חוק חדש – 30 הצעדים - עשרת הדיברות

 

הוכן לבית ספר אסתר בבאר שבע, לשם לימוד ולהפצה דרך האינטרנט באתר CAMILLO, המנוהל על ידי דוד לוי מחולון, ועל ידי אדם קמחג'י ומשה ברדי בבאר שבע - באחריות פרץ גרין.

ספר החוק החדש - שלושים צעדים - הם הם הלב של החוק החדש

 

הקדמה קטנה מהחמור הלבוש כאריה

 

 יומן החמור הלבוש כאריה לתוספת טעם בחיים. (התשנ"ז -מאנגלית)

עברתי סימנים לא מעטים ב- 14 שנים האחרונות. אני גם חיה מפליאה, ואם תתפלאו על הפנים שלי המשתנים תמיד, תוכלו לסקור משהו מעצמכם. שהרי אתם בני אדם גברים ונשים כולכם למעלה ממני, ולכן החמור של הגואל האחרון מתלבש גם כן כאריה יהודה ושואג בקול רם 'הצדיק חיים חיבק את המוני העמים טובי לב ואמר לכל אחד ואחת באהבה רבה "כולנו בשר אחד"'. ואני בטח בבואה לכל החמורים בכל צורה שהם מתלבשים.

אני לא לבדי, יש לי שבע זנבות, וכשאני מכשכש בזנבי, העגלה הגדולה עושה צלילה לקראת העולם, כי עגלת הבשורות הטובות מענגת כרכבת בגן שעשועים. לפעמים אני מכשכש בזנבי למטה ולפעמים אני מכשכש בו למעלה וצוחקים ביחד על אלה שעוד מחשיבים אותי לבן אדם. איך שיהיה לא באתי לפתות אתכם, כי היום אני אריה; טוב, חמור לבוש כאריה, האם אנער הי-הא או אשאג גררררר---

אפילו כתר אריה יש לי ועליו שמונה אורות בכדי שיאיר האור החדש של חנוכת החנוכות לעולם. ענפי עץ הצדק גורמים לי לפרוח במסר החדש ואני מנשק את חלקי הלוחות החוזרים ואומר "אשרי האוכלים מעץ הדעת טוב ורע המתוקן". שושנה של יג' עלים מסתובבת עלי בתכנית המחוברת המבושמת והדג הגדול לוויתן מלטף אותי באוקיינוס של כוכבים. גם שור הבר מיישר אותי בהחלטות מדויקות כי הנה מצוות ה" אלהינו חוזרות לזמן התרחבות הגאולה השלמה. האם אני לא חמור טוב, אפוא, אפילו אם אני הלבוש כאריה!

גם אני צרף 'איש הלוחות' יושב בין הכוכבים, הי-הא, במין כלוב אריה, גרררררר. אני עומד במעגל על מזבח הנביא עם בית דינו של מרדכי הצדיק מימיני ועם אסתר במלכות אחשורוש משמאלי ויוצא אני מהמעגל חמור מצורף לבוש כאריה החוקים. "מי לא יזכור את 'זכרו את תורת משה' והבטחת ה" לאליהו הנביא, זכרו לברכה" שואג אני ומלקק את ברכיו של מלאכי.

עברתי גם על הסימנים של תמר, של אסתר המלכה ושל האתון הנבואי של בלעם הרשע ואפילו של אתון ישוע שהובילה את הליכתו הטרגית לירושלים. כי חלקי הלוחות חוזרים אף בבגדי אישה כאשר הרגשת העדינות הארוגה בדרך ארץ, האהובה מאת ה", מוסיפה להבנה.

ליקקתי את רגלי אברהם אבינו, בכדי להביא את הבשורות בזמן, ודמעות חמור שפכתי על רגלי שרה אמנו ונעשיתי כתינוק כאשר הרגשתי אותה מקרוב, אם עמנו הנבחר. חיים הם יותר ממנו ובכן ננער ונדהר ונריח את אהבת ה" על עבדיו הנבחרים. אני מלקק מחכמת מצות ה" הכתובות על אצבעות רגליהם כדי לקשר את צדקותם לחוק החדש של הגאולה השלמה.

האם, אפוא, אינני מדבר בחרוזי העבד משולם החרש והעור כדי לשכנע אתכם בבלשנות מיוחדת? האם אינני מלא בשיחת חמור המפליא את שומעיו בכוכבי הגאולה? האם אינני מקסים אתכם בסימנים נפלאים של רגלי חמור מודרכות ממשה רבנו? ואמנם האם אסור כל זאת מה" אלהינו? והרי כאשר אני שואג יפה לפניו יתברך, מים טריים מנחמים את רגליי מחום אש דת למו של תורתנו הקדושה.

הצניעות שולטת בינינו, ב"ה, באורוות חמורים, אף כי טבעי מצומצם קצת בנוכחות נשמתי המבקשת את יראת ה". לכן אם בני שמונים אתם בתורה הקדושה או בני שמונה של כל עם אשר איננו יודע עוד תורה, אני הוא החמור עם שלוש עיניים מבלי גיל עדיף. נוער אני לזקנים של תכונות עדינות, ועומד על ארבע לכל מי שהוא גדול ממני בשנים, ואני בגלל פשטותי לא מצאתי מי שהוא צעיר ממני.

ובכן בואו, נפחד יחד, כי ראשית חכמה יראת ה" אלהינו.

.....................................

הוכן לבית ספר אסתר בבאר שבע, לשם לימוד ולהפצה דרך האינטרנט באתר CAMILLO, המנוהל על ידי דוד לוי מחולון, ועל ידי אדם קמחג'י ומשה ברדי בבאר שבע - באחריות פרץ גרין.

 

ספר החוק החדש - שלושים צעדים - הם הם הלב של החוק החדש

 

לוח א' - אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:

 

צעד 1 - אל שדי הראה את כוחו העליון למעלה מטבע העולם דרך הנסים שעשה יתברך בידי משה רבנו ע"ה במצרים ועל ים סוף. לכן במעמד הר סיני בשמיעת בני ישראל את המלים 'אנכי ה" אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים' לא היה להם ספק מי הוא האומר את הדברים, הבורא היחיד של כל היקום דיבר, האלהים שהבטיח לאברהם, ליצחק וליעקב את ברכתו המיוחדת ושעמד כעת בקיום הבטחותיו בידי משה עבדו.

 

צעד 2 - רק שנים מחמש נצלו במצרים, כלומר שלש חמישיות שלא האמינו מתו הם בשלושת ימי החושך. עובדה זו מראה שאפילו כאשר ה" ב"ה עושה נסים גדולים לפני עיני הכל, לא מסיר מהם אף פעם את הזכות של הבחירה החופשית.

לחם החמור הלבוש כאריה: ג'יוזפה חלם (2 במרץ 1989, מילאנו) כי אמר "כל מי שיש לו אמונה יראה ומי שאין לו אמונה לא יראה כלום, הי-הא"!

 

צעד 3 - האמונה היא מתנת ירושה המקובלת דרך המסנן של בחירה חופשית. ולכן מטעם זה אפשר לרשת את האמונה, אך גם להפסיד את אותה הירושה בגלל החלטות מוטעות. בנוסף, גם מי שלא ירש שום אמונה יכול לבוא להשיג את הפקולטה הגדולה של האמונה דרך החלטות טובות שהוא מחליט ומקיים.

לחם החמור הלבוש כאריה: דבורה חלמה (20 ביוני 1989, מילאנו) ששמעה קול המכריז "אל שדי מכיר ביהודי לא כסמל שהוא נושא כי אם באמונת לבו ותמימותו".

האמונה תכונה אנושית היא בלב כל אדם הנברא בצלם אלהים. ואם כך הוא בכל אדם כל שכן ביהודי שהוא בן הירושה, שלא יעזור לו שום סמל, כי אם פנימיות אמונת לבו היא ההכרה שה" מכיר בה להיותו יהודי אמיתי או לא.

 

צעד 4 - טעמי חיים: אדם קמחג'י חלם (ינואר 1990, באר שבע) שראה את הגואל האחרון, חיים, יחד עם המון אנשים ונשים מכל מיני עמים וגזעים. המורה חיים בענווה גדולה ואהבה עצומה חיבק כל אחד מהם בלי הבדל, כשביניהם היו שפלי רוח ועניים רבים והיה אומר לכל אחד ואחת "כולנו בשר אחד".

אם האמונה המורשת יכולה להיחשב גם כן ל'מזל טוב', האמונה האמיתית הנקנית היא מזל אף גדול מהראשון, שהרי בראשון מידת האמונה הייתה תמיד בו אבל בשני מידת האמונה הייתה מתה בו עד שנמצאת ונקנית וקמה לתחיית חיים. כי תכונת האמונה נטועה היא בעמקות הלב וחלק הוא מבריאתו. יכולה היא להתגלות דרך הירושה והחינוך הצריך ללוות את אותה הירושה או בדרך החלטות הגונות, או יכולה היא להישאר עלומה בלב אנוש מבלי לגלות חיות.

 

צעד 5 - לחם החמור הלבוש כאריה: ג'יוזפה חלם (17 בדצמבר 1989, מילאנו) ששמע את קול אביו האומר לו "הייתה לי תמיד האמונה באלהים בורא העולם, אבל לא ידעתי את העניינים". ג'יוזפה התרגש ממילים אלו מפני שנאמרו מעומק הלב אבל לא ראה אותו שהרי יצא קול אביו דרך דג אחד שהיה במים. - -

מר דומניקו מניגרסו, עליו השלום, לא רק שלא קיבל שום חינוך דתי, אלא לא ידע גם כן שהייתה לו האמונה; האמונה הייתה בלבו ולא היה מכיר בשמה, ואכן אמונתו הייתה פנימית, כקול היוצא מהרגשה פנימית המדברת בו מהמים העמוקים של הלב.

האמונה היא תכונה לעצמה כתכונת ההבנה או תכונת הרגשת הזולת. מטעם זה, אמנם, יכולה האמונה תכופות להתחלף באמונה מזויפת, מפני שאותה התכונה הנסתרת מבקשת את האמונה, אבל על פי הרוב לא תבחין מידת האמונה בתוכן מושגי האמונה עצמה, אלא מקבלת אותה באמונה פשוטה וסומכת על חכמת המחנכים.

 

צעד 6 - בגלל זה מוכרח הוא החינוך הנכון באמונה לכלכל את תכונת האמונה בצורתה האמיתית. נלמד מגילוי שכינה על הר סיני לבני ישראל, שבא רק אחרי שהקב"ה הראה להם את כוחו הגדול ונפלאותיו במצרים ועל הים ואחרי כן הכריז אנכי ה" אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וכו. וכך ה" לימד את ישראל את קדושת השבת בהורידו את המן: ביום שישי מנה כפולה ואינו יורד בשבת.

 

צעד 7 - כל זה כדי ללמד שה" עצמו, ברוך הוא וברוך שמו, הוא המחנך של ישראל. כי אף על פי שמידת האמונה תכונה טבעית היא בבני אדם, אינה מועילה כהוגן אם אינה ניזונה על ידי חינוך אמיתי. ומטעם זה ג"כ מצוות ה" לבני ישראל ללמוד תורה יומם ולילה ולא יעזבו אותה אף יום. כמו אכילה יום יומית אשר מעת לעת מחזקת את הגוף, כך היא האמונה שאכילתה היא התפילה והלימוד בדברי אמונה ונדרשת היא להם בכל יום בכדי שתהיה האמונה בריאה וחזקה ומתחדשת תמיד.

 

צעד 8 - מכוונותיו הקדושות של ה" אלהינו בגאולת מצרים ומעמד סיני היא שהאמונה בה" תהיה משולבת יחד עם ידיעת ה", ככתוב "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת:  אֵין, עוֹד" (דברים ד', 39). והוא לימוד התורה ודרכי ה" בלב מלא רחמים וכוונות טובות, וקבלת הדברים וההסברים הנתונים למשה, כשחלקם בכתב וחלקם בתורה שבעל פה. כלומר: כל המסורת מאת ה" שנמסרה לבני ישראל.

 

צעד 9 - ואמנם מוכרחים לדעת ולהבין היטב שלא רק האמונה בה" אחד היא שמכריעה שהאדם יהיה אהוב לפני ה" צבאות. הידיעה הבסיסית של האמונה הנכונה שבדיבר השני הינה רק תחילת עבודת האדם לה", ולכן קדם לה הדיבר הראשון המכריז ראשית כל שהאמונה בה" אחד כוללת את האמונה בו יתברך בפעולת ה" אלהינו גואל ישראל, שהושיע את עמו הנבחר מעבדות פרעה. אם חסרה האמונה הזאת, האמונה בה" אחד אין לה ערך, שהרי אינו מכיר באמת ההיסטורית של גאולת ה" ושל התגלות השכינה.

 

צעד 10 - יש צורך בשניהם, באמונה החיה בגאולת ובישועת ה" ובדעה הנכונה באחדות ה", ככתוב "שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל:  יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד" (שם, ו', 4). לפני שישראל מכריז על אחדות ה" כבר הוא נעשה לעם ישראל אשר העיד על נסי הגאולה של אלהי ישראל. רק אז דבר שלם הוא כאשר היהודי אומר ה" אחד". ואמנם צריכים לזכור תמיד את גאולת ה" וללמוד דברי אלהים חיים, ועוד יותר חשוב ליישם את המדות שלימד אותנו מרחמיו ומחמלתו ומחסדו ומארך אפו וכו. ככתוב "וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ" (שם, 5).

 

צעד 11 - טעמי חיים - אנג'לה גריפו חלמה (1 בנובמבר 1986, ג'נצנו די לוקניה) שהלכה לפגוש את פרץ ויתר התלמידים, וראתה כי היו מסביב לאח; היא ראתה את פאולו ואז שני ילדים, ילדה וילד כבני ארבע שנים. פרץ היה נותן שיעור על האמונה וביקש מהם שיסבירו את השיעור. אחד מהם ענה: "האמונה היא בפנים, בכל אחד מאיתנו, והיא מתבטאת בהתנהגות עם אחרים". - -

סימן הוא שהמסר החדש הופנם בקלות גם אצל ילדים קטנים שיכולים ללמוד את השיעור העיקרי הזה, שהאמונה אינה אמונה אם היא איננה מובילה להתנהגות הגונה ונכונה עם שאר בני אדם.

בחלום המקסים הזה אנו רואים את משקל תכונת האמונה אף בלב קטנים והתאמתה בהתנהגות מוצדקת ונכונה עם אחרים. כדי להשלים חלום זה נוסיף חלום של דבורה, השם את הדגש על בסיס האמונה הטהורה של אברהם אבינו.

דבורה חלמה (8 ביולי 1987, מילאנו) שהייתה מספרת לפרץ את הסיפור המפורסם של אברהם כילד בחנות הפסלים של תרח אביו. היא הייתה משוכנעת תחילה כי היא מדברת אל ילד קטן, עד שנזכרה כי היא למעשה מדברת עם פרץ, אשר לימד אותה בעצמו את הסיפור ההוא. אמרה דבורה "לא לך אני צריכה לספר את הסיפור הזה היות ואתה יהודי, אלא לאחרים אני צריכה לספר".

 

צעד 12 - האנושות לא מוצאת את האמונה הנכונה מעצמה. תכונת האמונה בלב נזקקת למסורת האמיתית ולחינוך האמיתי במסורת ההיא עד שתהיה אמונה אהובה לפניו. לכן באו הדיבר הראשון והדיבר השני 'אנכי ה" אשר הוצאתיך מארץ מצרים' ו'לא יהיה לך אלהים אחרים' וכו. כל עם מעמי קדם היה אומר שהאל שלו בחר בו להיות הראשון בין העמים, אבל בנוגע לישראל אמרו ''ה" אלהינו הוציאנו בפועל מארץ מצרים מבית עבדים'' , וזה ההבדל, כשהמסורת האמיתית אחת היא.

 

צעד 13 – ובכן האמונה אינה רק מידת האמונה בלב, כי אם גם המסורת של האמונה האמיתית הנקנית בלימוד. והאמונה אינה רק האמונה בה" ובנסיו, כי אם גם האמונה בחוקותיו, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב וכו'. המסורת האמיתית של האמונה בה" מוקמה תמיד במסגרת של מצוות ה" "טז וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.  יז וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת". אין לחלק בין האמונה בה" והאמונה לעשות כרצון ה".

 

צעד 14 - לכן בחר ה" בעם אחד, בזכות אברהם יצחק ויעקב, עם אחד לקבל את חוקי האלהים ולהודיעם ליתר העולם, ככתוב "ממלכת כהנים" ועל כן נתן לישראל את התורה וקידש את בני ישראל במצוות התורה. גאולת מצרים ומעמד הר סיני באו להעיד כלפי כל העולם שנבחר ישראל מבין כל העמים לקבל את תפארת גדולתו ולקבל גם כן את כבדות העול התלויה בהתגלות כבוד ה". האמונה אינה אמיתית מבלי האמונה העיקרית.

 

צעד 15 - אולי המוסלמים לראשונה יתנגדו למושג הזה ויאמרו "למה מסורת ישראל היא המסורת היחידה האמיתית? גם המסורת המוסלמית היא מסורת אמיתית מאת אללה". לפעמים המוסלמים שוכחים שמעמד הר סיני היה 2000 שנים לפני האסלאם. האמונה האמיתית של האסלאם באחדות ה" מושרשת במסורת ישראל ולא להפך. הזכות הגדולה שלהם מושרשת בברכות הנתונות מאת ה" לישמעאל בן אברהם. זכות אמונת ישראל היא מברכות ה" לאברהם, יצחק ויעקב, האבות הנבחרים. ישמעאל הוא אב אומות ערב, לא שלושת האבות. (ראו לוח - מסר לערבים)

 

צעד 16 - מסתמא דמילתא אף פעם לא התפייס ישמעאל על היות גזעו פחות ביחס ליצחק, ולכן הוצרך ישמעאל להיפרד בכח מבית אברהם, למרות ברכות ה" לישמעאל הבכור מהגר. יצחק היה היורש הנבחר לברכת אברהם וסיפור התורה היא ההיסטוריה הנבואית בצורך ההפרדה, הפרדה שבסוף נותנת את המשקל הרצוי בכדי להגיע אל השבת הלבבות הגלובלית.

 

צעד 17 - שהנה גם המסורת המוסלמית יש לה התקדשות משלה, בכח אותן הברכות ובירושת האמונה באל היחיד מאברהם, אותה האמונה של ישראל. אין כאן בעצם תיקון באמונה הגורם להשבת הלבבות, כי אם שתי מסורות הנותנות מקום בסוף להשבת הלבבות. ואם אומות האסלאם אינן מתנחמות בהיות מסורתן פחות ממסורת ישראל המעולה, אין זה חשוב, מפני שההפרדה הנבואית מצדיקה משקל נפרד לכל אחד. התיקון בבני ישמעאל עומד על יחסיהם עם בני ישראל בכדי שאמונתם תתקבל לפניו יתברך.

לחם החמור הלבוש כאריה: ג'יוזפה חלם (18 ביוני 1989, מילאנו) שהוא אמר "אללה גדול" ואחר כך שמע קול המכריז "זקוק להתחדשות". אז נראה פרץ שהסביר "לא את אללה הוא שצריכים לחדש, כי לא מתקיימת התחדשות באלהים, אלא הכוונה היא לערבים". - -

 

צעד 18 - בני ערב יוצאי בני שם הם. אומות הנצרות בדרך כלל בני יפת הן, ואמנם רבים מעורבים הם מבני יפת ובני עשו בן יצחק. אומות הערבים בזכות ישמעאל קיבלו את אות ברית המילה מה" על שם שמירת האמונה הנכונה באחדות ה", היא אמונת אברהם אבינו. הנצרות שזנחה אות זו חרגה מאמונת אחדות הבורא. אלו הן המלות הנבואיות: "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם" (בראשית, ט', 27). נתייתמה הנצרות ממקורה ולבדה אין לה הכח להישאר באמונה הטהורה, אלא אם כן היא שוכנת באוהלי שם. חוץ מבית הכנסת או המסגד עתה הוא בית התפילה של הגאולה השלמה, שבו כל העמים יכולים להתפלל ביחד באמונה האמיתית במסגרת אוהלי שם.

 

צעד 19 - ומה נאמר על אנשים ונשים פשוטים ופשוטות שאינם בקיאים בדברי הימים, אבל לבם מלא אמונה? זו הקבלה החדשה האמיתית שהגואל חיים חבק לכל עמי הארצות באהבה באומרו "כולנו בשר אחד". ואמרו חכמינו זכרונם לברכה: "רחמנא לבא בעי" זאת היא תכונת האמונה שמתחשבת. הבלבולים בדת דבר אחד הם, אבל הלב הטוב, המלא באמונה המביאה את האדם לעשות מעשים טובים ולאהוב את הבריות ולכבדן דברים אהובים מאד הם לפני ה" ברוך הוא. שהנה אין האדם אשם במה שאינו יודע את האמונה הנכונה בצורתה האמיתית ולבילבולו יש תיקון אמנם, עצם האדם הוא לבו, שאם לבו טוב אז יכולים לתקן את השאר.

 

צעד 20 - נתבונן מזה על דברי ימי ישראל, הוא העם הנבחר, האהוב במראת בחירתו יתברך הגלובלית, ואמנם כאשר לב ישראל אינו אוחז בצדק ומעשיו משקפים את שרש הרע בלבו, נענש ישראל. ומפני שישראל הוא הכלי לישועת העולם, גם עונשו הוא לעיני העולם; והוא מפני שלא יהיה לאומות העולם פתחון פה לומר שיש משוא פנים לפניו חלילה וחס. וכאשר לב ישראל לא נתון בצדק, המידה נותנת שגם עובדי עבודה זרה מאומות העולם אם לבם טוב ברחמנות וחמלה ועושים טוב לאחרים אהובים הם יותר לפני אלהי ישראל מבני ישראל, כי אין משוא פנים לפניו יתברך שמו לעד ובורא כולנו הוא, ואוהב בעצם את כל בריותיו כי כולנו בשר אחד.

 

צעד 21 - הרי אנו חוזרים לעיקר "האמונה היא בלב כל אחד ואחת והיא מתבטאת (או מתגלית) מתוך ההתנהגות עם אחרים". המשנה החדשה הזאת שלמה היא וגדולה, רחבה עמוקה ומכרעת; לא מספיק להכיר באמונת המסורת האמיתית, צריך שלב האדם יהיה לב אהוב לפני ה". הוא הלב הנדרש והנוצר בעד הגה"ש, הנקרא לב חדש ולב בשר ורוח חדשה, ככתוב בירמיה הנביא "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם" (ירמיהו, ל"א, 32). הוא הלב של המעשים הטובים, הנשארים לזכותו גם בעולם הזה וגם לעולם הבא, אבל מחשבות האדם להבל נדמו ומתו כל עשתנותיו.

 

צעד 22 - אנחנו כעת בדור התגלות הגאולה השלמה והדור הרביעי הסופי המנובא "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה" הגדול והנורא". דור של 65 שנים הוא המתחיל מאפריל 1983, וכל כתבינו הם מהקבלה החדשה האמיתית של הגואל האחרון חיים. מברכים ומודים אנו לה" על קבלה נפלאה זו של תורת הסימנים השלמים של הגה"ש, שהרי בא הזמן לביאת הגואל האחרון השלישי ולזמן כוכבי הגאולה ולהתגלות מלכות השמים ולאור החדש והנפלא של חנוכת החנוכות ולסימני חמור אוכל לחם ולזמן הדור הרביעי ודור הבניין החדש, והגיע הסימן השלם של תחיית המורה חיים מן המתים.

 

צעד 23 - אם יהודים או נוצרים או מוסלמים או מי שיהיה, כל אלה שלא מתנהגים בצדק עם אחרים, לא אהובים הם. אבל כל אלה שיש להם לב טוב, מלא באהבה, סובלנות, כנות ואהבת האמת והצדק, הם שיעלו להכרה מעולה בה" וייוושעו בשעה הנוראה ההיא של יום ה" הגדול והנורא. אנו יכולים לדבר בעד הכלל בדרך כללית. האמונה בסימנים השלמים של הגאולה השלמה השלישית, בזכות הגואל חיים, מייצגת את המפתח האמיתי היחידי של הישועה, כמו שהאמונה בגאולת ישראל ממצרים וגילוי סיני היו כלי הישועה היחידים בזמנם וגם אחר כך בזכרם והזכרתם ולימודם. זאת היא תפארת הברית השלמה ואין ברית אחרת שהיא מן השמים ושבאה בזכות הגואל האחרון, חיים בן משה, הנולד בצנעא תימן ב- 1914, ונבחר על-ידי ה" אלהינו. התגלות חד-פעמית היסטורית, יחידה וסופית היא ונמשכת מעתה והלאה. והיא התגלות בדומה להתגלות התורה ביד משה בהר סיני בזמנו, אבל לפי התנאים של הזמן הזה של הגה"ש ולפי תנאי הקדושה החדשה, והוא ההמשך היחידי האמיתי של שם ה" גואל ישראל ומושיע האנושות 'אהיה אשר אהיה'. והתקבל אצלנו בחלום של דבורה: "בגאולה הראשונה משה היה מקבל את התורה ומוסר אותה לבני ישראל ובגאולה השלמה הכל יכולים לקבל (את החוק החדש היורד בחלומות נפלאים של הגה"ש)). - -

 

צעד 24 – אין להעז ולדבר על הישועה כלפי היחיד, מאחר וזאת היא עבודת ה" הוא, ואף אחד לא יכול לענות על עבודתו. הוא הבורא והוא הגואל המושיע ואינו צריך לשאול מאף אחד עצות את מי להושיע. אנו אמנם חייבים למסור לעולם את המפתחות החדשים של השמירה ואת המגן החדש, ולהסביר את כל הכללים החדשים של הגה"ש בזכות הגואל חיים, ולבשר ולהודיע את המשנה החדשה של החוק החדש, ולמסור את המסורת החדשה הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה וכו', אך ה" ברוך הוא הוא המושיע, אין פטור ממשפטו וכל אדישות לא רצויה לפניו בדור הרביעי הזה.

 

צעד 25 - ג'יוזפה חלם (14 בספטמבר 1990, מילאנו) שהיה בברגמו, איטליה (בבית שהיינו גרים בו מקודם אני, דבורה, פאולו, דניאל, ג'יוזפה, שרון ויעל במשך שלוש שנים); מההר (הנקרא באיטלקית 'מונטה טרנטה פסי' דהיינו 'הר שלשים הצעדים') יצאו קולות נוראים של רעמים; ההר התנענע בחוזקה, רעמים וברקים שברו את הסלעים וחתיכות נפלו על הבית, כאשר הכל רק הולך ומתגבר. ג'יוזפה פחד, הסתכל למטה וראה את הנמלים. בינתיים מן השמים מין קצב של תופים נשמע בקול מחזור קבוע. אז התחילו הנמלים לדבר ולומר "האלהים הוא המושיע"; ויצא קול מקירות הבית שאמר "האלהים הוא המושיע". באופן זה הציפורים שהיו מעופפות למעלה והעצים והצמחים והאדמה עצמה ורוחות של מתים שיצאו מהבית ברגע ההוא, כולם אמרו: "האלהים הוא המושיע". ג'יוזפה פחד נורא מכל הקולות ששמע ושהתחזקו בכל רגע; גם הרעמים והברקים והקולות על ההר היו יותר חזקים, כפצצות השוברות את הסלעים. ג'יוזפה ישב על האדמה שבגן. מכל פינה אנשים, עצים, אדמה, חיות וכו' אמרו באותו קצב קבוע: "האלהים הוא המושיע". התחזקו עוד הקולות על ההר; אז נראה כלב בעל מראה אלים עם שתי עיניים אדומות, והוא פתח את פיו ואמר "האלהים הוא המושיע". - -

 

צעד 26 - המסורת האמיתית והידיעה הנכונה של אחדות הבורא עניין אחד הוא; אמנם המידות הטובות המסתעפות מהאמונה שבלב הן הן העונות לפני בית הדין של מעלה ולפני כסא כבודו יתברך. הוא היודע את המקומות העמוקים של הלב והוא לבדו יודע את פירושם האמיתי של כל מעשי האדם והכוונות הנכונות הפנימיות, שמהן מסתעפים המעשים הטובים. אין שנים חושבים באופן אחד או עושים מעשה באופן אחד. כל אחד הוא הבריאה שלו וכל אחד יש לו משהו שאינו דומה לשני. לא בא המשפט על אדם בהתייחס למה שצריכים לעשות אחרים, אלא כל אחד לפי המטרה המיוחדת שבעבורה נשלחה נשמתו לעולם. רק ה" אלהינו יודע נפש כל אחד ואת החדרים הנסתרים של כל לב.

