עודכן ביום רביעי 02 יולי 2003
איך כותבים סיפור
הקדמה
2 סוגי סיפורים: הסיפור הנשלף והסיפור
המתוכנן. לא נדון כאן בהסיפור הנשלף. יש לעיתים
נחה רוח הקודש על הסופר והכתיבה פורצת מעטו (מוקלדת מאצבעותיו) ואין לו כל כך
שליטה עליה למעט רצונו לאי אילו הפסקות לצורכי אכילה שתיה ומנוחה. גם במקרה זה חלק חשוב והכרחי בכתיבה הוא
ההגהה. בהגהה אנו יכולים להחליט על שינויים
דרסטיים. אפילו על גניזת הסיפור או כתיבתו מחדש. מבנה סיפור
מומלץ
הסוף של הסיפור
סוף הסיפור חייב להיות שיא המתח. לעיתים
קיימים בסיפור מספר פסגות ושיאים ויש לתמרון בזהירות את המבנה על מנת שהשיא
האחרון יהיה החשוב והגורלי מכולם. לא תמיד חייב השיא לסיים את הסיפור
באותו רגע. הסיפור לא ייהרס כלל גם אם מספר דפים לאחר השיא עדיין יסופר על חלקים
שונים הכרחיים בסיפור. מה שאינו נכון אם מביאים פרק שלם נוסף. מומלץ לתכנן את הסוף של הסיפור לפני
שכותבים את כל הסיפור. זה יכול להיות אפילו רק תקציר. סוגי שיאים
שיא של סיפור יכול להיות קטע מותח. יכול
להיות קטע מרתק במיוחד. יכול להיות קטע ארוטי או דרמטי במיוחד. יכול להיות כמובן
קטע טרגי במיוחד או מצחיק במיוחד. וכמובן שיכולים להיות שילובים (לא כל שילוב
מתאים) בין הסוגים. למשל, מתאים לשלב קטע מרתק עם קטע
ארוטי. מתאים לשלב קטע דרמטי עם קטע מותח או ארוטי. וכו'. סוף פרק
מומלץ לתכנן את הסוף של כל פרק לפני
שכותבים את הפרק. הסוף הוא השיא. החלק המותח. רצוי מאד שכל פרק יסתיים בשיא שהוא יותר
חזק מהשיא של הפרק הקודם. טעויות בזמנים
טעויות בזמנים הן הטעויות השכיחות
ביותר. הסיפור הקל ביותר הוא בזמן עבר שהוא בעצם זמן הווה. ז"א שהסיפור
אירע ממש עכשיו לפני כמה דקות. דוגמא לטעות: ציון שמות של אנשים באירוע
כאשר אין כל תיאור לדרך גילוי השמות. המספר טוען שכל הסיפור כבר קרה והוא מסופר
בדיעבד. אלא שלא כן הוא. סיפור בלשון עבר אינו מספיק על מנת להיות מוגדר כסיפור
שקרה כבר. טעויות לוגיות
טעויות לוגיות הן קטעי סיפור בלתי
הגיוניים. לדוגמא, תיאור של נסיעה מתל אביב לנתניה ובדרך עוצרים בגעש (שפיים).
התיאור הזה כמובן אינו מתקבל על הדעת כי געש זה אחרי נתניה. קטעים פנטסטיים
כאשר יש קטע סיפור בודד שמכיל תיאור
פנטסטי (כמעט דמיוני), הרי שלעיתים הקורא מסוגל "לאכול" את זה. כאשר
הקטעים הדמיוניים הולכים ומתרבים, הקורא מבין שהסופר פשוט עשה לעצמו חיים קלים
ובכל מקום בלתי אפשרי הכניס כל מיני רוחות ושדים, יצורים בלתי נראים ונוסחאות
חדישות שמסוגלות לגרום לפיזיקה להתעקם. סיפור בדיוני הוא בכלל לא סיפור פשוט.
