חלק א' -
נספח להקדמה
המקורית של הספר "מלחמות השם"
ע"פ
יחיא אבן שלמה אלגאפח - הקדמה זו משוכתבת כאן.
14 שנה חלפו מאז היווצרותה של ההקדמה
המקורית עד ליום כתיבתי.
הסברתי ביתר
פירוט במקום אחר את משמעות ההקדמה, שהיא הראשונה ומהווה את המסמך הכי קדום שיש,
החושף את אשיותו האמיתית של הצדיק חיים, ראש הלו' הצדיקים הנסתרים.
כתבתי זאת, בעודו
בחיים, קראתי באוזניו והצדיק נתן הסכמתו מילה במילה. הדבר מאשר שזהו המסמך היחיד
שנכתב בהסכמת אחד מ הלו' הצדיקים החושף מידע אודות הצדיק והמסביר מעט על הלו' צ''נ
אלה.
עובדה זו, יחד עם
מידע חשוב שנתקבל בחלומות מהצדיק חיים אחר מותו, מביאים למסקנתנו ש"מלחמות
השם" הוא סימן גאולה המתייחס לגאולה השלמה.
ניתן לומר, לאחר השואה הנוראית ועם
היווצרותה של מדינת ישראל, כי העם היהודי נמצא בתקופת טיהור ונקיון כפיים, המעיד
על הגאולה הסופית.
וכאן מתחיל אני לחדש את הכתב המקורי...
הצדיק ''חכם
הרזין", המורה חיים וונה מ צנעא, תימן. נולד לרב הראשי של בית הדין בצנעא,
המורי משה וונה, עליו השלום. אור ליום ראשון של שבועות.
המורי משה,
בראותו שנולד לו בנו בזמו מתן תורה, קרא לו חיים על סמך הכתוב:"עץ חיים היא
למחזיקים בה", שפירושו: התורה מהווה חיים ל'מחזיקים' בה. בתור יחידים, שנבחרו
מתוך הצדיקים היותר רוחניים, המורה חיים נולד נימול. הקטן מבין 11 אחיו, 9 אחים
ואחות. הוא נבחר לקבל את סודות
התורה וסודות העולם מאביו, הצדיק הקדוש משה.
היה זה בערך לפני
12 שנה, (הדבר נכתב ב1982). המורה חיים וונה, נרו יאיר. היה חי אז במילאנו,
איטליה יותר מ20 שנה. סיפר לראשונה
לנו- תלמידיו, שקיים ספר בעל ערך מאוד חשוב, שנכתב ע"י חכם תימני, יחייא אבן
שלמה אלגאפח. הספר הוא יחיד במינו בכך שמדבר בגלוי וחושף את האמת בנוגע לאמונות
המוטעות הנמצאות בזוהר, המנתב דרכי מאמינים בקבלה ותנועות חסידיות אחרות. הספר
הקרוי מלחמות השם, הופץ רק בקרב מעגל מצומצם של יהודי תימן.
ה"דרדעין" וכמה העתקים של
הכתב המקורי שייצאו לאור בהוצאה מיוחדת בשנת 1931 היו בנמצא.
היה זה רק בינואר
1981, שהגיע עותק לידיו של דוד לוי, אחד התלמידים. כששמע יהודי תימני מצנעא שדוד
הוא אחד מתלמידיו של צדיק תימני, נתן לו במתנה את העותק בישראל.
המורה שכב אז בבית החולים לאחר
ניתוח ארוך כשדוד הביא איתו את הכתב מישראל, יחד עם סיפור ההתרחשות. ובו סיפר איך
בדרך נס ניתן לו העותק לאחר שאיבד כבר תקווה בחיפושיו אחר כתב זה, לבסוף פגש
"במקרה" נערה תימניה וכשסיפר לה את שהוא מחפש, לקחה אותו לבית אביה, ולו
"במקרה" היה העותק היחיד של הספר. כשדוד הסביר שהוא תלמיד של המורה
חיים, האיש נתן לו את העותק היחיד, בצירוף ברכתו:
"יהי רצון
שספר זה יגיע לידיים ראויות, שיצליחו לפרסמו ברבים".
