבור הנם חמים וגמישים. אם גיל, או מחלות מפרקים מפריעים,
תרגילים במים פושרים או מחוממים כגון: שחיה, הליכה במים או תרגילים אירוביים בבריכה,
יכולים לעשות נפלאות לשיפור מחזור הדם ופעילות המפרקים הלקויה. רוב הסוכרתיים
יכולים להתעמל ולהשתתף במאמץ גופני ללא בעיה, יחד עם זאת - פעילות גופנית יש בה
כמה סיכונים ולכן:
 יש לעבור בדיקה רפואית ורצוי מבחן מאמץ תוך מעקב א.ק.ג., במיוחד אם קיימת מחלת לב
או כלי דם, אם הנכם מעל גיל 50, אם יש לחץ דם גבוה א כולסטרול גבוה, ואם הנכם
מעשנים, או קיים סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית  התייעצו עם הרופא שלכם על כל
התחושות הבלתי רגילות שאתם חשים לאחר מאמץ גופני, כגון: תחושת אי-נוחות בחזה,
בצוואר, סחרחורת, חולשה והתעלפות, קוצר נשימה קשה או שינויים חולפים בחדות
הראייה.  אם יש לכם סיבוכים כשלהם הקשורים בסוכרת כגון: הפרעה בכלי-הדם בגפיים,
רטינופתיה, נוירופתיה או הפרעה בכליות, יש להתייעץ עם הרופא המומחה לסוכרת לפני
התחלת תוכנית התעמלות או אימון גופני.  לימדו כיצד למנוע ולטפל במצבי היפוגליקמיה.
אם הנכם מטופלים בתרופות לסוכרת או באינסולין, בדקו את רמות הסוכר בדם לפני,
במהלך ולאחר התרגול על- מנת שתכירו את השפעת הפעילות הגופנית על רמות
הגלוקוז אצלכם באופן אינדבידואלי.  אם יש לכם סוכרת התלויה באינסולין ורמת
הגלוקוז בדמכם הנה מעל 250 מ"ג, בדקו את השתן לנוכחות קטונים ("אצטון"). אל תתחילו
תרגול או פעילו גופנית בנוכחות קטונים בשתן, וזאת משום שבמצב זה התרגול והמאמץ
הגופני עלולים להגביר את הקטוזיס ורמות הגלוקוז בדם.  בצעו תמיד חימום קל לפני
המאמץ, ותקופת התקררות בסיומו.  אל תבצעו פעילות גופנית מחוץ לבית כאשר מזג
האוויר הנו חם ולח, בחמסין או במצבי קור חריגים.  אחרון אחרון חביב, נעלו נעלי התעמלות
נוחות ומתאימות, בדקו את כפות הרגליים יום-יום ותמיד   לאחר סיום הפעילות הגופנית.

 
 
 
1. אמצעי הזהירות הנקוטים כנגד שתיית אלכוהול המתייחסים לאוכלוסייה הכללית נכונים גם
לסוכרתיים. השפעת אלכוהול על כמות הסוכר בדם תלויה לא רק בכמות האלכוהול שנלגם,
אלא גם ביחס בין כמות השתייה לכמות האכילה.
2. אלכוהול נספג בגוף דרך הקיבה והמעי הדק. עקב רעילותו הוא מתפרק בכבד לפני
מרכיבי המזון האחרים. האלכוהול אינו זקוק לאינסולין כדי להתפרק, למרות שהוא משמש
כמקור אנרגיה. כמויות עודפות של אלכוהול הופכות לשומנים. אלכוהול אינו הופך לגלוקוז,
הוא חוסם שחרור גלוקוז מהכבד ומפריע לפעילות ההורמונים המתנגדים לאינסולין (הורמוני
דחק) בזמן היפוגליקמיה.
3. אלכוהול מונע שחרור גלוקוז מהכבד ( gluconegenesis) וכתוצאה מכך גורם להיפוגליקמיה
כאשר שותים מבלי לאכול. היפוגליקמיה יכולה להתרחש גם כאשר כמות האלכוהול אינה
גדולה. השפעת ההיפוגליקמיה יכולה להימשך מ 8-10 שעות לאחר שתיית האלכוהול.
4. במקרה של איבוד הכרה כתוצאה מהיפוגליקמיה על רקע שתיית אלכוהול, זריקת גלוקוגון
אינה יעילה כבמקרים אחרים, משום שהאלכוהול כאמור, מעכב שחרור גלוקוז מהכבד. לכן,
יש לקרוא מיד לאמבולנס (מד"א) . על המטופל לקבל זריקת גלוקוז דרך הוריד ולהיות מועבר
למחלקת מיון בבית חולים להשגחה.
5. אם שותים במתינות, והסוכרת מאוזנת היטב, רמות הסוכר בדם אינן מושפעות מכמויות
סבירות של אלכוהול. אנשים יכולים לשתות 2 מנות אלכוהול ביום, יחד וכתוספת לתפריט
הרגיל - אם רצונם בכך. אולם, אין לשתות מבלי לאכול פחמימה!
6. לאנשים הסופרים קלוריות, גרם אחד אלכוהול = 7 קלוריות והוא מתפרק בדומה לשומן.
7. אנשים שרמת הטריגליצרידים שלהם גבוהה ונשים בהריון צריכים להימנע משתיית
אלכוהול. האלכוהול יכול להפריע או להגביר פעולה של תרופות מסוימות.

לסיכום:
 יש לאכול פחמימה לפני ויחד עם שתיית אלכוהול  לשתות במתינות

לחיים!

 
 
הטיפול ביתר לחץ דם בסוכרת
מחלות לב וכלי הדם הן סיבת המוות והנכות השכיחה ביותר בחולי סוכרת (type II) עם יתר
לחץ דם, שבץ, התקף לב, מחלת לב כרונית ו אי ספיקה כליתית. חולים אלה נמצאים בסיכון
שהוא פי 2-4 גדול יותר למחלת לב כלילית מאשר אדם בלי סוכרת. לאחרונה מחקרים
גדולים שבהם השתתפו אלפי בני אדם הוכיחו את חשיבות איזון לחץ הדם בחולים סוכרתיים
להורדת הסיכון למחלות לב וכלי הדם. ארגון הבריאות העולמי (WHO/ISH) בהמלצותיו
לטיפול ביתר לחץ דם, ואיגוד הסוכרת האמריקאי ממליצים לכן כי לחצי הדם באנשים עם
סוכרת ויתר לחץ דם יאוזנו על ערכים מתחת ל- mmHg130/85.

מחקרים הוכיחו כי בחולים עם סוכרת ויתר לחץ דם יש לעיתים קרובות צורך לשלב מספר
תרופות על מנת לאזן את לחצי הדם על ערכים של מתחת ל- mmHg130/85.

אחת התרופות היעילות היא אטקנד שיעילותה הולכת וגוברת ככל שעולים במינון. יעילותה
נשמרת לכל שעות היממה, כולל שעות הלילה והבוקר המוקדמות. תכונה חשובה זאת
משמעותית במיוחד בחולי סוכרת ויתר לחץ דם, אשר אצל רבים מהם לחץ הדם לא יורד
בצורה מספקת בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות לחצי הדם עולים מאוד.

 
מחקרים בחולי סוכרת ויתר לחץ דם
נעשו מספר מחקרים שבדקו את יעילות אטקנד בשמירת התפקוד הכליתי וביעילות בהורדת
לחצי הדם בחולי הסוכרת ויתר לחץ דם במחקר רב מרכזי שנערך בגרמניה, נורבגיה, פינלנד
והולנד נבדקה יעילות אטקנד להורדת מיקרואלבומינוריה. במינונים mg8,16 פעם ביום ב- 35
חולי יתר לחץ דם סוכרתיים, נימצא כי כבר אחרי 12 שבועות טיפול באטאקנד, קיימת ירידה
משמעותית בפגיעה הכליתית (מיקרואלבומינוריה), לעומת הטיפול בפלסבו .

מחקר חשוב נוסף עם כ- 200 חולים עומד להתפרסם ב- 5 לנובמבר 2000 ה- CALM -
תוצאות המחקר מראות כי שילוב בין אטקנד למעכב האנזים המהפך יותר אפקטיבי בהורדת
לחצי הדם בחולי יתר לחץ דם סוכרתיים עם מיקרואלבומינוריה מאשר כל אחת מהתרופות
בנפרד תוצאות אלה משמעותיות ביותר עבור אוכלוסיית החולים הסוכרתיים. כמו כן, מחקר
זה מראה שאטקנד יעיל כמו מעכב האנזים המהפך בהורדת לחצי הדם ובהורדת
מיקרואלבמינוריה. השילוב של שתי התרופות הראה מגמה של יותר יעילות בהורדת
מיקרואלבומינוריה). חשיבות רבה יש לייחס גם למידת הסבילות של הטיפול התרופתי.
התרופה מצטיינת בסבילות גבוהה ביותר, עם סה"כ שכיחות תופעות הלוואי כמו של פלסבו.
(% 2.4 באטקנד לעומת % 2.6 בפלסבו ללא הבדל משמעותי ביניהם). תופעות לוואי
שיכולות להופיע הן כאבי ראש, זהום בדרכי הנשימה העליונים כאבי גב וסחרחורת .
המחקר בדק את השפעת אטקנד (מול פלסבו) על איזון הגלוקוז או על פרופיל השומנים
באוכלוסיית חולי הסוכרת עם יתר לחץ דם, נימצא כי התרופה אינה מפירה את מאזן
הסוכרים ואינו משנה את פרופיל השומנים של חולים אלה . זהו נדבך נוסף בבטיחות בטיפול
ביתר לחץ דם באוכלוסיית חולים חשובה זו. כמו כן, התוויות הנגד לשימוש באטקנד הן הריון
והנקה. יש צורך להפסיק את הטיפול מיד עם היוודע שהאישה  נמצאת בהריון.

 
 
 

הטיפול בהשמנת יתר מהווה בשנים האחרונות את אחד האתגרים הגדולים
בתחום בריאות הציבור בעולם כולו. השמנת יתר אינה נחשבת עוד כבעיה
קוסמטית בלבד אלא מוגדרת כמחלה כרונית חמורה המחייבת טיפול רפואי.

מספרם של השמנים בעולם עולה משנה לשנה. השמנת יתר הופכת נפוצה
ברחבי העולם כולו ומגמה זו צפויה להמשך. כיום מדינות מערביות מצויות
במצב החמור ביותר. לדוגמא למעלה ממחצית אוכלוסיית ארה"ב סובלים
ממשקל עודף או השמנת יתר. כשגם באירופה שכיחות המחלה נמצאת
בעליה. השמנת יתר הופכת במהירות לבעיה חמורה גם במדינות מתפתחות.

מהי השמנת יתר?
השמנת יתר היא מחלה כרונית מסוכנת לבריאות. אשר מאופיינת בשומן גוף
עודף. מצב זה נובע מחוסר איזון אנרגטי אשר קורה כאשר צריכת האנרגיה של
האדם גבוהה מהוצאת האנרגיה על פני זמן, כלומר, צורכים יותר קלוריות
(מזון) מאשר מוציאים (פעילות גופנית). האנרגיה העודפת נאגרת כשומן.
במחקרים קליניים הוכח כי השמנת יתר קשורה קשר הדוק לעליה במחלות
כרוניות עם סיכון גבוה כמו: סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, כאבי גב ופרקים,
מחלות כיס המרה וסרטן.
השמנת יתר פוגעת לא רק בבריאות, היא עשויה גם לקצר את תוחלת החיים
ולפגוע באיכות החיים.
כיצד מודדים השמנת יתר? ומה זה BMI ?
כדי לדעת אם אנחנו שמנים באמת אחת השיטות הנפוצות להערכה הנה
מדידת מדד מאסת הגוף ה- BMI (Body Mass Index). BMI מחושב כך:
המשקל בקילוגרמים מחולק בגובה במטרים בריבוע. ארגון הבריאות העולמי
(WHO –World Health Organization) משתמש במדד ה-BMI כדי להגדיר
רמות סיכון. לבעלי משקל תקין יש BMI בין 18.5 ל – 24.9. מ- 25 עד 29.9
מדברים על עודף משקל ומעל BMI 30 מדובר בהשמנת יתר. BMI מעל 40
מתאר השמנת יתר בסיכון בריאותי גבוה במיוחד.
גם לפיזור השומן בגוף יש השפעה על הסיכון הבריאותי האישי. לדוגמא שומן
המתרכז סביב הבטן, המכונה גם "השמנת תפוח" מהווה סיכון בריאותי נוסף,
לעומת שומן המרפד את המותניים ואת הירכיים, המכונה "השמנת אגס".
מידת סיכון זו ניתנת להערכה באמצעות מדידת המותניים בס"מ, והיחס בין
היקף המתנים והירכיים.

מדוע חשוב להפחית במשקל?
רבים מבין הסובלים מהשמנת יתר שואפים להגיע למה שמוגדר עבורם
ה"משקל האידיאלי" . אולם לרוב מדובר במשימה קשה להשגה, וגם אם
הושגה קשה לשמור עליה לאורך זמן. על אף ריבוי הניסיונות הכושלים להגיע
ל"משקל האידיאלי", כן ניתן להגיע לשיפור משמעותי במצב הבריאותי ע"י
הפחתת משקל של בין 5-10% הנמשכת לאורך זמן.
ירידת משקל כזו בהיקף של 5-10% עשויה לצמצם את הסיכונים הקשורים
לתחלואה ותמותה ממחלות הנלוות להשמנת יתר כמו סוכרת מסוג II,שומנים
בדם, מחלות לב וסרטן. ירידה במשקל מביאה כמובן לשיפור משמעותי
בתפיסת הדימוי העצמי , מפחיתה כאבי גב ומשפרת את היציבה.
השמנת יתר בחולה הסוכרתי
סוכרת מסוג 2 מופיעה לרוב בסביבות גיל 40 ובשכיחות גבוהה קשורה
בהשמנת יתר עד שלאחרונה מתוארת כסינדרום דיאבסיטי (דיאבטיס=סוכרת,
אובסיטי=השמנת יתר). סוכרת מסוג 2 הנה גורם סיכון חשוב למספר מחלות
מסכנות חיים, הכוללות מחלות לב, שבץ, נזק כלייתי, עיוורון או פגיעה עצבית.
הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 הוא גבוה כמעט פי 3 יותר באנשים עם השמנת
יתר מאשר בעלי משקל תקין.
אך אפילו הפחתה קלה במשקל יכולה להביא לשיפור משמעותי במצב
הסוכרתי.

מהו הטיפול בהשמנת יתר?
השמנת יתר הנה בעיה רפואית חמורה שאין לה תרופת פלא אחת יחידה.
היות והשמנת יתר נובעת מחוסר איזון בין צריכת האנרגיה לבין הוצאת
האנרגיה, הטיפול צריך להשפיע על שני צידי המשוואה ולהביא להקטנה
בצריכת האנרגיה והגברת הוצאת האנרגיה מהגוף.
טיפול אשר יכול להביא להפחתה במשקל ולא פחות חשוב לשמירת המשקל
לאורך זמן הינו טיפול משולב הכולל: ייעוץ תזונתי, פעילות גופנית, שינוי סגנון
חיים וטיפול תרופתי לחולים המתאימים.
ייעוץ תזונתי:
צמצום במזון הינו העיקרון הבסיסי בטיפול בהשמנת יתר אבל צריך להיות
מחושב בהתאם להערכת מצבו הבריאותי של המטופל.
מכל מקום, הצריכה הקלורית צריכה להיות מותאמת לאכילה נכונה. קרי,
אכילת שלוש ארוחות ביום, הפחתה בצריכת שומן ומזון מטוגן, הפחתה
בצריכת סוכרים, אכילה של יותר פירות וירקות והגדלת צריכת הסיבים
התזונתיים.

פעילות גופנית:
השילוב בין פעילות גופנית ואכילה נכונה יביאו לשיפור הפחתת המשקל
ושמירתו. עליה קלה בפעילות היומית יכולה כבר היא לתרום במיוחד באנשים
עם משקל עודף רב. לדוגמא עמידה לעומת פעולות שנעשות בחוסר תנועה
כבר היא נחשבת לרמה התחלתית של פעילות גופנית. עליה הדרגתית
בפעילות הגופנית כמו הליכה או רכיבה על אופניים, יכולה להגדיל את שריפת
הקלוריות.
פעילות גופנית נמרצת במשך 45-60 דקות , 3 פעמים בשבוע תעזור להפחתה
במשקל. אך מאידך קשה להתמדה.
שינוי סגנון חיים:
שינוי סגנון חיים הינו חלק אינטגרלי וחשוב בטיפול המשולב בהשמנת יתר.
במסגרת השינוי נכללים: הפנמה של הרגלי אכילה חדשים ופעילות גופנית,
תמיכת המשפחה במטופל ואימוץ ההרגלים החדשים ע"י המשפחה והסביבה
הקרובה, שינויים בהרגלי צריכה והתנהגות כמו הפסקת עישון והפחתת לחץ
ודחק.

טיפול תרופתי:
בדומה למרכיבים האחרים בטיפול המשולב בהשמנת יתר, טיפול תרופתי
יעיל ביותר כאשר משולב עם אלמנטים נוספים כמו, דיאטה, פעילות גופנית
ושינוי סגנון חיים. תרופות צריכות להינתן רק תחת השגחה רפואית ובהתאמה
לצרכיו האישיים של כל מטופל.
התרופות הקיימות כיום מתחלקות לתרופות הפועלות להשפעה על השובע,
הרעב או התנהגות אכילה ואלו אשר מביאות להפחתת ספיגה ממערכת
העיכול.
רדוקטיל הנה תרופה אשר פועלת במעיים ומביאה להפחתה בספיגת השומן
שבמזון על ידי עיכוב אנזימים מעכלי שומן. שומן שלא נספג מופרש בצואה,
דבר היכול להביא לתופעות לוואי המתבטאות ביציאות שומניות תכופות, גזים
ופגיעה בספיגת ויטמינים מסיסי שומן.
רדוקטיל הנה תרופה חדשנית המביאה לעליה בהרגשת השובע, כלומר
מרגישים "מלאים" יותר מהר ולכן אוכלים פחות ובכך יורדת צריכת הקלוריות.
בנוסף נמצא כי התרופה מביאה גם להגברה בהוצאת האנרגיה. מחקרים על
התרופה מראים כי יעילות התרופה מתבטאת הן בהפחתת משקל והן בשמירה
על המשקל החדש המושג. בנוסף הביא הטיפול גם לשיפור פרמטרים כמו
רמות שומנים בדם ומצב סוכרתי אשר היו עקביים עם ההפחתה במשקל.
היעילות של רדוקטיל נבחנה גם בחולים עם מחלות נלוות, כמו סוכרת מסוג II,
יתר לחץ-דם או הפרעות ברמות שומני הדם. ובכל הקבוצות נמצא כי מביאה
להפחתה משמעותית במשקל.
תופעות הלוואי העשויות להופיע בעקבות הטיפול, לרוב קלות וחולפות וכוללות
יובש בפה, נדודי שינה ועצירות. מומלץ מעקב אחר לחץ הדם היות ותתכן עליה
קלה.
הטיפול בהשמנת היתר הינו אחד האתגרים הגדולים והחשובים בתחום
בריאות הציבור בעולם כולו.
השמנת יתר לא רק פוגעת בבריאות, היא עשויה גם לפגוע באיכות החיים
ולקצר את תוחלת החיים. העלייה בשכיחות המחלה והקשר המוכח שבין
השמנת יתר ומחלות כרוניות מסוכנות מחייב התייחסות וטיפול יעיל.

 
 
טיפים לתזונה נכונה
מוגש ע"י חברת "אלי לילי", הפועלת לקידום החינוך לבריאות
בסוכרת

הסוכרת מתגלית בכ- % 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה
לכדי % 15. הרגלי אכילה נכונים מהווים אמצעי מרכזי באיזון הסוכרת. אכילה נכונה מסייעת
לשמירה על רמות סוכר תקינות בדם ובכך תורמת למניעת הסיבוכים ארוכי הטווח האופייניים
למחלה.

כל סוכרתי חייב/ת להיוועץ בדיאטן/ית ובצוות הרפואי המטפל בו, על מנת להרכיב את
התפריט האישי המותאם במיוחד בשבילו/לה.

להלן כמה נקודות חשובות בתכנון התזונה לסוכרתיים וכן לכלל האוכלוסייה:

מומלץ להרבות באכילת ירקות כמקור טוב לויטמינים
(בעיקר C A, ) מינרלים וסיבים. כמו כן מרבית הירקות מספקים רק מעט אנרגיה (קלוריות)
ולכן ניתן לאוכלם בצורה חופשית ולשלבם בכל ארוחה. פירות לעומת זאת מכילים סוכר
פשוט ולכן גורמים לעלייה ברמת הסוכר בדם. כמו כן הם מספקים יותר קלוריות מאשר
ירקות, יש להקפיד לכן לא להפריז בצריכתם. יש לזכור כי מיצי פירות טבעיים מכילים יותר
סוכר ופחות סיבים בהשוואה
לאותה כמות של פרי שלם. מומלץ על כן להעדיף אכילת פירות טריים על פני שתיית מיצי
פירות

חשוב להקפיד לאכול מזונות עשירים בסיבים תזונתיים.
לסיבים התזונתיים חשיבות רבה בתזונה: הם מאיטים את ספיגת הסוכר מהמעי לאחר
הארוחה, ולכן עוזרים באיזון רמות הסוכר בדם. כמו כן הם עוזרים להוריד את רמות השומן
בדם ומסייעים לפעולת מעיים תקינה. בנוסף תורמים הסיבים למניעת סוגי סרטן מסוימים
ותורמים לתחושת שובע. הסיבים מצויים בירקות, בפירות, בקטניות (כגון שעועית, אפונה,
חומוס וכו'), בלחם עשוי מחיטה מלאה, באורז מלא, בסובין וכן במאכלים המעושרים
בסיבים כגון גרנולה ודגני בוקר.
יש להגביל את השימוש בסוכר.
מזונות עשירים בסוכר כדוגמת ממתקים או משקאות ממותקים הם בעלי ערך תזונתי נמוך
ולכן ממומלץ להמעיט בצריכתם. יחד עם זאת מומלץ שאנשים הסובלים מעודף משקל, או
כאשר רמות הסוכר בדם אינן מאוזנות, יגבילו את הצריכה למינימום האפשרי. להלן מספר
עצות כיצד ניתן ליהנות מהטעם המתוק תוך שמירה על איזון רמות הסוכר בגוף:
בחר/י במשקאות הממותקים בתחליפי סוכר. השתמש/י להמתקת מזונך בממתיקים
מלאכותיים, ללא ערך קלורי כדוגמת סוכרין או אספרטיים.