רוב הילדים נוטים לכתוב סיפורים בדיוניים. ההמלצה שלי לסופר מתחיל: "אל
תכתבו סיפורים בדיוניים". רעיונות
אני ממליץ לכל אחד לחלק את הסיפור
לשנים: א. יצירת הרעיון. ב. כתיבת הסיפור. את החלק השני נחלק לחלקים נוספים לפי
המומלץ בסעיפים הקודמים. רעיונות באים והולכים. כדאי תמיד
להסתובב עם עט ונייר ובכל פעם שיש לנו רעיון – לכתוב אותו. רעיון אינו חייב להיות הרעיון המרכזי של
סיפור. זה יכול להיות גם סתם רעיון יפה שישמש בסיפור מסוים כאחד הרעיונות
שמובאים בסיפור. שמות
מתן שמות לגיבורי הסיפור, למקומות
הימצאם, לתיאור המשפחתי שלהם, למקום העבודה שלהם וכו'. מומלץ לא להשתמש בתיאור העצמי שלנו. מדי פעם בסיפור מזדמן אפשר להשתמש באחד
המאפיינים האישיים אולם להשתדל לא לעשות כך לגבי כלל המאפיינים ובוודאי שלא
לחזור על כך בסיפורים נוספים. סיפורים אמיתיים
סיפורים אמיתיים יכולים להיות סיפורים
מרתקים. הכל תלוי בסגנון ובניסוח. בכל מקרה סיפורים אמיתיים לוקים בחוסר מסוים.
חוסר של רעיון חדש. לעיתים, סיפור אמיתי הוא כל כך פנטסטי
שאפשר להשתמש בו כסיפור בדוי. אף אחד לא צריך לדעת שהסיפור אמיתי. בכל מקרה, לא מומלץ לכתוב רק סיפורים
אמיתיים. וגם אם יש סיפור אמיתי רצוי שהוא לא יהווה את כל הסיפור. הגהה
הגהה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר של
סיפור. הגהה היא קריאה ועיון בסיפור וחיפוש באגים. שיפור תכנים לא מעניינים,
תיקון שגיאות ניסוח וכתיב ונסיון שיפור כללי של כל הסיפור. מומלץ לתת את הסיפור למגיהים נוספים.
ככל שנגיה יותר יש יותר סכוי לשיפור הסכוי. ביקורת
ביקורת לסיפור היא בעצם כמו הגהה. אלא
שהמבקר הינו תמיד מישהו חיצוני. ככל שירבו הביקורות כך יהיה יותר קל לעצב ולתקן
את הסיפור. ארוטיקה
הקטעים הארוטיים ביותר הם הקטעים
המרומזים. האקט עצמו הוא תמיד קצר. וגם אם נאריך באקט עצמו בסיפור אחד או שניים,
בסיפור השלישי זה עשוי להיראות דומה, תמיד אנו "גומרים" בקול רעש
ותרועה, מאושרים ושמחים וגצים וניצוצות כאלה או אחרים מזנקים לכל הכיוונים. אפשר
לשנות מילים מסוימות או תיאור כזה או אחר אולם הרבה יותר קל לתאר תיאור לגמרי
שונה את הפיתוי ואת המשחק המקדים. שילוב בין סוגים שונים
עלינו לשקול בזהירות לפני שנשלב בסיפור
ארוטי קטע עצוב מאד. העצב הורג את הארוטיקה. כמו כן אכזריות לשמה גם היא מבטלת
ארוטיקה מושבעת. קטעים עצובים ו/או אכזריים חייבים לבוא במינונים מאד קטנים אם
אנו רוצים לשמור על רצף ארוטי. שמירה על שפה
כאשר אנו מצמידים לגיבור שפה מסוימת,
דהיינו שפת רחוב, שפה לירית או שפת קודש, יהיה עלינו להמשיך ולשים בפיו את אותו
הסגנון אחרת הוא יהיה לא אמין. פירוט היסטורי
פירוט של היסטוריה של הגיבור צריך להיות
מאד קשור לאירועים העכשוויים. במידה ואין ברירה מכניסים את ההיסטוריה בכמויות
מצומצמות ככל הניתן. פירוטים טכניים
פירוטים טכניים במידה עשויים להוסיף
אמינות לסיפור. הכל במידה. שפה לירית
שימוש בשפה יפה מוסיף בד"כ לסיפור
אלא שצריך להקפיד ולשמור על השפה היפה כל הזמן. כמו כן צריך לשים לב שלא להגזים. |