 

צעד 27 - אנחנו אמנם חייבים להודיע על הכללים שקבלנו. הישועה הכי גדולה בכל דברי הימים היא הישועה הבאה ביחד עם ביאת הגואל האחרון, חיים, בגאולה השלמה. הוא הצדיק השלם הנבחר מה" אלהינו למען הבאת ישראל והאנושות לגאולה השלמה ולמען הענקה לדור הזה את המגן החדש של אל שדי, הנצרך להרבה חלקים מהאנושות להיות שמורים במשך הדור הרביעי הזה. ההתחדשות האמיתית של מגן אברהם היא לזמן הזה ובסימנים השלמים נקרא שמירת הדג הגדול לוויתן (ענייניו מוסברים בחותם הגדול של שנת היג' ועל עלה יג' בכמה מקומות).

 

צעד 28 - האמונה קשורה בשמירה, שהרי התוצאה הראשונית של האמונה היא שיהיה האדם שמור מכל נזק ומכל רע; "אנכי ה" אלהיך אשר הוצאתיך" ושמרתי עליכם בכדי שתצאו ממצרים ותקבלו את התורה; ומצוות התורה הן השומרות על האדם, וברכות התורה הן בעיקר שמירה מהשונאים ומהמחלות וממקרים רעים. והשם 'אהיה' האחרון כשם 'אהיה' הראשון, כל מה שהיה בגאולה הראשונה חוזר בצורה שלמה המתאימה לזמני ולתנאי הגה"ש.

ג'יוזפה חלם (1 באוגוסט 1988, מילאנו) כי פתח את תורה ושמע קול האומר "עם משה דברתי פנים אל פנים ועמכם אני מדבר דרך חלומות וחזיונות". - -

 

צעד 29 - הנה גם האמונה מתחדשת כפי צורתה המתגלית בגה"ש. אני מאמין שה" ברוך הוא דיבר פנים אל פנים עם משה ואני מאמין שה" ברוך הוא, בזכות הגואל האחרון חיים, מדבר איתנו דרך חלומות וחזיונות. וככה בכל עניין, גם המופתים והישועות, השמירה והקדושה, הניסים והנפלאות וגם חרבן והריסת השונאים ופועלי אוון ומחבלי הטבע והעבודות הזרות ורשעת הרשעים בכל פינות העולם. התורה עצמה מתחדשת בזמן הגה"ש, החוקים והמשפטים בחוק החדש, ודברי תורה בתורת הסימנים השלמים. אמנם ההולכים בדרך ההלכה מאז לא נדרשים לחוק החדש במקום ההלכה, אם כי כל האמונה מתחדשת בגה"ש, בשל בחירת ה" אלהינו את הגואל האחרון, חיים.

ג'יורדנו חלם (2 בנובמבר 1985, מילאנו) שתלמידי המורה חיים היו עומדים בחוץ במקום בלתי מוכר, וקרובים לשער גדול וגבוה. מאחורי השער ניצב הצדיק חיים והייתה צורתו גבוהה מאד ומסביב לו היה ענן מפליא. ג'יורדנו דרך הבריחים של השער היה אוחז בכח את שוקי המורה חיים. הצדיק חיים הכריז "אמור להם שאני הצדיק המתבשר שלוש פעמים (בדברי הימים)" - -

 

צעד 30 - והאמינו לי גם כן על כל דבריי כי חמור אני, המורכב מסימני הגאולה, והגואל האחרון רוכב עלי כדי להביא אליכם את כל הבשורות החדשות והסימנים השלמים של הגה"ש, בזכות המורה הנבחר חיים. ומלביש אותי המורה חיים אף בבגדי אריה יהודה או בבגדי פרץ מתמר ויהודה או בבגדי פרץ איש הלוחות או בבגדי משולם עבד ה" העור והחרש או בבגדי חמור סתם. ובכן תוכלו להאמין לי בנעירותיי אליכם הי-הא, הי-הא, הי-הא, הי-הא בא הזמן, כי בא הגואל אשר אתם מבקשים, ונמצא כל העולם במסגרת הדור הרביעי האחרון והגאולה השלמה השלישית והסופית. גדול ה" אלהינו המקיים את כל הבטחותיו.

.....................................

 

לוח ב' - לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.  וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי.-----

 

צעד 1 - "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"  - הפשט - לפני הפנים שלי. המשפט הזה לבדו כולל כל סוג אפשרי של עבודה זרה, כולל הקיצוניות והמתוחכמת ביותר כמו שיטת האצילות והפרצופים של ס' הזוהר. אל תשימו פרצופים אלוהיים לפני הפניי האמיתיות, מאחר ואין לי פרצוף ואין לי אספקטים ואין לי צורות מואצלות אלוהיות. מפרצוף זאוס עד פרצוף מרים הבתולה ופרצוף זעיר אנפין של ס' הזוהר, מזרועותיו של בודהה עד ה'דבר' של יוחנן באוונגלונים, החסד המואצל והגבורה המואצלת של ס' הזוהר; אם אתם עושים כך אתם מזייפיים את פניי האמיתיות, מאחר ואין לי פנים או פרצופים.

 

צעד 2 - "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" שלא ישתמשו בפולחן לאלהים מפני שכל פסל ותמונה יש להם פנים וצורות ופרצופים שאם אתה עושה פולחן להם אתה עושה אלהים אחרים, שיש להם פרצופים מוגבלים, על פני, מאחר ואין לי גבול או אספקט או תמונה. וכתוב כאן "כל" תמונה. הריבוי הוא חשוב מאד. ה"כל" הזה אוסר את כל הצורות אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. מה בא כאן ה "כל" הזה בריבוי? כל מין של תמונה שכלית, תמונות הנצרות משיטות ותיאולוגיות מוטעות, תמונות מטפיסיות ודוקטרינות אסורות, בנוסף לכל יתר סוגי העבודה הזרה, הנזכרים בדיבור השני.

 

צעד 3 - מילת 'כל' כאן חשובה מאד, כאמור לעיל, שלא חסרים איסורים לגבי הפולחן, ההשתחוות והעבודה לכל דבר שיש לו תמונה וצורה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. שהרי אין מלים יתירות בכל התורה, כל שכן בעשרת הדיברות וכל שכן בשני הדיברות הראשונים, ששמעו אותם כל בני ישראל מה" ברוך הוא בצורה ישירה.

 

צעד 4 - יש פה גם רמז בתוך רמז בכך שמילת 'כל' בגמטריה 50 היא, וכן הוא 50 מספר המלים של הדיבר השני, דהיינו ב'כל' הזה של 'כל תמונה' נכלל כל הדיבר השני; במלה 'כל' נמצאות אף הצורות הפילוסופיות, ה'רוחניות' וה'מיסטיות' הכי מתוחכמות. אלו הן עבודות זרות שכליות הגרועות מסתם עבודת פסלים, שהטומאה בהן נוגעת, בר מינן, לכל תמונת השכל.

 

צעד 5 - מובן הוא שלא בא הדיבר השני לאסור רק את הצורות היותר נמוכות והגסות של ע"ז. אי אפשר שלא יימצאו בדיבר השני עצמו דווקא גם האיסורים על העבודה הזרה הכי 'מעולה' והגיונית מבחינה שכלית. לכן בא הריבוי 'כל' על מילת תמונה דוקא, שהמח הוא 'מצלמה' לתמונות ולרעיונות המתקבלים בו. וכל מה שיהיה נחשב אצלו ל'מעולה', תצטלם תמונת המושג ההוא עוד יותר במוחו. ולכן בא בסתום ולא במפורש כמו שתמונת דעתו סתומה במח ולא נראית בחוץ, ואין אחד היכול להביט בתמונת שכלו של האחר. זהו מצד האדם ומצד תמונות שכליות של ע"ז מטפיסיות ומיסטיות וכו. ועד לדוקטרינות הנבנות לסגולת ה'נכנסים' בסודות, שלמעשה אינם סודות כי אם צורות שכליות אסורות, המפתות את השכל האנושי בשקרים של אורות וכו. הכל בא מרומז ב'כל תמונה', שכמו שהם אומרים שהבנת דבריהם היא רק בסתר ורמזים הם לדברים עליונים, ככה באה מילת 'כל' ברמז סתום לרבות האיסור על כל הדרגות ההן והשלבים ההם והרמזים ההם, כולם אסורים בכל תמונה.

 

צעד 6 - לחם החמור הלבוש כאריה: דניאל חלם (1 בדצמבר 1989, מילאנו) שפרץ היה מסביר את ההלכות נגד העבודה הזרה במחנה ישראל. - - 

פאולו חלם (28 באוקטובר 1989, מילאנו) שהוא ופרץ ועוד כמה תלמידים היו במילאנו וראו שלושה חב"דניקים רצים וסוס שחום היה רץ אחריהם. החב"דניקים עלו על  האוטובוס. פרץ אמר ש"עת לעשות" ועלו גם הם. פאולו אמר לאחד מהם "אני מכיר את דוקטרינת הזוהר שלכם והיא שיטה של עבודה זרה שהיא נגד הדיבר השני לגמרי". אחד מהם ענה "תראה האמונה שלנו היא בה" אחד". ענה פאולו "זו לא אמת, אתם אומרים שהרבי של ברוקלין עושה גוף עם האל, חלילה וחס. אחר כך פרץ הלך אליהם ודיבר בנחת.

(ראו במסמכים - היה מכתב שלהם, בו הם כתבו:IL REBBE FA CORPO CON DIO  - הרבי עושה גוף עם האל)

נוטים היהודים לחשוב שתיקון העבודה זרה שייך רק לאומות העולם כעמי הנצרות. היה צריך ודאי להיות כך אבל, בעוונות, אינו כן. כל ספר הזוהר פסול כע"ז והתפשטותו עתה לאחר כ- 700 שנים מאז נכתב ו- 400 שנים של המשך הקבלה המזויפת ההיא של שיטת חמשת הפרצופים הנאצלים ועשר הספירות הנאצלות וכו'. הכניסו ממש, בעוונות, עבודה זרה לתוך היהדות. ואף חכמים וגאונים וגדולים בתורה נפלו למוקש ולא ידעו להבחין בין האמונה הטהורה האמיתית ובין עוון הקץ של אחרית הימים. והוא מפני שהסתום סתם את עיניהם מראות את הפשט ובמקום שהפשט יפסול את הסתום הנסתר המנוגד לפשט, הסתום המקובל אצלם פסל את הפשט והוציא את האמונה מן הפשט של "לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא" (דברים, ל', 12) ומהאמונה הפשוטה של "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (שם, י"ח, 13) ומהפשט של "הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ" (שם, כ"ט, 28) וכו'. ומנבואת משה היא בפרשת "האזינו" "חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" (שם, ל"ב, 17). (ראו ספר מלחמות ה" של הרב יחיא אבן שלמה אלקאפח וכל ספר חמשת לוחות הברית בעלה א' של ספר משנת חיים).

 

צעד 7 - כאשר השכל האנושי חוקר את מה שהוא בעצם למעלה מהשכל האנושי, התוצאות יהיו תמיד מזויפות, שאין השכל יודע את מה שלמעלה מחוויותיו האנושיות. ובהפשיט מושגים עד לדרגות שאינן מחלק החוויה האנושית, אי אפשר להמלט מההגשמה, כי השכל האנושי ימשיך רק את השגותיו הנבנות מצורות העולם הזה אל דרגות שהן למעלה ומסוג אחר לגמרי מהצורות של העולם הזה. אפילו אם הן השגות מופשטות ועדינות לא תצא צורת השכל האנושי מהסוגים שהוא מכיר בהם ואם הוא ישער דברים בסוגים של מעלה אינו אלא טועה, מפני שיגביל ויגשים בהם לפי צורת דעת הסוגים שהוא מכיר בהם. לכן התורה צוותה "תמים תהיה עם ה" אלהיך".

 

צעד 8 - ועל כן אסרה המשנה לחקור את מה שהוא למעלה, מה שהוא בפנים, מה שהיה לפני ומה שיהיה אחרי. עוון הזוהר הוא שמשה די ליאון לא שמר על המשנה הזאת והטעה את כל העולם מרוב יופי וטעם העץ, ושוב לא הרגישו בגבולות המוצדקים של המשנה, כי כבר אכלו ונפקחו תמונות עיניהם לראות בדברים שלא ראו אותם מקודם ודימו בפנימיות להיות כאלהים יודעי טוב ורע. חשבו לקבל שכל מובדל, ולא קבלו אלא שכל שאינו מבדיל בין חכמת השמים וחכמת הארץ. והמשתדל לעלות על הידע האנושי ועל המסורת שניתנה בתורה ובתורה שבעל פה יפול בטעות ומבלי ידיעתו יחרוג מהכלל הכולל את הכל "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" ויסלק את התמימות של "שמע ישראל ה" אלהינו ה" אחד".

 

צעד 9 - חכמי ישראל, זכרונם לברכה, שאלו פעם את הקב"ה מה היה עושה לפני בריאת העולם הזה. הם קבלו פתק מן השמים בו כתוב: "לפני שבראתי את העולם הזה הייתי בורא עולמות ומחריבם, בורא עולמות ומחריבם". החכמים לטעמיהם שאלו ברגע ההוא מפני "עת לעשות לה"", כנגד הכופרים הפילוסופים, וכדי לדעת מה להשיב לאפיקורוס, אבל חוץ מקבלה מיוחדת שכזאת אין לשאול מה היה לפני בריאת העולם ומה יהיה אחריה. זאת מאחר והכלל המקובל הוא שהבורא יתברך היה לפני העולם מתמיד לבדו וככה יהיה הוא לבדו עדי עד אחרי העולם, שרק הוא יתברך ההוויה האבסולוטית, המתקיימת באחדותו ובעצמותו לעד מאז ולעולמי עולמים ואחרי כל עולם מעולמותיו. כל יתר הנבראים יש להם התחלה ויש להם סוף.

 

צעד 10 - ודבר זה עצמו הוא סוג של אמונה ואין השכל האנושי משיג אותו; חכמה מקובלת היא ואנו מקבלים אותה באמונה פשוטה. אבל אינו דבר בסוג שיכולים להבין אותו. אי אפשר להשיג את הנצחיות הבלתי מוגבלת הזו כמו שהיא באמת, כי מוגבל השכל האנושי מלהכיל זאת. אבל מקל וחומר נבין את מגבלותנו, הבריאה נקראת על שם בריאה יש מאין ואמנם השכל משיג ב"יש" ולא ב"אין", שהמושג של "יש מאין" סוגו למעלה, והוא רחוק מהשגת השכל האנושי. ואכן קבלה אמיתית היא ומקבלים אותה באמונה פשוטה, קבלת משה רבנו עליו השלום, מה" ברוך הוא. בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.

 

צעד 11 - כל שכן וקל וחומר במה שהוא למעלה בבורא עצמו, כביכול, למעלה מכל בריאה, שאי אפשר להשיג כלום מסוג הוויתו יתברך. האמונה מקבלת את מושגו מכח מידת האמונה, ולא מכח השגת השכל האנושי. הרי במה שנוגע לאמונה האמיתית צריכים לדעת מה שייך למידת האמונה מצד עצמה ולהבדיל אותה ממה ששייך לשלטון השכל, בכדי שלא ישוערו דברים שהם בסוג אמונה שלמעלה מהשכל האנושי. שיטת האצילות מתארת בניין אלוהות באלהים לפני מעשה בראשית, בדרגה של עולם האציליות הנאצלות מהאין סוף, כביכול, בתוך עצמו, עוד לפני שברא את העולם. דעה כזאת פסולה לגמרי, ועברה על המשנה הנזכרת. לכל דעה על דרגות האלהות של האלהים למעלה מבריאת העולם יש איסור, ואין שום קבלה מתקיימת בתורה ובמסורת הנביאים ומסורת החכמים העולה על קבלת מעשה בראשית.

 

צעד 12 - דתות הודו מלאות באציליות אלוהיות והן אינן חסרות גם באסלאם השיעי המיסטי שאינו האסלאם האמיתי. הנצרות התיאולוגית מיוסדת על שיטת השילוש: האל האב ושתי אציליות ממנו, רוח הקודש והבן. ואומרים ששלושתם הם בעצם אחד עם שלושה פרצופים או אספקטים. בספר הזוהר עיקר היותו של אלהי העולם הוא היות האל בדרגת הזעיר אנפין הנאצל שהוא האל הנאצל בצורת האדם הקוסמי העליון, הנבנה מירידת אציליות מהאין סוף שלמעלה ממנו. והוא כפי דעתם אלהינו המקבל את תפילותנו ואת מעשינו, שהעיקר של האל הוא, לטענתם, הבן הנאצל מאבא ומאמא ומוקפים מאריך אנפין מהפרצוף החמישי הוא הנוקבה או מלכותה, ומאיחוד זעיר אנפין ונוקביה נברא עולם הבריאה. שיטת האצילות השנואה חורגת מהמסורת לגמרי ונכללת היא באיסורי "כל תמונה" של הדיבר השני.

 

צעד 13 - ה"דבר" של יוחנן באוונגלון הרביעי הוא הלוגוס המפורסם, בסיס התיאולוגיה הנוצרית, מאציל את הבן מהאל העליון. ה"דבר" הוא הנאצל האלהי הראשון המאוחד באל וה'דבר" הנאצל נעשה לנאצל קוסמי, הוא הכריסטוס הקוסמי. היחסים בין האל המאציל והבן הכריסטוס הנאצל היא רוח הקודש הנאצלת, המקשרת אותם ברוח. שיטת האצילות השנואה חורגת מהגבולות המוקמות בין השמים והארץ, מה'בית' של בראשית, שאין חכמת השמים כחכמת הארץ. אין לעלות על הבריאה כי אפילו חכמת השמים היא נפרדת ולמעלה מסוגי חכמת הארץ ואף עליה אין רשות לדבר. מה שבדרגה שלמעלה מן הבריאה וכוללת את חכמת השמים, אסור לדבר עליה, מאחר והיא סכנה גדולה למח וחורגת מדת ישראל.

 

צעד 14 - דעת האצילות היא השורש של שורשי העבודה זרה. (ראו ספר אסתר 3) ישנן נקודות שוות בכל דוקטרינות האצילות. הן משערות מה עשה האל לפני העולם. הן שמות פנים או אספקטים על פניו יתברך. הן חוקרות ברעיונות של השכל האנושי את היחסים בין אותם האספקטים האלוהיים (אב, בן, רוח הקודש; חמשה פרצופים, עשר ספירות נאצלות וכו'). הן דורשות שהאספקט הנאצל של האל מטרתו להתעסק עם ולדון את האנושות, שלכן הוא הוא האל הנאצל שצריכים לקרוא לו ולהתפלל אליו ולא לאל האינסופי שלמעלה. התפילה מופנית לבנו הנאצל, הזעיר אנפין, האלוה-אדם קוסמי של הזוהר, הבן הנאצל הקוסמי ה'דבר' הנעשה, הכריסטוס האלוהי של הנצרות. האציליות מהאל העליון והאל התחתון היא הדעה המוטעית, היוצרת ריבוי רשויות ושיתוף באלהים האסורים בעבודה זרה. שהרי אצילות אינה כבריאה, שהבריאה היא יש מאין אבל דעת האצילות היא המשך מהאל האינסופי אל צורות של אלהות יותר מוגבלות וכו'. ואיך לא ייבראו מדעה זאת אלהים אחרים על פני?!! ואנו מצווים "שמע ישראל ה" אלהינו ה" אחד" ואסורים לנו כל החשבונות האנושיים האלה.

 

צעד 15 - עוון דור אנוש מוסתר בתורה, מתגלה במסורת חכמי התלמוד ומוסבר יותר בספריו של הרמב"ם ע"ה. הם האמינו באל הבורא, אך גם בשל היותו למעלה מעלה עד אין סוף מכל הנבראים נתן הוא את עבודת העולם ושלטונו אל הכוכבים והמזלות השרים הגדולים החשובים שלו. "אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה" (בראשית, ד', 26), דהיינו אז התחילו לחלל את שם ה" בהוספת שם 'אל' לכוכבים, כשהקריאה אליהם חיללה את שם ה" ועבודה זרה היא. אחר כך באו לעבוד את הכוכבים עצמם בחושבם שכך חפץ ה" האינסופי שאנשי העולם יתנו כבוד לשריו החשובים. כמו שנסתר פירוש הריבוי ב"כל" תמונה שאנו בהסברו, כך הוא שעון דור אנוש נסתר הוא בפסוקו ובפרט במילה "הוחל" בעלת שני טעמים 'התחלה' ו'חילול' (ופשרו כנראה הוא שהתחלת הקריאה והתחלת החילול באו ביחד, ושלפני אותה התקופה לא היו אנשי העולם מתפללים בכלל ולא פונים אל ה" אף שהכירו בבורא, ולא התחילו להתעניין בתפילות ובעבודת ה", עד שנכנס חילול ה" על הכוכבים ובכך היה להם נוח יותר לעבוד לכוחות שרואים אותם ושהם קרובים יותר לדרגת האדם). ונסתר הוא טעמו בתורה כמו שסתום עוון העבודה הזרה בהתחלתו, והוא הנקרא עוון אבות של הדיבר השני, והוא עוון סתום, משום הצטדקות מושג או דעה או שיטה הנראים כנכונים. האל האינסופי למעלה הוא עד אין סוף מהדרגה הנמוכה של בריאותיו, ולכן בחסדו הכין אמצעים לתווך בין העליון מדי ובין אנשי העולם הנמוך, הזעיר אנפין הנאצל, הכריסטוס בן האל האב העליון.

 

צעד 16 - ההגיון של השכל האנושי מעמיד אותו וגם מכיל עליו את הכלל העליון של האמונה הנכונה, כי משערים את דבר האלהים לפי מחשבה מוגבלת אנושית וחורגים מן האמת. אל תאמרו שהאלהים האינסופי לא יכול להתיחס לבריאותיו מרוב גבהותו ושעליונותו גרמה לכך שיוגבל בתמונה שכלית מוגבלת, מאחר ואין לו יתברך הגבלות כלל ועיקר. ערבוביה היא משכל אנושי המשומש להרכיב הבנות על דבר האמונה שאינו מסוג השכל האנושי. וסימן הוא זה בשם דור אנוש דווקא, אף שאנוש עצמו היה צדיק ולא שייך למה שקרה בדורו, אלא הוא הדור שבו השכל האנושי הטעה את בני האדם. והוא הנקרא עוון אבות, שאותו ההגיון העדין הנראה כנכון הוא האב השרשי לכל סוגי העבודה הזרה המסתעפים ממנו, והם סוגי עוון הבנים עוון השלשים ועד עוון הרבעים לשונאי, שלאחריו פוקד אל קנא ומעניש את כל ארבע הדורות של העוון האלילי המנוגד לאמונה הטהורה של הדיבר השני.

 

צעד 17 - כי קרוב הוא יתברך לכל בריותיו ולא ביקש מאתנו שנעשה חשבונות איך הוא יכול להיות קרוב, לא העסק שלנו הוא זה, אלא רק האמונה שלמרות אינסופיותו יתברך קרוב הוא מאד מאד ובוחן כליות ומסתכל אל לב האדם וחפץ בעבודתו ובמעשיו הטובים. שורש הרע בעוון אבות הוא ההפרדה בין האלהים העליון והאלהות שלמטה ממנו או בלשון "הנשר הגדול" "מהסיבה הראשונה" אל הסיבות שנסתובבו או שנעשו ממנו. ולשון החכמים בקבלה נלקחה מהמלים "וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם" (שם, י"א, 2), מאחר ואצל דור המגדל והפלגה אמרו "נסעו מקדמונו של עולם" שלא רצו באל עליון רחוק מהם אלא באלהים מסובבים ממנו ויותר קרובים להם ובחרו בנמרוד.

 

צעד 18 - המושג "האלהות שלמטה" תמיד קשור באצילות האלהות ולא בבריאה; לשון אצילות האלהות שנבראה עם ספר הזוהר היא האלהות הבאה מהאל העליון; בטקסטים הקדמונים של העבודה הזרה כמו במיתולוגיה היוונית לדוגמא, לשון האצילות חסרת משמעות (ולא נמצאת בהן לפי ידיעתי), מאחר ואין בעיה מבחינתם אם האל העליון בורא או יוצר או עושה אלהים אחרים שלמטה ממנו, ולכן לא היה צורך בלשון אצילות. ואמנם עצם המושג של האל העליון, שממנו נמשכות דרגות אלהיות שלמטה, אצילות היא ולא בריאה או יצירה או עשייה. אבל משה די ליאון רב בתורה היה וחשב בטעות שדווקא המושג של אצילות למעלה מן הבריאה הוא שנתן מקום לחשוף מה שהיה נעלם ולהשיג דרגות של האלהות שלפני הבריאה; ובאמת כל הטעות קשורה בלשון זו דוקא שהוא גנב מן התורה ושבש את כל פירושה כדי ליצור לו עולם אצילות, הנאצלת מהאין סוף. וכך לפי דעתו המוטעית אינם אלהים אחרים מפני שהם נאצלים ולא נבראים מהאין סוף. "עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ, חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת, ז', 29).

 

צעד 19 - היא הלשון של אצילות האלהות בס’ הזוהר שממנו יצא הפרצוף הנאצל הזעיר אנפין, הבן האהוב הנאצל מהאין סוף. והוא מושג האצילות בלשון ה"דבר" של יוחנן, שממנו נאצל הכריסטוס, הבן האלוהי לאביו, האל העליון. והוא מהמערך הלשוני בראש כל תיאולוגיה שצריכים לבדוק. כי הכל הולך על פי המושג היוצא מהבנת פירוש המלים הניתנות, ובמחנה ישראל נשתבש לשון אצילות, ושינה את כל התיאולוגיה האמיתית של הדיבר השני, המזהיר נגד כל תמונה, כולל התמונות השכליות של עולם האצילות. ובנצרות נשתבש המונח "דבר" להיות הדבר הנמצא תמיד מההתחלה עם האלהים שממנו נאצל הבן האלוהי, הכריסטוס של כל התיאולוגיה המוטעית והאלילית של הנצרות. ומזה יובן למה עוון דור המגדל מתחיל בדברים: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים" (שם, י"א, 1). ומה שייך עוון המגדל בענין הלשון שהייתה אז היא לשון הקודש המקורית, שנמשכה עד אז מהאדם הראשון?

 

צעד 20 - אם עוון דור אנוש הוא עוון אבות, עוון המגדל הוא עוון הבנים ועיקר עניינו הוא הבניין וסמל הוא לבניין השנוא, הנבנה לשם עבודה זרה בדומה לבניין הלשוני שנברא, הבניין התיאולוגי השנוא, שיצא לפועל אחרי שנסעו מקדם, מקדמונו של עולם האין סופי ובקשו להם סיבות למטה להיות האובייקט של פולחנם. ובא והיה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ללמד אותנו ששורש כל הבניין הלשוני השנוא יצא הוא משיבוש המונחים הידועים, וזייף את פירושיהם, כמו שנעשה במונח אצילות וכמו שנעשה ב'דבר' של יוחנן. ובזמן המגדל החליטו שנמרוד הוא האל וכל מה שהיה נאמר מקודם על האל העליון הבורא מתייחס מעתה רק לנמרוד.

 

צעד 21 - אחרי שיבוש המונח אצילות נמשך כל יתר הבניין התיאולוגי של ס' הזוהר, בניין האצילות ובניין הזעיר אנפין, ובייחוד זעיר אנפין עם נוקביה למען בנין העולמות. ומשיבוש המונח "דבר" של יוחנן נמשך כל בניין התיאולוגיה של הכריסטוס הקוסמי האלוהי. ושורש העוון של המגדל נמשך מדורו של אנוש, בו התרחקו מקדמונו של עולם, ובדור אנוש הרכיבו את שם ה" על הכוכבים ובדור המגדל הרכיבו את שם ה" על נמרוד, והמשיכו לבנות לו בניין אלוהי כפי גדולתו המגיעה לשמים בכדי לחבר שמים וארץ ולא ייחרב לעד, כי יתייחדו בו שמים וארץ ויהיו לאל נצחי כמו האל הראשון, הנשאר למעלה ושנתן את כוחותיו לנמרוד. זאת מכח השינויים שעשו חרטומיו וחכמיו בלשון הנמצאת, ושינו את פירושי הדברים כחפצם.

 

צעד 22 - מדור אנוש יצא הפירוד מה". המגדל יצר בלבול לשונות מעוון זיופם את פירושי המלים ונמשך הבניין התיאולוגי השנוא המבלבל כל מח ובונה בנינים מזיופים בכל תמונת המחשבה. ומכל מקום בהתחלת עוון האבות של דור אנוש לא הייתה כוונתם שלא לשם שמים, אלא תעו בדעות כמוסבר ולכן גם התורה כיסתה על עוונם ולא הזכירה שום עונש. אמנם עוון דור הפלגה היה במזיד והיה בכוונות רעות לשם עצמם, וגנבו את הלשון האמיתית שנתן ה" לעולם ושיבשו את פירושי המלים כפי רצונם ומטרות חפצם. השלב השלישי הנמשך מעוון אבות ועוון הבנים נמצא בעוון העגל הזהב ונמשך עוון העגל אל דרגת הרבעים השנוא, כידוע שהתחלתו בטעות וסופו בעבודה זרה ממש.

