הרב אברהם פרחי
ראשי
פרקים
א. תפקידי
בית הכנסת
1. מרכז ציבורי
2. בית תפילה
3. מרכז ללימוד התורה.
4. מרכז חינוכי
ב.
מעמד הרב ותפקידו בבית הכנסת ובחיי הקהילה
1. השפעת הרב בשני מעגלים
2. תפקידי הרב בקהילה
3. ניצול יוזמות וכישורים
להעצמת והעשרת הקהילה
4. חינוך לחיי משפחה
5. אירוע ברכות לימי הולדת
6. עלון בית הכנסת
& & &
א. תפקידי בית הכנסת
בית הכנסת היה המוסד החשוב ביותר בחיים
הציבוריים של הקהילות היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד, ועד היום הוא מהווה מרכז רוחני,
דתי, חברתי, תרבותי, ומקום תפילה והוראה.
1. מרכז ציבורי
בית הכנסת משמש
כמרכז חיי הצבור, שכן כל יהודי המקום נאספים בו לתפילה וביחוד בימי שבת, חג ומועד,
כאשר איש לא נעדר. הרבנים משמיעים מעל במת בית הכנסת את דרשותיהם, את דרשות החובה
בשבת הגדול ובשבת שובה, ואת הדרשות פרשת השבוע בשאר השבתות.
"ואהי להם
למקדש מעט" - אלו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות - שנו חז"ל (מגילה כ"ט
ע' א') ומאז גלינו מארצנו מפני חטאינו, ובטל התמיד בבית המקדש, התרכזו סביבו חיי
הציבור בימי שמחה כבשעות אבל.
"מה טובו
אהליך יעקב משכנותיך ישראל" - חז"ל מסבירים: "מברכתו של אותו רשע
אתה למד מה בלעם בקש לומר, שלא יהיו להם בתי כנסיות". ומימות עולם ועד עתה לא
חדלו אומות העולם להציק ליהודים הבאים לבתי כנסת. אולם "כל כלי יוצר עליך לא
יצלח" ומאז ועד עתה הוסיף בית הכנסת למלא את תפקידו כמרכז לחיי הציבור.
בית הכנסת משמש
בבחינת 'מקדש מעט'. על יסוד הכתוב "מכון לשבתך פעלת ה'", מסתמך הזוהר
לחייב את הציבור לסייע בבניית בית הכנסת. יתר על כן, חז"ל אמרו: כל עיר שאין
בה בית כנסת אסור לתלמיד חכם לדור בתוכה.
הגמ' קובעת:
"בתי הכנסיות שבבבל על תנאי הם עשויים". ובפירוש רש"י: על מנת
שהשתמשו בהם. רבי יצחק בעל אור זרוע מדגיש, שהתנאי מועיל אפילו לאכול ולשתות בו
לכל אדם. ויש אומרים שהתנאי מועיל דווקא שיהיה צורך בדבר כגון: להכנסת אורחים
עניים, כאשר יצטרכו אנשי העיר להאכיל בהם עניים ולהשכינם שם וכן לשאר צרכים לפי
שעה, יהיו מותרים לעשות כן.
2. בית תפילה
לפי התלמוד, בית
הכנסת הוא מקום שמגדלים בו תפילה. במילים אחרות, עיקר תפקידו של בית הכנסת הוא
להוות בית תפילה.
באבות דרבי נתן,
אנו שונים:
אדם בא ממלאכתו בערב, אל יאמר אלך לביתי
אוכל קמעא ואשתה קמעא ואישן קמעא ואחר-כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, ואונסתו שינה,
ונמצא בטל מקריאת שמע ומהתפילה. אלא, כיון שבא אדם ממלאכות, הולך לבית הכנסת, אם
היה רגיל לקרוא - קורא, לשנות –
שונה, ואחר-כך קורא קריאת-שמע ומתפלל וילך לביתו ויאכל פתו וישן.
