שלום, רמי הנכבד!

אני תמיד קוראת את המדור שלך בעניין רב ב"שארם" וב"אופטימה". הייתי רוצה לשאול הרבה עלי ועל משפחתי, אבל בתורה כתוב שלהתעניין בעתיד זה חטא, ובנוסף גם מפחיד קצת: אולי אגלה משהו לא בסדר.

אבל יש לי הרבה שאלות שאני בטוחה שמעניינים הרבה קוראים.

1. האם אפשר באמת לשנות את הגורל, או שרק "שיפוצים קוסמטיים" אפשריים?
2. האם אדם רגיל יכול לבדוק את זה? או שיכול רק להאמין או לא להאמין?
3. אני מסכימה איתך שלאהוב את כולם ולקבל את הכל – זה מצוין., אבל ה"אגו השקרי" שלי (לי הרי הוא לא נראה שקרי), לא מסוגל להשתנות, לא משנה כמה אני מתאמצת (אולי אם הזמן, באופן הדרגתי?).
4. ועוד משהו: אם יחסם של אנשים אחרים כלפי הוא לא טוב, לפי דעתי – זאת הקארמה שלי. אבל גם התנהגות רעה מצידי ביחס למישהו זה הרי הקארמה הגרועה שלו? אולי אני לא יכולה להשתנות לטובה בגלל שלאדם אחר לא מגיעה קארמה טובה? אולי חוסר אהבה כלפי מישהו מגיע מגלגולים קודמים?
5. האם אנחנו מסתובבים סביב אותם נשמות, כאשר אנחנו עוברים מגוף לגוף?
6. מסינג וונגה ידעו את תאריכי המוות שלהם. כלומר, הכל נקבע מראש לגבי כל אדם?
7. כאשר אנחנו מביאים ילדים, האם אנחנו לא עושים נזק לנשמות שלהם, בכך שאנחנו מכריחים אותם לעבור עינויים פעם נוספת בעולם שלנו?
8. איך להילכם בתופעה הנפוצה ביותר "אפיסת כוחות" (שומעים את זה מכל אחד) איפה להשיג את הכוחות האלה?
9. איך להשיג כסף? אנשים עובדים בשתיים-שלוש עבודות, ולמרות זאת, יש להם מינוס בבנק. אולי אצל אדם מודרני יש יותר מדי צרכים "מיותרים"? אבל אנחנו רוצים סה"כ לחיות בכבוד, או שזה כבר "מיותר"?
10. ולשאלה האקטואלית ביותר (אני חושבת שהרבה שואלים אותך את השאלה): מה יקרה לישראל? אני התאהבתי בישראל מרגע שהגעתי לכאן. מבחינה כלכלית, הכל בסדר, ואני אוהבת לחיות כאן. אבל בשנה וחצי האחרונות (אינטיפדה; חשש למלחמה עם איראק) אני הולכת לישון ומתעוררת עם מחשבה אחת בראשי: אולי כולנו עשינו טעות ולא היינו צרכים לעזוב את ברה"מ לשעבר? או שהיינו צריכים לנסוע למקום אחר? אולי כדאי לעבור לאן שהוא? כולם מדברים רק על זה. מה לעשות?
11. ודבר אחרון: החומר שאתה מפרסם מופיע במדור בגרסה מקוצרת (זה הגיוני) אולי יש אפשרות לקרוא ביתר פירוט את המאמרים שלך (באינטרנט למשל) הרי לא כולם יכולים להגיע לקורסים שלך. אם יש לך אתר, תפרסם בבקשה את הכתובת שלו במגאזין; זה יהיה מעניין להרבה אנשים.

 תודה רבה מראש וכל טוב לך!

בכבוד רב, הקוראת שלך.

 

קוראת נכבדה!

השאלות שאת שואלת מעניינות הרבה קוראים. אבל, בכל זאת, חבל שלא שלחת את הפרטים שלך. היה לי יותר קל לענות אם הייתי רואה את רמתך הרוחנית, את המטלות הקארמטיות שלך והייתי מביא דוגמאות מהחיים שלך.