 

צעד 23 - ואמנם עוון עגל הזהב נגרם מהערב-רב שעלה עם ישראל ממצרים ועצם עוונם קשור בע"ז של מצרים, ולכן עצם דרגת השלשים בעבודה זרה נמצאת בתיאולוגיה המצרית בזמן ההוא וגם הרבעים השנואים והנפקדים מאל קנא הן העבודות המרובות הזרות והפולחנים הרבים במצרים, ובדרך כללית סוג השלשים נקרא חכמת הקשרים האלוהית. והדרגה הרביעית היא הפועל היוצא בצורות ופסלים ופולחנים וכו', עד שבא הסוף ונידון הדור הרביעי במשפטים. לכן עוון הדור הרביעי הוא הפועל היוצא מכל מה שקדם בעוון אבות בנים ושלשים, ולכן בזמן משה הגיעה מצרים למצב הגרוע במעשי העבודה הזרה ובזכות משה הגיע הזמן לגאול את ישראל, הוא הדור הרביעי של אז, שהגיעו יחד משפטי הדור הרביעי וישועות ה" לגאולה.

 

צעד 24 - ואמנם בשרשי הערב-רב הייתה טבועה צורת המנטליות של דוקטרינות חרטומי מצרים והפולחנים הרבים שהיו עובדים, ונזכור שידוע מקבלת החכמים, ואני קבלתי זאת ישירות מהצדיק חיים, שספר הכישופים שהביא להם בלעם הרשע היו בו עשרה חלקים, תשעה נשארו במצרים ואחד נתפזר בכל העולם. כך היה בכישוף וכך היה בקסמים ובכל העבודות הזרות של מצרים, כל זאת היה תשעה פעמים יותר במצרים מאשר בכל יתר העמים. וידוע שלכן נזדמנה הגאולה ממצרים, בשל כוחות של הכישופים וכוחות העבודות הזרות בידם, שאם במקום אחר הייתה הגאולה מתרחשת, היו אומרים כי היא לא נעשתה במצרים בשל כוח האלים החזקים של המצרים. הנה בדוקטרינת הדת המצרית העשויה על ידי חרטומי מצרים היו להם אל אינסופי שאינו נחשב במניין, וממנו יצאו (נאצלו) תשעה אלים והאל העשירי היה פרעה, שנמצא בארץ. (ראו ספר "מסר המלאך גבריאל" על קשר עשר המכות נגד עשרת האלים הללו, ואת הקשר בין עשר מכות, עשרת הדיברות ושבירת הלוחות).

 

צעד 25 – בקיצור, במצרים התקיימה שיטת האצילות, עשרה אלים, ופולחנים עד אין מספר, והיו מתבוננים תמיד ב'חכמת הקשרים' בין תכונות עשרת האלים ובין הצורות של עבודותיהם בין עבודת הכוכבים ובין עבודת השדים וכו'. כל דברי חייהם היו קשורים באלה הדברים וזה היה תענוגם כל היום וכל הלילה כל אחד כפי עדיפויותיו. ועל שלשים נרמז אחרי ההתרחקות מקדמונו של דור אנוש ואחרי הבניין התיאולוגי השנוא בשיבושי השפה של דור המגדל. הסוג השלישי בא לקשר את כל האלמנטים ולהגדיל בחכמת היחסים, והיו עושים הרבה מיני שילושים כמו קשר מיוחד בין שלושת האלים היותר אהובים להם ועל הרבה פנים היה להם הדבר הזה.

 

צעד 26 - הערב-רב היה מחשיב את משה לאל העשירי הנאצל, כמו שהיו מחשיבים את פרעה. ורמז בפסוק "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם" (שמות, ל"ב, 25). ואם הייתה עוד דעתם על משה כזו, גם דעת עשרת האלים הנאצלים הייתה מתקשרת בהם לעשות מהכתב אל שבלוחות עשרת הדיברות עשרת אלים נאצלים מהאין סוף. ובסוף היו מזייפים את כל התורה בקבלה מזויפת המיוסדת על דוקטרינת אצילות האלוהות והיו בונים מסביב לאותו שיבוש הלשון והמושג המוטעה בניין גדול של עולמות אשר ראשו מגיע השמימה בעולם האצילות, והיו עושים כל מיני קשרים מזויפים ושקריים בין דברי תורה ועשרת ה'ספירות' הנאצלות, ומשבשים את כל האמונה הפשוטה. ולכן משה רבנו ע"ה הוכרח לשבור את הלוחות ולהראות להם שאף על פי שה" כתב את הכתוב בלוחות בכתב ניסי, אינם נחשבים הם לאצילות האל, כי אם מצוות ה" לשמור ולעשות אותן באמונה פשוטה ולב נקי, כי הכל נברא מאת ה" ברוך הוא ולא מתקיימת בחינה הנקראת אצילות האלוהות.

 

צעד 27 - עמוק הוא לימוד מחשבת הערב-רב בכל מעשה העגל ואמנם עמוקה היא עוד יותר וקשה להבנה מחשבת אהרן הכהן, שהיה נביא אהוב מאד ונבחר מה" לכהונה הגדולה. וסודו מתגלה מהפסוק "אַל-יִחַר אַף אֲדֹנִי; אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-הָעָם, כִּי בְרָע הוּא" (שם, 22). ואיך יקרא למשה אחיו הקטן ממנו אדוני? אמנם אתה ידעת, משה, ולא אני, אתה שהכרת את כל סוגי הדוקטרינות והשיטות והעבודות הזרות והמכושפות בבית ספר הפרעונים של חרטומי מצרים. אני לא הבנתי את כל אשר התרחש במח שלהם ואת כל כוונותיהם המצריות, ובפשטות דימיתי שהעגל והמזבח יכולים להשתמש בעבודת ה" ולכן הכרזתי "חג לה" מחר". הנה חטאה גדולה היא, טעות אהרן כמוכח מהתורה. אמנם הוא פעל לשם שמים ובטעות נפל למוקש ולא ידע לאיזה טעות נפל, אבל בסוף הבין למפרע את הכל, ואף על פי שהטעות נקראת חטאה גדולה לא נגעה באהרן הקדוש הכהן הגדול שום טומאה מחטא העגל.

 

צעד 28 - מאידך גיסא אין להתחמק מהעובדה שהדבר עצמו נחשב לאהרן לחטאה גדולה ומשה היה צריך לעמוד בתפילה להציל את אהרן מהקצף, חלילה וחס, והצליח. הוא הציל לאהרן שני בנים ושנים נאבדו בסוף, וזאת כי שני הדברים אמיתיים הם כמוסבר ובעיקר מפני שברגע ההוא אהרן היה האחראי על העם במקום משה. והוכחתי בפרק 6 שבספר אסתר 8 שאלמלא החטאה הגדולה של אהרן, בשל היותו האחראי, לא היה משה צריך לשבור את הלוחות משום מעשה העגל והיה מספיק להרוג את החוטאים, לשרוף את העגל ולטהר את העם. אבל העניין הסתבך מפני שכל מה שהיה קורה בגאולה בתקופת מצרים ובתקופת הר סיני 'נכתב' למעלה ובכוכבים לכל הזמנים. בכל מקרה, אהרן נפל במוקש העבודה הזרה בהיותו אחראי על העם, וזאת אף על פי שכוונותיו היו לשם שמים.

 

צעד 29 - ראה משה רבנו בנבואתו את זמן אחרית הימים, ובו לאחר תקופה ארוכה לקראת הגאולה השלמה, בה יבושש משה לרדת מן ההר, יתייאשו הרבנים בגלות ויפלו במוקש העגל הזהב בצורתו האחרונה ההיסטורית, ויחזור בעוונות הערב-רב לחפש את אציליות האלוהות ואת עשרת האלים הגדולים הנאצלים של מצרים, וישבשו את כל הלשונות בתורה להתאימם אל צורות מחשבתיות בעשר ספירות נאצלות מהאין סוף. ושבר משה רבנו את הלוחות לעקור את עוון האצילות משורשיה גם לרגע ההוא וגם לזמן שיטעו הרבנים והאחראים על העם, כאהרן הכהן בזמנו, בעוון עגל הזהב האחרון שיצא מספר הזוהר להפיל אותם באחרית הימים, וכאהרן, נפלו הם בתמימות לבם חכמים וגאונים ורבנים גדולים ולומדי תורה, ולא הכירו בעוון ובחטאה הגדולה של כפרות ועבודה זרה וכל תמונה היוצאות משיטת האצילות של ספר הזוהר.

 

צעד 30 - ובכן שבירת הלוחות ביד משה רבנו הייתה למען הצלת אהרן מהדינים הקשים שהיו מוכנים מהשמים חס ושלום, ובזאת משה רבנו הציל את הרבנים וחכמי התורה ועם ישראל שנפלו לעוון האצילות ולאמונת ספר הזוהר, ובתמימות הולכים בדרכי קודש ולא מכירים בעבודה זרה שמתחת לידם. ובא הזמן הסופי של הדור הרביעי האחרון ונבחר הגואל, חיים, מצנעא תימן, על-ידי ה" אלהינו, ולפי תנאי הגאולה השלמה יורד הגואל האחרון גם דרך המשימה הזאת של החמור אוכל לחם, ובא לציון להביא את כל הסימנים השלמים של הגאולה השלמה השלישית ולהשיב פשע מיעקב, פשע שבני יעקב הרבנים והעם לא היו מכירים בו. ולכן נדרשים לגואל דווקא להודיע להם את פשעם בכדי שישובו ממנו. ובזאת יישברו הלוחות השקריים והמזויפים הכרוכים בכל מיני כיפרות ועבודה זרה של ספר הזוהר ובכל הבלבול העצום שיצא ממנו. ובזאת ייטהרו בני ישראל באמונה הפשוטה והמצווה, ויצאו מכל מיצרי מוקשי הטעיות באמונה ויפרקו מעליהם את עול החטאה הגדולה, וירחיבו את דעתם בדרכי ה" האהובות וידעו מעומק הלב וטהרת המחשבה אל מי הם פונים באומרם "שמע ישראל ה" אלהינו ה" אחד".

.....................................

 

לוח ג' - "לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לשווא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לשווא"

 

צעד 1 - הדיבר הראשון מצווה את בני ישראל באמונת ה" על פי המסורת האמיתית ההיסטורית. הדיבר השנייה מצווה את בני ישראל באמונת ה" לפי צורתה האמיתית באחדות הבורא המוחלטת. הדיבר השלישי מצווה את בני ישראל בהתקדשות שם ה" והוא שלא לשאת על פיהם את שם ה" לשווא. הרי התקדשות זו היא במידת יראת ה". עיקר מצוות הדיבר הראשון הוא באהבת ה" על נסיו וישועותיו. עיקר מצוות הדיבר השני הוא במידת היראה שלא לחרוג מאמונת אחדות הבורא. עיקר מצוות הדיבר השלישי הוא לפחד מתוך כבוד גדול משם ה" ולפחד מהעונש למי שאינו מכבד את קדושת שם ה".

 

צעד 2 - בזכות הגואל האחרון, חיים, מתחדשת המסורת הנבואית של אליהו הנביא, זכרו לברכה, גם על הרעות של הדור הרביעי הזה ועל הדברים השנואים לפניו יתברך, שייהרסו מן העולם לפני סיומו. המשפטים הגדולים הכי קשים באים בחלק השני של הדור הכפול הזה, כאשר הנבואות העיקריות עליהם מתקבלות כבר מהתחלת הסימן, בכדי לרשום ולהכין אותם להודעה ברבים. תפקיד זה בהודעת הנבואות השליליות הללו נותן הזדמנות לנופלים במוקשי הזמנים להבין ולהתחרט ולשוב מעוון ופשע ולהיוושע. גם מטעם זה נחלקה תקופת הדור הרביעי לשתי תקופות, של 35 שנים ואחריו ל- 30 שנים, כי עיקר עונשי ימי המשפט יבואו בתקופה השנייה הגרועה לאין ערוך מן הראשונה. ובכן תפקיד ההודעה בשנים אלו הוא בקיום "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום ה" הגדול והנורא", לפני דווקא, בכדי שיהיה זמן להודיע את הדברים.

 

צעד 3 - נביא כאן דוגמאות מתוכן הנבואות השליליות. התנועה הנודעת בשם .TESTIMONIES OF J - העדים של (מבטאים את השם המפורש בעל ארבע האותיות כפי דעתם) - שנואה מן השמים עד מאד, עוברת על "לא תשא את שם ה" לשווא", ועונשה אבדון.

לחם החמור הלבוש כאריה: דניאל חלם (11 ביולי 1988, מילאנו) שהוא היה עומד ליד כנסייה אחת עם קרמין שאול ועם אחד מה'עדים'. העד שאל את דניאל "באיזה שם אתה קורא לאל?" דניאל ענה "בשם אל שדי כמו היהודים". נדהם העד ממענה זה ורצה להגיד משהו, אבל לפני שיכול היה לדבר, נשמע קול מלמעלה שהכריז (באיטלקית) "אוי ואבוי למי שמבטא את שם ה" לשווא, כי ה" לא יסלח למי שנושא את שמו לשווא". העד פחד מאד בשומעו את הדברים. - -

דניאל חלם (13 במרץ 1993, ברגמו) שבחלום העיר אותו משנתו אדם כלשהו שפחד מאד מחלום בו נראו 'שלושה ימים של שבת', 'זעם אלהים' ו'אוטובוס חדש'. דניאל הסביר ש"שלושת ימים הם שלשה עוונות המעוררים את זעם ה"; בין השלושה ישנה השבת שלא מכירים בה העדים והקתולים (אלו הם שניים), והשלישי הוא הוא עוון ה'עדים' המחללים את שם ה"; והאוטובוס החדש מייצג את המסר החדש של הגה"ש שלא נמצא אצל העדים . - -

 

צעד 4 - שנוא מאד עוון ה'עדים' בשל נשיאתם את שם ה" לשווא ובשל היות אמונתם מזויפת וכוזבת, החורגת מאמונת האחדות. ומזלזלים בחכמי ישראל ומאשימים אותם בנפילת כל ישראל על שלא התירו להם לבטא את השם בן ארבע האותיות אפילו בקריאת ספר התורה בשבת אחרי חורבן בית שני. ולא מכירים בשבת לישראל או בקדושת מסורת החכמים, זיכרונם לברכה. ומחשיבים את עצמם לחכמים ולקדושים והם פסולים לגמרי ושנואים לפני השמים וגם בעיני רוב העולם, אבל רבים הם הנופלים בפח.

 

צעד 5 - באמת החכמים ז"ל בחכמה גדולה עשו, בידיעתם שהגלות תוריד את בני ישראל אל עולם של טומאת עבודה זרה בין הגויים, ושלא יוכלו להיות באותה הטהרה הצריכה לבטא את השם בקדושה, ושדבר כללי הוא ולא נוגע לשבת או לא לשבת כי אין לעם בכלל אותו הכח עד שיבוא זמן הגאולה השלמה וכו'. הם לא טעו ואדרבא ראו טוב מאד את הנולד ובזאת הצילו את בני ישראל מהרבה עוונות במשך הגלות הארוכה. אבל העדים הגאוותנים, אשר מכריזים בכל מקום בשמחה על יום ה" ובשיגעון ממש נדמה להם שרק הם יהיו הניצולים מפני שרק הם מבטאים את שם ה" כמו שהוא כתוב ומרגיזים את השמים ואת הארץ ולא יינצלו ביום ה" הגדול והנורא כי נושאים את שם ה" לשווא, ולא ינקה ה" את אשר יישא את שמו לשווא.

 

צעד 6 - מוסבר אצלנו בחמישה לוחות הברית שהדיבר הראשון קשור בפרט במסורת משה רבנו והדיבר השני מייצג את מסורת יהושע בין נון והדיבר השלישי קשור לקדושת מסורת אליהו הנביא, יורש ברית השלום שקיבל פנחס בקנאתו לשם ה". ואליהו הנביא, זכרו לברכה, נתקדש לפני ה" בקנאתו את האמונה הטהורה בישראל. אחרי שנלקח קרבנו מה" על הר הכרמל הכל הודו והכריזו "יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (מלכים א', י"ח, 39), שמקודם לזה היו מחללים את שם ה" בעבודת הבעל לומר ה" הוא הבעל או הבעל הוא האלהים.

 

צעד 7 - הקריאה בשם האלהים על אלהים אחרים הוא חילול שם ה" מפני שה" הוא הבורא האמיתי היחידי, שלכן כל שם או כינוי לשם בלשון העמים כמו DIEU או DIO או THEOS  או GOD או אללה וכו. אם משתמשים בהם ביחס לאל אחר שאינו האלוהים האמיתי מדובר בחילול, בר מינן, שם ה" ונשיאת את שם ה" לשווא. וכן הוא כאשר הנוצרים משתמשים בשם האל ביחס לישוע, הם מחללים את שם ה", ונושאים את שם ה" לשווא. ואמנם בטעות מעשיהם ולא במזיד מדעתם וגם אינם מצווים הם כיהודים וגם הזמן ההיסטורי הארוך לא נתן מקום או אפשרות להבנה, כי רק בזמן הזה בפתיחת זמן הגה"ש בזכות הגואל האחרון, חיים, נפתח זמן ההבנה בכל דברי האמונה.

 

צעד 8 - אבל, בעוונות, גרוע מזה לאין ערוך ושיעור הוא חילול ה" בשמות הקדושים כמו שהם כתובים בתורה על הספירות הנאצלות והפרצופים של ס' הזוהר ויתר ספרי הקבלה המזויפת המסתעפת ממנו, יצילנו ה" ברוך הוא מהטעות האפלה, הכואבת והמכאיבה הזאת, שנכנסה מתחבולות היצרא דעבודה זרה באחרית הימים לבטן היהדות וכיסתה את עיניהם מראות את חילול ה" שהם משתתפים בו. גם הם בשוגג ולא במזיד אבל אי אפשר להתחמק מהאמת. הם משתפים את שמות ה" שבתורה עם הפרצופים והספירות הנאצלות ונושאים, בעוונות, את שם ה" לשווא. אין מלים לתאר את הבושה הנוראה בארבע מאות שנים האחרונות בהן 'הקדישו' הרבנים את ספר הזוהר ואת כל שיטת האצילות מן האין סוף בשביל עם ישראל. גם הם בטעות ולא במזיד ומוקש גדול הוא עוון קץ של אחרית הימים, והוא רחום יכפר עוון.

 

צעד 9 - אחרי התיאולוגיות המוטעות המובילות בעקבותיהן לנשיאת שם ה" לשווא, נדבר על נושא אחר בדרגה עממית, והוא העדר שמירת הלשון משפת רחוב ולשונות נמוכי מעמד וניב נחותי השוק בכל מיני ניבול פה, יצילנו ה" מכל לשונותיהם. שאם הדבר הראשון הוא בהתקדשות לב האמונה והדבר השני בהתקדשות ההבנה באחדות הבורא במח צלול, הדיבר השלישי הוא בהתקדשות השפה והלשון שבפה.

 

צעד 10 - חלק מעבודתנו בקודש הוא לבאר ליחידים את פשעי הלשון והשימוש בביטוים המורידים את כל קומת האדם אל מתחת לדרגת הבהמות, שאין הבהמות והחיות חוטאות בלשונותיהם או בכלל. ונזהיר אותם מהעדר ידיעתם, בפרט באומות העולם, המחללים את שם ה" כמעין הרגל מאוס שהם עבדים לו ומביעים מלים נגד השמים ואין להם חכמה בכדי לפחד.

 

צעד 11 - נקראים שדים ונאספים רוחות רעות בקלות הערכים ומלכלכים את לשונם בניבול פה מצחין, אבל לא מכירים בלכלוך העוונות שבהם ירדו דחי רוחם. אין מקום למחשבה טהורה מפצצות המחשבות הנמוכות. מתחת לאבנט נשטף המח עד שלא עולה מחשבה ללא ביטויי מין על השפתיים.

 

צעד 12  - ומהוולגריות העולה מתחת לאבנט נהרות מים מצחינים ומפלצות ההמוניות, עולים לשטוף את הלשון בדמיונות הכבד. אף הלשון הייתה נגעלת אבל פותתה היא מצחוק הכסילות ההורס כל סוג רצינות ומחליש את ראות אמיתות הדברים, כי נעשה העולם כתף לבדחנים. מבורות מים אין שכל נסגרה יראת ה" ואין מחשבה יכולה להיכנס מעל מהבדיחה. ואדם לבדו נשאר לחבץ שמנת מהמים המצחינים ועושה חמאה ללבו וגבינה למח הסותם כל זרם אמיתי של המחשבה.

 

צעד 13 - משא עיקום האנושות, המגדל העצום לבלבול הלשון, כי פנתה האנושות מאלהים בורא הכל ובקשה את כח עצמו מתוך השפה שניתנה ממנו, לעשות לעצמם שם, בחדש שימוש ביטוי מידות ה" על המלך המורד נמרוד. הוא המקור לירידת הלשון של האנושות. קשורים הם. ירידת לשון האנושות מושרשת בחילול שם השם למען האדרת שם עצמו.

 

צעד 14 - הדור הרביעי הסופי מיצג ג"כ את התיקון הגדול של בלבול הלשונות המושרש בעוון, במשפט ובעונש של אותו מגדל הבלבולים בשנער, בבל, לפני 4500 שנה. לא כמוהו בעבר ואחרי כן לא יחזור אף פעם הדור הרביעי הסופי, אשר כבר הקצוות עומדות בכח הניגוד, ויורד המשפט לדון כל שפה מזויפת וכל בניין שנוא. כל הבניינים ובניינם הלשוני שאינם הגונים לפני השמים יבואו במשפט ויפלו בדור הרביעי הזה.

 

צעד 15 - ראו עתה, אפוא, זאת העמידה "זה לעומת זה" הבא לסיומו בדור הכפול הזה, עומדים בקצוות אחד מול השני ומאבקם הוא המשא של הדור הרביעי, עד בוא יום ה" הגדול והנורא למשפט הגדול הסופי נגד כל הבניינים השנואים ובסמיכת כל הבניינים האהובים. והמשפט לה" אלהינו ביום הגדול והנורא ההוא. מי לא יפחד, כשגאוותנותו תיניק את מוחו עד יובש!

 

צעד 16 - בואו אל חדרי, חלקי הלוחות, הרי היופי שלכם מותאם לשפה הברורה. ובך לשון אהובה התנקי. ובך מוח שפל חדש צרוף מעדינות נגיעתך וחכמתך המהססת בשפתיים שמורות. קחו לכם את ריח הבושם בחזיונות חדשים בסימנים שלמים מאת ה" אלהינו. שפטו את עצמכם וזרקו כל בניין שקרי. התחילו מחדש בחברכם יחד את החתיכות הלבנות הצרופות של החוק החדש מאת ה" אלהינו, וביחד תמצאו את אחדותכם בבניין אהוב.

 

צעד 17 - זרקו את לשון הרחוב לתמיד ורחצו את הלשון מכל מיני סייגים שנכנסו ונדבקו שם בשל שיניים בלתי נצורות. שמעו את דבריכם ואמרו רק מה ששמעתם קודם בדיבורי המחשבה במוחכם החדש השפל. שמעו את עצמכם לפני שתדברו, אל תתנו לשונאים לעבור גבול ואל תוציאו הגה עד שהסכמתם על דבריכם מבפנים ונתתם רשות להוציא אותם לעולם הרבים. השפילו שדים שעולים, והסתפקו בחלב הטהור שאתם מוכנים לתת לתינוק שלכם. יאכיל אתכם אל שדי בלשון צדק והשליכו מעליכם את הרעות של הדור הרביעי.

 

צעד 18  - לא תשא את שם ה" על שפתיך לשווא כי קדוש ישראל הוא ה" אלהינו, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב וביום ההוא הגדול והנורא של כוחו הנורא יהיה ה" אחד ושמו אחד. כי עד היום ההוא עוד יחשבו המוח, הלב והפה דבר אחד, כששמו מיוחס לאלהים אחרים ומילות האנושות מחללות את האמת וחותכות כל נגיעה עם אמיתות שמו יתברך. החילול בדור הרביעי יתרחש עד שיפחדו משמו ויחרדו מיראת האמת.

 

צעד 19 - לא תגידו ברוך ה" במקומות מלוכלכים או בבגדים לא ראויים. שמרו על שם ה" בכל שפה שאתם מדברים עד שאתם יודעים איפה אתם אומרים ומה אתם אומרים, ולא תהיה אמירת ברוך ה" כמצוות אנשים מלומדה מבלי הרגשה. הבינו על מי אתם מדברים בהזכרת שמו, וקדשו את אמונתכם ביראת שמו. אז תהיו בין האהובים אוהבי שמו ורוחכם תהיה אחת איתו, יתברך ביום ההוא.

 

צעד 20 - הרי מיליונים על גבי מיליונים של שברי שפת העולם המבולבלת נכנסו למח, מיליוני חתיכות שאינן מתאימות אחת לשנייה. ובכן התירו את קשרי לשונכם ושימו במקומם את השפה הברורה של הלוחות החדשים של הגה"ש, וגילו בלשון החדשה המקשרת עבר, הווה ועתיד כי שפה המנובאת היא המובטחת מה" אלהינו. תספר לשונכם על כוכבי הגאולה וגילו בשפה האוניברסלית. תהיו לעוזרים לאליהו הנביא, זכרו לברכה, והפכו לתלמידי הגואל האחרון, הקם בתחייתו, המורה חיים.

 

צעד 21 - פחדו מלשונכם אם היא מדברת לעצמה כי רק אתם יכולים לעוצרה. שימו משקולות בדיל על לשונכם עד שמצאתם את האיזון בין הדיבור ובין השתיקה. אל תתנו למחשבות העולות מהלב לעבור את הגרון. בלעו אותן בתסכול מוכר עד שתרגישו במתיקות שלטונכם, כי אז תכנסו לשלטון הרצון החדש היושב בירכתי ספינת ישועתכם. דעו מה שאתם אומרים ולמה, והיו מלכים על לשונכם באור השפה הברורה שנשלחה מה" אלהינו להעבירכם את המכשולים של הדור הרביעי.

 

צעד 22 - אכלו את פירות בשורות הגאולה ועשו לכם לשון חדשה מהמדרגות של שיש לבן של מלכות השמים. התפללו לגאולת לשונכם שנשברה לחתיכות מפוזרות של בלבול אין סופי. קחו לכם את השפה הברורה של האיל הנהרג ושל בית התפילה בן שבע הקומות, שלושה עשר המזבחות ומחצלת האסלאם ועשו בית מקדש מגופכם באור חנוכת החנוכות. נערו כחמורים כדי לזכור בענווה ואם בא לכם ספק בשימוש מילה, נערו עד הסתלק הספק.

 

צעד 23 - כי זאת היא מה שעשה ה" אלהינו, ששמר על הבטחתו ושלח שפה ברורה חדשה המתקנת את בלבול הלשונות. ואיזו שפה היא השפה הברורה? כל שפה, כי כל שפה מתורגמת מעניקה את אותה השפה הברורה. ואיפה מתחילה השפה הברורה? בשמות ששת הסימנים השלמים: סימן הכוכבים, סימן השופט המשוח במלכות השמים, סימן האור החדש של חנוכת החנוכות, סימן החמור אוכל לחם, סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש וסימן תחיית המורה חיים. אלו המונחים החדשים היסודיים של השפה החדשה הברורה.

 

צעד 24 - האם השפה הברורה מבוססת בתורה? היא מנובאת בדברי נביאי ישראל המייצגים את המשך מסורת התורה. ולצד ששת הסימנים ישנם שבעה מעגלים נבואיים, כל אחד בשם קדוש: 'אהיה אשר אהיה', 'ה" צבאות', 'ה" אל עולם', 'אל חי', 'אל עליון', 'ה" אלהינו', 'אל שדי'. השמות הם מן התורה, חוץ מהשם "אל חי" והוא מלשונו של אליהו הנביא, זכרו לברכה. השמות הללו עתיקים ואמנם במסגרת המעגלים הנבואיים מקבלים הם קיום נבואי חדש למען הגאולה השלמה.