והוא הדין
בפסיקתא:
אמר הקב"ה לישראל: אני אמרתי לך שתהא
מתפלל בבית הכנסת שיש בעירך, ואם אין את יכול התפלל בתוך שדך ואם אין את יכול
התפלל בתוך ביתך ואם אין את יכול התפלל על מטתך ואם אין את יכול הרהר בלבך.
3. מרכז ללימוד התורה
נוסף על תפקידו
לצורכי תפילה, משמש בית הכנסת מרכז ללימוד התורה. וכך שנו חז"ל: קורין בהם ושונין
בהם וכן דורשין בהם בפני הרבים. יתר על כן, אמרו חז"ל בירושלמי מסכת ברכות:
"ברית כרותה שכל היגע בתורתו בבית המדרש לא במהרה הוא שוכח".
בית הכנסת משמש
כמרכז לימוד לא רק לגדולים אלא גם לקטנים ולתינוקות של בית רבן. וכך מפרש
רש"י: (מסכת מגילה כ"ח ע' ב') "לימא לינוקא" - שהתנוקות היו
רגילים לקרות בבית הכנסת.
4. מרכז חינוכי
הכל
יודעים ומודים בכושר בית הכנסת כאמצעי טוב ומכשיר יעיל לחנך ילדינו לחיי תורה
ומצווה. ברם, שאלת הקמת בתי כנסת מיוחדים לנוער, שנויה במחלוקת.
יש סוברים כי
מוטב ורצוי יותר מטעמים פדגוגיים ופסיכולוגיים שהבן יתפלל יחד עם אביו באותו בית
כנסת.
מצד אחד:
התפילה של ההורים
והבנים בצוותא בבית כנסת אחד, יוצרת קרבה נפשית, המגשרת ומקשרת בין שני הדורות.
הילד רואה כרגיל את ההורים כשהם שקועים בעמלם ובטרדותיהם היומיומיות. בבית הכנסת
יש לו הזדמנות לראותם ברגעי השראה עילאיים באור של התרוממות קדושה.
בבית הכנסת בין
המבוגרים מתרגש הילד לקראת הבגרות, ומתוך כך נוצרת בלבו השאיפה להיות גדול בין
הגדולים ולהוות חלק מן הציבור, מה שאין כן בבית כנסת נבדל לנוער.
החזן או בעל
התפילה, הרב וכל יתר הסדרים הנאותים והמתאימים של בית הכנסת, משרים על המתפללים
רוח של התעוררות קדושה בבחינת: "אשתחווה אל היכל קדשך" - רגש של יראת
הכבוד וכבוד היראה.
ולעומת זאת:
מטבע
הנוער הער והתוסס, ליזום ולעשות הכל בעצמו ומה שהוא יוזם ועושה בעצמו, הוא רואה
כטוב. בבית הכנסת הרגיל כמעט שנמנעת אפשרות כלשהי מבני הנוער להשתתף בפועל בעבודת
האלוקים הכללית: כשליחי ציבור, כקוראים בתורה, או בכל תפקיד אחר. רק לעיתים
רחוקות, מתכבד נער שלא הגיע לגיל בר-מצווה, באיזשהו תפקיד, ברוב בתי הכנסת – רק לאחר מכן.
בני הנוער אינם
מרגישים עצמם בטוב בחוג המבוגרים. בית הכנסת המיוחד לנוער, שבו בני הנוער בעצמם
ממלאים כל התפקידים, מטפח בהם רגש של ביתיות ואחריות אישית ומחנכם לפעילות
ציבורית.
בית הכנסת משמש
תוספת והשלמה לחינוך הניתן בבתי הספר. בתי כנסת המיועדים לנוער יכולים לגשר בין
שני מוסדות חינוך אלו. בית הכנסת חייב להשתלב בהווי היהודי ולקיים השפעת גומלין.