היהודי התימני,
צאצאו של דרדעין, ידע על המחלוקת והסביר שבמקומ ולא היה מוסר את הספר אך גם לא היה
באפשרותו להפיצו.
המורה לאחר כמה ימים, נתן לי רשות לקחתו
הביתה וציוה עליי שאקרא בעיון רב. לא קראתי. עיכלתי התפלפלתי עם הכתוב ובכיתי
משמחה שהחומר הכתוב קיים בעולם. התרגשתי מהמחשבה שהצדיק הציל זאת מאבדון ושעכשיו
יצא לאור. המורה חיים נתן הסכמתו שאתרגם כל זאת לאנגלית ובנוסף, את הסכמתו באשר
לחיבור הקדמה, בה אני חושף את אשיותו של הצדיק הנסתר, מנהיג לו' הצדיקים. זה היה
מאורע הסטורי נדיר.
לאחר מכן תרגמתי טיוטות מאנגלית
לאיטלקית, אשר מהם יצר דוד לוי את הכתב האיטלקי "Le Sacre Guerre contro
la falsa Kabbalah". במשך שנת
האבל לזכר הצדיק חיים, סיימנו את הכתיבה בעזרתו של רמו לוי, עליו השלום. ההוצאה
לאור נעשתה באיטליה ע"י "גווינטינה", סוכנות פרסום יהודית בפירנצה.
לפני מותו של
הצדיק, הוא בירך את עבודתינו, בעודו מניח ידו על הספר ועל התרגום שנעשה עד לשלב
ההוא ואמר:"הספר הזה יהיה קדוש לכל". הצדיק שמע מפי חלק אחר חלק בזמן
שחיברתי את ההקדמה ונתן את אישורו.
המורה חיים הבטיח
לנו שתוכן הספר יפקח את עיני העולם היהודי עד לדרגה כזו שמלחמות הקודש כנגד הקבלה
הכוזבת יתעוררו בליבם של יהודים מאמינים ברחבי העולם המעוניינים בכנות שמירת
ירושתנו.
לכן, עם כוח
הגיבוי אנו בטוחים בצעדנו באשר להפצה חשובה זו.
הצדיק חיים אישר
מלחמות קדושות אלה והדבר מביע אישור לכך שתוכנו מקובל לפני הקב"ה ותוצאותיו,
בעיני המחפשים אחר אמת וחכמה, יהיו יקרים ורבי חשיבות.
יהודי תימן חיו בדיוק כמו אבותיהם ואבות
אבותיהם בכל דור במשך 27 מאות. הם חיו ע"פ התורה ע"פ העבודה וע"פ
הטבע. חיו חיי מסירות לתורה ומסירות ל-ה' דרך עבודתם אהבתם וחכמתם לטבע וסודותיו.
לא היו רופאים
בתימן וגם לא היה בהם צורך כי כל יהודי תימני ידע מאות סודות רפואה ממסורת עתיקה
שעברה בע"פ, בנוגע ליעילות צמחים בהרכבים שונים. הדבר בהחלט מצביע על חקר
מעמיק הכולל הכרת הצמחים לסוגיהם, סגולותיהם ואלפי הצירופים האפשריים כאשר כל אחד
מבצע תפקיד מסוים.
הידע הכולל כמויות יחסיות וצירופים,
כמויות המרכיבים והכנתם מבדיל את המסורת התימנית מכל השאר.
ישנו עוד מחקר ברמה גבוהה הידוע רק בקרב
ציבור מצומצם, שבו החכם, או ה"מורי" יודע את ייחס סגולות הצמחים
והכוכבים מהם הצמחים מושפעים.
הם יכולים גם כן לחשב את זמן ההצלחה
המירבית לכל הרכב.
כמו הצמחים,
ידיעת סגולות אבנים מסוימות מצריכה הוראות סודיות ומדויקות הניתנות בע"פ
ואסור שיתפרסמו.
כל אלה הם רק כמה סוגי סודות בטבע הידועות
ליהודי תימן שעברו בירושה ישירה מחכמיהם, שחיו בירושלים לפני חורבן בית ראשון.
