|
אור |
4 |
|
בנייה
חופשית * תרבות * וחברה |
09/06/2003 |
|
עד
כמה הבנייה החופשית רלוונטית בימנו? בגיליון הקודם
התחלנו בפרסום של סדרת שיחות מאת אפריים גוטהולד לסינג שבה הוא פורס את משנתו
לגבי הבניה החופשית. (ניתן לקרוא את כל הגיליונות הקודמים באתר שכתובתו רשומה
מטה( כל מי שהיה עד לאירועים האחרונים
באזורנו מבין עד כמה רעיונותיו של לסינג בן המאה ה-18 נכונים ורלוונטיים גם
לימנו. ברצוני
להודות לכל מי ששלח לנו תשובות לחידה המסונית מהגיליון הקודם שם הזוכה והתשובה
לחידה מופיעים בהמשך הגיליון. בגיליון זה אנו מפרסמים את השיחה השנייה בסדרה. יש
לנו גם חידה נוספת ואפילו תעלומה בלשית לאוהבי החידות המסוניות והעתיקות שבניכם.
גם מקומן של החדשות המסוניות לא יפקד והפינה מה ברשת. נשמח לשמוע ולקבל הצעות
לפרוייקטים עתידיים תגובות ועצות ושוב תודה לכל מי שעשה זאת עד עתה. בברכת אחים נאמנה, האח משה שנון |
תוכן העניינים: · ארנסט ופאלק שיחה שנייה בסידרה |
|
לסינג והמשנה הפוליטית חברתית של הבנייה החופשית בשיחה הראשונה פאלק שהוא קולו של הבונה החופשי חד חידה לידידו הסקרן ארנסט. מטרת הבנייה החופשית "להפוך את מה שבדרך כלל מכנים מעשים טובים- למיותרים!" בשיחה השנייה הוא עובר מתחום הצדקה המוחצן לדעתו בבניה החופשית לתחום פוליטי חברתי ומתווה את משנתו המסונית בתחום זה. מי שעוקב אחרי הדיון והמלכודות שטומן פאלק לארנסט בשיחה אינו יכול אלא להתפעל מכשרונו הספרותי של לסינג באומנות הדיאלוג והוויכוח הפילוסופי. ויתקשה להתווכח עם הרעיונות אותם הוא מעלה. |
חידה מסונית מס 2 בחסות: ליעוז-סמלים,מדליות ומוצרי פרסום מה היה המוטו המקורי של
הלשכה הגדולה הראשונה באנגליה בשנת 1717? בין הפותרים תוגרל סיכת דש מסונית מתנת "ליעוז" |
|
הנה תרגום של מכתבו של המזכיר הגדול של אנגליה
לעורך התשבץ של הטיימס הלונדוני אדון יקר, שלך בנאמנות, עורך העיתון השיב: מר. מורו היקר ! שלך בכנות, |
את התשובות יש לשלוח לכתובת הדואר המופיעה בתחתית
הגיליון. או לחץ כאן: שלח תשובה הבהרה פרסום זה אינו פרסום רשמי והוא אינו מיצג בהכרח את דעותיה של לשכה כל שהיא לרבות הלשכה הגדולה. כמו כן הוא אינו מייצג בהיכרך את דעות הכותבים. |
|
החידה
המסונית שבתחילת הגיליון בחסות: |
|
|
ארנסט ופאלק שיחות לבונים חופשים / לסינג תרגם
האח משה שנון שיחה שנייה
ארנסט: ובכן?
איפה היית? ועדיין בלי סיגריות? פאלק: איזה
מוכר זה! פיתה אותי מסוג לסוג, איזה חמישים סוגים של סיגריות! לפחות! ופתאום הוא
כבר עם לקוח שני... ארנסט: נו,נחמד
לדעת שיש כאלה המסוגלים לפתות אותך כך. פאלק: חשבת? ארנסט: על
מה? על החידה הזו שלך? לא, לא, לא ידידי! לדבר אתך על בנייה חופשית פעם אחת, זה
פעם אחת יותר מידי. גמרנו! וזה ברור לחלוטין, אתה בדיוק כמו כל היתר! פאלק: כל
היתר? היתר לא אומרים דברים כאלו. ארנסט: באמת?!