חשוב לבחור בדיאטה דלה בשומן רווי ובכולסטרול.
צריכה עודפת של שומנים רוויים ושל כולסטרול במזון מגבירה את הסיכון לחלות במחלות לב
וכלי דם. הכולסטרול מצוי רק במזונות שמקורם מן החי ובעיקר באברים פנימיים. שומנים
רוויים מצויים במוצרים רבים כגון: חמאה, גבינות קשות, שמנת, בשרים עתירי שומן (כגון
נקניקיות, והמבורגר). מומלץ להעדיף מוצרי חלב דלי שומן (% 5 ומטה), בשרים רזים, עוף
ללא עור, בשר הודו ודגים רזים. כמו כן מומלץ להעדיף בישול המזון באפייה או בגריל על
פני טיגון.

יש להגביל את צריכת המלח.
צריכה מרובה של מלח עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם אצל אנשים הרגישים לכך. יתר לחץ
דם נפוץ יותר באנשים הסובלים מסוכרת ועלול לגרום למחלות לב, לשטפי דם במוח
ולפגיעה בכליות.

יש ללמוד לקרוא את תוויות המזון.
כאשר קונים מזון חדש יש לקרוא היטב את תווית המזון באשר לתכולתו. מרכיבים אשר
כתובים בראש הרשימה, תכולתם היחסית גדולה יותר מאלו הרשומים בסופה. חשוב לזכור
כי יש לאכול מזון מגוון. ככל שתגוון/י את מזונך, כך גוברים סיכוייך לקבל את כל אבות
המזון, המינרלים, והוויטמינים הדרושים. בכדי למנוע תנודות חריפות ברמות הסוכר בדם יש
להקפיד לחלק את המזון היומי ל- 5-6 ארוחות שמתוכן 3 ארוחות עיקריות ו 2-3 ארוחות
ביניים קטנות. חלק/י את הארוחות בצורה שווה לאורך כל שעות היום, תוך הקפדה על
צריכתן בזמנים קבועים.

 
מחקר: אכילת סיבים תזוונתיים מועילה לסוכרתיים עם סוכרת מסוג 2 נשארת השאלה: כיצד
יכולים הרופאים להשפיע על סוכרתיים לצרוך יותר סיבים תזונתיים?
במאמר שפורסם בחודש מאי השנה בעיתון רב היוקרה New England Journal of Medicine
נטען כי סוכרתיים עם סוכרת מסוג 2 יכולים להוריד את רמת הגלוקוז בדמם באופן משמעותי
על-ידי העלאת כמות הסיבים התזונתיים שהם צורכים, מעבר לכמות שמומלצת על ידי
האגודה האמריקאית לסוכרת, שעומדת על 24 גרם ליום. המחקר התמקד בהשפעת צריכת
הסיבים התזונתיים על רמת הגלוקוז בדם. עם זאת, החוקרים וגם קרן צ'למרס, מנהלת
שירותי התזונה במרפאת ג'וסלין לא הצליחו לגרום למטופלים להגדיל את כמות הסיבין
בתפריטם. " כמו שהוכח במחקר עדכני זה, ממצאי החוקרים היו חד משמעיים בנוגע
להשפעה שיש לסיבים התזונתיים על רמות הסוכר בדם אצל סוכרתיים עם סוכרת מסוג
2.עם זאת, הצוות המטפל לא גיבש דעה אחידה ולא הייתה המלצה באשר לכמות
הסיבים התזונתיים עליה יש להמליץ לסוכרתיים" אומרת קרן צ'למרס "חשיבות המחקר
החדש הוא בעידודם של הסוכרתיים לצרוך יותר סיבים תזונתיים. עם זאת, הכמות שבה
השתמשו במחקר גבוהה פי שניים מהכמות של 24 גרם שמומלצת על-ידי האגודה
האמריקאית לסוכרת. עד כה לא הצלחנו לשכנע סוכרתיים לאכול 24 גרם של סיבים
תזונתיים, ולכן לא ברור לי כיצד נצליח לשכנע אותם לצרוך כמות כפולה- 50 גרם"? אומרת
צ'למרס. "חלק מהכישלון נובע מהיעדר קמפיין הדרכה ממוקד ורחב היקף כמו זה שליווה את
ההכרה בתפקיד השומנים הבלתי רווים בהפחתת רמת הכולסטרול. בנוסף, אין די מודעות
מצד הרופאים באשר ליתרונות של הטיפול הדיאטני " טוען ד"ר מרק רנדל במאמר המערכת.
צ'למרס ורנדל מסכימים שמערכת הבריאות משקיעה פחות מדי זמן בהכוונת, עידוד ועדכון
הסוכרתיים בייעוץ דיאטני ובמעקב אחרי ביצוע ההנחיות. התועלת שנצפתה מצריכת הסיבים
התזונתיים במחקר זה דומה לזו שהושגה עם הוספת תרופה לאיזון הסוכרת, שנדרשת,
בדרך כלל, כדי להשיג רמות גלוקוז שימנעו הופעת סיבוכים. עדיין לא ברור כיצד הסיבים
התזונתיים מסייעים בהורדת רמות הגלוקוז .יש הטוענים שהלעיסה הממושכת של הסיבים
מאיטה את שחרור הגלוקוז מהמזון אל זרם הדם, ומאפשרת לסוכרתיים עם סוכרת מסוג 2
לייצר אינסולין בכוחות עצמם ובכך להפוך את הגלוקוז לאנרגיה. צריכת מזונות המכילים
סיבים תזונתיים כמו שיבולת שועל ואורז מלא, אפונה יבשה ושעועית, קוואקר, אצות ים,
פירות וירקות, נמצאו יעילים בהפחתת רמות הגלוקוז. הסיבים המסיסים נמסים במים,
סופגים נוזלים ומאיטים את קצב מעבר המזון בדרכי העיכול. שלא כמו במחקרים רבים
קודמים, הסיבים בהם השתמשו במחקר זה הם סיבים שנמצאים במזון רגיל ללא תוספת
מלאכותית. צ'למרס מציינת שאם סוכרתי מחליט להוסיף סיבים תזונתיים לתפריטו, חשוב
שיעשה זאת בהדרגה ! (תוספת של 3-5 גרם ליום) כדי למנוע תחושת מלאות. כמו כן, יש
לשתות לפחות 8 כוסות של משקה נטול קפאין, מאחר שדיאטה עתירת סיבים תזונתיים
ללא הקפדה על כמות נזולים מספקת עלולה לגרום לעצירות. " מחקר זה מדגיש שחשוב -
וללא ספק גם מועיל - לעודד את הסוכרתיים להגדיל את כמות הסיבים התזונתיים
בתפריטם" אומרת צ'למרס. "יש גם לעודד את הצוות הרפואי לשוב ולהדגיש פעם אחר
פעם את חשיבות הגדלת צריכת הסיבים ולהקדיש זמן רב יותר לחינוך לבריאות בנושאי
תזונה."
 
 
 
השמנת- יתר וסוכרת סוג 2

השמנת-יתר מוגדרת כמחלה כרונית חמורה, המהווה גורם סיכון מוגבר לסוכרת, ליתר
לחץ דם, למחלות לב ולממאירויות שונות ולכן  טעונה טיפול רפואי.
 80% - 90% מחולי סוכרת סוג 2 סובלים מהשמנת-יתר ומתקשים במיוחד להשיג ירידה
משמעותית ולאורך זמן במשקל.
 חולי סוכרת שמנים סובלים מהפרעה מטבולית המכונה "תנגודת לאינסולין". מדובר
במצב בו האינסולין, האחראי על ויסות רמות הסוכר בדם, נתקל בהתנגדויות לפעולתו
מצד הרקמות (בעיקר בשרירים, בכבד ובשומן הגוף).  כדי להתגבר על תנגודת זו, הגוף
מייצר כמות גדולה יותר של אינסולין. לעיתים, בעיקר מספר שנים טרם התפתחות 
הסוכרת, מאופיין השמן ברמות גבוהות מאד של אינסולין בדמו (כשעדיין אינו חולה
סוכרת). כידוע, האינסולין הוא הורמון אנבולי, כלומר, נוכחותו תורמת לבניית רקמות.
התוצאה הסופית היא עלייה במשקל הגוף, ללא קשר לדיאטה ולפעילות גופנית.
תופעת ההשמנה על רקע אינסולין מוכרת וידועה בקרב אותם חולי סוכרת הזקוקים
לטיפול בזריקות אינסולין. גם חולי סוכרת אלה צפויים להשמין מעצם קבלת טיפול זה.
לצערנו, גם מספר תרופות מוכרות ונפוצות המיועדות לאיזון סוכרת עלולות להוביל
לעלייה במשקל ולהשמנה. תרופות אלו הן בעיקר ממשפחת הגליטזונים (אבנדיה בארץ),
סולפלניל-אוריאה (גלובן-גליבטיק, גלוקו-רייט), ובמידה פחותה גם ממשפחת
המטה-גלינידים (הנובו נורם בארץ).
תרופות אלו צריכות להינתן בזהירות לחולה הסוכרת שמן, עם בקרת משקל הגוף
לעיתים קרובות. רופאי סוכרת רבים יעדיפו להפסיק טיפולים אלו, גם אם  הצליחו לאזן
היטב את רמות הסוכר בדם,  בעקבות עליית משקל גוף מעל 10% מן המשקל
ההתחלתי.
למעשה, יש כאן מעגל סגור בו התנגדות לאינסולין, המופיעה כתוצאה מהשמנת-יתר,
גורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם. הניסיון הטיפולי בתרופות האמורות להוריד את רמות
הסוכר בדם מראה שהן מחמירות את ההשמנה, אשר כאמור מחריפה שוב את
ההתנגדות לאינסולין, וחוזר חלילה.
לחולה הסוכרת השמן אין  ברירה  אלא לשבור מעגל זה, והדרך היחידה היא לרדת
במשקל.
בעבודות שונות הודגם כי גם ירידה מתונה במשקל היא בעלת משמעות קלינית רבה
לבריאות חולה הסוכרת. כלומר,  הפחתה של בין 5% ל- 10% מן המשקל ההתחלתי,
מקטינה באופן משמעותי את התנגודת לאינסולין, משפרת את יכולת קליטת הסוכר
ברקמת השריר ובכך תורמת לירידה ברמת הסוכר בדם. במקרים רבים, ירידה זו ברמת
הסוכר בדם מאפשרת הפחתה/הפסקה של תרופות לטיפול בסוכרת, בכך  מקטינה את
השפעתן על העלייה במשקל וכך הופך תהליך הירידה במשקל לקל יותר.   
כדי להצליח לשבור את המעגל הנ"ל חייב חולה הסוכרת השמן לרצות להבריא
מהשמנת-היתר. עליו להיות משוכנע בצורך החיוני והדחוף בטיפול בה, וכן בעובדה כי
אכן הדבר ניתן להשגה. על חולה הסוכרת השמן המעונין להבריא לדעת כי ההתמודדות
עם השמנת-היתר מחייבת השקעה ומאמץ. ללא שינוי בהרגלי החיים לא תושג
המטרה:תחילת המאבק בירידה במשקל עד להשגת היעד, והצלחת שמירת יעד זה
לאורך זמן.

אם כך, השלב הראשון בתהליך המורכב של הפחתה במשקל הוא קביעת יעדים:
 *  היעד הראשון הוא המשקל אליו שואפים להגיע.
 *  היעד השני הוא התיקון המטבולי האמור להופיע אחרי הירידה במשקל.
 *  היעד השלישי, החשוב והקשה מכולם, הוא שמירה לאורך זמן על ההישגים.

היעד הראשון, משקל הגוף הרצוי, חייב להיות ריאלי ובר-השגה. כפי שכבר נאמר, די
בירידה במשקל של 5% עד 10% מן המשקל ההתחלתי  להגיע לשיפור ולרוב גם לאיזון
מטבולי מספק. הניסיון מראה כי מרבית חולי הסוכרת הנחושים בהחלטתם  מצליחים
להגיע למשקל הרצוי (מדובר בירידה של 6 ק”ג אצל אדם השוקל 80 קילו).
עם הגעת המשקל ליעד הראשון, משיגים לרוב גם את היעד השני. הפרמטרים
המטבוליים החשובים המושפעים באופן ישיר ממשקל הגוף הם: רמת הסוכר בצום ואחרי
ארוחה, ההמוגלובין המסוכרר (ממוצע של סוכר בדם במשך שלושת החודשים
האחרונים), רמת השומנים בדם(כולסטרול וטריגליצרידים) וערכי לחץ הדם.
שיפור ותיקון פרמטרים מטבוליים אלה מתקבל לעיתים קרובות כריפוי מלא בר-קימא. 
חולים  רבים המשיגים את היעד השני ללא קושי נכשלים בהבנת הצורך להמשיך לחיות
אורח חיים בריא, עם תזונה נכונה ופעילות גופנית הולמת. זו אחת הסיבות לכך שהשגת
היעד השלישי, כלומר שמירת ההישגים לאורך זמן, נכשלת. כדי  להצליח, מרבית
השמנים זקוקים לתמיכה, אותה הם יכולים לקבל  מהרופא, מדיאטנית, מהמשפחה
ומחברים. תמיכה כזו אפשר  לקבל  גם בטיפול תרופתי.

טיפול תרופתי בהשמנת-יתר

קיימים שני תכשירים רפואיים המאושרים לשימוש בעולם המערבי, וגם בארץ.
התרופה הראשונה המאושרת לשימוש בעולם וגם בישראל היא הקסניקל. תרופה זו
אינה משפיעה על המוח. מנגנון פעולתה מתרכז במערכת העיכול, שם היא מונעת
ספיגת שומנים. מרבית השומנים שאנו צורכים  יוצרים מולקולות המכילות 3 יחידות של
גליצרול (טריגליצרידים). כדי ששומן זה ייספג במערכת העיכול, עליו להתפרק ליחידות
בודדות של גליצרול (מונו-גליצרידים). תרופה זו משבשת את יכולת המעי לפרק את
הטריגליצרידים, ועל כן נוטל התרופה גורם לכך שכ- 30% מן השומן שאכל ימצא את
דרכו החוצה דרך המעי, עם הצואה.
לתרופה זו תיתכן  תופעת לוואי הקשורה בעצם מנגנון פעולתה במערכת העיכול,
והמתבטאת ביציאות מרובות, בתכולת שומן בצואה, בגזים ועוד. תופעות לוואי אלו
תלויות בכמות השומן בדיאטה, והן בדרך כלל קלות, נסבלות, ואינן כרוכות בסיכון
כלשהו לנוטל התרופה.
יש לראות בתופעות לוואי שכאלה  "אפקט מחנך" שכן צריכת  שומן יתר על המידה
תביא לעלייה בכמות השומן המופרשת, ובעיות העיכול הללו מאותתות כי הגיע הזמן
לבדוק בקפדנות את התזונה.
מחקרים רבים הוכיחו את יעילותה של התרופה קסניקל בירידה במשקל ובשמירה על
המשקל הרצוי. כדי להשיג תוצאות אופטימליות בירידה במשקל יש לשלב נטילת
קסניקל,  עם תפריט מאוזן ופעילות גופנית.
מחקרים שבוצעו בחולי סוכרת סוג 2 הסובלים מעודף משקל הראו כי טיפול בקסניקל
באותם חולים השיג -
* ירידה משמעותית במשקל
* שיפור במדדי הסוכרת
* הפחתה בצורך בתרופות אנטי-סוכרתיות (הפחתת כמות האינסולין, גלוקופאג' ועוד)
* הורדת לחץ דם ושיפור פרופיל ליפידים
קסניקל הוכחה גם כיעילה בקרב חולים עם הפרעה בסבילות לגלוקוז ובעלי נטייה לפתח
סוכרת בעתיד.  עבודות בחולים אלו הראו כי טיפול באמצעות קסניקל הביא לירידה  
במשקל, לשיפור במצב הסבילות לסוכר ולמניעת ההתקדמות לסוכרת.

התרופה השנייה היא רדוקטיל, תרופה הפועלת על המוח ושייכת לקבוצת התכשירים
הפועלים במרכז התיאבון שבמוח. התרופה מונעת ספיגה מחדש של סרוטונין
ונוראדרנלין במוח ובכך מגבירה את כמותם, פעולה  הגורמת לדיכוי  מנגנון התיאבון
ולהפחתה במשקל.
במספר מחקרים קליניים הוכחה יעילות התכשיר הן בהפחתת המשקל והן בשמירה עליו.
במרבית המקרים הירידה במשקל מושגת בששת חודשי הטיפול הראשונים. בנוסף
להפחתה במשקל הושג גם שיפור ביחס בין המותניים לירכיים ולהיקף המותניים ושיפור
פרמטרים כמו רמות שומנים בדם.
יעילות התרופה נבדקה גם בחולים עם מחלות נלוות, כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם
ודיסליפידמיה. בכל הקבוצות רדוקטיל הביאה להפחתה במשקל בהשוואה לקבוצת
הביקורת.
לתרופה זו עלולות להיות תופעות לוואי, כגון עליית לחץ דם ודופק, יובש בפה, חוסר
שינה, עצירות וחוסר תיאבון. תופעת הלוואי הבולטת והחשובה מביניהן היא עלייה
בערכי לחץ הדם. מסיבה זו יש לשקול היטב את השימוש בתרופה אצל חולי הסוכרת
הרבים הסובלים גם מיתר לחץ דם.
 
לסיכום, קיימת היום הסכמה באשר לצורך להתמודד עם השמנת-היתר וסוכרת. גם
הרופאים וגם החולים חייבים להשקיע מאמץ עליון כדי לנסות ולצמצם את שתי המגיפות
הפוגעות כה קשה באוכלוסייה העולמית.

 
 
מחקר: אכילת סיבים תזוונתיים מועילה לסוכרתיים עם סוכרת מסוג 2 נשארת השאלה: כיצד
יכולים הרופאים להשפיע  על סוכרתיים לצרוך יותר סיבים תזונתיים?
במאמר שפורסם בחודש מאי השנה בעיתון רב היוקרה New England Journal of Medicine
נטען כי סוכרתיים עם סוכרת מסוג 2 יכולים להוריד את רמת הגלוקוז בדמם באופן משמעותי
על-ידי העלאת כמות הסיבים התזונתיים שהם צורכים, מעבר לכמות שמומלצת על ידי
האגודה האמריקאית לסוכרת, שעומדת על 24 גרם ליום. המחקר התמקד בהשפעת צריכת
הסיבים התזונתיים על רמת הגלוקוז בדם. עם זאת, החוקרים וגם קרן צ'למרס, מנהלת
שירותי התזונה במרפאת ג'וסלין לא הצליחו לגרום למטופלים להגדיל את כמות הסיבין
בתפריטם. " כמו שהוכח במחקר עדכני זה, ממצאי החוקרים היו חד משמעיים בנוגע
להשפעה שיש לסיבים התזונתיים על רמות הסוכר בדם אצל סוכרתיים עם סוכרת מסוג
2.עם זאת, הצוות המטפל לא גיבש דעה אחידה ולא הייתה המלצה באשר לכמות
הסיבים התזונתיים עליה יש להמליץ לסוכרתיים" אומרת קרן צ'למרס "חשיבות המחקר
החדש הוא בעידודם של הסוכרתיים לצרוך יותר סיבים תזונתיים. עם זאת, הכמות שבה
השתמשו במחקר גבוהה פי שניים מהכמות של 24 גרם שמומלצת על-ידי האגודה
האמריקאית לסוכרת. עד כה לא הצלחנו לשכנע סוכרתיים לאכול 24 גרם של סיבים
תזונתיים, ולכן לא ברור לי כיצד נצליח לשכנע אותם לצרוך כמות כפולה- 50 גרם"? אומרת
צ'למרס. "חלק מהכישלון נובע מהיעדר קמפיין הדרכה ממוקד ורחב היקף כמו זה שליווה את
ההכרה בתפקיד השומנים הבלתי רווים בהפחתת רמת הכולסטרול. בנוסף, אין די מודעות
מצד הרופאים באשר ליתרונות של הטיפול הדיאטני " טוען ד"ר מרק רנדל במאמר המערכת.
צ'למרס ורנדל מסכימים שמערכת הבריאות משקיעה פחות מדי זמן בהכוונת, עידוד ועדכון
הסוכרתיים בייעוץ דיאטני ובמעקב אחרי ביצוע ההנחיות. התועלת שנצפתה מצריכת הסיבים
התזונתיים במחקר זה דומה לזו שהושגה עם הוספת תרופה לאיזון הסוכרת, שנדרשת,
בדרך כלל, כדי להשיג רמות גלוקוז שימנעו הופעת סיבוכים. עדיין לא ברור כיצד הסיבים
התזונתיים מסייעים בהורדת רמות הגלוקוז .יש הטוענים שהלעיסה הממושכת של הסיבים
מאיטה את שחרור הגלוקוז מהמזון אל זרם הדם, ומאפשרת לסוכרתיים עם סוכרת מסוג 2
לייצר אינסולין בכוחות עצמם ובכך להפוך את הגלוקוז לאנרגיה. צריכת מזונות המכילים
סיבים תזונתיים כמו שיבולת שועל ואורז מלא, אפונה יבשה ושעועית, קוואקר, אצות ים,
פירות וירקות, נמצאו יעילים בהפחתת רמות הגלוקוז. הסיבים המסיסים נמסים במים,
סופגים נוזלים ומאיטים את קצב מעבר המזון בדרכי העיכול. שלא כמו במחקרים רבים
קודמים, הסיבים בהם השתמשו במחקר זה הם סיבים שנמצאים במזון רגיל ללא תוספת
מלאכותית. צ'למרס מציינת שאם סוכרתי מחליט להוסיף סיבים תזונתיים לתפריטו, חשוב
שיעשה זאת בהדרגה !  (תוספת של 3-5 גרם ליום) כדי למנוע תחושת מלאות. כמו כן, יש
לשתות לפחות 8 כוסות של משקה נטול קפאין, מאחר שדיאטה עתירת סיבים תזונתיים
ללא הקפדה על כמות נזולים מספקת עלולה לגרום לעצירות. " מחקר זה מדגיש שחשוב -
וללא ספק גם מועיל - לעודד את הסוכרתיים להגדיל את כמות הסיבים התזונתיים
בתפריטם" אומרת צ'למרס. "יש גם לעודד את הצוות הרפואי לשוב ולהדגיש פעם אחר
פעם את חשיבות הגדלת צריכת הסיבים ולהקדיש  זמן רב יותר לחינוך לבריאות בנושאי
תזונה."
 
 
 
המידע באדיבות חברת אלי לילי ישראל בע"מ


סוכרתיים רבים מרבים לטייל בעולם. מחלת הסוכרת לא צריכה למנוע ממך לטייל אך יש
לנקוט מספר צעדים שיבטיחו לך טיול רגוע ובטוח. תכנון קפדני של הטיול והכנה מוקדמת,
במיוחד אם אתה משתמש באינסולין,  יבטיחו טיול מוצלח.

