Site hosted by Angelfire.com: Build your free website today!
ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי


ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי
קולנוע ככלי חינוכי

 

פעולה:
נעמה – 13.5.2002
נעמה, למדה קולנוע בבית ספר דתי לקולנוע. עובדת בערוץ 2 ובהפקות שונות.

 

הוא הלך בשדות / יוסף מילוא

סאלח שבתי / אפרים קישון

תרנגול כפרות / דן וולמן (1991)

כפעילות חינוכית

הקיץ של אביה / אלי עמיר (1988)

השוטר אזולאי / אפרים קישון (1971)

איכה / אליעזר שפירא

בלוז לחופש הגדול / רנן שור (1987)

 


בפעולה נראה קטעים מסרטים שונים.
1. "בית במדבר" / יוסף קורנבליט (יליד ארה"ב) / 1948
הסרט הוזמן על ידי הסוכנות היהודית. העלילה: הישוב בית הערבה עולה על הקרקע. בחורים יהודים צעירים מפריחים את השממה. אליהם מצטרפת בחורה – רות - האישה היהודייה. עד מהרה היא משמשת להם כתחליף אם, ומתחתנת עם אחד מהם. היא מייצגת את הישראליות החדשה.
נעשה בסרט שימוש במים ככוח, עתיד, תקווה. דימויי הצינור המוביל את המים הם פאליים – עוצמה, און, התגברות על הקשיים.

ודים: האנשים מעבדים את האדמה בחולצות לבנות.
אריק: בסרט יש רק מסרים חיוביים.
קטיה: זה סרט אידיאולוגי – הם משדרים אידיאולוגיה פרופר – מזכיר
סרטי תעמולה קומוניסטיים.
מיכאל: הסרט מבויים בסגנון תיעודי למרות שזהו סרט עלילתי – בגלל
הקריינות
ודים: האנשים מעבדים את האדמה בחולצות לבנות.
אריק: בסרט יש רק מסרים חיוביים.
קטיה: זה סרט אידיאולוגי – הם משדרים אידיאולוגיה פרופר – מזכיר
סרטי תעמולה קומוניסטיים.
מיכאל: הסרט מבויים בסגנון תיעודי למרות שזהו סרט עלילתי – בגלל
הקריינות.

נעמה: הסרט הזה נעשה בתקופה בה המערבונים היו מאוד פופולריים
בארה"ב ובמידה מסוימת הוא מזכיר מערבון – היחיד מול איתנו
הטבע ומול האויב, הסביבה המדברית, סביבה גברית, ועוד.
מטרת הסרט (אכן סרט תעמולה) – להראות שם שם אפשר
להקים ישוב – בתנאים לא תנאים – אז אפשר להתיישב בכל
מקום בארץ ישראל.
סימבוליזם בסרט: 12 אוהלים – 12 השבטים
גמלים
כובע טמבל – סממן ה"ישראליות".
נרות שבת – מסורת.
רות – ארצך-ארצי אלוהייך-אלוהיי...
[ למעלה ]

"הוא הלך בשדות" / יוסף מילוא
גיבור הסרט, אורי הוא הצבר המושלם – בהיר בלורית וכחול עיניים. הוא משוסע בין משפחתו (נודע לו שצריך להיוולד לו ילד) לבין תפקידו הלאומי (לעזור לעליית מעפילים ונגד המנדט) הקורא לו. במותו מאפשר אורי למעפילים לעלות.

סרטים באותה תקופה ייצגו את הסיפור הלאומי.
[ למעלה ]


"סאלח שבתי" / אפרים קישון
ראינו את הקטע בו מר שבתי בא לקיבוץ ומודיע שבתו תתחתן רק אם יתנו לו סכום של כסף עבורה. אנשי הקיבוץ מתעמתים עם שבתי על נושא "מכירת הבת".

איך שבתי מוצג?
כמו קוף
אירוני
מסכן
יש לו בטח תואר בפסיכולוגיה
בעל חוש טבעי, פלפל
הוא יצא מלך
הוא אומר משפטים שהקדימו את זמנם. הוא הוצג באופן חיובי

איך מוצגים הקיבוצניקים?
אשכנזים
מדברים במבטא
ייקים
לבושים נקי ומסודר אסתטיים.
[ למעלה ]


"תרנגול כפרות" / דן וולמן (1991)
על פי ספר של אלי עמיר שיצא ב-1988.