בקשר לכך ש"להתעניין בעתיד זה חטא, ונוסף גם קצת מפחיד..." אני לא כל כך מסכים איתך. אני באמת שמתי לב שכאשר אנשים מגלים את העתיד שלהם, אז הם נכנסים לדיכאון, אם שמעו משהו רע, או "משתחררים" ונעשים חסרי  עונים, אם הם שמעו משהו טוב. לכן אני משתדל לא לתת תחזיות מדויקות אלא אומר איזו תקופה טובה לדברים מסוימים וההפך. למה זה מטיל עליך אימה? הרי את לא מפחדת לשמוע תחזית מזג האוויר בגלל שהם יכולים לחזות סערה חזקה?! הרי הודות לתחזית הזאת את יכולה להתכונן טוב יותר ל"הפתעות" של הטבע, לא כן? אסטרולוגיה הודית, שקוראים לה גם "ג'ויטיש" – "אור", עוזרת לנו לראות את המאורעות המרכזיים של גורלנו, ובמשך אלפי שנים היא מוכיחה את הדיוק שלה. אז למה לא להשתמש בה? אם את מאוד מפחדת, סימן שאת קשורה מדי לגורל מוצלח ויש מעט אהבה בנפשך. ככל שיש פחות אהבה, כך יש יותר פחדים.

עכשיו ניגש לתשובות על השאלות שלך.