תכנון הטיול
יש לקבוע תור לקבלת חיסונים מוקדם ככל האפשר. * עליך לעבור בדיקות בריאות כללית
סמוך לתאריך היציאה. *  יש לעשות ביטוח בריאות ומטען * קרא בעיון את מסלול  הטיול
וברר עם הצוות המטפל כיצד להתאים את מינון האינסולין בטיול. * הצטייד במרשם עבור
תרופות נגד בחילות ושלשולים. * קבל מהמרכז לסוכרת מכתב באנגלית בו יוצהר שאתה
סוכרתי ויפורטו התרופות אותן אתה נוטל. יש להשתמש בשמות גנריים ולא מסחריים.*  יש
לשאת את כל התרופות באריזה המקורית שלהן.*  במהלך הטיול ענוד תג זיהוי *  הבטח
לעצמך מלאי אינסולין גבוה מהרגיל.
למתכננים טיול לתקופה ארוכה, רצוי להצטייד ברשימת המרכזים הרפואיים, רופאים ואגודות
לסוכרת במקומות היעד.

מטען היד
רצוי לחלק את הציוד בין שני תיקים וכך למנוע מצב של חוסר באינסולין במקרה של אובדן
אחד התיקים. רצוי להשתמש בתיק עם בידוד לאחסון האינסולין. אין לארוז את הציוד לטיפול
בסוכרת והאינסולין במזוודה. (הטמפרטורה בתא המטען נמוכה מאד האינסולין עלול לקפוא
והמכשיר למדידת סוכר בדם עלול להתקלקל).
רצוי שמטען היד יכיל: * מכשיר למדידת סוכר בדם, מקלוני בדיקה וסוללה להחלפה *
מקלונים לבדיקת סוכר בדם ללא מכשיר (ויזואלי) * צמר גפן, פדים או ממחטות נייר לצורך
הבדיקות * פירות יבשים, מיצי פירות, מצויות וכו' * מקלונים לבדיקת אצטון בשתן * מחברת
רישום * אינסולין – בקבוקים ואמפולות לעט * ערכת גלוקוגון * משחה אנטיביוטית ללא
מרשם * אגד מדבק וגליל פלסטר

מהלך הטיול
 * אינסולין
 - במקרה ויש צורך לקנות אינסולין בארץ אחרת בדוק: שהאינסולין זהה לזה שאתה צורך
(סוג האינסולין והריכוז). האינסולין בישראל הוא 100 יח' ל1- מ"ל
 -  יש להתאים את ריכוז האינסולין למזרק (אינסולין 100 יח' – מזרקים של 50 יח' או 100
יח'. אינסולין 40 יח' – מזרקים של 40 יח' או 80 יח')
 -  על המטיילים בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק להשאיר מלאי אינסולין במקום בטוח!!!
זאת משום שהיו דיווחים על גניבות, והחלפת אינסולין במים.
 * פעילות גופנית
 - במהלך נהיגה של מספר שעות, נסיעה בטיול מאורגן או טיסה, כדאי לנוע כל שעה
שעתיים כדי לשפר את מחזור הדם.
 -  בזמן פעילות מוגברת דאג מראש לאכול יותר וליטול פחות אינסולין
 * טיפול בכפות הרגליים
 - כדאי להתרגל לשני זוגות נעליים לפני הנסיעה
 -  בדוק כפות רגליים כל יום וטפל בהן
 -  במקרה של אדמומיות או שלפוחיות יש לשטוף את האיזור במים וסבון, לייבש ולכסות
כדי להפחית גירוי נוסף. אם השלפוחית מתפוצצת, יש לשטוף ולייבש היטב ולמרוח
משחה אנטיביוטית, לכסות עם פד (גאזה) קל ופלסטר. יש להחליף תחבושת פעמיים
ביום.

  מחלה במהלך הטיול
 - בכל מקרה של מחלה יש לבדוק את רמת הסוכר בדם ורמת האצטון בשתן כל 4 שעות
ולהתאים את מינון האינסולין.
 -  במקרה של זיהום במערכת העיכול (הקאות ו/או שלשולים) ייתכן ויהיה צורך להחליף
את האוכל המוצק בפחמימות בצורה נוזלית כגון שתייה ממותקת, גלידה וכו'.
 -  אם המצב לא משתפר יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
 -  בשום מקרה אין לדלג על זריקת אינסולין.
 * כללי
 - אם הנך נוסע למדינה שאינה דוברת אנגלית, הצטייד בכרטיס בשפת המקום המעיד על
היותך סוכרתי .
 -  למד כמה משפטים בשפת המדינה בה אתה מבקר על מנת שתוכל להזמין את
ארוחותיך, לתאר מצבי עזרה ראשונה, ולקבל עזרה רפואית.

הכנה קפדנית של הטיול תבטיח לך טיול מהנה, מוצלח, וללא תקלות.

 
 
השמנה בילדים ומניעת סוכרת מסוג 2
בעשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת ומדאיגה בשכיחות ההשמנה אצל ילדים ובני
נוער. הירידה המשמעותית בפעילות הגופנית במקביל לעליה באחוז השומנים
בתפריט היומי של הילדים ובכמות המשקאות הקלים הממותקים הם הגורמים
העיקריים לתופעת ההשמנה.  השמנה מהוה גורם סיכון להתפתחות, עמידות
לאינסולין וסוכרת מסוג 2. הסיכון להתפתחות הסוכרת עולה עוד יותר כאשר יש סיפור
משפחתי של סוכרת מסוג 2.
עבודות רבות דווחו על היעילות של התערבות מוקדמת במטרה למנוע את ההשמנה
ואת המחלות הרבות הקשורות אליה שבראשן עומדת הסוכרת.
שינויים בהרגלי חיים כגון שינוי בהרגלי התזונה ובמבנה התפריט היומי והגברת
הפעילות הגופנית. שינויים אלה מפחיתים בצורה משמעותית (מעל 50%) את הסיכון
לפתח סוכרת מסוג 2. אי לכך הנושא הזה הפך להיות אחד הנושאים המרכזיים
בתכנון הרפואה המונעת במדינות רבות בעולם.

ד"ר נעים שחאדה
מנהל המרפאה לסוכרת ילדים ומתבגרים
מאייר – ביה"ח לילדים ליד מרכז רפואי רמב"ם
 

 
תאי גזע עובריים כמקור לתאי ?
לתאי גזע עובריים, אשר מוציאים מרקמה עוברית ביום השישי לאחר ההפריה, יש
יכולת עצומה להתרבות מהירה בנוסף ליכולת להתפתח לסוגי תאים שונים.
לאחרונה אושר מימון ציבורי למחקר בתאי גזע עובריים על ידי חקיקה שאושרה ברוב
גדול בקונגרס בארה"ב.
עבודות שונות הראו שתאים אלה יכולים להתפתח לתאי ? מייצרי אינסולין. באמצעות
מניפולציות שונות ושינוי תנאי ריבוי התאים ניתן להגיע לאחוז גבוה יחסית של תאים
אשר יתפתחו לתאי ? (30% בערך). יתר על כן השתלת תאים אלה בעכברים
סוכרתיים גרמה להורדת רמות הסוכר לערכים נורמליים.
כיום מתנהל מחקר נרחב בנושא תאי גזע עוברי במרכז רפואי רמב"ם בחיפה. אין
ספק שהנושא חשוב ומתפתח בצורה מהירה ומבטיחה אך הדרך עדיין ארוכה עד
ליישום מעשי של הרעיון אצל חולי סוכרת.
 
השתלות איי לבלב
אנו עדים לאחרונה לדיווחים על השתלת איי לנגרהנס (האיים המכילים תאי ? בלבלב)
אצל בוגרים הסובלים מסוכרת מסוג 1. קבוצת המחקר המובילה בנושא זה היא
קבוצה קנדית (אדמונטון) אשר הצליחה להפריד את איי הלבלב בצורה "נקיה" דבר
המפחית את עוצמת תגובת הדחייה אצל המושתל, בנוסף לזה השימוש בתרופות
חדישות אשר מונעות את דחיית השתל ע"י מערכת החיסון של המושתל ללא צורך
בהוספת סטרואידים אשר מגבירים את עמידות הגוף לאינסולין.
מאז הפרסום הראשון בנושא "אומץ" הפרוטוקול של אדמונטון במרכזים אחרים
בעולם. מחד מדובר בחידוש חשוב מאוד ומשמעותי, מאידך גיסא הדיווחים מצביעים
על הצלחה חלקית של הפעולה. בנוסף לעובדה זו יש להדגיש שכל מושתל צריך
לפחות שני תורמים (שני לבלבלים) על מנת להגיע לרמות סוכר תקינות ללא צורך
באינסולין, דבר המהוה בעיה רצינית ביותר לנוכח מספרם הרב של החולים ומיעוט
התורמים. אי לכך יש צורך במציאת מקור אחר לאיי לנגרהנס כמו חיות המייצרות
אינסולין הדומה לאינסולין הומני (בקר וחזיר) או תאי ? אנושיים אשר יתפתחו מתאי
גזע עובריים.
 
משאבות אינסולין וחיישנים לסוכר
לקראת הלבלב המלאכותי

משאבת אינסולין: מתן אינסולין בעזרת משאבת אינסולין הינה השיטה הקרובה
ביותר להפרשה הטבעית של אינסולין אצל אנשים בריאים. ספיגת האינסולין טובה
מאוד והמטופלים נהנים מחופש יחסי מבחינת ההקפדה על ארוחות מסודרות וירידה
בסיכון לפתח היפוגליקמיה לילית. כמו כן, חשוב לציין את הירידה המשמעותית
במספר הזריקות היומיות.
היום יש דור חדש של משאבות אינסולין שגודלן קטן ויש להם רמת דיוק ואמינות
גבוהה מאד והן עמידות לחבלות ולרטיבות.
חיישנים לסוכר: אחת הבעיות העיקריות שנתקל בהן חולה סוכרת נעורים היא הצורך
לבצע מספר רב (6-3) של בדיקות סוכר ביום על מנת להתאים את מינון האינסולין,
לשפר את האיזון המטבולי, ולמנוע סיבוכים מסוכנים כמו התקפי היפוגליקמיה. היום
אנו עדים לפיתוח מכשירים חדשים הפועלים כחיישני סוכר       Glucose
Sensors)) אשר מסוגלים לבצע מדידות סוכר אמינות רציפות וממושכות  (288
בדיקות ביממה) ללא צורך בדקירות במשך 72 שעות.
אין ספק שהשלב הבא בפיתוח החיישנים יהיה יצירה של מערכת התראה אשר
תתריע בכל מקרה של עליה או ירידה קיצונית ברמת הסוכר ובכך למנוע בעיקר
התקפי היפוגליקמיה קשים. כמו כן, החיישנים החדישים האלה סוגרים את המעגל
בכיוון פיתוח לבלב מלאכותי אשר יכלול חיישן המשדר את רמות הסוכר למחשב
המחובר למשאבת אינסולין אשר תזליף את כמות האינסולין הדרושה על מנת לשמור
על איזון מטבולי אופטימלי בדומה לפעולתו של הלבלב האנושי.

 
ניתן לחלק את האנאלוגים הקיימים בשוק לשתי קבוצות:
1.  אנאלוגים מהירי פעולה: Humalog  של חברת Lilly  ו- Novorapid   של
חברת NovoNordisk . היתרונות של אנאלוגים אלה הם: זמן פעולה מהיר (תוך
10 דקות), שיא פעולה בסביבות שעה לאחר ההזרקה וזמן השפעה קצר. תכונות אלו
דומות מאוד לעקומת האינסולין המופרש אצל אנשים נורמלים. בעזרת אנאלוגים אלה
אנו משיגים איזון טוב יותר של רמות הסוכר לאחר אוכל ובכלל עקב השפעתם הקצרה
יחסית ניתן להפחית את סכנת התפתחות היפוגליקמיה מאוחרת. היום אנאלוגים אלה
משמשים כתרופת הבחירה אצל חולי סוכרת המשתמשים במשאבת אינסולין.

2. אנאלוגים עם השפעה ממושכת ואחידה: הסוג המשווק בארץ הוא אינסולין
Lantus של חברת Aventis. היתרון הגדול של סוג אינסולין זה הוא השפעתו
האחידה לאורך זמן ללא תנודות. תכונה זו מפחיתה את הסיכון להתפתחות התקפי
היפוגליקמיה ומקנה למטופל רמה קבועה וממושכת של אינסולין בדומה לאינסולין
הבזאלי המופרש אצל אדם נורמלי או אצל חולה סוכרת המטופל בעזרת משאבת
אינסולין.
אין ספק שפיתוחים של אנאלוגים אלה שיפר בהרבה את האמצעים העומדים בפני
הרופאים על מנת להגיע לאיזון מטבולי אופטימלי אצל חולי סוכרת התלויים באינסולין.
 

 
חידושים בטיפול באינסולין
אנאלוגים של אינסולין
אינסולין הינו הטיפול העיקרי בחולי סוכרת מסוג 1 (נעורים). התוכנית הטיפולית עד
לפני מספר שנים, הסתמכה על שני סוגי אינסולין עיקריים. אינסולין רגיל Regular
ואינסולין מסוג  NPH. תכונות הפעילות של שני סוגי האינסולין אלה לא תמיד ענו על
הדרישות של טיפול אופטימלי בחולי סוכרת.
לאחרונה חלה תפנית חשובה בפיתוח סוגים חדשים של אינסולין (אנאלוגים של
אינסולין). בעזרת התקדמות בנושא ההנדסה הגנטית ניתן היום לקבל תכונות ייחודיות
של אינסולין ע"י שינוי המבנה המוליקולרי של האינסולין (שינוי ברצף חומצות
אמיניות).
 
החידושים הצפויים במילניום השלישי:
בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות גדולה במחקר בנושא סוכרת נעורים. להלן
חלק מהפיתוחים "החמים" אשר הגיעו לשלב יישום מעשי בבני אדם או נמצאים בשלב
מתקדם ביותר מבחינת יישום קליני.
 
הטיפול בסוכרת מסוג 1
הטיפול בסוכרת מסוג 1 מבוסס בעיקר על מתן אינסולין. האינסולין הינו חלבון שאי
אפשר לתת אותו דרך הפה אלא בזריקות תת עוריות (טיפול בכדורים אינו יעיל בסוג
זה של סוכרת). חולי סוכרת מטופלים בד"כ ב- 3-4 זריקות אינסולין ליום או לחלופין
על ידי משאבת אינסולין המזליפה אינסולין בצורה המחקה את הפרשת האינסולין
מהלבלב אצל אנשים בריאים. בנוסף למתן האינסולין יש חשיבות לחלוקה הנכונה של
התזונה במשך שעות היום, בדרך כלל הילד הסוכרתי אוכל 6 ארוחות ביום: 3 ארוחות
עיקריות ו-3 ארוחות ביניים שתוכננו לפי הצרכים המטבוליים שלו. אין מניעה לפעילות
גופנית, להיפך, פעילות גופנית קבועה ומבוקרת מומלצת מאוד בסוכרת. אך יש לזכור
שיש להתאים את התזונה ואת כמות האינסולין לכל שינוי בפעילות הגופנית כגון:
ספורט, טיולים, עבודה וכו'.
 
חידושים בסוכרת

מחלת הסוכרת היא המחלה האנדוקרינית והמטבולית השכיחה ביותר. שיעור
ההימצאות באוכלוסיה הוא כ- %3-5. המחלה מתאפיינת בשינויים מטבולים
ובסיבוכים ארוכי טווח המערבים מספר איברים בגוף. אוכלוסיית החולים במחלת
הסוכרת איננה הומוגנית וידועות מספר תסמונות סוכרתיות שהעיקריות הן: סוכרת
מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.
הסוכרת המופיעה בגיל הילדות או ההתבגרות היא לרוב סוכרת מסוג 1             
(Type 1 Diabetes)   או סוכרת נעורים שהינה מחלה אוטואימונית תחת בקרה
גנטית המתאפיינת בירידה חדה בהפרשת האינסולין בעקבות פגיעה אוטואימונית
בתאי ? בלבלב המפרישים אינסולין. מחלה זו נקראת גם סוכרת התלויה באינסולין
מכיוון שיש צורך במתן אינסולין חיצוני לשמירת רמת גלוקוז תקינה בדם ומניעת
סיבוכים.
 
נובונורם מסייעת בהפחתת מקרי היפוגליקמיה (ירידה חדה בערכי הסוכר) אצל ‏
חולי סוכרת
-היפוגליקמיה עלולה לגרום לאובדן הכרה, במידה ואינה מטופלת בזמן.‏
‏-כשליש מהסוכרתיים סובלים מאירועי היפוגליקמיה מס' פעמים בשנה. ‏
‏"נובונורם, תרופה חדשה לטיפול בסוכרת, המחקה את הפעילות הטבעית של ‏
הלבלב ע"י הפרשת אינסולין בזמן הארוחה, בדומה לאדם בריא, מפחיתה ‏
משמעותית את הסיכון של חולי סוכרת ללקות בהיפוגליקמיה (ירידה חדה ‏
ברמות הסוכר)", אומר דר' חוליו ויינשטיין, מנהל מרפאת הסוכרת במרכז ‏
הרפואי וולפסון וסגן נשיא האגודה הישראלית לסוכרת. כשליש מהסוכרתיים ‏
חווים מס' אירועי היפוגליקמיה בשנה. 'הנפילה' ברמת הסוכר באה לידי ביטוי ‏
בכאב ראש, הזעה, רעד בידיים, ראייה מטושטשת, חשיבה איטית ובלבול עד ‏
לעלפון, אובדן הכרה המחייב אשפוז בבית חולים ומוות. היפוגליקמיה גורמת ‏
לפגיעה קשה באיכות חיי המטופלים, הסובלים ממתח וחשש מפניה. בנוסף, ‏
החשש מוביל להיענות נמוכה יותר לטיפול וכתוצאה מכך הסוכרת אינה ‏
מאוזנת, מסביר דר' ויינשטיין. ‏

דר' ויינשטיין מוסיף ומסביר: היפוגליקמיה נובעת מאי אכילה, אכילה מועטה או ‏
שלא בזמן ומהוצאת אנרגיה פיזית רבה. היא יכולה להתרחש גם באופן ‏
ספונטני, אבל מתרחשת בעיקר כתוצאה מנטילת תרופות שנועדו לטפל ‏
בסוכרת. תרופות פופולריות לטיפול בסוכרת כמו גליבטיק או גלובן, פועלות ‏
במשך 24 שעות ולעתים עד יומיים ושלושה. הן מתפנות מהגוף באיטיות ולכן ‏
החולים עלולים לסבול מאירועי היפוגליקמיה חוזרים ונשנים, גם אם נקטו ‏
בפעולות מניעה כמו אכילת מזון עתיר סוכר. לעומתן השפעתה של נובונורם ‏
אורכת כ - 6 שעות בלבד. "כאשר חולה מטופל בנובונורם אני רגוע משום ‏
שהחשש מפני מקרי היפוגליקמיה כה קטן. הטיפול בנובונורם פשוט ונח לחולה, ‏
משום שהוא נוטל אותו רק עם האוכל. הדבר מאפשר לו לחיות חייו כרצונו ואינו ‏
מגביל אותו", מדגיש דר' ויינשטיין.‏

לדבריו, יתרון נוסף של התרופה היא התאמתה לטיפול בחולים הסובלים ‏
ממחלות כליות. בניגוד לרוב התרופות לטיפול בסוכרת המתפנות מהגוף דרך ‏
הכליות, נובונורם מתפנה באמצעות דרכי המרה. דר' ויינשטיין מדגיש כי עד ‏
לנובונורם, בהיעדר אלטרנטיבה טיפולית אחרת, עברו חולים שסבלו מפגיעה ‏
בתפקודי כליות לטיפול באינסולין.‏

נובונורם נמצאת בסל התרופות של כל קופות החולים.‏
 

 
 
השמנה בילדים ומניעת סוכרת מסוג 2
בעשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת ומדאיגה בשכיחות ההשמנה אצל ילדים ובני
נוער. הירידה המשמעותית בפעילות הגופנית במקביל לעליה באחוז השומנים
בתפריט היומי של הילדים ובכמות המשקאות הקלים הממותקים הם הגורמים
העיקריים לתופעת ההשמנה.  השמנה מהוה גורם סיכון להתפתחות, עמידות
לאינסולין וסוכרת מסוג 2. הסיכון להתפתחות הסוכרת עולה עוד יותר כאשר יש סיפור
משפחתי של סוכרת מסוג 2.
עבודות רבות דווחו על היעילות של התערבות מוקדמת במטרה למנוע את ההשמנה
ואת המחלות הרבות הקשורות אליה שבראשן עומדת הסוכרת.
שינויים בהרגלי חיים כגון שינוי בהרגלי התזונה ובמבנה התפריט היומי והגברת
הפעילות הגופנית. שינויים אלה מפחיתים בצורה משמעותית (מעל 50%) את הסיכון
לפתח סוכרת מסוג 2. אי לכך הנושא הזה הפך להיות אחד הנושאים המרכזיים
בתכנון הרפואה המונעת במדינות רבות בעולם.

ד"ר נעים שחאדה
מנהל המרפאה לסוכרת ילדים ומתבגרים
מאייר – ביה"ח לילדים ליד מרכז רפואי רמב"ם
 

 
תאי גזע עובריים כמקור לתאי ?
לתאי גזע עובריים, אשר מוציאים מרקמה עוברית ביום השישי לאחר ההפריה, יש
יכולת עצומה להתרבות מהירה בנוסף ליכולת להתפתח לסוגי תאים שונים.
לאחרונה אושר מימון ציבורי למחקר בתאי גזע עובריים על ידי חקיקה שאושרה ברוב
גדול בקונגרס בארה"ב.
עבודות שונות הראו שתאים אלה יכולים להתפתח לתאי ? מייצרי אינסולין. באמצעות
מניפולציות שונות ושינוי תנאי ריבוי התאים ניתן להגיע לאחוז גבוה יחסית של תאים
אשר יתפתחו לתאי ? (30% בערך). יתר על כן השתלת תאים אלה בעכברים
סוכרתיים גרמה להורדת רמות הסוכר לערכים נורמליים.
כיום מתנהל מחקר נרחב בנושא תאי גזע עוברי במרכז רפואי רמב"ם בחיפה. אין
ספק שהנושא חשוב ומתפתח בצורה מהירה ומבטיחה אך הדרך עדיין ארוכה עד
ליישום מעשי של הרעיון אצל חולי סוכרת.
 
