|
אתר הרועים
הפולנים הישראלי
|
|
|
|
|
|
|
|
מוכרים שני סוגי כלבי רועים פולנים בהתאחדות הפולנית ובהתאחדויות בעולם,
הפון
והטאטרא.
במשפחתנו היו כלבים אלה עוד בפולין ובמיוחד בתקופת ריבוי החוות במאה ה 18.
פון PON
Polski Owczarek Nizinny / Polish Lowland Sheepdog
כלב רועים ממישורי פולין. ההקשר למישור נובע בעיקר מריבוי הפונים בחוות הכבשים באזורים המישוריים כמו בתוך לובלין. את השם מבטאים כך פולסקי אובצארק ניז'יני.
בימיה הראשונים של פולין מסופר שכלב זה שימש גם לשמירה והיו פרטים ששימשו גם לציד חזירי בר.
הפון הוא כלב מאוד אינטליגנטי, בעל זיכרון מדהים, חוש ריח מצויין, עצמאי, נוח מאוד לאימון ואף מבין באינסטינקט את האדם שאיתו בתנאי שהוא מקבל את היחס הראוי.
לפון יכולת הסתגלות מאוד גבוהה למצבים חדשים, הוא כלב התראה מעולה. יחד עם היותו כלב שמירה מצוין הפון לא שוחר אלי קרב ויחסו אל אנשים וכלבים זרים חשדנית ולא תוקפנית. הפון כלב משפחה נלהב ומסתדר עם ילדים בצורה מדהימה.
לפון יתרון שאינו משיר שיער ואין לו ריח גוף בעונות הרגילות.
באביב מתחלפת פרוותו התחתונה/פנימית (הפוך). בקיץ הוא זקוק לטיפול מתמיד
בפרווה. מעת לעת נהוג לטפל בשערות אוזניו.
|
צבעי הפרווה השכיחים ביותר אצל הפון הם: לבן עם כתמים שחורים, אפורים או צבע חול. פרווה אפורה לבנה או בצבע שוקולד. כל צבעי פרוות הפון מקובלים. מלבד הפונים הלבנים כל הפונים נולדים כהים ופרוותם דוהה עם בגרותם.
לפון יש יצר רעיה מובנה ואם הפרט
הספציפי מתאים הוא ייהפך לרועה מהר מאוד. הוא זקוק לפעילות מגוונת.
חשובה מאוד הקרבה למשפחתו, אולם הוא ניכן ביכולת עצמאית בשטח.
הוא מקבל החלטות מהירות בצורה מעולה ומסוגל לעבודה בפעילות הדורשת יכולת אבחנה
ותפקוד עם מספר גורמים במקביל.
הוא מעסיק את עצמו בחצר הבית בשמירה ומסתגל למצבים חדשים בצורה מעולה, אולם חשוב לטייל לפחות שלוש פעמים ביום ולעשות פעילויות מהנות כמו טיולים ואג'יליטי. אם ניתן לאמנו לרעייה מגיל צעיר זה פשוט מושלם.
הפון קורא את שפת הגוף של הנוהג שאיתו ומגיב בהתאם, כלומר התקשרות כמעט בלתי אמצעית, ללא צורך בדיבור ומחוות ידניות.
הפון עובד בתנאים הקשים לצד רועים ועם עדרי כבשים לאורך הדורות, הטובים ביותר הם אלה שהמשיכו ורעו את הכבשים, שמרו וחיו עם המשפחות והיו שגם עזרו בציד. אבות אבותיו הם מהמזרח-התיכון וכבר אז מילאו תפקיד חשוב בחיי המשפחה והרועים. עם התמעטות חוות הכבשים, שרד הפון ושימש ככלב משפחה ושמירה. הפון עמיד בתנאי מזג אויר, הוא מותאם לשלג ופרוותו הסמיכה הכפולה מגינה עליו מקרני השמש. השערות שעל עיניו משמשות משקפי שמש, אסור לגזור אותן בישראל. ככל בעלי החיים, בקיץ הלוהט הפון מוצא לעצמו מקום מוצל ונח בו במשך שעות היום.
|
|
מבנה גופו פרופורציונלי לא ארוך נוטה לצורה קובייתית, גודל בינוני, ישנם פונים הנולדים חסרי זנב. מניסיון שערותיו שומרות על עורו מפני חיתוך מגדרות וקוצים.