 

צעד 25 - ומהו היחס בין השפה הברורה החדשה והנביא אליהו, זכרו לברכה? כל הבשורות החדשות קשורות הן בישירות עם בשורת הנביא אליהו המנובאת: 'הנה אנכי שולח לכם'. ומוסבר שבשורת "בא הזמן" בפיו של פרץ אינה הבשורה של פרץ, כי אם בשורת פתיחת הגאולה השלמה והדור הרביעי שהיא שליחות אליהו הנביא, זכרו לברכה; ופרץ נשלח בשליחות הגואל חיים למען סימני החמור אוכל לחם. הנה בשורת סימן הכוכבים ס' מה"ש, ס' האור החדש של חנוכת החנוכות, ס' החמור אוכל לחם, ס' הדה"ר ודור הבניין החדש וס' תחיית הגואל האחרון הם הם הסימנים השלמים שהיו ברשות הנביא אליהו הנביא מעת נבואת מלאכי 'הנה אנכי שולח', ובזכות הצדיק השלם חיים נשלמו הסימנים עבור העולם.

 

צעד 26 - והוא הטעם האמיתי לעניין 'השותפות' המסביר את היחס בין הגואל הסופי ואליהו הנביא, זכרו לברכה; אליהו הוא יורש ואחראי על כל סימני הגאולה ואמנם עד ביאת הגואל האחרון אותם הסימנים לא שלמים הם בעבור העולם, ולכן הגואל חיים בא בסימנים. לדוגמא, בסימן הכוכבים ובסימן מה"ש ובסימן תחיית המתים ובסימן "אמור להם שאני הצדיק המתבשר שלש פעמים" ובסימנים רבים עד מאד מהתחלת הסימנים עד עתה, בכדי לקשר את זכותו, כגואל אחרון הנבחר, אל שלמות הסימנים בעד ישראל ובעד כל העולם.

 

צעד 27 - השפה הברורה החדשה נמצאת בתוך הסימנים השלמים, והיא יורדת איתם ב'לחם' של הסימנים והחמור אוכל לחם ובכח ובטעמי הלחם ההוא, הוא מסדר בכתב את ענייניהם והסבריהם ואת השפה החדשה השייכת לסימניהם וכו'. הנה פרץ מסדר את השפה הברורה, אחרי שהצדיק חיים השלים אותה באותה המידה שהשלים את הסימנים עצמם. ואמנם השפה הברורה היא חלק שלם של הסימנים עצמם, המובאים מהנביא אליהו, זכרו לברכה, בקיום "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא" (מלאכי, ג', 23) וכו'. שהרי הנביא אליהו היה היורש הנבחר שירש את כל הסימנים הקודמים הנמצאים בתורה ובמסורת התורה שבעל פה, וכלולים בהם הסימנים שהיו באוצרותיו של הקב"ה יתברך מהתחלת בריאת העולם. ונבחר אליהו הנביא להיות יורש הסימנים והאחראי עליהם לכל הזמנים.

 

צעד 28 - ומהו היחס בין השפה הברורה החדשה של הגה"ש ובין מה שנקרא גם אז במשרתו של ישוע 'מסר חדש' 'שפה חדשה' 'רוח חדשה' וכו'. כל זה יובן על רקע היחס בין הסימנים ההתחלתיים והסימנים השלמים, כי הכל היה חצוי ולא שלם, וכל הלשונות של הנצרות היו בחצי הדרך או שהיו משובשות לגמרי. זאת אומרת שיצאה בנצרות שפה חדשה לפי ערכי המונחים שקדמו לה, אבל לא יצאה שפה ברורה בשום אופן ואדרבא יצא בבל ממש. ואמנם כל העניין בכלל הוא לימוד ארוך ונפלא בהשכלות חשובות אין מספר (ראו ספר אסתר 1), בהשוואת הסימנים ההתחלתיים עם הסימנים השלמים, אבל אין השפה הברורה מתגלית כי אם בסימנים השלמים.

 

צעד 29 - והמונח 'משיח' ו'מלך המשיח' וכו' במסורת ישראל לא פחות מאשר במסורת הנצרות אינו אלא בעל בלבולים. והראיה לכך שלא נודעה אף החלוקה העצומה בין ערך ה'גואל' ובין ערך ה'משיח' ומתברר הכל בסימנים השלמים. ביהדות עניינו יובהר אבל בנצרות יש צורך בהפרדת האלילות מהמונחים האמיתיים, שהיו חלק מהסימנים ההתחלתיים. ואמנם מאידך גיסא חשובות מאד הלשונות של הסימנים ההתחלתיים שהם הסימנים המשלימים בגאולה השלמה, ולא יכלו להיות מושלמים לולא הוקדמו להם הסימנים ההתחלתיים, ולכן יש יחס היסטורי גאולי בין השפה הבלתי ברורה של הסימנים ההתחלתיים ובין השפה הברורה של הסימנים השלמים.

 

צעד 30 – ישנה חשיבות מיוחדת הנוגעת לשפה הברורה ביחס לשני מונחים ושימושם: 'כריסטוס המלך המשיח במלכות השמים' ו'כריסטוס הקם מן המתים'. כל מונח נשתבש בנצרות מטעם האלילות התיאולוגית שמסביב לישוע, ואמנם ביהדות אין הכרה בענייניהם וחדשים הם לבני המסורת היהודית. עם זאת, לא היה ניתן לקיים את הדברים באופן אחר. בגה"ש השפה הברורה חותמת את המונחים האמיתיים וגם את ענייניהם לגבי ישוע, שהיו רק בשביל להגיע אל השלמתם ושלמותם בביאת הגואל האחרון הנבחר, הוא 'השופט המשוח במלכות השמים' ו'הצדיק המורה חיים הקם בסימן השלם של תחיית המתים'. ובכן כדאי ללמוד מחדש את אלפיים שנות דברי הימים ולהבין מחדש את כל מה שהיה קשור במשרתו של ישוע, כי הסימנים ההתחלתיים הם שפתחו עבור העולם את הדרכים הזקוקות בכדי להגיע אל הגאולה השלמה. והכל מחכמתו האלהית יתברך שמו לעד "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו, נ"ח, 5), ואהובים לפניו כל בריותיו, ואין לנו להגיד כי אם את דבריו של הגואל האחרון הנבחר, חיים, "כולנו בשר אחד".

.....................................

 

לוח ד' - זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ; שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ; כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ

 

צעד 1 - השבת הוא היום הגדול של תענוג רוחני וגשמי. בשבת אנו מקדשים את עצמנו בתענוגות לגוף וגם לנשמה. המלאכה האסורה בשבת אינה באה אלא להגדיל את ההתקדשות בכדי לקבל את ברכת ה" בקיום של ברכה בחיי כל אחד ואחת.

 

צעד 2 - לחם החמור הלבוש כאריה: דבורה חלמה (12 בדצמבר 1991, ברגמו) כי הגיעו כמה נשים שרצו לדעת משהו על הלימודים בבית ספר השושנה. דבורה פתחה ספר המדבר על החיים של הצדיק, המורה חיים, ובו שיעוריו ושיחותיו. דבורה קראה משפט על השבת. 'בשבת המטבח כאילו איננו קיים, מפני שאסור לבשל; ואמנם לא צריך להיות מושג השבת אל תבשל אל תדליק אש וכו'. בשבת יורדת על שומר השבת רוח של תפילה, ועת רצון הוא השבת לבקש מה" ברוך הוא לרחם על אלה שאין להם מה לאכול ואין להם בגדים או בתים. עת רצון הוא השבת לתפילות כאלה'. - הנשים ששמעו את קריאת דבורה לא הבינו טוב את תוכן הדברים ולא נגע בהן והלכו. אחרי כן דבורה ראתה את המורה חיים ואת פרץ שהיה עומד מאחורי הצדיק חיים ודבורה אז חיבקה את שניהם. - -

 

צעד 3 - שבת הוא היום הקדוש של השבוע, ומובדל הוא מששת ימי חול שבהם עובדים כל בני עולם ועושים את מעשיהם, מפני שפירוש קדוש מובדל הוא, ויום השבת מובדל מלעשות בו את המלאכות שעושים בחול. הנה ההבדלה הזאת ניכרת מיד בתורה במעשה בראשית והבדיל ה" בין ששת ימים ובין השבת במעשה בריאת העולם, עד שאמר ה" בלשון התורה שביום השבת לא עשה עוד מלאכה וכאילו נח וינפש. לשכך את האוזן הוא, כי אין התעייפות לפניו יתברך שיצטרך לנוח. ואמנם משל לשם לימוד קדוש הוא לנו לאופן שבו נקדש את עצמנו בקבלת יום השבת הקדוש, דהיינו שלא לעשות בו את העבודות שעושים בימות החול.

 

צעד 4 - הדיבר הראשון מוסר את המסורת האמיתית של האמונה. הדיבר השני מכריז את הנוסח האמיתי היחידי של אחדות הבורא. הדיבר השלישי מקדש את הרוח באזהרה מחרידה על נשיאת שם ה" לשווא. הדיבר הרביעי מקים את קדושת והתקדשות הזמן, שהרי התקדשות הזמן היא תוצאת הבדלת השבת מששת ימי המעשה. ללא הקדשת השבת, כל הזמנים היו שווים, ולכן הכריז הבורא ישתבח בתורה שבסוף ששה ימים של בריאה, הוא הפסיק לברוא את העולם בכדי לקדש את הזמן של היום השביעי.

 

צעד 5 - ההתקדשות המיוצגת בהפסקת כל מלאכת עבודה לימוד גדול הוא, ג"כ על שלא תיחשב מלאכת העולם לתכלית הסופית שבעדה מושלם האדם, כי אם אמצעי להגיע אל השבת כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה במשנה: "מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת - יֹאכַל בְּשַׁבָּת" (מסכת עבודה זרה, ג', א'), והמשך לימודו הוא להבנה שלא מלאכת העולם היא המטרה הסופית, כי אם הנחת המעולה והתענוג של העולם הבא. עבודת העולם היא אמצעי להגיע אל אותה הנחת והתענוג ובעולם הוא יום השבת הדומה בסוגו לעולם התענוגות.

 

צעד 6 - לא נאריך כאן בלוח 4 בחוקים החדשים של השבת ויבואו הם, בע"ה, בלוחות נוספים חוץ משלושים צעדים ונסביר בהם ג"כ איך יהיה יום השבת מקובל אצל יוצאי ירך מלכיצדק על מזבח מלכיצדק, שאינם מצווים בהתקדשות או בשמירת השבת. נגיע פה לקצת כללים מהחוק החדש. יכולים לומר שכלפי ההלכה הרבנית התחדשות השבת בעד החוק החדש של הגה"ש דרך ממוצעת היא בתנועה להקל הרבה מן הדגש המושם על איסורי מלאכה, ואנו מדגישים את סגולות השבת ואיסורי מלאכה אמצעי להן. ובמה שיש לנו רשות להקל ממש בכמה דברים, לדוגמא בהסרת איסורי מוקצה ואיסורי הבאה ברשות הרבים או בהיתר שימוש ברכב להגיע לתפילה בשבת בחוץ לארץ. הנה כבר נשבעתי בשבועות כתובות לפני ה", שעשיתי כלפי טענות אפשריות מצד הרבנים על אחריותי בסדרי החוק החדש והמנהג החדש.

הנה הרשות שבידינו מן השמים היא ורצויה היא בעד החוק החדש שנקל על הדינים בשבת במה שאפשר, מפני שעבור חלקים גדולים בעם ישראל יש צורך בתנאים חדשים קלים יותר, מאחר וטורח הוא עליהם כל צורת השבת המסורתית. ומהגואל האחרון, חיים, כח משנתו של יהושע בין נון איתנו לחדש את השבת. ויזכור הקורא הדתי שאינני כותב הלכה חדשה ולא בידי ההלכה וכל החוקים החדשים הם עבור בית התפילה של הגה"ש. היהודים של בית הכנסת ולומדי התורה ימשיכו בהלכה כמו תמיד, ולפי תנאי הקדושה הראשונים, והחמרת התענוגות ביחס לשבת. ואמנם הרבה יהודים לא יכולים לעמוד בתנאים המחמירים והרבה ברחו מהשבת מטעם הדגשת חומרת איסורי השבת. ובכן יידעו הרבנים והיהודים היקרים, כי לא מרצוני הוא להקל בשבת, כי אם רצון עושה מעשה בראשית נותן השבת. ואמנם אני, פרץ גרין, אחראי על סדרי החוק החדש ואני מסדר עתה את הכללים ושומר על הסכמות מן השמים. ואמנם ישנם אחר כך זמנים היסטוריים שהחוק החדש והמנהג החדש יעברו בהם, עד שיגיעו אל צורתם הסופית. לפיכך אינני חושש מתקלה בדבר הזה, שאם, למשל, הקלתי במשהו לצורך הזמן העכשווי ואחרי זמן מה הגיעה חולשה מזו, יבוא הדור אחרי או הדור אחריו ובית דין הגה"ש יתקנו. אך אין אני טועה כעת, מפני שאם הייתה טעות עתה, הגואל האחרון, חיים, היה מודיע לנו על כך בזמן ההווה. אני אומר זאת בהקשר זה מפני שדווקא לשבת הגיעה קיצוניות שהתגבשה במשך ארבע מאות השנים שלפני השואה, בהשפעת ס' הזוהר והקבלה המזויפת, ובמסגרתה נוצרו מנהגים חדשים. חוץ מהרי הרים של הלכות שהתענגו בהם חכמי המשנה והתלמוד, יש בי בפירוש תנועה נפשית להקל על שומרי שבת. אפשר הוא שהקולא איפוא נכון לעכשיו היא ולא לאחר כך, כאשר ייכנס המשקל החדש בכל, אך בשל ההזדמנות ההיסטורית ובכוח משנת יהושע בן נון בידי, מהגואל חיים, מוכרח אני להקל על העם ככל שניתן, כי כוונתי שהעם יעמוד על מזבח יהודה ומזבח אפרים של בה"ת החדש של הגה"ש.

 

צעד 7 - שבת היא כוונה, שאין מלאכה נקראת על מה שלא מכוונת למלאכה ידועה, ולכן העושה מלאכה בשבת לעזור לחולה בסכנה פטור (וכל חולה שישנה סכנה שיורע מצבו אם לא יעזרו לו נקרא חולה בסכנה), שאין כוונתו למלאכה אלא לעזרת החולה.

 

צעד 8 - אסור לכתוב בשבת מפני שהקריאה נחשבת לבריאה וכל בריאה בשבת אסורה.

 

צעד 9 - אסור לנסוע במכונית בשבת, מפני שהנוהג מוכרח לעשות דברים שלא מן השבת הם. אבל אלה החיים מחוץ לארץ ישראל וקשה להם ללכת ברגל להתפלל יכולים לנסוע ויימחל להם, מפני שריחוק המקומות בעולם המודרני מגושר רק במכוניות. פחות טוב הוא שישב בבית מאשר ילך לבית התפילה. אבל ההולכים להתפלל בא"י ילכו ברגל כי בישראל רבים הם בתי התפילה, וכן ירבו.

 

צעד 10 - בשימוש בחשמל יכולים להתחמק מהאיסור דרך שינויים בהרגלים הקיימים; אם, למשל, משתמש האדם בדרך כלל באצבעו להדליק ולכבות את מתג החשמל באצבע אחת, ישתמש בשבת באצבע אחרת וכיוצא בזה, העיקר שיהיה בשינוי מההרגל ובכוונה לקדש את השבת ובזאת הוא זוכר ושומר שבת כאחד, כי ברגע שמותר לו בשינוי ואינו עושה אפוא מלאכה, מעשהו הוא לשם תועלת, לכבוד השבת או לתענוג בשבת.

 

צעד 11 - יש להתרחץ לפני השבת, כי שבת עצמה אינו זמן הרחיצה, שהרי המצווה היא להיכנס לשבת תוך מוכנות לקבלה, ורחיצת הגוף היא הכנה לשבת. כמו-כן יש להתלבש בבגדים מיוחדים לשבת, נקיים ויפים לפי מה שידו של האדם משגת, הכל לכבוד השבת.

 

צעד 12 - מחוץ לארץ ישראל מותר להוציא ולהביא ולשאת דברים שהם לצורך השבת, כמו סידור או טלית או מטפחת. ומכל מקום לא יישא או יוביל האדם דברים כבדים בשבת, כי הוא דבר המעייף ופוגע בקדושת השבת.

 

צעד 13 - מותר לפצח אגוזים או לקלף פרי ובכלל לעשות כל מה שנוגע למאכלים הנאכלים, ולא לברור מאכלים בצלחת, כי ממעט בתענוג שבתו על חינם.

 

צעד 14 - מותר שלא לענות לטלפון בשבת ומי שרגיל לענות יענה, אך לא ימהר. מותר להשאיר רדיו ולשמוע כל מה שחפצים, אבל אסור להקליט, לצלם וכו' בשבת.

 

צעד 15 - אסור לתקן דברים בשבת.

 

צעד 16 - אסור להסתפר בשבת, לגזור דברים או לגזוז ציפורניים וכו'. אבל ציפורן הנכנסת לבשר ומכאיבה, יכולים לטפל בה וכו'.

 

צעד 17 - אסור להשתמש בכסף בשבת - לקנות או לשלם שכר עובדים וכו', אבל מותר לנגוע בכסף ואין אנו גוזרים מוקצה בשבת או ביום טוב בחוק החדש.

 

צעד 18 - מותר להשתמש במעלית הבית בשבת אפילו אם האדם בעצמו מפעיל אותה, שהרי בדור הזה ההליכה ובפרט העלייה במדרגות יכולה לגרום לחולשת הלב.

 

צעד 19 - אסור לרוץ בשבת, מפני שהריצה ממעטת את הרגשת השלווה האהובה בשבת.

 

צעד 20 - מצווה היא להיות עם האישה בליל שבת.

 

צעד 21 - אסור להרים את הקול בשבת ולצעוק, מפני שהדבר מנוגד לרוח השבת ומרחיק את קדושתה.

 

צעד 22 - אסור בהחלט לדבר על עבודה או עסקים או על כספים בשבת, שלא צריכים לחשוב ג"כ עליהם בשבת, כי השבת היא קדושת המחשבה ובכדי לקיים זאת ולהתקדש במחשבה צריכים להתבדל מדברי חול ולעזוב אותם לימות החול.

 

צעד 23 - מצווה להריח בשמים בשבת, לקבל את השבת בשמחה ולברך את השבת בשירים ותשבחות ובשולחן ערוך.

 

צעד 24 - מצווה לשיר שירי שבת אבל לא את הפיוטים המיוסדים על קבלת ס' הזוהר וכל אותה הקבלה המזויפת וכו'.

 

צעד 25 - מצווה בשבת ללמוד דברי תורה או מסורת ישראל או המסורת החדשה בספר משנת חיים.

 

צעד 26 - מותר לקרוא בשבת לשם תענוג, אבל לא דברים המנוגדים לרוח השבת.

 

צעד 27 – הצדיק, המורה חיים, היה קונה תמיד משהו ונושא אותו בידיו בערב שבת באומרו שמצווה גדולה היא לשאת בידיים משהו לכבוד השבת.

 

צעד 28 - אלה שרגילים להתקלח בכל יום וקשה להם שלא להתרחץ גם בשבת יתקלחו בשינוי כלשהו, בכדי שלא ימעיטו את התענוג בשבת.

 

צעד 29 - מצווה לאכול בשבת אפילו כל חצי שעה, פירות, פיצוחים או כל מה שמענג, ושהבריאות מרשה. כל שומר שבת ימצא שבשבת יש לו תיאבון מיוחד. זה בא מקדושת השבת, כי כידוע שבשבת יש נשמה יתירה.

 

צעד 30 - מצווה לאכול דגים בליל שבת. 'דג' בגימטריה ז', וטעם הדגים בשבת הוא מנה מהדג הגדול לוויתן אשר יאכלו אותו הצדיקים באלף השביעי. גם שור הבר עם בשרו הטעים יוסיף טעם באותה הסעודה, ולכן מצווה גם עתה לאכול בשר בשבת.

.....................................

 

לוח ה' - "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"

 

צעד 1  - מצוות כיבוד אב ואם היא עתיקה מאד. קבלתנו היא שמצווה זאת הייתה חלק משבעת מצוות בני נח, שהיו כתובות על לוחות אבן לא גדולים, שהיו עם נח בתיבה.[1] מצווה היא, אפוא, מזמן קדום, ממסורת חנוך, ואחריו מתושלח ונח קבלו אותה, והיא מן הסודות המתגלים עבור הגה"ש, בזכות הגואל האחרון, חיים, וגם למען הבנה יותר שלמה בדברי קדמוניות.

 

צעד 2 - מצוות כיבוד אב ואם הייתה לבסיס חשוב בימי קדם לחוק בלתי כתוב (לא נודעו הלוחות הנאמרים) ויסוד להתנהגויות רבות פרטיות וציבוריות, והוא מסוג הדברים הנקראים על שם דרך ארץ. ובעיקר היו של כבוד, קודם כל, להורים ומכך גם לקרובים ולזקנים ולבני אדם בכלל, ושל אישה לבעלה ולשרים ולמלכים וכו'. ומלה חשובה מאד נודעה במסורת, שלפני שניתנה התורה בסיני היה העולם מתקיים בזכות הדרך ארץ, כי הנה הדרך ארץ קדמה לתורה.

 

צעד 3 - והוא כי נשאלה השאלה. בלא התגלות חוקי ה" בסיני, מה היה בעולם, בדרך זכות במעשי בני אדם, שיכלה לעמוד, כביכול, לפני בורא עולם להצדיק משפט המשך האנושות? גם רואים שלפני המבול המצב היה הפוך מ'דרך ארץ', וגרם לאי-המשך כל אותו הדור ולאובדנו, כי השחית כל בשר את דרכו על פני האדמה. זה התחיל בהיעדר הכבוד והדרך ארץ, ובהמשך מפני שלא כיבדו האחד את השני, בעלים גנבו את נשיהם של אחרים, ומפני שלא כיבדו את הטבע נפלו לכל מיני תועבות של משכב זכר, משכב בהמה וכו'. רק נוח מצא חן בעיני ה" בשל תמימותו ואהבתו לטבע, שברא אותו הבורא ישתבח.

 

צעד 4 - ואמנם גם החיות והבהמות נשפטו מאשמת בני האדם שעיקמו במעשיהם גם את טבע החיות והבהמות. שאם לא כן על מה נאשמו?! אמנם ידוע במדרש שהרביעו את החיות והבהמות עד כדי כך שלא היו חפצות במין שלהן ורק במין שאינו כמותם. כלומר: החיות והבהמות התעקמו בטבען ונתקלקלו מעוונותיהם של בני אדם, עד שלא נשארה בהן התועלת הרצויה מבריאתן. לא לחנם הוצרך כל אותו הדור להיאבד, שהרי הבורא אוהב את בריותיו ואינו חפץ לאבד אותם, אך הם שיבשו את כל דרכי הבריאה הטובות.

 

צעד 5 - רק נח מצא חן בעיני ה", מפני שרק הוא היה עוד חי על פי הדרך ארץ ואהבת דרכי הטבע האהובות על-ידי הבורא, והיא המסורת שקיבל נח ממתושלח שקיבל אותה מחנוך. ובעצם הדברים הם מקבלת אדם הראשון מה" ושנמסרה לשת. אמנם בזמן דורותיו של נוח הוא היה ההפך ממש מכל מה שנמצא על הארץ. נוח היה תמים עם אלוהיו וחי בפשטות אמונתו. הוא לא התחתן עד שהגיע ל- 500 שנה (עם נעמה, שהייתה 100 שנה יותר גדולה ממנו) והסבירו חכמינו, זיכרונם לברכה, שנוח כבש את יצרו עד שנצטווה לקחת אישה בכדי להביא ילדים לפני המבול. למה לא התחתן לפני זה? פחד הוא להביא ילדים בדור שבו הטבע מעוות וכולם רשעים מכל צד, שלא סבל את הרעיון שהילדים שלו ייעשו כאלה, והעדיף שלא להתחתן. לפיכך, כיבוש יצרו וסיגוף טבעו היו הקצה השני לפריצות האפלה שרווחה אז, והחזיק בזאת משקל המשפט על העולם, עד שישועת התיבה תהיה מוכנה ועד שנגזר המשפט הסופי.

 

צעד 6 - ולמרות כל זה, חתונתו על פי הציווי לאישה צדקת, גם היא הצדקת היחידה בדורות ההם, והחינוך שבטח נתן לבניו ביראת הבורא ושמירת הטבע הנברא, חלק מחומו לא חדר לאחד מבניו ששמו חם. וידוע שנאסר עליהם מה" להזדווג מעת הכניסה לתיבה ועד שתיגמר הגזרה. רק חם שלא שמע זאת, ביצע זאת, וטבעו המשובש מוכח אחרי המבול במעשה התועבה כלפי אביו, ומרוב הטבע החם שלו לא שמר על כיבוד אב וחרג מדרך ארץ ועיקם את דרכי הטבע. הנה למרות כל צדקות נוח ונעמה לא ניצל חם מחום הדור ההוא.

 

צעד 7 - ואמנם יפת ושם קבלו את חוקי הדרך ארץ מאביהם, וכל אחד לפי טבעו ותכונותיו הייתה לו יראת ה" בלבו. לא כחם הרשע שיצא מאוהל אביו אחרי מעשה התועבה ועוד סיפר בגאווה על טוב טעמי ערוות אביו. ובמקום זה פחדו מאד שם ויפת לתועבה הנעשה לפני ה" ולקחו שמיכה וכסו את נוח ולא העזו להסתכל על מקום ערוותו, אלא הלכו אחורנית שלא להביט עליו ולא לבייש אותו. הנה מכאן שכבר קבלו שם ויפת חוקים ידועים אז מחוקי הדרך ארץ. ונתברכו מנוח ומן השמים על מעשה זה, כי בו נשמרה דרך ארץ לדורות הבאים אחריהם.

 

צעד 8 - אנחנו רואים, אפוא, שכאשר המסורת מכריזה שלפני מתן תורה עמד העולם בזכות הדרך ארץ, לימוד גדול מאד הוא בדרכי ה" האהובות. לא דבר קטן הוא זכות הדרך ארץ. העולם עצמו עמד על זכות הדרך ארץ בכל אותם הדורות לפני התורה, והרבה מהחוקים ההם נשמרו ונתקדשו בתורה. ירושת המסורת כאן עמוקה "דרך ארץ קדמה לתורה" לא רק בזמן, כי אם גם בחשיבות מיוחדת לפני הבורא ישתבח בדרכים הטובות בין בני אדם ובכבודם אחד כלפי השני ובשמירת הדרכים הטבעיות הניתנות בטבע עצמו כבדרכי המין. ו"אם אין דרך ארץ אין תורה" לא רק בזמן, אלא בחשיבות התנהגות הכבוד והדרך ארץ, שמבלעדיהן אין תורתו נחשבת לכלום, ורב שאין לו דרך ארץ לא נוהגים בו כבוד, והטלית שעליו פחות ממרדעת חמור.

 

צעד 9 - סימן אצלנו מקובל בחלום (של אדם קמחג"י) שהצדיק חיים לימד שבע שנים את פרץ את התורה הקדושה של משה רבנו. - - בא בסימן בכדי לרשום אותו בכתב לשם הסבר, שהריני מבין את אמיתותו, אבל בעצמי לא הייתי יכול לאמרו. ואוכל להוסיף בעדותי שביתר שש השנים לימד אותי הצדיק הקדוש חיים, ראש לל"ו הצדיקים הנסתרים, ללכת באור ובכוח הקדושה שניתנה לי מהמורה. ובכל יג' השנים עם הצדיק חיים הוא היה מלמד אותי את החשיבות העצמית של הדרך ארץ האהובה לפני ה" ברוך הוא. כבוד לכל בני אדם, למורים, להורים ולזקנים, דרכים מכובדות בדיבור עם כל בני אדם, כבוד לשם ה", לתורה, לנביאים ולמסורת חכמי ישראל. "אתה צריך, קודם כל, להיות בקי בדרך ארץ, לפני שתשרה עליך ובך הקדושה. אם אין דרך ארץ אין כלום".

 

צעד 10 - העדר הכבוד להורים ולזקנים מייצג את הניתוק מהעבר. כתבים היסטוריים עתיקים ג"כ מתלוננים בתקופות שונות על הסימנים הרעים של זמניהם, שכבר אין הצעירים מתנהגים בכבוד הראוי להוריהם ולא הולכים בדרכיהם. היכן שחברה נכנסת לתקופת הניתוק שלה, אם מאויבים חדשים או ממלכים חדשים או מהתלהבות דתית חדשה או מעסקים חדשים או כבזמננו מהקפיצות בהתקדמות הטכנולוגית, ישנה התנתקות מן העבר ועמה בא תמיד ניתוק מהדרך ארץ הקודמת.