השתלות איי לבלב
אנו עדים לאחרונה לדיווחים על השתלת איי לנגרהנס (האיים המכילים תאי ? בלבלב)
אצל בוגרים הסובלים מסוכרת מסוג 1. קבוצת המחקר המובילה בנושא זה היא
קבוצה קנדית (אדמונטון) אשר הצליחה להפריד את איי הלבלב בצורה "נקיה" דבר
המפחית את עוצמת תגובת הדחייה אצל המושתל, בנוסף לזה השימוש בתרופות
חדישות אשר מונעות את דחיית השתל ע"י מערכת החיסון של המושתל ללא צורך
בהוספת סטרואידים אשר מגבירים את עמידות הגוף לאינסולין.
מאז הפרסום הראשון בנושא "אומץ" הפרוטוקול של אדמונטון במרכזים אחרים
בעולם. מחד מדובר בחידוש חשוב מאוד ומשמעותי, מאידך גיסא הדיווחים מצביעים
על הצלחה חלקית של הפעולה. בנוסף לעובדה זו יש להדגיש שכל מושתל צריך
לפחות שני תורמים (שני לבלבלים) על מנת להגיע לרמות סוכר תקינות ללא צורך
באינסולין, דבר המהוה בעיה רצינית ביותר לנוכח מספרם הרב של החולים ומיעוט
התורמים. אי לכך יש צורך במציאת מקור אחר לאיי לנגרהנס כמו חיות המייצרות
אינסולין הדומה לאינסולין הומני (בקר וחזיר) או תאי ? אנושיים אשר יתפתחו מתאי
גזע עובריים.
 
משאבות אינסולין וחיישנים לסוכר
לקראת הלבלב המלאכותי

משאבת אינסולין: מתן אינסולין בעזרת משאבת אינסולין הינה השיטה הקרובה
ביותר להפרשה הטבעית של אינסולין אצל אנשים בריאים. ספיגת האינסולין טובה
מאוד והמטופלים נהנים מחופש יחסי מבחינת ההקפדה על ארוחות מסודרות וירידה
בסיכון לפתח היפוגליקמיה לילית. כמו כן, חשוב לציין את הירידה המשמעותית
במספר הזריקות היומיות.
היום יש דור חדש של משאבות אינסולין שגודלן קטן ויש להם רמת דיוק ואמינות
גבוהה מאד והן עמידות לחבלות ולרטיבות.
חיישנים לסוכר: אחת הבעיות העיקריות שנתקל בהן חולה סוכרת נעורים היא הצורך
לבצע מספר רב (6-3) של בדיקות סוכר ביום על מנת להתאים את מינון האינסולין,
לשפר את האיזון המטבולי, ולמנוע סיבוכים מסוכנים כמו התקפי היפוגליקמיה. היום
אנו עדים לפיתוח מכשירים חדשים הפועלים כחיישני סוכר       Glucose
Sensors)) אשר מסוגלים לבצע מדידות סוכר אמינות רציפות וממושכות  (288
בדיקות ביממה) ללא צורך בדקירות במשך 72 שעות.
אין ספק שהשלב הבא בפיתוח החיישנים יהיה יצירה של מערכת התראה אשר
תתריע בכל מקרה של עליה או ירידה קיצונית ברמת הסוכר ובכך למנוע בעיקר
התקפי היפוגליקמיה קשים. כמו כן, החיישנים החדישים האלה סוגרים את המעגל
בכיוון פיתוח לבלב מלאכותי אשר יכלול חיישן המשדר את רמות הסוכר למחשב
המחובר למשאבת אינסולין אשר תזליף את כמות האינסולין הדרושה על מנת לשמור
על איזון מטבולי אופטימלי בדומה לפעולתו של הלבלב האנושי.

 
ניתן לחלק את האנאלוגים הקיימים בשוק לשתי קבוצות:
1.  אנאלוגים מהירי פעולה: Humalog  של חברת Lilly  ו- Novorapid   של
חברת NovoNordisk . היתרונות של אנאלוגים אלה הם: זמן פעולה מהיר (תוך
10 דקות), שיא פעולה בסביבות שעה לאחר ההזרקה וזמן השפעה קצר. תכונות אלו
דומות מאוד לעקומת האינסולין המופרש אצל אנשים נורמלים. בעזרת אנאלוגים אלה
אנו משיגים איזון טוב יותר של רמות הסוכר לאחר אוכל ובכלל עקב השפעתם הקצרה
יחסית ניתן להפחית את סכנת התפתחות היפוגליקמיה מאוחרת. היום אנאלוגים אלה
משמשים כתרופת הבחירה אצל חולי סוכרת המשתמשים במשאבת אינסולין.

2. אנאלוגים עם השפעה ממושכת ואחידה: הסוג המשווק בארץ הוא אינסולין
Lantus של חברת Aventis. היתרון הגדול של סוג אינסולין זה הוא השפעתו
האחידה לאורך זמן ללא תנודות. תכונה זו מפחיתה את הסיכון להתפתחות התקפי
היפוגליקמיה ומקנה למטופל רמה קבועה וממושכת של אינסולין בדומה לאינסולין
הבזאלי המופרש אצל אדם נורמלי או אצל חולה סוכרת המטופל בעזרת משאבת
אינסולין.
אין ספק שפיתוחים של אנאלוגים אלה שיפר בהרבה את האמצעים העומדים בפני
הרופאים על מנת להגיע לאיזון מטבולי אופטימלי אצל חולי סוכרת התלויים באינסולין.
 

 
חידושים בטיפול באינסולין
אנאלוגים של אינסולין
אינסולין הינו הטיפול העיקרי בחולי סוכרת מסוג 1 (נעורים). התוכנית הטיפולית עד
לפני מספר שנים, הסתמכה על שני סוגי אינסולין עיקריים. אינסולין רגיל Regular
ואינסולין מסוג  NPH. תכונות הפעילות של שני סוגי האינסולין אלה לא תמיד ענו על
הדרישות של טיפול אופטימלי בחולי סוכרת.
לאחרונה חלה תפנית חשובה בפיתוח סוגים חדשים של אינסולין (אנאלוגים של
אינסולין). בעזרת התקדמות בנושא ההנדסה הגנטית ניתן היום לקבל תכונות ייחודיות
של אינסולין ע"י שינוי המבנה המוליקולרי של האינסולין (שינוי ברצף חומצות
אמיניות).
 
החידושים הצפויים במילניום השלישי:
בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות גדולה במחקר בנושא סוכרת נעורים. להלן
חלק מהפיתוחים "החמים" אשר הגיעו לשלב יישום מעשי בבני אדם או נמצאים בשלב
מתקדם ביותר מבחינת יישום קליני.
 
הטיפול בסוכרת מסוג 1
הטיפול בסוכרת מסוג 1 מבוסס בעיקר על מתן אינסולין. האינסולין הינו חלבון שאי
אפשר לתת אותו דרך הפה אלא בזריקות תת עוריות (טיפול בכדורים אינו יעיל בסוג
זה של סוכרת). חולי סוכרת מטופלים בד"כ ב- 3-4 זריקות אינסולין ליום או לחלופין
על ידי משאבת אינסולין המזליפה אינסולין בצורה המחקה את הפרשת האינסולין
מהלבלב אצל אנשים בריאים. בנוסף למתן האינסולין יש חשיבות לחלוקה הנכונה של
התזונה במשך שעות היום, בדרך כלל הילד הסוכרתי אוכל 6 ארוחות ביום: 3 ארוחות
עיקריות ו-3 ארוחות ביניים שתוכננו לפי הצרכים המטבוליים שלו. אין מניעה לפעילות
גופנית, להיפך, פעילות גופנית קבועה ומבוקרת מומלצת מאוד בסוכרת. אך יש לזכור
שיש להתאים את התזונה ואת כמות האינסולין לכל שינוי בפעילות הגופנית כגון:
ספורט, טיולים, עבודה וכו'.
 
חידושים בסוכרת

מחלת הסוכרת היא המחלה האנדוקרינית והמטבולית השכיחה ביותר. שיעור
ההימצאות באוכלוסיה הוא כ- %3-5. המחלה מתאפיינת בשינויים מטבולים
ובסיבוכים ארוכי טווח המערבים מספר איברים בגוף. אוכלוסיית החולים במחלת
הסוכרת איננה הומוגנית וידועות מספר תסמונות סוכרתיות שהעיקריות הן: סוכרת
מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.
הסוכרת המופיעה בגיל הילדות או ההתבגרות היא לרוב סוכרת מסוג 1             
(Type 1 Diabetes)   או סוכרת נעורים שהינה מחלה אוטואימונית תחת בקרה
גנטית המתאפיינת בירידה חדה בהפרשת האינסולין בעקבות פגיעה אוטואימונית
בתאי ? בלבלב המפרישים אינסולין. מחלה זו נקראת גם סוכרת התלויה באינסולין
מכיוון שיש צורך במתן אינסולין חיצוני לשמירת רמת גלוקוז תקינה בדם ומניעת
סיבוכים.
 
נובונורם מסייעת בהפחתת מקרי היפוגליקמיה (ירידה חדה בערכי הסוכר) אצל ‏
חולי סוכרת
-היפוגליקמיה עלולה לגרום לאובדן הכרה, במידה ואינה מטופלת בזמן.‏
‏-כשליש מהסוכרתיים סובלים מאירועי היפוגליקמיה מס' פעמים בשנה. ‏
‏"נובונורם, תרופה חדשה לטיפול בסוכרת, המחקה את הפעילות הטבעית של ‏
הלבלב ע"י הפרשת אינסולין בזמן הארוחה, בדומה לאדם בריא, מפחיתה ‏
משמעותית את הסיכון של חולי סוכרת ללקות בהיפוגליקמיה (ירידה חדה ‏
ברמות הסוכר)", אומר דר' חוליו ויינשטיין, מנהל מרפאת הסוכרת במרכז ‏
הרפואי וולפסון וסגן נשיא האגודה הישראלית לסוכרת. כשליש מהסוכרתיים ‏
חווים מס' אירועי היפוגליקמיה בשנה. 'הנפילה' ברמת הסוכר באה לידי ביטוי ‏
בכאב ראש, הזעה, רעד בידיים, ראייה מטושטשת, חשיבה איטית ובלבול עד ‏
לעלפון, אובדן הכרה המחייב אשפוז בבית חולים ומוות. היפוגליקמיה גורמת ‏
לפגיעה קשה באיכות חיי המטופלים, הסובלים ממתח וחשש מפניה. בנוסף, ‏
החשש מוביל להיענות נמוכה יותר לטיפול וכתוצאה מכך הסוכרת אינה ‏
מאוזנת, מסביר דר' ויינשטיין. ‏

דר' ויינשטיין מוסיף ומסביר: היפוגליקמיה נובעת מאי אכילה, אכילה מועטה או ‏
שלא בזמן ומהוצאת אנרגיה פיזית רבה. היא יכולה להתרחש גם באופן ‏
ספונטני, אבל מתרחשת בעיקר כתוצאה מנטילת תרופות שנועדו לטפל ‏
בסוכרת. תרופות פופולריות לטיפול בסוכרת כמו גליבטיק או גלובן, פועלות ‏
במשך 24 שעות ולעתים עד יומיים ושלושה. הן מתפנות מהגוף באיטיות ולכן ‏
החולים עלולים לסבול מאירועי היפוגליקמיה חוזרים ונשנים, גם אם נקטו ‏
בפעולות מניעה כמו אכילת מזון עתיר סוכר. לעומתן השפעתה של נובונורם ‏
אורכת כ - 6 שעות בלבד. "כאשר חולה מטופל בנובונורם אני רגוע משום ‏
שהחשש מפני מקרי היפוגליקמיה כה קטן. הטיפול בנובונורם פשוט ונח לחולה, ‏
משום שהוא נוטל אותו רק עם האוכל. הדבר מאפשר לו לחיות חייו כרצונו ואינו ‏
מגביל אותו", מדגיש דר' ויינשטיין.‏

לדבריו, יתרון נוסף של התרופה היא התאמתה לטיפול בחולים הסובלים ‏
ממחלות כליות. בניגוד לרוב התרופות לטיפול בסוכרת המתפנות מהגוף דרך ‏
הכליות, נובונורם מתפנה באמצעות דרכי המרה. דר' ויינשטיין מדגיש כי עד ‏
לנובונורם, בהיעדר אלטרנטיבה טיפולית אחרת, עברו חולים שסבלו מפגיעה ‏
בתפקודי כליות לטיפול באינסולין.‏

נובונורם נמצאת בסל התרופות של כל קופות החולים.‏
 

 
אנו נמשיך לפרסם מתכונים טעימים
ומתאימים לסוכרתיים
ניתן לרכוש את הספר "ללא סוכר, בישול ודיאטה"
     במשרדי האגודה טל: 03-9508222 שלוחה 3
 
 
מנה אחרונה זו מושאלת מן המטבח ההודי. היא קלה ומהירה להכנה, ובכל זאת - חגיגית
ומתוקה וללא תוספת סוכר.
6 מנות: 564 קלוריות, 6.6 גרם חלבון, 21.6 גרם שומן,
85.8 גרם פחמימות, 9 גרם סיבין
מנה אחת: 94 קלוריות, 1.1 גרם חלבון, 3.6 גרם שומן,
14.3 גרם פחמימות, 1.5 גרם סיבין
המצרכים: 6 בננות, 1 כוס מיץ תפוזים טרי, 1 כף חמאה
או מרגרינה, קורט קוקוס טחון לקישוט.

ההכנה: * ממיסים את החמאה או המרגרינה במחבת. בינתיים קולפים את הבננות, ומוסיפים
למחבת. מטגנים את הבננות על להבה קטנה, תוך היפוכן מצד לצד, עד שישנו מעט את גונן.
* מוסיפים את מיץ התפוזים, ומבשלים בתוכו את הבננות עוד כ- 5 דקות. * מעבירים לצלחת
הגשה, ובוזקים את הקוקוס מעל הבננות.

 
סלט פירות אקזוטי
10 מנות: 400 קלוריות, 5 גרם חלבון, 2 גרם שומן, 90
גרם פחמימות, 10 גרם סיבין
מנה אחת: 40 קלוריות, 0.5 גרם חלבון, 0.2 גרם שומן,
9 גרם פחמימות, 1 גרם סיבין
המצרכים: 800 גרם אבטיח עם קליפה (בערך 1/3
אבטיח בינוני), 400 גרם מלון (מלון קטן אחד או 1/2
מלון בינוני), 1 אננס טרי (250 גרם), 1 פפיה טרייה
(250 גרם), 3 פסיפלורות (אפשרי), או 2 קיווי (אפשרי)
1 כף נענע קצוצה.

ההכנה: *חותכים את ארבע הפירות הראשונים לקוביות, לא קטנות מדי. חוצים את
הפסיפלורות, ומוציאים את תוכנן. יוצקים תוכן זה מעל הפירות שהונחו בתוך קערה.
אם משתמשים בקיווי - קולפים אות, ופורסים לפרוסות. * מפזרים את הנענע למעלה,
ובוחשים בעדינות אל תוך הסלט. אם משתמשים בקיווי - מסדרים את פרוסותיו
באופן נאה על הסלט.

 
אצבעות בצקיות בפירורי לחם ("שלישקלך")
10 מנות: 1390 קלוריות, 17 גרם חלבון, 29 גרם שומן,
250 גרם פחמימות
מנה אחת: 139 קלוריות, 1.7 גרם חלבון, 2.9 גרם
שומן, 25 גרם פחמימות
המצרכים: 2 תפוחי-אדמה בינוניים, 250 גרם קמח, 2
כפות שמן, 1 ביצה (מס' 2) 4 כפות פירורי לחם

ההכנה: * מבשלים את תפוחי-האדמה בקליפתם. קולפים ומגרדים בפומפייה. * מערבבים
את תפוחי- האדמה בקמח. מוסיפים ביצה וכף שמן ולשים בצק. מרדדים את הבצק לעלה
בעובי של אצבע. * פורסים רצועות של חצי סנטימטר ומגלגלים. חותכים את הגלילים
במרווחים של 2 ס"מ. * מרתיחים מי-מלח ומבשלים את הבצקיות כ-20 דקות. מסננים
ושוטפים. משחימים קלות את פירורי הלחם בכף שמן. מגלגלים את הבצקיות בפירורי הלחם.
* ניתן להשתמש בחלק מן הבצק לכיסוני שזיפים. ואז: * מרדדים עלה דק. מחלקים
לריבועים. במרכז כל ריבוע שמים כפית ריבת שזיפים ללא סוכר * מרטיבים את הקצוות,
סוגרים ויוצרים כיסונים. מבשלים במי-מלח רותחים כ-20 דקות. מסננים, מגלגלים בפירורי
לחם מושחמים.

 
אצבעות בצקיות בפירורי לחם ("שלישקלך")
10 מנות: 1390 קלוריות, 17 גרם חלבון, 29 גרם שומן,
250 גרם פחמימות
מנה אחת: 139 קלוריות, 1.7 גרם חלבון, 2.9 גרם
שומן, 25 גרם פחמימות
המצרכים: 2 תפוחי-אדמה בינוניים, 250 גרם קמח, 2
כפות שמן, 1 ביצה (מס' 2) 4 כפות פירורי לחם

ההכנה: * מבשלים את תפוחי-האדמה בקליפתם. קולפים ומגרדים בפומפייה. * מערבבים
את תפוחי- האדמה בקמח. מוסיפים ביצה וכף שמן ולשים בצק. מרדדים את הבצק לעלה
בעובי של אצבע. * פורסים רצועות של חצי סנטימטר ומגלגלים. חותכים את הגלילים
במרווחים של 2 ס"מ. * מרתיחים מי-מלח ומבשלים את הבצקיות כ-20 דקות. מסננים
ושוטפים. משחימים קלות את פירורי הלחם בכף שמן. מגלגלים את הבצקיות בפירורי הלחם.
* ניתן להשתמש בחלק מן הבצק לכיסוני שזיפים. ואז: * מרדדים עלה דק. מחלקים
לריבועים. במרכז כל ריבוע שמים כפית ריבת שזיפים ללא סוכר * מרטיבים את הקצוות,
סוגרים ויוצרים כיסונים. מבשלים במי-מלח רותחים כ-20 דקות. מסננים, מגלגלים בפירורי
לחם מושחמים.

 
קישואים עם תירס בסגנון מקסיקני
8 מנות: 536 קלוריות, 13.6 גרם חלבון, 17.6 גרם
שומן, 80 גרם פחמימות, 8 גרם סיבין
מנה אחת: 67 קלוריות, 1.7 גרם חלבון, 2.2 גרם שומן,
10 גרם פחמימות, 1 גרם סיבין
המצרכים: 4-5 עגבניות קטנות, 1 בצל קטן, 200 גרם
תירס קפוא (1/2 חבילה) או קופסת תירס משומר, 1/2
ק"ג קישואים, 2 פלפלים גדולים, 1 וחצי כפות שמן, 1 שן
שום כתושה, 1 כפית מלח,1/2 כפית פלפל שחור, 2
כוסות מים

ההכנה: * קוצצים את הבצל והעגבניות לקוביות קטנות. * מטגנים את הבצל והשום בשמן,
בתוספת המלח. כאשר הבצל זהוב-מוסיפים את העגבניות והתירס. * מנקים היטב את
הקישואים (ללא קילוף) חותכים לקוביות ומוסיפים. פורסים את הפלפל לרצועות דקות
ומוסיפים יחד עם המים. מבשלים על להבה קטנה עד שמתקבל רוטב סמיך, והירקות רכים.
 

 
מוסקה
6 מנות: 1212 קלוריות, 126 גרם חלבון, 52.2 גרם
שומן, 58.2 גרם פחמימות, 24 גרם סיבין.
מנה אחת: 202 קלוריות, 21 גרם חלבון, 8.7 גרם שומן,
9.7 גרם פחמימות, 4 גרם סיבין.
המצרכים: 800 גרם חצילים, 1/2 ק"ג בשר טחון, 2
בצלים קטנים, 2 עגבניות, 2 כפות שמן, 2 כפות מחוקות
קמח, 1 ביצה (מס' 2) פלפל שחור, כמון, אורגנו

ההכנה: * פורסים את החצילים וממליחים. מניחים בצד. שוטפים אחרי 20 דקות. * צולים את
פרוסות החציל בגרילר. * קוצצים את הבצל ומטגנים בכף שמן. * מוסיפים בשר טחון
ותבלינים וממשיכים לטגן. מוסיפים מעט מים ומבשלים כ-20 דקות. * קולפים את העגבניות
במים רותחים ומרסקים. * מוסיפים לבשר את רסק העגבניות וממשיכים לבשל כמה דקות. *
לרוטב: משחימים קלות את הקמח בכף שמן ומוסיפים כוס מים. מבשלים כמה דקות. *
טורפים את הביצה ומערבבים בזהירות אל תוך הרביכה. * בתבנית חסינת אש מוארכת
מסדרים שכבה של פרוסות חצילים. מניחים על פרוסות החצילים חצי מכמות הבשר הטחון.
מסדרים שכבת חצילים נוספת, ומעליה את כמות הבשר שנותרה, ועוד שכבת חצילים.
יוצקים מלמעלה את הרביכה עם הביצה. * אופים בתנור חם, 180 מעלות צלזיוס, כ- 40
דקות עד שהרוטב שמלמעלה התייבש.

 
מרק שעועית אדומה חמוץ מתוק
10 מנות: 970 קלוריות, 46 גרם חלבון, 18 גרם שומן,
147 גרם פחמימות, 12 גרם סיבין.
מנה אחת: 97 קלוריות, 4.6 גרם חלבון, 1.8 גרם שומן,
14.7 גרם פחמימות, 1.2 גרם סיבין.
המצרכים: 250 גרם שעועית אדומה, 1 כף שמן, 2 כפות
קמח, 3-4 עלי דפנה, 2 כפות חומץ, 2 שקיות "מתוק
וקל".

ההכנה: * משרים את השעועית למשך הלילה במי מלח. * מבשלים את השעועית עם עלי
הדפנה עד להתרככות. * מוסיפים את הקמח למרק, משלימים עד שני ליטרים מים,
וממשיכים לבשל מספר דקות. * מוציאים את עלי הדפנה ומתבלים בחומץ ובממתיק
מלאכותי. * מגישים חם או קר.