1. כן, עכשיו זה הזמן שאפשר לשנות את הגורל באופן משמעותי, אבל מסגרת כלשהי בכל זאת תישאר. למשל, גמד גיבן לא יוכל להפוך לאתלטי בעל 2 מטר גובה. אבל אנחנו תמיד יכולים לשנות את השקפת העולם שלנו ויחסנו לחיים, וזה מה שקובע עד כמה נהיה מאושרים בחיים האלה ובגלגולים הבאים ולא נסיבות חיצוניות. למשל, אפשר להיות עשיר ובריא אבל לא להרגיש מאושר ואפשר להיות חולה ובודד, ולהרגיש שלם ומאושר.
2. למה ומה לבדוק? תארי מקרא: מגיע גבר מעשן ושוטה אלכוהול, לרופא עם הרבה מחלות. הרופא אומר לו: אם לא תשנה את הרגלי החיים שלך, מצבך יחמיר. הגבר נגמל מעישון ואלכוהול, מתחיל ללכת לבריכה, לעסוק ביוגה ואוכל תזונה בריאה. בעוד שנה או שנתיים המחלות נעלמות – האם זה יכול לקרות? אז למה קשה להאמין שמי שלומד לסלוח ולחיות באהבה ללא תנאי, מי שעובד על החסרונות שלו ומשפר את אופיו – גורלו יכול להשתנות?
3. כן, לאהוב את הכל ואת כולם זה די קשה. קודם צריך לרצות את זה. ברור שאין אשם, כולנו משחקים תפקידים כלשהם, ואם מישהו מעליב או מכאיב לנו, הוא מבצע את רצונו של אלוהים ועוזר לנו להיפטר מקארמה רעה. אבל אם אנחנו נעלבים עליו אז האגרסיביות משתחררת מאיתנו כלפי היקום כולו וקארמה שלנו מחמירה. צריך להבין שעלבון ובגידה – אלה הדרכים העדינות ביותר בשביל היקום לרפא את נפשנו. אם אנחנו לא מבינים את זה אז היקום נוקט בדרכים "חזקות" יותר – אבדון הקרובים, מחלות קשות, תקופות של אבדון וחוסר הצלחה בלתי פוסקות וכו'. צריך להבין – אהבה זה לא פעולה, אלא דרך קיום. אי אפשר "לעשות" אהבה 24 שעות ביממה. כל פעולה מביעה לעייפות. ואם התעייפת, את רוצה לנוח. לכן, אלה ש"עושים" אהבה, משתחררים ב"שנאה", דרך משהו שמנוגד לאהבה. אהבה, היא מצב התודעה. אהבה זה מצב טבעי, כמו נשימה. אם היינו נושמים במאמץ, אז היינו מתעייפים מזה, היינו צריכים לנוח והיינו  מתים. אהבה – זוהי נשימה של נפשנו. בלי נשימה – הגוף מת. כך גם הנפש, ללא אהבה לא תוכל להיוולד. כאשר אנחנו אוהבים, הנפש "נולדת מחדש" בתוכנו. אבל אי אפשר לומר: "תנשום רק בנוכחותי, ואל תנשום במקומות אחרים". אם נקשיב לזה אז נמות. ואי אפשר גם לומר: "תאהבי רק בנוכחותי". אין בעלות על אהבה. זה לא אומר שצריך לאהוב כל אחד. לא, פשוט אנחנו צריכים להיות במצב תודעה של אהבה. זה כמו נשימה – גם בנוכחות אויבנו, אנחנו ממשיכים לנשום. כאשר אנחנו נושמים אויר של אהבה, כל ההילה שלנו משתנה. היא הופכת לזוהרת ומקרינה שמחה. אישה עם הילה כזאת הופכת להיות למושכת במיוחד לגברים. זה מה שאת צריכה להבין ולרצות.
4. את חושבת כך: "בכך שאני לא בסדר, לא יכולה להשתנות ויש לי בעיות, זה אשמתו של מישהו אחר". כן, אם את מכאיבה למישהו – זה הקארמה שלו. אבל גם שלך – את תצטרכי לעבור תופעות לוואי... הרי את, ע"י הלכלוך הפנימי שלך ורצונך "לא להתנהג טוב", משכת את האדם ואת הסיטואציה הזאת לחייך.
5. אנשים, אשר עברו רגרסיה תחת היפנוזה, רואים לעטים רחוקות את הקרובים שלהם בגלגולים קודמים. אבל גם זה קורה. למשל, אישה אמריקאית אחת, אשר יש לה בעל נכה והיא מקדישה הרבה זמן בטיפול בו, ראתה שבגלגול הקודם הם חיו בעיר קטנה בדרום אמריקה והכל היה הפוך. היא הייתה נכה ובעלה טיפל בה. וודות אומרות שיצורים חיים דומים לקרשים במי נחל סוערים. הם מתחברים ושוחים ביחד זמן מה, אבל מתישהו זרם חזק זורק אותם לכיוונים שונים.
6. אלה שבאים לעולם הזה עם שליחות מסוימת, יודעים בד"כ מתי ימותו. וודות גם טוענות שברגע הלידה כבר ידוע רגע המוות. אבל לאדם רגיל לא ניתן לדעת את רגע מותו מפני שהוא צריך להיות מוכן לעזוב את העולם הזה כל רגע. ברצוני להוסיף שאנחנו חיים בתקופה מאוד לא רגילה וקארמה של אדם יכולה מאוד להשתנות כבר בגלגול הזה. ראיתי אנשים שלפי הקארמה, מגלי העתידות ודעת הרופאים, היו צריכים למות אבל הם שינו את השקפת עולמם ואופיים והצליחו לשרוד וההפך.