 

צעד 11 - ואמנם אנו יוצאי ירך אברהם אבינו, כולנו מאמינים בגאולת מצרים ובגילוי ה" על הר סיני, כולנו צריכים להיות מחפשי חכמת העבר. אם צריכים ללמוד את רעות העבר בכדי להתחמק מהטעויות שגרמו להן, יש לחפש את כל מה שהוא חלק מחכמת ה" בלימוד האנושות בכדי להשיג הבנה יותר עמוקה לדעת מה שהוא אהוב אצלו יתברך, בורא עולם ואלוהי ישראל. לא כל אחד יכול להתעמק בפרטי חוקי ה", אבל הכול יכולים לחפש את ידיעת חפצו יתברך מבני אדם והכול יכולים להשיג שכר הבנה אם מחפשים בלב נקי. כבחלומה של בחורה קתולית פשוטה מאד בדרום איטליה, חלום של הגה"ש נשלח לה מהגואל חיים ממלכות השמים, ובו שני ילדים בן ובת ארבע שנים שבהמשך חזרו על שיעוריו של פרץ על האמונה, ואמרו "האמונה בלב כל אחד ואחת ומכירים בה כפי ההתנהגות עם הזולת".

 

צעד 12 - ההתנהגות עם אחרים, הדרך ארץ, היא אמת המידה של האמונה. צריכים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ובחיוך נעים. צריכים להשתדל לעשות טוב כמה שאפשר כלפי ההורים ולדבר איתם תמיד בלשון כבוד ובדרך ארץ ולא לצעוק עליהם, וצריכים להשתדל לעשות מה שמבקשים בשמחה ולחפש ברכה. כל אלה הם מעשים אהובים לפניו יתברך והוא מאריך את גילת הימים ושמחת החיים של מי שמקיים אותם. אם אתה יושב ואביך או אמך נכנס לחדר ואתה עומד מתוך כבוד קיימת מעשה אהוב לפניו יתברך ולפניהם. אל תפסיד אותו מחולשת הפחד על מה שיגידו אחרים.

 

צעד 13 - בימי קדם דברי האב ודברי האם היו נחשבים ל 'מצוות קדושות', לא רק בעולם היהדות אלא באומות העולם, ולסרב לעשות את בקשתם נחשבת לעוון כבד. ואמנם בין אומות העולם שעבדו עבודות זרות, היו גם מצבים שליליים שבהם לא ניתן היה לכבד את ההורים, בשל חוסר היכולת של ההורים להתנתק מדרכיהם האליליות והיותם רגילים בכישופים ובמנהגים שאינם אהובים בשמים כלל ועיקר. דילמה היסטורית היא זאת, שהרי הדרך ארץ האהובה הנהוגה אצל הורים אינה עולה על דבר ה", כאשר ההורים מצווים לעשות דבר שהוא נגד רצון השמים. אם האמונה הנכונה באחדות הבורא, הנמצאת כבר בשבעת מצוות בני נח וגם האיסור לעבוד אלהים אחרים היו ידועים ונשמרים, היה המצב שונה, אך לא כך היה.

צעד 14 - הדילמה ההיסטורית נעשתה ליתד מרכזי ועיקרי בפתיחת ה" לאברהם "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית, י"ב, 1).  זה היה התיקון הנצרך ההיסטורי בכדי להסיר את הצד השלילי הנאמר בכיבוד הורים שהיה מקשר אותם לעבודה זרה ולא היה מאפשר להם לשוב אל ה" ולהכיר באחדות הבורא. היה צריך לתאר את קו המידה בעניין זה. צריכים לעשות רצון ההורים בכל הדברים, איפה שאפשר ובתוך גבולות ההיגיון, אבל לא צריכים לשמוע בקולם אם מצווים לעשות מה שהוא נגד ציווי ה".  קודם כל ה" בורא כולנו ואחר כך ההורים.

 

צעד 15 - דברי ימי הגאולה מתחילים עם אברהם אבינו וה'לך לך' המפורסם. מבלי אותו הכוח שניתן לאברהם להיפרד מדעות ההורים המוטעות, לא הייתה הגאולה אפשרית. הכול היה נסגר בתוך טעויות העבר לתמיד. בכל יתר הדברים אברהם היה מכבד את תרח, אך בחנות הפסלים של אביו, דיבר הצעיר את האמת והשתדל להסביר לתרח את טעותו. אומרים במסורת שתרח בסוף עשה תשובה ועזב את הפסלים ואת העבודות הזרות, ודבק באמונת אברהם באל חי היחיד.

 

צעד 16 - מושג זה הושם אחר כך במתן תורה במסגרת עשרת הדיברות. "כבד את אביך ואת אמך" דיבר חמישי הוא, ללמד שישנם הציוויים מה" שהם באים קודם לכיבוד אב ואם; אם הוריו יגידו שלא להאמין בה" ברוך הוא, שגאל את ישראל ממצרים מבית עבדים, אין להישמע להם; אם אומרים לו לעבוד אלהים אחרים אין להישמע להם; אם מתירים לשאת את שם ה" לשווא אין להישמע להם; אם יאמרו לא לשמור את השבת אין להישמע להם. ציווי ה" קודם לציווי הורים. ואמנם בכל מה שלא נוגע לציוויים כאלה צריך לכבד אותם ולאהוב אותם ולעשות את האפשר לעזור להם ולעשות את רצונם. שהרי הם הביאו אותנו לעולם ואהובים הם לפניו יתברך שמראים להם כבוד ומשתדלים לקיים את מצוות כיבוד אב ואם.

 

צעד 17 - מובן שיש חלוקה בין היחס של אברהם לתרח אביו ובין היחס של ישמעאל לאברהם. גם ישמעאל וגם יצחק ידעו שאביהם הוא העבד הנבחר מאל שדי לקיים מטרות חשובות ונפלאות עבור העולם. גם אברהם כשהיה צעיר למד את יראת השמים ואת הדרך ארץ בבית ספר שם ועבר. שם למד הוא את מצוות הבורא, שהיו להם בקבלה ישרה משם, בן נח. בית הספר הנסתר ההוא היה אחראי על שמירת ה'קדושה' של שבעת מצוות בני נח. ונמסרה קבלת המצוות ההן גם לישמעאל ואחר כך ליצחק. עד היום ישנם אלמנטים בין שבטי הבדוויים במדבר של קבלת הדרך ארץ ומצוות הכנסת האורחים. וביצחק נתקדשה אותה הקבלה של דרך ארץ למען תתקבל אחר כך בישראל.

 

צעד 18 - הצדיק הקדוש, חיים, נתן לי שיעורים רבים על הדרגה הגבוהה של הדרך ארץ התימני. וכבר כתבתי בשם הצדיק חיים על קדמותה וקדמוניותה של מסורת תימן בכלל המושרשת בזכות אבות אבותיהם שבזמנם היו היחידים לשמוע בקול הנביא ירמיה, ויצאו כ- 20 שנה לפני חורבן בית ראשון, ועל כן היא המסורת היחידה שלא נגעו בה צרות חורבן הבית הראשון וגלות בבל. ושמרו החכמים ההם על דרכי קודש הקדמונות בישראל והיו ביניהם אנשים קדושים, מעולים וצדיקים אמיתיים, והכול הובא לארץ תימן איתם ומסרו לבניהם. ויש במסורת ההיא חוץ מהעניינים הסודיים וחכמת הסגולות וחכמת התורה וכו', ביתר שאת מכל יתר שבטי ישראל בגלותם, את התמימות האהובה והדרך ארץ המעולה ומידת הענווה.

 

צעד 19 - בתימן הכבוד של הילדים להוריהם וכבוד האישה לבעלה היה בדרגה מעולה עד מאד. האישה הייתה מדברת תמיד בראש זקוף לפני בעלה, עיניה מוטות מטה, ועליה צניף, ומכבדת אותו עד מאד והייתה מבקשת ממנו רשות לדבר לפני שאומרת לו דבר. והילדים היו שומעים לדברי הוריהם בפחד נורא ומקיימים כל פקודה בלי היסוס. הדור הזה היה מבין את הכול, והיו הם דברים קדושים ואהובים לפני ה" ברוך הוא; עם זאת, לא יחזרו הדברים ההם לעולם בצורתם הקדמונה. דברים הם המושרשים בדרכי הענווה והכבוד של משה רבנו מסיני, אלו הן הדרכים האהובות לפי אותה הדרגה העליונה של קדושת סיני. מודה אני לה" ברוך הוא שזיכני הצדיק הקדוש, המורה חיים, לספר לי ולתת לי להבין, כאחד מתוך אלף, את הדרכים הקדושות ההן.

 

צעד 20 - הדרך ארץ של הבית בילדים כלפי הוריהם הן הפירות של הדרך ארץ, שנוהגת האישה בבעלה, שהרי הילדים נמצאים עם האם תמיד בצעירותם ולומדים ממנה את ההתנהגות. בתימן הילדים לא היו מרימים את ראשיהם בדברם עם הוריהם, והיו משפילים את עיניהם לפניהם. למדו זאת מהאם שהייתה נוהגת כך עם בעלה והם היו רואים זאת מגיל צעיר. היפוך הדרך ארץ והעדר הכבוד של ילדים להורים בזמנים המודרניים הוא זה שהאישה אינה מכבדת את בעלה עוד וכו'. ונשברו  יסודות הדרך ארץ, בעוונות הרבים.

 

צעד 21 - וחוק הוא כבוד האם ככבוד האב והבעל צריך לכבד את אשתו ולא היה מתנהג בה כשפחה, כי אם כמלכת הבית. כבוד הבעל מצד אשתו צריך להיות קודם ואיתו בא גם כיבודו אותה. ולמה בא קודם כבוד הבעל? אמנם האדם נברא בישירות מהאלהים אבל האישה נוצרה ממנו; הנה האדם נברא קודם ונשלם הוא ביצירת האישה והוא זקוק לה כדי להשלים את עצמו והיא צריכה אותו לחיותה ולשלמות החיים שלה ורק ביחד הם משלימים את האנושות. הרי קיום הדרך ארץ בבית מצריכה את האישה להקדים בכבוד בעלה, והוא היסוד של הדרך ארץ שיתקיים בילדים כלפי הוריהם.

 

צעד 22 - אנחנו בדור הפוך, האישה למעלה והגבר למטה, האישה חזקה והגבר חלש, לאישה כוח לכוון את כוונותיה לפועל, והגבר אינו מקיים כי אם את כוונות אשתו, הנשים מתעניינות בדברים חשובים, והגברים נותנים את עצמם לשטויות. אבל אחרי הדור הרביעי הזה לא יהיה ככה. בדור זה הטבע כבר אין לו מקום; אבל בסוף הטבע בא להעניש את המעוותים אותו, ואחר כך יתחיל לחזור הטבע לטבעו, אחרי הדור הרביעי. כעת הכול כבר מפורש בדרך הפוכה, ורק יראת השמים מצילה מהתהפכות ההיגיון האמיתי בדברי הטבע. אחרי הדור הזה ההיסטורי יחזור גלגל הטבע להתחדש בתקופות החדשות ויהיה עוד הפעם לטבע כמו שנברא מהבורא ישתבח שמו לעד.

 

צעד 23 - כמו שהעולם שניצל מהדור הזה יחזור ליראת השמים ולאמיתות דברי ה", כך הוא יחזור לטבע והטבע יחזור לטבעו, והיא כמו הליכה למפרע להשיג מהטוב שהיה בעבר. והנה באותה ההליכה למפרע על שם התקדמות אמיתית גם יתחדשו החוקים של הדרך ארץ ותובן שוב חשיבותם. שאם הטבע הוא בעל משמעות לאוהבים אותו, הדרך ארץ היא כאישה לטבע,  המשלימה את בעלה בהרגשות עדינות והתנהגות מכובדת.

 

צעד 24 - באמת הדרך ארץ הקדמונה כוללת ג"כ את אהבת הטבע והתנהגות מכובדת עם הטבע בדרכים שהן אהובות לפני האלהים ושהן לטובת האנושות. במובן זה דורות הגה"ש שיבואו יתקדמו קדימה לקראת הגן עדן ועולם הטבע של הבריאה. כי לולא הזדקקה האנושות לעבור בניסיונות ששת אלפים שנה בכדי להצליח לזכות אל הגן ועולם הטבע עוד הפעם, אז הכול היה בהרמוניה שלמה: נשמה, כוכבים, גוף האדם, טבע, החיות, הבהמות, העופות, העצים, הצמחים והפרחים. כי באותו הרגע של לידת האנושות הכול היה בהרמוניה שלמה עד שבא הזמן לצאת מרחם הבריאה וללמוד על העולם מה הוא. ישנם בדרך ארץ הקדמונית שורשים בדרכים הנעימות ובמתיקות החיים שהייתה מתקיימת בהרמוניה השלמה של הגן עדן. ובכן אנו צריכים לחפש את הדרכים האלו האהובות של הדרך ארץ ולהשתדל לחזור אליהן, אף שדברי הימים עזבו אותנו כזרים בארץ נוכריה ולא לימדו אותנו את הכבוד האמיתי לא להורים, לא לזקנים, לא למורים ולא לבני אדם בכלל. אני מגזים למען הבנה ואני לא מגזים למען ידיעת האמת.

 

צעד 25 - הסתכלו על האדם שאתם מדברים איתו בפנים. אפילו אם אתם מרכינים את ראשכם קצת למטה אל תפסיקו להביט בעיניו. לא נכון הוא לדבר עם אדם ולא להסתכל עליו כמו שהוא לא נכון שלא להסתכל על מי שמדבר איתך. דבר עיקרי הוא בחינוך הילדים עד שיעשה הרגל. צריכים לתאר ולבאר במילים את ההתנהגויות הטובות של הדרך ארץ בעבור הילדים עד שלומדים כל דבר על אופנו ומבינים אותו ומקיימים אותו, ובדרך זו לא יישכח הדבר אף פעם ככתוב "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי, כ"ב, 6).

 

צעד 26 - אי אפשר לדבר על פרטים רבים בלוח כאן ואקווה לה" להוסיף לוחות על הדרך ארץ עם מורים והדרך ארץ של השולחן והדרך ארץ עם דברי קודש. פה בלב של החוק החדש של 30 צעדים אני משתדל להסביר משהו על הרקע הקדמוני של הדרך ארץ ועל התקדשותה בתורה וחשיבות הדרך ארץ בעבודת ה" בדרכים הנעימות והאהובות עם כל בריותיו. יותר מ'חוקים', הדרך ארץ שייכת ל'דרך' בחיים, כמו שהיה באנגליה, ה-GOOD MANNERS , בכל פני החיים הרגילים בדבר עם אחרים, במענה לאחרים בדרך מכובדת, בישיבה על השולחן בדרך כבוד ובהתנהגות עם האוכל בכבוד וכו'. ובאומות אסיאתיות כיפן וסין יש להם מיני דרך ארץ מאד מסובכים המשותפים בכל המבנה הסוציאלי של כל אומה ואומה. ולבני ישראל נתקדשה הדרך ארץ במסגרת חוקי התורה והסברי המסורת שיהיה הכול במסגרת של יראת שמים ודרך תורה אמיתית ושמירת הטבע וכו'.

 

צעד 27 - לימד אותי הצדיק חיים שכביכול הקדוש ברוך הוא חס יותר על כבוד האדם של אחד כלפי רעהו ממה שחס, כביכול, על כבודו. וטעם בדבר מצד הצדק, שהרי בשר ודם אנחנו והבנתנו מוגבלת מאד, אבל בכבוד אחרים דרגה אחת היא ושווים כולנו. גם הסביר הצדיק הקדוש חיים שבעוונות הרבים היה נמצא תמיד בעולם מספר גדול של 'דתיים הרבה' מכל הדתות, שמחשבתם היא שאם הם מכבדים את האלהים כמו שצריך כפי מנהגי דתיותם, כאילו שהדבר מרשה להם שלא להתנהג בכבוד ובדרך ארץ עם שאר בני אדם וכאילו פטורים הם. זהו בעוונות אחת הטעויות ההיסטוריות הגרועות הנולדות מהעדר מדריכים אמיתיים. העושים ככה מפותים הם בדרגה פנימית מגאוותנות פנימית ומכוסה המראה להם שהם חשובים בגלל אמונתם ועבודתם לה". ובמקום להיות ענווים ולהכיר בחסד ה" ולהקטין את עצמם לפני הבריות הם מגדילים את חשיבותם העצמית בתנועה פנימית הפכית מהכוונה הרצויה. וגורמים בזה מין עיוורון שלא לראות את הנגדיות ההפוכה בדבר לכבד את הבורא ולא לכבד את בני אדם יציר בריאותיו. מוקש הוא זה של הדת אם המנהיגים והמורים והאחראים על הדת לא מראים דרך אמיתית בהנהגתם ולא מלמדים כפי הצורך את הדרכים האהובות לפניו יתברך. והקיצונים מכל דת הם הגרועים בדברים כאלה.

 

צעד 28 - נזכיר עוד הפעם את הסימן החשוב המקובל בחלום מבחורה פשוטה מג'נצנו די לוקניה בדרום איטליה "האמונה נמצאת בלב כל אחד ואחת והיא מתבטאת בהתנהגות עם הזולת". - - אנחנו יכולים לפתות את עצמנו אבל אי אפשר לפתות את ה". אם אמונתו נכונה ואמיתית, גם ההתנהגות שלו עם אחרים תהיה בצדק ובטוב ובכבוד ובדרך ארץ. ואם הוא לא מתנהג כך עם בני אדם והוא בלב סגור או גס ואינו מחייך בטוב לב לאחרים או שיש לו הרגשות שליליות תמיד על אחרים או שהוא קמצן וכו'. אינו הולך באמונה הנכונה הרצויה מאת ה" ברוך הוא. מבוטא כאן שהדרך ארץ וההתנהגות עם אחרים הן אמת המידה של האמונה הנכונה הרצויה. כי ה" אוהב את כל בריותיו וכולנו הנבראים שלו והוא מצווה אותנו לכבד ולהתנהג בצדק ובטוב לב עם אחרים. הדרך ארץ היא המפתח לדעת אם הולכים באמונה האהובה מה" או לא.

 

צעד 29 - ישוע במשרתו הטרגית רצה להביא את בני ישראל לצורה גבוהה של דרך ארץ, כשכל שיעוריו לגבי הרעות הרבות היו ההפך מן המצב של הימים ההם; כל ההפך למה שהיא דרך ארץ ודרך כבוד ואהבת הבריות ורחמנות על אחרים נמצא בכוהנים ובפירושים של אותן התקופות הנמוכות; והתקיימה הצביעות השנואה בכולם ומראים להפך ממה שחושבים בלבם. ואם ישוע לפעמים הלך לקצה השני, זה היה כדי לשבור את המצב של אז. ישוע ג"כ למד סוגי דרך ארץ מעולים בבית ספר האיסיי, והשגתו הייתה אוניברסלית, והיא שנעשתה לכוח החזק המוסרי, שהחזיקה את מעמד הנצרות ונתנה לה הצלחה בהתפשטותה בין אומות העולם.

 

צעד 30 - לחם החמור הלבוש כאריה: דבורה חלמה (שבועות התש"ן, 1990, באר שבע) שפרץ, פאולו והיא היו מתהלכים עם הרבה אנשים שבאו מכל תפוצות העולם בכדי לראות את בית המקדש השלישי. היה ערב, ובית המקדש היה בניין גדול, עגול ומודרני; היו לו חומות גבוהות ועבות בצבע חול המדבר; על הגג שלו הגדול היו שבעה מעגלים עשויים באורות שהאירו את השמים. פרץ, פאולו ודבורה פגשו תלמיד אחד של הישיבה הקשורה לבית המקדש. התלמיד הזה דיבר על הרבנים שהיו מלמדים בבית הספר, והסביר שכולם לבושים כרגיל, ואין להם זקן; כמו-כן הדגיש את העובדה שראשית כל התלמידים לומדים לכבד את כל בני האדם. הגיע אחד מהרבנים ההם, צעיר ובהתנהגות של דרך ארץ שלמה והיה מדבר איתם - -

.....................................

 

לוח ו' - - "לֹא תִרְצָח"

 

צעד 1 - לא כתוב לא תהרוג אלא לא תרצח, דהיינו רצח או בכוונה או ברגע של כעס.

 

צעד 2 - שאם נכתב לא תהרוג אף לבית דין לא ניתן כוח ההריגה

 

הערות מ"משנה תורה" לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש:

פרק 1, הלכה 1 - כל הורג נפש אדם מישראל--עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תרצח" (שמות כ,יב; דברים ה,טז). ואם רצח בזדון בפני עדים--מיתתו בסיף, שנאמר "נקום, יינקם" (שמות כא,כ) מפי השמועה למדו שזו מיתת סיף; בין שהרג את חברו בברזל, בין ששרפו באש--מיתתו בסיף.

 

צעד 3 - אסור להרוג בכוונה כל אדם אלא אם כן הדבר מאושר מפי תורה על ידי בית הדין הגדול או מצד ציווי צבאי.

גודר פרץ. חוקי התורה בדרך כלל מתייחסים ליהודים. אפילו מצוות עשה כמו "ואהבת לרעך כמוך" מתארת יחס בין יהודים במובן ההלכתי שמצד הציווי הזה אין חוב על בני ישראל לאהוב את הנכרי בסוג אהבה זו של "ואהבת לרעך כמוך", דהיינו כמוך כמו שאתה יהודי, חייב אתה לאהוב כל יהודי באהבה עצמית וכו'. ואמנם ישנן מצוות אחרות של רחמים השייכות לכל בני אדם (ואף על חיות ובהמות) כמו "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר:  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים, י', 18).

 

צעד 4 - מצוות התורה מחייבות את בני ישראל, גם מצוות שהן בין אדם למקום, וגם מצות בין אדם לחברו, שאם לא בשביל הקשר המיוחד הזה לא היה אפשר לבסס את החברה הישראלית על יסודות התורה. הרבה מצוות אכן מקשרות את בני ישראל לחיוביהם המוסריים והאתיים ולתורת המידות והדרך ארץ כלפי כל בני אדם. אם לא תרצח אפוא אינה מצווה כלפי הלא יהודי אין זאת אומרת, חלילה וחס, שמותר להרוג את מי שאינו יהודי!

בדרך כללית המושג העיקרי המקשר את בני ישראל לכל שאר בני אדם הוא הדרך ארץ; אלה הם חוקי הכבוד ודרכי ההתנהגות המצוינת בין כל בני אדם. אסור לכל יהודי לעשות דבר בלתי מוסרי או באי-צדק ללא-יהודי אם להרוג או לנאוף או לגנוב או לתת עדות שקר או לחמוד כל מה שהוא ללא יהודי.

 

צעד 5  - כאמור הציווי לא תרצח במובנו החוקי התורני הוא ליהודים ובין יהודים ועונשים ניתנו ביד בית הדין היהודי כלפי בני ישראל. המונח "אלהים" בתורה לפעמים מתייחס לבית דין שניתנו לשופטים ולדיינים לדון בכל חוקי התורה, גם על מיני מיתות בית דין כמפורשים במשנה תורה.

 

צעד 6 - חוקי הגה"ש אינם מיוסדים על ההלכה אבל קשורים בחוקי התורה ובהסברי ההלכה ביישומם לזמן הגה"ש, שלכן החוק החדש אינו מתעסק במשפטי הסנהדרין של אז  כפי תנאי ההלכה, כי אם מוקם הבית דין החדש בשם בית דינו של מרדכי הצדיק, שהוא בדרך כלל בית דין אוניברסלי של הגה"ש ואמנם מחולק הוא בין אוניברסאלי ובין בית דין עליון שהוא דן על עניני בני ישראל.

 

צעד 7 - הרמב"ם מונה 60 מצות עשה (46 לנשים) מ-248 מצוות התורה שהן שייכות לכל זכר יהודי בכל זמן. הרוב בתרי"ג מצות התורה היו חלות בזמן שבית המקדש והסנהדרין היו עומדים בירושלים. ואמנם בית המקדש השלישי והבית הגדול של מרדכי הצדיק יהיו במסגרת הקדושה החדשה כמו הכהונות השונות החדשות של הברית השלמה. כולם לפי החוק החדש על-פי הקדושה החדשה של הגה"ש.

 

צעד 8 - קרבנות לא יהיו בבית המקדש השלישי. (דהיינו לא נכללים במנהג החדש אבל יהיה מקום מיוחד מופרד בבית המקדש לקרבנות, כמוכח מחלומו של ג'וזפה ויהיה שם וועד מיוחד של רבנים שיחליט מי ומי יכול להביא קרבן וכו. ובחלום גרשו את ההליניסטים ולא הרשו להם להביא קרבן). החלוקה בין כהן, לוי וישראל לא שייכים לגה"ש, כי הכהונה חדשה היא כפי חוקי המנהג החדש. לכן מצוות התורה רבות לא נשארו בפועל, כמו המצוות הרבות השייכות לכוהנים וללויים, דיני צרעת ופגעים, תורת הקנאות באישה, דיני עבדים וכו. גם ערי מקלט להורגים בשגגה. הדינים המדינתיים יהיו בידי המוסדות הממשלתיים ומבית דינם[2].

 

צעד 9 - דברים רבים הם השייכים לבית הדין הרשמי של הממשלה בחוקי עונשין ובחוקים מדינתיים. ואמנם ממשלת ישראל תהיה בדרגה אחרת בעתיד כאשר תתקבל בתפוצות ישראל הברית השלמה ותהינה הסכמות בכל מה שנוגע לענייני החוק החדש. בעיקר תהיה יראת שמים אמיתית בלב היהודים של הזמנים ההם הבאים, ומתוך הרוח החדשה הבאה יהיה ישוב הדעת בכל דבר ובכל עניין, ולא יסבלו עוד רשעים ותתבטל כל שחיתות וימשול הצדק בארץ. ובכל עניני הדת יטפל בית הדין של מרדכי הצדיק.

 

צעד 10 - תורת גואל הדם לא מקובלת ולא שייכת עוד לחוק החדש.

הלכה 2 של הלכות רוצח ושמירת הנפש: מצוה ביד גואל הדם, שנאמר "גואל הדם, הוא ימית את הרוצח". (במדבר לה,יט);  וכל הראוי לירושה, הוא גואל הדם.  לא רצה גואל הדם, או שלא היה יכול להמיתו, או שאין לו גואל דם--בית דין ממיתין את הרוצח בסיף.

 

צעד 11 - שפיכות דמים מטמאת את הארץ והשפעות הכוכבים מתעקמות מטומאה זו ואין ברכה מן השמים. אפילו מעשה אחד בשפיכות דמים משפיעה, והופכת את הטוב לכל מי שנמצא בעיר ההיא או באזור ההוא.

הלכה 4 של הלכות רוצח ושמירת הנפש: "ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר מן הרוצח, ואפילו נתן כל ממון שבעולם, ואפילו רצה גואל הדם לפוטרו:  שאין נפשו של זה הנהרג קניין גואל הדם, אלא קניין הקדוש ברוך הוא--שנאמר "וְלֹא-תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ" (במדבר, ל"ה, 31). ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים, שנאמר "וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ... כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ" (במדבר, ל"ה, 33).

והוא טעם למנהג המצווה בתורה לעריפת צוואר הפרה בעמק של נהר כאשר נמצא מת, הוא גואל את הטומאה מהמקום ההוא.

 

צעד 12 - רק הצדק האמיתי נגד הרוצח מסיר את הטומאה ההיא, ולכן אם החוק אינו כולל את עונש המוות להורגים במזיד ויש עדים שראו, זה מסכן את העם הנמצא תחת החוק ההוא, וגורם להעדר ברכה, ומסלף את כל הערכים המשפטיים. והוא מפני שאין משקל במשפט אם העונש אינו מתאים לעוון העשוי. לשים אדם בבית הסוהר בשל רצח במזיד עם עדים לא מתקן את החטא ואת הדם השפוך ואת הטומאה ואת העיוות, שאין משקל העונש מתאים לעוון.

 

צעד 13 - יומן חמוא"ל: בפתיחת לוח זה חלמתי שהייתי ברומא ובמקום אחד מסרתי דברי כתב לבחורה אחת. אז יצאו השוטרים ולקחו אותנו כנאשמים ברצח על פי עדות נסיבתית אפילו שהיינו נקיים לגמרי. - -

ישנן תנועות חזקות בימינו נגד עונש המוות, ויש שהסירו אותו כמו כאן, באיטליה. עיקר טעמם הוא שנענשו במוות כמה אנשים ונשים על פי עדות נסיבתית ונודעו אחר כך שהיו נקיים מההאשמה. וטעמו חזק מאד שהוא דווקא מטעם זה שהתורה הקדושה לא נתנה לבית דין להרוג על פי עדות נסיבתית. נאמר במסורת שבזמן בית הדין הגדול אם היו מענישים במיתה אחד בכל שבע שנים היה כבר נקרא בית דין אכזרי ויש שאומר, והדבר אף מפליא יותר, שהמידה היא אחד בשבעים שנה.