 
חדש לחנוכה זלביה - סופגניות מזרחיות
זהו מאכל המקובל במטבח המזרחי-המצרי.  למעשה אלו הן סופגניות קטנות. במקור
, הן מוגשות בתוספת סירופ מתוק מאוד, אולם למטרות שלנו נגיש אותן עם רוטב תפוזים.
הזלביה קלה מאד להכנה, ומומלצת לכל אלו הנרתעים מהכנת סופגניות

10 מנות: 1110 קלוריות, 33 גרם חלבון, 29 גרם שומן,
180 גרם פחמימות, 10 גרם סיבין
מנה אחת: (כ3-4 סופגניות קטנות) - 11 קלוריות,
 3.3 גרם חלבון, 2.9 גרם שומן, 18 גרם פחמימות, 1 גרם סיבין

המצרכים:
2 כוסות קמח
10 גרם שמרים (לחים או שמרית)
כוס וחצי מים פושרים
שמן לטיגון עמוק

לרוטב תפוזים:
1 כוס מיץ תפוזים טרי
1 כף קורנפלור
1 כפית תמצית וניל
2-3 שקיות ממתיק מלאכותי

ההכנה:
 · ממיסים את השמרים במים. שמים את הקמח בקערה, ומוסיפים אליו   את תמיסת
השמרים.    לשים לעיסה רכה - דומה בסמיכותה לבלילה של חביתיות.   אם צריך - מוסיפים
עוד מעט מים. משהים את העיסה   לתפיחה במקום חמים, לשעה לפחות.
 · מחממים את השמן בסיר עמוק. יוצקים בעזרת כפית, מנות קטנות,   קטנות מגודלו של
אגוז, לתוך השמן החם. מטגנים עד שיזהיב, והופכים   לצד השני עד להשגת צבע זהוב.
(הטיגון מהיר מאד - בתוך דקות ספורות).   מניחים על נייר סופג , לספיגת עודפי השומן.
 · מכינים רוטב תפוזים: מבשלים את מיץ התפוזים עם הווניל עד לרתיחה.   ממיסים את
הקורנפלור וטבליות הממתיק ברבע כוס מים,   ומוסיפים למיץ הרותח. מבשלים תוך בחישה,
עד שהרוטב מסמיך.   אם הוא סמיך מדי - מוסיפים עוד מעט מים.
 · מגישים חם עם הזלביות החמימות.  (כדאי לשמור אותן בתנור מחומם עד ההגשה).

 
חדש לחנוכה סופגניות
10 מנות: 1570 קלוריות, 37 גרם חלבון, 68 גרם שומן, 202.5 גרם פחמימות
מנה אחת: 157 קלוריות, 3.7 גרם חלבון, 6.8 גרם שומן, 20.25 גרם פחמימות

המצרכים:
2 כוסות קמח (240 גרם)
1 ביצה (מס' 2)
10 גרם שמרים
שמן עמוק לטיגון
100 גרם ריבה דיאבטית
¾ כוס מים פושרים

ההכנה:
 · מנפים את הקמח, מתסיסים את השמרים ב3/4 כוס מים פושרים,    לשים בצק רך
מהקמח, כף שמן, ביצה, ושמרים.   אם צריך- מוסיפים עוד מעט מים חמים.
 · מתפיחים את הבצק לכמות כפולה. מרדדים עלה בעובי של אצבע.   צרים 10 עיגולים
בעזרת כוס. נותנים לתפוח שוב.
 · מחממים בסיר את השמן העמוק - לא יותר מדי - ומטגנים את העיגולים   על להבה קטנה,
מכוסה.   הופכים את העיגולים ומטגנים ללא מכסה.
 · מוציאים את הסופגניות ומספיגים את השמן על נייר-סופג.   ממלאים כל סופגנייה בכפית
ריבה דיאבטית.
 · מגישים חם.

 
מלבד מוצרי מזון מוכן, ניתן להרכיב תפריט עשיר וטעים על פי עקרונות התזונה לסוכרתיים.
הספר "ללא סוכר בישול ודיאטה" מאת עליזה פלנט, יעל אביטל, ד"ר יורם קנטר ופרופ'
עדינה זיידלר, מגיש עקרונות תזונתיים לסוכרתיים, מרשמים מיוחדים תוך פירוט ערכם
התזונתי המלא ומתכונים. אנו מביאים דוגמא לתפריט יומי עשיר והמתכונים
להכנתו, מתוך הספר.
תפריט יומי (תפריט זה הוא עשיר ביותר. יש גם תפריטים קלים יותר וכן תפריטים
המבוססים על מאכלי עדות שונות):

 

פחמימות קלוריות ארוחת בקר

60 450 2 כריכים (4 פרוסות) עם 2 פרוסות גבינה צהובה
7.2 40 2 עגבניות
2.5 25 כוס קפה עם 1/4 כוס חלב
 
69.7 515 סה"כ

    ארוחת עשר
7.5 100 1 לבן
10.5 42 (תותים (150 ג"ר
15 75 2 לחמיות
 
34 217 סה"כ

    ארוחת צוהריים
14.7 97 מרק שעועית חמוץ-מתוק
9.7 202 מוסקה
10 67 קישואים עם תירס מקסיקני
25 139 אצבעות בצקיות בפירורי לחם
8.9 40 סלט פירות אקזוטי
 
68.3 545 סה"כ

    ארוחת ארבע
28.6 188 2 מנות בננה נירוונה
2.5 25 כוס קפה עם 1/4 כוס חלב
 
31 213 סה"כ

    ארוחת ערב
30.4 150 2 פרוסות לחם
5 45 (סלט תורכי (50
2.5 25 כוס קפה עם 1/4 כוס חלב
 
18.5 279 כ"הס

259.4 1962 סה"כ כללי
 
 
מחקרים רבים מוכיחים כי תוספת של סיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים
לתפריט עשיר בפחמימות, מפחיתה את רמת הגלוקוז בדם ורופאי סוכרת
ודיאטנים ממליצים לחולי סוכרת להעדיף מאכלים עשירים בסיבים תזונתיים.
צמח החילבה מוכר בעולם זה אלפי שנים כצמח מרפא ועדויות על השימוש
בו ברפואה ובדיאטה מופיעות כבר במצרים העתיקה. סגולות המרפא אשר הקנו
לו את מעמדו המיוחד הן: השפעתו הטובה על חולי סוכרת ועל הסובלים מהשמנת
יתר.חוקרים מייחסים את סגולות המרפא שלו לסיבי הגלוקטומנן המצויים בו,
אשר להם יתרונות מובהקים על פני סיבים אחרים. למרבה הצער, ריח וטעם
חריפים מונעים מציבור גדול מארצות המערב ליהנות מיתרונות השימוש בחילבה.
בשנת 1998 הושגה פריצת דרך על ידי קבוצה בראשות פרופ' גרתי מהאוניברסיטה
העברית בירושלים. בתהליך חדשני שפותח (פטנט רשום) מופק מגרעיני החילבה
חומר חסר ריח וטעם הנקרא Fenu-Pure בתכולת גלקטומנן של 70%. חומר זה
הפעיל פי 20 מגרעיני החילבה עצמם, הוכח כבעל השפעות בריאותיות מובהקות
כשליטה ברמת הגלוקוז בדם, הקטנת ריכוז הכולסטרול בדם ומיתון ספיגת השומן
בגוף. לחם אנג'ל קל בתוספת סיבי חילבה הינו לחם פרוס דל קלוריות
(כ-37 קלוריות בפרוסה) המכיל רמה גבוה של סיבים תזונתיים (כ-10.5%) ללא
תוספות שומן או סוכר. הרכב הסיבים התזונתיים הינו מגוון וכולל סיבים מסיסים
ובלתי מסיסים ממקורות שונים: חילבה (Fenu-Pure), שיבולת שועל, חיטה וסויה.
כך ניתן להנות מיתרונות החילבה ללא תופעות הלואי הנלוות לו. הלחם נבדק על
ידי האגודה הישראלית לסוכרת ואושר לסימון כלחם דיאטטי ללא סוכר.

המלצת המאפייה:

לא על הלחם לבדו

מה יותר טעים מלחם, יותר בריא מלחם, פחות משמין מלחם?
ללא ספק, לחם עינן הוא לחם ייחודי, טעמו המיוחד ויתרונותיו התזונתיים
המובהקים, הפכו אותו למבוקש ביותר מבין סוגי הלחם. דרך העיבוד המיוחדת
למאפיות אנג'ל ירושלים- היצרנים הבלעדיים של לחם עינן- היא זו המקנה לו
את מעלותיו.
תהליך ייצורו של  לחם עינן פותח על ידי ד"ר ישראל דוריון ז"ל והוא גם אשר
העניק לו את שמו. ויטמינים אינם הולכים לאיבוד בתהליך העיבוד של לחם
עינן. לחם עינן עשוי מגרעיני חיטה שלמה טרום נבוטה וכך נשמר ערכם של
הויטמינים, המינרלים, הסיבים התזונתיים ועוד רכיבים חיוניים אחרים המצויים
בקליפה ובגרעין. למשל,  פנים הגרעין מכיל בין השאר את הויטמין B  הנחוץ
לגוף לראייה תקינה, לפעילות מערכת העיכול, לאספקת כוח ומרץ, אנרגיה
לזיכרון ועוד.. עצם ייצור לחם מחיטה שלמה (להבדיל מ"חיטה מלאה" שהינה
קמח רגיל, לעיתים אף לבן, בתוספת של סובין ובכל מקרה אין בה את הנבט)
הנו הישג טכנולוגי בו התגברו על קושי מקצועי בלתי רגיל, כמעט ניתן לומר
שאינו אפשרי...ואכן, יש תופעות בלחם עינן שלא ניתן למנוע, למשל העובדה
שהוא נוטה יותר להתפורר. תהליך עיבודו של לחם עינן שומר על סגולותיו
המטבוליות השונות, והסיבים שבו מסייעים להורדת רמת הסוכר והכולסטרול
המשפיעים על פעולת מערכת העיכול.
כאמור, לא רק שהחיטה שלמה וכוללת את הנבט, אלא היא גם טרום נבוטה.
פירוש הדבר שאנו מתחילים בחיטה ממנה מיוצר הלחם את תהליך הנביטה
ובאופן זה היא שונה מחיטה רגילה באנזימים שבה.
בתהליך זה מושרים גרעיני החיטה במכלי מים בתנאים מיוחדים היוצרים
תהליך נביטה בגרעין החיטה. הגרעינים נטחנים לעיסה מיוחדת ומתקבל בצק
מיוחד עשיר במינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים. מבצק זה מיוצר לחם העשוי
חיטה מלאה, בעל ערך תזונתי גבוהה, מרקם וטעם ייחודים.
לא כולם יודעים שלחם עינן פחות משמין מלחם 'רגיל'. בניגוד ללחם אחר
למשל, שוהה לחם עינן תקופה קצרה יותר במערכת העיכול הודות לפעולת
הסיבים – ואינו נעכל עד תומו. בנוסף, הצטרף לסדרת לחמי עינן גם  לחם עינן
קל שהנו לחם דל קלוריות העשוי מחיטה שלמה טרום נבוטה. הלחם מועשר
בסיבים תזונתיים ומאפשר ליהנות מהטעם המקורי והערך התזונתי הגבוה של
מוצרי סדרת "עינן" ללא תוספת סוכר או שומן ועם פחות קלוריות (כ- 38
קלוריות בפרוסה). הלחם נבדק ע"י האגודה הישראלי לסוכרת ואושר לצריכת
סוכרתיים במסגרת הדרכה דיאטנית אישית.
אם כן, המסקנה ברורה- לחם עינן אוכלים, נהנים ושומרים על הגזרה.
סדרת לחם עינן מיוצרת אך ורק במאפיות אנג'ל ירושלים וכוללת לחם שלם,
לחם פרוס, לחם כפרי, חלות, פיתות, לחמניות, עינן קל, בייגל עינן וגם לחם
ללא תוספת מלח (המומלץ לסובלים מלחץ דם גבוה). הכל ארוז באריזות
ייחודיות וניתן להשגה ברשתות השיווק ובחנויות.
 

 
 

ההיסטוריה של התזונה בסוכרת: מהרעבה להמלצות תזונתיות מבוססות על הוכחות מדעיות

"במשך 48 שעות אחרי קבלתו לבית החולים החולה ימצא בדיאטה רגילה, כדי להעריך את חומרת הסוכרת שלו. אז מתחילים להרעיב אותו, ולא ניתן לו כל אוכל למעט ויסקי וקפה שחור. את הויסקי יוצקים לתוך הקפה: אונקיה (28 גרם) של ויסקי כל שעתיים, משבע בבוקר עד שבע בערב. הויסקי אינו חלק עיקרי בטיפול, הוא פשוט מספק מספר קלוריות ומאפשר לחולה לסבול את הצום ביתר נוחות"
Starvation (Allen) Treatment of Diabetes (1915).(1)
מאז שהנחיית טיפול זו הייתה מקובלת, בתחילת המאה ה-20, חלה התקדמות עצומה בטיפול בסוכרת, כולל גילוי וייצור האינסולין בשנת 1921.  תחום הטיפול התזונתי עבר סדרה של תהפוכות – מהטיפול בהרעבה בשנת 1915 להמלצות תזונתיות המבוססות על הוכחות מדעיות בשנת 2002. בסקירה זו נעסוק בהיסטוריה של התזונה בסוכרת ותפקיד הפחמימות והחלבונים בתזונת הסוכרתי.

מצייתנות כנועה ל.......


לפני גילוי האינסולין ב-1921, צריכת מזון מבוקרת הייתה האמצעי היחיד הידוע לאיזון רמות הגלוקוז. במהלך השנים, דורות של צוותים רפואיים  המליצו לסירוגין על דיאטה עתירה בפחמימות או דלת פחמימות. רוב ההמלצות התזונתיות לחולי סוכרת היו קשיחות וחד-גוניות, במידה כזו שההקפדה עליהן הייתה כמעט בלתי אפשרית, ואלו שהקפידו על קיום ההנחיות הסתכנו בחסר תזונתי של רכיבים כאלה או אחרים.
לפני שנת 1994, כל ההמלצות התזונתיות לחולי סוכרת ניסו להגדיר את עצמן כהמלצות "אידיאליות" שמתאימות כמעט לכל חולה סוכרת. למרות שמשנת 1979 הוברר כבר שיש צורך בהמלצות אישיות, למרות זאת,  הקווים המנחים לטיפול בסוכרת בהפקת ה- ADA-American Diabetes Association ושל אגודות סוכרת אחרות מרחבי העולם המשיכו לציין את אחוזי הפחמימות, החלבונים והשומנים המומלצים בתפריט. גישה זו לא אפשרה קביעת דיאטה אישית. הרופאים הם שכתבו את ההנחיות ובעקבות פרסום ההנחיות הדיאטנים פתחו "תפריט אידיאלי".  החולה קיבל את ההמלצות התזונתיות
וכיצד להיענות להנחיות הרופא.
בהיעדר דיאטניות, חולקו המלצות תזונתיות מודפסות לאנשים עם סוכרת עם ההנחיה "לשמור על דיאטה זו" 
עם ההמלצה לדבוק בדיאטה הסטנדרטית שהומלצה בדפי ההנחיה, באופן לא מפתיע, חולי סוכרת התקשו  לשמור על הדיאטה המומלצת, ולעיתים מצאו אותה בלתי אפשרית. רק מעטים העזו לחלוק על ההמלצות ולשאול האם זו באמת הדיאטה המתאימה לי. כתוצאה מכך, חלק ניכר מהחולים סווגו כ"לא משתפים פעולה".


....מעורבות בקבלת ההחלטות

 בשנת 1994, האגודה האמריקאית לסוכרת הצהירה בתקיפות כי ההמלצות התזונתיות צריכות להתבסס על מטרות הטיפול של כל חולה וחולה ושל הצוות הרפואי המטפל בו, וכי ההחלטות תזונתיות צריכות לתמוך בהשגת המטרות הללו.  האגודה האמריקאית לסוכרת טענה כי ההחלטות התזונתיות צריכות להתבסס על השינוי בסגנון החיים שהסוכרתי רוצה ומסוגל לבצע כמו גם על ההערכה התזונתית שלו.
עם זאת, רמת הביסוס המדעי של ההמלצות התזונתיות  לא הייתה ברורה. האם ההמלצות התבססו על מחקר מדעי אחד או על מחקרים רבים? האם המחקרים היו  מחקרים תצפיתיים או מחקרים קליניים? האם מספר החולים שהשתתפו במחקרים היה קטן מדי ומשך המחקר היה קצר מדי? האם צריכת המזון  מתבססת על הרגלי העבר, על שאלונים בנושא תזונה או על המזון שסופק למשתתפים? או האם ההמלצות התזונתיות התבססו אך ורק על הקונצנזוס של המומחים?
כדי לפתור בעיות אלו, הפיקה האגודה האמריקאית לסוכרת בשנת 2002 את עקרונות התזונה המומלצים . האגודה השתמשה בעקרונות תזונתיים הנתמכים במחקרים רפואיים  שנערכו על פי כל הכללים ודורגו בהתאם לדרוג של האגודה האמריקאית (2,3). העקרונות הללו סווגו ל:
•  המלצות עם בסיס מחקרי מוצק, שהושגו בעקבות מחקרים אקראיים במרכזים רבים עם קבוצות ביקורת או ממחקרים
   שמתבססים על מספר משתתפים גדול מאד שמדווחים על תוצאות דומות. 
•  מחקרים שנערכו במספר מרכזים המדווחים על תוצאות שונות אולם התוצאות שלהם נתמכות בהוכחות מוצקות.
•  מחקרים עם הוכחות מוגבלות – מחקר מדעי אחד שנוהל בהקפדה ועל פי כל הכללים או מספר מחקרים קטנים או
    מחקרים שנעשו ללא קבוצת ביקורת.
•  המלצות שמתבססות על קווי הנחייה שנכתבו על ידי מומחים.

פחמימות: סוכרים מול עמילנים

בטיפול בסוכרת, הדעה הרווחת ביותר באשר לתזונה גורסת שיש להימנע כליל מהוספת סוכר למזון  וגם צריכת מזונות שיש בהם סוכר טבעי צריכה להיות מוגבלת. דעה זו התבססה על ההנחה שסוכרוז וסוכרים אחרים מתעכלים ונספגים במהירות גבוהה יותר מאשר מזונות שמכילים עמילנים ולפיכך יתרמו להופעת היפרגליקמיה. ההנחיה המקובלת עבור חולים עם סוכרת הייתה להימנע מצריכת סוכר, ולמרות שהיא מבטאת רעיון מקובל, הרי שהבסיס המדעי שלו חסר לחלוטין או דל ביותר.
לפני יותר מ-20 שנים, חוקרים קראו תגר על הנחה זו. למתנדבים חולי סוכרת ניתנו מנות של 50 ג"ר של סוגים שונים של מזונות עמילניים מבושלים (אורז, תפוחי אדמה, תירס, לחם) וגלוקוז. נמצאו מספר הבדלים בערכי הגלוקוז שנמדדו בדם. עם זאת, לתדהמת החוקרים, הערכים שנמצאו לא היו קשורים לתיאוריה המקובלת בדבר סוכרים מול עמילנים. הסך הכולל של הפחמימות נמצא חשוב באותה מידה כמו המקור לפחמימות (5).
כאשר בוצעו ההשוואות בחולי סוכרת מסוג 1 וחולי סוכרת מסוג 2 בין ארוחות מעורבות בהן הסך הכולל של הפחמימות הגיע ממקור עמילני ובין אלה שרוב הקלוריות שלהם בא מסוכרוז (סוכר רגיל),  לא נמצאו הבדלים בין הסוכרוז ובין ארוחות ממקור עמילני כל עוד סך כמות  הפחמימות (בגרמים) הייתה זהה. למעלה מ-20 מחקרים בדקו שאלה זו וכולם דיווחו על ממצאים דומים: כאשר נצרכת כמות פחמימות זהה, אין הסוכרוז משפיע באופן שונה משמעותית על האיזון הגליקמי בחולי סוכרת מאשר פחמימות אחרות (2).
בהמלצות התזונתיות של האגודה האמריקאית לסוכרת שפורסמו ב-1986 נאמר לראשונה כי "ניתן לאשר צריכה מתונה של סוכרוז וסוכרים אחרים, בהתחשב באיזון המטבולי ובמשקל הגוף." בשנת 1988 האגוד האירופאי לחקר התזונה בסוכרת המליץ שסך הצריכה של תוספת סוכר יהיה מוגבל ל-30 גרם ביום. בשנת 1992, האיגוד הבריטי לסוכרת המליץ על הגבלת הכמות ל-25 גרם ליום, בתנאי שתוספת זו היא חלק מדיאטה דלת שומן ועתירה בסיבים תזונתיים, וכן שהיא מהווה תחליף לכמות קלוריות דומה שבאה ממקור שומן, ממזונות עם ערך גליקמי גבוה או ממתיקים אחרים בעלי ערך תזונתי .
כיום, כמעט כל אגודות הסוכרת מכירות בעובדה שניתן לשלב סוכר במידה בדיאטה של חולה סוכרת. עם זאת, שימוש זהיר בסוכר, הוא עצה טובה לחולי סוכרת וגם לאלה שאינם חולי סוכרת.

חלבון: אב מזון לא מובן

חולי סוכרת קבלו בעבר עצות נעדרות ביסוס מדעי המתייחסות לצריכת חלבונים. מגמה זו נמשכת בגלל שהמחקר המדעי לא הניב תשובות חד משמעיות או בגלל שהממסד הרפואי אינו מודע למחקר. האמונה הרווחת טוענת  כי 50-60% מכלל החלבונים הופכים לגלוקוז וחודרים אל מחזור הדם 3-4 שעות לאחר האכילה. עם זאת המחקר, שהתחיל כבר ב-1936 הראה שוב ושוב כי בעזרת רמה מספקת של אינסולין, ריכוזי  הגלוקוז ההיקפי אינם עולם לאחר צריכת חלבונים אצל אנשים ללא סוכרת (6) .
למרות שחומצות אמינו שהגוף יכול לייצר בתזונה נכונה יכולות להפוך לגלוקוז, מה בדיוק קורה לגלוקוז עדיין לא ידוע. מה שידוע הוא שכמות מזערית של גלוקוז משתחררת במחזור הכללי אחרי אכילת חלבונים. למרות שגרם מול גרם, חלבונים ופחמימות מעודדים את הייצור של כמות זהה של אינסולין.
לעיתים קרובות נשמעת הטענה שחלבונים מאיטים את תהליך ספיגת הפחמימות. עם זאת, מספר מחקרים מראים שהוספת חלבונים לארוחות או לארוחות ביניים שמכילות פחמימות אינה מאיטה את  הספיגה או את שיא התגובה לגלוקוז.
"חולי סוכרת קיבלו בעבר עצות ללא בסיס מחקרי בקשר לחלבונים"
שנים רבות המליצו לסוכרתיים לאכול חטיף המכיל חלבונים לפני השינה כדי למנוע היפוגליקמיה בשינה. גם אם 50% מהחלבונים היו הופכים לגלוקוז וחודרים למחזור הדם  (דבר שבעצם לא קורה), רק כ-3.5-7 גרם של גלוקוז הם תוצר של 30-60 גרם חלבונים. לא סביר שכמות כזו של גלוקוז תעלה  את רמות הגלוקוז בדם באופן משמעותי כזה שתמנע היפוגליקמיה לילית. אם חלבונים אמנם מונעים היפוגליקמיה, מנגנון הפעולה צריך להיות תוצאה של השפעת החלבונים על הגלוקגון – הורמון שמעלה את ריכוז הגלוקוז – או על הורמון אחר. בפועל, ההשפעה של גלוקגון היא קצרת טווח וחולפת. חוקרים גם חישבו שתוספת חלבונים לטיפול בהיפוגליקמיה בעצם רק מוסיפה קלוריות בלתי נחוצות. ולכן, אצל אנשים עם סוכרת מאוזנת, תוספת של חלבונים בתפריט אינה תורמת להגדלת ריכוז הגלוקוז. אולם, כפי שכבר צוין, החלבון מגרה את הפרשת האינסולין כפחמימה – עובדה שלעיתים קרובות מתעלמים ממנה כאשר ממליצים לחולה על דיאטה דלת פחמימות-עתירה בחלבונים.

