השנה היא 1990. היום ה- 15 בינואר - הלילה הראשון של מלחמת המפרץ.
חורף בחוץ וכולם בבתים מלבד ארבעה נערים וגבר מבוגר אחד שעושים דרכם
לחדר החזרות "ג'אם" בגבעתיים.
הראל, אורן, אביב ומשה (הגבר המבוגר..) החליטו להיפגש כאן למרות המלחמה
כי לאביב יש בעוד כמה שבועות הופעה באולם העליון בבית לסין והוא רוצה
שתהיה להקה שתלווה את שיריו... יהיו מוזמנים חשובים בקהל...
אביב מרים אקוסטית, הראל ואורן מחברים חשמליות, עודד עולה על התופים
ורק משה עוד לא החליט אם באס או קלידים... "קודם באס, אחר כך נראה.."
אביב מתחיל לשיר את השיר שהחברה מכירים מהקלטת... "השכבת אותי בעשר.."
הראל ואורן מצטרפים, עודד עוד מחפש (הוא ימצא בסוף..)
ומשה מהנהן בהנאה.
בחוץ גשם ראשון של סקאדים וכולם בחדרים האטומים... כך שאף אחד לא שם לב
שאי שם בגבעתיים... התעויוט התחילו לנגן...
התעויוט - ההרכב המקורי (1990)
הראל בן עמי - גיטרות
אורן לץ - קצת באס
עודד שחר - תופים קולות
משה לוי - קלידים, קולות (לבנתיים) והפקה מוסיקלית
התעויוט - 1991
אורן לץ עוזב והראל נשאר הגיטריסט היחיד בלהקה.
שלומי צידקי מצטרף כבסיסט
שלומי קינן מצטרף כקלידן וזמר רקע.
התעויוט - 1993
החלטה להוסיף עוד קלידן ללהקה מביאה את ערן מיטלמן לקלידים ולקולות.
התעויוט - 1998
ערן מיטלמן עוזב ובמקומו נכנס דניאל סלומון שניגן לפני כן ב"הזיות".
התעויוט - 2000
הראל בן עמי - גיטרות.
שלומי קינן - קלידים קולות.
דניאל סלומון - פסנתר, קלידים, קולות.
שלומי צידקי - באס.
עודד שחר - תופים, קולות.
אביב גפן הוא ללא ספק האמן שהכי השפיע על הנוער בשנים האחרונות,
הוא כותב את שיריו בצורה הכי מדהימה שיכולה להיות,
מלחין אותם ואז כשהכל מושלם הוא שר אותם.
בשיריו של אביב ישנם מסרים מדהימים..
אז אם רק תדעו להקשיב למילים המדהימות הללו תתאהבו במוזיקה...
"אפשר לאהוב, אפשר לשנוא, אי אפשר להתעלם.."