 

צעד 14 - היא היא המידה החסרה בעולם המשפט היום. לא מספיקה עדות נסיבתית להרוג, וחסרון מידה זאת גרמה שילכו לקצה השני, אבל הקצה השני מעוות את המשקל במשפטים כאמור. צריך עונש המוות להתקיים, אך שיהיה קשה מאד להשתמש בו וצריך שיהיה רק על פי עדי ראייה. זו המידה החותכת את רגלי השופטים מלהיכנס לשטחים בספק. כמו שאין ספק במשפט מוות ששם קץ לחיי הנאשם כך אי אפשר שיהיה ספק במעשה הנאשם. ואיך נמנעים מהספק? באמצעות עדים נאמנים שראו את מעשה ההריגה.

 

צעד 15 - אפילו ראו עדים שאחד נכנס עם חרב לתוך בנין ויודעים שהיה רק אחד בפנים, ויצא האיש עם החרב ודם על חרבו ונכנסו וראו את האיש שהיה בפנים מוטל מת על הרצפה וחתוך ויורד ממנו דם, אין זו נקרא עדות ראייה. ככה היא ההלכה על פי התורה. חכמת התורה היא זאת ומפליאה היא. והלא ברוב המקרים לא יאשמו אף סיקריים בעונש המוות ואפילו אם הרגו הרבה. ומפליאה הדעה הזו שאפילו אם הושם למוות אחד לשבעים שנה נקרא בית דין אכזרי.

 

צעד 16 - מובן שלא מובן החוק הזה בעולם המשפט, וכאילו אין מובן לחוק זה, ואיך יעשו ברוב הרוצחים אם נשאר החוק רק לעדי ראייה, מה יעזור זה. יש לו ההיגיון שלו. גם אם לרוב הרוצחים אין עדים, הם יישבו בבית הסוהר שנים רבות אך מי שראו אותו עדים ייהרג. אמנם התורה צודקת ואין היא רוצה בהריגות אלא במשפט אמת ואין משקל במשפט אמת אם לא מתקיים עונש המוות על הרצח, אבל צריך להיות הדבר בלי ספק ורק עדי ראייה נאמנים מסירים את הספק להתיר לבית דין את עונש המוות.

 

צעד 17 - והשאר, אפילו שאנו בטוחים על הרציחה ואין ספק מצד העדות הנסיבתית, יישפטו במאסר על פי בית הדין. אבל אם נסיר את חוק המוות לא נשאר שיווי משקל בין עוון לעונש ועובדה זאת תשבש את יתר המשקלות בדרגת הערכים הכלליים במשפט, שכן צריך שיתקיים חוק המוות אך יישומו צריך להיות קשה מאד, אם אחד לשבע או לשבעים שנים. ואם רוצחים רבים ישבו בבתי סוהר אין זה מחסרון חוק המוות במשפט, כי אם מחוסר עדות נדרשת, ולכן לא עוות בית הדין, שאם  היו העדים הנדרשים היה מוצא להורג.

 

צעד 18 - כל זה לא שייך לכך ששופטים מושחתים הרגו נקיים, שאין זה טעם להסרת משפט צדק. מסירים את השופטים המושחתים ולא משנים בגלל זה חוק אמיתי. ולא שייכים גם כן עניני מחילה ורחמנות כמו שאומרים מחזיקי דעת ביטול עונש המוות ולא נוגע למשפט אמת, שצריך הנאשם להיות כאשם לפני השופט ורק בפטירתו מן ההאשמות יצא כצדיק בדינו, שאם מידת הרחמנות נכנסת לעצם השיפוט, אין סוף לשיבושים במשפט ונכנסות הרגשות שאינן נוגעות לעצם המשפט.

 

צעד 19 - ואמנם חוקי התורה יש בהם כולם רחמנות מצד עצמם אבל צריך להבין אותה ולפעמים צריכים להתעמק ולהבינה, כי חוקי התורה מהאלהים הם ומשוערים בהם כל צדי חיי האדם, אף הנסתרים, ובורא העולם רואה את שני העולמות עולם הזה ועולם הבא, ולכן גם משפט המוות יש בו רחמנות מצד האמת, אף שזו סוגרת את חייו בעולם הזה.

 

צעד 20 - ולא הבינו את זה בימינו גם מצד הכפירות או אי ההבנה בדבר זה, רצוני לומר שאם לא מאמינים או לא מכירים באפשרות לטהר נפש עד שיוכל להתקבל בעולם הבא ורואים רק עולם אחד, דבר סגירת חייו בעונש מוות נראה בעיניו לסוף עולמו. ואינו כן, כי הגוף מת אבל האדם ברוחו מתקיים ונמשך בחייו בעולם הבא, ואין הגוף כי אם לבוש לנשמה ולרוח ולנפש. אמנם אין דבר זה צריך להיות חלק מהשיפוט, ומוכרחים להסתכל רק על מה שלפנינו בעולם המעשה, ואולם משפטי התורה בעצם משקיפים ממעלה ומחליטים מהו הטוב הנצחי מבלי לפרש, כי נסתרות הם. 

 

צעד 21 - לכן כשהרוצח נתפס בעקבות עדי ראייה נאמנים ונענש בעונש מוות מבית הדין, מצד הנשמה של אותו האיש או האישה, נוח לו או לה יותר ממה שישב בבית מאסר, שהרי המוות הנגזר מבית הדין מקל רבות על דיניו במשפטו למעלה. זאת מאחר ונחתכו לו שנים מחייו וקיבל את עונשו, אבל היושב בבית הסוהר וממשיך לחיות, ישיבתו במאסר מקלה לכאורה על דינו, אבל מצד הרוצח עצמו מי יודע מה נעשה ואם משתפר או נגרע וכו'. ובהשקפה זו יכול להיחשב משפט המוות 'קל' יותר מאשר בבית האסורים.

 

צעד 22 - ואין ספק שמצד כלל התורה "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים, י"ז, 12(, עונש המוות מטהר ומבער את הרע יותר ממאסר, ולכן טוב הוא מישיבה במאסר. ולמרות כל זה, מפליא לשון המאמר ההוא על שבע או שבעים מפני שנאמר שגם אז נחשב אותו בית הדין לאכזרי ולמה ייחשב לאכזרי, שהרי דנו על פי חוק התורה, ואין ספק במשפטו ורק אחד לשבע שנים או אפילו לשבעים שנה נשפט בדין מוות?

 

צעד 23 - ואולי אין כאן טעם במשפט עצמו אלא מוסר הוא, וסברות יחידים הן מדרבנן, ולא הבנתי בכלל למה או איך הדבר הזה יכול להיות בספק, שלא יידעו החכמים אם היה אחד בשבע או אחד בשבעים שנה; הבדל גדול הוא בין שבע לשבעים. ואמנם מוסר הוא לשופטים שיהיה קשה להם לדון משפט מוות כאילו בית הדין אכזרי אפילו הורג אחד בשבעים שנה, שיהיה הדבר קשה בעיניהם מאד מאד, ושיחפשו מכל צד ופינה לשנות את הדין למאסר, אם יש אפילו ספק קטן כלשהו. ובא אותו הלימוד בשביל השופטים והדיינים.

 

צעד 24 - חוק האלהים הוא שאין לאדם רשות לאבד את עצמו לדעת. הלכה 3 של הלכות רוצח ושמירת הנפש: "ומניין שכן הוא הדין:  שהרי הוא אומר "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט', 6) זה ההורג בעצמו שלא על ידי שליח.  "וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ" (בראשית ט', 5), זה ההורג עצמו; "מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ" (שם), זה המוסר חברו לפני חיה לטורפו; "וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ, אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם" (שם), זה השוכר אחרים להרוג את חברו. ובפירוש נאמר בשלושתן לשון דרישה, הרי דינם מסור לשמיים".

 

צעד 25 - (לחם החמור הלבוש כאריה) -דבורה חלמה (12 בנובמבר 1988, מילאנו) שסעיד היה מסביר לכמה מכורים לסמים שרצו לאבד את עצמם לדעת שזהו הוא עוון גדול. הצעירים אמרו שבדרך זו היו מגיעים למלכות השמים במהירות רבה יותר.  סעיד הסביר שאם היו מאבדים את עצמם לדעת, דבר זה הוא נגד רצון האלהים, שהוא נותן החיים, ולא היו רואים את מלכות השמים, כי אם עונשים למטה. - -

 

צעד 26 - מצוות התורה היא שלא לעשות דבר המזנק או מסכן את בריאות האדם ואת חייו, ככתוב "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים, ד', 15). כל מה שעושה האדם נגד בריאותו הוא נגד רצון ה". ובכן אין האדם יסכן את חייו במסגרת הספורט, כי אסור לו 'לשחק' עם חייו שבאמת לא שלו הם, כי מתנת האלהים היא. מרוצי מכוניות, לדוגמא, שמשויכים גם הם כספורט, הינם שיגעון השם את חיי האדם בסכנה לחינם, וכאילו הוא שם את עצמו במצב אפשרי לאבד את עצמו לדעת.

 

צעד 27 - שמירת הניקיון בבית ובבית הכסא במטבח וכו. ההיגיינה עיקרית היא לשמירת הבריאות בכל שטחיו. ראו לוח ההיגיינה ולוח המאכלים. גם ההתעמלות, אם לא נכללת במסגרת העבודה, חשובה היא לשמירת הגוף בצורה הגונה.

 

צעד 28 - בעולם המודרני עלה ועולה מספר הסובלים והמתים מהתקפת לב. דבר זה לא קיים כמעט בעבר, לפני זמן החשמל. הדאגות מכל המינים והפחדים והלחץ הנפשי טעמים עיקריים הם בהתקפת הלב. ובאמת נדרשת מידת האמונה החזקה ומחשבה מאד חיובית בכדי להתחמק מסכנת כל הדאגות האלו בתקופתנו.

 

צעד 29 - בדרך כלל עניני ההיגיינה ועניני הסכנות הרבות בעולם ידועים והכול מדברים עליהם. עלינו להוסיף את הסכנות ה'חדשות' של הדור הרביעי הסופי הזה כמו סכנת קרני אור השמש וקרני אור הלבנה ועניין המקלטים שיידרשו להיבנות במשך הדור הרביעי הזה עבור מה שיהיה בחלק השני של הדור, בתקופת יום ה" הגדול והנורא. טוב לישראל שכבר מוכנים מתמיד במקלטים.

 

צעד 30 - ראו את לוח הדור הרביעי וכל המסרים החדשים על הסכנות המיוחדות של הדור הרביעי ואת החלומות הנבואיים המדברים עליהם ועל תקופת יום ה" הגדול והנורא.

.....................................

 

לוח ז' – "לֹא תִנְאָף"

 

צעד 1 - אסור לאדם להזדווג עם אישה נשואה או הנתונה בהסכם עם איש אחר.

 

צעד 2 - מהמשנה תורה: (הסרתי אותם כפי חלומי למטה, צעד 3)

 

צעד 3 - יומן החמור הלבוש כאריה: אחרי  שכתבתי את הדינים מהמשנה תורה לעיל, חלמתי הבוקר שראיתי כרך גדול של החוק החדש ונאמר לי 'שלא לקבץ את החוקים הישנים'. מובן שלא רצוי שאצטט הרבה מהמשנה תורה או ממקורות אחרים, מפני שאין זו מטרת החוק החדש. החה"ח אינו בא לחזור על המסורת היהודית, עבודה זאת מוטלת על הרבנים ולא עלינו. החפץ לדעת את מסורת ישראל בפרטיות יילמד במקורות התורה, התלמוד, משנה תורה וכו'. החה"ח בא ראשית כל להדריך בני אדם בהתנהגות ישרה ונכונה ולדעת חכמת חוקי האלהים בכלליות, ומטרה זאת לכל בני האדם. לדוגמא אין תפקידנו להסביר את תנאי החתונה על פי מסורת ההלכה, אלא להסביר את החתונה החדשה ואת תנאיה לפי החוק החדש למזבח יהודה, למזבח אפרים ולמזבח מלכיצדק.

 

צעד 4 - החוק החדש הוא מה" כמו שמסורת ההלכה מושרשת בחוקי התורה שהם מה" ברוך הוא, שלכן ישנם עיקרים ביסודות החוקים הנמצאים ומוסברים במשנה תורה שלפעמים כדאי להביא אותם, אבל רק מעט מהם, ורק לפי מטרתנו ולא לפי מטרות ההלכה. לא רצוי שהחוק החדש יהיה כרך גדול. אנו בהתחלת התקופות החדשות והחה"ח מתפתח כפי צרכי הזמנים הבאים; עלינו להקים את הכללים החדשים באופן פשוט כמה שאפשר ולא להיכנס לסיבוכי התלמוד וההלכה בכלל. על החה"ח להיות כתוב על לוח, עבור הנגישות לקורא, דהיינו כל קורא גם מאומות העולם. 

 

צעד 5 - אחד מהחכמים בתלמוד אמר שאין 'תורת המשיח' באה בשביל בני ישראל, מפני שכתוב "אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ" (ישעיהו, י"א, 10), ולא ילמדו את כל המצוות אלא רק שלושים. החכם ההוא מתקרב קצת  - הבין שהחה"ח אוניברסאלי; ומה שאמר שאיננו בשביל בני ישראל דעתו בעיקר על בני ישראל לומדי ושומרי תורה ומצוות, אבל לא היה משער שרוב היהודים בימינו לא מהסוג ההוא. איך הגיע אותו חכם למספר ל' אינני יודע, אבל אנו קיבלנו לסדר את החוקים על לוחות של 30 צעדים.

 

צעד 6 - כאשר אמר ה" למשה "נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ" (דברים י"ח, 18) וכו. הכוונה לירמיה הנביא, כנודע במסורת, שהוא סבל יותר משאר הנביאים וזכה לקבל את הברית החדשה של הגאולה. במשרת ישוע לא יכלו אחריו להקים חוק חדש אמיתי מטעמים אין מספר. בגאולה השלמה מתגלה מן השמים החוק החדש בזכות הגואל האחרון חיים, שכל הברית הסופית השלמה בזכותו מתגלה בעולם. הנה הקשר הזה בין 'משה', 'נביא כמוך', 'הברית החדשה של ירמיה' והגואל האחרון, שבזכותו מתגלה הברית הסופית לעולם, הוא הנותן כוח שיתגלה החוק החדש בעולם. ואני חמור ולא נביא ובתשנ"ב בחזיון הלילה זכיתי לראות את ירמיה הנביא והוא הכניס בתוך לבי את ספר החוק החדש. והנני זוכר שהספר ההוא לא היה כרך גדול אלא כרך בינוני כמו של 300 דפים.

 

צעד 7 - אסור שבנים ובנות יראו את ערוות אביהם ואת ערוות אמם, וצריכים ההורים להיזהר בעניין זה בכובד הדין, וילמדו את בניהם ובנותיהם שדבר זה הוא איסור מוחלט, ובא סיפורו של חם בן נח למטרה זו דווקא ללמד את הקללה הקשורה בראיית הבן את ערוות אביו וכו'. ואין הבדל באיסור זה אם ערוות אביו בזקפה או לא.

 

צעד 8 - כל איסורי ביאה הנזכרים לעיל מתחדשים כמו שהם בחה"ח. אסור לגשת אל ילדים או ילדות בכוונות מיניות מכל צורה שתהיה, בתנועות, במלים וכו'. העושה מעשה כל שהוא במין עם ילדים שנוא הוא לפני הבורא ותיכרת נשמתו ממנו או ממנה ותיפול לשערי הטומאה, בר מינן, שאי אפשר לצאת מהם.

 

צעד 9 - מי שנאף באשת איש ובאיסורי ביאה הנזכרים והתועבות של משכב זכר או לסביות בנשים או בזנות עם קטנים וכו'. לא יכול להיכנס לברית השלמה של הגה"ש, אם לא עשו תשובה ותיקנו מעשיהם, וניקו מעונותיהם, ונתקבלו בסימנים. ואם תתקבל התשובה, יקבל סימנים המדריכים אותו או אותה בדרך תיקונו או תיקונה.

 

צעד 10 – עבור החוק החדש, החתונות אצל הנוצרים או החתונות האזרחיות אינן נקראות חתונות אם חלה הפרדה בין האיש והאישה, דהיינו מספיק הפרדה אמיתית להיחשב כגט או גירושין, ויכולים להתחתן במסגרת החוק החדש. מה שלמדינה הוא למדינה, אבל אצלנו האישה ההיא יכולה להתחתן כי אין לה בעל ומופרדת ממנו. והבועל אותה לא נאף באשת איש.

 

צעד 11 - הומוסקסואלים ולסביות לא יכולים להיכנס לבה"ח השלמה לקהלת אברהם יצחק ויעקב, עד ששבו ממעשיהם ושנו את דרך חייהם וניקו וטוהרו מעונותיהם. ראיית תשובתם היא עזיבת חייהם הקודמים, אבל אין הכרח שיחזרו ליחסי מין נורמליים, שאין דבר זה תמיד בידו או בידה לעשות. הרי גם תנועתם במין אינה נתונה בידם לגמרי אם לא בכוח ניסית. ואמנם מיראתם את ה" וידיעתם בעונשן של התועבות האסורות האלה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, יכולים לעשות תשובה ולהיתקן. ראו לוח 'מכתב החמור אוכל לחם להומוסקסואלים'.

 

צעד 12 - מי שיש לו הרצון והכוח הזה לעזוב את הדרכים הקודמות ולא נוטה לאותו החשק, שכרו גדול לפני ה" ברוך הוא הרחמן, ומרבה שכר לנשמתו, ונעשה שופט חכם בעצמו המושל על יצרו, עד שאף הזדונות הקודמים נעשו כזכויות, שהרי הוא משתמש בכוח חשק אסור לעשות את הטוב ואת הנכון לעבוד את ה".

 

צעד 13 – מכל מקום ישנה האפשרות עכשיו בזכות הגואל חיים להתרפא לגמרי מאותה התנועה ההומוסקסואלית. אני מביא כאן את החלום המפליא של אנה גספרוטי ותראו את יתר הדברים במכתב חמור אוכל לחם להומוסקסואליים.

 

צעד 14 - (חלומה של אנה) אנה, ג'יורג'ו בעלה ומרקו פדרריקו בנם היו בחופש במקום קרוב ליער. פתאום שמעו צעקות ממרקו פדריקו לעזרה; מצאו אותו והוא בוכה ומספר להם שבא איש אחד ותקף אותו מינית. ג'יורג'יו הכיר את אותו האדם, איש בגיל 50, והלך לדבר איתו; הסביר לו שטעות גדולה היא לעשות דבר שכזה וכו'. עד שהאיש הבין והתחרט על מעשהו. אז הגיע אדם שני, גם הוא הומוסקסאואל והיה מדבר על המיניות שלו; סיפר בין היתר שהוא היה חי כל ימיו עם אמו עד שמתה ושאמו לא הייתה יודעת מזה כלום; סיפר הוא גם על חלום שראה באחרונה; אנה הבינה את החלום והסבירה לו שאמו כן ידעה על כך כל הזמן, ושהיא מתה מכאבים פנימיים על כך; האיש בזכרו דברים הבין את אמיתות דבריה של אנה, והודה על כך שבמות אמו התקבץ כל הצער אל פניה. בכה האיש והצטער מאד על כך, ועל ההומוסקסואליות שלו שגרמה לעגמת נפש אמו. גם האיש הראשון בהבנתו שעשה רע התחרט על הומוסקסואליות שלו שהביאה אותו לעשות דברים לא הגונים. ג'יורג'ו ואנה ועתה גם פרץ היה איתם, אחרי שהסבירו להם קצת דברים על הישועות שהגיעו, עשו סימנים איתם בשביל להסיר מהם את ההומוסקסואליות שלהם ולהפריד אותם מהעוון הזה. פרץ עשה, לדוגמא, סימנים בידיו מסביב לאברי המין שלהם. בסיום הסימנים, אחד משני האנשים הסביר בהתפלאות שלקראת סוף הסימן שנעשה הוא ראה את המורה חיים (ששמע עליו רק  מהם לפני הסימן) ושהמורה עשה גם הוא סימן, כשהוא עובר מאחוריהם ומרחף מעל איברו. ג'יורג'יו, אנה ופרץ בשמעם את הדבר נתמלאו בשמחה גדולה, כי הבינו שבשביל לסיים את הסימן הזה, שהוא סימן של תיקון עצום וכבד וקשה מאד, רק הצדיק המורה חיים יכול לחתום את הרפואה. ועכשיו שמחו על כך בביטחון ששני האנשים האלה, בגלל תיקונם, יתרפאו לגמרי מההומוסקסואליות שלהם. - -

צעד 15 - אין זו רק בשורה טובה כי אם בשורה מפליאה מהגואל חיים, ומי יחקור את ענות הצדיק הקדוש במלאותו את סימן הרפואה הזה. למי שחפצו או חפצה בסימנים השלמים של הבה"ח השלמה כבר הסימן ניתן שבתשובה ועזיבת החטא יכולים לקבל את הרפואה הזאת בזכות הגואל האחרון חיים. לקיים את הסימן צריכים לקרוא את החלום (לא לבד כי אם ביחד עם אחראים) בדמעות ובתנועות ובאמונה פשוטה ותתקיים הרפואה.

 

צעד 16 - הנואף באשת איש מביא על עצמו עונש מהשמים גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. על דרך דוגמא (מקבלת הצדיק חיים) אישה שנאפה באיש אחר, ובעלה לא ידע מזה, בבוא הזמנים אחרי מותם לבעל הזה תהיה רשות לגזור את העונש על אשתו ועל האיש הנואף כפי ראותו במצב הרוחות בבית דין של מעלה. גדולה הבושה במשפט ההוא כאשר החטאים המכוסים מתגלים לעיני הכול. אבל גם בעולם הזה ייענשו ובפרט בהיותנו בדור הרביעי הסופי הזה שבו חלה טהרת כל הארץ מכוחות הטומאה ומדמים וממעקמי הטבע, כלומר לא 'מחכים' עד לעולם הבא להעניש מפני שעיקר הזמן כבר נתון לטהרת העולם. ובדור הזה ישנם עניינים חדשים במשפט מפני שהימשכות הנשמות לזמני העתיד תלויה במשפטי דור זה דווקא.

 

צעד 17 - גם גברים מחותנים צריכים להיזהר שלא לעבור על ברית אמונה עם אשתו. הרבה יחסי חתונה נתקלקלו על מה שנחשב, בפרט איפה שהמונוגאמיה נחשבת לכוח רשמי יחידי כבכל עולם הנצרות, לאי-נאמנות. ומפני שזה מוסכם ביניהם וככה מוסכם ביניהם שלא יעשה הגבר דבר עם אישה אחרת, הוא כמו נדר וצריכים לשמור עליו שהיא ברית נאמנות ביניהם.

 

צעד 18 – ומכל מקום מצד דיני השמים, איש מחותן שעשה מעשה באישה אחרת שאינה אשת איש ואינה מאורסת, לא עשה עוון; אבל אשת איש שעשתה מעשה עם איש אחר מחותן או לא מחותן, טמאה את עצמה בעוון גדול שכמעט אי אפשר לתקן, ופסולה היא לפני השמים ותשא את עוונה. עיקר האישה היא הצניעות ועיקר אשת איש היא הנאמנות. והן שתי מידות שתחזורנה לעולם אחרי הדור הרביעי הזה וקיימות לעד.

 

צעד 19 - המין באישה דבר פנימי הוא ואם היא פתחה את עצמה לאיש אחר חוץ מבעלה, בגדה בעצם עצמיותה, ונכרתה נשמתה מלפני השמים, וגרועה היא מזונה מקצועית, ואם יש לה ילדים מבעלה פסולה היא כאם, כי הפסידה את המטרה של עצמיותה בעולם. אבל המין בגבר חיצוני הוא וכמו שהוא מתמלא ככה הוא צריך להתרוקן; גם חפצו ותענוגו באים והולכים במהירות בהשוואה לחפץ הפנימי ולתענוג הפנימי של האישה. תשעה חלקים לגבי חלק אחד של גבר. אישה הזונה מאחרי בעלה נתנה מפנימיות אהבתה לאיש אחר ואינו כך בגבר שברגע קם וברגע נשכח מעשהו.

 

צעד 20 - לכן אין איסור לגבר לקחת יותר מאישה אחת מדין תורה ומותר הוא לפני השמים אם התנאים נכונים, וכך הוא החוק החדש כי דבר זה טבעי הוא, והיתר תלוי במנהגי המדינה וחוקי המדינה אבל לא דבר פסול הוא מעצמו.

 

צעד 21 - פורץ גדר: לא קל הוא לדבר על זה בארצות הנצרות ואפילו אצל היהדות האשכנזית לא מובן ענינו, ואמנם אמת תורה היא ולא צריכים להתבייש ממנה.

ואולי מפני ששמי בדרכון הוא PAUL, ותענוג לי לחתוך את שנאת PAULUS ליחסי חתונה ואהבה בכלל. אני הייתי מייעץ לו לקחת ארבע נשים במקום 'רשותו' להתחתן עם אישה אחת רק מצד חולשת הבשר. טיפשות פורקת הרים היא. מצווה גדולה היא להתחתן ולהתענג באהבה עם אשתו ולא טוב להתנהג בהתחסדות צבועה כאילו שופך לתוך נקב בית הכסא מבלי רצון אמיתי; הוא שמטמא את הכשר ופוסל דרכי טבע העולם. דבורה קבלה חלום הנוגע לתיקון פאולוס בדבר הזה.

 

צעד 22 - דבורה חלמה (12 בנובמבר 1987, מילאנו) כי היא וקלאודיו אחיה היו על פסגת הר עם שלג רב, ובו מושב זקנים לגברים. רופא אחד הסביר לה שבגלל עוון פאולוס האנשים האלה היו מדוכאים ומתוסכלים. פאולוס נתן להם לאכול, אבל שכח שיש להם צרכים טבעיים. הרופא המשיך להסביר שצריכים לחזק הם את הזרע. דבורה לא הבינה טוב את העניין, ושאלה את הרופא איך הוא שבגיל כזה עוד היה להם הצורך הזה. "דבר טבעי הוא" ענה הרופא "אבל פאולו כאילו אחז אותם במושב זקנים לגברים". - -

 

צעד 23 – ומכל מקום דינא דמלכותא דינא בארצות הנצרות, ואסור על פי חוקיהם להתחתן עם יותר מאישה אחת, וגם בארץ ישראל חוק המדינה הוא ככה. אנו אמנם מוכרחים לדבר כלפי החוק האמיתי מן השמים וגם אנו מדברים בעד המוסלמיים, למשל, שלא מכירים בגבול המונוגאמיה. בחוק החדש האפשרות להתחתן עם יותר מאישה אחת ניתנת בעד מזבחות יהודה אפרים ומלכיצדק ומחצלת האסלאם, אבל לא נוהגים נגד החוק של המדינה. סימן דינא דמלכותא דינא נמצא בחלומו של דניאל מניגרסו (13 בנובמבר 1990, מילאנו). דניאל רכב ביחד עם פרץ על אופניים, ואמר פרץ לדניאל "דע לך שרגלי מודרכות ממשה רבנו עליו השלום". פרץ שאל את דניאל אם היה לו רישיון לרכב על אופניים וכאשר דניאל ענה "לא" ירדו מהאופניים והלכו ברגל. - -

 

צעד 24 - אסור להזדווג עם האישה בימי נידתה וגם בימי טהרה אחרי שנפסקה נידתה הוא החוק למזבח יהודה ומזבח אפרים מן התורה ולמזבח מלכיצדק מדין שבע מצוות בני נח לפי קבלתנו. מנהג ישראל למנות שבעה נקיים אחרי הנדה ואנו מקילים בזה, על סמך מנהג חכמי תימן למנות את מספר הימים לפי אורך הנידה אם שלושה ימים שלושה ימים אם ארבעה ימים, ארבעה ימים אם חמישה ימים, חמישה ימים וכו.

הסביר הצדיק חיים שאחד הטעמים העיקרים להיוולדות ילדים מפגרים ומונגולואידים הוא בשל לידה מבעילות נידה.

 

צעד 25 - אחרי ספירת ימי טהרה האישה צריכה לטבול במקווה לפי החוק החדש של המקווה החדש וכל תנאיו (לוח המקווה החדש של הגה"ש). גם הכוהנות של מזבח העמים טובלות, אף על פי שלא קשורות לדין תורה, כי מתחת לחוק החדש הן, ולכל יתר הנשים של מזבח העמים רשות היא בידן לטבול. כל זה לפי שבקבלתנו איסור בעילת נידה נמצא בשבעת מצוות בני נח, והמקווה היא הדרך המועלית לצאת מהנידה אל הטהרה.

 

צעד 26 - התורה הקדושה הכינה את בני ישראל בגט, רפואה לחתונות שאין להן תרופה, אלא בהפרדה מוחלטת איש ואישה, וחופשית האישה להתחתן עוד הפעם. הנצרות הקתולית הסירה את זכות הרפואה הזאת והקימה את המחלה במקומה וגרמה לנזקים אין מספר במתוסכלות הגוררת עוון על עברה. בחוק החדש ישנו הגירוש לפי תנאי החוק החדש לכל המזבחות. ראו לוח הגירושים.