עבר ועתיד נפגשים

תורות תזונתיות חדשות מתפרסמות חדשות לבקרים. עם זאת, בקונגרס ה-13 של הפדרציה העולמית של אגודות הסוכרת ( International Diabetes Federation –IDF (, שהתקיים בשנת 1988 בסידני, אוסטרליה, הוצעו מספר קווי הנחיה לתזונה רפואית בסוכרת, התקפים עד עצם היום הזה.

• התוכנית התזונתית צריכה להיות אישית ולהתבסס על סגנון החיים של חולה הסוכרת ועל השינויים שהוא או היא מוכנים לקבל על
  עצמם
• ההמלצות התזונתיות צריכות להיות מעשיות, הגיוניות, והמזון נגיש לכל
• שינוי סגנון החיים צריך להיות תהליך רציף, מלווה במעקב קבוע ובתמיכה בחולה הסוכרת
• המטרה הבסיסית של תכנון הארוחות והתזונה היא לגרום לאיזון רמות הגלוקוז בדם, שומני הדם ולחץ הדם. קיימות מספר דרכי
  פעולה שונות שניתן ליישם על מנת להשיג מטרות אלו
• מעל לכל, ההמלצות התזונתיות צריכות לעודד הרגלי תזונה וסגנון חיים בריאים לא רק אצל חולה הסוכרת אלא גם בקרב
   בני משפחתו ולתמוך באימוץ סגנון חיים בריא לכל. (7).


מקורות:

1.

מד הסוכר פריסטייל – FreeStyle , מעתה גם בשירותי בריאות כללית

האגודה שמחה לבשר כי החל מחודש יוני השנה מד הסוכר פריסטייל מסובסד גם בקופת החולים הכללית. לאחר מאבק שנמשך למעלה משנתיים, שכלל גם עצומה באינטרנט בשיתוף עם אתר מתוקים ואתר מתוק, פניות רבות מהורים לילדים סוכרתיים, המלצות מצד מיטב הרופאים במחלקות הסוכרת וביניהם פרופ' איתמר רז וד"ר חוליו וינשטיין ופניות של האגודה הישראלית לסוכרת למשרד הבריאות ולכל קופות החולים, ניאותה הקופה הגדולה במדינה להכליל את מד הסוכר ומקלוני הבדיקה של פריסטייל בסל המוצרים. גם הפעם ניתן לראות שכאשר מתאגדים ביחד נוצר כוח שמאפשר לקדם את המטרות של ציבור הסוכרתיים ולשפר את הטיפול הרפואי שניתן ע"י הקופות.
 
מבוטחי שירותי בריאות כללית יכולים לקבל מעתה את מד הסוכר פריסטייל במחיר 107 ש"ח בלבד! במקום 399 ש"ח (לאחר הנחה של כללית מושלם), או להחליף את מד הסוכר הישן שלהם ללא תשלום (לתקופה מוגבלת).
עלות 50 מקלוני בדיקה, בבית המרקחת של כללית עם מרשם רופא הנה 12 ש"ח בלבד לחברי כללית מושלם ו- 31.70 ש"ח לחברים שאין להם כללית מושלם. חשוב לציין כי ילדים עד גיל 18 זכאים להנחה גם אם אינם מבוטחים בביטוח כללית מושלם.
 
גב' חיה כהן, מנכ"לית האגודה הישראלית לסוכרת ברכה על החלטת שירותי בריאות כללית וציינה כי הקופה מאפשרת למבוטחיה לקבל את הפריסטייל בתנאים הטובים ביותר בהשוואה לשאר הקופות. היא מוסיפה: "אין ספק כי מאבק ציבורי משפיע על מקבלי ההחלטות. הפניות הרבות שקבלנו מחברי האגודה וגם מאלה שאינם חברים, והמגעים שקיימנו עם הקופות, תרמו לקבלת ההחלטה לאפשר לחולי סוכרת לקבל את המכשיר בתנאים מועדפים. אני יכולה לציין עתה בסיפוק רב כי לאחר מאבק שנמשך למעלה משנתיים, יכולים מבוטחי כל הקופות לקבל את הפריסטייל. "

הפריסטייל , נבדק ע"י הועדה לציוד עזר רפואי של האגודה והוא נושא את תו האגודה מיום השקתו בישראל ע"י חברת גפן מדיקל.
במחקרים נמצא כי מד הסוכר פריסטייל מתאים מאוד למי שנדרש לבצע בדיקות סוכר רבות בכך שהוא מונע את כאבי הדקירה, זקוק לטיפת הדם הקטנה בעולם (רק 0.3 מיקרו ליטר - כגודל ראש סיכה) ומאפשר לבצע את הבדיקה גם במקומות שהם פחות רגישים לכאב: כף יד, זרוע, אמה ירך ושוק וכן באצבעות.
 
מד הסוכר ומקלוני הבדיקה מסובסדים גם ביתר קופות החולים: מכבי, מאוחדת ולאומית שהכלילו אותו בסל קודם לכן.
 

אור בקצה המנהרה בטיפול בחולי סוכרת מסוג  1 -
מהעבר דרך ההווה אל העתיד

שיחה עם פרופ' משה פיליפ,  מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת
והמרכז הארצי לסוכרת נעורים הפועל במרכז שניידר לרפואת ילדים.


פרופ' פיליפ, מהי סוכרת מסוג 1 ?
"סוכרת סוג 1 (Type 1 - הידועה גם בשמה הקודם סוכרת נעורים) היא מחלה
כרונית נרכשת שאין לה רפוי היכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב מתגלית
לראשונה בילדים ומתבגרים. זהו סוג הסוכרת של רוב רובם של 1,300
המטופלים במכון שלנו – הסוכרת נגרמת על ידי תהליך של הרס של תאי
הלבלב על ידי המנגנון החיסוני של הגוף ובעקבותיו, כמות הפרשת האינסולין
הולכת ויורדת עד מתחת לסף מסוים שאינו מספיק יותר כדי להכניס את הסוכר
לתאי הגוף. כשמתגלית הסוכרת, נשארו לחולה רק מעט תאים מייצרי אינסולין
בלבלב".

מי מועד לחלות בסוכרת מסוג 1 ?
"סוכרת Type 1 מתפתחת אצל אנשים שיש להם רקע גנטי מסוים, כשעל גבי
הרקע הגנטי, "מתלבש" גורם סביבתי כלשהו, כגון וירוס, תזונה (למשל חלב
פרה הואשם בזה – למרות שהדבר טרם הוכח) או רעלן ממפעלים תעשייתיים
בסביבה. עם זאת, יש לציין שאצל כ - 95% של חולי הסוכרת Type 1
המטופלים אצלנו במכון, אין  אף בן משפחה נוסף עם סוכרת. ניתן ללמוד מכך 
שאמנם נחוץ צרוף גנטי מסוים כדי לחלות אך הוא אינו מספיק כדי לגרום
לסוכרת. זו נגרמת רק אם האדם בעל הצרוף גנטי הרגיש למחלה פוגש
בתקופה שבין היותו עובר ועד לגיל מבוגר גורם מסכן נוסף כגון וירוס כלשהו
המשפעל את מערכת החיסון (שבדרך כלל מגינה עלינו) והיא פועלת נגד
התאים מיצרי האינסולין".

כמה זה שכיח?
"השכיחות משתנה ממקום למקום בעולם.  בפינלנד המחלה שכיחה ביותר –
כמעט 30 מקרים חדשים לשנה ל- 100,000 תושבים לעומת יפן שם מתגלים
כל שנה רק מקרים בודדים. המעניין הוא שהשכיחות עולה ככלל ככל
שמתרחקים מקו המשווה צפונה, וזאת כנראה שוב תוצאה של שילוב של
גורמים גנטיים עם תנאים סביבתיים".

בכמה מקרים מדובר אצלנו?
"מאז שנת 1997 פועל בישראל מרכז איסוף ממשלתי אליו מגיעים הנתונים
מהמרכזים בארץ. בשנת 1997 היו 8.4 מקרים חדשים לשנה ל- 100,000
תושבים יהודים לעומת מספר הרבה יותר קטן בקרב האוכלוסייה הערבית. גם
לתופעה זו אין לנו הסבר וכנראה שגם כאן מדובר בצרוף של גורמים גנטיים עם
נסיבות סביבתיות.  עם זאת, יש לציין שמשנות השמונים המאוחרות גם אצל
היהודים וגם בקרב האוכלוסייה הערבית השכיחות עולה בהתמדה. בשנים
1998 ו- 1999 שיעור זה עלה אף יותר מן השיעור שדווח עד 1997. לכן, גם
מספר המטופלים במכון שלנו, שקולט חלק גדול מאד מתוך החולים החדשים,
הולך וגדל.
לא רק בין יהודים לערבים יש הבדל בשכיחות של סוכרת סוג 1, אלא יש
הבדלים גדולים גם בקרב העדות השונות אצל היהודים. בקרב התימנים קיימת
שכיחות הרבה יותר גבוהה שאף היא אינה מובנת לנו ובמכון שלנו נערכים
מחקרים בנושא זה. גם אצל האתיופים יש כנראה יותר סוכרת מאשר בקרב
עדות אחרות."

פרופ' פיליפ, האם יש ריפוי לסוכרת?
"עד 1921 לא היה כל טיפול יעיל לחולי סוכרת ואנשים שחלו בסוכרת Type 1
נפטרו סמוך לגילוי מחלתם. החוקרים בנטינג ובסט היו אלו שגילו את
האינסולין וגם קבלו פרס נובל לרפואה על המצאתם זו.  ואכן, משנה זו -
משמצאו את האפשרות להפיק את האינסולין, להזריק אותו ולהציל חיים -  יש
טיפול לחולי סוכרת וחייהם תלויים באספקת אינסולין ממקור חיצוני. הטיפול
באינסולין האריך את חיי חולי הסוכרת אך לא הצליח לחקות לחלוטין את
הדפוס הטבעי של הפרשת האינסולין. במהלך חייהם של חולי הסוכרת הופיעו
לפיכך סיבוכים, חלקם הופיעו זמן קצר לאחר זיהוי המחלה וחלקם רק לאחר
שנים רבות של טיפולים. בשנים שלאחר מציאת האינסולין השקיעו החוקרים
מאמצים רבים למצוא דרכי טיפול בחולי הסוכרת Type 1 שימנעו, או לפחות
יפחיתו – את הסיבוכים. מאז שנות השמונים, אנחנו מצליחים יותר ויותר למנוע
הן את הסיבוכים על ידי איזון טוב יותר. רבים בציבור הרחב ואפילו בציבור
הרופאים מאמינים כי אי אפשר למנוע את סיבוכי הסוכרת. חשוב לי להדגיש כי
ניתן למנוע ולעכב סיבוכי סוכרת בטיפול נכון".

כיצד עושים זאת? 
"הטיפול היום הנהוג במכון שלנו וגם במרכזים אחרים, הוא טיפול אינטנסיבי
(Intensive Therapy)  שיושם בעקבות מחקר פרוספקטיבי שהחל בשנות
השמונים בארצות הברית בשם Diabetes Complications Control Trial (DCCT). 
במחקר זה השתתפו 1,400 חולי סוכרת סוג 1, בין הגילים 13 ל- 39 שחולקו
לשתי קבוצות: קבוצה אחת טופלה בשיטה שהייתה מקובלת עד אז, דהיינו 2
זריקות אינסולין ביום. החולים הוזמנו לביקורת פעם בארבעה עד ששה
חודשים ולא נעשה ניסיון מאד הדוק לאזן את רמות הגלוקוז שבדמם. הקבוצה
השניה קיבלה טיפול "אינטנסיבי" יותר שכלל זריקות אינסולין לפחות 3 פעמים
ביום או הזלפה רציפה של אינסולין באמצעות משאבה. קבוצה זו הוזמנה
לביקורים תכופים במרפאה לשם מעקב, הדרכה ותמיכה אישית וקבוצתית.
המטפלים בשיטה זו השתדלו להגיע לכך שרמות הגלוקוז בדמם יהיו קרובות
ככל האפשר לרמות הגלוקוז הנורמליות.
באותו מחקר עקבו גם אחר רמת ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c)   שהוא
ההמוגלובין הקשור לסוכר והוא מבטא את דרגת איזון הגלוקוז בדם לאורך זמן.
ככל שאחוז ההמוגלובין המסוכרר נמוך יותר וקרוב יותר לערכי הנורמה  כך
הוא מבטא רמת איזון טובה יותר.
התברר שאצל הקבוצה שקבלה טיפול אינטנסיבי רמת ההמוגלובין המסוכרר
ירדה לערכים הקרובים לאלו של אנשים שאינם חולים בסוכרת. הסיכון
לסיבוכים ירד בצורה דרמטית: הייתה הפחתה ב- 76% בסיכון לנזק בעיניים
וב- 54% בסיכון לנזק בכליות.  המחקר הראה קשר ברור בין ערכי HbA1c
נמוכים (איזון טוב של רמות הגלוקוז בדם) לבין ירידה בסיבוכי עיניים כליות
ועצבים.
יחד עם זאת נמצא כי מתן של זריקות תכופות של אינסולין והגברת
אינטנסיביות הטיפול העלו במידה מסוימת את הסיכון לערכי גלוקוז נמוכים
מאוד (היפוגליקמיה). אפשר לומר, על כן,  שהחיים של חולי סוכרת סוג 1
מחייבים ניווט זהיר בין ערכים גבוהים של גלוקוז (היפרגליקמיה ), ערכים
גבוהים של HbA1c וסיבוכים ארוכי טווח -  מצד אחד, לבין ערכים נמוכים מדי
(היפוגליקמיה ) שיכולים לגרום לסיבוך המיידי של בלבול התעלפות ואיבוד
הכרה. זוהי חוויה לא נעימה ואף מסוכנת".

מה קורה בארץ?
"כפי שכבר אמרתי, ולאור התוצאות המרשימות של הטיפול האינטנסיבי, יושם
טיפול זה בשנים האחרונות במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת שלנו ובמרכזים
נוספים. אנחנו יותר ויותר "מנדנדים" לחולים ולבני המשפחה על מנת שיאזנו
את רמות הגלוקוז בדמם בערכים הקרובים לערכי הנורמה ככל האפשר. אנחנו
יודעים שזה קשה להשגה שכן טיפול אינטנסיבי באופיו לא בדיוק תואם את
המאוויים הרגילים של גיל הילדות וההתבגרות. טיפול אינטנסיבי מצריך מצד
המטופלים סדר יום מתוכנן הכולל משטר של דיאטה, פעילות גופנית, זריקות
ומדידות תכופות של רמת הגלוקוז בדם. גם אנשים מבוגרים מתקשים לשמור
על אינטנסיביות הטיפול לאורך זמן. איזון רמות הגלוקוז קשה להשגה בעיקר
מכיוון שמדובר במחלה כרונית שאין לה ריפוי ושאי אפשר לקחת ממנה
"חופשה" אפילו ליום אחד. למרות כל זאת אפשר להגיע לאיזון טוב ולשמור
עליו לאורך זמן. כדי להצליח במשימה מסובכת זאת זקוק החולה לצוות  רב
מקצועי הכולל רופא, אחות מדריכת סוכרת, דיאטנית ואיש צוות פסיכו-סוציאלי
שילוו את הטיפול בו. אנשי מקצוע אלו חייבים להתמחות בסוג זה של סוכרת
ולהכיר את המאפיינים המיוחדים של סוכרת סוג 1 על היבטיהם השונים.  הקו
המנחה את הצוות הרב מקצועי במכון שלנו הוא לנסות לתפור דפוס טיפול
אישי לכל אחד מהחולים שלנו לפי אישיותו, משפחתו, צרכיו ויכולתו
שבאמצעותו הוא יצליח להלך בבטחה על קו הדק והחלקלק שבין היפרקליגמיה
(סוכרים גבוהים) מצד אחד להיפוגליקמיה (סוכרים נמוכים) מצד שני".

פרופ' פיליפ, מה התרחש לאחרונה בפעילויות שמארגן המכון בראשותך ? 
"השנה קיימנו פעילויות שונות:  יזמנו קבוצות תמיכה להורים לילדים חולי
סוכרת  חדשים, ערכנו סדנא בצפון הארץ, שלחנו רופאות שלנו לקייטנות
הילדים חולי הסוכרת, ערכנו קייטנה לקבוצת ילדים מיוחדת באתר נופש
בגרמניה וערכנו לראשונה השנה סדנת סוף שבוע באתר נופש למשפחות
(הורים וילדים) של חולי סוכרת בגילים 3 עד 5 שנים שנחלה הצלחה רבה.
לילדים בכתות ו' עד ח' קיימנו בחופשת הפסח "סדנת לימוד בכיף" בשפיים
כהכנה לטיפול עצמי עצמאי שאף היא הצליחה מאד. צוות המכון מקים
פעילויות כגון אלו בהתנדבות בכל שנה ואני מקווה כי נערוך אותן ונוספות גם
בשנה הבאה. אנו בוחנים אפשרות בשנה הקרובה לערוך סדנאות וקבוצות
לימוד ותמיכה לראשונה גם לסבים וסבתות של ילדים חולי סוכרת. במשפחות
רבות הם נוטלים חלק חשוב בטיפול אך "שוכחים" שגם הם רוצים לדעת יותר
ויכולים ליהנות מתמיכה. נציע גם השנה קבוצות תמיכה לבני זוג של חולי
סוכרת סוג 1".  

מה חדש בתחום הטיפול והתרופות?
"השנה הלך והתרחב השימוש בסוגים חדשים של אינסולין.  עד היום הכרנו
את האינסולין הרגיל (R) המוזרק מתחת לעור, החומר המוזרק יוצר צברים של
מולקולות והנפתחים לאט עד שנוצרות מולקולות בודדות שהן אלה הנספגות
אל הדם. תהליך זה אורך כחצי שעה ולכן רק אז מתחיל האינסולין הרגיל
להשפיע וחולפות עוד כשעתיים עד שהוא מגיע לשיא פעילותו. גם בשילוב של
אינסולין ארוך (NPH)  ו-R איננו מצליחים לחקות את הפרשת האינסולין
הטבעית של האדם.
שתי חברות יצאו עם אינסולין חדש.  האחת עם  HUMALOG  והאחרת עם  -
NOVORAPID שניהם מאד דומים בתכונות הפיזיות שלהם. שניהם מתחילים
את פעולתם מיד כמולקולות בודדות ולכן הם נספגים במהירות ומתחילים
להשפיע מהר ועוזרים לנו לחקות טוב יותר את ההפרשה העצמית של
האינסולין של האנשים הבריאים".

אז למה לא נותנים את זה לכולם?
"האינסולין החדש המהיר אינו מתאים בהכרח לצרכים של כל אחד.  אנחנו
מתאימים את הטיפול באופן אינדיבידואלי לכל אחד מהמטופלים בהתאם
לצרכיו. האינסולינים המהירים הם  אידיאליים לשימוש בילדים בגילים הצעירים
מאוד שלא תמיד מוכנים לאכול גם אחרי שהוזרק להם האינסולין. ההורים
במצבים שכאלו הם חסרי אונים שכן האינסולין כבר הוזרק וללא תוספת מזון
הילד צפוי לסבול מירידה חדה ברמת הגלוקוז בדמו. האינסולינים החדשים
המהירים מאפשרים להורים לוודא שהילד אכל לפני שהם מחליטים על כמות
האינסולין שיזריקו ולהזריק האינסולין לאחר הארוחה. פעלנו כך גם עם
האינסולין הקודם, אך קל יותר לעשות זאת עם האינסולין החדש מהיר
הפעולה. האינסולין מהיר הפעולה מאפשר לנו גם לעזור לאלה שיש להם
ירידות מסוכנות של רמות הגלוקוז בדם בלילות. השימוש באינסולין קצר טווח
בזמן ארוחת הערב מבטיח את העלמות פעילותו עוד לפני השינה ובכך ניתן
למנוע חלק מההיפוגליקמיות הליליות. אני חייב להדגיש כי השיקולים של כל
רופא בבחירת סוג האינסולין צריכים להתאים למטופל הספציפי. אני חוזר
ומדגיש את עניין ההתאמה לכל מטופל באופן אינדבידואלי מאחר ואסור לשכוח
שלא כל טיפול מתאים לכל אחד, בין אם מדובר בסוג האינסולין או ציוד אחר
כלשהו (כגון משאבה). יתרה מכך, עצם העובדה שקיימים תכשירים או
מכשירים חדשים אינו מבטיח שהם אכן טובים בטוחים ויעילים. במרכז שלנו
אנחנו מכניסים ציוד ושיטות חדשות  רק לאחר שאנחנו עורכים מחקרים
ובודקים אותם בזהירות. 
בארסנל התרופות העומדות לרשות הרופא יש עוד אינסולין חדש העומד להגיע
לניסיונות בארץ  והנקרא GLARGINE . אינסולין זה אמור להיות תחליף
ל-אינסולינים ארוכי הטווח המצויים בשימוש רחב היום (NPH ) .  כידוע, ל-
NPH יש שיא של הפרשה (( PEAK לאחר 6 עד 8 שעות. שיא זה גורם לחלק
מהאנשים להיפוגליקמיה בלילה. האינסולין החדש מתיימר לשמור על רמה
קבועה של אינסולין בדם ללא שיאיםׁ(PEAKS ) במשך 24 שעות. אם אכן
נשתכנע כי כך הדבר נוכל לתת מנה אחת ביום של אינסולין ארוך טווח זה
לשמירת ערכי בסיס קבועים של אינסולין בדם ולתת בולוסים (תוספות) של
אינסולין קצר לפני הארוחות מבלי שנחווה ההיפוגליקמיות הליליות או אחרות.
למעשה זה נשמע דומה לטיפול שמשאבת אינסולין מעניקה. מחקרים קליניים
באינסולין זה הוכיחו שתופעות ההיפוגליקמיה בלילה אכן פחתו, אך לא נעלמו
לגמרי.  כפי שאמרתי, אנחנו בודקים ועורכים מחקרים עם כל מוצר חדש כזה
ומוודאים אם הוא מתאים לחולים שלנו לפני שאנחנו מוכנים להכניס אותו
לשימוש אצלנו".

