יהדות אוקראינה כיום – פרופיל
ד"ר זאב חנין
אוניברסיטת בר אילן
הרצאה:
18.3.2002
יהדות אוקראינה היום
אחרי המהפכה
פוליטיקה יהודית
הארגונים היהודיים
באוקראינה
הבחירות להנהלה
יחסי השלטון והסוכנות
יהדות אוקראינה היום
יש היום פריחה של חיים יהודיים, בעיקר בקייב. יש הבדל עצום בין המצב בעיר הבירה
לבין הפרובינציות – תרבותי, כלכלי, תעשייתי ועוד.
קייב שייכת לאותן ערים בבריה"מ לשעבר בה הקהילה גודלת, בעוד בערים אחרות היא
בירידה. הסיבות לירידה:
(1) הגירה.
(2) ילודה נמוכה.
(3) נישואיי תערובת – המגיעים ל-78% - 85% (כמו בארה"ב ובמערב אירופה).
יש מומחים הטוענים:
מי שלא יעלה לישראל – יאבד את הקשר עם העם היהודי.
[ למעלה
]
אחרים טוענים:
נישואי התערובת רק מגדילים את הקהילה היהודית. במדינות בהן הכלכלה בעייתית, כמו
באוקראינה, כדאי להשתייך למסגרת הקהילה היהודית המספקת שירותי רווחה ומסגרת, ולכן
בן הזוג הלא יהודי הופך ל"יהודי".
בעיר כמו מוסקבה, סנט פטרבורג, קייב, דנייפרופטרובסק ואחרות הקהילה היהודית גודלת.
למקומות הללו התרכזו אנשים מקהילות יותר קטנות. באוקראינה הישראלים ועובדי הקהילה
הם דוברי רוסית ומעורבים בקהילה. הקהילה היהודית היא חלק מהעולם היהודי.
תופעה דומיננטית בקייב היא הפוליטיקה הפנים קהילתית – ישנם ארגונים ומוסדות
קהילתיים יריבים.
כל מה שקורה באוקראינה הוא המורשת של התקופה הסובייטית-קומוניסטית והפרה סובייטית.
אחת הסברות היא שקייב היא אחת הערים שייסדו הכוזרים. האוקראינים והרוסים טוענים
שהנורמנים, שירדו מהצפון במאות ה-8 וה-9 הם שיסדו אותה. על פי נתונים ארכיאולוגיים
היא נוסדה על ידי הכוזרים (שהיו יהודים על פי דתם) בסביבות המאה ה-12. בעיר העתיקה
הייתה שכונה יהודית בשם "ז'דובייה" – שכונה של יהודים אשכנזים, ושכונת הכוזרים –
יהודי המזרח. בקייב התקיים מפגש של יהודים מזרחיים ומערביים.
הפעם הראשונה בה מוזכרת העיר הוא בכתבים הגנוזים באלכסנדריה: מגיעה בקשה להציל סוחר
יהודי (עוד במאה ה-10).
הממלכה הכוזרית נוסדה במאות 6-7, עד 11-12. הכוזרים שכנו במזרח אירופה. היהודים
הגיעו מהאימפריה הביזנטית והשפיעו על האצולה הכוזרית להתגייר. האימפריה התפרקה בגלל
לחץ כבד של האימפריה הרוסית. הכוזרים היו נוצרים, מוסלמים, ופגאנית, אך האצולה
התגיירה. טענה אחרת היא שיהודי קווקז הם צאצאי הכוזרים.
[ למעלה
]
ההיסטוריה של אוקראינה
ימי הביניים
בימי הביניים היא עברה מיד ליד. במאה ה-16 היא עברה לממלכה הפולנית (של
פולין-ליטא). היא הייתה מרכז מסחרי, תרבותי ותעשייתי, ולכן הקהילה היהודית בה גדלה.
אחרי פירוק פולין (לאוסטרו-הונגריה, פרוסיה ורוסיה) עברו רוב אוקראינה, בילורוסיה
(ובכללן קייב) לידי רוסיה, והעיר הפכה ל"תחום מושב".
בקייב הקהילה היהודית הייתה כל הזמן בעלייה. כבר ערב המהפכה ומלחמת האזרחים
האוכלוסייה היהודית הייתה ברמה גבוהה (הם היו תעשיינים, בעלי עסקים, המעמד
הבינוני). עשרות אלפי יהודים ששייכים גם למודרנה אך גם למסורת. במהפכה איבדה הקהילה
את מרבית המוסדות שלה: בתי ספר, בתי כנסת, בתי חולים, בתי מדרש, ארגוני עובדים,
ספריות, אוניברסיטה, מוסדות רווחה – רכוש השייך לקהילה – ועוד. דוגמה: דובק, המקום
בו נישן ביומיים הראשונים שלנו בקייב, שם של משפחת תעשיינים שעסקה בייצור סיגריות.
