|
|
|
מה הן האפשרויות להשלמת תיקוני הצדיק? |
|
|
|
רח"ו כותב בשער הגלגולים: "כי כמעט אין אדם בארץ אשר ימלט מגלגולים
אלו" (שער גלגולים
הקדמה כב) כלומר שניתן לומר שכמעט כולם חוזרים בגלגול. את
סיבת הדבר ניתן לתלות בהנחה ש"אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז), ובמיוחד לאור
ההבנה שלא רק על חטאים מתגלגלים אלא גם לקניית שלימות שלא הושגה בגלגול קודם,
שלימות, שאין אפשרות טכנית להשיגה אלא באמצעות חזרה, הן מבחינת קיום כל המצוות,
ועיסוק בכל תחומי התורה, והן מבחינת תיקון הנשמה למדרגותיה כאשר בכל גלגול מושלם
חלק אחד מחלקי הנפש. הברירה האחרת לתקן את נשמת הצדיק שנכשל
באי-אילו עבירות היא הגיהנם שעדיף מבחינת אי היכולת לקלקל את אשר כבר תיקן כפי
שכותב ר' ששת: "אם כן, אין קץ למרה הזו ולא ראיית תכלית
לעולם, כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא... ובשביל חטא יחידי שחטא זה
יאבד ממנו טובה הרבה". (רב ששת דסמרקדיל,
מתוך מאמרו של ג. שלום בתרביץ טז, תש"ה, עמ' 144) ואם ישוב אותו צדיק לעולם בגלגול עלול לגרום
נזק יתר על התועלת וממילא "נמצא אתה מקפח שכרה הראשון". ולפיכך עדיף א"כ העונש בעולם העליון. מצד
שני גיהנם אינו מקנה יכולת תיקון, כך שאם חסרה עדיין נשמת הצדיק פרט כלשהו לא
תוכל להשיגה עוד. המקובלים אכן מתלבטים בשאלה זו, ומסיקים בסופו של דבר שצדיק
יתגלגל רק בשל חטא חמור, שתיקונו המלא לא יתכן בגיהנם, כמו למשל עשרת בני יעקב
שנתגלגלו בעשרת הרוגי מלכות בשל עוון מכירת יוסף ובשל הצער שגרמו בכך ליעקב
אביהם. מחמת כן מגיע רבי יוסף בן שלום אשכנזי,
להחלטה שהגלגול הוא חוק החל על כל
הנמצאים כמעט ללא יוצא מן הכלל, וצדיקים בכלל זה. רח"ו מסכים עם העיקרון, אך מרחיבו מעבר
לעבירות גופן אל התיקונים הרבים שעל הנשמה ליישם בגילגוליה, כותב כך: "כמה מיני גלגולים יש בעולם, וכמעט אין גם
אחד שימלט מהם... כל ניצוץ נשמה צריך לתקן כל תרי"ג מצות של תורה... במעשה
ובדיבור ובמחשבה... מתגלגלים עד שיתוקנו" (שער גלגולים
הקדמה כב) בכך גם נפתרת תעלומת מות הצדיק בטרם עת, שכן אין הדבר מחמת עונש או כרת
אלא מכיון שהיה על נשמת צדיק זו לחזור בגלגול לתיקון מסויים, ובו ברגע שנסתיים
התיקון מפנה הוא את מקומו. כפי שכותב רח"ו: "כי כבר השלים מה שהיה לו להשלים" (ספר הגלגולים פרק ד', ז' ע"א) וכפי המובא בגמרא על אלו שמתו בלי שום עוון אישי: תנו רבנן ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב
ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יז. ולפיכך גם אדם ששב בתשובה לפני מותו שוב לא
יצטרך להתגלגל שנית לתיקון דרכיו כפי שכותב רב ששת: "וכן אני אומר בבעלי תשובה שאינם בכלל
[הגלגול], שהרי הכתוב צווח ואומר 'ובשוב רשע מרשעתו ועשה צדקה'...והשכל מסייע
בזה, שהרי שבו מדרכם הרעה מדעתם ומרצונם ולא הוצרכו אל הגלגול" (רב ששת דסמרקדיל,
שם). ואין לו עוד מה לתקן שהרי התשובה כחה יפה כמו
הגלגול בבחינת היותו של השב "אדם חדש". ומבחינות אחדות עדיף הוא על
הצדיק מראשיתו כפי הנאמר בתלמוד (ברכות לד:) "אמר רבי אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין", שכן גם עוונותיו נחשבים לו כזכויות במידה ושב
מאהבה כדברי הגמרא (בבלי יומא פו:) "גדולה תשובה שזדונות נעשות
לו כזכיות". |
|
|