תותח שפוגע, לתוך בונקר הלב
זה נשק מיוחד, מלא במלאי של כאב
אך בכל אופן, לא כולם מתים
מי שנשארו חיים, נלקחו שבויים
ילד ב-צל של ענף, לא מוסתר מהשמש
והעץ תיכף נשרף, מהחום של ליל אמש
אך בכל אופן הילד, פותח עוד מחנה
מקים אוהלים, גם דגל הוא בונה
פזמון :
מה שהיה לנו ליל אתמול
שעמום אחד גדול
וב-צל הערפל
משהו מתחולל
ילד נופל
ילד נופל
פתאום השכחה זמנית, לא מתחמק ממבט
והמצלמה תופסת כל - אחת ש-לה איכפת
הבוקר מאחור, שעמום טוטאלי
אמיץ מי שלובש את - מה שבא לי
כולם לובשים, סנדלים מכוסים
ובתוך מוחם, כיסאות שוברים
והסדק הגדול, שאני מחפש
והצדק הגדול, שאני מפספס
פזמון...
---סוף---
בחזרה לדף שירים
בחזרה לעמוד הראשי