בתקופה זו, הנביא ירמיה ניבא את החורבן והזהיר
שאלה הרוצים ללכת בדרכי ה', יינצלו ע"י עזיבת העיר והארץ.
באופן כללי
האנשים לא שעו ולא האמינו לאזהרות הנביא, מלבד 80 חכמים שייראו את ה' והאמינו
בדברי הנביא ולכן אספו משפחותיהם, חפציהם ועזבו את ירושלים 20 שנה קודם החורבן. הם
כיוונו עצמם דרומה מעבר לחצי האי ערב, עד שהגיעו להר קטן ושם קיבלו אות דרך
הכוכבים (שעליהם ידעו רבות) שהם חייבים להשתקע במקום זה. השם הניתן להר היה
"ג'בל אינגם" - הר הכוכבים.
מכאן נובע המקור האמיתי ליהדות תימן ועל
כך מעיד הצדיק חיים.
הדבר גם מסביר
מדוע מסורת תימן נמצאת בדרגה גבוהה יותר ולא ניתנת להשוואה עם מסורות אחרות
ש"הרפורמה של עזרא" כללה.
העובדה שמסורת
תימן מתחברת ישירות לתקופה לפני חורבן הבית מאוד משמעותית.
זוהי המסורת היחידה שלא עברה שלבי בלבול,
ייאוש, רדיפות ופיזור, מצבים הקשורים לחורבן הבית הראשון ומאוחר יותר השני.
יהודי תימן
זוכרים כיצד אבותיהם ענו בנאמנות חכמה לציווי עזרא באשר לעזיבת תימן וחזרה לארץ
הקודש, "לא נטלנו חלק בחורבן הראשון ואין לנו רצון להיות עדים לחורבן השני.
נשוב לארץ הקודש אם ירצה ה', בשלב הבית השלישי והסופי שלא ייחרב לעולם".
לכן המסורת לא "נשברה" ולא
הושפעה מסבל הגלות. זוהי המסורת העתיקה ביותר שעברה בע"פ שקיימת. בין 80 החכמים היה תמיד לפחות 1 שנשא
עימו מסורת עתיקה ונסתרת מהנביא אליהו, יהי זכרו ברוך.
זוהי מסורת המועברת מפה לאוזן מדור לדור
בין יחידים שהגיעה גם לצדיק משה מצנעא, תימן. עם הזמן גם לבנו, חיים.
זוהי המסורת
והברכה המסוימות המתייחסות לראש לו' הצדיקים בכל דור. אליהו הנביא עצמו מכונה ראש
בני העליה, שהתלמוד מתייחס אליהם בנאמר:"בני העליה מעטים מאוד". החכמים,
עליהם השלום גם התייחסו לעובדה ש"לא פחות מ36 צדיקים מקבלים את פני השכינה
יום יום". בין לו' הצדיקים, שעליהם מדובר לאחד - מתייחסת המסורת הכי קרובה
לזו של אליהו הנביא, יהי זכרו ברוך. ולאיש זה בלבד בכל דור מתייחסת הכותרת ראש לו'
הצדיקים.
סודותיהם לעולם לא נכתבים וגם אין להבינם
לו היה אפשרי לכותבם. אלה הם עמודי החסד של העולם, שבזכותם הכל יכול לא מחריב
עולמו. כי כאשר אכזריות קיימת עלי אדמות וכל דרכי שטות מהוללים וחכמה והטבע האהוב
על העולם מחולל, מעשיו של היחיד מתווספים לכוס חמתו הכללית אשר ממנה ה' ישמור,
יורדות הגזירות שמבטיחות חורבן המושלכות על העולם. אך גם כשהטוב חשף לאברהם גזירות
שמימיות שעמדו לחול על חמשת ערי סדום לכן קבע צדיקים אלה בכל דור דרך הסוד שרכשו
והם מסוגלים להעלות עצמם ל"מעמד הכללי" ולדעת את הגזירות שיחולו חס
ושלום על עיר גדולה, מדינה או העולם. לכן הם עומדים בתפילה לפני היחיד הרחמן
ומקבלים על עצמם את כאב עול הגזירה שמא יחול על ההמונים ולכן הם סובלים בשתיקה
ומהללים את הקב"ה על כל נשימה. גדולה היא צדיקותם וצניעותם ועצום כוח סודם.