אוזניו נפולות וככזה הוא פחות חשוף לחדירת גופים זרים. חשוב לטפל בפרוותו ובאוזניו באופן קבוע.
יש להוריד קוצים בישראל במיוחד את הנינג'ות כדי שלא יטיילו בפרווה ויכנסו לאוזן.
לפון חושים מדהימים, הוא משייט לו בטרוט מקסים כשראשו בגובה הגוף ומבצע גיחות ריצה מהירות כבזק, הוא זריז מאוד.
לפון מטבוליזם איטי והוא זקוק למזון מצוין בכמויות לא גדולות במיוחד. חשוב לחשוף אותו לחיות, סביבת אנשים וילדים מגיל צעיר ולאמן למשמעת, הוא יזכור בצורה מצוינת עם מעט חזרות לאחר שהבין וביצע נכון מהר מאוד. בשל הקליטה המדהימה של פרטים ופקודות אין לשעמם את הפון ועדיף לבצע מספר מוגבל של חזרות בפעם אחת. יצר הציד שלו הוא עזר לאימונים. נטיית הפון היא לרצות את המנהיג בלהקה. הוא עצמאי וכדי שלא יטפס להיות מנהיג הלהקה חשוב להיות אתו ולאמנו לרעייה ו/או אג'יליטי כדי שימצא את מקומו בלהקה וייהנה. לפון זיכרון מופלא, הוא מלא חיים אבל בעל שליטה עצמית מדהימה, חכם מאוד ומבין היטב דברים שכלבים אחרים ולעיתים אנשים לא תמיד קולטים.
לעומת כלבי הבורדר קולי שרועים את הכבשים על ידי מבט מהפנט, כלבי הפון עובדים עם הכבשים בנביחות ובנשיכות קטנות איפה שצריך כדי לגרום להם לזוז לאן שצריך. חשוב לא לקשור את הפון ולא להשאיר אותו בשמש הקופחת. הפון כלב יפיפה, אמין ויציב מאוד, בעל אינטליגנציה יוצאת מהכלל, זיכרון מדהים ולב זהב, גודלו הבינוני מאפשר לו להיות כלב רועים מעולה ו/או חבר נאמן במשפחה.
|
פונים קיימים בפולין עוד מזמנים קדומים. עדויות לכך מצויות בממצאים ארכאולוגיים ובסמלים גרפיים.
מזמנים קדומים, שבטים של רועים החזיקו בכלבים לשמירה ורעיה לעדרי כבשים ובקר. כלבים גדולים יותר שמרו על העדרים מטורפים וגנבים. כלבים בגודל בינוני היו אלה ששמרו שהכבשים ירוכזו בקבוצה במרעה, בזמן האוכל וההליכה ומתפקידם היה גם לדאוג להחזיר בודדים שנפרדו מהעדר.
לקבוצה הזו שייכים כלבים: רוסיים, ממישורי פולין, פולי מהונגריה, רועים גרמניים עתיקים (שנקראו פודלים), פירינאים בינוניים ופיקארדים. פרוותם הייתה דו שכבתית מקורזלת עבה, ארוכה שכיסתה את הגוף והראש עד לקצה האף. הם נפוצו בכל האזורים המישוריים וההרריים מהקווקז ועד להרי
הפירנאים.
לטיבט טרייר ולכלבים אלה יש אב קדמון משותף שכנראה הגיע בתקופה הנאוליטית (מאה 7 לפנה"ס), יחד עם שבטי נוודים מאזור המזרח התיכון לבלקן וממרכז אסיה דרך הים הכספי והשחור, מערבה לאירופה.
|
|
|
הנחות אלו מקבלות חיזוק ברישומים שנמצאו בהונגריה ונכתבו על ידי שבטים שומרים ממסופוטמיה במאה הרביעית לפני הספירה. בספרים של כלבי רועים הונגריים עד היום רשומים שמות ומינוחים שומריים.
במאה ה-9 הגיעו כלבי פולי ממזרח אירופה למישורי הונגריה ולעמק הקרפטים יחד עם השבטים המגיאריים. הפולי נחשב גם הוא לאחד מאבותיו של הפון.