המשפחה עברה לפלסטינה וייסדה את חברת "דובק". היום המקום חזר לידיים יהודיות.
[ למעלה
]
אחרי המהפכה
השלטונות החלו בהקמת מסגרות לחיים לאומיים (אתניים). הסיבה: רוב האנשים באותה תקופה
נחשבו לחילוניים והיהדות נתפשה כשיוך אתני ולא דתי, ולכן השתייכות ליהדות היא
השתייכות אתנית ולא דתית.
אתה יודע שאתה יהודי. אצלי ההורים לא שמרו מצוות. בנוסף לכך האנטישמיות, המורשת
היהודית ואימא שהפרידה בין בשר לחלב כי "כך היה נהוג", וסבתא שהאזינה ל"קול ישראל".
בכל אוקראינה נותרו רק 12 בתי כנסת. היום יש עלייה של איסלאם באוקראינה בגלל מהגרים
מוסלמים. באוקראינה רואים סימני הבראה של המשק. אנשים מהגרים אליה ממקומות בהם המצב
עוד יותר גרוע. בקווקז יש מלחמות.
במקום חיים מסורתיים, אותם השמידו השלטונות (וגם את התנועות הציוניות – שרוב
המפלגות, בעיקר השמאל, הישראליות מקורן באוקראינה.
עד היום יש קבוצה קטנה (בונדיסטים) המדסקסת את מעמד הפרולטריון היהודי, ועושה את זה
באידיש.
מה שנשאר זה מעט סממני תרבות יהודית.
השלטונות הסובייטיים טענו שלכל קבוצה אתנית מגיעה אוטונומיה תרבותית (לכן אפשרו
בהתחלה לפתח את תרבות האידיש – וזה בניגוד לעברית שהייתה שפת הבורגנות היהודית,
בעוד האידיש הייתה שפת הפרולטריון היהודי) ומקום משלה (בירוביג'ן). באותה תקופה
נפתחו ספריות, בתי ספר אידיים, ו"מרכז לחקר תרבות יהודית".
בשנות ה-30 כל זה נסגר. התרבות האידית קיבלה מכה קשה מהשלטונות. עד לכניסת הגרמנים
המצב לא היה ברור – חלק מהמוסדות נסגרו וחלק עדיין נתמכו על ידי השלטונות. בתקופת
השלטון הגרמני התחזקה מאוד האנטישמיות.
הערה:
1. ב-1989 היו באוקראינה 53 מיליון תושבים. היום, 37 מיליון.
2. כיום, 5% מרוויחים הון עתק.
3. שכר ממוצע היום – 60-70$.
4. לפני המלחמה חיו בקייב כחצי מיליון יהודים. אחרי המלחמה – 100 אלף.
ספר: אלי ויזל / “The Jews of Silence”.
למרות ה"שתיקה" תמיד הייתה, בעיקר בקייב, תנועה ופעילות יהודית.
כדי להראות שאין אפליה נגד יהודים באוקראינה העלות השלטונות "בובות" – official
Jews – עיתונאים, מהנדסים, פקידי מפלגה, סופרים ועוד.
במקביל פעלו גם זרמים נוספים, סמי-רשמיים:
1. הקהילה הדתית. באותה תקופה היו באוקראינה 12 בתי כנסת שהשלטונות שמרו על הסטטוס
שלהם. הסיבה: בתיאוריה דגל הקומוניזם בחופש פולחן. עם זאת נבדקה כל פעילותך דתית
שמחוץ לבתי הכנסת. "מניין" היה בלתי חוקי (הק.ג.ב האוקראיני עקב אחריהם). דוגמה:
בקייב של שנות ה-60 היו מתאספים צעירים במסווה של "מועדון נוער פעיל" והיו עורכים
מניין.
2. ארגונים פוליטיים-ציוניים-לאומיים. חלקם ציונים הגירתיים (שרצו לעלות לישראל).
3. תרבותיסטים – טענו שגם באוקראינה אפשר לנהל חיים יהודיים מלאים.
(*) 2 ו-3 קיימים עד היום.
[ למעלה
]
פוליטיקה יהודית
עד היום יש חלוקה בין שתי הגישות השונית – לתמוך בהגירת יהודים (בעיקר לישראל) או
להישאר באוקראינה ולחיות חיים יהודיים בהקילה (אלו הם "יהודי החצר" בעיקר).
1. "המועצה היהודית של אוקראינה" בראשות יהודה לביטאס. הוא הוקם על ידי התאחדות
התרבות היהודית בסוף שנות ה-80. השלטונות בתקופת הפרסטרוייקה החליטו לשנות את
הדימוי האנטישמי שלהם ולכן אפשרו לארגון לפעול. כמו כן נעשה הדבר כדי לקבל תמיכה
מהמערב.