אך אפילו הם, עם
התעלותם וצדיקותם כל שיהיו, לא יכולים להיכנס לתוך עולם האחריות, שמהווה את ירושת
היחיד בכל דור, אליו מתייחס הכתוב: "צדיק יסוד עולם".
רק הם יודעים את סוד ההתעלות והם בלבד
נושאים בעול ובסבל עבירות כלליות של האנושות. לולא הכוחות הנסתרים של הקדושה שרוכש
הצדיק, לא היה מצליח לשאת בסבל העמוק. מכיוון שיחיד לא יכול לשאת יותר מהסבל שנופל
בחלקו כיחיד. ומסיבה זו, הסודות הפלאיים לא יחסרו בשום מצב, אך לא יוכלו להינתן
לאחרים מכיוון שהידע דורש אחריות המתקשרת ל"מעמד הכללי", מהם מגיעים.
לולא הפרעתם, הגזירות יחולו על הכלל חס
ושלום והעולם יחזור לתוהו ובוהו, ה' ישמור.
למטרותינו כאן, בהבאת המלחמה ההכרחית
לצערינו, נגד הקבלה הכוזבת נאמר, שהצדיק חיים אישר גילוי עובדות אלה תוך הסתמכות
על "עת לעשות ל-ה' הפרו תורתך". היה זה צורך היסטורי שקול המייצג את
הקבלה האמיתית, קול סמכותי יצא אחת ולתמיד כנגד הים הגדול של ספרות הקבלה המבוססת
על טעות נפוצה של אמונה מוטעית ולכן גם על תורה כוזבת.
הצדיק האמיתי
יודע את סמכות קולו ואישוריו לכאורה "חתומים" מיד ע"י בית דין של
מעלה. הצדיק גם ידע שהוא נתון בהקרבה לפני ה' ושכל מילה שלו נתקבלה מיד.
אשיות הצדיק תצא לאור אך מלחמות ה'
הקדושות נגד הקבלה הכוזבת חייבות להיוודע בקרב בני ישראל.
הצלחת מאמציו של
יחיא אלגאפח ניצלה ואמת תגליתו התגשמה בזמנה.
לפני הוצאת ספר
זה, הצדיק חיים הסביר לי שכל ישראל נתונים בשגיאה בנוגע לזוהר, שאמונות אלה רחוקות
מהקבלה האמיתית ושהן מובילות למחשבות אליליות.
הצדיק זעם מכעס תוך טיהור שם התנאי הקדוש,
רבי שמעון בר יוחאי, מהתקשרותו לעבודה זו. וקילל את משה דה ליאון על המשבר הרוחני
שגרם לישראל מאוחר יותר במהלך ההסטוריה.
לי לא היה אישור
לדבר על כך וכפי שהוזכר, נדרשו 10 שנים עד להופעת הספר.
באופן כללי המורה
לא פירט יותר מדי בהסבריו בנוגע לשגיאת הזוהר. זו לא היתה מטרתו העיקרית שעליה רצה
לדון איתי. אך הוא כן נכנס ביתר פירוט בנוגע לחטא הכסף של משה דה ליאון ואיך קיבל
עבור הכתבים שלו סכומים גדולים של כסף מהנשמות העניות של רוכלים עשירים שהאמינו כי
נכתבו ע"י שמעון בר יוחאי.
לגבי פירוט
השגיאה, הצדיק סמך על כך שבהמשך יופיע הספר "מלחמות השם". מה שהצדיק
הסביר, היה שהטעות הבסיסית שוכנת בפירושי מילות התורה, לדוגמא: "יד ה'"
או "ה' ירד להר סיני" וכל מיני מונחים הקשורים להאנשה, בהם השתמשו התורה
והנביאים.
הצדיק היה מרבה לחזור על מילותיו "הם
לא שעו לאזהרות הנשר הגדול".