שבטים שמקורם במזרח התיכון ועברו להונגריה שם התיישבו בדונר ובדנפר, עברו במהלך התקופה הנאוליטית לאזור הפולני יחד עם עדריהם וכלביהם דמויי הפון. דבר שהוכח בחפירות ארכאולוגיות ברחבי פולין.
כבר במאה ה-13 נמצא בפולין רישום שמוצאו בחוות כבשים (200-300 כבשים) ששם שמרו על העדר יקר הערך צוותים של רועים וכלבים שגודלו מינקות עם הכבשים.
בספרו של פ.א.ווילסון מ-1971 על הבירדד-קולי נכתב שבהסתמך על מסמך המתעד עיסקה מ-1514 בין סוחר פולני בשם קזימירץ גרבסקי ובין סקוטי, לאחר שהגיעה אוניה ועליה 6 כלבי פון ו-60 כבשים, החליף הסקוטי 2 פוניות וזכר אחד בעד אייל וכבשה. הסקוטי פשוט התלהב מביצועי הפונים שהפרידו 20 כבשים מהעדר והובילו אותם אליו. לכן נחשבים הפונים אבותיו של הבירדד-קולי. קיימת גם קרבה לשפנדוז.
|
ב-1779 כתב כומר ביולוג פולני יאן כריסטוף קלוק מציצאנוביץ בכרך הרביעי של אינציקלופדיית הביולוגיה שלו על החשיבות של שני סוגי כלבים להם זקוק הרועה בעבודתו עם העדר. סוג גדול שנועד כדי להגן על העדר מטורפים, ובינוני - פודל שכמעט ויכל לקרוא את מחשבות הרועה. הפודלים מתוארים ככלבים בינוניים עם פרווה דו שכבתית מקורזלת, עבה וארוכה. קלוק תיאר את הכלבים כאינטליגנטיים באופן יוצא מן הכלל ונוחים לאימון.
בספר זואולוגיה מ-1789 בוורשה כתוב שהרועים נהגו להרביע את הכלבים הללו בהתאם ליכולת העבודה שלהם ונתנו עדיפות לכלבים שלגוריהם היו זנבות קצרים או שנולדו כמעט ללא זנב וע"פ איכות הפרווה ומנשך מעולה.
במאה ה-18 היו הרבה מאוד חוות כבשים במיוחד באזור לובלין והייתה דרישה גדולה מאוד לכלבי רעייה. 2-3 פונים רעו כמה מאות כבשים.
במאה ה-20 פחת הצורך בכלבי רעיה עקב ירידה במספר חוות הכבשים בפולין. במגזין פיאס נכתב בשנת 1935 שבתצוגה בוורשה הוצגו ע"י הנסיכה שצברטינסקה כלבים פונים משובחים ושכלבים אלו משמשים בפולין לרעייה וכחיות מחמד.
עוד נכתב במגזין על ידי סטאקוביץ ב-1936 שהכלב הגדול ששומר על העדר בפולין הוא מהרי הטטרא ומכאן גם שמו. הכלב שרועה את העדר הוא הכלב הבינוני בדמות הפון שנמצא בכל שאר המדינה.
גזע הפון הוכרז בשנת 1938 ביוזמתה של האגודה לכלבים שימושיים בפולין. מיזכר בנושא נכלל בספר של איגנסי מאן "גזעי כלבים" שיצא בוורשה ב-1939.
במגזין פיאס משנת 1939 כתבה רוזה זולוטובסקה שהוכח שגזע הפון חזק ועמיד בגלל שלמרות הזנחה ארוכת שנים בידי האיכרים, שרד הרועה הפולני כגזע והתאים עצמו לתנאים החדשים כשנשמרת האחידות בצורה ובהתנהגות
|
במלחמת העולם השניה נהרסו ערים רבות בפולין לצערנו הרב הושמדו רוב היהודים שבה ונהרגו פולנים רבים. בפולין הוקמו מחנות ההשמדה לכל יהודי אירופה. במלחמה הושמדו 6,000,000 יהודים ע"י הנאצים הארורים. כלבי הפון נלקחו ע"י הנאצים ושימשו בתפקידים צבאיים בעיקר בגבול בנורבגיה, למעשה רבים נהרגו ואוכלוסייתם קטנה בפולין.