 

צעד 27 - הדרך הנכונה בזיווג איש ואישה היא שיהיה הגבר למעלה והאישה למטה. האישה כאדמה והגבר כהר אשר אפיקיו מרווים את העמק במים המצמיחים זרע חי.

לחם החמור הלבוש כאריה: אדם קמחג'י חלם (10 באפריל 1988, מילאנו) כי היה לילה והוא נמצא בשביל לפני הרים במדבר סיני, ביחד עם פרץ, דוד לוי ופאולו. האוויר היה צח והאווירה נפלאה והשביל היה מואר מאור הלבנה. אמר פרץ "אתם רואים את רכסי ההרים ברמותיהם? הם כמו הגבר שצריך להיות מעל האישה בזיווגם". אחרי זה פרץ היה לבד עם אדם והיה קצת למעלה מן האדמה, ועשה תנועות במטה. פתאום נראתה מחצלת עגולה על הארץ ועליה כתוב בעברית שם ה" צבאות. אדם זוכר שהיו דברים אחרים כתובים על המחצלת ושפרץ הזדקק להם כדי לפענח בעיה גדולה. וקם אדם בפחד מהכתב הקדוש שראה. - -

 

צעד 28 - אסור מחוקי הטבע הנבראים מהאלהים להנהיג בעילות סדומיות מאחוריים. ואמנם בהכנות אהבה לפני הבעילה לא אסור לעבור על המקום ההוא באבר אבל אסור להיכנס ואם במקרה יצא ממנו זרע בהיותו במצב ההוא אין בזה כלום, ולא נקרא משכב אחוריים.

 

צעד 29 - והוא בדרך כלל שאם יצא ממנו זרע בעוד היה בהכנות ונשפך החוצה אין בזה עברה או עוון או חטא ואין בו כלום. אבל אם הוא עושה כך בכוונה בכדי שלא תישאר בהריון זו נקראת שפיכת זרע לבטלה, ועוון הוא, אלא אם כן ישנם טעמים מצדיקים גם למה שלא תתעבר וגם על שלא ייכנס בה ואז נעשה המעשה כלשם בריאות שניהם ומותר. אם האישה הייתה מנשקת אותו או מלקקת אותו בגופו או באברו ויצא זרע אין בזה עוון, ומדרכי אהבה הן, ולא כל גבר יתאפק. ואמנם רע מאד הוא שהגבר ילקק את המקום שלה וטוב שלא יסתכל אף פעם על מקומה, מאחר ומוחו מיטמא מזה וחשקו יורד לבהמיות ולא טוב לעיניים. ראו לוח חיי המין.

 

צעד 30 - לא צריכים לבצע חיבוקי אהבים עם האישה בעת שהיא בנידתה ועד שנטהרה ונטבלה, ואפילו שהוא בטוח שלא יבעל אותה; והוא מפני הטומאה החזקה שעליה בימים ההם, ואם יתעסק בטומאה יבוא לו חשק פי עשר החשק הטבעי ולא יתאפק ויבעול אותה בנידתה. והגם שדין הוא זה למזבחות יהודה ואפרים, טוב שינהגו בו גם אנשי מלכיצדק וכמעט חובה היא בהתייחס למצוות בני נח שלא לבעול נדה. ואסור להנהיג משגל נסוג, שהוא נכנס בה ויוצא לפני ששופך, מאחר והדבר פוגע במוח ובורא עקומות פסיכולוגיות מזיקות. ויותר טוב להשתמש באמצעים אחרים אם ישנם טעמים מצדיקים שהיא לא תישאר בהריון.

.....................................

 

לוח ח': "לֹא תִגְנֹב"

 

צעד 1 - אסור לגנוב כל חפץ או כל דבר, אפילו פרוטה של נחושת.

 

צעד 2 - אסור לגנוב דבר אפילו בצחוק או לקחת דבר בכוונה להחזיר. וטעם שלא לצחוק הוא שלא יתרגלו לכך צעירים.

 

צעד 3 - יש בתורה הבדל בין גנב וגזלן. הגנב גונב שלא בפני בעל החפץ והגזלן גונב בכוח, לפני בעל החפץ הגנוב.

 

צעד 4 - בתקופה הזאת אין בית הדין של מרדכי הצדיק של הגה"ש עוסק בחוקי עונשין או בחוקי מדינה, והכול מסור עכשיו לבתי הדין של הממשלה.

 

צעד 5 - לא צריכים לקנות חפצים גנובים; טעם אחד הוא שלא להגדיל את כוח הגנבים וטעם שני הוא מפני שאין ברכה על דברים גנובים.

 

צעד 6 - צריכים להיזהר מאד שיהיו המאזנים והמשקלות מדויקים כשיעורים הקבועים מהממשלה בכל מדינה. הוא הכתוב לא תעשה עוול במשפט וכו'.

 

צעד 7 – התורה מאד הקפידה בדבר המאזנים והמשקלות והמשורות (למדידת המים), והסבירו החכמים שאסור שיהיו המאזנים והמשקלות נאחזים בבית אפילו לא משתמשים בהם - והוא שלא יבוא לטעות וגם מטעם שלא יחשדו -

 

צעד 8 - אסור לקחת אף שעל של אדמה השייכת לאחר ואם משתמש באדמת הזולת בלי רשות גנב הוא.

 

צעד 9 - הסבירו החכמים בנוגע למאזנים ומשקלות מדויקים שהקושי שבהם לפני השמים יותר מבאיסורי העריות, מפני שבעריות עיקר החטא הוא בין אדם לחברו אבל במשקלות עיקר העוון הוא בין אדם למקום. ואמרו ג"כ החכמים ז"ל שהכופר במשפט המשקלות כופר ביציאת מצרים והשומר אותם כאילו מאמין ביציאת מצרים, והוא מפני שלולא יציאת מצרים לא הייתה תורה ודיני משפטים.

 

צעד 10 - (אסור לחטוף בן אדם)

 

צעד 11 - הגונב דבר מטנף את ידיו בדמים.

יומן חמוא"ל: דבורה חלמה (22 בינואר 1988, סומבררו) שראתה אנשים המתעסקים באבנים טובות והיו ביניהם אנשים נאמנים שלא טינפו את ידיהם בדמים ונאמר בחלום שיש להתעסק באבנים טובות רק בנאמנות וניקיון ידיים. - -

 

צעד 12 - לימד אותי הצדיק חיים שבעוונות הרבים הגיהינום מלא גנבים. הגיהנום הם המקומות שלמטה מן הארץ, ואליהם נשלחות נשמות החוטאים לקבל את העונשים הנוראים והכבדים והמכאיבים והשורפים והמקפיאים, לפי גזרת בית הדין של מעלה. לא היה חפץ הצדיק חיים ללמד אותי הרבה על עניינים אלו, דהיינו על פרטי העונשים הקשים ורק בקיצור היה מרמז לי עליהם והסבירו רבותינו ז"ל שכל הכאבים של עולם הזה ביחד לא כמו הכאבים לשעה אחת בגיהינום.

 

צעד 13 - שלוש נקודות עיקריות היה מלמד הצדיק חיים על הגיהינום: א. אין זה כמו שאומרים הנוצרים שנשלחים לשם לעד חס וחלילה, אלא כמו שהסבירו חכמינו ז"ל שבדרך כלל העונש הכי קשה ניתן ליא' חדשים אבל זה ג"כ עונש קשה מאד ורוב העונשים ניתנים להרבה פחות מיא' חדשים, וצריכים להבין שאם שעה אחת בגיהינום יותר מכאיבה מכל כאבי עולם הזה כמה קשה הוא יום שלם או שבוע ימים או חודש ימים וכו'.

 

צעד 14 - ב. ומאידך גיסא היה מסביר הצדיק חיים שישנם עונשים יותר קשים מעונשי גיהינום ושישנם הרבה חוטאים שמרוב מעשיהם הרעים לא 'זוכים' לעונשי הגיהינום, כדוגמת הגלגולים הקשים שנשלחות הנשמות, בר מינן, לתוך גופים של חיות או חתולים או כלבים וכו'. גרוע הגלגול מאד מעונשי האש או השלגים וכו' של גיהינום, שהרי בגלגול הנשמה יודעת מי היא ומרגישה את הכול וסובלת מכל תנועת החיה שהיא בתוכה ואת אכילתה ואת הכול ואין מלים לתאר את צער הנשמה בגלגול.

 

צעד 15 - ואמנם בעוונות מלא הגיהינום מחוטאים מכל המינים, מכופרים, מעובדי עבודה זרה, ממגדפים, מחוטאי לשון, משונאי הבריות, מרוצחים, מנואפים, מגנבים, ממעידי עדות שקר ומחומדים. הצדיק חיים היה אומר שהרבה חיים את חייהם בטיפשות, וחושבים שהם חופשיים לעשות כל מה שהם חפצים, וכאילו אין משפט, ולא מבינים שעל כל דבר שעושה האדם יש על מעשהו משפט. האדם חופשי לעשות כחפצו אבל אינו פטור מהמשפט על כל מעשיו. כאילו אומר לו ה" נתתי לך בחירה חופשית, תעשה את מה שאתה רוצה, אבל אחר כך ישנו החשבון על כל מעשיך.

 

צעד 16 – "כל זה" היה מוסיף הצדיק חיים "והמוות ישנו בעולם, ומה היו עושים הרשעים אם לא היה מתקיים המוות!! אבל לא יודעים שכל מה שהם חוטאים בעולם הזה, העונשים מתוכננים להם למטה בגיהינום, וכל מה שמוסיפים לחטוא מיום ליום ומשעה לשעה מוסיפים בעונשים שלהם למטה במקומות העונשים. וכשמת האדם הוא מתעורר בקבר אחרי הלוויה והקבורה, ויודע שהוא מת, ובאים מלאכים להגיד לו שהוא צריך לעמוד במשפט.

 

צעד 17 - זהו כאשר יש זכות לעמוד במשפט אבל ישנם שאפילו למשפט לא זוכים ונשלחים לעונשם בגלגולים קשים תיכף ומיד אחרי קבורתם ואלו כאשר מתעוררים בקבר צועקים צעקה מרה ההולכת מקצה עולם ועד קצהו, אין מי שיענה לצעקתם, כי שנואים הם מלפני השמים וכל מעשיהם הרעים איתם ואין להם זכות לעמוד בדין שלמעלה שהיו נשרפים נפש על נשמה לו היו עומדים לפני בית הדין. אבל רוב החוטאים יש להם זכות לעמוד במשפט ומכריזים עליהם את משפטם לגיהינום כפי חטאיהם".

 

צעד 18 - והסביר הצדיק הקדוש חיים שמכל מעשה האדם נברא מלאך, הן למעשה הטוב הן למעשה הרע, וכאשר האדם עומד במשפט למעלה, כל מעשיו באים ביחד, הם המלאכים שנבראו ממעשיו, ומעידים על עצמם מאין נבראו ומתי וכו'. והכול כתוב בספרו של האדם, נפתח ספרו וכל המלאכים שהוא ברא אותם ממעשיו בחייו עומדים איתו בדינו ודורשים בעדו כמעשיו הטובים לטוב והרעים לרע ומבית הדין יוצא המשפט.

 

צעד 19 - והנה האדם בעומדו במשפט נמצא הוא כולו נשמתו רוחו וגופו, כי גם הגוף שלו נקרא לדין ואין המשפט שלם מבלי הגוף, שהרי ביחד הם בעולם גוף ונשמה, ואם באה רק הנשמה לדין היא הייתה יכולה לטעון שהיא לא אשמה בכלום, ונשמה היא ואין לה תנועה לחטוא, ורק הגוף הוא החוטא מחשקיו הרעים והנמוכים ומפעולותיו. ומאידך גיסא, אם היה רק הגוף עומד במשפט, היה טוען שהנשמה היא האשמה, מפני שהיא הנותנת לו חיים לעשות את כל זה ולולא הנשמה אין לו שום דבר מעצמו בכדי לחטוא. מה עושה הקדוש ברוך הוא? גוזר על שניהם, הגוף והנשמה, שיבואו ויעמדו יחד במשפט, ואין אחד יכול להכחיש את השני כי ביחד עשו כל מעשה בעולם.

 

צעד 20 - כמוסבר, עונשי הגיהינום קשים עד מאד ואפילו שעה אחת של אותו הסבל ואותם הכאבים אי אפשר לתאר, כל שכן שבוע או חודש וכו'. ובדרך כלל אין עונש יותר חמור מיא' חדשים. ואמנם הכול כפי גזרת בית הדין של מעלה, וישנם ג"כ נענשים ליותר מיא' חדשים, הכל לפי המשפט. ישנם חוטאים שהם כל כך כרוכים בשכבות הטומאה ממעשי חטאיהם, שאומרים עליהם החכמים והעיד על אמיתות דבר זה הצדיק חיים, שאפילו שהם נמצאים בתוך עונשיהם בגיהינום ממשיכים הם לחטוא.

 

צעד 21 - פלא גדול הוא בעינינו, איך אפשר דבר כזה, ומחוץ להגיון הוא. הסביר המורה חיים בדוגמה לנופלים בחטאי גוף, גברים על נשים, אשר כל ימיהם בחטאי האבר וחטאי הלשון וכל מחשבתם על ערווה כל היום וכל הלילה וכו'. קורה שהם בתוך עונשיהם בגיהינום ועוברת אישה ומתאווים לה וחושבים על ערווה וחוטאים אפילו בגיהנום. גם דרגת החטא שלהם בעולם כל כך גדולה היא, עד שלא עוזבת אותם ולא מתנקים ממנה אף בעונשי טהרה. לא שייך לכאן ההגיון, אלא דרגת שכבות הלכלוך שנתלכלכו בהן בחייהם, בר מינן.

 

צעד 22 – ויש מהם אמנם שהתנועה לרע שבהם כל כך כרוכה בעצמם, שהם נמשכים לבחור ברע. חיים בחטא ומקבלים עונשים בגיהינום; ואחרי העונשים נשלחים הם חזרה לעולם; ובוחרים שוב לחטוא וחוזר חלילה. אחד הטעמים של הדור הרביעי הוא בשביל להרוס אותם משורשיהם בתקופת יום ה" הגדול והנורא הוא יום הדין הגדול על כל הנשמות של החיים ושל המתים. דרוש הפסק כללי לחטאים מסוגים אלו, בכדי שאלה השואפים לעבוד את ה" בורא הכול יכולים לשבת בעולם חדש, עולם של אוהבי הטוב.

 

צעד 23 – אלה הגוזלים וגונבים את החלק הנכון השייך לאחרים הם ההורסים את ההרמוניה בעולם, שכך הם הורסים את סדרי המערכות בכוכבים הנבראים מאת ה" ברוך הוא, כי הכוכבים נותנים את חלקיהם, ולכל יחיד חלקו כפי כוכבו שנולד תחתיו. אבל אלה מעקמים את חלקי הכוכבים ויוצאים מכך חוסר הרמוניה ושערוריות. אמנם בדור הרביעי, בגלל התקופות הסוגרות את תקופותיהם של כוכבי הגאולה, יכולים לדמות כאילו הכוכבים נכנסים למסלול חדש, המתייחס לענייני הגאולה השלמה. ובכן ישנן תקופות במשך הדור הרביעי שהכוכבים משליכים מעליהם את מסלול העבר וככה נעתקים ונפרדים מכל חוסר ההרמוניה שנבראת מפעולותיהם של אלה שהיו תחתם בעבר.

 

צעד 24 – לחם החמור הלבוש כאריה (חלום מס' 260): דניאל מניגרסו חלם (8 באוקטובר, 1987, מילאנו) שמישהו אמר לו שהכיר את פרץ ואת המסר החדש, אבל לא ידע את הדיבר השני. דניאל הוציא מכיסו נייר שכתוב עליו הדיבר השני, אבל ראה רק את המילה "לשונאיי". הגיעה רוח חזקה והסירה את הנייר מידיו; החדר השתנה ולא הייתה בו תקרה; נראו המון כוכבים; אז דניאל אמר את הדיבר השני בעל פה מילה מילה, ובינתיים היו רעמים וברקים וכוכבים נופלים מכל הצדדים, עד שנפלו כגשמים חזקים בסערה. דניאל הבין שזו הייתה חמת ה", בר מינן.

 

צעד 25 – תנועה שכזו בכוכבים נקראת בסימנים השלמים כוכבים המועתקים. פסגת זמן היציאה הזאת הנוראית והמחרידה עולמות מקבילה לתקופת יום ה" הגדול והנורא, של התקופה השנייה של לדור הרביעי הזה. יהיו שינויים כל כך נוראים בעולם שלא ידעו אנשי העולם איפה הם נמצאים.

 

צעד 26 – לחם החמור: (חלום 331) פאולו חלם (21 במאי 1988, מילאנו) חלום ארוך ומבולבל אבל הוא זוכר מעט דברים; בעולם כולו הייתה אווירה של פחד ואנשים היו מבוהלים. היה חשש שיגיע אסון נורא. פאולו ייחס אותו ליום ה". אחרי זה פאולו נמצא אחרי יום ה"; ראה שהעולם היה "חצי" ריק. קצת אנשים באו לקראתו וביניהם שני חיילים רוסים, ששאלו מתוך פחד היכן הם נמצאים. פאולו ידע שיום ה" הגדול והנורא כבר עבר, אבל הוא לא ידע איפה הוא נמצא. - -

 

צעד 27 – לחם החמור: (חלום 737) ג'יוזפה חלם (6 באוגוסט 6, 1991) שהוא היה בהרים, ואיתו חבורת אנשים. אף אחד לא היה יכול להבין איפה הוא נמצא; היה מפחיד מאד; לא הייתה שמש, שרר חושך ולא נראו כוכבים, האוויר היה רע והערפל כבד; הדבר היחידי שיכלו לעשות היה ללכת ולא להפסיק; אף אחד לא ידע לאן הולכים; ההרים היו שבירים מרעידות אדמה; העולם היה בלי אור ונאחז בכוחות החושך. עם זאת, באותה החברה הקטנה היה אור – אמונתם בה", ואולם החושך הפיזי היה כל כך גדול, שלא יכלו לראות את הרגליים שלהם. - -

 

צעד 28 – כל אלה שסירבו לצאת משרשרת חטאיהם ייכרתו במשך הדור הרביעי הזה. ובכן הברית השלמה הסופית באה בזמן, לתת את הבשורות הנפלאות בביאת הגואל חיים והתגלות הסימנים השלמים, ובכדי להזהיר את העולם דרך הנבואות החדשות של הדור הרביעי. הרבה יתחרטו על דרכיהם, כאשר יקראו את המסרים האלה, יעזבו את דרכיהם הקודמות ויתחילו מחדש. הרבה אחרי שהיו שנואים מדרכיהם הרעות ייעשו לאהובים במעשיהם הטובים. הרבה יבינו ויבקשו דרך התיקון בכל חלקי חייהם.

 

צעד 29 – גנב שהתחרט צריך קודם כל לשלם על ההפסדים שהוא גרם. על פי הרוב אין זה אפשרי. איך, לדוגמא, כייס הגונב כבר שנים ישלם על ההפסדים ההם? זה באמת מייצג מכשול גדול בחרטת הגנב ובתיקונו. האיש ההוא צריך לעשות מיתר חייו מקור צדקה: יחיה באופן שלא ייהנה מהרווח שלו, חוץ מצרכיו הנחוצים, ואת השאר יתן לעזור לאחרים. הוא צריך לעלות על המידה בנדיבות לב, אף אם מוכרח להחסיר מעצמו, לא מפני שיש לרצות את ה", אלא כי עבור גנבים זהו האמצעי היחידי לתיקון.

 

צעד 30 – אם אחד לכלך את ידיו בגנבות והוא (או היא) מתחרט, יהיה קשה מאד שירגיש את ידיו נקיות, מפני שבאמת ידי הגנב מלוכלכות בדמים גם בדרגה רוחנית. ידיים מלוכלכות בדמים כאלה איך יופנו למעלה אל ה" בתפילה?! כי חטאיו כתובים על ידיו. ובכן ייקח את העצה לקדש את יתר חייו בנתינת צדקה ולא יקנה לעצמו כי אם את הצורך לחיות, כי אמצעי הוא זה בתהליך ארוך בכדי לנקות את ידיו. בנוסף, כמובן שמותר לו להרים את ידיו בתפילה ולבקש עוד ניקיון וטהרה מה" ברוך הוא, אלוהי כל האנושות, רחום וחנון ואוהב את כל בריותיו, המקבל את תשובת כל לב רציני ואמיתי ושולח ניסים לאלה המבקשים באמת את תיקונם.

.....................................

 

לוח ט': "לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"

 

צעד 1 - כל המעיד עדות שקר כדי להאשים או לפטור, הריהו כאילו חונק את עצמו, שהוא מעקם את מוחו ואת גרונו ואת לשונו לתת במזיד עדות שקר.

 

צעד 2 - יומן החמור הלבוש כאריה: (22 במאי 1997): חלום נורא קבלתי הבוקר הנוגע לעונש הפנימי עבור מי שמעיד עדות שקר. כבר קבלתי עזרה חלומית בתקופה זאת בכתיבת אלה הלוחות, ובחלומי ראיתי שאני ובחורה אחת נאשמנו ב 'רצח' על פי עדות נסיבתית, והוא להסבר נגד העדות הנסיבתית של לוח לא תרצח; ותראו את חלומי על לא תגנוב, שלקחתי ארנק של מי שעזב אותו ברכבת וכו'. והכספים נחשבו לגניבה שאין בהם ברכה, עד שלא השתדלתי למצוא את בעל הכסף וכו'.

 

צעד 3 - הבוקר חלמתי ששערות ממוחי היו גדלות ויורדות אל גרוני, בר מינן, והייתי מוציא את השערות מפי בכדי שלא איחנק, הוצאתי שערות הרבה אבל השערות מהמוח המשיכו לצמוח בירידה אל הגרון. אמרתי: "כן, אני מוציא את השערות שלא להיחנק אבל אין בכך תועלת מפני שגדלות עוד ויורדות עד שממיתות בחנק. - - וקמתי בצער גדול מחלום זה - - 

 

צעד 4 - חלום זה מייצג את המוות הרוחני והחנק הפנימי למי שמעיד עדות שקר. העונש כאן מהמוח יורד מפני שהמעיד שקר במזיד יודע טוב במוחו מה הוא עושה ומשקר בעדות שקר בכוונה. השערות הן לפעמים הדינים והעונשים, מפני שהחלק החי שבהן מועט, ואין הרגשה בשערות מצד עצמן, כי כמעט כמו הציפורניים הן. הנה השיער מצד עצמו או הציפורן כאילו חונקים את רוב החיוּת שבהם. כאן השערות נולדו מן הכוונה לשקר ומעדות השקר עצמה ובאות לחנוק את האדם מבפנים.

 

צעד 5 - ובכן חטא הוא ראשית כל נגד המוח ואז לגרון ולפה, שעשו בפועל מעשה עדות שקר. המעיד עדות שקר בן מוות הוא לפני בית הדין של מעלה, מפני שהוא הרג את האמת לפני ה" ולפני בני אדם, והרעה של עדותו השקרית הורסת את הנקי בחייו בכל צורה שהיא.

 

צעד 6 - וכן אין תיקון למעשהו אם מישהו ניזק או נאשם בדין בגלל עדותו המזויפת, ואינו יכול להציל את עצמו מכך, מפני שהנזק לנאשם בעדות שקר ממשיך לגדול וכך נמשכת האשמה על מי שגרם להאשמה בעדות שקר.

 

צעד 7 - השערות הגדלות היורדות מהמוח לגרון, ובסוף חונקות עד מוות, הן מעוון זיוף המילים הגורם נזק לאחרים; אלה השקרנים המשקרים למען רווח פרטי, וגורמים גם נזק לאחרים. הדבר דומה לעדות שקר ורק אינו לפני בית דין. אלה עושי עוולה בלשונם בלשון הרע ורכילות, ושנאיים הם לשמים ולפני אנשים.

 

צעד 8 - שערותיהם במקום לגדול ולצאת החוצה גדלות למטה בפנים. כמו שהם מכסים את האמת ולא מגלים מה שבמחשבותיהם, כך נשאר השיער בפנים, כדי לסבך את המוח ואת מחשבותיו בזיופים אין מספר, אף בהצטדקויות פסיכולוגיות או במרמה במזיד. בדרך כלל מצב הכרתם לא מודע לסיבוכים שהשפילו אליהם את כל תהליך המחשבה, מפני שאם כן הכירו בהם, היו מתחרטים. אבל אלה סיבוכי המחשבה הקושרים את תאי הזיכרון למעשה הרע בהיגיון של שקר, היגיון שלא מרשה לראות את השיפוט בעצמו.

 

צעד 9 - והם השקרנים שאין להם הכוח להגיד את האמת אפילו כאשר אין שום טעם לשקר ואין בו שום רווח. סבך השערות הגדלות המגיעות לגרון חונקות כל זרם של אמת, וכורתות אותו מנשימת החיים האמיתית.

 

צעד 10 - נמשיך הלאה בכוונה לעזור לאלה שהלשון שלהם לא אמיתית, לא בשביל סיבות רעות או בשביל רווח פרטי, כי אם מסיבת הרגל לא טוב או חינוך לא נכון או בגלל חולשת אופי או בגלל בלבול מוח. והם אינם יכולים להביע דברים כמו שהם באמת או מעקמים את האמת בלא כוונה.

 

צעד 11 - תמצאו אותם עקביים בחסרון זה, שהרי חוזרים על הטעויות שלהם יום אחר יום ושנה אחר שנה. ואפילו כשמשתדלים להסביר להם את טעותם, יכול להיות שהם מודים שכך הוא וחסרון גדול הוא, אבל אינם יכולים לשנות את שרשרת הטעות. השערות מהשקרים שהביעו כל כך הרבה פעמים ומהבטחות שלא קיימו חונקות את האפשרות לאחוז עוד הפעם בדיבורים אמיתיים והגונים.

 

צעד 12 - אלה מסריחים מטעות על לשונם ויש הבדל עצום בין מה שאומרים שיעשו ומה שעושים בפועל. מציאות הדיבור לא מקבילה למציאות בפועל. הנה ההבדלים האלה מפריעים גם כן במה שעושים, כמו שכן הבלבול הפנימי יוצר אי-סדר בדיבוריהם. השערות המבולבלות קושרות אותם למקורות טעותם. כל אלה הם לא חוטאים כי אם טועים במוקשים הרבים בעולם.

 

צעד 13 - איך תכירו קביעות חדשה בלשון? איך תוכלו להנהיג תעלות חדשות במחשבה? איך תוכלו לכופף קושי כזה לתוך מעגל זורם של היגיון משפטי? איך תהרסו ותשרפו שערות של בלבול במוח, היורד וחונק את מעברי האוויר של צדק המלים ושלמות האופי?

 

צעד 14 - לא דבר קל הוא, לא דבר קל. ואמנם אין אלו מטרות קלות שנפלו לגורל הדור הרביעי הזה המיוחד והמפחיד. דפים ריקים מתמלאים ואולם רבבות ספרים בטעם יווני לא ישטפו את הגל העצום של יום הדין הגדול. הגיע, אומנם, מסר מהגואל, חיים, לחמור ראשון ב-1985, מסר של תקווה גדולה לחשבון החדש במשפט של הדור הרביעי. הרי קצת שורות ממנו.

 

צעד 15 -         יש תקווה גדולה לכולם

                        לך אני מדבר, אהוב לבי,

                       אל תתייאש ואל תעזוב את עצמך בעצמך

                       נאבדת,

                       אמנם תוכל למצוא את עצמך שוב פעם;

                       נפלת במוקשים,

מיליוני מוקשים

של חברה דקדנטית וחולה;

אמנם תוכל לצאת,

תוכל לשחרר את עצמך

ולהושיע את עצמך;

            צעד 16 -         איבדת את אמונתך באנושות,

                                   אמנם תוכל למצוא אותה שוב פעם

                                   ולהאמין עוד הפעם;

                                   איבדת את אמונתך בצדק

                                   אמנם תוכל להשיג אותו שוב פעם;

                                   איבדת את אמונתך בחברות,

                                   אמנם תוכל למצוא אותה שוב;

                                   פזזת את זמנך

ואת האנרגיות שלך

                                   בקרבות של הבלים

                                   ובקונפליקטים בלתי מועילים,                              

                                   אמנם תוכל להתחיל מחדש

                                   בזמן החדש;

            צעד 17 -         תוכל לקבל אנרגיה חדשה

                                   ולנצח כל סיבוך

                                   בעצמך;

                                   מיררת את לבבך

                                   בעגמת נפש בלי גבול,

                                   אמנם כעת תוכל להשיג לב חדש,

                                   לב חדש לבן

ותוכל להתחיל לחיות עוד הפעם;

.....................................