הרמב"ם,
עליו השלום הזהיר את ישראל, במיוחד ב"מורה נבוכים" מלקיחת מונחים אלה
לכתב. במקום זאת, המאמינים בקבלה יצרו "שיעור קומה" מיקום מעמדו בצורה
פלאית חס ושלום.
הם שכחו להבין
שלא ניתן להכיל את הקב"ה בשום צורה אנושית או על טבעית.
המונחים בתורה
המתייחסים לכך מגיעים רק כשחכמים, זכרם ברוך מסבירים "רק לתת לאוזן לשמוע את
שתשמע למקרה שתשמע דבר".
זה נועד לשם כך שיחיד יוכל להתרשם בנוגע
לדרך בה הקב"ה משרה מקדושתו על העולם אך בלי שייכתב.
בשיחות שונות בנוגע לעניין, המורה היה
מעיר "מדהים איך העם נמצא עמוק בשנתו. אם כל ספרי הקבלה היו מכילים את סודות
התורה וסודות העולמות העליוניים איך ייקראו סודות, אם נכתבים לכל קורא?! לכן הם
מכילים אמונות על טבעיות כוזבות על בסיס הבנה אנושית והבנה זו לא לגמרי מספיקה
להבנת מה שממעל. בנוסף, סודות פלאיים אמיתיים אלה לא יכולים לבוא לידי הסבר
במונחים אנושיים ללא הבאה לידי טעות. הם לא השפילו ראשם בידיעת "תמים תהיה עם
ה' אלוקיך".
התבונה האנושית
אינה מסוגלת לקלוט את משמעות בורא השמיים והארץ.
הנושא הזה חזר על
עצמו במלותיו של המורה, העם נכשל בגלל אלה שראו עצמם כנושאי המסורת והגיעו לטיפוח
מחשבות התבונה שלהם, עד ששכחו את מחיצות גבולות האנושות. לאחר מכן, נמשכו בעקבות
האור המטעה של חכמת השטן, מה שגרם לבלבול עצמי ובלבול לכל מי שהיה נתון תחת
השפעתם.
גם האל הכוזב,
ממון, נכנס לתמונה לגרום להפצת הזוהר, המלמד את סודות התורה לכל מי שמשלם סכומים
טובים עבור כניסה לאמונות נסתרות של הקבלה.
הצדיק הרבה ללמד
אותי "כל האנשים האלה יחד, תוך שימוש בשמותם וכוונותיהם המוזכרים בספרים, לא
יהיו מסוגלים להרים כוס אפילו סנטימטר מעל השולחן". זהו לימוד חשוב. אני
מקווה להתייחס לחלק ממנו ביתר פירוט בהקדמה זו.
תנו לי לנסות
לסכם עוד לימוד טיפוסי של הצדיק חיים, בנוגע לזוהר, התנועות העילאיות והחסידיות.
"למרות הפיתוי המושך שבספריהם,
המשכנע אותם שחקר מתמשך ומדיטציה יובלו אותם לתאים נסתרים וירווה את צמאון
נשמותיהם, כח המשיכה הרע שהם מכילים ואשר ממנו שואבים, מעלה את ציפיותיהם ותאוותיהם
באמונה שעוד מעט יגיעו לתחילת היעד המיוחל. אך הם מגיעים רק לרעיון הבא ולשלב
מדיטציה אחר, כאשר צוללים לתוך תהום תקוות נטולות בסיס ולתוך שאיפות מסחררות
המובילות לדרך ללא מוצא. יום אחר יום, שנה אחרי שנה ולאורך כל תוחלת החיים של
האדם. ההשפעה הרעה האורבת מאחורי טענת משה דה ליאון מסרבת להעניק לקורבנו ראיה והבנה
שהוא אכן נמצא בנקודת ההתחלה. זה בעיקרו מוביל לכל דרך מוטעית ואשליה. הדבר נותן
לאדם שחוקר אותם תדמית שגויה של עצמו ומוביל אותו מחוץ לתחום התנהגות רגילה ודרך
ארץ מקובלת. כל מחשבותיו נעשות מעוותות וכל הבנתו מוטעית בנוגע למילים שלמד להכריז
עליהן.