הניסיונות שנעשו
עד כה בעשרות מקומות בהקמת בתי כנסת מיוחדים לנוער, שבהם כל עבודות הקודש מתנהלים
על ידם ולפי רצונם של הנערים בהדרכת גדולים, הורים ומורים, עלו יפה והוכיחו כי רבה
הברכה הצפונה במפעל זה.
לאור הניסיונות
המוצלחים, נוכחנו לדעת בחשיבות ודחיפות הקמת בתי כנסת לנוער.
ב. מעמד הרב ותפקידו בבית
הכנסת ובחיי הקהילה
בפרשת וארא מסופר שמשה רבינו קבל את תפקידו
להצלת העם מאת ה', וכי בני ישראל סרבו לקבל את בשורתו מקוצר רוח ומעבודה קשה. ואף
על פי כן, פקד עליו ה' שוב ללכת אל פרעה ולדרוש ממנו את שלוח עבדיו, את בני ישראל.
על כך מגיב משה בספקנות מוחלטת בדברו לפני ה' לאמר: "הן בני ישראל לא שמעו
אלי ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתיים". במשפט קצר זה טמונה דילמה הטיפוסית
של משה, הרב הראשון של עמנו.
שלושה הם מניעי
פחדיו של משה הרב:
א. העם אינו מוכן לקבל את בשורתו מקוצר רוח,
היינו מחוסר הבנה וידע. ומעבודה קשה, היינו בגין שקיעתם בחומריות.
ב. המסר להצלת עם-ישראל אינו משכנע כלל את
פרעה.
ג. מכת ערלת-שפתיים. כלומר, הרב נחשב כמי
שאינו מסוגל להסביר היטב את דבריו לציבור.
בגלל שלושת הפחדים הללו, מתקשה משה לקבל על
עצמו את ביצוע שליחותו - להשריש בלב העם את המטרה של פעולת ה', את הרצון לחירות.
לפיכך, נזכיר את
תפילתו של משה. (במדבר כ"ז ט"ז) "יפקוד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר
איש על העדה, אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם, ואשר יוציאם ואשר יביאם, ולא תהיה
עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה". כאן טמון האתגר הגדול והמכריע בתפקיד הרב,
בימינו כן אז, כרועה נאמן. כלומר, להגיע אל רוב העם שהוא כה מרוחק מחיים של שמירת
מצוות, ציבור אשר כבר דורות מנותק מבית הכנסת ומהנועם שבדרכי תורתנו.
דוד המלך, נעים
זמירות ישראל, מתבטא בבהירות על יחסו ל'חילוניים' וכך הוא מגיב כלפיהם: "פלגי
מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך" (תהילים קי"ט). הווי אומר: במקום לריב,
עלינו להצטער ולבכות על מי שאינם שומרים עוד את מצוות ה'. והעיקר, עלינו לקרבם
וללמדם, כפי שאמר דוד "אלמד פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו" (תהילים
נ"א ט"ו). פירוש הדבר, אפילו את הפושעים יש ללמד ואפילו עדיין חוטאים,
כלומר, הטועים מן האמת ומחטיאים אותה, כי אזי גם הם ישובו אליו יתברך.
הרב בקהילה עומד
לפני משימות ואתגרים שכמותם לא היו זמן רב. קודם כל, הוא זקוק לתחושת זיקה ליצירת
קהילה ואל לו להסתפק בתפקידו כפקיד בית הכנסת, עליו להשתדל ולשוב להיות רועה נאמן,
סבלן וסובלן, 'איש על העדה' כולה. הוא צריך להיות בעל שאר רוח יוזמה ותושיה, ואם
יכשיר את עצמו לתפקידים גדולים אלו, עדיין ישנה תקווה שכאשר יפעל במרץ ויזום
תכניות חדשות, ייעלמו שלושת פחדיו ויסייעו לו מן השמים, כי ישראל נושע ה' תשועת
עולמים.