מהי הבשורה שמביאה משאבת האינסולין?
"המשאבה היא מכשיר בגודל של איתורית המחוברת לגוף  עם קטטר תת עורי
קטן המוחלף פעם בשלושה ימים. המשאבה מזרימה אינסולין בקצב קבוע
שאנחנו קובעים אותו, וכשהמטופל רוצה לאכול עליו להגביר את הקצב, דהיינו
להזריק עוד אינסולין על מנת "לכסות" גם את כמות הסוכר בגוף העולה עם
הארוחה, וזאת  בדומה לאינסולין ארוך הטווח החדש עם הזרקות חוזרות של
האינסולין  R עליו דברתי קודם. המשאבה מספקת לחלק מן האנשים, בעקר
לאנשים עסוקים או אנשים שסדר יומם לא מסודר (כגון חיילים או סטודנטים)
את אפשרות שלא לאכול בזמנים קבועים. עבור חלק מהמטופלים מדובר
בשינוי דרמטי באיכות החיים.

כמו שכבר ציינתי, אנחנו לא מכניסים חידושים למכון לפני שאנחנו בודקים
אותם היטב. ואכן אנחנו נמצאים עתה בעיצומם של שני מחקרים המשווים את
השימוש במשאבות לטיפול האינטנסיבי במתן מספר זריקות ביום. אנחנו
צוברים ניסיון ומשווים את כל האספקטים כגון: דרגת האיזון, איכות החיים
והעלויות הכרוכות בכך. כיום, יותר מ- 150 חולי סוכרת המטופלים במכון
משתמשים במשאבות אינסולין ורובם מרוצים מאוד מהשינוי שהמשאבה גרמה
לאיכות חייהם.

הטיפול במשאבות לא מתאים לכל אחד ולא לכל אחד היא פותרת את בעיית
איזון רמות הסוכר בדם. הרבה חושבים שהתחברות למשאבה פוטרת אותם מן
הטיפול בסוכרת. לא כך הדבר – המטופל במשאבה אינו פטור מעריכת בדיקות
מספר פעמים ביום וקבלת החלטות ביחס לכמות האינסולין שעליו להוסיף בכל
ארוחה או ביחס להפחתת כמות האינסולין בזמן מאמץ גופני קשה. יש גם
חולים שלא נוח להם לשאת את המשאבה על גופם כל הזמן. לאחרונה הוכנסה
המשאבה לסל השירותים של משרד הבריאות". 

 האם תוכל לספר לנו על חידושים טכנולוגיים נוספים?
"חידוש נוסף ומשמעותי הוא הגלוקוז-סנסור החדש. הסנסור הוא מכשיר דמוי
ביפר שלו קטטר המוכנס אל מתחת לעור ומודד 288 בדיקות של סוכר ביום
בתדירות של כל 5 דקות. בשלב זה הוא אוגר את המידע בתוך מחשבון ופורק
אותו רק במחשב במכון הנמצא אצל הרופא. הרופא מסוגל לקבל תמונה מלאה
יותר של רמות הסוכר בדם אצל החולה הנמצא בטיפולו ולהמליץ לו על שינויים
בטיפול בהתאם".

מה הם היתרונות של הסנסור? 
"כשאנחנו מבקשים מהחולים למדוד 4 פעמים ביום זו נראית דרישה קשה,
אבל גם אז אנחנו מקבלים מידע בסך הכל רק לגבי 4 נקודות זמן ביום.  עם
הסנסור אנחנו מקבלים את כל הרצף לאורך כל היממה ואז למשל, אנחנו
יכולים להדגים רמות סוכר נמוכות בלילה. הדיווח הרצוף יכול לעזור למטפלים
להתאים טוב יותר את  הטיפול לחולה הספציפי. יש להניח שבעתיד הלא רחוק
כאשר נרכוש ניסיון רב יותר במכשיר זה ונשתכנע באמינותו תופיע רמת הסוכר
על צג המכשיר ובכל רגע נתון ניתן יהיה לראותה. היכולת לקבל נתונים על
רמת הסוכר בדם כל 5 דקות תשנה בצורה דרמתית את הטיפול בסוכרת. גם
על איכות חייהן של האמהות והאבות של הילדים הקטנים חולי סוכרת סוג 1
תהיה למכשיר זה השפעה אדירה. כיום מרבית ההורים חרדים  בלילות מפני
היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות) בזמן שהילד ישן ואינו חש בכך ובזמן
שההורים אינם מפקחים על פעילותו ואינם יכולים לזהות סימנים מקדימים.
רבים מההורים מעירים את ילדיהם מספר פעמים בכל לילה כדי לבדוק להם
את רמות הגלוקוז וכדי לוודא שאינם חווים היפוגליקמיה. בעתיד יהיה הסנסור
מחובר למערכת אזעקה וכאשר ערכי הגלוקוז יהיו נמוכים או גבוהים מדי הוא
יתריע על ידי צפצוף.  יכול להיות שבעתיד היותר רחוק הסנסור יוכל לדווח לנו
מרחוק על רמת הגלוקוז: נוכל ללכת לסרט ולראות את רמת הגלוקוז של הילד
שבבית, או אולי לשדר באופן רצוף את תוצאות מדידות סנסור אל תחנת הכונן
או האחות במכון. כשהילד יהיה מחוץ לבית בטיול, נוכל  לטלפן אליו או לבוגר
מלווה  ולהתריע כי  רמת הגלוקוז שלו יורדת.  זה אמנם נשמע דמיוני, אך
הטכנולוגיה כבר ממש מאחורי הדלת ומספר דגמים של סנסורים יצאו אל השוק
לאחרונה. המצאת הסנסור מקרבת אותנו אל  –"הלבלב המלאכותי".  למעשה
ברגע שהסנסור שבידינו ייתן מידע מדויק דיו לגבי רמות הגלוקוז בדם בכל רגע
נתון הוא יוכל לתת פקודה למשאבת אינסולין   - דרך ראש של מחשב - כמה
יחידות של אינסולין להזריק ואחר כך יבדוק את האפקט בדם של האינסולין
שהוזרק ואז, שוב ייתן הוראה מתאימה למשאבה בהתאם לתוצאות.

התפתחות חשובה נוספת היא זו שדווח עליה במאמר שהופיע ביולי  2000
בעיתון היוקרתי והנחשב New England Journal of Medicine.  באדמונטון
שקנדה הושתלו תאי לבלב - בטכניקה מסוימת - לכבד של חולי סוכרת
שחייהם היו תלויים באינסולין ותאים אלה סיפקו אותם במשך שנה ללא צורך
במתן אינסולין מבחוץ, ללא היפוגליקמיות וללא היפרגלקמיות. זוהי פריצת דרך
אדירה. אך גם כאן, אנחנו צריכים להיות מאד זהירים. ראשית, תקופה של שנה
ללא אינסולין היא עדיין ניסיונית ואין יודעים עדיין את יעילות הטיפול לטווח
הארוך. שנית, טיפול זה מצריך מתן רצוף של תרופות שידכאו את מערכת
החיסון (נגד דחייה) ועדיין לא ברור האפקט ארוך הטווח של תרופות אלה.
קבוצת חוקרים ממכון מחקר במיאמי מנסה למצוא דרך לפתור את בעיית
הדחייה על ידי טיפול חד פעמי המשפיע על מערכת החיסון לאורך זמן.
לאחרונה השתלמה רופאה שלנו בהשתלות תאי לבלב בארצות הברית ואנו
נערכים לקידום טכנולוגיה ניסויית זו גם בארץ. קבוצות מחקר אחרות בעולם 
מנסות שיטות אחרות כגון הכנסת תאי הלבלב לתוך קפסולות ואת הקפסולות
האלה שהמטרה שלהן למנוע דחייה  מזריקים אל מתחת העור או לחלל הבטן
או אפילו לתוך הכבד.  גם ניסיונות אלה הם בשלבים מאד ראשוניים של מחקר.
יש ניסיונות בהכנת תאים מבעלי חיים מתרביות רקמה מאיברים אחרים של
החולה ול"שכנעם" לייצר אינסולין בשיטות גנטיות שונות.

בשנה האחרונה התפרסמה עוד עבודת מחקר שהיא פריצת דרך חדשה.
קבוצת חוקרים הצליחה להשתיל בעכברים סוכרתיים גן מייצר אינסולין.
השתלת הגן מבוצעת בהזרקת גן הקשור לוירוס אל זרם הדם. גן זה חדר
לכבד העכברים ושם "שיכנע" את תאי הכבד לייצר אינסולין במקום תאי הלבלב
שנהרסו. סידרת הניסויים הצליחה לרפא לחלוטין בעכברים את הסוכרת והם
חיו חודשים רבים ללא צורך באינסולין.
כמובן שהמעבר מהצלחה במודל חיה לטיפולים בבני אדם הוא תהליך איטי
הדורש אמצעי בטיחות רבים.

תחום נוסף בו נעשים מאמצים רבים לפריצת דרך הוא התחום האימונולוגי.
כאמור הרס תאי הלבלב מיצרי האינסולין נגרם בעקבות מתקפה של תאי
מערכת החיסון עליהם. בעולם כולו יש התקדמות בהבנת מנגנון חיסוני זה.
בשנתיים האחרונות אנו חוקרים במכון שלנו את האפשרות לעצור את
המתקפה החיסונית סמוך לאבחנת הסוכרת. בשלב זה עדיין למרבית החולים
כמות קטנה של תאים מיצרי אינסולין אותם אנו מנסים להציל. המחקר נעשה
בקבוצת נערים ומתבגרים אצלנו בשניידר ובמבוגרים בהדסה עין-כרם.
במבוגרים נצפתה השפעה מסוימת לחיסון, בילדים הסתיים המחקר ואנחנו
מחכים לניתוח תוצאותיו בשבועות הקרובים".
 

פרופ' פיליפ, ציינת שעדיין אין ריפוי אם כי קיימת התקדמות רבה באבחון,
טיפול, מניעת סיבוכים ושיפור באיכות החיים. למה עלינו לצפות בעתיד
הקרוב?

"להערכתי -  אנחנו עומדים בפתח של אפשרויות חדשות בטיפול בסוכרת.
אינני יודע אילו מבין ההתחלות החדשות עליהן סיפרתי תוביל ראשונה לריפוי
סוכרת סוג 1 באדם. יתכן כי פריצת הדרך בריפוי הסוכרת תגיע משטח
השתלת תאי לבלב או אולי הטיפול על ידי השתלת גנים יקדים יתכן כי דווקא
פיתוח ה"לבלב המלאכותי" יהיה המהיר מכולם. האחריות שלנו כמטפלים
בחולי סוכרת סוג 1 היא לנסות ולהיות מעודכנים וקרובים ככל האפשר אל
מקורות הידע ולצבור ניסיון ומיומנות כדי לשרת את חולי הסוכרת ולהשתתף
בפיתוח אמצעי העתיד".

פרופ' פיליפ ומה הוא המסר העיקרי שלך לחולי הסוכרת עד ליום המצאת
הריפוי?
"המסר שלי לחולי הסוכרת הוא: שאנחנו צריכים להיות מאוזנים מבחינת רמת
הגלוקוז בדם ברוב שעות היממה , עם ערכי HbA1c  קרובים ככל האפשר
לערכי הנורמה.  בעזרת צוותים מיומנים ומקצועיים – אנחנו מסוגלים לעזור
לחולים שלנו להתאזן ולהיות בריאים וללא סיבוכים ומוכנים לחידושים
לכשיגיעו.  אנשי הצוות שלנו עוקבים ומתעדכנים כל הזמן אחר ההתפתחויות
בעולם ומשתתפים באופן פעיל במחקרים במעבדות ובמרכזי מחקר הן בארץ
והן בחו"ל על  מנת להיות מוכנים לחידושים לכשיגיעו".

 

ד"ר חוליו וינשטיין
מנהל היחידה לסוכרת,
המרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון, חולון
 
א. משאבות אינסולין
חשיבות האיזון המדוקדק של רמת הגלוקוז בדם בחולי סוכרת הוכחה מעל לכל ספק, הן בסוכרת
מסוג 1 והן בסוכרת מסוג 2, וקיימת תמימות דעים כי הדרך הטובה ביותר להשגת האיזון
המטבולי הרצוי היא במתן טיפול אינטנסיבי.
ברם, הטיפול האינטנסיבי ביותר, אף אם ישפר משמעותית את פרופיל הגלוקוז בדם, אינו מסוגל
להביא למטרה הנכספת של השגת נורמוגליקמיה –לא בסוכרת מסוג 1 ולא בסוכרת מסוג 2 .
יתרה מכך, הטיפול האינטנסיבי המקובל קשור בתופעות לוואי בלתי רצויות, כמו עלייה במשקל
והיפוגליקמיה, בשכיחות גבוהה יותר מאשר הטיפול הקונבנציונלי.
אין ספק, כי הדרך הטובה ביותר להשגת איזון אופטימלי של רמת הגלוקוז בדם היא זו הקיימת
באופן טבעי באדם הבריא: תאי בטא בלבלב משמשים חיישנים, המסוגלים להעריך במדויק רמות
גלוקוז בדם, ובהתאם לכך אותם תאים מפרישים אינסולין שנאגר בתוכם מבעוד מועד בכמות
הרצויה ולמשך הזמן הנדרש. השגת רמה אופטימלית של גלוקוז בדם משך כל היממה מתאפשרת
כתוצאה מקיום שני מנגנוני הפרשה של האינסולין מתאי הבטא:
1. הפרשה רציפה במינון נמוך במשך כל היממה – הפרשה בסיסית.
2. הפרשה בתגובה להיפרגליקמיה פתאומית, לדוגמה - לאחר הארוחה – הפרשה
תגובתית.
סביר להניח, כי הדרך היעילה ביותר לאזן את רמת הגלוקוז בחולי סוכרת היא חיקוי פעילותם של
תאי הבטא בלבלב, אשר בחולי סוכרת תפקודם פגום או חסר.
אחת השיטות המקובלות, המנסות לחקות את פעילותם של תאי הבטא היא ה- MDI
(Multiple Daily Injections). בשיטה זו, מזריקים אינסולין בעל טווח בינוני או ארוך פעם או
פעמיים ביממה, במטרה לחקות את ההפרשה הבסיסית. כחיקוי להפרשה התגובתית, ניתנת לפני
כל ארוחה (לרוב שלוש פעמים ביממה) זריקה נוספת של אינסולין רגיל, או מהיר-טווח (אנלוג).
השיטה היא טובה, אך במקרים רבים אינה מובילה לאיזון המיוחל גם אם קיים שיתוף פעולה מלא
של המטופל, הנדרש לדקור את עצמו בין ארבע לשבע פעמים ביום.
אחת הבעיות באיזון היא ספיגתו הבלתי צפויה של האינסולין (בעל הטווח הארוך והבינוני) ברקמה
התת-עורית. שינויים בלתי צפויים אלו בקצב ובעוצמת הספיגה, גורמים לתנודות חדות ברמות
הגלוקוז בדם, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה. תנודות אלו, אשר אינן מתרחשות באדם ללא
סוכרת אינן רצויות, עקב הסיכון שיגרמו להתפתחות הסיבוכים.
 
עקרונות השימוש במשאבה
משאבת האינסולין היא מכשיר שאכן מאפשר חיקוי  טוב של פעילות תאי הבטא. מדובר במשאבה
שגודלה כשל מכשיר טלפון נייד, זעיר המסוגלת להזרים את האינסולין שבתוכה, דרך צינורית
דקה, לפרפרית זעירה המוחדרת לתת-העור, בו נספג האינסולין בקצב אחיד. ניתן לקבוע את מינון
האינסולין המוזרם במשך היממה ולחקות בכך את הקצב הבסיסי של תאי הבטא.
סוג האינסולין המתאים לשימוש במשאבה הוא בעל טווח הפעולה המהר (רגיל ו/או אנלוג). מסוג
זה מצויים בארץ המוצרים הבאים: הומולין R, אקטרפיד, הומלוג (ליספרו), נובורפיד (אספרט).
כמות האינסולין המבוקשת מוזרמת באופן רציף, מדויק ואחיד. לדוגמה, אם מחליטים להזריק 0.6
יחידות אינסולין לשעה, כמות זו תחולק  כך שבכל דקה, במשך השעה כולה,  תזרים המשאבה 
0.01 יחידות. בכך מחקה המשאבה היטב את ההפרשה הבסיסית של תאי בטא.
בחולים רבים, ההפרשה הבסיסית דורשת מגוון פרופילים  במשך היממה (לדוגמה, כמות אינסולין
קבועה גדולה יותר במשך היום וקטנה יותר בלילה, או להיפך). המשאבה מאפשרת הפעלת מספר
רב של פרופילים (עד 48  ב- 24 שעות), בעזרתם ניתן להתאים את המינון המיטבי  לכל חולה
באופן פרטני. בנוסף, החולה המטופל במשאבה לומד לשנות את המינון הבסיסי בהתאם לשינויים
החלים בחיי היום-יום שלו, למשל  להקטין את המינון במהלך פעילות גופנית או להגדילו בזמן
מחלת חום או מתח נפשי.
כדי למנוע את ההיפרגליקמיה החריגה שלאחר האכילה (תופעה המאפיינת את מרבית חולי
הסוכרת ומלווה בתחלואה ובתמותה מוגברות), מתבקש החולה ללחוץ, לפני הארוחות, על אחד
הכפתורים במשאבה, המשחרר אינסולין באופן מיידי ומזרימו לתת-עור. כל לחיצה משחררת
יחידת אינסולין אחת. החולה המשתמש במשאבה מתבקש לבצע לחיצות- "בולוסים" - כמספר
יחידות האינסולין להן הוא זקוק למניעת היפרגליקמיה.שיטה זו מאפשרת חיקוי יעיל של ההפרשה
התגובתית.
בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי באיכותן  של משאבות האינסולין. כיום קיימים מכשירים 
בעלי דיוק מרבי ופרופיל בטיחותי גבוה ביותר, המסוגלים להתריע מבעוד מועד על התרוקנות
הסוללות ועל הידלדלות כמות האינסולין, ולאפשר כיבוי אוטומטי בתום השימוש, נעילה בפני ילדים
וכד'. נראה כי זו אחת הסיבות לעובדה שמשאבות קיימות כבר כמה עשורים ורק בשנים האחרונות
הן זוכות לשימוש הולך וגובר.
 
היתרונות העיקריים של המשאבה
1. מחקה את  פעולת הלבלב: המשאבה מאפשרת פעילות קרובה מאד לפעילות הפיזיולוגית של
הלבלב הבריא, הן מבחינת ההפרשה הבסיסית והן מבחינת ההפרשה התגובתית. במילים אחרות
-  איזון טוב יותר מהמקובל של רמות הגלוקוז בדם משך כל היממה.
2. מאפשרת מניעה של תנודות חדות ברמת הגלוקוז בדם - הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, כלומר,
מפחיתה מצבי היפרגליקמיה והיפוגליקמיה (כולל תופעת ה"שחר" ומצב של היפוגליקמיה לאחר
הארוחה בחולים הלוקים בגסטרופרזיס). כאמור, הגורם העיקרי ליתרון זה הוא השימוש הרציף
באינסולין רגיל או אנלוגי.
3. משמשת נשים הרות הזקוקות לטיפול באינסולין ולאיזון מדוקדק.
4. מאפשרת הפחתה בכמות האינסולין: ההספקה הרציפה של אינסולין מאפשרת צמצום בכמות
האינסולין היומי בכ- 25% . על כן, שימוש במשאבה במקום בזריקות מאפשר יישום טוב יותר של
ההמלצה אליה  שואפים: "מקסימום איזון עם מינימום אינסולין".
5. השימוש במשאבה מונע  הצטברות תת-עורית של אינסולין הקיימת בשיטות אחרות (כמו
MDI).
6. מאפשרת שיפור באיכות החיים:
* יקיצה רגועה בבקרים, גם בשעות המאוחרות, ללא חשש שפגה השפעת
האינסולין שהוזרק בלילה הקודם.
* גמישות במועדי האכילה כולל ויתור על ארוחה או דחייתה, תוך תיאום של מתן
הבולוסים לפי הצורך.
* הפחתת המגבלות בזמן נסיעות.
* הקלה באורח החיים הקפדני והמחמיר, שחייבים בו חולי הסוכרת המטופלים
בדרכים המקובלות.
 
היתרונות הטכניים של המשאבה
1. מאגר פונקציות רבות בזיכרון, המאפשר מגוון פרופילים והתאמה אישית למספר גדול של
חולים, מקדמי בטיחות ובקרה מהימנים, כיבוי אוטומטי, התראה על התרוקנות הסוללות
ונעילה בפני ילדים.
 2. גודל זעיר, המאפשר נשיאת המשאבה  ללא קושי ואף את הסתרתה בכיס או בחזייה.
 3. יכולת הפעלה בעזרת שלט רחוק (בדגם מסוים).
 
חסרונות המשאבה
1. מחייבת היענות טובה (Compliance).
 2. אינה מתאימה לחולים עם בעיות קשות בראייה, בשמיעה, בקואורדינציה או בחולי שטיון
(דמנציה), אלא אם כן נעזרים בבני משפחה, או במטפל מיומן.
 3. ייתכנו קשיים בהתמודדות עם תקלות טכניות של המכשיר. במרבית המקרים לומדים
המשתמשים  להתמודד עם קשיים אלה  בשבועות הראשונים של הטיפול במשאבה.
 4. נושאי המשאבה עלולים ללקות יותר במצבים של היפרגליקמיה קיצונית, כולל DKA,
(Diabetic Ketoacidosis) בהשוואה למטופלים בזריקות אינסולין. הסיבה לכך היא טכנית:
לדוגמה, יציאת הפרפרית מן התת-עור וחסימה המונעת מן האינסולין להגיע למקומו המיועד.
 5. עלול להיווצר זיהום מקומי באזור החדרת הפרפרית. ניתן להקטין את שכיחות הסיבוך הזה
ואת עוצמתו באמצעות שמירת היגיינה הולמת, בדיקה יומית של אזורי ההזרקה, החלפת
הפרפרית אחת ליומיים במקום אחת לשלושה ימים וגם באמצעות מריחת משחה אנטיביוטית
במקום החיבור.
 6. מטופלי המשאבה זקוקים לתמיכה טלפונית של צוות מיומן וזמין, בעיקר בימים הראשונים
לטיפול. שירות זה אינו קיים עדיין במרבית מרכזי הסוכרת בארץ.
 7. מטופלים מסוימים עלולים לחוש אי-נוחות עקב נשיאת "גוף זר" משך 24 שעות ביממה,
לפתח רגש בושה או תחושת נכות.
 