מקובל שלא קל
להבחין בין אור אמיתי אחד ואלפי אורות כוזבים, מכיוון שגם לאורות הכוזבים יש
התבססויות. האור האמיתי כמובן לא יכבה כאשר אלפי הכוזבים לא ימשיכו להתקיים. אך
בינתיים מי יוכל להגדיר, אלא אם כן, משהו יודע וחקר את תכונותיו האמיתיות של אור
האמת.
באור האמת אם כן,
רק אחד מהצדיקים הנסתרים יוכל להכריז בשם האמת המיסטית מהי הקבלה האמיתית ומה
מוטעה.
תחומי המסורת
השונים צריכים לבוא על סיפוקם על מנת לענות על שאלות הלכתיות. זה היה צריך לבוא
מתלמיד חכם, לא מצדיק נסתר.
ההשגחה האלוקית
המושלמת העירה רוח קנאה אמיתית כי הקבלה האמיתית של חכמינו, יהי זכרם ברוך. מבוססת
על התורה ועל המסורת שעברה בעל פה בעזרת המשנה והתלמוד. כוח אל קנא קרא לעבודתו
בשעה שהחכם אלגאפח שקע ומצא, עסק במיסטיקה והימר על מלחמת המצווה העצומה שגורלו
כלאו בו, לטובת חשיבות העתיד שבו עבודתו תניב פרי ותביא לעם ישראל.
על דרך האמת,
הצגת העובדות ע"י הרב אלגאפח לא מהווה "שקלא ותרייא" (חילופי דיעות
של אמוראים במטרה להגיע לחוק של המשנה או ליצור החלטות חדשות). הוא מדבר על שגיאה
חמורה בקרב העולם הרבני הנוגע בלב היהדות כולה. מאמיני הקבלה שבירושלים פחדו כשיצא
לאור ב1931. הם מיד הכריזו על צום וקבעו את מקום הספר בחרם. הם הלכו לבית הקברות
ושמו אפר לראשם וזעקו בתפילה נגד הפולש.
אכן ספר מלחמות
השם הוא לא ספר, זוהי מלחמה. מלחמה קשה ומרה ולא מאפשרת מקום לפשרות. הספר נכתב
בכוח נבואה, המגנה זונה נתעבת שמצאה קורבנותיה בעולם הרבני בישראל בימי השיפוט
האחרונים. לא בפשטות כצורת נבואה אך בכוח נבואתן של מילות התורה הקדושות ומלותיהם
של נביאים שהוסמכו ע"י כל מסורת ישראל בע"פ: משנה, תלמוד, פוסקים,
המשנה-תורה וכו'.. לא פלא שמאמיני הקבלה פחדו!
אך המחבר פשוט
הפך את פחדם לאמת מעוררת רחמים: ממה פחדו? למה נקרא כופר, בגלל חוסר אמונתו בזוהר
כשכל מקורותיו בהסברי עבודת אלילים שבספר לקוחים מהתורה ומהמסורת? הוא הכחיש דרך
התורה, חומר שהציג כתורה כוזבת. המחבר דובר תורה טהורה. למה שתפחד אם התורה תומכת
בך כדי לענות?
היה ברור שתגובת מאמיני
הקבלה היתה לא רק עבור ספר הזוהר אך שיקפה את הדרגה בה הקבלה עבורם משמשת כתורה
לכשעצמה! הם כבר לא היו מסוגלים להבדיל. בבלבול החיבור הטהור בין השניים היה נדמה
להם כדבר בטוח במאת האחוזים שהרב אלגאפח קילל את התורה כולה.
הם היו מנותקים
ולא היו מסוגלים לדבר תורה על דרך האמת או אמונות כוזבות שבדרכם הלכו. להם זה הפך
לתורה ולא היה מה להוסיף על כך.