ראינו את הילד חוזר למעברה מהקיבוץ, בו הוא לומד כילד חוץ. הוא מגיע לאוהל המשפחה. האב (השחקן הערבי מכרם חורי) לא מסכים לקחת ממנו את התרנגול שהוא הביא כי הוא לא נשחט בשחיטה כשרה, וזאת למרות שהמשפחה רעבה ללחם. הילד מתרגז על אביו שלא מוכן לקבל ממנו את המתנה ועוזב. בדרך מבקשת ממנו המדריכה שלו לשמש כמתורגמן בבית משפחה אחרת, שהבת שלהם לומדת ביחד איתו בקיבוץ. הנערה נכנסה להריון ורוצה להתחתן עם הבחור. הידיעה הזאת מכה בהורים מאוד.
[ למעלה ]


כפעילות חינוכית:
1. לאיזה גיל מיועד הסרט?
2. איזה שאלות הייתם שואלים את האנשים?
a. במה מתבטאת השפעת הקיבוץ על נורי?
b. איך יגיב נורי?
c. לא הייתי משתמש בסרט לפעילות חינוכית כי הסרט דרמטי מדי ומוקצן מדי. הקטע שהכי זכרתי זה שהתרנגול התקבל כמשהו שטני.
d. כשנושע לאב שהבת שלו בהריון הוא מאשים את המדריכה ולא את הבת. האשמה היא של הקיבוץ.
e. "נעשה חופה על פי המסורת שלכם" אומרת המדריכה. כל נושא "אנחנו ואתם", כמו בסאלח שבתי, עולה גם בסרט הזה.
[ למעלה ]


"הקיץ של אביה" / אלי עמיר (1988)
ראינו את הקטע בו הילדה, אביה, הולכת עם האם למכולת לקבל את ההקצבה שלהם. בחנות נרתעים מהם האנשים – בגלל האם המשוגעת. האם פוגשת בחנות גבר אותו היא מכירה, וגם הוא מזהה אותה. לא מגלים לצופה מאיפה הם מכירים.

בסרט עולים מוטיבים של השאלות שנשאלו ניצולי השואה –
1. למה הלכתם כצאן לטבח?
2. למה דווקא אתם ניצלתם ולא האחרים
3. אתם מפריעים לכולם עם ההתנהגות שלכם והמסכנות שלכם.
[ למעלה ]


"השוטר אזולאי" / אפרים קישון (1971)

קבוצת חרדים עומדת על כביש בשבת וזורקת אבנים על מכוניות נוסעות. מגיעים למקום שוטרים, והמפקד רוצה לפזר אותם בכוח. כשזה לא מצליח השוטר אזולאי מתנדב לנסות ולדבר עם המפגינים. הוא עוזה זאת בעזרת הידע הנרחב שלו בכתבי הקודם – מדבר איתם בשפתם ומרשים אותם.

1. בסרט מוצגים שני מחנות – דתי וחילוני.
2. גבר מזרחי מגלם את הדמות הראשית (כמו בסאלח שבתי).
3. גם כאן (כמו בסאלח) השחקן המגלם את המזרחי הוא ממוצא אשכנזי.
4. הגיבור, שהוא "איש של אנשים" והדו-שיח הם שמנצחים.
5. הדתיים מוצגים בסרט כפרימיטיביים, חייתיים.
[ למעלה ]


"איכה" / אליעזר שפירא

סרט קצר של חבר לכיתה של נעמה.
איכה, בחורה כבת 16, גרה עם משפחתה באחד הישובים ביהודה ושמרון. היא נקראת איכה כי נולדה בט' באב. היא באה ממשפחה דתית לאומית. האם – ממוצא אמריקאי – מלמדת את חברותיה הדתיות לעשות אירובי. בסצינת הפתיחה אנו פוגשים את איכה נוסעת, עם חברותיה, להפגנה גדולה. במקום ללכת להפגנה, כמו כולם, היא הולכת לקנות לעצמה חולצה. בחנות היא נתקלת בבחורה חילונית (המוכרת) שמקטלגת אותה "אתם הדתיים שכל הזמן מפגינים נגד משהו). איכה, שרוצה להיות ייחודית, נפגעת מההכללה וכשהיא נפגשת עם החברות שלה היא לא מסכימה להראות להן את מה שקנתה כי רוצה להשאיר משהו ייחודי לעצמה.

בבית חוגגים לה יום הולדת – לפני כניסת צום ט' באב – והיא אומרת להוריה שהיא הולכת לקבל תעודת זהות והיא רוצה להחליף את שמה. האם מתנגדת.

האם הבמאי הוא דתי או חילוני?
דתי, כי הדמויות הדתיות מיוצגות בצורה לא סטריאוטיפית (פחות או יותר). נראה שהוא מכיר את העולם הדתי-לאומי מבפנים.

בסרט הזה הקונפליקט הוא אישי (בין חילונית לדתייה, למשל) בעוד שבשוטר אזולאי הוא ציבורי (נסיעה או לא נסיעה בשבת).

נעשה שימוש בשירים חסידיים בסרט.
הגיבורה, איכה, נבדלת מהבנות האחרות בצורת הלבוש שלה – האינדיווידואליות שלה.
[ למעלה ]


"בלוז לחופש הגדול" / רנן שור (1987)

סצנת המופע – החברה מעלים את הקטע של "טוב למות בעד ארצנו".
[ למעלה ]



זכויות יוצרים © 2001 [ויטלי צייטלין]. כל הזכויות שמורות.

Gahelet.com   4ahava.com

שינוי אחרון בדף זה: 15/05/2006