לדף הראשי           כיתבו אלינו         לדפים בעברית           

על חשיבות החיים בהרמוניה עם היקום

על פי האיורוודה, אחת הסיבות המרכזיות למחלות היא פראגיה אפרדהה (Pragya Aparadha), או הליכה נגד ההגיון הבריא.

זה בכלל לא אומר שאדם יודע מעט מדי. לא, זה רק אומר שאדם קיים מחוץ להרמוניה עם היקום בגלל אי הבנת ההרמוניה הטבעית של החיים.

זה מוביל להתדרדרות המצב הבריאותי ולהתפתחות המחלות.

הבסיס לחוסר איזון זה - פחדים ותשוקות.

הם הקריטריונים העיקריים לקביעת רמת התפתחות של האדם והבנה עד כמה הוא לא מאוזן.

האיזון האמיתי בחיים מבוסס על כך שאדם חי את האהבה ללא תנאי, כלומר אהבה שלא מותנית בקבלת דבר בתמורה.

הפחדים הורגים אהבה זו היות וככל שיותר פחדים כך פחות אהבה, כמו בבקבוק, ככל שיותר אויר כך פחות מיים.

זה קורה מכיוון שפחדים משמעותם תוקפנות והם מושכים אלינו את מושאי החששות והביקורת שלנו.

למשל, אתם הולכים ברחוב ופתאום ראיתם שלקראתכם רץ נמר רעב. התגובה הראשונית - פחד. התגובה הבאה - רצון לחסל את סיבת הפחד, כלומר אגרסיה. ותוקפנות - כוח ההרס מספר אחד ביקום.

אגב, על פי הסטטיסטיקה, רוב התאונות (עבודה וכו') הן מנת חלקם של אנשים שחששו מהם וכתוצאה, משכו אותן אל חייהם, או, להפך, נכנסו לקיצוניות אחרת - שאננות מוחלטת והתעלמו מאינסטינקט ההישרדות.

הבסיס לכל הפחדים - רצון לקבל יותר ולתת פחות, אנוכיות, הזדהות עם משהו זמני (Asat), עם הגוף הפיזי והמשכו - בית, משפחה, עם וכו'.

וככל שאנוכיות גדולה יותר כך רבה יותר תחושת הריחוק מהעולם, רצון לענג את המחשב והחושים, שאיפה להשיג יוקרה ומעמד רם.

וכתוצאה מכך, גדל הפחד - איך להשיג זאת וכיצד לשמור על מה שכבר הושג?

אך כנראה, בעולם הזה הכל זמני ובמוקדם או במאוחר אנו נאבד הכל פרט לאותה רמה של אהבה ללא תנאי שהצלחנו לצבור ולשמור בחיים אלה.

קשה לדמיין קדוש שקופץ בלילה מהמיטה בזיעה קרה מהפחד לאבד עבודה יוקרתית, כסף וכו'.

אדרבה, אם פגשתם אנשים בעלי רמה רוחנית, יכולתם לחוש שהם מקרינים רוגע מוחלט שמבוסס על אמון מלא באלוהים ובתהליך החיים והבנה שלהעניק אפשר בכל מצב.

הסיבה השניה למחלות - זה קלה פרינאמה (Kala Parinama), תפיסה מוטעית של הזמן, התייחסות לא נכונה אליו. אנחנו יודעים שבעולם הפיזי הזמן הוא קווי, כלומר, כפי שמסבירים זאת פיזיקאיים, ישנם עבר, הווה ועתיד.

בעולם הרוחני, כך טוענות הוודות, ישנו רק הווה. ואנשים בעלי רמה רוחנית חיים בהווה. אנשים רגילים, לעומת זאת, שוב ושוב מצטערים על העבר וחולמים על העתיד.

וברגע שאדם מאבד את תחושת ההווה, הוא מתחיל לסבול. אחד מגדולי הפסיכולוגים המטפלים של זמנינו, מייסד גשטלט-טרפיה פ. פרלס, לאחר   שנות מחקר רבות הגיע למסקנה חד משמעית: "העיקר זה להיות כאן ועכשיו. כל הבעיות הנפשיות מתחילות כאשר אנחנו לא כאן ועכשיו."

לאותה המסקנה הגיע החוקר הגאוני, מייסד הפסיכולוגיה ההומניסטית א. מסלוי. להבדיל משאר הפסיכולוגים המטפלים שעסקו בחקר אנשים חולים, הוא חקר אנשים מוצלחים בהעריכו את מספרם ב-1% מכלל האוכלוסיה. אנשים אלה בריאים ומאושרים יותר ומשיגים יותר מאחרים בכל תחומי החיים. אחד ההבדלים המשמעותיים בינם לבין רוב האנשים הוא שהם גילו לעצמם קשר פסיכופיזיאולוגי.

המשותף להם היה שהם היו יוצרים בעזרת הנשמה והגוף.

ולא היו העבדים הרגילים של החיים החושבים על איך לקחת מהחיים יותר.

אך מסלוי גילה עוד דבר משמעותי - אנשים חלשים הסובלים מעצבנות ומחלות, חוששים להפוך לחזקים ובריאים. הם אפילו שומרים מרחק מאנשים בריאים, מוצלחים, חכמים ואוהבים, כלומר הם חוששים להתפתח ותפיסת הנורמה שלהם שונה מאד.

יש גם הבדלים נוספים והמשמעותי ביותר הוא שאדם רגיל הינו מכני ולא יכול לעשות עם זה כלום.

במובן זה אנשים הם לא יותר ממנגנונים מכניים. כמענה לגירוי מסויים מתקבלת תגובה צפויה מראש. דברי שבח משמחים, ביקורת מכעיסה.

אנשים שמצליחים להתעלות מעל לחשיבה המכנית בלתי מנוצחים.

כפי שגילה מסלוי, אנשים שהגשימו את עצמם חיים במודע, זאת אומרת כאן ועכשיו, הם נוטים לקבל את העולם כמות שהוא ולהתעלם מתגובותיהם המכניות לחיים. והודות לכך הם התעלו מעל האגו, מה שאיפשר להם לאהוב עמוקות, לחוש אימפטיה אמיתית ולהפגין חכמת אמת.

הפחד הפסיכולוגי תמיד מופנה למה שיכול לקרות ולא למה שקורה כעת.

ובמרווח המלאכותי הזה בין ההווה לעתיד נכנסים הפחדים, החששות והדאגות.

עם מה שקורה עכשיו ניתן להתמודד תמיד. ועם מה שהינו רק פרוייקציה של המחשב - לעולם לא, היות ולא ניתן לשנות את העתיד.

 רמי בלקט – נשיא הליגה הבינלאומית של הפסיכולוגים האלטרנטיביים.