הרב אלגאפח,
בהסתייגות נגד המלכודת בהם נלכדו רבנים ונתנו לישראל להילכד בעקבותיהם, ענה בגועל
מבוסס:" איפה השכל שלכם. הוי ישראל. אתם מאמינים שהזוהר נקבר מתחת לאדמה במשך
15 מאות. בשטח מלך זר. המלך, כך נאמר חיפש אוצרות ולהפתעתו מצא ספר שלא ידע כיצד
לקרא בו. הוא קרא לחכמיו שקראו ליהודים שהסבירו למלך שזהו ספר יהודי אך הם עצמם לא
יכלו להבינו. רק רב אחד, רבי משה דה ליאון קיבל אותו. אפילו ילד קטן לא יאמין
לשטויות כאלה. מה אכל את תבונתכם הוי ישראל".
לפני שנכתב הספר,
הייתה תחלופת מכתבים בין הרב אלגאפח ומאמין קבלי בירושלים. מכתבים המשמשים להקדמה
לספר מלחמות השם. המכתבים דורשים ידע רחב הקשור לרעיונות הקבלה, שהמורי אלגאפח
מתנגד אליהם אחד לאחד. באותו זמן הוא מדגים את חוסר ההבנה הבולט של השאלות ששאל
והוא מגנה את השפה המזלזלת הבלתי מוצדקת המוזכרת בנוגע להתנגדות המוחלטת לחוקי דרך
ארץ של התורה והמסורת. זוהי הוכחה שהאמונות שאתה מנסה להגן עליהן גרמו לך להתנתק
מדרכי התורה.
בבירור, הנושא
העומד על הפרק של מלחמות השם, לא קל להבנה, לאלה שזכו לא לדעת דבר על האמונות
הקבליות של הזוהר ועד תפיסות חב''ד.
הבעיות של הצגת
החומר לעולם יהודי רחב, כאשר לפחות 90% לא יודעים ואין להם עניין בשטויות מופשטות
אלה חייבות להיכלל בשיקול.
הטקסט הכתוב של
מלחמות השם, נכתב בסגנון רבני גבוה, מוכר ליהודים שרגילים ללמוד כתבי תורה. מצד
שני המחלוקת היא אחת, האמונה הטהורה בה אנו מצווים להתנגד לאמונות זער אנפין של
הזוהר.
המטרה לכן, אליה
שואפים להגיע, לא מסובכת. זה פשוט כמו "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".
זה אומר שגם ללא
הבנה במטרות אלה, מספיק לדעת שהן שגויות ומהוות עבודת אלילים במקורם. ולסמוך על
אמונה מבוססת היטב של מסורת יהודית. זה אולי טוב לרוב היהודים, אך מה אם 10%
שנכשלו?
מצד שני, אלה שלא
נכשלו, יכולים להבין ולהסכים לכך תוך הבנה. בעוד אלה שנכשלו, לא יכולים לקחת את
ספר המלחמות לידיהם. הם מנותקים מתמימות האמונה היהודית האמיתית.
למי אם כן, נועד הספר? לאלה המצפים שלא
יהיה להם שום קשר לאמונות אלה, או לאלה שנכשלו באמונות אלה ולא יהיו מוכנים להקשיב
לדבר מלבדם?
אחת המטרות של
שכתוב ההקדמה היא להשלים עם עובדת הבעיה שלא ניתנת לפיתרון.
בהקדמה הראשונה
המטרה הייתה לעורר מלחמות השם בקרב יהודים לשם טיהור היהדות ממלכודת נוראה שלתוכה
חלקם נפלו ולהזהיר את העם מסכנה זו.
בא נאמר שהמטרה
בהוצאה הראשונה ב1931 הייתה שישראל תכין עצמה להבאת קרבן חטאת עבור אלילים בשם
הקהילה כולה, כאשר החטא היה "נסתר מעיני הקהילה". מטרת הפצתנו הייתה
להביא את סמכות הצדיק חיים, ראש לו' הצדיקים לשאת את בירור תכולת הספר מלחמות השם.
הייתה גם מטרה
נוספת, קשירת הדורות בנוגע לטעות והבאתם לצורת הדור הרביעי הסופי בתנועה משיחית
מוטעית של חבד ששם מגיע לאוירת שנאת רעיונות אליליים והתנהגות שחייבת להיקטע
מהיהדות לפני שישראל יכולים להיגאל.
