להדפסת דף זה
שעור מספר 5 <xmp> <body lang=EN-US> </xmp>

שעור מספר 5

 

הגדרת המשתנים

 

(מתייחס לסעיף 5 במבנה העבודה).

 

יש להגדיר כל משתנה הכלול בהשערות נומינלית ותצפיתית.

 

1.  הגדרה נומינלית/תאורטית- הגדרת המשתנה במינוחים תיאורטים.

2.  הגדרה תצפיתית / אופרציונלית- האופן בו ימדדו /יופעלו המשתנים במחקר.

 

בהגדרה התצפיתית יש לבחור בין שני סוגי הגדרות:

   q    הגדרה נמדדת- תיאור כלי המדידה באמצעותם ימדדו המשתנים. בשלב זה יש לציין מהו כלי המדידה (שביעות רצון כמו במחקרו שלאביעד וכו').

   q    הגדרה ניסיונית- תיאור המניפולציה שהחוקר יבצע במהלך הניסוי. לגרום לרמת חרדה (בתנאי מעבדה) ולבדוק אם היא משפיעה.

 

לדוגמא אנו בודקים אם קיים קשר בין רמת חרדה לרמת ביצוע.

משתנה בלתי תלוי- רמת חרדה

משתנה תלוי- רמת ביצוע

 


מתודולוגיית המחקר סעיף 6

 

הגדרה של אוכלסיית המחקר:

 

אוכלוסייה סך כל המקרים, המתאימים למערך נבחר של איפינים בזמן נתון. את האוכלוסייה יש להתאים למטרת המחקר. אם המטרה היתה לבדוק האם קיים קשר בין מין המנהל לבין סגנון ניהולו ? בסעיף זה רושמים כי אוכלסיית המחקר היא של מנהלים. יש לציין מהי הרלוונטיות של האוכלוסיה למחקר.

 

אלמנט- פריט בודד באוכלוסייה הנחקרת, יחידת הדגימה הקטנה ביותר: מנהל לדוגמא.

 

מיפקד- ספירת כל האלמנטים באוכלוסייה (בישראל 500,000 מנהלים).

אין סעיף כזה בעבודהסבבה.

 

מדגם- מספר האלמנטים שנבחרו מתוך אוכלוסייה מוגדרת, לשם לימוד על כלל האכלוסייה.  מדגם של 500 מנהלים בישראל.

 

מסגרת הדגימה- הקבוצה ממנה נלקח המדגם הלכה למעשה, הרשימה הסופית הממשית ממנה נלקח המדגם (קיימת בשיטות מחקר הסתברותיות בלבד- חוץ מאשכולות),

 

דוגמה:

קשר בין גודל משרד תיווך לעמלה שהוא גובה:

אוכלוסיה: משרדי תיווך

אלמנט: משרד תיווך

מיפקד: 1500 משרדי תיווך בארץ

מדגם: 100 משרדים ממיצגים

מסגרת הדגימה: דפי זהב (מתוכה נלקח המדגם)

 

שיטות דגימה

 

המידה שהמדגם מייצג את אוכלסיית המחקר.

 

דגימה הסתברותית

בדגימה הסתברותית מתקיימים 3 תנאיים

     q      לכל הפריטים באוכלוסייה יש הסתברות ידועה להבחר במדגם.

     q      לשום פריט אין סיכוי וודאי להכלל במדגם.

     q      שום פריט אינו יוצא מכלל אפשרות להבחר.

 

דגימה לא הסתברותית

מספיק שאחד התנאים למעלה אינו מתקיים

     q      יתכן שהסתברות הבחירה אינה ידועה.

     q      יש פריטים שנבחרו בוודאות.

     q      יש פריטים שלא נבחרו בוודאות.

 

 

 

שיטות מחקר- שיטות הסתברותיות

 

מדגם אקראי:

I.     אקראי פשוט-אקראי שיטתי (כל רביעי בקבוצה) נקבע לפי גודל המדגם לחלק למספר האלמנטים ברשימה.

II.   אקראי שיטתי- לדוגמא, הרשימה מסודרת פרטו שכר דבר המעוות את הדגימה אם לוקחים את ה100 הראשונים למדגם.

III.  מדגם שכבות- נעשה כאשר החוקר מעוניין להבטיח יצוג לקבוצות מסויימות באוכלוסיה, וניתן להניח כי הקבוצות דומות בתוכן ושונות בניהן.לדוגמא שביעות רצון לקוחות אל על, יש לקחת מתוך הרישומות את החלק היחסי של הנוסעים בכל מחלקה: עסקים, ראשונה, תיירים. כאשר השכבות לא הומגניות תהיה טעות מדגם גדולה יותר.

IV.  אשכולות קבוצות דומות אך עם הרכב שונה, לדוגמא סניפי בורגר ראנץ זה אשכול. כאשר המחקר עוסק באוכלוסייה גדולה מאוד ומפוזרת גאוגרפית החוקר עלול להתקל בשתי בעיות:

1.     לא קיימת מסגרת מבדק.

2.     קשה לאתר את הנבדקים.

אחת הדרכים להתגבר הינה באמצעות שיטת אשכלות:

חלוקה לתתי קבוצות הנקראות אשכולות בהנחה שקיימת הומוגניות בין האשכולות והטרוגניות בתוך כל אשכול.


לשיעור מס' 3     לדף שיטות מחקר