מאיר, אתה תמיד תישאר בליבי

את החיוך המיוחד שלך לעולם לא אשכח

זיכרונותיי ממך בליבי חרוטים

אבל החיים ממשיכים

 

עדיין אנחנו לא מאמינים

לא יכול להיות שאתה לא כאן איתנו

שלא נראה אותך יותר

ולא נחבק אותך יותר

לא נראה את פנייך היפות, שבמותך נראו מלאכיות

את טוב לבך, ידייך הפתוחות לכל, ואהבת החיים הזוהרת.

 

כמה דמעות,

כמה כאב,

כמה געגועים... אלייך

אתה שם למעלה-טהור

אבל מה נשאר פה בארץ הגשמיות, בלב?

הכאב, האובדן, העצב והגעגוע.

פניי מלאך שזך נפטר.