 

צעד 18 - דרך האמונה והיישום בסימנים השלמים של הגה"ש, בזכות הגואל חיים, משתתפים בשפה הברורה המנובאת הניתנת לכל העמים. לשפה הברורה הזאת ישנו הכוח ליצור את הלשון החדשה לעולם החדש של הגה"ש. כל המונחים של ששת הסימנים הגדולים, של שבעת המעגלים הנבואיים, של עשרת המידות וכו' הם היסודות של שפה חדשה זו והשאר נובע מהם.

 

צעד 19 - ובכן אם לומדים באמונה ומיישמים, לשפה החדשה יש את הכוח לבצע תעלות חדשות במחשבה ובביטוי. למען ההבנה, כאשר בני ישראל קבלו את התורה, כל מילה נעשתה חלק מהשפה החדשה של בני ישראל. זה כולל את מסורת התורה שבעל פה שקיבל משה ומסר לעם.

 

צעד 20 - ואין הכוונה שהמילים עצמן היו חדשות, מפני שהשפה עצמה הייתה מוכרת להם, ואומנם כל המילים ההן והביטויים ההם נתחדשו לגמרי וקבלו חיות חדשה במסגרת התורה הקדושה וקבלו דייקנות בהסברי התורה שבעל פה. יתר היהדות נבנה מסביב לאותה השפה. וכך גם השפה הברורה של הגאולה השלמה מייצגת גשר סופי לשפה הקדושה שנתקבלה בסיני. המונח, לדוגמא, "גואל אחרון" מחדש, מסביר מחדש את המונח "גואל".

 

צעד 21 - וכן המונח "משיח", שבמסורת מתמזגת בבלבול עם המונח "גואל", מקבל את תיקוניו ונכנס לצורותיו הסופיות דרך סימן חמור אוכל לחם. בכלל חוקי התורה מתבררים עבור העולם דרך החוק החדש, וככה כל מסורת הנביאים משתלמת במסורת החדשה עבור הדור הרביעי הזה.

 

צעד 22 - ואולם, ודבר גדול הוא זה, הסימנים השלמים מתקנים גם כן ומשלימים את ה"שפה החדשה" שנכנסה לעולם עם הנצרות. אותה השפה החדשה נוסדה על בסיס הסימנים הגאוליים והמשיחיים המתחילים, בסוגי סימני יצחק, במפתח הנבואי של אילו של יצחק. ויצא הכול בבלבול גדול בגלל התיאולוגיה המוטעית של כל הנצרות. בשל אותה הטעות אותה השפה החדשה נפרדה ו"נכרתה" מהשפה של מסורת התורה שבכתב ושבעל פה, ולמרות זה, עד כמה שהיא עקומה, זאת הייתה השפה החדשה של הנצרות.

 

צעד 23 - השפה הברורה הסופית מתקנת ומשלימה, אפוא, את כל הסימנים של היהדות ושל הנצרות. יכולים לראות את זאת, לדוגמא, במונחים כמו "הגואל המשוח במלכות השמים",  "האור החדש של חנוכת החנוכות", "הסימן השלם הסופי של תחיית הצדיק חיים". יש צורך ב- (1) יסודות השפה המסורתית (2) המפתחות לתקן את כל מונחי הנצרות ו- (3) הסימנים השלמים עצמם - בכדי להגיע למונחים השלמים והסופיים.

 

צעד 24 - הרי המונחים הסופיים הם היסודות של השפה הברורה המנובאת. ואומנם בסיס הקדושה של השפה הברורה של הגה"ש היא הקדושה החדשה המתגלית עם הגה"ש ולא על בסיס ישיר מתנאי הקדושה העתיקה של מסורת ישראל. ולגבי הנצרות, השפה הברורה מתקנת את כל טעותה ומגלה את המונחים השלמים הסופיים. והחשוב בכל זה הוא שהשפה הברורה מסבירה את האמונה בסימנים השלמים בדרכים שכל אחד ואחת יכולים להבין אותם. ולכן הכול יכולים להשתתף בשפה הברורה של הגה"ש.

 

צעד 25 - צריכים להבין. יש כוח גדול לשפה המנובאת המשלימה את מונחי מסורת ישראל ואת מונחי הנצרות. דרך השפה הזאת מתוקנות טעיות במחשבה ובדיבור, שכוח זה ביד ה" ברוך הוא, שכביכול חיכה לזמן בחירת הצדיק הנבחר לגואל אחרון, עד שהתחיל למסור לעולם את האוצרות המכוסים של מלכות השמים. אנו צריכים רק להיות ענווים, לקבל בשמחה את הניתן לנו וללמוד את כתבי ספר משנת חיים, המסבירים את הסימנים השלמים, הם הסימנים שדרכם ה" אלוהינו מדבר איתנו ומודיע לנו את רצונו.

יומן טעמי חיים: אחרי שכתבתי את צעד 25, עשיתי סימנים נגד הלשונות המזויפות והעקומות של דברי הימים, הסרתי את השערות הגדלות למטה מהמוח במקום לגדול על הראש, ובינתיים קם פאולו משנתו מתוך חלום. הוא ראה את הצדיק חיים. החלום שלו מקביל לתיקון פאולוס שבעוונות עיקם את כל השפה של הסימנים ההתחלתיים לבלבול הנוצרים לאלפיים שנה. הרי הסוס הלבן שלנו, פאולו פיירו, יצא מהעולם הקתולי, התגייר ליהדות על מזבח אפרים, ואחר כך כשהתחתן עם דבורה עלה למזבח יהודה, והוא בסימן תיקון פאולוס. ובכן חסרון לשון בלתי מסודרת ובלתי מדויקת של שיחה לא ברורה ומוחלטת ומחשבות מבולבלות, הפריעו לו הרבה.

 

צעד 26 - בחלומו הוא ואני היינו נושאים את ארונו של הצדיק חיים לתוך כנסיה, והניחו את ארון המת על מין מזבח. בינתיים נערך שולחן שם בכנסיה עם כל מיני מאכלים טעימים ובאווירה של שמחה. פרץ ודבורה היו נוכחים וגם אנשים שפאולו אינו מכיר. אז אמר פרץ "הסתכלו, המורה חיים נמצא". ונראה הגואל חיים עצמו שהיה עומד על המזבח ההוא. כל הנמצאים שמחו מאד לראות את הגואל. ואולם פאולו היה מתבייש בגלל חסרונותיו. אמר הצדיק חיים לפאולו "אתה צריך לדבר באמת ובצדק". היה שם ראי ופאולו ראה שהיה מלא שיער על ראשו (ובמציאות הוא כמעט קרח). אחרי זה פאולו היה במקום אחר ודיבר עם הרב לאראס, הרב הראשי בקהילה האיטלקית במילאנו, ששאל על עבודת פאולו ועל פרץ. פאולו ענה שהכול בסדר והוסיף שנוסד במילאנו בית ספר השושנה, והרב הראה התעניינות בכך ואמר שהיה חפץ גם הוא להשתתף בשיעורים. ואז שאל למה הארון של הרב ונה (הצדיק היה מוכר בשם חיים ונה) היה בכנסיה, והנה יש מקום בבית החיים היהודי. עמדו אז בבית החיים של היהודים ופאולו ופרץ הניחו את הארון מתחת לאדמה. - -

 

צעד 27 - בשורה טובה היא זאת על תיקון פאולו שלנו ובעד תיקון פאולוס ההיסטורי בדרגת הסימנים. הכנסייה הקתולית היא בפרט המקום ששולטת שם הלשון העקומה של תיאולוגיית פאולוס. הצדיק חיים מייצג כאן גם את הרבנות היהודית והנה הרב לאראס קורא לו רב. הרי בחלום זה כבר הכנסייה טוהרה מחסרון השפה המשובשת של פאולוס ולכן הגואל חיים יכול לנוח שם; ואומר לפאולו "אתה צריך לדבר באמת ובצדק" שהוא כל עיקרו של תיקון פאולוס. (ובחלום של דבורה שאלו "ממה ניזונה הגאולה השלמה?" וענו "מן האמת"; ושאלו "וממה ניזון החוק החדש?" וענו "מן הצדק" – ראו מסר על האמת והצדק, טבלה א') זאת אומרת שבדרגת הסימן הזה הרבנות כבר יכולה להודות על השפה האמיתית של הנצרות אחרי תיקונה.

ונראה התיקון בעובדה ששערות פאולו היו על ראשו ובתוך ראשו, ודברי הצדיק משלימים את התיקון. היסטורית, למרות כל כוונותיו של פאולוס לטוב, הוא נתן עדות שקר בשם האמת והצדק שעיקמה את כל יתר דברי הנצרות בבן האל. ובכן באה כאן עדות של אמת של הגה"ש ושל הגואל חיים בחלומו של פאולו, והגיע כאן בכתיבת הדיבר התשיעי על עדות שקר.

 

צעד 28 - האמת של האמונה בה" אחד אינה דרך דו-כיוונית, וכל אמונה אחרת המעקמת והמזייפת את אחדות הבורא מעקמת ומזייפת את אמת ה" ואת צדק ה", כי הכול תלוי באחדות המוחלטת של הבורא. הנוצרי המעיד על השילוש מכריז, בלי ידיעתו, עדות שקר נגד אמיתות האמונה. והוא עובר על הדיבר התשיעי חוץ מהדיבר השני. בדרגה רוחנית, מחשבתו ה"משולשת"  גורמת לו שיגדלו שערות למטה מהמוח ועד הגרון, עד חנק ומוות וכריתה מכל מחשבה אמיתית על אחדות הבורא.

 

צעד 29 - הנוצרי, במחשבתו ובדיבורו, עושה מאדם אלוהים. האומר שישוע הוא האלוהים בן האל מעיד עדות שקר נגד אמונת אברהם, יצחק ויעקב. ואמנם המשולש המחשבתי הקשור בשילוש מקשר את המשולש מוח, לב ופה. השילוש עצמו חוסם לנוצרי כל אפשרות לצאת מהבלבול. גם כאשר הוא משתדל להוציא את השערות מהגרון, כלומר שהוא מנסה לברר את השגתו בדבר האמונה, הבסיס המזויף של השילוש שכבר נטוע במוחו, ממשיך לגדול למטה ולסבך שוב את הבלבול עד שכובש את הגרון וחונק כל תקווה לאור של אמת.

 

צעד 30 - וכן הוא באמונת שיטת האצילות של ספר הזוהר בעשר ספירות נאצלות למעלה מדרגת בריאת העולם; הוא העוון הגדול המעיד עדות שקר נגד אחדות הבורא המוחלטת האמיתית. ומפני שהטועים פה יהודים הם, המאמינים בזה, והמכריזים והמלמדים זאת במסגרת המסורת של ישראל, לכן הוא גרוע מעוון הנוצרים באמונת השילוש. וכן הוא בכל אמונת תנועת חב"ד, כמוסבר בחרם מדאורייתא שחב"ד הוא הדור הרביעי השנוא מעוון אבות שיטת האצילות של ס' הזוהר. כל אלה השייכים לתנועות הקבלה ומאמינים באצילות וכל המאמינים במשיח השקר של חב"ד, חונקים את עצמם בשערות נוראות הגדלות למטה מהמוח בגלל הדעות ההן המזויפות. לכן הוכרחנו לסגור את החב"דיים ואת כל שיטות הקבלה המזויפת בחרם מדאורייתא, בספר חמשת לוחות הברית של ספר משנת חיים. ובדפים הכבדים של תיקון פאולוס הוכח בעוונות הרבים כיצד עדות השקר של עוון הזוהר חנקה את העם היהודי עד המוות הנורא בשואה. באלה התקופות הראשונות של הדור הרביעי, ברשות הגואל האחרון, חיים, יינצל שאר עם ישראל ולא ייפול שוב בבור שחת של חנק רוחני, אמן וכן יהי רצון.

.....................................

 

לוח י' - "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"

 

צעד 1 - אסור לחמוד או לשים עיני חשק בחמדת הלב על כל מה ששייך לאחרים.

 

צעד 2 - יומן החמור הלבוש כאריה: דבורה חלמה (4 במרץ 1989)  כי איש ואישה היו יושבים בבית קפה ונגשו אליהם ארבעה אנשים, כשראשם היה מעין בוס מאפיה ושלושת האחרים שומרי ראשו. ניגשו השלושה לדבר בעד הבוס ובקשו מהאישה שתתחתן איתו. האישה התאכזבה מבקשתם ואמרה שהיא כבר מחותנת במשך שנים וחיה בטוב עם בעלה ושגועל נפש הוא לבקש דבר כזה ושהוא עוון גדול לחמוד אשת איש. והוסיפה "היה טוב לבוס הזה להשפיל את עצמו, מפני שכל הכסף בעולם לא יכול להשיג לו את בקשתו".

 

צעד 3 - חלום סרטי זה המצחיק קצת בשל עיסוקו במאפיה, משנה חדשה אמיתית היא המראה בעצם עד כמה החומד אשת איש טיפש הוא, שאי אפשר לקנות את האהבה האמיתית אפילו בכל הכספים שבעולם, וללמד שרוב החומדים הם גאוותנים על מה שיש להם כבר אבל לא יספק להם אף פעם מה שיש להם וירצו תמיד עוד דבר ועוד דבר ואין סוף בחומד עד כמה ועד היכן יחמוד.

 

צעד 4 - חטא הלב הוא כלפי האלהים, שכשאדם חומד את מה שיש לשני הוא מראה בזה שלא מספיק לו החלק שלו הניתן לו מן השמים.

 

צעד 5 – גם למי שחסר לו דברים, אין שום פתרון בזה שיחמוד מה ששייך לאחרים, אלא יתפלל לה" אשר לו הכול שייך, ויבקש עבודה ועזרה כפי צרכיו, וגדול ה" רחום וחנון שומע תפילת כל פה.

 

צעד 6 - מה שבלב הוא פנימי ורק האדם עצמו יכול לחקור בו, להכיר אותו ולטהר אותו מרצונות וממצבים פנימיים בלתי רצויים. נגד אלה נדרשת תפילה פנימית ואמיתית מן הלב, מפני שרק עזרה חזקה ממנו יתברך, תיתן לו את האובייקטיביות בכדי לשפוט את עצמו באופן אמיתי.

 

צעד 7 - ולכן מה שלעיניים, יכול האדם לעוצמן או להפנות את המבט לכיוון אחר לפני שקבעו את חשקן על אשת איש או על הדברים של השני. ומה שנוגע ללשון על האדם השליטה ברצונו לשלוט על עצמו. אסור לומר על אשת איש "הלוואי והייתה אשתי זאת" או "הייתי רוצה שהוא יהיה בעלי". ובראות דברים של אחרים אסור לומר "הלוואי וזה היה שלי" – כי בכל אלה וכיוצא בביטוים כאלה האדם מעיד על עצמו שהוא חומד מה שאינו שלו.

 

צעד 8 - לא צריך להגיד אפילו "הלוואי והיה לי המזל שלו" מפני שהמזל של האדם שייך לכוכב הפרטי של כל אחד ואחת המלווה אותו מעת לידתו. בחפצו את המזל של כוכבו של השני הוא "מבייש" את מקורו הפרטי הכוכבי שלו, וכוכבו בדרך שלו יעניש אותו על הבושה ההיא.

 

צעד 9 - 22 במאי 1997 – ג'יוזפה חלם שפאולו היה מבולבל בגלל המצב הכלכלי הכבד ואמר "ישנן 150 בעיות כלכליות ובמקרה הטוב יכולים לפתור רק 57 מהן". פאולו היה מאד עצוב בגלל כל אלה האוהבים כסף ואמר "אלה האוהבים את הכספים ורודפים אחרי הכספים לעצמם, שנואים הם בשמים ולא יכולים להיכנס לעולם השני". - -

 

צעד 10 - בזמננו החמדנות לחפצים פחותה מהחמדנות לכסף כדי לקנות כל מה שהאדם רוצה. תאווה זו לכספים הוא העוון הגדול של הדור האחרון הזה. התאווה לכסף וחיפושו יותר מכל דבר אחר בדור הזה הורס את הערכים האמיתיים, ומחליף אותם בערכים נמוכים ובלתי מועילים ה"כורתים" את האדם ממקור החיים, בר מינן.

 

צעד 11 - בהתייחס לאוהבי הכספים, כל מי שאוהבים יותר את הכספים, עוזרים פחות לאחרים, מפני שאהבתם לכסף מפריעה להם לתת צדקה; והצדקה דווקא היא המצווה הגדולה האהובה מאת ה" אלוהינו. אהבתם לכסף מפרידה אותם מה" ומיראת ה". אפילו ממחלות לא מפחדים, מפני שחושבים שבכספם יכולים לקנות את הבריאות ולקרוא לרופאים הכי טובים אם יש צורך. אלה תועבות המחשבה באלה שאהבת הכספים החליפה את יראת ה". 

 

צעד 12 - כמובן שצריכים לעבוד ולהרוויח כסף מספיק לחיות חיים נורמאליים ונקיים ובכבוד ולא בדוחק. אין בזה שום עוון. ואמנם העוון הוא באהבת הכסף לעצמו, ולא רק כאמצעי לצורכי החיים (הכולל גם את תענוגות החיים). העוון הוא שהוא חומד את הכסף וזה גורם לו להחליף ערכים אמיתיים בערכים מזויפים. ערכים אמיתיים הם אלו שבאמת מועילים לאדם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

 

צעד 13 - בפועל ההבדל יכול להיראות דק, וקל הוא להחליף תאווה בצורך, ולהוציא לו טעם הגיוני. ואולם הדרכים שהאדם יכול לפתות את עצמו בהן בהחלפת ערכים אי אפשר לספור. יש צורך בחכמה ביחד עם הסתכלות עצמית משפטית ושיפוט אמיתי. אם אחד רואה שינוי צבע בצרכיו הוא יפחד ממחלה. כך צריך לפחד משינויים פנימיים, מהשפעות רעות מצחנת הכסף שאינה עוד מוכרת לאפו.

 

צעד 14 - ציווה ה" לבני ישראל להרים את המעשר לצדקה. ציווי זה ביישומו האוניברסאלי הוא לקחת עשרה אחוז מרווחיו לצדקה. באמת, בלי עזרת ה" ברוך הוא, אף אחד לא יכול להיות בטוח שהוא נקי מזיוף פנימי ומנזק רוחני הנגרם מהכסף.

 

צעד 15 - לטעם זה ה" ברוך הוא ברחמנותו מסר לבני ישראל את ה"סוד" איך תהיה ברכה על הכסף. יוקח מעשר מראשית רווחיו, לא שייקח מעשר מהנשאר מרווחיו. אם העשרה אחוז הוא לה", דהיינו לצדקה לעניים, לאלמנות וליתומים ולחולים וכו. אז בדרך זו ורק בדרך זו שורה ברכת ה" על שאר 90 האחוזים מהכסף.

 

צעד 16 - מהתחלת המעשים שלא בצדק חפצי הלב המקנא יצרו בעולם הרע הגדול הדק והבלתי נראה הוא בעוונות את ה"עינא בישא". אפילו מילה זאת צריכים להיזהר ממנה, בכל שפה שתהיה, מפני שלדאבוננו יש ממנו יותר מדי בכל העולם במשך הדור הרביעי הזה, וכל כך הוא שכיח שאפילו אמירת המילה יכולה לעורר כוחות שליליים. כמובן שמילה זאת היא כללית מאד שבאמת כוללת מאות סוגים שונים של ע"ב.

 

צעד 17 - יש שנושאים ע"ב בעצמם ולא יודעים מזה. אמנם כאשר, לדוגמא, לוקחים בידם חפץ של מישהו ואומרים דברים כמו "איך שהצלחת יפה" או "איך שחלק ויפה העור שלך" קורה אחר כך שהצלחת נופלת ונשברת או שיוצא דבר פצע על העור שנאמר עליו ככה, וכיוצא בזה באלף דרכים. אם אחד מכיר בחברו שיש לו דבר, זה צריך להזהיר אותו שלא יאמר דברי שבח או גנאי ושישתדל להרחיק את עיניו מדברי אחרים.

 

צעד 18 - (חלום 485: 4 בפברואר 1989, מילאנו) דבורה חלמה שפאולו הביא קרובת משפחה הביתה לפרץ. הקרובה הזאת אף כי לא הייתה מתפללת בבית התפילה החדש האמינה אמנם במסר החדש. היה לה החיסרון הזה שכל מה שנגעה בו נשבר או נפל או נתקלקל. היה זה חסרון מלידתה, ונגרם מכוכבה וכו'.

 

צעד 19 - (חלום 725: דצמבר 1990, מילאנו) דבורה חלמה שהיא אמרה לאישה אחת שסיבת כל הבעיות שלה היו המילים השליליות שהייתה אומרת על כל מה שקורה לה; במילים האלו הייתה מביאה ע"ב על עצמה.

 

צעד 20 - אם אותו נושא ע"ב כבר נזהר והוא משתדל שלא לגרום לנזקים ומכל מקום על מקום או דבר שהוא מסתכל עליו ישנן תוצאות שליליות, אז יעשה טוב לקבל את העצה של הצדיק חיים בעניין זה וללבוש תמיד משקפיים כהות, שהזכוכית הכהה מפרידה את פעולת קרני הע"ב. (ראו טבלה 10 על עניין זה).

            למדתי זאת ישירות מהצדיק חיים. סיפר לנו שפעם בקהיר בשולחן של סעודת שמחה אמר אחד שהיה יושב על יד המורה חיים לאיש אחר שישב: "אילו שיניים יפות יש לך". לאחר זמן קצר, אותו האיש היה אוכל תפוח וה" יצילנו, נשברו לו כמה שיניים. נתברר שהאומר הוא נושא ע"ב וכשנאמר לו הצטער מאד, כי הוא ירא שמים ואינו רוצה להזיק לאף אחד. אחרי זה הוא בא אצל הצדיק ואחרי שהמורה חיים דן בעניין אמר לו ללבוש משקפיים כהות תמיד; וזה פתר את כל הבעיה.

 

צעד 21 - אם הלשון הייתה ישרה והעיניים במקומן וחפצי הלב היו בגבול חלקו, מי לא היה חותם לחיות בעולם ההוא! לשון הרע ועיניים חומדות ורצון להחזיק במה שיש לאחרים הם שהורידו את הקומה האמיתית של האדם בכל התקופות. שלוש הרעות האלה, יותר מן הכול, יוצרות ומגדלות תמיד כוחות שליליים ורוחות רעות, בר מינן.

 

צעד 22 - לא שהאדם יחתוך את לשונו או שיסיר את עיניו או שישלול את ליבו. צריכים לטהר את הלשון ולשלוט על העיניים ולקדש את רצונות הלב בדברים המותרים ובדברים האהובים לפני ה' ברוך הוא.

 

צעד 23 - צריך להיות צנועים ברצונות. תרצו מה שהוא טוב לנפשכם לרוחכם ולנשמתכם. וכך גם לגבי הדברים החומריים הנדרשים. עבודה טובה, מאכלים טובים, ואולי רכב טוב וכו'. אין איסור לרצות מה שעוזר לגופכם וכל מה שהוא לטובתכם. ואומנם צריכים להיות צנועים בהם. עבדו בכדי להגיע להם, תתפללו. ה" אלוהינו לא עוזב את מי שיש בו אמונה, ברוך שמו לעד ולעולמי עולמים.

 

צעד 24 - צריכים לקדש את הרצונות. אם הדבר מותר והחפץ דבר טוב הוא בשבילכם, תתפללו לאל שדי שבכוחו למלא את רצון כל אחד ואחת. צריכים לזכור שה" צבאות כבר יודע את כל הרצונות שלכם, גם הפסיכולוגיים, יותר טוב מכם. אמנם הוא חפץ שנקדש את הרצונות שלנו דרך התפילה. כי במה שמבקשים ממנו למלא את הרצונות שלנו, מכירים בכוחו לתת, ובזה הרצון מתקדש.

 

צעד 25 - אל תחמדו את כתבי החמור לעצמכם, להשתמש בהם על שמכם או להוציא אותם ממסגרתם ולהגיד שאתם כתבתם אותם, כמו שעשה הרשע הפסול והגנב המנוול  מדרום איטליה. הוא ייהרס בסוף מהקללה שהביא על עצמו, אחרי שגנב הרבה כתבים של החמור מחמש השנים הראשונות של הסימנים השלמים, ושינה אותם כמגמתו והכריז שהוא כתב אותם, וזייף את כל ההשגות, כמובן. (ראו את ספר אסתר 4 – מסתובב הגלגל של אחשורוש – כל הספר על העניין הזה) ומי שיעשה כך יקבל קללה כמוהו ויהיה ארור בעולם הזה ובעולם השני.

 

צעד 26 - הוא היה מקנא בחמור ובסוס הלבן, וקנאתו בערה בו עד ששכנע את עצמו שהוא המלכיצדק החדש בשביל כל העולם. אני מביא את זה בטבלה של שלושים צעדים, כי מה שקרה בפירוד הזה מאנשי ג'נצנו די לוקניה (ראו גם את מסמכי הסוס הלבן) בדרום איטליה הוא חלק מהסימנים השליליים של הדור הרביעי. דבר אחד הוא לחמוד כסף או חפצים; דבר אחר הוא לחפוץ במשרה של כבוד שניתנת לאחר בגלל אהבת עצמו ואהבת הכבוד וכו'. הדרגות ברע שיכולים לחפוץ בהן אין להן סוף, עד שכורתים את עושיהם מן השמים.

 

צעד 27 - מוצאי שבת, ר"ח סיוון, התשנ"ט, 45 ימים לעומר, 16 במאי 1999,  קרב הדג 26. אני עוסק כאן בחזרה על עשרת הדיברות של החוק החדש באנגלית. (ופה אני חוזר עליהם בעברית, יוני 2004, אינזאגו, איטליה) רק אתמול בלילה ידענו שהגנב מג'נצנו יש לו אתר ומילא אותו בכתבים שלי, כתובים בשמו ובכל זיופו לפי הדוקטרינה החדשה שלו. לא יכול היה להחסיר מהסימנים השליליים, בכדי שנלמד את השיעורים מהם בזמן, לפני שיהיה יותר מדי מאוחר. אומנם דבר מרגיז מאד הוא לראות את הכתבים היקרים האלה שקיבל החמור בשליחותו מהגואל חיים בידי אחד רשע ממזר ארור, המעקם אותם בכדי ליצור כת העושה לו עבודה זרה ולהכריז על כל השקר הזה שהוא הוא התלמיד של הצדיק חיים!

 

צעד 28 - לו היה הדבר רק כנגדי, לא הייתי מוטרד מזה כל כך, אבל גנבת הכתבים פה היא מזופתת מאד מפני שראינו כבר בחלומות אמיתיים ורשומים אצלנו על העבודה זרה ממש שיצר הממזר הזה מסביב לעצמו. דרך הכתבים שאני כתבתי ושהוא שינה וזייף אותם, הוא מחלל שם שמיים ומחלל את כל האמת של הגאולה השלמה, שהיא בשם ה" ובשם הצדיק הנבחר הגואל חיים. לא יימחל הרשע ההוא לפני ה", מפני שזייף את כל הלימודים היקרים והקדושים של הגואל חיים. ברגע הזה של ההיסטוריה לא מתקיים עוון גרוע מזה!

 

צעד 29 - התלמידים מרוגזים מאד והם קנאים להגן על כתבי החמור. הרשע ההוא שאותו שאנו מכנים זרה די זנזארה די מוקניה צריך לשלם על מה שהוא עשה. התלמידים קיללו אותו על כל הרעה שעשה, והקללות שלהם תיפולנה עליו בגלל זיוף האמת שגרם בעורמתו בכדי לעשות לעצמו שם. ומפני שהוא כל כך חפץ בשם גדול, הנה אני מזכירו על הלוחות של החוק החדש, וככה ייזכר הוא בדברי הימים בקללה. ומה שיקרה לו יקרה כאשר יקרה, ותהיה לעדות על אמיתות דברינו.

 

צעד 30 - ויהיו מוזהרים הכול בזה. אני לא "סופר" והכתבים הללו מקובלים הם מהסימנים השלמים ומנוסחים ומוסברים על-ידי; הם אינם שלי, כי הם ברשות מהגואל חיים וכאשר אני טועה בדברים, הגואל חיים שולח דרך חלומות את התיקונים. וכך מובטח לנו שהכתבים הללו מתקבלים לפני ה" אלוהינו ברוך הוא. שלא יבוא לב חומד, אם לכבוד או אם לכסף או לכל טעם שיהיה, להשתמש במסמכים של ספר משנת חיים בדרכים שאין עליהן רשות מהחמור אוכל לחם או ממי שהוא אחראי ורשות הגואל חיים איתו. מדובר באזהרה חזקה, כי יש קנאה גדולה על כל מסמך וכל ספר ועל כל העדות של ספר משנת חיים.

.....................................