אם כך, נראה כי יש כופרים בין הבונים החופשים! ואתה אחד מהם! אבל, לכל הכופרים
יש עדיין משהו משותף עם המאמינים האמיתיים. וזה בדיוק מה שדיברתי עליו. פאלק: ומה
הוא הדבר שדברת עליו? ארנסט: בונים
חופשים אמיתיים או כופרים – כולכם משחקים במילים. מניחים לאנשים לשאול אותם
שאלות ונותנים תשובות בלי להשיב! פאלק: באמת?
אם כך בוא נדבר על משהו אחר. ארנסט: פנטסטי!
הנה לך! אתה, רק שב כאן בדיוק לידי והבט. פאלק: על
מה? ארנסט: על
הנעשה בתוך ומסביב לגבעת נמלים זו. איזה בלגאן, ולמרות זאת איזה סדר! כל אחד או
סוחב או גורר , ואף לא אחד עומד בדרכו של האחר. הם אפילו עוזרים זה לזה! פאלק: פנטסטי... ארנסט: אך
שים לב טוב, כי אין כאן אף אחד שמנהל, או מכוון או מפקח עליהם. פאלק: אתה
רומז לכך שסדר יכול להתקיים בלי ממשל? ארנסט: אם
כל אחד יודע לשלוט בעצמו , למה לא? הנה... פאלק: האם
אתה מאמין שאי פעם יהיה הדבר זהה, בין בני אדם? ארנסט: לצערי,
לא. פאלק: חבל
מאוד! ארנסט: נכון
מאוד! פאלק: קום
ונשב לנו לפני שהם יזחלו עלינו, הנמלים האלה שלך !, וחוץ מזה, עלה משהו בדעתי
שאני חייב לשאול אותך, אין לי מושג קלוש מהי גישתך לגבי העניין. ארנסט: איזה
עניין? פאלק: החברה
התרבותית! מה אתה חושה עליה? ארנסט: הממ...
סימפטית... פאלק: אין
ספק בכך, אבל האם אתה מחשיב אותה כאמצעי או כמטרה? ארנסט: לא
הבנתי. פאלק: האם
אתה מאמין כי האנשים נוצרו בשביל המדינה? או שהמדינה בשביל האנשים? ארנסט: אני
אלך על תשובה שתיים. פאלק: אני
גם. המדינה מאחדת אנשים ועל ידי איחוד שכזה, כל פרט יכול ליהנות ממנת אושרו
בבטחה. הסכום של האושר הפרטי של כל אחד, הוא אושרה של המדינה. כל אושר אחר של
המדינה, שבגללו סובלים אנשים הוא כיסוי לעריצות! ארנסט: לא
הייתי אומר זאת בכל רם כל כך... פאלק: למה
לא? ארנסט: אושר
שכל אחד שופט בהתאם למצבו הפרטי, ניתן להשתמש בו בקלות, בצורה לא נכונה. פאלק: אתה
יודע ,ידידי, שאתה כבר בחצי הדרך להיות בונה חופשי? ארנסט: מה
אתה אומר?... פאלק: כן,
כן. מפני שאתה יודע, שיש אמיתות שעדיף ויושארו בלתי הגויות. ארנסט: אבל
עדיין אפשר לומר אותן. פאלק: האיש
החכם לא יכול לומר, את מה שמוטב, לא להגיד. ארנסט: בסדר...