1. השפעת הרב בשני מעגלים
על הרב להשפיע על הציבור הרחב בשני מעגלים:
המעגל הפנימי -
השפעה על הציבור הדתי והעלאת רמתו הדתית, המוסרית והתורנית.
המעגל החיצוני
המקיף - הכולל את הציבור הרחב כולו, אף אלו הקרויים "חילוניים" כביכול.
יש לדרבן את
הציבור כולו במחשבה וחשבון נפש, לקרבו לתורה ולמצוות, ואין להסתפק בפעולה בחוג
מצומצם, שהרי חברים כל ישראל וערבים זה לזה, אחוזים ודבוקים זה בזה, רפיון ופרצה
בחוג אחד סופם להשפיע באופן שלילי על כלל ישראל.
מרבים לדבר על
קירוב הנוער ליהדות והבנה לרוחו, שהרי אם לא נשכיל לקרב את הנוער לתורה עלולים אנו
לאבד את דור העתיד, ויש לעשות למען הנוער בכל הדרכים האפשריות.
בכל זאת, אין
להזניח את חנוך המבוגרים ושמירת קשר אמיץ עם בני כל הגילים. יש לפעול מתוך
"שאיפה לגדלות" בכל החוגים ובקרב הגילאים השונים. על הרב להיות בעל שאר
רוח "איש אשר רוח בו", המהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד ומרוממה, המקרב
לבות ישראל זה לזה, ולב כולם לאביהם שבשמים.
2. תפקידי הרב בקהילה
תפקידי הרב
חייבים להיות רבים ומגוונים, מהם מוגדרים וקבועים ומהם משתנים ובלתי מוגדרים,
הנוצרים תוך כדי עבודת הקודש והזמן והמקום.
התחומים הקבועים אליהם נוגעת פעילות הרב
הם:
*הקמת מחלקות
כשרות
*שבת
*טהרת המשפחה
*ארגון שעורי
תורה והרצאות בנושאי יהדות
*עדוד בנית בתי
כנסת
*עזרה בארגון ופעילות מוסדות צדקה וחסד
*עצה ותושיה
לדורשים
*טיפוח החנוך
בקהילה
*עדוד מגמה
תורנית במוסדות החינוך
*יצירת קשר עם
התלמידים
*קיום הרצאות
ועצרות נוער
*קשר רציף עם
הורים בוגרים ונערים
לשם כך צריך להיות קשוב לאנשי הקהילה, וליצור מגע אישי אתם במידת האפשר.
תפקידי הרב הבלתי
מוגדרים, משתנים בהתאם לצרכים המתחדשים לבקרים. תפקיד הרב דורש הקשבה לדופק החיים
והיצירה, דריכות וערנות, מעקב אחרי המתרחש, מציאת פתרונות הלכתיים לכל הבעיות
המתחדשות, יציאה וחריגה מתמדת מהשגרה, חיפוש נתיבים חדשים המביאים
להרמת קרן התורה והיהדות. על הרב לשאוף להיות האידיאולוג של החברה ומורה דרכה,
המכוון אורחותיה בתהליך הבניה והיצירה ברוח התורה, והפועל לאחדות ישראל ושלמותו.
3. ניצול יוזמות וכישורים
להעצמת והעשרת הקהילה
יש מקום לעודד
התאגדויות פנימיות של חברים בקהילה. למשל: צוות יוזמות של גברים חברים בקהילה,
ובמקביל של נשים חברות. כאשר קבוצה כזו מקבלת את האוטונומיה שלה, מתהווה בה מוקד דינאמי
להעלאת רעיונות, לפיתוח תכניות, ליישומן, ולביקורת הדדית בונה. דרך פעילותן של
קבוצות אלו יפתח פתח למאמץ משותף למטרת עזרה לבית הכנסת ומוסדותיו.