עוד לפני מלחמת העולם השניה, כשטיילתי בחופשותי בפולין פגשתי מספר פעמים את כלבי הרועים (שנקראים היום פון). עיקר עבודתם של הפונים היה לרעות כבשים והם היו מאוד מוערכים ע"י הרועים. כך סיפרה הוטרינרית ד"ר דנוטה הרניביץ בראיון ב-אוגוסט 1990.
הקרדיט לחידוש הגזע לאחר המלחמה מוקנה לפועלה של ד"ר דנוטה הרניביץ. את הגור הראשון שלה היא קבלה מחוות כבשים בלמבורק.
|
|
|
הגור היה של שני כלבים שרעו עדרי כבשים, לסקה וקורטה שאותם הכירה עוד לפני המלחמה, לגור ניתן השם סמוק, שרעה כבשים מצוין גם כן.
ב-1959 נולד לסמוק וויגה-וורה הגור הראשון שנקרא לידר, ואפשר לראות אותו בתמונה מעל. על שמו קרוי הלידר שלנו.
היום מוכר גזע הפון בכל התאחדויות הכלבנים בעולם מה-FCI ועד ה-AKC.
טאטרא TATRA
Polski Owczarek Podhalanski
Polish Podhale Sheepdog
כלב רועים מהרי הפודהייל בפולין. כלב גדול ששומר על עדרים. יש המכנים אותו גם טאטרא, כי מקורו בטאטרא איזור הררי קטן, חלק מפסגת הפודהייל (Podhale) שבהרי הקרפטים בדרום פולין.
זאקופנה (Zakopane) היא העיר המפורסמת והעתיקה ביותר באזור, מיקומה למרגלות הרי הטאטרא.
שימושיו העיקריים הם: הגנה על עדרי כבשים ועזים מפני טורפים וגנבים, ליווי בשרות הצבא והמשטרה וסחיבת עגלות קלות בהרים. צבעו לבן ופרוותו דו שכבתית. החלק העליון קשה למגע, השער חלק או מעט גלי והחלק הפנימי שופע וצפוף יותר. הטאטרא בעל יכולת פתרון בעיות וחשיבה עצמאיים ללא צורך בעזרה מאיש. הוא מאוד אינטליגנטי.
חשוב שהבעלים של הטאטרא יהיו בעלי ניסיון בגידול ואימון כלבים גדולים. תכונה נוספת ועקרונית ביותר היא שהבעלים של הטאטרא י/תהיה בעל תכונת מנהיגות, עקבי/ת ואוהב/ת. הטאטרא צריך להיות בחברת חיות ואנשים מגיל צעיר וחייב באימון למשמעת לכל אורך חייו. גדר טובה וגבוהה מסביב טריטוריה של המשפחה חשובה ביותר. הטאטרא נאמן מאוד למשפחתו לחברי המשפחה ולחיות שאיתו. הוא מאוד חשדן ומאופק בסביבת זרים. הוא מאוד טריטוראלי בסביבת הבית והסביבה בה הוא חי. הוא נובח נביחות אזהרה קולניות ביותר לדברים חשודים (מבחין היטב בין זר לחבר) ואם מתנכלים ו/או דוחקים בו הוא ינשוך לבסוף.
הטאטרא עומד על המשמר וערני במיוחד בשעות הלילה. אם הטאטרא חי בחוץ, הוא יפטרל בטריטוריה וגם ליד הבית, הוא ינבח על דברים לא שגרתיים שמעוררים חשד ומהווים איום פוטנציאלי.
באביב לקראת הקיץ הפרווה התחתונה (הפוך) תנשור וכדאי להברישו. בשאר ימות השנה פרוותו תשמר נקייה. פיו לא מוציא ריר. צריך לרחוץ אותו לעיתים מאוד רחוקות. הטאטרא עמיד מאוד במזג אויר ובמיוחד אוהב אויר קר ושלג. חילוף החומרים שלו איטי ובתור כלב כזה גדול הוא לא אוכל הרבה. בד"כ הוא מסתדר עם חיות אחרות ועם כלבים לא אגרסיביים. הוא מאוד עדין עם ילדים אבל לא יסבול הצקות קשות מצד ילדים ו/או מבוגרים. לא נפוצה בעיית ההיפדיספלסיה בטאטרא.
|
|
[Top]
|
|