מה שתגיד, רק בו לא נתחיל שוב עם הבונים החופשים. הספיק לי מקודם. פאלק: לפחות
אתה רואה את כוונתי לספר לך יותר עליהם. ארנסט: אתה
צוחק?! בסדר!... חיי האדם בחברה התרבותית! צורות הממשל של המדינות אינם אלה אמצעים
להשגת אושר אנושי. יפה?... ומה עוד? פאלק: שום
דבר!... אמצעים! ואמצעים שהם המצאתו
של האדם. עכשיו- אם צורות השלטון של המדינה הם אמצעים מעשי ידי אדם, האם
הם שונים מכל שאר האמצעים מעשי ידי האדם? ארנסט: למה
אתה מתכוון "כל שאר האמצעים מעשי ידי אדם"? פאלק: למה
שמבדיל אותם מהאמצעים המושלמים- האלוהיים. ארנסט: ומה
מבדיל אותם? פאלק: זה
שהם אינם חסינים בפני שגיאות. ושלרוב, לא רק שאינם תואמים את מטרתם, אלא לעיתים,
מביאים להתרחשות הדבר ההפוך! ארנסט: דוגמא
! פאלק: ובכן,
אוניות, הן אמצעי להגיע למדינות רחוקות, והן גם הסיבה מדוע אנשים רבים, מעולם לא
מגיעים לאותן מדינות. ארנסט: במיוחד
אלו שסובלים מטביעה... אני חושב שאני מבין לאן אתה חותר. שמע, ברור למדי מהן
הסיבות שבגללן הרבה אנשים אינם מרוצים בגלל הממשל. ישנם סוגים שונים של ממשלות
וצורות שלטון. לכן, סביר שאחד טוב יותר מהשני. בכלל, ייתכן שהטוב ביותר, עדיין
לא נוצר. פאלק: בוא
נקווה שאתה טועה... תדמיין שהצורה הטובה ביותר של ממשל כבר נוצרה. דמיין כי כל
האנשים בעולם חיים לפיה. אינך חושב שגם אז, כתוצאה מאותה צורה נפלאה של ממשל,
יהיו דברים שהם מאוד מזיקים לאושר האנושי? ארנסט: אני
מאמין שאם דברים אלו היו קורים, אז זו לא הייתה שיטת הממשל הטובה ביותר! פאלק: אתה
יודע מה? ושיש שיטה טובה ממנה?- אם כך, אקבל את אותה שיטת הממשל הטובה יותר-
כטובה ביותר, ואשאל שוב את אותה שאלה. ארנסט: נראה לי שאתה קצת מתפלסף על ההנחה, שכל אמצעי שנוצר על ידי אדם, אינו יכול להיות- אלא פגום. פאלק: לא
זאת בלבד! ארנסט: מה
זאת אומרת? יש עוד?! פאלק: עוד
אחד?! בוא נניח, שהשיטה הטובה ביותר כבר נוצרה. ונניח שכל האנשים בעולם חיים
תחתיה. האם כתוצאה מכך כל האנשים ייחשבו כמדינה אחת? ארנסט: ממש
לא! מדינה כזאת ענקית לא ניתנת להנהגה. לכן היא תהיה חייבת להתחלק למדינות קטנות
עם חוקים זהים. פאלק: כלומר,
האנשים עדיין יהיו גרמנים, צרפתים, הולנדים, ספרדים ושבדים? ארנסט: כן,
אפילו שבדים! פאלק: יפה,
כבר מצאנו אחד. הרי לכל אחת מן המדינות יהיו אינטרסים משלה? ולכל אזרח פרטי יהיו
האינטרסים של מדינתו שלו? ארנסט: מין
הסתם. פאלק: אינטרסים
אלו יתנגשו זה עם זה, בדיוק כפי שהם כיום, ושני חברי מדינות לא יוכלו להיפגש איש
עם רעהו. ארנסט: לצערי... פאלק: כלומר, היום, כשגרמני נפגש עם צרפתי, או צרפתי עם אנגלי, המפגש הזה ,כבר לא יהיה מפגש של אדם עם אדם, אלא מפגש של סוג מסוים של אדם, עם סוג אחר של אדם. מצב אשר הופך אותם קרים, וחשדנים זה כלפי זה. ארנסט: למרבה
הצער, זה נכון. פאלק: ובכן,
נכון הדבר שהאמצעים אשר מאחדים את האנשים כדי להבטיח את אושרם, מפרידים בניהם
באותה עת. ארנסט: אם
כך אתה רואה זאת. פאלק: לך
צעד אחד קדימה. לרבות מהמדינות הקטנות יהיה אקלים שונה לגמרי. כתוצאה מכך צרכים
שונים לגמרי. וכתוצאה מכך גם מידות מוסר שונות וכתוצאה מכך אמונות שונות, מסכים? ארנסט: זה
חתיכת צעד! פאלק: אנשים
עדיין יהיו יהודים, נוצרים, מוסלמים וכן הלאה... ארנסט: תמשיך... פאלק: כולם,
איך שלא ירצו להיקרא, יתנהגו זה כלפי זה בדיוק כמו שהנוצרים, היהודים והמוסלמים
התנהגו כל הזמן- לא כאדם כלפי אדם, אלא כסוג של אדם כלפי סוג אחר של אדם, אשר
טוענים לקדימות רוחנית וביסוס של זכויות על סמך זאת. ארנסט: זה
עצוב מאוד, אבל למרבה הצער בכל זאת אפשרי. פאלק: רק
אפשרי? ארנסט: אני
חושב, שאם בכל המדינות הייתה אותה צורת ממשל הייתה להן גם אותה אמונה. בנינו,
אני לא מבין איך אפשר שתהיה אותה צורת שלטון- בלי אותה אמונה. פאלק: גם
אני לא, מדינה אחת – כמה מדינות רבות. מדינות רבות – כמה סוגי ממשל– וכמה
אמונות. ארנסט: כך
זה נראה. פאלק: אכן!