התוויות לשימוש במשאבה
1. כל חולה סוכרת אשר ניסיון טיפולי באינסולין לא הצליח להביאו לאיזון מטבולי טוב.
2. חולי סוכרת הסובלים מתנודות חדות בגליקמיה.
3. חולי סוכרת הסובלים מנפילות בלתי צפויות ברמות הסוכר.
4. חולי סוכרת הסובלים מהאטה בהתרוקנות הקיבה, ועל רקע זה  - מהיפוגליקמיה שלאחר
הארוחות.
5. אנשים אשר אופי עיסוקם מחייב סדר יום משתנה ובלתי צפוי.
6. נשים חולות סוכרת המתכננות הריון, או נשים בהריון אשר אינן מאוזנות כדרוש.
 
 
ב. מערכת לניטור רציף של גלוקוז (מנר"ג)
זהו מכשיר המסוגל לנטר באופן רציף ואוטומטי ערכי גלוקוז בנוזל הבין-תאי שברקמה
התת-עורית. טווח המדידה הוא בין 40 ל- 400 מ"ג/ד"ל. הניטור נעשה כל חמש דקות, כך
שבמהלך יממה מתקבלות 288 מדידות. במשך שלושה ימי הבדיקה נאגרים נתונים אלו במוניטור
ובתום הבדיקה הם מועברים למחשב.
המערכת מורכבת משלושה חלקים:
1. החיישן: אלקטרודה זעירה, סטרילית וגמישה, המכילה   את האנזים Glucose oxidase . היא
מוחדרת לתת-עור באופן דומה להחדרת מחט  האינסולין. המגע בין הגלוקוז שבנוזל הבין-תאי
לבין החיישן גורם לתגובה אלקטרו-כימית. האנזיםGlucose oxidase     הופך את רמת הגלוקוז
לאיתותים חשמליים (Signals) ואלה מועברים דרך הכבל למוניטור.
2. הכבל: חוט מיוחד, המתחבר  בקצהו האחד לחיישן ובקצהו האחר למוניטור. תפקידו להעביר
באופן רציף את  האיתותים החשמליים המתקבלים בחיישן אל המוניטור.
3. המוניטור: מכשיר בגודל קופסת סיגריות , המקבל באופן רציף  את אותות החיישן דרך הכבל
ואוגר אותם בזיכרון. בתום שלושת ימי הבדיקה מועברים הנתונים שנאספו במוניטור למחשב,
ובעזרת תוכנה תואמת ניתן לקבל תוצאות של עד 864 ערכי  גלוקוז. 
כדי להעריך את השפעתם של גורמים שונים על הגליקמיה, מתבקש המשתמש במנר"ג לדווח
למוניטור על אכילה, על הזרקת אינסולין, על פעילות גופנית, על היפוגליקמיה ועל מדדים נוספים
האמורים להשפיע על הגליקמיה. גם נתונים אלו נאגרים במוניטור ונרשמים יחד עם  רמות
הגלוקוז, לכל אורך זמן המדידה. ניתוח ועיבוד הנתונים מספקים מידע חיוני ביותר אודות
הגליקמיה ואודות השינויים החלים בה עקב גורמים שונים, במשך כל היממה. נתונים אלו
מאפשרים הסקת מסקנות והמלצות על טיפול הולם במידת הצורך.
הבדיקה עשויה לסייע במקרים הבאים:
 1. היפרגליקמיה: חולים בלתי מאוזנים, עם רמות גלוקוז גבוהות.
 2. היפוגליקמיה: רמות גלוקוז נמוכות במשך היום וחשד להיפוגליקמיות ליליות.
 3. תנודות קיצוניות בגליקמיה (היפר/היפוגליקמיה).
 4. היפרגליקמיה לאחר ארוחה.
 5. היפוגליקמיה לאחר ארוחה.
 6. השפעת הפעילות הגופנית על הגליקמיה (לפני, בזמן ולאחר סיומה).
 7. השפעת הדיאטה על הגליקמיה.
 8. הערכת שינוי הטיפול התרופתי.
 9. מצבים בהם ה-HbA1c (מדד מעבדתי לרמה ממוצעת של סוכר בדם במהלך
             שלושת החודשים שקדמו לבדיקת הדם) גבוה והניטור העצמי תקין.
 10. מצבים בהם ה-HbA1c תקין והניטור העצמי גבוה.
 11. מצבים של היפוגליקמיה בלתי צפויה ללא התראה.
 12. סוכרת הריונית, כאשר קיים קושי בהשגת איזון מטבולי.
המנר"ג הוא תכשיר מהפכני. עד כה לא ניתן היה להשיג מאגר מידע כה עשיר אודות רמות
הגלוקוז, המאפשר להבין טוב יותר את התנהגות הגליקמיה בחולה הספציפי. תרומתו העיקרית
היא ביכולתו להראות את נטיית הגליקמיה בשעות מסוימות ובאירועים מסוימים.
המנר"ג הנוכחי הנו הדור  הראשון של טכנולוגיה חדישה זו. בקרוב נוכל להשתמש בדור השני של
המנר"ג, אשר יהיה מסוגל להציג בזמן אמת את רמות הגלוקוז  על גבי הצג. כמו כן מכשיר זה
יהיה נוח יותר לשימוש,  כשהאיתותים יועברו מהחיישן אל המוניטור ללא חוט (בדומה לטלפון
אלחוטי)  וכשהמכשיר עצמו  יהיה מצויד באזעקה שתתריע על רמת גלוקוז חריגה.
הניסיון מלמד כי שימוש במנר"ג עשוי לסייע רבות באיזון קפדני של הגליקמיה, באותם חולי סוכרת
הזקוקים לכך. מתוך  יותר מ- 200 בדיקות, בכמחצית מהן ניתן היה להסיק מסקנה ולהמליץ
חד-משמעית לגבי סוג האינסולין, מינונו ומועד הזרקתו. במקרים אחרים ניתן היה ללמוד על
היפוגליקמיות ליליות קשות וגם על היפרגליקמיות לאחר ארוחות. במספר חולים, הנתונים שסיפק
המנר"ג הראו כיצד פעילות גופנית וגם פחמימות מסוימות משפיעות על הגליקמיה, והצביעו על 
הטיפול ההולם.
במקרים אחרים, בהם לא ניתן היה להצביע על דפוס אחיד בגליקמיה והתקבלו תוצאות בלתי
אחידות לגירויים דומים בגליקמיה, הומלץ על משאבת אינסולין.
לסיום, ראוי לציין שלפני כ- 20 שנה הוחל בשימוש במדי-גלוקוז ביתיים, שהצעידו קדימה את
הטיפול בחולי סוכרת  ואת האמצעים למניעת התפתחותם של סיבוכי סוכרת. השימוש במנר"ג
עשוי להוות  צעד  משמעותי נוסף בהבנת התנהגות הגליקמיה, ובכך יאפשר לרופאים להמליץ על
טיפול טוב יותר, במטרה להגיע  לאיזון המיוחל.         
 
 
סיכום
טכנולוגיות חדישות חדרו לתחום הטיפול בסוכרת.
בשלב זה מדובר בשני מכשירים נפרדים: האחד, המסוגל לנטר ברציפות את רמת הגלוקוז בדם
והשני, המסוגל להזרים אינסולין בקצב הרצוי. כל אחד ממכשירים אלו מהווה פריצת דרך
המשפרת את יכולתנו להתמודד עם מחלת הסוכרת ועם סיבוכיה.
בשנה האחרונה הוצגו המקרים הראשונים, בהם חיבור  בין שני מכשירים אלה יוצר לבלב
מלאכותי, שבעזרתו חולי הסוכרת יוכלו, אולי, להשתחרר הן מהזריקות היומיומיות והן מהדקירות
המרובות. ללא כל ספק, מדובר בשינוי מהפכני בטיפול בחולה הסוכרת, ומשאבים רבים מושקעים
כדי להרחיב את השימוש בו.
ניתוח מעקפים עשוי להציל חיי סוכרתיים
מחקר שהתפרסם לאחרונה בעיתון המדעי החשוב  New England Journal of Medicine
קובע כי ניתוח מעקפים יכול להפחית באופן דרמטי את הסיכון למוות מהתקף לב אצל
סוכרתיים. במחקר שהתבצע באוניברסיטת פיטסבורג נכללו 641 סוכרתיים ו- 2,962 לא
סוכרתיים שעברו ניתוח מעקפים או הרחבת העורק באמצעות בלוןן (אנגיופלסטיקה) עקב
הפרעות בזרימת הדם ללב. כ- % 5 מכלל המטופלים סבלו מהתקף לב בתוך חמש שנים
לאחר הטיפול, בין אם זה היה ניתוח מעקפים או הרחבת העורק בבלון. בקבוצת הסוכרתיים,
ההבדל בתמותה היה עצום. רק % 17 מהסוכרתיים שעברו ניתוח מעקפים לפני התקף הלב
מתו כתוצאה ממנו, בהשוואה ל- % 80 תמותה בקרב הסוכרתיים שעברו הרחבת כלי הדם
באמצעות בלון. מחקר זה גם אושש תוצאות מחקרים אחרים לפיהם בקבוצת הלא סוכרתיים
לא היה הבדל בשיעורי התמותה בין אלו שטופלו בבלון לבין אלו שעברו ניתוח מעקפים.
סוכרתיים שיש להם גם מחלת לב, בדרך סובלים יותר מהצרויות בכלי הדם מאשר לא
סוכרתיים. לכן, כאשר מתרחש אצלם התקף לב, אספקת החמצן לדם ובאמצעותו ללב
פחותה בהשוואה למצב אצל לא סוכרתיים. כתוצאה מכך, ההתקפים שלהם חמורים
יותר ומשך ההחלמה שלהם ארוך יותר. המחקר, עם זאת , מציין כי הלב מחלים אצל
סוכרתיים שעברו ניתוח מעקפים , באותו קצב כמו אצל הלא סוכרתיים, וזאת היות ותוצאות
ניתוח המעקפים הן לטווח ארוך יותר מאשר ההרחבה בעזרת בלון. ניתוח מעקפים מאפשר
זרימת דם טובה יותר ללב. במהלך הניתוח מסלק המנתח קטעים של עורקי הלב שנפגעו
קשה מהיצרות ומטרשת. במקום העורקים שנכרתו מחבר המנתח שתל של כלי דם בריאים
שנלקחו מגוף החולה עצמו, מהרגל, היד או עורק הפטמה. במקרים בהם לא ניתן להשתמש
בשתל מהחולה עצמו משתמשים בשתל מלאכותי. בהרחבת עורקי הלב באמצעות בלון ,
מחדירים ,בעזרת צנתר, בלון ריק מאוויר אל תוך מקום ההיצרות. כאשר הבלון נמצא במקום
מנפחים את הבלון והלחץ שנוצר מרחיב את העורק. לעיתים, יש צורך לחזור על הפעולה
מאחר שהעורק נסתם שוב. שיטת טיפול יעילה יותר היא באמצעות "סטנט" - זהו קפיץ
מתכת קטן שמוכנס אל אזור ההיצרות ונפתח בתוך העורק. כך הוא משמש כתמיכה קשיחה
ששומרת על העורק פתוח ומאפשרת מעבר דם. גם השימוש בטכנולוגיה זו מפחית את
התמותה מהתקפי לב אצל סוכרתיים במחקר אחר שפורסם באותו עיתון נמצא כי השימוש
בבלון לא הניב תוצאות טובות יותר מאשר טיפול תרופתי להורדת לחץ דם בחולים עם
 
חדשות מאתר האינטרנט של
 AMERICAN ASSOCIATION OF CLINICAL ENDOCRINOLOGISTS
מחקרים מוכיחים כי סיבוכי הסוכרת ותמותה מהמחלה עשויים לרדת ב- % 50 בסיוע טיפול
חדש. רופאים בארה"ב מעודדים את הסוכרתיים להצטרף עכשיו לתוכנית הטיפול החדשה.
שני רופאים המתמחים בטיפול בסוכרת דיווחו על הצלחה דרמטית בשיפור הבריאות ותוחלת
החיים של סוכרתיים בטיפולם, כולל ירידה של % 48 בתמותה, תוך אימוץ שיטת טיפול
עצמית אינטנסיבית. "החידוש הוא בעובדה שיש הוכחה לכך שהחולים עצמם יכולים לאזן את
רמות הסוכר בדמם, בביתם" אומרת ד"ר הלנה רודברד, נשיאת האיגוד האמריקאי
לאנדוקרינולוגיה קלינית. " יש לנו עתה נתונים בדוקים שמוכיחים את מה שפורסם במחקרים
אקדמיים. סוכרתיים שיש להם שליטה על מחלתם יכולים לשנות את בריאותם הכללית
בצורה מרשימה. התרופות החדישות והטכנולוגיות המתקדמות הן טובות, אבל המפתח
להצלחה הנו הסוכרתי. אם אתה סוכרתי ורוצה לחיות ללא סיבוכי הסוכרת ולהאריך
את חייך - רק אתה יכול לעשות כן". "הגענו להצלחה מוכחת זאת באמצעות עבודת צוות
של סוכרתיים שבראשם רופא, שלימד אותם כיצד להיות "הרופא" שלהם" אמר ד"ר ריצ'רד
הלמן. הרופאים שהובילו מחקר זה סיפרו במסיבת העיתונאים שהם עומדים לצאת בקמפיין
ארצי בו יועמד החולה במרכז ושכותרתו תהיה - "החולים קודמים- אתם יכולים לעשות זאת"
. מטרת הקמפיין היא לעודד את הסוכרתיים לקחת אחריות על ניהול הטיפול. הקמפיין
כולו הוא חלק מגישה חדשה שבאה להתמודד בעליה העצומה בעלויות הסוכרת שעל פי
הנתונים האחרונים פגעה ב-16 עד 18 מיליון אמריקאים. טיפול עצמי אינטנסיבי בסוכרת היא
שיטת טיפול על פיה הסוכרתי מקבל תוכנית טיפול הכוללת: דיאטה, תרגילי התעמלות,
תרופות ואמצעי בדיקה לרמות הסוכר. התוכנית מתבצעת בהנחיית רופא שאחראי על
קבוצת סוכרתיים. אם כל הסוכרתיים יכנסו לתוכנית זו, יחסכו מחצית מעלויות הטיפול
בסוכרת וסיבוכיה המוערכים ב-120 מיליארד דולר בשנה, אמר ד"ר פלד. על מנת לעודד
יותר סוכרתיים להשתתף בתוכנית הטיפול העצמי, האגוד האמריקאי לאנדוקרינולוגיה
קלינית מפיץ במרפאות נוסח של "אמנה" בין רופא לחולה, הקורא לשני הצדדים להתחייב
לטיפול. האיגוד גם משתמש באתר האינטרנט לאפשר למיליוני הגולשים להשיג את
ה"אמנה" באתר ולחתום עליה. כן מתפרסמת באתר האינטרנט התוכנית עצמה וניתנת
לסוכרתיים אפשרות להתייעץ, לשאול שאלות ולקבל עליהן מענה ON-LINE , זאת במידה
שמתעוררת בעיה כלשהי במרווחי הזמן בין הביקורים במרפאה. תוכנית זו מהווה שלב שני
בתוכנית שהחלה במאי 1997 שנועדה לקדם גישות חדשות למלחמה בגידול בהיקף
המחלה. שעל פי התחזיות עלולה לפגוע      ב- 240 מיליון איש ברחבי העולם בשנת 2030.
  


היצרויות      בעורקים המובילים דם לכליות.
  

התרופה לסוכרת כבר בפתח.
אחרי שתיים עשרה שנים ארוכות של ניסויים בהשתלת תאים בבני אדם, דיווח הצוות שעוסק
בהשתלת תאי לבלב (ISLET TRANSPLANT TEAM ) מאוניברסיטת אלברטה בקנדה , על
צעד חשוב ומשמעותי לקראת ריפוי מוחלט של הסוכרת ושחרור החולים מהסיבוכים ארוכי
הטווח כמו עיוורון, כשל כלייתי ומחלות לב כליליות. המחקר, שמומן באמצעות קרן אלברטה
למחקר בסוכרת אפשר לשמונה סוכרתיים לעבור השתלת תאי לבלב ( ISLET TRANSPLANT
) במהלך השנה החולפת. כל השמונה עדיין מייצרים את האינסולין שגופם צורך באופן טבעי,
והם אינם זקוקים להזרקות אינסולין. בקצרה, רמת הגלוקוז בדמם היא תקינה ללא התערבות
רפואית כלשהי והם נחשבים ללא סוכרתיים. התהליך כולל השתלת תאי לבלב בריאים,
מייצרי אינסולין, שנלקחים מתורמים. ההשתלה מתבצעת באמצעות הזרקה פשוטה, תחת
הרדמה מקומית, ישירות אל הכבד של הסוכרתי. תרופות חדישות שמיועדות למנוע את
דחיית התאים המושתלים שניתנות לסוכרתיים מונעות התקפה של המערכת החיסונית על
התאים הזרים שהושתלו. התהליך כולו זוכה לאחוזי הצלחה גבוהים, המושתל מתחיל לייצר
אינסולין בכוחות עצמו ורמות הגלוקוז בדמו מתאזנות. הדבר משחרר את הסוכרתי מתלות
בהזרקות יומיומיות של אינסולין על כל המשתמע מכך, מבדיקות דם תכופות ומתנודות
חריפות ברמות הגלוקוז בדם שמאפיינות סוכרתיים רבים ושגורמות במשך הזמן לסיבוכים
המאוחרים של הסוכרת. "זו הייתה תמיד מטרה ארוכת טווח" , אומר ד"ר ריי רג'וטה, מנהל
הפרוייקט. קרן אלברטה למחקר סוכרת נוסדה בשנת 1988 על מנת לגייס תרומות למחקר
בסוכרת. היא הקצתה סכום של 1.8 מיליון דולר לפרוייקט זה. מטרת הקרן היא להמשיך
ולגייס כספים לתמיכה בניסויים מבטיחים אלה, על מנת להבטיח שסוכרתיים בכל      העולם
יוכלו ליהנות מתוצאות המחקר.
 
 
תוצאות מעודדות לשימוש ארוך טווח במשאף אינסולין
 הוצגו בכינוס ה- EASD בירושלים
 
התקווה שמשאף אינסולין יוכל לשחרר חלק מהסוכרתיים מהתלות
במזרקים נראית עתה קרובה יותר מתמיד. כך עולה מדיווחי
חוקרים שהציגו את עבודתם בנושא זה בכינוס הבינלאומי
בירושלים.

עד כה, היה בידי החוקרים מידע על בטיחות השיטה, שהתייחס
לטיפול בן שלושה חודשים בלבד. תוצאות הבדיקות המוקדמות היו
מעודדות, אולם החוקרים לא ידעו מה יקרה אם הסוכרתיים ייטלו
אינסולין באמצעות משאף לפרק זמן ארוך יותר.
התוצאות שהוצגו בכינוס, מהוות הערכה ראשונה בדבר שימוש
ארוך טווח במשאף. הן מציגות סימוכין להשערה שהשימוש
במשאפים יעיל באותה מידה כמו המזרקים. השלב הבא של
המחקר צריך לבסס את ההשערה שהשימוש במשאף אינו גורם
נזק לריאות.
מומחים טוענים שחלק מהסוכרתיים, בפרט אלה שהלבלב שלהם
אינו מייצר אינסולין כלל - סוכרתיים מסוג 1, לא יוכלו להפסיק כליל
את הזרקות האינסולין, אולם יוכלו להפחית את מספר ההזרקות
ולהחליף חלק מהן בשימוש במשאף אינסולין.
פרופ' אלעזר שפריר, מהמחלקה הביוכימית של ביה"ח
האוניברסיטאי הדסה עין-כרם, שאינו קשור במחקר זה, העלה
ספקות בדבר יכולתו של המשאף להחליף לחלוטין את הזרקות
האינסולין. " השימוש במשאף לא יהיה יעיל לטיפול ארוך טווח
בחולים" אמר פרופ' שפריר, בהוסיפו שהחלופה להזרקות ומעבר
לשימוש במשאפים תהייה, ככל הנראה, אצל ילדים שנמצאים
בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.
אצל חלק מהילדים נמצאו נוגדנים לסוכרת ומבנה גנטי שמרמז על
האפשרות שיחלו בעתיד בסוכרת מסוג1. מחקרים מוכיחים
שהזרקות אינסולין עשויות למנוע הופעת המחלה. אצל ילדים
כאלה, יהיה השימוש במשאפי אינסולין יעיל במניעת הופעת
הסוכרת.
משאף אינסולין יכול גם לספק חלופה עבור סוכרתיים שמזריקים
בדרך-כלל אולם זקוקים במקרי חירום למנת אינסולין נוספת, אומר
פרופ' שפריר.
במחקר, שבו השתתפו114 חולים, נמצא שסוכרתיים עם סוכרת
מסוג 1 יכלו להפחית את מספר ההזרקות היומיות מ2 -3- להזרקה
אחת בלבד. אנשים עם סוכרת מסוג 2, שכבר נזקקו לאינסולין
בהזרקות, נהנו גם הם מהשימוש במשאף והפחיתו את מספר
ההזרקות היומית לאחת. קבוצה שלישית, סוכרתיים מסוג2 שלא
הגיבו טוב לטיפול תרופתי, והיו מועמדים לעבור לטיפול בהזרקות,
הסתייעו במשאף ולא היו זקוקים כלל לתוספת טיפול בהזרקה.
בדיקות רמות הגלוקוז בדם וכמויות האינסולין שנדרשו הושוו עבור
חולים שטופלו בהזרקות וכאלה שטופלו במשאפי אינסולין ונמצאו
ללא שינוי במשך שנתיים. תפקודי הריאות נשארו ללא שינוי
במהלך השנתיים בהן התבצע המחקר.
"נכון לעכשיו, נראה ששאיפת אינסולין אינה גורמת לנזק לריאות"
אומר ד"ר ויליאם צפלו, פרופ' לרפואה מאוניברסיטת וורמונט,
בארה"ב, שם בוצע המחקר. חלק מהמומחים שהשתתפו בכינוס
טענו שיש לבצע בדיקות נוספות ולשאוף להגיע לרמות גלוקוז
נמוכות יותר וכן לבצע מעקב נוסף באשר לתפקודי הריאות. ד"ר
צפלו ציין שהשלב הבא יעסוק בסוגיות אלה, אבל הוא מאמין שאם
הטיפול במשאף היה גורם נזק לריאות, הוא היה מתגלה כבר
בשלב זה של המחקר.
שיטות חלופיות להזרקות שנבדקות במקביל, הן שאיפת אינסולין
אל נחירי האף, תרסיסים אל חלל הפה, רטיות עם מחטים זעירות
שיחדירו אינסולין אל תת העור, משאבות אינסולין זעירות שיושתלו
מתחת לעור והשתלת תאי לבלב.
כ  150- מיליון בני אדם, המהווים כ2%- מכלל אוכלוסיית העולם
חולים בסוכרת. מומחים מעריכים שמספר זה צפוי לעלות לכדי
250 מיליון בני אדם בשנת2025 בעיקר בשל השמנת יתר וסגנון
חיים לא בריא שנעשים שכיחים יותר בקרב אוכלוסיות רבות
בעולם.