חברה מרובת תרבויות ורב תרבותיות

חברה מרובת תרבויות ורב תרבותיות
 

ריטה סבר
האוניברסיטה העברית, פסיכולוגיה חברתית

13.5.2002

שסעים בישראל

מרכיבים פורמאליים של תרבות

רב תרבותיות מבנית

רב תרבותיות אידיאולוגית

ארבעה דגמים לריבוי תרבויות

חברות רב תרבותיות – שני דגמים


 


עלתה לישראל מזמן, בגיל ארבע. הקשר הראשון שלה עם רב תרבותיות היה בארוחת הערב המשפחתית שבה האב דיבר שפה אחת, האם שפה שנייה וביניהם הם דיברו שפה שלישית. לה זה נראה הכי נורמאלי שבעולם להיות במסגרת של ריבוי תרבויות וזהויות.

"נולדתי בפולין, גדלתי בגרמניה ועליתי מצרפת".

[ למעלה ]
 


שסעים בישראל
1. לאום יהודים/לא יהודים
2. דת דתיים/חילוניים
3. כלכלי,פוליטי, לשוני
4. גזע פחות בולט בישראל
5. מגדרי נשים/גברים
6. עדתי ספרדים/אשכנזים

כל אלו מרכיבים את המושג תרבות.

צריך לראות את העולם מתוך הקבוצה אליה אתה שייך. רוב הדברים הם פשוט מובנים מאליהם לאנשים המשתייכים לתרבות מסויימת.

[ למעלה ]


מרכיבים פורמליים של תרבות
טקסים
מנהגים
ערכים
נורמות
לבוש
ועוד...

כאשר יש איום על זהות תרבותית או שיש הנגדה אז מתבלטים אחד או יותר מבין השסעים 1-4. לדוגמה בין יהודים לערבים מתבלט נושא הלאום.

כיום יש מעט מאוד חברות שהן הומוגניות, כמו איסלנד לדוגמה. חברה הומוגנית היא חברה בה יש גזע, לאום, שפה ודת אחידים.

חברה שבה המרכיבים הנ"ל שונים היא מרובת תרבויות, אך נשאלת השאלה האם היא גם רב תרבותית?

בישראל כ-80% מהאוכלוסייה הם ילדי מהגרים. אין להשוות בין סוציאליזציה של בית מהגרים לזו של בית צבר.

נשאלת השאלה: האם שונות היא דבר טוב או רע? מיש שחושב שכן – מאמין ברב תרבותיות. מי שלא – מאמין בחד תרבותיות.
 

[ למעלה ]
 


רב תרבותיות מבנית:
שוויון הזדמנויות – האם לאנשים שגדלו בתרבויות שונות באותה חברה יש את אותו הסיכוי להצליח באותה חברה?

אם, למרות ההצהרות, יש שוני בין אנשים בחברה שבאו מתרבות אחת לאנשים שבאו מתרבות אחרת אז אין רב תרבותיות מבנית.

אם אין חלוקת כוח שווה בין אנשים מתרבויות שונות באותה חברה, אם הם לא משתתפים בפורומים של השפעה, אז זו אינה רב תרבותיות מבנית.
דוגמה: בשנות ה-80 היו 56% מתושבי ישראל מעדות המזרח. אם הייתה בישראל רב תרבותיות מבנית אז הייתה צריכה להיות התפלגות זהה בין תלמידים יוצאי עדות המזרח ולתלמידים אשכנזים בתחום החינוך. במציאות היה לבני עדות המזרח ייצוג גבוה ברמות הנמוכות וייצוג נמוך ברמות הגבוהות.

[ למעלה ]



רב תרבותיות אידיאולוגית
השאלה הנשאלת היא: האם השונות התרבותית היא בעיה או יתרון? האם בחברה מעונינים שהשונות תימשך גם בדורות הבאים?
אם כן – רב תרבותיות.
אם לא – לא רב תרבותיות.

רב תרבותיות מאמינה שתרבויות שונות הן שוות ערך.

[ למעלה ]
 


ארבעה דגמים לריבוי תרבויות:
1. אפרטהייד – האפרטהייד מורכב משני מרכיבים:
א. תרבויות מדורגות – המחשבה שיש תרבויות עליונות ותרבויות נחותות.
ב. הפרדה בין התרבויות כדי שהנחותה תישאר נחותה. דוגמה: בארה"ב לא רצו שהעבדים ילמדו קרוא וכתוב כדי להשאירם במצבם.

2. אסימילציה גלויה – MELTING POT
התנגדות להפרדה – אידיאולוגיית הערבוב, שהיא שוויונית, כביכול. אבל בתת מודע יש תרבות הגמונית והשאיפה של כור ההיתוך היא שכולם, בסופו של דבר, יהיו דומים לאותה תרבות הגמונית.

3. אסימילציה סמויה – "פלורליזם חולף":
"בינתיים הם יכולים להתנהג על פי המנהגים שלהם אבל בסוף הם "יבריאו" ויהיו דומים לתרבות ההגמונית."

4. רב תרבותיות שיירית:
לשמר את הדברים ההיקפיים בתרבויות (מזון, שירים, ועוד) ולזנוח את "הלב" של התרבות – הערכים צריכים להתחלף.

[ למעלה ]



חברות רב תרבותיות – שני דגמים:
1. רב תרבותיות אינטראקטיבית – "חמין". הדימוי של החמין הוא מצוין כי בחמין רואים את כל המרכיבים והרוטב נוצר מבישול כל המרכיבים ביחד, ולא נשפך מלמעלה, כמו על סלט.

2. פלורליזם בידולי – "פסיפס". הפרדה בין קבוצות שמטפחות תרבויות
משלהן כאשר כולן נחשבות לשוות. דוגמה – שוויץ וקנדה.

שוויץ: מחולקת לקנטונים שהם שולטות ארבע שפות רשמיות – צרפתית, איטלקית, גרמנית ופלמנש.

קנדה: שתי תרבויות – התרבות הצרפתית (קוויבק) והתרבות האנגלית. הם חיים זה לצד זה ולא מצפים להשפיע זה על זה.

המצב הזה מעורר חשש להתפוררות חברתית בקרב מתנגדי הרב תרבותיות. חייבים להתקיים שלושה תנאים בחברה רב תרבותית:
1. אין הכרח להפריד בין התרבויות השונות.
2. חייבים להיות מרכיבים משותפים לתרבויות השונות.
3. יש לקיים מרכיבים ייחודיים של התרבויות השונות.

בישראל השפה הערבית היא שפה רשמית לצד העברית, אך רואים אותה מעט מאוד – לא מלמדים אותה מספיק בבית הספר, לא רואים אותה כתובה מספיק ברחובות, ועוד.
 

[ למעלה ]



זכויות יוצרים © 2001 [ויטלי צייטלין]. כל הזכויות שמורות.

Gahelet.com   4ahava.com

שינוי אחרון בדף זה: 15/05/2006