עכשיו תן לי להראות לך עוד משהו: האם אתה חושב שניתן ליצור מדינה ללא הבדלי
מעמדות? מדינה בה לכל האנשים יהיה אותו היחס- זה כלפי זה? חלוקה שווה זו לא
תחזיק מעמד- מישהו כבר ידע להשתמש בנכסים שלו טוב יותר מאחר. כתוצאה מכך,יהיו
אנשים עשירים ועניים. ארנסט: נכון
הדבר. פאלק: ובכן,
חשוב, כמה רוע קיים בעולם הזה, שאינו מתבסס על חלוקה שכזאת. ארנסט: לו
רק יכולתי לחלוק עליך באיזו דרך!... רגע! למה אתה חותר? אתה מנסה להמאיס עלי את
החברה האנושית ורעיון המדינות והשלטון? ***מוציא סיגריה***(הערת בימוי של ישי קרני) פאלק: תירגע...
גם אילו היה בחברה האנושית רק דבר טוב אחד, עדיין הייתי מברך אותה. וגם לו היו
לה מגרעות גדולות יותר. ארנסט: כמו
שאומרים, מי שרוצה ליהנות מהאש, חייב לסבול את העשן!... תן אש... פאלק: ומה
אתי?! ארנסט: ...זאת
האחרונה שלי... פאלק: אני
מבין... ארנסט: איזה
דבר? פאלק: המטאפורה
דווקא מאוד התאימה. אם אנשים אינם יכולים להתאחד בשום דרך אחרת, מלבד אותן
מדינות או חלוקות, האם זה הופך את החלוקות האלו לדבר טוב? ארנסט: סביר
להניח שלא. פאלק: האם
בשל כך הן הופכות קדושות. החלוקות הללו? ארנסט: באיזה
אופן קדושות? פאלק: באופן
כזה שאסור להניח יד עליהן. ארנסט: כשהכוונה
היא ...? פאלק: כשהכוונה
היא לגרום לתוצאותיהן להזיק כמה שפחות. ארנסט: כיצד? פאלק: צריך
לקוות שבכל מדינה יהיו אנשים שהם מעל לדעות הקדומות של ההמון, וידעו בדיוק מתי
מפסיקה הפטריוטיות להיות מידה טובה. ויש לקוות שהאנשים החכמים והטובים של כל
מדינה ומדינה, ינדבו את עצמם לעבודה זאת. ארנסט: צריך
מאוד לקוות לכך. פאלק: צריך
מאוד לקוות לכך שבכל מדינה יהיו אנשים שלא ייכנעו לדעות קדומות של האמונות
שאליהן נולדו; אשר לא יאמינו
שכל מה שהם מכירים כטוב ונכון יהיה טוב ונכון בהיכרך. ארנסט: צודק! פאלק: צריך
גם לקוות, שבכל מדינה יהיו אנשים שלא יתעוורו על ידי מעמד חברתי גבוה, ושיהוו
גשר בין המעמדות כשווים בין שווים. ארנסט: צריך
גם צריך! פאלק: ואילו
הייתה מתמלאת משאלה שכזו? ארנסט: מתמלאת?...
שמע, אני מניח כי אנשים כאלו קיימים, פה ושם, בזמן זה או אחר. פאלק: לא
רק פה ושם, ולא רק בזמן זה או אחר. ארנסט: בסדר,
בזמנים מסוימים, ובארצות מסוימות, ואפילו כמה אנשים כאלו. פאלק: ומה
אם ממש היום, ישנם אנשים כאלה בכל מקום? ארנסט: הלוואי! פאלק: אתה
יודע מה?- שגם תמיד היו? ארנסט: זה
חלום יפה! פאלק: בקיצור ולעניין- מה אם אנשים אלו הם הבונים החופשים? ארנסט: מה
אתה אומר? פאלק: מה
אם אלו הבונים החופשים, אשר שמו להם כאחת ממטרותיהם- למשוך את המחיצות האלו
שבגללן הופכים האנשים מנוכרים זה לזה- לכמה שיותר קרובים? ארנסט: הבונים
החופשיים? פאלק: ואני
מדגיש, רק אחת ממטרותיהם! ארנסט:
.... פאלק: אבל
לא משנה,... שוב שכחתי שאתה לא רוצה לשמוע יותר על הבונים החופשיים. אוי! הנה
המוכר הזה שוב! הפעם הוא לא ישגע אותי! בוא איתי לחנות הסיגריות! ארנסט: מה?!
