החוזה הפסיכולוגי
אי ודאות ופערים כלכליים עצומים ברמה עולמית וברמה המקצועית משפיעים על ארגונים
וניהול אנשים ברמה הארגונית.
מקניל הציע שני סוגים של יחסים הקיימים בין העובד לארגון :
יחסים ביצועיים : יחסים מוגדרים היטב, ביטוי כספי, מוגדרים בזמן, פרוט הפעולה המבוקשת.
קשר התייחסותי - פחות מוגדר.
הקשר פסיכולוגי - התנהגות ארגונית.
Schien (1998) מגדיר חוזה פסיכולוגי כדלקמן (שני הסברים):
א. זהו אוסף של ציפיות וסיפוק הצרכים המתעוררים כתוצאה מיחסי ארגון - עובדים. זהו כלל תהליכי קבלה ונתינה מצד שני שותפים.
ב. המושג כולל בתוכו שורה של זכויות והקלות. חובות ומחויבויות. כל אלו הם לא חלק מההסכם הפורמאלי.
Kotter(1973) מגדיר חוזה פסיכולוגי כדלקמן :
החוזה בין היחיד לארגונו המגדיר מה השותפים מצפים לתת ולקבל אחד לשני.
Sims מגדיר חוזה פסיכולוגי כ:
החוזה הפסיכולוגי יוצר רגשות המשפיעות על ההתנהגות.
נקודות שיכולות להשפיע על אופי החוזה הפסיכולוגי
× תרבות ארגונית - שמרנית , פתוחה
× מדיניות כוח האדם ואופן הביצוע שלה - מה המנהלים, איך מתייחסים לעובדים
× נסיון אישי - עם מה העובד מגיע לעבודה ?!, נסיון קודם?!
× ציפיות - העובד והארגון.(מושג הציפיות מתחבר לתיאוריה הנוגעת במוטיבציה -
E = E X V
ערך התוצאה המצופה X ציפיות להשגת היעד = מאמץ מושקע
× אלטרנטיבות
אמון
התחושה שאלו שאנו סומכים עליהם אכן יספקו את הסחורה. עובדים סומכים על ארגון כששני תנאים מתרחשים :
× כאשר הם מרגישים שההנהלה מתכוונת למה שהיא מצהירה ואומרת.
× יודעים מנסיונם שלהנהלה יש מילה.
אמון יוצר:
א. אזרחות ארגונית
ב. מחויבות לארגון
ג. מוטיבציה
ד. סיפוק
מציעים 3 כיוונים לעתיד החוזה הפסיכולוגי :
1) משרות חלקיות
2) עבודה במסגרת פרויקטים
3) חוזים