כאשר מדובר
בקבוצה של נשים התועלת כפולה. שכן נשים עלולות לפעמים לראות עצמן גוף פסיבי
בקהילה, ובעקבות זאת לחוש תחושת ניכור ואי שייכות לקהילה. מתן הזדמנות לביטוי
אישי, לתרומה עצמית, ובעקבותם גם להערכה עצמית והערכה סביבתית – יביא גם לחיזוק הזהות היהודית שלהן כנשים
חברות-קהילה, וכנגזרת חיזוק הזהות היהודית של התא המשפחתי כולו.
על פעילות הגברים
אין צורך להרחיב, היא מובנת מאליה. פעילותן של הנשים יכולה לנוע בתחומים שונים,
כמו:
§
לימוד משותף
§
הוראה בחוג
לבנות מצווה
§
חוגי אמנות
יהודית
§
הכנת סעודות
לחגים ולאירועים
§
פרסומים
למיניהם, בעיקר כאלו הנוגעים לנשים
§
סיוע בבתי
הספר של יום א'
§
הכנת תצוגת
אופנה, העונה לכללי הצניעות
§
גמ"ח
למיניו. ועוד ועוד ככל שיעלה הדמיון.
יש מקום גם
ליוזמות עסקיות המתאימות לבית הכנסת, שהרווח בהן הוא כפול, ערכי וכספי, כמו למשל:
§
הוצאת כרטיסי
ברכה והפצתם
§
יצירת אמנות
יהודית, כתשמישי קדושה וכדו'
§
הכנת שווקים
וחגיגות למיניהם, וגביית תשלום עבורם
4. חינוך לחיי משפחה
הקניית
ערכי המשפחה יהודיים שורשיים ניתנת להיעשות באמצעות נתינת הזדמנות לבילוי זמן
איכות של הורים וילדיהם יחדיו. כמו למשל:
§
למידה
אינטראקטיבית
§
סימולציה של
פתרון בעיות
§
משחקים
ודיונים
§
פרוייקטים של
אמנויות
יש להקפיד לקיים את הפעילויות בנפרד, למשפחות עם
ילדים צעירים בפני עצמן, ולמשפחות עם ילדים בגיל העשרה או מתבגרים לבדן, כי אופי
הפעילות שלהן אמור להיות שונה.
5. אירוע ברכות לימי הולדת
כדאי לייחד יום
קבוע אחת לחודש, שבו מתכנסות המשפחות לערב יום הולדת כללי. הערב יפתח בשירה של
הקהל ושל מקהלה או תזמורת, ובהמשך יזמין הרב את חתני יום ההולדת של אותו חודש,
יציג אותם מול הקהל ויברך אותם.
עריכת אירוע כזה
יכול ללא ספק ליצור קשר אישי ונעים ביו הרב לבין משפחות הקהילה, לבד מהערך שבקירוב
הילדים אל הרב ואל מסריו.
ניתן לשלב פעילות
מעין זו בפעילות אחרת מחוץ לביהכ"נ כמו טיול, ביקור בפארק וכדו'. ובמידה
והקהילה בנויה לכך, גם בשבתונים, שערכם רב בשינוי אוירה ובגיוון שבזה.
6. עלון בית הכנסת
מטרות העלון הן
כפולות : האחת, לפרסם את שהתרחש ויתרחש בתחומי ביהכ"נ והחיים בקהילה. והשנית,
וחשובה יותר, נתינת כלי ביטוי לחברי הקהילה. לכן, בעלון היוצא צריכים להופיע
המרכיבים הבאים:
פרסום פעילויות, וגירוי הרצון להשתתף בהן
ברכות, איחולים והשתתפות בצער
פרסום ועידוד יוזמות, תרומות, פעולות למען
הקהילה ותלמידים מצטיינים
דף מיוחד לנוער ולילדים, בו יוכלו הם עצמם
להשתתף ולהוות חלק
מרחב לגילוי דעתו של הרב בנושאים שונים
נתתי רשימת
רעיונות מתומצתת, שעליה ניתן להוסיף עוד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה, וכל הבא
לעשות מסייעים בידו מן השמים.
—