חכה שנייה! הבונים החופשים אתה אומר? פאלק:
נו באמת! בקשתי סליחה לא? שיחתנו
הובילה אותי אליהם כנגד כל רצוני. סלח לי! בוא כבר! בטח נמצא שם נושא ראוי יותר
לשיחה. בוא כבר ! |
|
|
בתמונה שהופיע בחידה רואים סיכה שעליה מקל הליכה
ושני כדורים והשאלה הייתה לאיזה דמות בבניה החופשית קשור הסמל. במילון הבנייה החופשית של קוייל מהמאה
ה-19 כתוב: בארצות דוברות האנגלית הזכירו המילים
תובל קין, בשיבוש המבטא, את המילים two ball cane (בתרגום מילולי
"שני כדורים ומטה") צירוף מילים ציורי זה השתרש והפך להיות סמל שבונים
חופשים עונדים כסיכה. עוד ואריאציה נחמדה ל-two ball cane כדאי לכם לראות כאן. הזוכה בפרס לפתרון החידה
הקודמת הוא חיים ברוטמן מלשכת ראובן מס' 1. ברכות ותודה לכל המשתתפים. |
|
|
·
הארכיבישוף
מקנטרברי התנצל ·
ניו-זילנד ·
האלכימאי האחרון |
|
|
אגודת "אבן הפינה" היא התאגדות לא
פומלית של בונים חופשים באנגליה ששמה לה למטרה להוות במה לדיון פתוח והעמקת
המשמעות של הבנייה חופשית מעבר לטקסים. האגודה מחזיקה אתר הנקרא "כלי
העבודה" חוץ מעיצובו הנקי והיפה ניתן למצוא בו מאמרים על הבנייה החופשית.
למשל: הידעתם שקרל סמית סולן להקת MADNESS המפורסמת הוא
בונה חופשי? ראיון איתו ניתן לקרוא כאן. כמו כן ניתן למצוא באתר מידע על כנסים והרצאות
שהאגודה מארגנת. כתובת האתר: |
|
|
בימים אלה מוצעות למכירה מדליות עתיקות שכנראה
שיכות לבונים חופשיים. תמונות המדליות מופיעות בצד שמאל. למוכר המדליות אין ידע
בקשר לבעליהן או מקורן של המדליות. נשמח לקרוא ולפרסם הסברים מכל מי שמעוניין
לספק מידע ולהתחקות אחר מקורות המדליות והסמלים שמופיעים עליהם. נוכל גם לקשר את
המעונינים לרוכשן עם המוכר. רמזים! מדליה ראשונה: בראש המדליה כוכב מחומש. הכתובת שמתחתיו "AEGROS
SANAT HUMANITAS.
“ מתחת לכוכב שילוב של האותיות H F.
בתמונה אישה יוצקת מים? על דמות עירומה. בפינת הציור האותיות CLR?. בגב המדליה הכיתוב "Bro. T J
Harrison No.3841” מדליה שנייה בראש המדליה סמל המחוגה והמזווית. בתמונה מופיע
מלאך מכונף על רקע צלב הנושא בידיו מקדש? משני צידי הצלב המספרים 1914-1918. בגב
המדליה על התפס מופיע המילה BERMINGHAM ועל גב המדליה עצמה הכיתוב: BRO P. E.G.BAYLEY. ובשורה השניה NO
1928. |
|
|
נשמח
אם תפיץ
את "האור
הגנוז"
בכל דרך
גם לאלו
שאין להם
דואר
אלקטרוני.
בצילום או
פקס. אור
גנוז טלפון: פקס
וירטואלי שיחה מקומית: דואר
אלקטרוני: אתר
וארכיון: |
פרסום זה אינו פרסום רשמי והוא אינו מיצג בהכרח את דעותיה
של לשכה כל שהיא לרבות הלשכה הגדולה. כמו כן הוא אינו מייצג בהיכרך את דעות הכותבים. |