המחבר לא היה
במצב לשפוט את החסידות ואת האמונות הקבליות של החסידות שהן בכל מקרה רק אישורים
לאמונות הזוהר, רובן בהתגשמות פירושים לוריאנים. אבל הצדיק חיים ראה את האמונה
העכורה הפעילה של חבד. הן היו שגויות בכל צורה, לפני ה' ולפני אחרים, אך רבים היו
קורבנות תמימים שנכשלו בהם. החטא החריף של אבות הזוהר הגיעו לשנאה ברורה ולפעילות
האלילית בחבד. היה צורך להזהיר את העולם היהודי מפני כוח רע זה ולעמוד מולו.
היה זה מאת
ההשגחה העליונה שהצדיק יגאל אותי מאנשי חבד, אליהם התחברתי ובמחיצתם שהיתי במשך 5
שנים. לאחר מכן הוטל עלי לעזור בקישור חטא אבות הזוהר לחטא הדור השנוא הרביעי של
חבד. כאשר עבודתי בהכנת "מלחמות השם" התפתחה לחרם מדאורייתא כך התפתחה
גאולתי מחבד ע"י הצדיק הקדוש חיים, הנעשה קשור לעבודת טיהור ישראל ממגיפה
שאין ממנה חזרה.
כוח הנבואה של
מילות החכם אלגאפח, עם כל האמת העומדת מאחוריהן היו חייבות כאן להיקשר לנבואת הדור
הרביעי. התחלתי לעבוד על חמשה לוחות הברית. בכוונת הספר הזה להסביר מלחמות השם
וליצור את הקבלה האמיתית של כל ישראל.
מלחמות השם נגד
הקבלה עתה נעשו מלחמות השם נגד עוון הקץ, החטא הגדול האחרון של ימי השיפוט שנובאו. חטא הזוהר והתפתחותו
של 100 שנה עד לדור השנוא הרביעי. המשיחיות הייתה החטא הנסתר שגרמה נפילה לישראל.
תוך התייחסותו
הנבואית של רב אלגאפח לפסוקי התורה לתקשר עם החטאים האליליים של הזוהר, הוא מתמודד
עם חטא דור אנוש, חטא מגדל בבל, חטא העגל ובאופן כללי עם הדברה השניה ונוגע
בהשלכות החטא המקורי. ארבעת הנקודות האלה מהוות את בסיס עבודת החרם מדאורייתא,
הקשור לארבעת הלוחות מתוך חמשה לוחות הברית.
כאן שוב הקישור
הנבואי של הרב אלגאפח ביו אירועים היסטוריים אלה לעבודת האלילים של הזוהר, צריך
תגובת בית דין אמיתי של ישראל, להגדיר, לשפוט וכו'. כוח הנבואה של אותן הנבואות כשמתקשרות לנבואות הדור
הרביעי, לוקח על עצמו משמעויות סופיות המסבירות את התיקון ההיסטורי הגדול החיוני
לגאולה הסופית.
הדבר בעיקרו מספק
לנשמות ישראל המחפשות תיקון, את הבניה הנפשית החדשה, בעזרתה נסקרת היסטוריית
ישראל, במיוחד אלה 400 שנה לפני השואה במובן הדור הרביעי. יתרה מזו, כשרב אלגאפח
חרט את חרם התורה נגד אמונות כוזבות אלה בצורה הלכתית, החרם מדאורייתא נהיה
לחוסם-תקשורתי היסטורי של התורה נגד אמונות אצילות, זער אנפין, צמצום וכו'.
ארבעת הדורות המוזכרים
בדברה השניה נהיים לנבואה לדור הרביעי הסופי. הזמן הגיע. הדור הסופי הרביעי והיחיד
במינו בכל ההיסטוריה החל. דור היום הגדול של הקב"ה.
העובדה
שהצדיק חיים גרם למלחמות השם נגד הקבלה הכוזבת בעודו בעולם הזה ונתן הוראות להמשיך
בעבודה זו של מלחמות השם למען טיהור חיוני של האמונה לפני הגאולה הסופית, לקחו
יותר זמן, תוך ציון החשיבות ההיסטורית העצומה של הידיעה וגילוי השגיאה המתועבת
בקרב העולם היהודי.