2. בסוף שנות ה-80 הוקמו ארגונים תרבותיים רשמיים. בראשם עמדו נאמני השלטון. אלה
היו יהודים פופולריים שהתבקשו להגיע לוועדה העירונית של המפלגה ושם הציעו להם לעמוד
בראש הארגונים. הארגון הראשון הוקם בקייב. היום זהו ארגון וירטואלי. תרבות אידיש
בעיקר. זו הייתה תרבות יהודית חילונית – אידית בעיקר. לא ציונית. האם לא מבקרים
יותר את הציונות, בעיקר משתי סיבות: לרוב האנשים יש משפחה בישראל, ורוב הארגונים
נתמכים בכסף ישראלי או של יהדות ארה"ב.
3. כיום יש ארגון ציוני באוקראינה. הוא הוקם על ידי מסורבי העלייה (סירובניקים)
בשנות ה-80, ומטרתו לעמוד נגד הארגונים הרשמיים.
4. בתחילת שנות ה-90 קם "הוועד היהודי של אוקראינה". המטרה הייתה" הקמת קהילה
יהודית שלא תהיה תלויה בשלטונות. המקים: יוסף זיסלס, דמות פופולרית וכריזמטית.
5. ארגונים דתיים: ישנה קבוצה דתית של רבנים פוליטיקאים באוקראינה. רובם זרים –
ישראלים או אמריקאים. הרב הראשי של אוקראינה, יעקב דב בלייך (אמריקאי) הגיע
לאוקראינה בגיל 28. הרב הראשי של דנייפרופטרובסק, הרב קמינצקי, גם הוא כריזמטי. הם
הקימו אימפריות: מערכות חינוך, רווחה, מענה לגיל הזהב, בתי תמחוי ועוד. הראשונים
שהגיעו היו החברה של בני עקיבא. הם היו חסרי ניסיון ארגוני ולכן לחן הצליחו. הם
הגיעו במטרה לעודד ולעזור לעלייה ולבנות מערכת חינוך. הרב בלייך משתייך לזרם חב"ד.
מרבית יהודי אוקראינה non observant orthodoxy.
כיום יש כ-700 ארגונים ברחבי אוקראינה, מעליהם יש ארגון גג. יש כיום כ-80 אלף
יהודים בקייב. בקייב פעילים כ-10% מהיהודים. בערים הקטנות רובם של היהודים מעורבים
בחיי הקהילה.
התקציב בכולל – 45 מיליון $. 5% - 7% מגיוס תרומות. הג'וינט – בעיקר שירותי רווחה
(כ-90% מהתקציב):
הסוכנות – בעיקר חינוך ועלייה.
הדתיים – גיוס כספים בצפון אמריקה בעיקר.
אליטת העסקים המקומית – מנהיגות חדשה שרוצה לקחת את גורל
יהודי המקום לידיים.
[ למעלה
]
הארגונים היהודיים
באוקראינה
קונפדרציה יהודית אוקראינית קונגרס יהודי אוקראיני
(יו"ר: ואדים רבינוביץ')
אליטה אליטה סירובניקים נציגי
כלכלית דתית שלטון
בקייב יש קהילה יהודית רשמית, הרשומה בעירייה כעמותה. הקימו אותה ארבעת ארגוני הגג,
וכן אנשים זרים (סוכנות, ג'וינט, לשכת הקשר...)
המאבקים הם בין הגורמים על "תחומי פעילות", והוא בין הארגונים ה"זרים" לבין עצמם אך
גם בין הארגונים המקומיים לזרים.
1. הסוכנות (אך גם הג'וינט ולשכת הקשר) עוסקים בחינוך – אולפנים והכשרת מורים.
2. ג'וינט – בעיקר רווחה (אך גם חינוך).
3. לשכת הקשר – בתי ספר של יום א', מרכז תרבות ישראלי.
[ למעלה
]
הבחירות להנהלה
נערכות בד"כ בסוכות. עורכים חינגת שתייה. הן נערכות ב"רשימות" – בדומה לבחירות
בישראל.
היום אחד המאבקים הקשים ביותר הוא להחזרת רכוש יהודי לקהילה (נאמד ב-2 מיליארד $).
למרות שמחזירים טיפין טיפין את הרכוש לא עושים זאת ברצון.
יש פרויקטים משותפים לכלל הארגונים, בעיקר בחינוך וברווחה.
[ למעלה
]
יחסי השלטון והסוכנות
ביחסי השלטונות והסוכנות היו תקופות שונות:
1. התלהבות – ירח דבש – בהתחלה.
2. כשהכסף לא זרם, כפי שהשלטונות קיוו, נוצר קושי, והסוכנות נפגעה. היה ניסיון
להפסיק את פעילות הסוכנות ב-1994-1995. הבעיה נפתרה בביקורו של נתניהו.
3. כיום היחסים הם "עדינים".
היום "הבעיה היהודית" נמצאת באחד המקומות הכי נמוכים בסדר העדיפויות.
באוניברסיטה היהודית – סולומון – רוב התלמידים הם לא יהודים.
[ למעלה
]
|