7. אנחנו עושים נזק לעצמנו ולילדים כאשר מסכימים להפלה. אם לפי הקארמה שלך וקארמה של ילדיך לעתיד, ילדים לא צריכים להיוולד, אז אף אחד לא ייוולד. אבל אם מישהו נולד, אז ככה צריך היה לקרות. עכשיו הגיעו זמנים קשים מהבחינה הכלכלית. אבל מתי היה קל? מהשקפת עולם רוחנית זהו הזמן הכי טוב להיוולד בו כי במשך גלגול חיים אחד אפשר לשנות הרבה דברים. הרבה אסכולות רוחניות, בעיקר מזרחיות, טוענות שעכשיו "בשמיים" יש "תור ארוך" של אלה הרוצים להיוולד על כדור הארץ. את האושר, הילד מקבל לפי הקארמה. הוא יכול להיוולד במשפחה טובה ועשירה אבל להיות חולה ולא מאושר,  ויכול גם ההפך. למען האמת, צריך לציין, שעד גיל 7 (הרבה אסכולות טוענות שעד גיל 12), ילדים חסרי עונים מבחינה קארמטית ומאוד תלויים בהורים שלהם. כל עלבון, סיטואציות לא נעימות, דיכאון וכו' בתקופת ההיריון ובשנותיו הראשונות של הילד, יכולים להרוס לו את כל הקארמה – מזה צריך לחשוש.
8. ברמה הפיזית, תופעת "אפיסת הכוחות" מופיעה בגלל שאנשים מודרניים חיים בעולם מלאכותי, לא מחוברים לטבע. הם מנהלים דרך חיים לא טבעית, לא מתחשבים בקצב הטבע, אוכלים מזון מלאכותי אשר רווי בחומרים כימיים, לא זזים מספיק. ברמה הרוחנית והפסיכולוגית, חוסר אנרגיה קורה בגלל שהנפש לא מחוברת לאלוהים. העולם החיצוני רק לוקח מאיתנו את האנרגיה ואנחנו צרכים לקחת את האנרגיה מאלוהים. ככל שרמת האנוכיות קטנה יותר וככל שאנו חיים יותר באהבה אלוהית, כך אנו קרובים יותר לאלוהים. קרל יונג, פסיכואנליטיקן נודע של זמננו, בספרו "אדם מחפש משמעות", כתב שהוא לא הצליח אף פעם באמת לרפא אנשים מעל גיל 35 אשר לא רכשו (שחזרו) השקפת עולם רוחנית. רצונות גשמיים חזקים מייבשים אותנו בדומה לגזעי במבוק אשר מייבשים ביצה קטנה.
9. בקשר לכסף – אצל כל אחד זה אישי. אי אפשר לומר שמושגים כמו "עושר" ו"עבודה קשה", בלתי ניתנים לחיבור. איורוודה טוענת, שכדי להיות בריא ועשיר, צריך לאהוב לעבוד, כלומר לאהוב את העבודה שלנו, אבל זה לא אומר לעבוד ב- 3 עבודות שנואות, 12-16 שעות כל יום. רוב המיליונרים אשר הפכו לעשירים בחיים האלה, טוענים שהם אף פעם לא עבדו קשה, אלא תמיד עסקו במה שהם אהבו. "להתקיים בכבוד" – זה מושג הניתן לפרשנות פסיכולוגית ותלוי במצבו הפנימי של האדם. הפילוסופיה המזרחית מלמדת: "ברמה החיצונית אתה תמיד צריך להיות אקטיבי בהתאם לטבע שלך, אבל ברמה הפנימית תמיד להיות רגוע ושלם עם עצמך".
10. כן, באמת, את השאלה הזאת שואלים לעתים קרובות. באמצע שנת 2000 התחילה תקופה קשה בשביל ישראל, תקופת השמש, אשר לא ממוקמת טוב כל כך במפה ובנוסף היא גם שולטת על בית האבידות. התקופה הזאת תמשך עד שנת 2006 – התקופה הקשה ביותר בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל. השמש מסמלת את הממשלה – לכן טעויות מצד אנשי השלטון יהיו רבות יותר מבדרך כלל. התקופה הזאת תגרום ל"איבוד" אנשים (הרבה ינטשו את הארץ), מיתון כלכלי, איבוד שטחים. מארס (מאדים) נמצא בבית מס' 12 שזה מצביע על "מצבי אש". כך שעד שנת 2006  צריך להיות סובלניים. האם את צריכה לעזוב או לא, את צריכה להחליט בעצמך. אני לא חושב שצריך להיכנע לפאניקה הכללית. בשביל רוב המדינות המערביות ובעיקר בשביל ארה"ב, לא מגיעים זמנים יותר טובים. לך אישית, אני לא יכול לייעץ משהו קונקרטי ללא הנתונים שלך. אבל אני חוזר, שאנשים  שאוהבים את הארץ הזאת ודברים מסתדרים להם פה, לא כדאי להם לעזוב את הכל ולנסוע לא משנה לאן. זה שאת כל הזמן מצטערת על העבר, זה מחמיר הגורל והורס את הפסיכיקה. מה הטעם להצטער על מה שכבר היה? אם קרה משהו אז זה היה בעקבות רצון אלוהים.

אני לא יכול לפרסם במגאזין פירסומים ומקורות אחרים. אבל מה שאני כותב ב"שארם" ו"אופטימה", זה לא מעט, אם לא סתם לקרוא אלא לעבוד על זה, כלומר להתחיל לצרף את זה לחיי היום-יום

כל טוב לך!